קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא האם לנכה צה''ל יש זכאות לקבל גם קצבת נכות מביטוח לאומי ? השופט עמירם רבינוביץ 1. השאלה המתעוררת בערעור זה היא, האם זכאותו של המשיב לקצבת נכות כללית וזכאותו לגמלה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט - 1959 (להלן : חוק הנכים) נובעות מ"מאורע אחד". ככל שמדובר במאורע אחד, הרי שלפי הוראתו של סעיף 323(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995 (להלן : חוק הביטוח הלאומי) אין המשיב זכאי לקבל הן קצבת נכות כללית והן גמלה לפי חוק הנכים ועליו לבחור אחת מבין השתיים. הרקע העובדתי 2. המשיב, יליד 1956, חלה בגיל שנתיים במחלת אסטמה. בין השנים 1975 - 1978 שירת המשיב בצה"ל. בעת שירותו הצבאי חלה החמרה במחלת האסטמה ממנה הוא סובל. 3. המערער הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן : המוסד) לתשלום קצבת נכות כללית ונקבעו לו אחוזי נכות רפואיים בשיעור 60% בגין מחלת האסטמה. יוער, כי בתחילה נקבעו למשיב אחוזי נכות זמניים בשיעור 40% החל משנת 1958 ועד לשנת 1978 וממועד זה ואילך נקבעה לו, כאמור, נכות צמיתה בשיעור 60%. בשנת 2005 נקבעה למשיב דרגת אי כושר להשתכר בשיעור של 65% וזאת החל מיום 1.4.2004. 4. בשנת 2005 הגיש המשיב תביעה לפי חוק הנכים. הוועדה הרפואית הפועלת מכוח חוק הנכים קבעה, כי למשיב נכות בשיעור 60% וכי יש מקום לייחס 40% מתוך 60% של הנכות הכוללת של המשיב על חשבון מחלת האסטמה ממנה סבל עוד בטרם שירותו הצבאי ו-20% על חשבון שירותו הצבאי. 5. המוסד סבר, כי נכותו של המשיב נובעת מ"מאורע אחד", ולכן ובהתאם להוראה הקבועה בסעיף 323(ג) לחוק הביטוח הלאומי אין המשיב זכאי לכפל גמלאות הן מכח חוק הנכים והן מכח חוק הביטוח הלאומי. פסק דינו בית הדין האזורי 6. בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת מיכל לויט; בל 3410/06) , סבר, כי הזכאות לקיצבת נכות קיימת במקרה זה גם ללא כל קשר לפגיעה בשירותו הצבאי, ולכן אין מדובר בכפל גמלאות "עקב מאורע אחד" כמשמעות מונח זה בסעיף 323(ג) לחוק הביטוח הלאומי. 7. בנסיבות אלה, סבר בית הדין האזורי, כי המשיב זכאי לתשלום קיצבת נכות כללית, על פי היחס שבין הנכויות הרפואיות, דהיינו בשיעור של 2/3. טענות הצדדים בערעור 8. בערעור שהגיש המוסד על פסק דינו של בית הדין האזורי טען, כי על פי "מבחן הזכאות הבלעדית", שקבע בית דין זה בפסיקתו, הנכות הרפואית של המערער המיוחסת למצבו הרפואי הבסיסי בשיעור 40% לא די בה כדי להקים זכאות לקצבת נכות כללית וכי לולא נכותו בשיעור 20% בשל שירותו הצבאי לא היה זכאי המשיב לקצבת נכות כללית. 9. המשיב תמך בפסק דינו של בית הדין האזורי. הכרעה 10. אין חולק, כי במקרה הנוכחי נכותו הרפואית של המשיב מקורה בשני גורמים : הראשון - מחלה טבעית, והשני - החמרת המחלה הטבעית עקב שירותו הצבאי. בית דין זה פסק עוד בשנת 1983 כי כאשר מדובר בקצבת נכות כללית, יכול שאדם יהיה זכאי לה בשל "מצב בריאותי לקוי שהוא כל כולו תוצאה של מום מלידה, מחלה זיהומית, מחלה ניוונית... ולא יעלה בידו להצביע על מאורע כלשהו, שגרם לפגימה ולנכות. מומו ונכותו תוצאה הם של מצב ולא של מאורע" (דב"ע מב/173-0 משה חומסקי - המוסד לביטוח לאומי פד"ע טו, 68, להלן - פס"ד חומסקי). עיננו הרואות את הגורם הראשון לאחוזי הנכות שהוענקו למשיב מגדיר פס"ד חומסקי כ"מצב" ולא כמאורע. התוצאה היא זהה, "אין הזכאות הכפולה באה עקב מאורע אחד אלא שני גורמים שגרמו למצב בריאותו הלקוי של מר חומסקי" (שם בעמוד 70). בנסיבות אלה נקבע, איפוא, שלא חל סעיף 145(ג)(6) בנוסחו הקודם של חוק הביטוח הלאומי הוא סעיף 323(ג) לחוק בנוסחו הקיים, כלומר אין מדובר בזכאות לגמלה עקב מאורע אחד. 11. כאמור, סעיף 323(ג) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי : "הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי פרק ט' ולתגמול או לקצבה לפי אחד החוקים המפורטים להלן, הברירה בידו לבחור באחד מהם : (1) חוק הנכים...". 12. בית דין זה בבואו לפרש את ההוראה הקבועה בסעיף 323(ג) לחוק הביטוח הלאומי הפעיל את מבחן הזכאות הבלעדית (עבל 170/03 יעל ריבק - המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם, , ניתן ביום 17.11.2005). לפי מבחן זה יש לבחון האם קמה למבוטח הזכאות לקיצבת נכות כללית אך ורק עקב נכותו על פי החוק האחר. "ככל שיושב בחיוב לשאלה זו - יש לקבוע, כי כפל הזכאויות נוצר עקב מאורע אחד". בפסק דין ריבק הוענקה למערערת באותו הליך נכות בשיעור 30% לפי חוק התגמולים לנפגעי איבה, תש"ל - 1970 הנמנה אף הוא על רשימת החוקים שבסעיף 323(ג) וועדה רפואית שקבעה נכותה הרפואית לצורך זכאותה לקצבת נכות כללית קבעה כי למערערת נכות רפואית בשיעור 40%. בבואו ליישם מבחן הזכאות הבלעדית על הנתונים שפורטו לעיל פסק בית דין זה כי המבחן אינו מתקיים כיוון שהנכות בשיעור 30% שהוענקה למערערת לפי חוק נפגעי איבה אינה מעבירה אותה את הסף הרפואי בגובה 40% שהינו תנאי לקבלת קצבת נכות כללית. 13. בעבל 389/07 ירון קידר - המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם, , ניתן ביום 27.11.2008 יושם פעם נוספת מבחן הזכאות הבלעדית. באותו מקרה נקבעה למבוטח נכות לפי חוק הנכים בשיעור 9.75% וועדה רפואית שבדקה נכותו הרפואית לצורך זכאותו לקצבת נכות כללית קבעה כי למערער נכות בשיעור 50% (לא משוקללת). בבואה ליישם את מבחן הזכאות הבלעדית קבעה חברתי, השופטת ורדה וירט-ליבנה כי נכותו של המערער באותו הליך בשיעור 9.75% לפי חוק הנכים "לא מעבירה אותו את הסף לזכאות לקצבת נכות כללית" ולפיכך "אין מדובר בכפל גימלאות בשל מאורע אחד". 14. מן הכלל אל הפרט - במקרה שלפנינו למשיב נכות בשיעור 20% לפי חוק הנכים. אין חולק, כי נכות זו שלעצמה אינה מעבירה אותו את הסף הרפואי המזכה לקבלת קצבת נכות כללית שהינו 60% או 40% במקרים מסויימים. משאלה הם פני הדברים, אין לומר כי זכאותו לקצבת נכות כללית ולקצבה מכוח חוק הנכים נובעת ממאורע אחד, ולכן לא מתקיים סעיף 323(ג) בענייננו. 15. הפועל היוצא של קביעה זו הוא כי המשיב זכאי לקבל הן קצבת נכות כללית והן גמלה מכוח חוק הנכים ולא מוטלת עליו החובה לבחור גמלה אחת מבין השתיים. 16. בשולי הדברים מצאנו לתקן שגגה שיצאה תחת ידיו של בית הדין האזורי עת פסק כי "יש לאשר לתובע [המשיב בענייננו - ע.ר.] תשלום קצבת נכות כללית, על פי היחס שבין הנכויות הרפואיות, דהיינו בשיעור של 2/3". כפי שפורט לעיל מקום בו זכאותו של מבוטח לקצבת נכות כללית ולקצבה מכוח חוק אחר נובעת ממאורע אחד על המבוטח לבחור גמלה אחת מבין השניים. במקרה הנוכחי, לאור פסיקתנו כי זכאויותיו של המשיב לקצבת נכות כללית ולקצבה מכוח חוק הנכים אינן נובעות מ"מאורע אחד", הרי שהמשיב זכאי לקבל שתי הקיצבאות ולא היה מקום לקבוע כי המשיב זכאי לקצבת נכות כללית מופחתת בשיעור 2/3 בלבד. סוף דבר - ערעור המוסד נדחה. לאמור - המשיב מר אליהו זהבי זכאי לקבל קצבת נכות כללית מלאה בנוסף לקצבה המשתלמת לו על פי חוק הנכים. המוסד ישלם למשיב הוצאות משפט בסכום של 1,000 ש"ח. לא ישולמו ההוצאות תוך 30 יום ישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד המצאת פסק הדין למוסד ועד התשלום בפועל. צבאנכותנכי צה"לקצבת נכותצה"לביטוח לאומי