תאונה בזמן חיבור כבל גרירה

האם תאונה בזמן חיבור כבל גרירה מהווה תאונת דרכים ?

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונה בזמן חיבור כבל גרירה:

מי מבין שתי הנתבעות אחראיות לפצות את התובע בגין נזקי גוף שארעו לו לטענתו בתאונה שארעה ביום 30.12.04, האם המבטחת של רכב התובע (הנתבעת 1) או המבטחת של הגרר שהוזמן (הנתבעת 3)?
העובדות הצריכות לענין


ביום 30.12.04 נהג התובע ברכב מ.ר. 81-031-38 המבוטח בביטוח חובה אצל הנתבעת 1; במהלך נסיעתו ממעלות לכיוון ביתו בהוד השרון ארעה תקלה ברכבו; הוא עצר את הרכב בצד הדרך, פתח את מכסה המנוע כדי לתקן את התקלה, ומשלא עלה בידו לעשות כן, הזמין גרר.
הגרר שהגיע למקום, ביקש לחבר את הרכב של התובע לגרר אבל התובע שחשש שיגרם נזק לרכב מחיבור למקום לא ראוי לטעמו, התכופף מתחת לרכבו כדי לחבר את הכבל הגורר לרכב התובע במקום המיועד לכך, אלא שהכבל היה קצר והתובע ביקש מנהג הגרר לשחרר את הכבל ותחת שחרור הכבל הידק הנהג את הכבל ואצבע של התובע נפגעה כתוצאה מכך.

המחלוקת


איזו מבין המבטחות אחראית לפצות את התובע בגין נזקי הגוף שארעו לו לטענתו, האם המבטחת של רכב התובע או המבטחת של הגרר.

ולהכרעתי


הגם שבכתבי הטענות שלהם ציינו הנתבעות כי אין מדובר ב'תאונת דרכים' כמשמעה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן-'החוק' או 'חוק הפיצויים') הרי בסיכומיהם לא רק שזנחו את הטענה (וטוב שכך) אלא שאף הסכימו כי האירוע הוא בגדר 'תאונת דרכים' וכי לתובע עילת תביעה לפי חוק הפיצויים.
אציין כבר כי בסוגיה שאליה נדרשתי בשלב זה של ההליך, אני קובעת כי המבטחת של רכב התובע, קרי הנתבעת 1 היא האחראית לפצותו על נזקי הגוף שארעו לו בהיותה המבטחת של השימוש שנעשה ברכב המבוטח וכתוצאה מהשימוש ברכבו ארע נזק הגוף.
בסעיף 1 לחוק הפיצויים מוגדרת 'תאונת הדרכים' כ"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי...";

'שימוש' בסעיף 1 לחוק הוא "נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול דרך או תיקון דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד" (ההדגשה שלי – א.נ.ח.).


לפי הנסיבות העובדתיות שתוארו על ידי התובע, הוא היה בנסיעה מכיוון מעלות להוד השרון (עמ' 5 ש' 15) אך בשל התקלה נאלץ לעצור בשולי הדרך, בסמוך לצומת כברי, ולאחר שניסיונותיו לתקן את התקלה בעצמו לא צלחו הזמין גרר; הנסיבות המתוארות באירוע שגרם לנזק הגוף מצביעות על כך שהן כלולות בגדר הגדרת ה'שימוש' בהיותו אירוע במסגרת נסיעתו הביתה, כי האירוע לא ניתק את השימוש ברכב אם היה זה 'טיפול דרך או תיקון בדרך' ואפילו ניתן להתייחס אליו כפעולות שעשה לשם 'גרירתו' של הרכב – שתי ההגדרות מתיישבות עם ה'שימוש' שעשה התובע כמשמעו בחוק.
אומר כי כשלעצמי אני סבורה שמדובר בתיקון דרך שנעשה על ידי המשתמש (התובע), ושכל הפעולות שעשה, החל מעצירת הרכב בשל התקלה שלא איפשרה המשך הנסיעה (עמ' 5 ש' 24-25) חוסות תחת משמעות 'שימוש' כמוגדר בחוק וכך גם התאונה;

כך מעיד התובע כי כשחזר ממעלות "בצומת כברי ..זיהיתי תקלה" (עמ' 3 ש' 4-5) כי "גלשתי לצד הדרך והאוטו נעצר ודמם" (עמ' 3 ש' 5) כי פתח את מכסה המנוע וניסה להניע את האוטו אך לא הצליח (עמ' 3 ועמ' 4 ש' 17 וכן עמ' 6 ש' 14; ש' 20-עמ' 7 ש' 6), כי בדק אם יש אורות, והגיע למסקנה ש'האלטרנטור הלך' (עמ' 7 ש' 9-16) ורק לאחר שהבין כי אינו מצליח להניע את הרכב הזמין גרר (עמ' 3 ש' 5; עמ' 7 ש' 18) כי כשהגיע הגרר עשה פעולות לחיבור הרכב לגרר, בגלל שלא סמך על נהג הגרר ו"מצאתי את עצמי זוחל מתחת לאוטו ומנסה להגיע עם הכבל לסרן" (עמ' 3 ש' 12) כי שכב מתחת הרכב שלו "על הצד" כשחלק מגופו מתחת לרכב שלו (עמ' 8 ש' 7-18) וכי נפגע בעת הנסיון לחבר את הרכב לכבל "בקשתי ממנו שישחרר את הכבל. במקום לשחרר הוא הידק אותו...יצאתי מחוץ לאוטו ..." (עמ' 3 ש' 15-16).
9. לטעמי הפעולה שבה ניסה התובע לחבר את הרכב לגרר היא חלק מה'שימוש' או למיצער פעולת לוואי לפעולות התיקון של הרכב. התובע 'נתקע' עם רכבו בדרך וכל הפעולות שעשה למן העצירה בצומת כברי ועד נסיון חיבור הכבל לרכב היו למטרה אחת בלבד, להביא לתיקון הרכב או לחלצו מהמקום ועל כן כל הפעולות שנעשו היו פעולות של המשתמש לתיקון הרכב או פעולות לוואי הטפלות לשימוש העיקרי.
10. מהות הפעולה – קשירת הכבל לרכב התובע והיות התובע מתחת לרכב כשהוא מנסה לקשור את רכבו שעמד בצד הדרך מחכה לתיקונו או לגרירתו, הוא האירוע שלפנינו, ופעולת רכב הגרר אינה מנתקת את מהלך השימוש שעשה התובע ברכב שלו גם אם הרכב עמד בצד הדרך ואפילו המתין כשעתיים לבוא הגרר; השימוש של התובע ברכב שלו לא הסתיים מאחר שפעולת התיקון והגרירה הן חלק מהשימושים המוכרים בחוק.
לשון חוק הפיצויים כוללת הגדרת בסיס וחזקות חלוטות מרבות וגם הוראות ממעטות, המצויות בהגדרת 'תאונת הדרכים' שבחוק וחולשות על החוק כולו. בכל "התנגשות" בין רכיביו האחרים של החוק, ידה של הגדרת הבסיס והחזקות המרבות על העליונה. (רע"א 418/03 אוסם נ. סמדג'ה - ).
הארוע שארע מתיישב עם ההגדרה הבסיסית קרי, שנגרם לתובע נזק גוף עקב שימוש ברכב המנועי שלו למטרות תחבורה; לטעמי האבחנות שמנסה הנתבעת 1 לעשות הן אבחנות מלאכותיות; גם בית המשפט העליון סבר כי "עלינו להימנע מיצירתן של הבחנות דקות ודקיקות, שלא נוכל לעמוד בהן" (דברי כבוד השופט ברק בע"א 358/83 שולמן נ. ציון חברה לביטוח, פ"ד מב(2) 844, 873).
אם היינו הולכים בדרך המוצעת על ידי הנתבעת 1, היינו נדרשים לסווג אירוע רק לאחר שאלות רבות תלויות תשובות שאינן רלוונטיות לשאלה המרכזית; הנתבעת 1 למעשה מציעה לסטות מהשאלה הרלוונטית ולחקור את האירוע בשאלות כמו מה המיומנות של עובדי הגרר, האם הם מיומנים לבצע תיקוני דרך ולהשמיש את הרכב 'התקוע' או האם תפקידם מסתכם בהובלת הרכב; ועוד יהיה עלינו לבחון למה התכוון התובע כשהזמין את הגרר? האם התכוון להובלה? האם ידע שצלצל לחברה מובילה בלבד וכי אין לה עובדים בעלי מיומנות לתיקון הרכב? המשתמע מאלה הוא כי לשיטת הנתבעת 1 יש לעשות אבחנה (מלאכותית עד מאוד לטעמי) בין אם הגיע עובד שיכול לתקן את הרכב ובין אם הגיע עובד של הנתבעת 2 שלא יכול לתקן את הרכב. ברור כי לא לכך התכוון המחוקק וכך גם בית המשפט שעמד על הצורך "להמנע מיצירתן של הבחנות דקות ודקיקות" (ע"א 353/83 לעיל) מכאן שברור כי החלטתי אינה צריכה להיות מושפעת מהשאלה האם הגרריסט שהגיע למקום היה מיומן לעבודות תיקון או רק לעבודות גרירה. לטעמי גם אין כל רלוונטיות לשאלה האם רכב התובע היה במצב שיכול היה להמשיך ולנסוע; האם לאור כשירותו של המשתמש לתקן את הרכב או לאור מיומנותו המקצועיות של הגרריסט שמגיע לתקן את הרכב יקבע מעמדו של התובע כ'משתמש'; אין ספק כי התשובה ברורה וכי השבתת הרכב והחזרתו לנסיעה היא מקרית ואינה יכולה לשנות את התוצאה המשפטית ולהעביר את האחריות לתשלום הפיצוי .
11. לטעמי, מדובר בתובע שיצא מרכבו לצורך תיקון של רכבו. גם אם חלפו שעות בין צאתו מהרכב ועד נסיונו לתקן את הרכב או להכינו לגרירה, עדיין מדובר בפעולות שנעשו אגב אורחא תיקון הדרך ו/או טיפול בו.
בע"א 1675/06 אררט חברה לביטוח בע"מ ואח' נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ ואח' , אומר המשנה לנשיאה, כבוד השופט ריבלין כי:
"אכן, הפסיקה הכירה באפשרות לראות אדם שיצא מרכבו לצורך ביצוע פעולות מסוימות כאילו לא היה הולך רגל אלא "נוהג" ברכב או "משתמש" בו, במובן חוק הפיצויים (כך שהחבות לפיצוי על נזקיו מוטלת באופן בלעדי על מבטחו שלו, ואין בידו לתבוע את הנוהג ברכב האחר). כך, בע"א 554/89 מדינת ישראל נ' אלראהב, פ"ד מה(2) 338, הבחין הנהג שרכבו התחמם, וסטה לשוליים. הוא יצא מן הרכב, פתח את מכסה המנוע ואת פקק הרדיאטור, ואז התפרצו מים מן הרדיאטור. הוא קפץ אחורנית ונפגע על-ידי משאית חולפת. וכך פסק הנשיא מ' שמגר:
עצירת הרכב הצבאי על אם הדרך על מנת לבדוק תקלה שאירעה בו היתה בגדר 'שימוש' בו. שימוש כזה טומן בחובו, מטבע הדברים, סכנת פגיעה מרכב אחר החולף בדרך. נוהג ברכב היורד לשוליים ויוצא מן הרכב על מנת לבדקו, לתקנו וכיוצא בכך, חושף עצמו לסכנות האורבות בדרך כלל למי שמצוי בדרך או בקירבתה, ובתוכן סכנת הפגיעה מרכב חולף. כל עוד המצאותו של הנהג מחוץ לרכב קשורה בטבורה לשימוש בו, ולמעשה מהווה אותו השימוש, כי אז פגיעה בו תחשב כנגרמת עקב השימוש.
           והיום: הכל בכפוף לקיומו של שימוש הנמנה על אלה המפורטים בחוק.
הנה-כי-כן, מי שנהג ברכב ויצא לבדוק תקלה ברכבו, ואז נפגע על-ידי רכב אחר, עשוי להיחשב כנוהג העושה שימוש ברכבו, ובלבד ש"הימצאותו מחוץ לרכב קשורה בטבורה לשימוש בו ולמעשה מהווה אותו השימוש". הפסיקה עמדה על הצורך בקיומה של זיקה סיבתית בין השימוש ברכב לבין נזק-הגוף שנגרם (ראו רע"א 4620/04 דלק חברת דלק הישראלית בע"מ נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (ההדגשות שלי – א.נ.ח.).
בענייננו, לא זו בלבד שהתובע לא נפגע מ'סתם' רכב חולף, אלא התובע נפגע בעת שסייעו לו בפעולת תיקון / גרירת הרכב בו הוא השתמש.
12. יתרה מכך, אני סבורה כי "גם תאונות שיתרחשו במהלך פעולות ההכנה לגרירה יסווגו כ'גרירה' וכ'שימוש ברכב מנועי' (רע"א 7509/98 אורן כהן נ. הפניקס הישראלית חברה לביטוח, פ"ד נד(1) 250, וכפי שאומר כבוד השופט ברק בפסק הדין האמור: "הגדרת ה-"שימוש" אינה קובעת כי "גרירה" תחשב כתאונת דרכים כאשר הרכב תקוע. נחיצות הגרירה אינה רלוונטית להגדרה, ממש כשם שנחיצות הנסיעה ברכב אינה רלוונטית לשאלה האם הנסיעה מהווה "שימוש". אין מקום להגביל את המונח "שימוש" לשימוש נחוץ בלבד, מטעם זה, אין מניעה לראות בשימוש שעשו הילדים בכננת, משום "שימוש ברכב מנועי" כהגדרתו בחוק הפיצויים בהיותו חלק מפעולת ה"גרירה", פסק הדין צוטט בפסק הדין של כבוד השופטת וינבאום-וולצקי בת.א. 11517/07 מור נ. שירביט , אותו בחרו כל הצדדים לצטט כל אחד וטעמו, ואני שותפה למסקנותיה ואביאם בלשונה:
"15. בעניין זה מציין המלומד אנגלרד בספרו פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מהדורה שלישית, עמ' 59 כי:
"נראה כי תאונה שהיא תוצאה של סיכון תחבורתי, כגון התדרדרות של הנגרר, ממלא את היסוד של שימוש למטרות תחבורה. כמו כן, כל פעולה המכוונת והקשורה לביצוע הגרירה על ידי רכב גורר, כגון חיבור הנגרר לגורר, או לסיום הגרירה, כגון ניתוק הנגרר מהגורר, נחשבת למטרות תחבורה."...בענייננו פעולת הגרירה של המונית טרם נסתיימה ופגיעת התובע ארעה בעיצומה של הגרירה.


על אף היות מנוע המונית מושבת בעת התאונה... המונית נותרת בגדר "כלי רכב" אף אם אירעה תקלה כלשהי, דבר אשר הינו חלק בלתי נמנע מן המכאניקה של כל רכב. הסיכונים הכרוכים בהעמסת המונית על גבי הגרר באים בגדר הגדרת "שימוש למטרות תחבורה", כחלק מהכנת המונית לשם גרירתה, באופן המחיל עליה את חוק הפיצויים".


אציין כי ברע"א 5738/97, 6131/97 תעבורה מיכלי מלט נ. הסנה, קרנית ואח', פ"ד נג(4) 145, 165-166 נקבע כי "תאונת דרכים" היא גם "כל עוד השימוש באותו רכב נמצא בתחום הסיכון המכוסה בחוק, על פי תכליתו, הוא הסיכון התחבורתי, והמצאות האדם מחוץ לרכב "קשורה בטבורה" לשימוש בו, דינו שיוכר כ"שימוש ברכב מנועי". (ראה גם בע"א 554/89 מדינת ישראל נ' אלראהב, פ"ד מה(2) 338, בע"א 517/79 בן טובים נ' מוסך נוע שרותי מכוניות בע"מ, פ"ד לד(4) 421; וכן בספרו של כבוד השופט ר' ריבלין, תאונת הדרכים (מהדורה שנייה, 1995), עמ' 136-135).
13. השימוש שעשה התובע עת זחל מתחת לרכבו כדי לחבר את הרכב לגרר הוא פעולה עיקרית ורלבנטית ומהווה 'שימוש' של התובע ברכבו ועל כן אני רואה במבטחת של הרכב של התובע כמי שאחראית לפצות את התובע בגין השימוש ברכב המקים את חבותה.
14. הפסיקה מחייבת את הרחבת המושג שימוש לבל יהיה אקראי ותלוי נסיבות פרטניות לענין זה ע"א 3956/97 חברת הביטוח הלאומית נ. סולימאן מוחמד פ"ד נו(6), 821, שאוזכר אף הוא בסיכומי הנתבעת 3; שם נקבע כי גם כאשר נעצר הרכב בצד הדרך והנהג הלך לקנות סגריות בעת שבנו הלך להזעיק חשמלאי ובזמן ששב לרכב נפגע, נחשב כמשתמש. ונקבע שם כי "... במקרה שלפניי הימצאותו של הנפגע מחוץ לרכב הייתה עקב הקלקול שחל ברכבו. הנפגע עמד סמוך לרכבו והיה נכון בכל רגע לסייע בתיקון הרכב או בבדיקה האם הרכב תקין. בנסיבות אלה, הפגיעה בנפגע על יד רכב חולף באה עקב השימוש ברכבו שלו". ההמצאות מחוץ לרכב באה בגדר אחת מהחלופות הנזכרות בהגדרה הבסיסית של שימוש ברכב.

לאור האמור אני קובעת כי המבטחת של רכב התובע (הנתבעת 1), היא האחראית לפצות את התובע.
אני דוחה את התביעה נגד הנתבעים 2-3.
אני קובעת כי הנתבעת 1 תשא בהוצאות משפט של הנתבעות 2-3 בסך 1,000 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪ בתוספת מע"מ.לא מצאתי לחייב את התובע בהוצאות לטובת הנתבעים 2-3 מאחר שנאלץ לצרף את הנתבעים 2-3 ולתקן את כתב התביעה לאור טענות הנתבעת 1.



לאור התיעוד הרפואי שצורף לכתב התביעה תודיע הנתבעת 1 תוך 30 יום עמדתה לבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדי.
לא תתקבל הודעה במועד הת.פ. אראה להתייחס לבקשה למינוי מומחה לאור החומר שלפני.
היחידה המשפטית תקבע מועד לק.מ. בהתאם.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דמי תאונה

  2. תאונה במקלחת

  3. עורך דין תאונת פגע וברח

  4. תאונות במתקני שעשועים

  5. תאונה מבויימת

  6. תאונת טרמפולינה

  7. תאונה ללא פגיעה

  8. תאונה בבית אבות

  9. תאונה במוזיאון

  10. תאונה במעון יום

  11. תאונה קטלנית בים

  12. תאונה בבית קברות

  13. תאונה מחוץ לרכב

  14. תאונה בלתי נמנעת

  15. תאונה עם רכב צבאי

  16. תאונת שרשרת תביעה

  17. תאונה באיילון צפון

  18. תאונה בירידה מהרכבת

  19. תאונה עם עגלת סופר

  20. תאונה עם מכונת דפוס

  21. תאונה בזמן תדלוק רכב

  22. תאונה בשטח בית הספר

  23. עורך דין תאונות קשות

  24. תאונות עקב צעצועים מסוכנים

  25. תאונה בהליכה על מדרכה

  26. נוזל בברך לאחר תאונה

  27. תאונה עצירה בצד - את מי תובעים

  28. תאונה בזמן ביעור חמץ

  29. תאונה במסיבה לעובדים

  30. שינוי גירסה לאחר תאונה

  31. תאונה לאחר שייט קייקים

  32. תאונה במהלך החלפת גלגל

  33. תאונה עם מכסה תא מטען

  34. תאונה בטיול במדבר יהודה

  35. תאונה בכביש אשדוד יבנה

  36. פיצוי בגין תאונת דרגנוע

  37. תאונה במהלך טיול מהעבודה

  38. תאונה במשחק כדורסל בעבודה

  39. תאונה במהלך בדיקת חומר נפץ

  40. תאונה בזמן חיבור כבל גרירה

  41. תאונה ליד גשר ראשון לציון

  42. פינוי באמבולנס ממקום התאונה

  43. אי שמירת מרחק בתאונת שרשרת

  44. התהפכות רכב - פציעה מזכוכיות

  45. הסתרת תאונה קודמת בעסקת רכב

  46. העדר רישום רפואי אחרי תאונה

  47. חבלה אקסונלית מפושטת בתאונה

  48. גרסה ראשונית לתאונה בזמן אמת

  49. תאונות במהלך טיול שנתי מטעם בית הספר

  50. הגשת תביעה לדמי תאונה באיחור

  51. החמרה בענישה בתאונת פגע וברח

  52. חתך עמוק בכף היד לאחר תאונה

  53. תאונה עם רכב חונה בצד הכביש

  54. אי מסירת פרטים לאחר תאונה קלה

  55. קשר בין תאונה לבין טרשת נפוצה

  56. אי שמירת מרחק או בלימה פתאומית

  57. תאונה במהלך יציקת בטון עם מנוף

  58. תאונה בניסיון להוציא חפץ מהרכב

  59. תאונה בה היו מעורבים שלושה כלי רכב

  60. עיוורון מוחלט בעין אחת לאחר תאונה

  61. חבלת ראש וחתך עמוק בקרקפת בגין תאונה

  62. תאונה עקב אי שמירת מרחק - נסיעה בעליה

  63. שינוי מספר רישוי בגלל תאונה שגרמה לנזק

  64. אי פניה לקבלת טיפול רפואי מיידי לאחר תאונה

  65. "תאונת שרשרת" בה היו מעורבים שלושה כלי רכב

  66. פגיעה ברכב עומד עקב תאונה בין שני כלי רכב אחרים

  67. איבוד שליטה על הרכב במחלף שדרות רוקח בנתיבי איילון

  68. תאונה: הרגל נתקלה במרצפת בולטת, אשר יצרה הפרש גבהים בשביל

  69. חבלות בפנים, בפה, שבר באף ופגיעה בערובות העין בעקבות תאונה

  70. טוען כי נפגע בתאונה בהיותו כבן 17.5 שנים, על ידי רכב לא ידוע

  71. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון