קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד תנועת הצופים: 1. התביעה: לפניי תביעת התובעת - קטינה, ילידת 1994, לפיצויה בגין נזקי גוף שנגרמו, לטענתה, ביום 19.6.06, במסגרת פעילות שאורגנה ע"י נתבעת מס' 1 בנמל יפו. התובעת טענה כי במהלך ירידה מרציף הנמל לסירה שעגנה במים, החליקה ונפגעה ברגלה (להלן: "האירוע"). התובעת טענה כי נתבעת מס' 1 כמי שארגנה את הפעילות, התרשלה באי מתן הדרכה הולמת או באי פיקוח נאות ולפיכך עליה, יחד עם מבטחתה - נתבעת מס' 2, לפצותה בגין הנזקים בעטיו של האירוע. 2. ההגנה: הנתבעות כפרו באחריותן וחבותן כלפי התובעת, הכחישו את טענות הנתבעת באשר לנסיבות האירוע וטענו כי עסקינן בסיכון טבעי ושכיח ולפיכך אין לייחס להם כל התרשלות בעטיו של האירוע. 3. מומחים רפואיים: לפניי שתי חוות דעת רפואיות כדלקמן: א. ד"ר ח. עוראבי - אורטופד, מומחה מטעם התובעת, שקבע בחוות דעתו, כי נכותה הרפואית הצמיתה של התובעת מסתכמת בשיעור של 10%, בשל כאבים בהליכה ובמאמצים עם הגבלה קלה בכיפוף דורסאלי בקרסול שמאל (לפי תקנה 35 (1) ב' לתקנות המוסד לביטוח לאומי). ב. פרופ' י. נרובאי - אורטופד, מומחה מטעם הנתבעות, שקבע בחוות דעתו כי נכותה הרפואית הצמיתה של התובעת מסתכמת בשיעור כולל של 2.5% בשל שבר של קצה התחתון של הטיבה השמאלית שהתחבר בעמדה טובה, בציינו כי תנועת הקרסול מלאה ללא דלדול שרירים (לפי סעיף 35 (1) בין א-ב). 4. נכות רפואית מוסכמת: בעלי הדין הגיעו להסכמה לפיה נכותה הרפואית הצמיתה של התובעת מסתכמת בשיעור כולל של 5% תוך שמירת טיעוניהם באשר לנפקותה התפקודית (ראה הסכמתם בפרוטוקול ישיבת 27/1/09). 5. דיון והכרעה: לאחר עיון בתיעוד שלפניי שכלל כתבי טענות, חוות דעת מומחים רפואיים, תצהירים ומוצגים, שמיעת תשובות העדים במהלך חקירתם ועיון בסיכומי ב"כ בעלי הדין, החלטתי כדלקמן: א. אחריות מושגית: אין חולק כי נתבעת מס' 1 חבה בחובת זהירות מושגית כלפי התובעת, כמי שהשתתפה בפעילות שאורגנה, פוקחה ונוהלה על ידה ולפיכך לא אכביר מילים בסוגיה זו. ב. אחריות קונקרטית: עדותה של התובעת לא נסתרה ולא קועקעה במהלך חקירתה הנגדית או מעדות אחרת. תשובות התובעת במהלך חקירתה היו ישירות וברורות למדי ונראה כי מסרה את פרטי האירוע ללא כחל ושרק, בפשטות ובאורח ישיר ולפיכך הענקתי משקל רב לעדותה. אין חולק כי עסקינן בתובעת צעירה למדי וחסרת נסיון, שזו לה הפעם הראשונה בפעילות מעין זו ולפיכך על נתבעת מס' 1 חובה מוגברת להדרכה נאותה ופיקוח הולם בנסיון למזער סיכונים לפגיעה כלשהי, גם פגיעה מגורם סיכון פשוט למדי כמו החלקה על רציף רטוב, שקל היה לצפותו וניתן היה למונעו בקלות רבה. לכאורה התובעת החליקה על מים שהיו על רציף נמל הסמוך לים, בו רטיבות הינה סיכון טבעי ושכיח, אולם בנסיבות המקרה, מקום בו מתקיימת פעילות ראשונה לנערות ונערים חסרי נסיון ושיקול דעת בוגר, קמה חובה מוגברת על מארגני הפעילות לפקח על הפעילות ולנקוט באמצעים כדי למזער הסיכון לפגיעה. ממכלול הראיות שלפניי עולה כי נתבעת מס' 1 התרשלה באי פיקוח נאות על הפעילות ובאי הדרכה מספקת. העובדה כי נתבעת מס' 1 אפשרה לתובעת ליטול חלק בפעילות למרות שנעלה כפכפים ולא נעליים בטוחות יותר, אומרת דרשני ותומכת בטענות התובעת באשר להדרכה ופיקוח חובבניים למדי. בנסיבות המקרה ולנוכח העדר נסיון של המשתתפים בפעילות ראשונית זו, היה מקום לעשות שימוש באמצעים פשוטים למניעת הסיכון למשל ע"י סיוע בהושטת יד של מדריך בשלב ירידת המשתתפים לסירה או לחלופין שימוש בגישרון פשוט כדי להקל על ירידם מהרציף לסירה. לנוכח כל המקובץ, שוכנעתי לקבל טענות התובעת ולקבוע כי על נתבעת מס' 1 ומבטחתה - נתבעת מס' 2 החובה לפצות את התובעת בגין נזקיה תוצאת האירוע. ג. רשלנות תורמת - אשם עצמי: בנסיבות המקרה יש מקום לייחס לתובעת רשלנות מסוימת עקב חוסר תשומת לב ואי פקיחת עיניה לנוכח הרטיבות שנצפתה על ידה כמו גם נעילת כפכפים במקום נעליים מתאימות יותר. יחד עם זאת, בשל גילה הצעיר של התובעת והעובדה כי זו הייתה הפעילות הראשונה במסגרתה של נתבעת מס' 1, שוכנעתי לייחס לתובעת רשלנות תורמת או אשם עצמי במידה מזערית למדי, המוערכים בשיעור כולל של 15%. ד. נכות תפקודית: בהתחשב בנכותה הרפואית המוסכמת של התובעת, מרכיבי נכותה כפי שמוצאים ביטוי בחוות הדעת הרפואיות, יחד עם הראיות שלפניי נראה כי נכותה התפקודית של התובעת זהה בעיקרה לשיעור נכותה הרפואית ומסתכמת בשיעור כולל של 5%, כשעיקר נפקותה צופה פני עתיד מסוים למגבלות עתידיות העלולות להקשות על תפקודה של התובעת בעבודתה ומחוצה לה. לנוכח הקושי לצפות התפתחויות עתידיות עלומות לשנים רבות, הפיצויים בשל כל ראשי הנזק יקבעו עפ"י הערכה כוללת. ה. הנזק: לנוכח הכרעותיי דלעיל והנתונים שלפניי הנני מעריך את נזקי התובעת בגין האירוע כדלקמן: 1. נזק בלתי ממוני - כאב וסבל: בהתחשב בנתונים שלפניי ובעיקר גיל התובעת, נכותה הרפואית והטיפול הרפואי שקיבלה, הנני מעריך הפיצוי באב נזק זה בסכום כולל של 30,000 ₪ כשיעורו דהיום. 2. הוצאות וסיוע הזולת (עבר): בנתוני המקרה ובנסיבותיו, הנני מעריך הפיצוי בגין סיוע הזולת שקיבלה התובעת מהוריה, בסכום כולל של 5,000 ₪ כשיעורו דהיום. 3. הוצאות וסיוע הזולת (בעתיד): לנוכח גילה הצעיר של התובעת ונכותה התפקודית שוכנעתי להעריך את הפיצוי בגין הוצאות וסיוע הזולת בעתיד, בסכום כולל של 15,000 ₪ כשיעורו דהיום. 4. פגיעה בכושר עבודה או סיכון להפסדי השתכרות בעתיד: לנוכח נכותה התפקודית של התובעת ומנתוני המקרה, בשל גילה הצעיר של התובעת והסיכון לפגיעה מסוימת בכושר עבודתה, הנני מעריך הפיצוי בגין סיכון להפסדי שכר בעתיד בסכום כולל של 50,000 ₪ כשיעורו דהיום. 6. סוף דבר: לנוכח קביעותיי דלעיל, על הנתבעות יחד ולחוד, לשלם לתובעת - 85% מהסכומים דלעיל, לאחר ניכוי רשלנות תורמת בשיעור של 15%- סה"כ 85,000 ₪, תוך 45 יום מהיום, שאחרת ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. בנוסף ישיבו הנתבעות לתובעת את הוצאות המשפט שהוציאה - אגרת בית משפט ושכרו של המומחה הרפואי מטעמה, בתוספת הצמדה וריבית מיום תשלומן וכן ישאו בשכ"ט עו"ד בשיעור של 20% + מע"מ - מחושב עפ"י הסכום שישולם לתובעת. מתוך הסכום שישולם לתובעת, על הורי התובעת להפקיד סכום של 75,000 ₪ בפיקדון בנקאי נושא הצמדה ו/או ריבית, ע"ש התובעת, עד הגיעה לגיל 18. ב"כ התובעת יוודא ביצוע הוראה זו. תאונות בטיולים