קבילות פוליגרף בבית משפט

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קבילות פוליגרף בבית משפט: רקע עובדתי וטענות הצדדים: התובעת 1 היא חברה העוסקת בהפקת אירועים. התובעים 2-3 הם מנהליה של התובעת 1. ביום 11.3.04 התקשר הנתבע בהסכם עם התובעת 1, ולפיו יפיץ כרטיסים לפסטיבל "רייבולושן 2004". ביום 11.4.04 סיפר הנתבע לתובעים, לטענתם, כי היה מעורב בשוד. במהלך השוד נשדד ממנו תיק ובו סך של 10,000 ₪ במזומן, שהיה אמור להעביר לתובעת 1, וכן כרטיסים לפסטיבל בשווי 10,000 ₪. סוכם בין הצדדים, כי הנתבע יעבור בדיקת פוליגרף בנוגע למעורבותו בשוד הנטען, וכי תוצאות הבדיקה תחייבנה את הצדדים. בבדיקת הפוליגרף נמצא הנתבע דובר שקר בנוגע לאי מעורבותו בשוד, ונמצא כי היה מעורב בביום השוד. לפיכך עותרים התובעים לחיוב הנתבע בהשבת הכספים ושווי הכרטיסים, שהוא חייב להם.   הנתבע מצידו מכחיש כל מעורבות בביום השוד. תלונה למשטרה על השוד הוגשה על ידי הנתבע מיד לאחר קרות הארוע. דיווח על השוד נמסר על ידי הנתבע לנציג התובעים, מר אילן פקטור. הנתבע מכחיש, כי נתן את הסכמתו לכך שתוצאות בדיקת הפוליגרף תחייבנה אותו. הנתבע מציין כי את כל הכרטיסים שנותרו בידו ואת הכספים אשר לא נשדדו ממנו, העביר לתובעת 1. לפיכך מבקש הנתבע לדחות את התביעה.   דיון: כתימוכין לגרסתו של הנתבע בדבר השוד העידו הנתבע ושני עדים נוספים, יוני אלבז ועודד מדמון. יוני אלבז העיד בתצהירו, כי היה ביחד עם הנתבע בזמן השוד, ותאר בקצרה את נסיבות השוד. עדותו של עד זה לא נסתרה בחקירתו הנגדית. העד שב בעקביות על גירסתו באשר לנסיבות השוד. עדותו נמצאה תואמת את עדותו של הנתבע באשר לנסיבות השוד. שניהם העידו, כי השוד ארע בעת שישבו ברכב, כאשר השודד הגיח מכיוונו של אלבז (עמ' 10 לפרוטוקול שורות 14-15; עמ' 14 לפרוטוקול, שורות 14-17). גם הנתבע וגם אלבז העידו, כי השודד דרש את התיק, וכאשר נטלו ברח במרוצה (עמ' 10 לפרוטוקול, שורות 14-15; עמ' 14 לפרוטוקול, שורות 15-17). יצויין, כי מדובר בעדות שניתנה כארבע שנים וחצי לאחר השוד. לפיכך, ולנוכח הזמן הרב שחלף, אינני סבור כי התגלו סתירות בין עדות הנתבע ובין עדותו של אלבז, היורדות לשורשם של הדברים. גם אם קיימות סתירות כלשהן, הרי שמדובר בחוסר התאמה בפרטים שוליים, כאשר לנוכח הזמן הרב אשר חלף ממועד התרחשות השוד ועד לעדות בבית המשפט, אין בהן כדי להביא לדחיית גירסתו של הנתבע. בעיקרם של הדברים תאמה עדותו של אלבז באשר לנסיבות השוד את גירסתו של הנתבע, ומהווה תימוכין של ממש לגירסת הנתבע.   גם עדותו של עודד מדמון, שנכח בעת השוד, תומכת בגירסתו של הנתבע. עד זה מציין גם כן, כי השודד הגיח מכיוונו של אלבז (עמ' 15 לפרוטוקול, שורות 21-24).   טענתו של הנתבע, כי מיד לאחר השוד סיפר על כך לנציג התובעים, אילן פקטור, זוכה לתימוכין בתצהיר עדותו של פקטור עצמו, המאשר את הדברים (סעיף 5 לתצהיר).   מנגד לגירסתו של הנתבע באשר לשוד עומדת טענת התובעים, כי הצדדים הגיעו להסכמה ולפיה תיערך לנתבע בדיקת פוליגרף, שתוצאותיה תחייבנה את הצדדים, כאשר בדיקה כזו נערכה, ועל פיה יש לדחות את טענות התובע. התובעים לא פרטו גירסתם באשר להסכמה נטענת זו. בתצהיר עדותו של התובע 3 נאמר בסתמיות, כי הוסכם שתיערך לנתבע בדיקת פוליגרף, כאשר ההסכמה הושגה בין הנתבע ובין אילן פקטור, נציג התובעים (סעיף 4 לתצהיר). לא נאמר בתצהיר, כי הוסכם במפורש, שתוצאות הבדיקה תהיינה קבילות כראיה בבית המשפט ותחייבנה את הצדדים. בתצהירו של פקטור עצמו מוזכרת ההסכמה בנוגע לבדיקת הפוליגרף. שם נאמר, כי ההסכמה היתה, שתוצאות הבדיקה תחייבנה את הצדדים ותהיינה קבילות כראיה בבית המשפט (סעיף 7 לתצהיר). המעניין הוא, שפקטור אינו מציין בתצהירו, כי ההסכמה בין התובעים ובין הנתבע הושגה באמצעותו של פקטור. מננגד, הנתבע העיד, שלא זכור לו, כי הוסכם שבדיקת הפוליגרף תהיה ראיה קבילה בבית המשפט (עמ' 12 לפרוטוקול, שורות 10-11).   בע"א 61/84, ביאזי נ' לוי, פ"ד מב(1) 446, נקבע, כי ממצאי בדיקת פוליגרף יהיו ראיה קבילה, אם הסכימו על כך הצדדים. בענין זה נאמר ברע"א 10235/04, זועבי נ' סובחי נאיף, :   "על בית המשפט לבדוק קיומה של הסכמה ממשית של הצדדים, הצריכה להתייחס הן לעריכת הבדיקה והן להגשת תוצאותיה".   על מנת שיהיה תוקף להסכם בין צדדים בדבר היות תוצאות בדיקת פוליגרף קבילות בהליך משפטי בין הצדדים על ההסכם להיות מפורט, תוך שמוסברת לנבדק מהות הסכמתו ותוצאותיה. לענין זה ראה ע"א 551/89, מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' סדובניק, פד"י מו(3)158, 163-164.   עוד נאמר בעניין קבילות ממצאי בדיקת פוליגרף בע"א 1742/90, בית חרושת לנרות "שער ציון" נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פורסם באתר , עמ' 3 לפסה"ד:   "אין ספק כי הצדק עם המערערת בטענתה כי לשם קבילות בדיקת הפוליגרף כראיה, על ההסכם המאפשר את הבדיקה להיות תקף מבחינת דיני החוזים. כן היא צודקת בטענתה כי על הבדיקה להיערך באמצעות מכשיר תקין, על מנת שהבדיקה תהא מהימנה; שהרי הצדדים הסכימו לקבל על עצמם את תוצאת בדיקת הפוליגרף מתוך הנחה שהמכשיר מהווה מכשיר יעיל לגילוי האמת, והנחה זו נסתרת כאשר אין מדובר במכשיר תקין. נטל הראיה בשני עניינים אלה צריך להיות על מי שחפץ להסתמך על בדיקת הפוליגרף כראיה".   במקרה דנן לא הוכיחו התובעים, כי אכן היתה הסכמה מלאה מצידו של הנתבע לכך שממצאי בדיקת הפוליגרף יהיו קבילים בהליך משפטי בין הצדדים. אמנם בתצהירו של פקטור נאמר, כי זו היתה ההסכמה בין הצדדים, אך לא נאמר מי היה זה מטעם התובעים, שעימו הגיע הנתבע להסכמה בענין זה. בתצהירו של התובע 3 נאמר, כי הנתבע הגיע להסכמה בענין בדיקת הפוליגרף עם פקטור, כנציג התובעים, אך לא נאמר, כי היתה הסכמה מצידו של הנתבע, כי ממצאי הבדיקה יהיו קבילים בבית המשפט. יתירה מכך, לא נטען על ידי התובעים, כי הוסברה לנתבע משמעות הסכמתו לכך שממצאי בדיקת הפוליגרף יתקבלו כראיה קבילה בבית המשפט, דבר שהינו תנאי הכרחי לקבילותם של ממצאי הבדיקה. בנסיבות אלו, סבור אני, כי אין לקבל את ממצאי בדיקת הפוליגרף כראיה קבילה. התובעים לא עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח, כי הצדדים בכלל הגיעו להסכמה מפורשת, ולפיה ישמשו ממצאי בדיקת הפוליגרף כראיה קבילה בבית המשפט. גם אם היתה הסכמה שכזו, הרי שלא הוכח ואף לא נטען, כי הוסברו לנתבע מראש משמעות הסכמתו ותוצאותיה. לפיכך סבורני, כי התובעים לא הוכיחו קיומה של הסכמה תקפה מצידו של הנתבע לקבילות בדיקת הפוליגרף. התובעים הגישו חוות דעתו של ישראל רום, שערך את בדיקת הפוליגרף לנתבע. חוות הדעת הינה מיום 1.8.04, בעוד שבדיקת הפוליגרף נערכה לנתבע כחודש וחצי לפני כן, ביום 20.6.04. הסבר להפרש זמנים זה לא ניתן על ידי התובעים. בודק הפוליגרף נמנע מלציין בחוות דעתו את פרטי השכלתו ונסיונו המקצועי. לא מצויין בחוות הדעת, האם נשאל הנתבע גם שאלות בקרה במהלך הבדיקה כדי לוודא את תוצאות הבדיקה. לא צויין בחוות הדעת באשר לבדיקת תקינותו של מכשיר הפוליגרף באמצעותו נערכה הבדיקה.   לנוכח האמור לעיל אינני יכול לקבל את האמור בבדיקת הפוליגרף כראיה קבילה.   כאמור לעיל, עדותם של עדי הנתבע באשר לנסיבות השוד לא נסתרו על ידי התובעים. הראיה היחידה שבידי התובעים להיותו של הנתבע מעורב בביומו של השוד הינה ממצאי בדיקת הפוליגרף. ממצאים אלו אינם יכולים לשמש במקרה זה כראיה קבילה, כמפורט לעיל. לכן, בהעדר כל ראיה למעורבותו הנטענת של הנתבע בביום השוד, דין התביעה להידחות.   גם בעולמו של המשפט העברי מצאנו התייחסות לשימוש בממצאי בדיקת פוליגרף כראיה קבילה בהליך משפטי. הרב יהושע בוימל (מחכמי ארה"ב במחצית הראשונה של המאה ה-20) בספרו "שו"ת עמק הלכה" (חלק ב סימן יד) דן בענין זה, ומכריע, כי בתחום המשפט הפלילי לא ישמשו הממצאים כראיה כלל, בעוד שבתביעות אזרחיות יהיו מצבים מסויימים, שבהם תוצאות בדיקת הפוליגרף עשויים לשמש כאמצעי לדחיית עדותם של עדים, אשר נמצאו דוברי שקר בבדיקת הפוליגרף.   בפסק דין, שניתן על ידי בית הדין לדיני ממונות שעל יד הרבנות הראשית לירושלים בתיק 211-נח דחה בית הדין את אפשרות השימוש בממצאי בדיקת פוליגרף כראיה קבילה (ראה פסקי דין ירושלים, דיני ממונות ובירורי יהדות, חלק ו, עמ' יג).   הרב אליעזר יהודה ולדינברג (מחכמי ירושלים במאה ה-20) נזקק גם הוא לשאלת קבילות ממצאי בדיקת פוליגרף. הרב ולדינברג דחה את אפשרות בירורן של העובדות באמצעות בדיקת פוליגרף, וכך הוא כותב בעניין זה בספרו "שו"ת ציץ אליעזר" (חלק טז סימן מז):   הובעה משאלה לשלוח את האשה לבדיקה במכונת - אמת. ולדעתי אין לזה כל מקום בהלכה, וזאת הן מכח זה שאין בכחה של מכונה הזאת להוכיח בבטחה, והן מכח זה שכמה וכמה תקלות נגרמות לא פעם במכונה מסיבות שונות, כאשר גם אלה הדנים בערכאות מודים לכך. וכבר קבעו לנו חז"ל בפסחים ד' נ"ד ע"ב דאחד מהשבעה דברים המכוסים מבני אדם הוא שאין אדם יודע מה בלבו של חברו. והעיקר בזה על שאין לסמוך ולדון על יסוד מכונה כזה, הוא מפני, שגזירת התורה היא שרק על פי שנים עדים יקום דבר". הרב ולדינברג מנמק את דחיית ממצאי הפוליגרף בשני נימוקים. נימוק אחד נעוץ בחוסר אמינות של ממצאי הבדיקה. הנימוק האחר הינו נימוק פורמאלי יותר, הנעוץ בדרכי ההוכחה של תביעה באמצעות עדים בלבד.   שותף לעמדתו של הרב ולדינברג הוא הרב עובדיה יוסף, אשר בספרו "שו"ת יביע אומר" (חלק ז, חשן משפט, סימן ח) שולל את אפשרות ההסתמכות על ממצאי בדיקת פוליגרף כראיה קבילה. הרב עובדיה יוסף מתייחס בתשובתו לדבריו של הרב בוימל האמורים לעיל, ודוחה אותם, תוך שהוא שולל את אפשרות השימוש בממצאי בדיקת פוליגרף בכל מקרה, גם לא בהליכים אזרחיים.   דעה פחות נחרצת בענין זה, המאפשרת הסתמכות על ממצאי בדיקת פוליגרף ככלי עזר בלבד ולא כראיה מכריעה מביע הרב שלמה קורח במאמרו "הפוליגרף כראיה בדין" (תחומין, כרך ה, עמ' 315). הרב קורח מתיר בנסיבות מסויימות שימוש בממצאי פוליגרף ככלי עזר וכראיה המצטרפת לראיות אחרות. דעה דומה, המתירה שימוש בממצאי בדיקת פולגרף בנסיבות שונות ככלי עזר ראייתי או כמכשיר חקירה נמצאת במאמרו של פרופ' אליאב שוחטמן "הסתייעות בפוליגרף בבית הדין הרבני" (תחומין, כרך ז, עמ' 381).   סיכומם של דברים, משלא הוכיחו התובעים תביעתם, התביעה נדחית. התובעים, ביחד ולחוד, ישאו בהוצאות הנתבע בסך 2,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועלפוליגרף (מכונת אמת)קבילות ראיותקבילות