שלילת רישיון תיווך עובדים זרים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שלילת רישיון תיווך עובדים זרים: השופט שמואל צור 1. ערעור בפנינו על החלטה מיום 26.1.09 של מנהלת אגף הרישוי במינהל ההסדרה והאכיפה של משרד התעשייה המסחר ותעסוקה (המשיבה מס' 3; להלן - הממונה) לשלול את רישיונה הזמני של חברת אס. אר. פמילי שרותי כח אדם בע"מ (המערערת מס' 2; להלן - המערערת) לעסוק כלשכה פרטית לתיווך בעבודה ואת ההיתר שניתן לה להבאה ולטיפול בעובדים זרים. החלטת הממונה ניתנה לפי סעיף 68(א) לחוק שירות התעסוקה (להלן - החוק) והיא צורפה כנספח לערעור. 2. מר שרון שמש (המערער מס' 1; להלן - מר שמש) הוא הבעלים והמנהל של המערערת, הפועלת מכח רישיון זמני שניתן לה בתחילת שנת 2008. הרישיון הזמני ניתן למערערת על יסוד בקשה (מיום 14.2.08) שהגישה לקבלת רישיון לניהול לשכה פרטית לפי הנוהל החדש למתן רישיונות לניהול לשכות פרטיות בתחום הסיעוד. קודם לכן - מאז שנת 2002 - היה מר שמש בעלים ומנהל של חברה אחרת שהיתה בעלת רישיון לניהול לשכה פרטית, היא חברת סי. אר. מנטש בע"מ (להלן - חברת מנטש). 3. לגבי פעילותה של חברת מנטש התנהלה חקירה בחשדות להתנהלות לקויה והפרת הכללים המחייבים בעבודת לשכה פרטית. הואיל ובמועד הגשת הבקשה לרישיון על ידי המערערת לפי הנוהל החדש טרם הסתיימה החקירה באשר לפעילות חברת מנטש, החליטה הממונה להעניק למערערת רישיון זמני בלבד שתוקפו עד ליום 1.3.09. אין ספק כי המערערת באה למעשה בנעליה של חברת מנטש והמשיכה את פעילותה. לאור זאת ולאור זהות הבעלים והמנהל (מר שמש) בשתי החברות, קיימת הצדקה לייחס את מחדלי פעילותה של חברת מנטש לעניין רישיונה הזמני של המערערת. 4. החלטת הממונה לשלול את רישיונה של המערערת מבוססת על שלושה טעמים: האחד - ביצוע פעולות תיווך באמצעות מי שאינו מורשה בניגוד לסעיף 6 לכתב ההתחייבות; השני - אי ביצוע ביקורי טרום השמה לבדיקת התאמת העובד הזר לצרכיו של המטופל כנדרש בסעיפים ד' - ה' לכתב ההתחייבות. והשלישית - הצגת מצג שווא לרשות בכך שלא כל ההשמות שבוצעו דווחו לממונה. נעמוד להלן על החלטת הממונה וטענות הצדדים לגבי כל אחד מן הטעמים הללו. נימוק ראשון - ביצוע פעולות תיווך באמצעות מי שאינו מורשה 5. חלק מתנאי הרישיון הניתן ללשכה פרטית מצוי בכתב התחייבות עליו חותם בעל הרישיון (להלן - כתב ההתחייבות). סעיף 6 לכתב ההתחייבות קובע לאמור: "לא אעזר לצורך תיווך עבודה בגורם כלשהו שאינו מועסק בלשכה הפרטית האמורה [היא בעלת הרישיון - ש.צ.], בין אם הוא תאגיד או אדם, אלא אם הוא לשכה פרטית הפועלת כדין". הוראה זו, על פי פשוטם של דברים, נועדה לגרום לכך שכל פעילות של לשכה פרטית תתבצע אך ורק בסיועם של גורמים מורשים ולא תתאפשר לגורמים בלתי מורשים או לשכות שרישיונם נשלל לפעול במתן שירותי תיווך עקיפים באמצעות לשכות מורשות. נדמה שאין צורך להרחיב את הדיבור על חשיבות הוראה זו במסגרת מערך של רישוי פעילותן של לשכות פרטיות ולצורך פיקוח ממשלתי אפקטיבי על תיפקודן. 6. החלטת הממונה לשלול את רישיונה של המערערת מן הטעם שביצעה פעולות תיווך באמצעות מי שאינו מורשה, מבוססת על ראיות מינהליות המצביעות על כך שמר ניקולאי מרקוב (להלן - ניקו), אדם אחר בשם ג'וני (להלן - ג'וני) ואדם נוסף בשם עמירם קינן (להלן - מר קינן) ביצעו פעולות תיווך עבור חברת מנטש בלא שהיו מורשים לכך. אשר לניקו - מחומר הראיות שהיה בפני הממונה עולה שניקו הועסק על ידי לשכה פרטית בשם "נונסטופס" אשר רישיונה נשלל בשל מעשיו שלו עצמו. בחקירתו של מר שמש על ידי הממונה הוא הודה ש"אולי הוא [ניקו - ש.צ.] הביא לי טלפון או שניים אני לא יודע באם עשיתי אותם בכלל, אין לי מושג" (עמ' 2 להחלטת הממונה). מעבר לכך היו בפני הממונה ראיות לכך שניקו היה מעורב בתיווך או בהשמת עובד זר למטופל בשם זאב שומדי. בקשר לכך טוענת המערערת כי קבלת "טלפון או שניים" אינה באה בגדר פעילות תיווך וכי מעורבותו של ניקו בתיווך עובד זר לזאב שמנקו נעשה עוד לפני שנשלל רישיונה של חברת נונסטופ. אשר לג'וני - החלטת הממונה מבוססת על הודאתו של מר שמש בחקירתו, כי ג'וני הביא לקוחות ללשכה שניהל (חברת מנטש) וכי ברור לו שאסור היה לו לפעול באמצעותו. בקשר לכך טוענת המערערת כי העובדת הסוציאלית של הלשכה, הגב' באני מאור (להלן - גב' מאור) כלל לא הכירה את ג'וני ומכאן שהוא לא נתן שירותים ללשכה. אשר למר קינן - מדובר בבעלה או בבן זוגה של גב' מאור אשר לו אין היתר תיווך. לטענת הממונה, היה מר קינן מעורב בתיווך או בהשמה של עובדת זרה מהודו למטופלת בשם אביה מזרחי. בקשר לכך טען מר שמש בחקירתו שההשמה נעשתה על ידי גב' מאור וזו האחרונה העידה שאומנם אפשר שבעלה הכיר את המטופלת, אך הקשר עימה נוצר דרך בעלה של המטופלת או דרך רב משותף ולא באמצעות מר קינן. 7. החלטת הממונה לשלול את רישיונה של המערערת בשל הסתייעות ושיתוף עם אחרים שאינם מורשים הינה גבולית ומסופקת. מצד אחד מדובר בשלושה אנשים שאינם מורשים שיש רגלים לסבור שהיו מעורבים בצורה זו או אחרת בפעילות חברת מנטש או שסייעו לה בצורה עקיפה. העובדה שמדובר בשלושה אנשים מחזקת את התחושה שחברת מנטש נעזרה בפעולתה במי שלא היו מורשים ובכך הפרה את כתב ההתחייבות. יותר מכך, יש לזכור שעדויות על שיתוף פעולה עם מי שאינו מורשה הן תמיד עקיפות או נסיבתיות בהן רב הנסתר על הנגלה וקשה לקבל תמונת מצב מלאה ומדוייקת. עם זאת, החלטה מינהלת צריכה להתבסס על תשתית עובדתית מוצקה ומבוררת ובמקרה הנדון תמונת המצב שהתקבלה אינה כזו. כך, לא נסתרה טענת המערערת כי מעורבותו של ניקו בהשמת עובד זר למר שומדי נעשתה עוד לפני שנשלל רישיונה של חברת נונסטופ בה עבד. אשר להסברים האחרים שנתנו הנחקרים לגבי קשרי הלשכה עם שלושת המתווכים הבלתי מורשים, אף שהם היו מתחמקים ולא מלאים, היה בהם כדי להטיל ספק - מה באשר לתשתית הראייתית שהיתה בפני הממונה בנקודה זו. לטעמנו, נימוק זה - כשלעצמו - כשהוא מבוסס על התשתית העובדתית כפי שהיתה בפניה, אינו מצדיק החלטה על שלילת הרישיון מחברת מנטש. במקרה שכזה ניתן היה להסתפק בהערה או באזהרה לעתיד עם דרישות מחמירות מן הלשכה לדיווח ופיקוח הדוק של הממונה על פעילות הלשכה. נימוק שני - אי ביצוע ביקורי טרום השמה לבדיקת התאמת העובד הזר למטופל 8. הנימוק השני להחלטת הממונה לשלול את רישיונה של המערערת היא שחברת מנטש לא ביצעה ביקורי טרם השמה לבדיקת התאמת העובד הזר למטופל. חובה זו של ביצוע ביקור טרום השמה מעוגנת בסעיפים ד' - ה' לכתב ההתחייבות הקובעים לאמור: "ד. עובד סוציאלי מטעמי יגיע לבית המעביד המיועד על מנת לאבחן את סוג השירות הנדרש והתנאים המוצעים לעובד הסיעודי הזר. ה. עובד סוציאלי מטעמי יפעל להתאמת העובד הזר לצורכי המטופל". בהמשך קובע כתב ההתחייבות כי על העובד הסוציאלי לקיים גם מעקב אחר עבודת העובד הזר אצל המטופל במהלך 30 ימי העבודה הראשונים (סעיף ו' לכתב ההתחייבות). 9. להוראות אלה בכתב ההתחייבות חשיבות עליונה והן מבוססות על סטנדרטים מקצועיים הכרוכים בהשמה נכונה של עובד זר למטופל סיעודי. בקשר לכך לשכה פרטית אינה רק גורם "מתווך" המקשר בין עובד זר למטופל, אלא מוטלת עליה החובה לעמוד על קיומה של התאמה בין צרכי המטופל ובין כישוריו ויכולותיו של העובד הזר לביצוע הטיפול. לצורך כך נדרשת מעורבות מקצועית של עובד סוציאלי המוכשר ומיומן לביצוע התפקיד. לצורך כך נדרשת הלשכה - באמצעות העובד הסוציאלי - לבצע "ביקור טרום השמה" בבית המטופל כדי לעמוד על צרכיו המדויקים של המטופל. ביקור טרום השמה שכזה צריך ליצור בסיס נתונים בידי העובד הסוציאלי לגבי צורכי המטופל ורק על בסיס נתונים זה ניתן לבחון את מידת התאמתו של העובד הזר לתפקיד. לאור זאת אך מובן הדבר שביקור טרום ההשמה חייב להתבצע עוד בטרם הוזמן העובד הזר מחו"ל, שהרי הזמנתו אמורה לשקף את בחינת התאמתו הבסיסית לצורכי המטופל, על בסיס הנתונים שנאספו בביקור טרום ההשמה. מכאן החשיבות היתירה של ביצוע ביקור טרום השמה עוד לפני הזמנת העובד הזר. מכאן שביקור טרום השמה הנערך לפני ההשמה אך לאחר שהעובד הזר הוזמן והגיע לארץ אינו עומד באמות המידה המקצועיות האלמנטריות הכרוכות בפעילות לשכה פרטית בתחום הסיעוד (ראו בקשר לכך גם האמור בתיק עב' 18/08; 22/08 התמדה ואיתנית - מדינת ישראל; לא פורסם; , סעיף 8 סיפא לפסק הדין). 10. מן הראיות שהיו בפני הממונה עולה שחברת מנטש פעלה, כשיטה, בביצוע ביקורי טרום השמה במועדים קרובים ביותר להשמה עצמה, דבר המעיד על ביצוע הביקורים לאחר הזמנת העובד ואולי לאחר שהיה כבר בארץ. פירוט המקרים מופיע בהחלטת הממונה וכן הוא עולה מדיווחי הלשכה אשר צורפו כנספח מש/4 לתשובת המדינה לערעור. כך, למשל, פריטים 3,1, 4 ו-7 לרשימה הראשונה בנספח מש/4 מעידים על ביצוע ביקורי טרום ההשמה 7 - 12 ימים לפני ההשמה, ולפי דברי של מר שמש עצמו פרק הזמן המינימלי הדרוש להבאתו של עובד זר לארץ הוא שבועיים - שלושה ממועד הזמנתו (חקירתו מיום 23.6.08). יותר מכך, מר שמש הודה בחקירתו כי לא ידע שיש צורך לבצע ביקור השמה בטרם הזמנת העובד הזר ואף טען שהעובדת הסוציאלית שלו הגב' מאור הסבירה לו שלא חייבים לעשות את הביקור לפני הזמנה. 11. בקשר לכך טענה המערערת כי בטופס הדיווח שהוכן על ידי הממונה מצויה עמודה הנושאת כותרת של "תאריך ביקור לפני השמה" ואין דרישה לביצוע ביקור טרום השמה לפני הזמנת העובד הזר. טענה זו מיתממת ואין לקבלה. כפי שהוסבר, הצורך בביקור טרום השמה חייב להתבצע לפני הזמנת העובד הזר וזאת מטעמים מקצועיים. לשכה פרטית שאינה מבינה מושכלות מקצועיים ראשונים שכאלה אינה מתאימה לביצוע תפקידיה ואינה ראויה לרישיון. מוסיפה המערערת וטוענת כי ביצעה גם ביקורי טרום השמה במועדים קודמים לאלה שדווחו על ידה - מועדים שלפני ההזמנה - אלא שטיעון זה אינו מבוסס על תיעוד, כנדרש. יתירה מכך, גב' מאור הודתה בחקירתה (נספחים מש/6 א-ב) כי, בעבודתה, היא מבצעת שני ביקורים בלבד, היינו - האחד לפני השמה ואחד לאחר השמה, כך שאין בסיס לטענה שנעשה ביקור שלישי מוקדם לפני ההזמנה. תמונת מצב זו - כשלעצמה - מעידה על אי התאמתה המקצועית הבסיסית של הלשכה הפרטית של מר שמש לתפקידה ומצדיקה את שלילת רישיונה, כפי שהחליטה הממונה. הנימוק השלישי - הצגת מצג שווא לרשות 12. משטר הרישוי של לשכות פרטיות הקים מערך של פיקוח מצד הממונה על פעולות הלשכה. פיקוח זה חיוני והוא נועד לוודא שלשכה פרטית המבצעת תפקיד ציבורי תפעל לפי אמות מידה מיקצועיות, תבצע את תפקידה כראוי, בהגינות ובשקיפות מלאים (ראו פסק דיננו בפרשת ועקנין, תיק עב' 21/08; טרם פורסם, , במיוחד בסעיפים 17 - 19 לפסק הדין). מכאן הצורך בדיווח מלא ואמין מצד הלשכה אל הממונה. דרישת הדיווח מעוגנת בסעיף ז' לכתב ההתחייבות ואין צורך לפרטה. אך מובן הוא שדיווח חלקי או לא מדויק או לא אמין שולל את בסיס האמון החייב להתקיים בין הלשכה הפרטית לגורם המפקח ומצדיק, במקרים המתאימים את שלילת הרישיון. 13. מן החומר העובדתי שהיה בפני הממונה עולה תמונה בעייתית של התנהלות לשכה פרטית (חברת מנטש) בלא סטנדרטים מקובלים של שקיפות ודיווח. כך, לפי טיעונה של החברה בוצעו ביקורי טרום השמה נוספים לפני הזמנת העובדים הזרים ("הביקור השלישי"), אך אין כל תיעוד ודיווח על כך. ממה נפשך: אם לא בוצעו הביקורים הנוספים - כפי שכנראה היה - לא עמדה הלשכה בדרישה לביצוע ביקורי טרום השמה לפני ביצוע ההזמנה ואם בוצעו הביקורים, כי אז נכשלה הלשכה בדיווח עליהם. כך, ביקור לאחר השמה אצל המטופל יהודה יהודה לא שיקף את העובדה המשמעותית ביותר שבמועד הביקור העובד הזר כלל לא היה במקום העבודה לאחר שנטש אותה כמה שבועות לפני הביקור. במקרה זה הדיווח משקף מציאות של השמה מוצלחת בעוד תמונת המצב העובדתית הפוכה על פניה. כך, בעניין המטופל אליהו מנשה לא שיקף הדו"ח לאחר ההשמה כי העובד הזר שהושם על ידי הלשכה הוחלף בעובד אחר. כך, בדיווח על המטופלת יפית ברוך לא נרשם חוסר שביעות רצונה מהעובד הזר שהושם אצלה וכך במקרים אחרים. בקשר לכך לא היתה בפי המערערים כל תשובה של ממש. טענתם כי הדיווחים הלקויים נעשו בשגגה ובתום לב, לא יכולה להועיל. תמונת המצב העולה מן החומר שהיה בפני הממונה משקפת מציאות חוזרת ונשנית של התעלמות מן הדרישה האלמנטרית לדיווח מלא ואמין. תמונת מצב זו מערערת את האמון ההכרחי בין הלשכה הפרטית לגורם המפקח והיא מצדיקה - כשלעצמה - את שלילת הרישיון לפי החלטת הממונה. 14. לסיכום - סבורים אנו שדי בנימוקה השני והשלישי של הממונה (עניין ביקורי טרום השמה ועניין הדיווח) - כל אחד בפני עצמו - כדי להצדיק את החלטתה לשלול את רישיונה הזמני של המערערת. קל וחומר נכונים הדברים כשמדובר בשתי עילות אלה במצטבר. תמונת המצב העולה מהחלטת הממונה בקשר לשתי עילות אלה משקפת מציאות של חוסר מקצועיות וחוסר אמינות בפעולתה של חברת מנטש, בבעלותו ובניהולו של מר שמש, שהמערערת היא חליפתה האמיתית. לאור זאת אנו מחליטים לדחות את הערעור. המערערים יישאו בהוצאות המדינה בערעור זה בסכום של 10,000 ש"ח. השופט עמירם רבינוביץ אני מסכים שהתמונה הכוללת על כל שלושת מרכיביה, כפי שציין חברי, השופט צור, היא המצדיקה במקרה זה את החלטת הממונה לשלילת רשיון המערערות. השופטת נילי ארד אני מסכימה לפסק דינו של חברי השופט צור. נציג עובדים מר יצחק הרפז אני מצטרף לדעתו של השופט צור. נציג מעבידים מר דוד רג'ואן אני מסכים לפסק דינו של השופט צור. סוף דבר: הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט צור. הערעור נדחה. המערערים יישאו בהוצאות המדינה בערעור זה בסכום של 10,000 ש"ח. תיווךעובדים זרים