תביעה להעסקה בדירוג אחר

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה להעסקה בדירוג אחר: הנשיא סטיב אדלר בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (השופטת חנה בן יוסף ונציגת הציבור רת קסטיאל; עב 3824/03) , מיום 8.9.2008 (להלן - פסק הדין קמא), בו נדחתה תביעת המערערת להורות למשיבה כי יש להעסיקה בדירוג אחר מזה שהיא מועסקת כיום, ולסעדים נוספים הכרוכים בסכסוך ארוך-השנים בין הצדדים. עובדות המקרה והליכים קודמים בערכאות (א) המערערת עובדת במשיבה מאז 1979. היא החלה עבודתה בתפקיד 'כתבנית חדשות' במסגרת הדירוג המנהלי. ב- 1990 עברה למשרדים בתל אביב והחלה לעסוק בעבודה מינהלית וב - 1996 החלה לעבוד בתוכנית 'עניין אחר'. במהלך שנות עבודתה בתוכנית עבדה בתחילה עם גב' דליה יאירי שהגישה את התוכנית. יחסי העבודה בין השתיים היו טובים, התוכנית הצליחה והמערערת תרמה להצלחתה. גם יחסי העבודה בין מר אמנון נדב, עורך נוסף של 'עניין אחר' בחלק מהימים מאז שנת 2003, לבין המערערת היו טובים והוא מצא לשבח את רמתה המקצועית הגבוהה. גב' יאירי ניסתה לסייע למערערת ופנתה לגורמים שונים על מנת לשנות את דירוגה של המערערת מדירוג מנהלי לדירוג העיתונאים כשהיא משבחת את תרומתה של האחרונה לתוכנית. פניותיה של גב יאירי ושל המערערת עצמה בעניין דירוגה לא נענו וב- 3.6.2003 היא עתרה לבית הדין האזורי. (ב) בנובמבר 2003 מונה עורך אחראי חדש לתוכנית 'עניין אחר'. יחסי העבודה בין העורך האחראי החדש לבין המערערת לא עלו יפה והעורך הלין על תפקודה הלקוי. עקב הקשיים שהתגלו בתפקודה, הופסקה עבודתה בתוכנית 'עניין אחר' והוחלט, כי היא תשובץ לתוכנית אחרת מבלי לפגוע בשכרה ובהיקף תפקידה. ב- 7.1.2004 הגישה המערערת בקשה לסעד זמני שיימנע את העברתה מתפקידה וביום 21.3.2004 נדחתה בקשתה (בשא 2171/04) . ביום 22.4.2004 הוגשה בקשת רשות ערעור על ההחלטה בעניין הסעד הזמני. בית דין זה הפנה את הצדדים הליך גישור שבמסגרתו הושג הסכם פשרה לפיו "רשות השידור תבחן את האפשרות להגיש את המבקשת לוועדה לצורך בדיקת האפשרות להעבירה לדירוג העיתונאים כעורכת" וכי בתקופת הביניים תעבוד המערערת כמפיקה בתוכניות 'יומן חוץ' ו'זווית נשית' (להלן - הסכם הפשרה). בית דין זה נתן תוקף של החלטה להסכם הפשרה הנ"ל בהחלטה מיום 5.5.2004. בהחלטה נוספת של בית דין זה, מיום 4.7.2004, נקבע כי המערערת תמשיך לערוך את התוכנית 'עניין אחר' עד לבירור תביעתה למתן צו קבוע בתיק העיקרי (עע (ארצי) 1246/04) , וביום 22.7.2004 תוקנה החלטה זו כך שלא יאמר בה כי המערערת 'עורכת' את התוכנית, סוגיה שנותרה במחלוקת בין הצדדים. (ג) ביום 11.12.2004 התכנסה ועדת ההרשאה/הסמכה בה השתתפו מנהל הרדיו, מ"מ מנהל חטיבת החדשות, מנהלת מרכז ההדרכה, מנהל שירותי המינהל, נציג שנקבע בתיאום עם איגוד העיתונאים הארצי והמערערת, ודנה בבקשתה של המערערת לעבור לדירוג עיתונאי בתפקיד עורכת (להלן גם - ועדת ההסמכה). הוועדה שמעה את המערערת והחליטה, כי היא תועבר מדירוג מינהלי לדירוג עיתונות הפקה, בתפקיד עוזרת הפקה, כי מתח הדרגות שלה יהיה 38-40 והיא תהיה בדרגה 39+. (ד) כתוצאה מהסכסוך בין הצדדים לעניין דירוג המערערת, היו חילוקי דעות בין הצדדים גם לעניין שעות עבודתה ומספר ימי העבודה בשבוע. החלטת בית הדין האזורי בית הדין האזורי קבע, כי לא נמצא פגם בהחלטת ועדת ההסמכה הדורש את התערבות בית הדין; כי על התובעת לעבוד בהיקף של שישה ימים בשבוע; כי המשיבה אינה רשאית לקזז משכרה של המערערת את התשלום שקיבלה עבור ימי ג; כי המשיבה היתה רשאית לזקוף את התשלום עבור ימי ו ששולם למערערת על חשבון ימי החופשה שלה ואם נוצלו במלואם, להפחית הימים מהשכר; כי המערערת קיבלה שכר מלא עבור חודשים ינואר-אוגוסט 2004 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין; כי המערערת קיבלה הפרש ותק בתוספת הצמדה וריבית כדין; כי המערערת זכאית להפרש מענק יובל מחודש נובמבר 2004, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת כתב התביעה המתוקן; כי המערערת זכאית להפרשות לקרן הפנסיה 'מבטחים' ולקרן השתלמות, במידה ולא נעשה כן; כי שולמו לה ימי מחלה עבור חודש ינואר 2004 בצירוף הצמדה וריבית כדין; כי המערערת זכאית למכסת שעות נוספות בהיקף של 40 שעות וכי על המשיבה להשלים הפרשי שכר בגין שעות אלה בתוספת הצמדה וריבית ממועד הגשת כתב התביעה המתוקן; כי המערערת אינה זכאית לפיצוי כספי בגין התנהלות המשיבה; וכי על המערערת לשלם למשיבה שכר טרחת עורך דין בסך 5000 ₪ שישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין אם לא ישולמו תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. הטענות בערעור טענות המערערת: בערעורה, טוענת המערערת כי בית הדין קמא טעה טעויות שבעובדה ובמשפט. היא מציינת את שנות עבודתה הממושכות במשיבה; את מסירותה וחריצותה; ואת פניותיה הרבות לעדכון דירוגה, שלא נענו. לטענתה, משתש כוחה בפניותיה הישירות למשיבה, פנתה היא לערכאות ומשנמנעה למשוך את תביעתה לבקשת גורמים במשיבה, החלה מסכת התנכלויות כלפיה; ועדת ההסמכה כונסה בדרך ובהרכב שאינם תקינים, כשאיש מחבריה לא מכיר מקרוב את עבודתה ומבלי שניתנה לה שהות להיערך כראוי לדיון בעניינה; הוועדה לא דנה בנושא שהיתה אמורה לדון בו על פי הסכם הפשרה וקיבלה החלטה המרעה את תנאי העסקתה תחת אשר תיטיב עמם; היא הופלתה לרעה ביחס לעובדים אחרים במשיבה; והכספים שהושבו לה, רק בתום הליך ההוכחות, הושבו באיחור רב, תוך חישוב מוטעה של הריבית וההצמדה וללא פיצויי הלנה. טענות הרשות: בתשובתה, סומכת המשיבה על ממצאי בית הדין קמא וקביעותיו. בכל הנוגע לקביעות העובדתיות שבפסק הדין, מציינת המשיבה כי אין מקום להתערב בהן. בכל הנוגע לסוגיות המשפטיות, מציינת המשיבה, כי לא היה במערכת היחסים הטובה בין גב' יאירי לבין המערערת כדי להסמיך את המערערת כעורכת; כי העובדת אינה מצייתת להוראות הממונים עליה ונמנעת זמן ממושך מלעבוד במכסת הימים הנדרשת ממנה; כי הדרך היחידה לעבור לדירוג אחר היא באמצעות ועדת הסמכה; כי הרכבה של הוועדה והתנהלותה היו כדין מה גם שהמערערת נמנעה מלטעון בעניין בזמן אמת; כי ככל שנפל פגם כלשהו בהליך בפני הוועדה, הרי שמדובר בפגם שולי וטכני שאינו יורד לשורש ההליך; וכי על פי ההלכה הפסוקה, אין מקום להתערבות בית הדין בשיקול דעתה של ועדת ההסמכה. הכרעה הסכסוך בין הצדדים מתנהל זה זמן ממושך, בהליך העיקרי ובהליכי ביניים שונים. ביום 26.3.2009 החל בית דין זה (בהרכב אחר) לשמוע את טענות באי כוח הצדדים. אולם, בהסכמת הצדדים העביר בית הדין את הצדדים להליך גישור. משלא צלח הגישור, הוחזר התיק למותב הנוכחי, ששמע את הצדדים מהתחלה, לגוף העניין. לאחר שנתנו דעתנו לכלל החומר שהובא לפנינו ולטיעוני הצדדים, הגענו למסקנה כי דין הערעור להידחות. אנו סבורים, כי צדק בית הדין האזורי בפסיקתו, המבוססת היטב בממצאיה העובדתיים ובמסקנותיה המשפטיות ולא מצאנו בסיס משפטי התומך בטענתה של המערערת, כי המשיבה חייבת להעבירה לדירוג אחר. אשר על כן, ראוי פסק דינו של בית הדין האזורי להתאשר מטעמיו, לפי תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. יצוין, למעלה מן הדרוש, כי מהמסמכים הרבים שהוגשו עולה תמונה מורכבת, של עובדת שתפקודה היה מקצועי, אמין ומוערך בתקופות מסוימות, אך לקה בבעיות תפקוד לרבות בעיות משמעת ואי-ציות לממונים עליה בתקופות אחרות. זאת ועוד, כלל הוא, כי בית משפט לא ימיר את החלטת הרשות המוסמכת בהחלטתו ולא ישים שיקול דעתו תחתיה, כל עוד לא נמצאו פגמים המצדיקים התערבות כאמור. כך בבית דין זה, בהקשרים שונים של משפט העבודה (עב (ארצי) 16/08 אקסלרד - מדינת ישראל, משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, , ניתן ביום 20.7.2008; בשא (ארצי) 415/08 נציב שירות המדינה - חיים בונן, , ניתן ביום 14.7.2008). כך, בבית המשפט העליון בכל הנוגע להצבתו של אדם לתפקיד (בג"ץ 3575/08 אביגדור שמעון נ' אבי דיכטר, , ניתן ביום 22.4.2009); בכל הנוגע להרכבה של ועדה שלא הוכח כי נפלו פגמים קשים המצדיקים התערבות של בית המשפט (בג"ץ 8794/03 יואב הס- הפרקליט הצבאי הראשי, , ניתן ביום 23.12.2008); ובכל הנוגע למינוי בעלי תפקיד בענף הרדיו והטלוויזיה (בג"ץ 4500/07 יחימוביץ נ' מועצת הרשות השניה, , ניתן ביום 21.11.2007). וכך במקרים רבים נוספים. בענייננו, לא נפל פגם מן הפגמים המצדיקים את התערבותנו בהחלטה מושא ערעור זה. טענותיה של המערערת נדונו בפני ועדת ההסמכה, שהתכנסה, שמעה את המערערת ונתנה לה את יומה, ובנסיבות האמורות אין אנו מוצאים להתערב בהחלטתה, שאף נבחנה על ידי בית הדין האזורי. סוף דבר הערעור נדחה. המערערת תשלם למשיבה 2000 ₪ הוצאות, שישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין. למותר לציין, כי אין מקום להתנכלויות כלשהן מצד המשיבה או להעברת המערערת לתפקידים זוטרים שאינם הולמים את כישוריה או את ניסיונה בפועל במשיבה. כן אין מקום לפגיעה כלשהי ברמת הכנסתה לאורך השנים. באותה מידה על המערערת לשמור על כללי ההתנהגות המקובלים ברשות. בשולי הדברים יוער, כי ראוי הוא שהצדדים יעשו מאמץ נוסף ליישב את ההדורים ביניהם ולחזור למסלול עבודה תקין.דירוג שכר (דרגה)