רשלנות עורך דין בהגשת ערעור

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא רשלנות עורך דין בהגשת ערעור בזמן:

1. זוהי תובענה על סך של 1,292.099 ₪ אשר הגישה התובעת, חברה פרטית בע"מ, כנגד עורך דינה בטענה לרשלנות מקצועית בניהול תובענה.

רקע עובדתי

2. התובעת הינה חברה פרטית העוסקת בייצור מעליות.

3. הנתבע הינו עורך דינה אשר טיפל עבורה בעניינים שונים, באמצעות מנהלה מר קאשי אהרון.

4. הנתבע טיפל בעניינה של שומה אשר הגיש פקיד השומה רחובות כנגד התובעת, אולם לטענתה של זו כשל בטיפולו בהודעת ערעור שהגיש באיחור בשמה לבית המשפט באופן זה שניתן פסק דין כנגד התובעת על יסוד המפורט בהודעת פקיד השומה, בלא שהנתבע הגיש נימוקי הערעור במועד.

5. התובעת גורסת כי חיובה במס הכנסה נובע מהליך זה ואילו הנתבע גורס כי התובעת לא שיתפה פעולה בהמצאת הודעת נימוקי השומה ומסמכים חשבונאיים אשר דרושים היו לו להכנת נימוקי הערעור.

6. הנתבע שיגר הודעת צד שלישי לחברת הביטוח איילון בע"מ אשר מצידה כופרת בחבותה כלפי הנתבע עקב טענה כי הפוליסה נכנסה לתוקפה לאחר הגשת התובענה דנא.

ראיות התובעת

7. מטעם התובעת העיד מנהלה מר אהרון קאשי בתצהירו ת/1 כי ביום 22.1.04 הוציא פקיד השומה רחובות שומות בצווים לשנים 2000 – 1997 על יסוד סעיף 152 (ב) לפקודת מס הכנסה [נוסח משולב].

8. טרם להוצאת הצווים הגישה התובעת השגה באמצעות רו"ח מר דב הלבץ, אולם זו נדחתה.

9. התובעת שכרה שירותיו של הנתבע להגשת הודעת ערעור אשר הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 1.3.04 במסגרת תיק עמ"ה 1081/04.

10. ביום 1.4.09 הגיש פקיד השומה הודעה מטעמו המפרשת את נימוקי השומה, אשר נשלחה לנתבע ולמר הלבץ.

11. הנתבע לא הגיש בתוך 30 יום מיום קבלת העתק נימוקי השומה את נימוקי הערעור וכן לא הגיש בקשה להאריך את המועד להגשתם.

12. כארבעה חודשים לאחר מכן התברר לו כי הנתבע לא פעל כלל בתיק, אף שסבר שהינו מטפל בנדון, וכי פקיד השומה פנה בבקשה למתן פסק דין.

13. ביום 1.9.04 ניתן פסק דין ע"י כבוד השופט מגן אלטוביה על פיו נדחה הערעור עקב אי הגשת נימוקי הערעור.

14. בחודש אוקטובר 2004 עידכנו הנתבע כי אירעה תקלה בתיק, ורק ביום 9.2.05 הגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין, באיחור של כארבעה חודשים.

15. בקשה זו נדחתה ע"י כבוד השופט אלטוביה ביום 10.4.05.

16. הנתבע הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון ולאחר מכן בקשה לעיון חוזר, אך אלו נדחו על הסף בהחלטה מיום 25.8.05.

17. השומה נותרה בעינה ועל כן פנה לקבלת שרותיו של עורך דין מ. דרוקר אשר נפגש עם נציגי שלטונות המס, פגישות בעקבותיהן הורד גובה דמי השומה לסך של 1,128,099 ש"ח.

18. התובעת צרפה תצהיר וחוות דעת רואה החשבון מר דב הלבץ, המוצג ת/3, על פיו היה חוב התובעת בגין השנים 1998 – 2000 בסך של 1,595,109 ש"ח, ולאחר טיפולו של מר דרוקר שילמה סכום מופחת בסך של 1,252,000 ש"ח בלבד.

19. כן הגישה התובעת תצהירו של מר עפר קאשי, המוצג ת/2, אשר הינו מנכ"ל התובעת, על פיו ידוע לו כי ביום 1.4.04 הגיש פקיד השומה הודעה מטעמו המפרשת נימוקי השומה וכי זו הועברה למשרדי התובעת, לרו"ח מר הלבץ – והוא באופן אישי העבירה לנתבע באמצעות הפקסימיליה, ביום 8.4.04, בצירוף מכתב מלווה.

20. מנגד, העיד הנתבע בתצהירו נ/1 כי טיפל בעניינה של התובעת מול פקיד השומה, לאחר שהשגותיה הובאו באמצעות רו"ח מר דב הלבץ ורובן ככולן נדחו.

21. להסברו, ביום 1.4.04 הגיש פקיד השומה הודעה מטעמו המפרשת את נימוקי השומה וזו נשלחה אל התובעת ולמר הלבץ, ואילו אליו לא שוגרה כלל.

22. לעדותו, עפר קאשי מעולם לא שלח למשרדו את הודעת פקיד השומה המפרטת נימוקי השומה – והמסמך המלווה שהוצג, כביכול, הוכן בדיעבד, מבלי לצרף אישור פקסימיליה או כל אישור אחר בדבר משלוח פקסימיליה זו וקבלתה.

23. ביום 1.9.04 הגיש פקיד השומה בקשה למתן פסק דין בהעדר הודעה המפרשת את נימוקי הערעור, וביום זה ניתן פסק דין ע"י בית המשפט הדוחה את הערעור.

24. אודות הגשת נימוקי השומה, הבקשה למתן פסק דין ומתן פסק הדין ידע רק לאחר מתנו ביום - 1.9.04.

25. לגרסתו, כל ניסיון מפי עדי התובעת להציג האירועים כאילו ידע קודם לכן על הגשתם של הליכים אלה, או כאילו נשלחו אליו בפקסימיליה או בדואר, מהווה, לדידו, דברי שקר וכזב, אשר אין להם כל תימוכין בראיות.

26. מיום שקיבל את פסק הדין ביום 1.9.04 פנה לאהרון קאשי ולרו"ח הלבץ והתריע בפניהם כי חשש כבד בליבו מאחר שהתובעת נקלעה לבעיה חמורה ויש צורך דחוף בהגשת בקשה להארכת מועד להגשת נימוקי הערעור, אליה יצורפו נימוקי הערעור, בליוויית חומר חשבונאי.

27. עם הינתן פסק הדין, הוטחו בו האשמות שהתבררו לו עת ערך בירור במשרדי פקיד השומה, ואז נודע לו כי ההודעה המפרשת את נימוקי השומה נשלחה למשרדי התובעת בדואר רשום וכך אף לרו"ח הלבץ, ואולם לא נשלחה אליו.

28. כן ביקש מאהרון קאשי לקבוע פגישה משולשת בה יהיו נוכחים רו"ח הלבץ והוא, ולאחר פגישה זו בה ביקש חומר חשבונאי הדרוש לו להכנת הבקשה, במהלכה התברר כי בשל חוב של אהרון קאשי לרו"ח הלבץ, לא נמסר לידיו חומר חיוני זה.

29. לאחר מכן לא נפגש עימו אהרון קאשי נוספות עקב בעיות כלכליות בהן שרוי היה האחרון, ונמסרו לידיו שני עמודים בלבד מרו"ח הלבץ ללא כל הסבר או פירוט וללא מסמכים תומכים, כגון, הסכמי שכירות עם שוכרים אחרים בבניין בו פעלה התובעת, הסכם בין התובעת למנהלה הנוסף מר משה קאשי ומסמכים המעידים על הוצאות כלליות בשנים הרלבנטיות.

30. לאור העדר מסמכים אלה, לא היה לאל ידיו להכין נימוקים ראויים לבית המשפט, ומר הלבץ לא נתן קדימות לטיפול בעניין זה עקב החוב האמור.

31. כן העיד כי אהרון קאשי הציע לו להפעיל את ביטוחו המקצועי, וכי הוא יישא בדמי ההשתתפות העצמית, וזאת על מנת לגבות כספים מחברת הביטוח, עבור התובעת, אך הוא לא הסכים לכך מכל וכל.

32. עוד ציין כי הפחתת פקיד השומה בסיום ההליך היוותה הורדה של קנסות וחלק מדמי הריבית וההצמדה, ואולם דמי הקרן לא הופחתו כלל.

הכרעה

33. ב"כ הצדדים הסכימו בפני כי ימונה מומחה נייטרלי בתחום ראיית החשבון אשר יבדוק באם נגרם לתובעת נזק כספי ריאלי עקב מתן פסק הדין כנגדה, מעבר ובנוסף לסכומי חבותה לשלם באופן שוטף דמי מס הכנסה על פי חוק, דמי מס עליהם אין חולק כי מחובתה לשלם.

34. לצורך זה מונה על ידי כמומחה נייטרלי ביום 6.5.07 רו"ח אלכס הילמן, אשר התבקש ליתן חוות דעתו בסוגייה זו על פי החומר הראייתי אשר מצוי היה בתיק בית המשפט ואשר הוגש ע"י הצדדים.

(להלן: "המומחה הנייטרלי").

35. ביום 11.11.07 הוגשה חוות דעתו, המפרטת ומפרשת את רכיבי השומה השונים, לאמור, תשלומים לגורמים שעסקו עם החברה, הוצאות שכירות, הוצאות ייעוץ משרדיות, הוצאות אחזקה וכן הוצאות מימון בגין הלוואות בעלי מניות.

36. בפרק המסקנות בחוות הדעת, קובע המומחה מהו הנזק האפשרי אשר ניתן לייחס לאי הגשת הערעור על השומות כדלהלן:

"חישוב הנזק האפשרי בגין אי הגשת ערעור של שומות המס (צווים מכח סעיף 152 לפקודה) – סיכום"
חישובי המס הכולל על פי השומות שהוציא פקיד השומה שהיוו את הבסיס לצווים מכח סעיף 152 לפקודה לשנים 2000 – 1998 הסתכם לסך 1,583,674 ₪. שיערוך סכום זה למועד הסדרי המס כמובהר להלן – 10.10.2005 – מסתכם לסך 2,050,980 ₪. יתרת חוב המס למועד זה, לאחר זיכויים וניכויים על פי מצב חשבון החברה ליום זה, מסתכם לסך 1,595,109 ₪.

בהמשך למכלול האמור בחוות הדעת המפורטת לעיל, טווח הפחתת המס הסבירה בעיני לשנות המס הנ"ל ינוע בין תוצאות החישובים באפשרות א' ובאפשרות ב' כמפורט לעיל.

הטווח התחתון להפחתת המס (אפשרות א') מסתכם בערכו ליום -10.10.2005 לסך 584,531 ₪.
הטווח העליון להפחתת המס (אפשרות ב') מסתכם בערכו ליום 10.10.2005 לסך 697,879 ₪.
החברה שכרה את שירותיו של עו"ד מ. דרוקר על מנת שיפעל ככל הניתן להקטין את חבות המס, כולל הפחתת ריבית, הפרשי הצמדה וקנסות בגין שונות המס' 1997 – 2000.

ביום 10.10.2005 הגיע עו"ד דרוקר להסדר עם פקיד השומה לפיו הופחת המס לתשלום בסכום של 467,010 ₪. כלומר, חבות המס הוקטנה למעשה והסתכמה ליום ההסדר לסך 1,128,099 ₪. שכ"ט של עו"ד דרוקר בגין הפחתת המס הסתכם לסך של 114,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק (לסכום המע"מ אין השלכה לענייננו זה). כלומר הסכום הכולל אותו נדרשת החברה לשלם בגין שומות המס ושכר טרחתו של עו"ד דרוקר מסתכם לסך 1,242,099 ₪. סכום זה הינו הבסיס לתביעת החברה בתיק שלפנינו. אציין כי איני מתייחס למרכיב נוסף בתביעה והוא "נזק למוניטין החברה" (תביעה על סך 50,000 ₪).
חבות המס הכוללת המחושבת בעקבות התיקונים שבטווחי התיקון האפשריים כמובהר ומוצג בחוות הדעת קטנה למעשה מחבות המס בעקבות התערבותו של עו"ד דרוקר ונעה בין 1,010,578 ₪ ל – 897,220 ₪. פוטנציאל הנזק הנגזר מכך הינו למעשה ההפרש שבין סכומי מס אלה, לבין סכום המס הכולל אותו נדרשה החברה לשלם בפועל כאמור לעיל – 1,242,099 ₪ ומסתכם בערכו ליום 10.10.2005 לסכומים מחושבים הנעים בין 231,502 ₪ לבין 344,869 ₪.

לסיכום, כפי שציינתי לעיל, אין מדובר במדע מדויק ולא ניתן להגיע להערכות ודאיות או לתוצאה מספרית אחת וחד משמעית, אלה לטווחי הערכה סבירים של תיקון שומה אפשרי כפשרה במהלך דיון משפטי וחבות מס נגזרת.
אשר על כן ותחת מכלול האמור לעיל אני מעריך לפי מיטב ידיעתי והבנתי המקצועית ועל פי ניסיוני בתחום המס בישראל, כי סכום הנזק האפשרי שנגרם לחברה בשל אי הגשת ערעור על שומות המס שלה לשנות המס 2000 – 1997, מסתכם לסך של כ – 300,000 ₪".

37. עולה מחוות הדעת, כי סכום הנזק האפשרי אשר נגרם לתובעת עקב אי התבררותו לגופו של הערעור על שומות המס עומד על סך של כ – 300,000 ₪.
מר הילמן בחר בהסתברות ביניים בין הסכומים 231,502 ₪ ו- 344,869 ₪ האפשריים כרף תחתון וכרף עליון, קביעה הגיונית מן הפן הכלכלי והפיננסי.

38. חוות דעת המומחה הנייטרלי מפורטת ביותר, מחזיקה 20 עמודים, ומתייחסת לכל מסמכי הצדדים המשפטיים ואלה הנוגעים לתחום ראיית החשבון, לאמור, כתב התביעה ונספחיו, תצהיר רו"ח הלבץ מיום 10.9.06 וההודעה המפרשת את נימוקי פקיד השומה מיום 1.4.04.

39. עוד הובאה בפניו חוות דעת רו"ח דן אטיאס ממשרד רו"ח זיו האפט, לאחר הגשת בקשה לבית המשפט ע"י משרד עו"ד יובל ראובינוף, בא כח איילון חברה לביטוח בע"מ, צד ג', המבטחת את הנתבע בביטוח מקצועי.

40. על פי חוות דעתו של מר אטיאס הציגה התובעת נתונים מלאכותיים ומוגזמים לעניין הוצאותיה השוטפות וברוב המקרים לא עמדה בנטל זה כדלהלן:

"להערכתנו, ולאור כל האמור לעיל, עולה כי ברוב המקרים החברה לא עמדה בנטל ההוכחה בקשר עם ביסוס נכונות ואמיתות ההוצאות שפורטו לעיל, ולהיגיון הכלכלי שעמד בהוצאתן, ולא הניחה דעתו של פקיד השומה שאכן הוצאות אלו הוצאו בייצור הכנסתה. לפיכך, לדעתנו יש בסיס איתן לעמדתו של פקיד השומה שלא להתיר הוצאות אלה כולן או חלקן, בניכוי מהכנסתה החייבת של החברה. העדר התעוד או השלמתו בדיעבד באופן כללי ולא מפורט תומכים בעמדתו של פקיד השומה גם לאור החקיקה והפסיקה שפורטו בחוות דעתנו.

אנו מציינים שוב, כי לשם הכנת חוות דעתנו זו, בקשנו לקבל נתונים נוספים רבים, אותם לא קיבלתי, לטענתכם בשל חוסר שיתוף פעולה ממי שהיה אמור להמציא לכם חומר זה. ללא נתונים אלה, לא היה באפשרותנו לאמת עובדות וטענות כאלה ואחרות שהעלו החברה מצד אחד ופקיד השומה מצד שני, ולפיכך יתכן שבאם הייתם ממציאים לידינו חומר זה היינו יכולים להעמיק בדיקתנו ולהגיע למסקנות ולחוות דעת שונה, או מבוססת יותר בנייר עבודה זה."

41. מקובלת עלי חוות דעת המומחה רו"ח אלכס הילמן אשר שת ליבו לכל פרט פיננסי וכלכלי בעמדות התובעת ופקיד השומה, ואשר פירט פירוט רב כיצד הגיע למסקנותיו, מסקנות המעוגנות היטב במסמכים ששיגרו אליו הצדדים.

(ראה: פרטיכל עמ' 99-120).

42. כמו כן חזר על חישוביו בחקירתו הנגדית בפני, ועקרונות חוות דעתו לא נסתרו, כדלהלן:

" רו"ח הילמן: שים לב, עצם העובדה שפקיד השומה מתמודד עם סכומים והוא עצמו מוכן לקבל אותם, הוא מקבל, זאת אומרת, שוב הוא אומר החברה, אני מפקפק כמובן וחלק מהדברים נאמרו כאן בגלל השונות של המחירים למטר, אני לא מקבל ואז אני הולך על משהו שנראה בעיניי סביר, כלומר, פקיד השומה עצמו לוקח כדבר סביר 6.5 דולר למטר, הווה אומר פקיד השומה שוכנע שאכן החברה לפחות בחלק מהשטח הייתה וסחרה והצדיקה דמי שכירות. השאלה כרגע היא כמה דמי שכירות. ואחר כך יש נימוק שאותי לא משכנע בתור מומחה מהצד או מי שרואה את הדברים מהצד לגבי אמירה כלשהי של המנהל ואז החלק מהמטראז' אינו מקובל על פקיד השומה.
עו"ד אביטל: האם על מנהלי החברה היה מוטל הנטל להוכיח את השטחים דה פקטו שהם שכרו?
רו"ח הילמן: ברמת העיקרון, כן, כן."

(ראה: פרוטוקול עמ' 130 שורות 19-25 ועמ' 131 שורות 1-3).

43. משכך, ראוי לקבוע על יסוד חוות הדעת כי לו היה מתברר ערעורה של התובעת על השומה לגופו, יש מקום לסבור כי היה נחסך לה סכום של כ – 300,000 ₪ שזהו סכום הנזק עליו יש לפצות את התובעת.

44. לא ראיתי להוסיף על הפיצוי דמי נזק נוספים בסך של 50,000 ₪ בגין טענה לנזק למוניטין של התובעת, אשר לא הוכח, וכן להשית דמי טיפולו של עו"ד מ. דרוקר על הנתבע עבור טיפולו שכן הסכמה זו היא פרי רצון הצדדים, ויכול היה שתהא נמוכה בהרבה, על פי עקרון הקטנת הנזק, מה גם שאין מדובר בטענה על פיה שילמה התובעת שכר טרחה בכפל.

שאלת רשלנות עורך הדין

45. הנתבע העיד בעדותו הראשית כי נמנע ממנו להגיש נימוקי הערעור במועד הקצוב משום שאהרון קאשי לא טרח להעביר אליו את נימוקי פקיד השומה עם קבלתם ביום 8.4.04, ועל כן שרוי היה באי ידיעה אודות תחילת מירוצם של 30 הימים הקצובים להגשת נימוקי הערעור.

46. כן העיד כי אהרון קאשי נמנע מלהיפגש עימו, לא העביר לו מסמכים הנוגעים לתחום החשבונאי ולא דאג כי רו"ח הלבץ יעביר לו החומר שהיה ביד האחרון בשלמותו.

47. בחקירתו הנגדית חזר הנתבע והעיד בעניין זה כדלקמן:

"ת. הודעת הערעור הגשתי ב – 1.3.04 מהמועד הה, קודם כל כל עו"ד וגם אני ובכלל במסגרת עורכי הדין חיים מפי הלקוח ועושים מה שהלקוח מגיש שם מסמכים, בייחוד בתיקי מס מה שקורה זה שאני צריך שיתוף פעולה גם מהלקוח עצמו וגם מרו"ח, הרי כל הטיעונים החשבונאיים למעשה נטענו כבר בשלב ההשגה ב – 2003 נטענו טיעונים חשבונאים שפקיד השומה לא קיבל אותם וביקש מסמכים. באנו לרוני, וזה אחרי הודעת הערעור, דרך אגב את הודעת הערעור, אני אמרתי לרוני, "תשמע, הערעור שלך נועד לכשלון, גם כעו"ד מנוסה אתה רואה, אומר בעצמך מה אני יכול לומר לבית המשפט. מה אני יכול לומר לו ומאיזה חומר. מאיזה בשר". אם אני רואה שלא המציאו מ – 2003 עד 2004 שום מסמך, כלום לפקיד השומה וההשגה נבחנה". איך אמר רו"ח הלבץ? "בצורה מייגעת", היו שם כמה וכמה ישיבות ולא הוציא מסמכים, סימן שאין מסמכים. הגשתי הודעת ערעור. אמרתי לו "תשמע, אין סיכוי לערעור הזה".
....
רוני אמר לי "תשמע, אני רוצה להיפגש איתך במפגש הסטייק", אמרתי לו "למה?" הוא אמר "מה איכפת לך? בוא תבוא למפגש הסטייק". הוא ישב שם עם העובד שלו, אמר לעובד "אני לא ידעתי שהולכים לעשות לי את הדבר הזה" ואמר לי: "תשמע, אח שלי ואבא שלי מאוד כועסים על זה שקיבלנו פסק דין בסכום הזה ואני אמרתי להם בגלל שאנחנו חייבים לך כסף", הרי הם חייבים לי כסף בגין שכר טרחה. "בוא נקזז את הסכום של הכסף של השכר טרחה ואנחנו לא נעשה שום פעולה נגדך" או משהו כזה. עכשיו תראה, אני חשבתי שהוא צוחק איתי. אני באמת התבדחתי איתו שמה, אמרתי לו "על מה אתה מדבר?" הרי לא יעלה על הדעת שאתה תחשוב עלי דברים כאלה מהסיבה...
ש. אחרי שהוא כבר האשים אותך בספטמבר ?
ת. רגע. מהסיבה הפשוטה, ריבונו של עולם, הגשת תצהיר לבית משפט העליון והגשת תצהיר לבית משפט המחוזי, לא רק להערכתך, וטענת הסבר שלך ממה שקרה, התחשבנות עם רואי החשבון. לא היו מסמכים, הכל בתצהיר מפורט מה אתה באמת חושב שאתה רוצה להאשים אותי. עשיתי איזה משהו רע או משהו כזה? ואז הוא אמר לי "רונן, זה מה שהאחים שלי חושבים עלי, כועסים עלי. אמרתי לו "בשום פנים ואופן" קמתי ועזבתי את המקום. שלחתי מכתב מפורט בסיפור הזה לביטוח שלו. הסברתי להם בדיוק את מה שהיה. היה נשמע לא טוב בסיפור הזה, זה משהו שיכול לפגוע בביטוח שלי, בכיסוי הביטוחי שלי, אבל בגלל שזה מה שקרה בפועל, מה שהוא אמר לי.....
ש. אתה אמרת לרוני לגבי הביטוח? משהו לגבי זה, יש לך ביטוח, אין לך ביטוח?
ת. לא. לא אמרתי לו כלום.
ש. זה הועלה כלל?
ת. לא אמרתי לו מילה וחצי מילה, אני בסך הכל אמרתי לו שאין לי מה לחשוב על ביטוח. זה כמו שמישהו בא ורוצה להגיש תביעה נגדך, אין לך מה לחשוב על זה כי הגשת תצהיר לבית המשפט העליון ולמחוזי. מה תגיד, מה אתה רוצה להגיד?".

(ראה: פרוטוקול עמ' 67 שורות 7-18, עמ' 91 שורות 17-26 ובעמ' 92 שורות 1 – 16).

48. עולה מדברים אלה, כי לדידו של הנתבע אכן לא יידעו אותו בזמנים הרלבנטיים אודות מסמכים שהגיש הצד שכנגד ואודות הבקשה למתן פסק דין, וכך חלפו חודשים רבים ללא מעש מצד התובעת ומצד מר קאשי עד מתן פסק הדין.

49. בקשתה של התובעת לביטול פסק הדין נדחתה ואף בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחתה אף היא, והוא הדין בבקשה לעיון חוזר.

50. לאור קביעות בית משפט אלה, הרי ששאלת רשלנות עורך הדין הנתבע הוכרעה אף היא, שכן בתי המשפט לא קיבלו הנימוקים לאי הגשת נימוקי הערעור במועד או לאי הגשת בקשה להארכת מועד להגשתם, ונסתם הגולל על האפשרות לברר ערעור התובעת לגופו.

51. עם זאת, נראה בעיני לקבל מקצת מטענות הנתבע, כי לא בשל התעלמות ושאננות נמנע מלהגיש ההליכים דנן, אלא אף עקב אי שיתוף פעולה מצד אהרון קאשי ומצד רו"ח הלבץ, אשר, לכשעצמם, לא נזדרזו, כפי הנראה, לשגר אליו נימוקי הודעת השומה מיד עם קבלתם של אלה במשרדיהם שלהם, מן הסיבה כי קיים היה חוב כלפי מר הלבץ שלא שולם.

52. כן לא הובהר דיו אם הודעת הפקסימיליה המכילה 18 עמודים המפרשת את נימוקי השומה, נשלחה ע"י מר קאשי ביום 8.4.04 בפקסימיליה אכן הגיעה ליעדה שכן אין כל אישור לקבלתה אצל משרד הנתבע, בפקסימיליה או בכל אמצעי אחר.

53. ברגיל, אין זה מאינטרסו של עורך הדין שלא להגיש כתבי בי–דין ובקשות במועד הנקוב בחוק או בתקנות הרלבנטיות, ויהא קשה לסבור כי עורך הדין נהג ברשלנות באופן מודע, באם ידע אודות תחילתם של מועדים להגשת הליכים משפטיים ונקט במפגיע גישה של "שב ואל תעשה".

54. על כן, לאור אי בהירות זו, רואה אנכי לחלק האחריות לנזק האפשרי שקבע מומחה בית המשפט באופן זה שהחברה ומנהליה יישאו ב – 25% מהאשם לרשלנות בעקבותיה לא נתברר ערעור התובעת, והנתבע יישא ב – 75% הימנו.

לפיכך, הנתבע יישא בפיצוי התובעת בסכום שלן 225,000 ₪ מתוך סך של 300,000 ₪, שנקבע, כמוסבר לעיל.

55. לעניין חבותו של עורך הדין לנהוג בטיפול בלקוחו כאילו טיפל בממונו שלו, שם נקבע בע"א 2625/02 עו"ד נחום נ' דורנבאום, פ"ד נח(3) 385, 399-400 , כדלקמן:

"כיום אין חולק על כך שעורכי דין חבים בחובת זהירות כלפי לקוחותיהם ... מקורותיה של חובת הזהירות זו של נותני שירותים, גם בגין מעשים לא זהירים, באחריות המוטלת בשל מצג השווא הרשלני, הלא הוא היזק הדיבור. בית המשפט מצא כי מצבים אלה עומדים בתנאים שנקבעו להטלת האחריות בגין היזק הדיבור בהמ' 106/54 וינשטיין נ' קדימה, פ"ד ח(2) 1317; בין עורך הדין ללקוחו מתקיימים יחסים חוזיים, עורך הדין נוטל כלפי לקוחו אחריות, ואין זה אלא טבעי וסביר שהלקוח יסתמך על כך שעורך דינו יפעל תוך הקפדה על שמירת חובת זהירות, והדברים נאמרו בפרשת שרמן, בעמ' 463:
 
"עורך דין, המקבל על עצמו טיפול בענייניו של לקוח... רואים אותו כמי שמציג לפניו מצג מכללא 'לפיו הוא בעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את הבעיה המוצגת בפניו וכי הוא מתעתד להפעיל מידה של אחריות סבירה שבה היה נוהג עורך דין רגיל בנסיבות דומות."

עוד ראה: ע"א 6645/00 שלמה ערד, עו"ד נ' אבן זאק, פ"ד נו(5) 365, כדלקמן:

"היחס שבין עורך-דין ללקוחו מיוסד על אמון בלי מצרים. הלקוח הוא לרוב הדיוט בעניני המקצוע, והוא סומך על עורך-הדין כי יילחם לו באמונה וכי יגן על זכויותיו במיטב כשרונו ויכלתו... נאמנות זו היא רוח אָפיו של המקצוע, היסוד עליו הוא בנוי. טול את מידת הנאמנות אשר הלקוח רוחש לפרקליטו ונטלת את נשמתו של המקצוע".

כן ראה: ת"א (י-ם) 5112/03 טי.גי.סי הנדסה בע"מ נ' י. צדקה ניהול ואחזקות בע"מ, (לא פורסם- נבו), כדלקמן:

"היקפה ומידתה של חבות עורך הדין כלפי הצד שכנגד תלויה בנסיבות העובדתיות של כל מקרה ומקרה. ככלל, ניתן לומר, שכאשר מדובר בעסקה מורכבת וסבוכה מבחינה משפטית בה עורך דין מייצג צד אחד לעסקה, בעוד הצד שכנגד איננו מיוצג, על עורך הדין מוטלת חובה להפנות את תשומת ליבו של הצד השני באופן ברור לכך שייטיב לעשות אם יהיה גם הוא מיוצג על ידי עורך דין מטעמו".
וכן ראה: ת"א (תל-אביב-יפו) 2221/00 ג.ש.ק. (1983) בע"מ נ' עו"ד נעמי לביא, , כדלקמן:

"את אמות המידה הראויות ואת הקריטריונים הנדרשים לעיצוב סטנדרט המיומנות והזהירות האמורים, ניתן לשאוב משני מקורות עיקריים; ראשית, הדין כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו. שנית, מהדין הספציפי הקובע את נורמות ההתנהגות הראויות לעורך דין בתור שכזה. הכוונה היא לכללים המוצאים מקומם וביטוים בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 ובתקנות והכללים המסתעפים ממנו.
חובותיו של עורך הדין, כבעל מקצוע סביר, פורשו ועוגנו בפסיקה מגוונת. כך למשל, נפסק, כי מעורך הדין, העושה מלאכתו למען לקוחו, נדרשת רמה מסוימת בכל הקשור לידיעת החוק. מוטלת עליו החובה להכין כתבי טענות כראוי ולעמוד בסדרי הדין. כמו כן, נדרש עורך הדין להסביר ללקוחו משמעותו של כל מסמך עליו הוא חותם, ולהסביר לו את מצב הדברים לאשורו בכל הקשור להוראות החוק והפסיקה החלות על עניינו (לסקירה מפורטת ראה "עניין שרמן").
ניתן לסכם ולומר, כי על עורך הדין חלה החובה להפעיל כושר סביר... כב' השופטת פלפל היטיבה להגדיר את אותו "כושר סביר", כדלהלן:
"כושר מקצועי של עו"ד סביר, לעשות שימוש בשיקול דעתו בהתחשב במאטריה המשפטית הנדונה ולאורה לכוון את צעדיו."
מעמד צד ג'

56. הנתבע שיגר הודעת צד שלישי לחברת הביטוח איילון בע"מ, מבטחתו המקצועית.

(להלן: "איילון").

57. איילון כופרת בכיסוי המקצועי שכן, לעמדתה, ביום 4.1.06, כשבוע לפני הגשת התביעה דנא ביום 11.1.06, נפגש הנתבע עם מנהל התובעת, מר קאשי אהרון, במסעדת "מפגש הסטייק" בתל אביב במהלכה הוברר לו באופן מפורש כי עומדת להיות מוגשת כנגדו תביעה בגין רשלנות מקצועית.

58. אכן, אהרון קאשי ביקש הפעלת הביטוח המקצועי של הנתבע ועירובו של זה, כפי שהצהיר הנתבע בסעיף 35 לתצהירו כדלהלן:

"עניין נוסף שברצוני לציין והוא בעל חשיבות מכרעת בעניין זה היא העובדה שרוני התקשר אלי, וזאת לאחר שהגיע להסדר עם רשויות המס וביקש אותי להגיע למסעדת "מפגש הסטייק" בתל אביב. בפגישה זו היה נוכח רוני והעובד שלו ואנוכי, רוני ביקש מהעובד שלו ללכת להביא את המפתחות של הרכב ופנה אלי ואמר לי "תראה רונן יש לך ביטוח אחריות מקצועית, בו נעשה קומבינה על הביטוח ואני אשלם את ההשתתפות העצמית שלך וכך לא תיפגע". אני עניתי לו שאני לא מסכים בשום פנים ואופן לעניין זה כי זהו שקר מוחלט וחוץ מזה העובדות מדברות אחרת הן בתצהירים שהוגשו הן לבית המשפט המחוזי והן לבית המשפט העליון, וכן במה שקרה בפועל. רוני ניסה לשכנע אותי נמרצות ואני סירבתי...".

(ראה: סעיף 35 לתצהיר – נ/1).


59. כן העיד בעדותו, בחקירתו הנגדית, מר אהרון קאשי כדלהלן:

"ש. מה אתה אמרת לעו"ד רונן בשיחה, איזו בעיה, מה אמרת?
.....
ת. אמרתי, לפי הבנתי, שיש כאן כשל מאוד חזק.
ש. של מי?
ת. של X לגבי הנושא של הדרך טיפול. אני יכולתי להגיע לפני זה לפשרה של חצי מיליון שקל, פתאום אני צריך לשלם לו 200,000 ₪, מישהו פה פישל, ואז שאלתי אותו אם יש לו ביטוח, והוא אמר לי שהוא צריך לבדוק והוא לא בטוח, כמעט בטוח שלא, אבל אני צריך לבדוק".

(ראה: פרוטוקול עמ' 41-42, שורות 22-26, 1-4).

60. והנתבע העיד כדלקמן בעניין זה:

"ש. עכשיו, כשאתה ישבת עם מר קאשי במסעדת מפגש הסטייק, זה היה שבוע לפני הגשת התביעה, אתה כותב את זה גם במכתב שלך לחברת הביטוח, דהיינו אם התביעה הוגשה ב – 11 לינואר, זה היה בסביבות ה – 4.1.06, נכון?
ת. נכון מאוד".

(ראה: פרוטוקול עמ' 96 שורות 13-17).

61. טרם מועד רכישת הפוליסה לא היה הנתבע מבוטח בפוליסת אחריות מקצועית אחרת, ובחקירתו הנגדית הודה בכך.

(ראה: פרוטוקול עמ' 97 שורות 23-25).

62. משמע, הנתבע ידע כי עומד הוא להתבע ע"י התובעת ולפיכך נזדרז ורכש הפוליסה נשוא הודעת הצד השלישי ביום 15.1.06, ארבעה ימים בלבד לאחר הגשת התביעה ביום 11.1.06.

63. גורסת חברת הביטוח כי כלל יסוד הוא בדיני ביטוח שחוזה ביטוח לא חל על אירועים בטוחיים שהיו ידועים מראש ערב כריתת חוזה הביטוח, שאם לא כן, מנוגד הדבר לאלמנט אי הוודאות בהתממשות הסיכון המבוטח, המצוי בבסיס חוזי הביטוח.

64. לעניין זה נקבע בע"א 1530/02 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' יובלים אגודה שיתופית פ"ד נח (6) 882 כדלהלן:

"עקרון יסוד של הביטוח הוא כי אין ביטוח של נזק שהינו בגדר הוודאי (ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד מז(1) 311, 322). אלמנט אי הוודאות בהתממשות הסיכון המבוטח הוא יסוד ראשי בכל חוזה ביטוח. בכך נבדל הביטוח מהסכם שיפוי רגיל. בלעדי סיכון ביטוחי בלתי ודאי אין ממשות לחוזה ביטוח".

וכן נאמר:

"היסוד הרטרואקטיבי אינו צריך לפגוע בדרישת אי הודאות המונחת ביסוד הביטוח. משמעות הדבר כי פוליסות מסוג זה אמנם מספקות כיסוי למפרע, אך הכיסוי רק על מקרי ביטוח אשר בעת ההתקשרות בחוזה הביטוח איש מהצדדים לא ידע על התרחשותם. אי הידיעה של הצדדים, היא המקיימת את דרישת אי הוודאות ביחס להתממשות הסיכון. היסוד הרטרואקטיבי נוגע, איפוא, למועד היווצרותה של העילה, אך לא למועד ההתממשות הוודאית והגלויה של הסיכון, כגון הפניית דרישות בגין אחריות מקצועית. אין מקום לאפשר למבוטח להשיג כיסוי למפרע בגין נזק שבעת כריתת החוזה כבר אירע והמבוטח כבר ידע עליו.
... בחוזה הביטוח נטלה על עצמה חברת מנורה את הסיכון כי בתוך תקופת הביטוח (1995) יתגלו אירועים מן העבר, המשמשים עילת תביעה נגד קידן בגין הפר חובה מקצועית. כפועל יוצא מכך, קידן אינה זכאית לתגמולי ביטוח מכוח הפוליסה, מקום שידעה על האירועים עובר לרכישת הפוליסה. קביעה אחרת משבשת לחלוטין את הערכת הסיכון שמנורה לקחה על עצמה ועל עלותו".

(ההדגשות אינן במקור – ח.י.).

65. אכן, מחומר הראיות שבפני עולה כי בעת רכישת פוליסת הביטוח ביום 15.1.06 ידע הנתבע אודות התביעה האמורה להיות מוגשת כנגדו ולפיכך אין לומר כי התקיים בסיטואציה זו יסוד אי הוודאות בהתממשות הסיכון ועל כן נשוא תביעה זו אינו כלול בביטוח האחריות המקצועית שניתנה ע"י חברת איילון באמצעות הפוליסה דנן.

66. עוד גורסת איילון כי הפוליסה שנערכה בטלה לאור הקבוע בסעיף 16 (א) לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א – 1981, כדלקמן:

"חוזה ביטוח לכיסוי של סיכון שבעת כריתת החוזה כבר חלף או למקרה ביטוח שבאותה עת כבר קרה – בטל".

67. משמע, אף סעיף זה קובע חד משמעית כי חוזה ביטוח המתייחס למקרה ביטוח שבעת ההתקשרות בפוליסה כבר ארע, הריהו בטל. לאמור, במקרה שכזה, כפי הנסיבות שבענייננו, בהן הודיע מר קאשי על הגשת התביעה ביום 4.1.06 וזו אכן הוגשה בתוך 6 ימים ביום 11.1.06 – יש לקבוע כי מקרה הביטוח כבר אירע טרם ההתקשרות בפוליסה ביום 15.1.06, ועל כן אין תוקף לה והיא בטלה.

סיכום

68. לאור דברים אלה, עולה מסקנה עגומה כי מחד גיסא, הנתבע התרשל באי הגשת הליכים משפטיים חיוניים בפרקי זמן ארוכים ביותר, ומאידך גיסא, אין במקרה זה חברת ביטוח שתפרוש כנפיה על עורך הדין לגביו נקבע כי התרשל בתפקידו.

69. תמוה הדבר כי הנתבע לא ראה לנכון ולראוי לרכוש פוליסת ביטוח מקצועית, דבר שהוא בשגרה, וזה המקרה הנדיר בו חב עורך הדין בהתרשלות ואין מי שיישא בנזק זולתו.

70. אשר על כן, ישלם הנתבע לתובעת הסך של 225,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

71. כן יישא הנתבע בהוצאות התובעת בסך של 7,500 ₪ בצירוף דמי מע"מ כחוק ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

72. עוד יישא הנתבע בהוצאות חברת איילון בע"מ, צד ג', בסך של 7,500 ₪ בצירוף דמי מע"מ כחוק ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עוולת הרשלנות

  2. רשלנות בלידה

  3. רשלנות עירייה

  4. רשלנות מודד

  5. חבלה ברשלנות

  6. רשלנות מתווכים

  7. רשלנות רב חובל

  8. רשלנות טוען רבני

  9. רשלנות חברת השמירה

  10. רשלנות בגביית חוב

  11. רשלנות הרכב דוד שמש

  12. רשלנות באבחון מומים

  13. רשלנות תורמת של קטין

  14. רשלנות בשחרור מאשפוז

  15. תביעת רשלנות נגד בנק

  16. יסודות עוולת הרשלנות

  17. תביעה על רשלנות מוסך

  18. רשלנות בתכנון אינסטלציה

  19. רשלנות בטיפול בכאבי גב

  20. תביעת רשלנות במדידת בית

  21. רשלנות במתן ייעוץ משפטי

  22. האם רשלנות היא עבירה אתית

  23. רשלנות טיפול במרפאות צה"ל

  24. רשלנות בנק בהשוואת חתימות

  25. תביעת רשלנות ניהול השקעות

  26. רשלנות בייעוץ רואה חשבון

  27. רשלנות בהגשת תלונה במשטרה

  28. רשלנות בביצוע עבודות איטום

  29. רשלנות במתן שירותים משפטיים

  30. רשלנות המשטרה בטיפול באירוע

  31. רשלנות עורך דין המשמש כנאמן

  32. ביטול משכון עקב רשלנות הבנק

  33. רשלנות עורך דין בהגשת ערעור

  34. רשלנות עו''ד בעסקת מקרקעין

  35. רשלנות העירייה לתחזוקת מדרכה

  36. רשלנות עורך דין באימות הזהות

  37. הגדרת "רשלנות" בדיני עונשין

  38. תביעת רשלנות נגד חברת שמירה

  39. רשלנות עורך דין בניסוח הסכם

  40. פיצויים מחברת שמירה על רשלנות

  41. רשלנות עורך דין בעסקת מקרקעין

  42. תביעת רשלנות נגד ביטוח לאומי

  43. רשלנות עורך דין שלא הגיש ערעור

  44. רשלנות המדינה בהפעלת שיקול דעת

  45. גרימת תאונת דרכים קטלנית ברשלנות

  46. רשלנות עורך דין בעסקת קניית דירה

  47. רשלנות של העירייה במתן דוחות חניה

  48. סיבת החזרה לא נכונה - רשלנות בנק

  49. רשלנות עו''ד מקרקעין בזיהוי המוכר

  50. רשלנות עורך דין - אי הפקדת עירבון

  51. רשלנות במניעת הידרדרות במצב רפואי

  52. רשלנות המדינה צו עיכוב יציאה מהארץ

  53. תביעת רשלנות עורך דין בעסקת מקרקעין

  54. רשלנות מצד ביטוח לאומי בהעברת כספים

  55. תביעת רשלנות נגד משרד הבינוי והשיכון

  56. רשלנות הבנק במתן אישור על הפקדת כספים

  57. רשלנות רופא בבירור ההיסטוריה הרפואית של החולה

  58. רשלנות עורך דין בייצוג בבית הדין הרבני

  59. אי הסרת משכנתא מדירה - רשלנות עורך דין

  60. גניבת כסף מחשבון בנק דיסקונט עקב רשלנות

  61. אישור פעולה חריגה בסכום גדול - רשלנות בנק

  62. מכה ברכב בעת עליה על פס האטה שהותקן ברשלנות

  63. תביעת רשלנות בגין שבירת קירות בבית מגורים

  64. רשלנות מחלקה לטיפול נמרץ ילדים בבית החולים רמב''ם

  65. רשלנות של עורך דין - פיצוי כחצי מיליון ש''ח ללקוח

  66. תביעה נזיקית בגין רשלנות בקבורת אדם זר בחלקת הקבר שנרכשה

  67. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון