קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגזרת חברה לא פעילה: 1. תחילתה של תביעה זו בתביעה שהגישו גב' כנרת טואף ומר יצחק טואף כנגד מר מאיר דהקי בבית המשפט המחוזי בחיפה אשר מהותה תביעה כספית וסעדים הצהרתיים, לפי סעיף 191 לחוק החברות, תשנ"ט-1999. התביעה המקורית התייחסה הן לחוב הנטען לחברת קומו עבודות צנרת בע"מ והן לחוב הנטען לחברת קומו הנדסה בע"מ. 2. בדיון שהתקיים בפני בית המשפט המחוזי בפני כב' הש' נאמן ביום 3.1.05, הציע כב' השופט נאמן לתובעים לתקן את תביעתם באופן שתהיה בסמכות של בית משפט השלום. 3. ביום 31.1.05 הודיעו גב' כנרת טואף ומר יצחק טואף לבית המשפט המחוזי כי נוכח החלטת בית הדין לעבודה בדבר סמכותו לדון בתביעתם הנגדית אשר כללה, בין היתר, את הסכום שנתבע בבית המשפט המחוזי ע"י קומו הנדסה בע"מ, מוותרים התובעים על תביעתה של קומו הנדסה בע"מ ומותירים את תביעת קומו עבודות צנרת בע"מ בלבד. בהודעתם לבית המשפט המחוזי ציינו גב' כנרת טואף ומר יצחק טואף כדלקמן: "התובעים סבורים כי היות שמדובר בתביעה בין בעלי מניות, נתונה הסמכות לדון בסעד זה לבית משפט נכבד זה, אך הם מודיעים כי אם ימצא בית המשפט לנכון להעביר את הדיון בתביעה נוכח סכומה (84,002.13) לבימ"ש שלום, לא תהיה להם כל התנגדות לכך". 4. ביום 6.6.05 נתן כב' השופט נאמן החלטה כי יוגש כתב תביעה מתוקן והתביעה תועבר לבית משפט השלום בחיפה אשר "לו הסמכות לדון בתביעה המתוקנת". 5. ביום 6.7.05 הגישו מר יצחק טואף וקומו עבודות צנרת בע"מ תביעה מתוקנת לבית משפט השלום כנגד מר מאיר דהקי (להלן: "הנתבע"). 6. בתאריך 26.9.05 הגיש הנתבע בקשה למחיקת התביעה על הסף וטען, בין היתר, כי הדרך היחידה בה יכול היה התובע להגיש תביעה כנגד הנתבע היא בתביעה נגזרת. ומשלא פעל מר יצחק טואף על פי הוראות סעיפים 194 - 197 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, דין התביעה להידחות על הסף. 7. בהחלטתי מיום 9.4.06 ציינתי כי משהועברה התביעה על ידי בית המשפט המחוזי לבית המשפט השלום, עלי לדון בתביעה וכי אכן צודק הנתבע כי יש להגישה כתביעה נגזרת. עם זאת, נקבע בהחלטתי כי יש לדון בשאלת אישורו של בית משפט להגשת התביעה הנגזרת בפתח בירור התביעה לגופה ושלא על דרך של הגשת בקשה לדחייה על הסף, כפי שנהג הנתבע. לאור האמור, התרתי למר יצחק טואף להגיש תביעה מתוקנת בפורמט של תביעה נגזרת אשר במסגרתה תצורף קומו עבודות צנרת בע"מ כנתבעת בתובענה. עוד נקבע בהחלטתי, כי מאחר ומדובר בחברה בה שני בעלי מניות בעלי חלקים שווים בחברה, לא ניתן להגיע להסכמה בחברה ועל כן על פי הפסיקה, רשאי בעל מניות להגיש התביעה ללא צורך בפניה קודמת לחברה. 8. ביום 15.5.06 הגיש מר יצחק טואף (להלן: "התובע") תביעה נגזרת שבה תובע התובע את הנתבע וכן את קומו עבודות צנרת בע"מ בסך של 87,241.09 ₪ בגין חובו לנתבעת. 9. בישיבות ההוכחות שהתקיימו ביום 18.6.08, נשמעה עדותו של התובע וביום 15.12.08 נשמעה עדותו של הנתבע והצדדים נפנו להגשת סכומיהם. התשתית העובדתית שאינה שנויה במחלוקת 10. מהראיות שהובאו בפני עולה, כי בשנת 1996 הקים התובע חברה בשם יצחק טואף בע"מ. בשנת 1999 הצטרף הנתבע לחברה לתקופת ניסיון ובשנת 2000 הצטרף כבעל מניות לחברת יצחק טואף בע"מ ושם החברה שונה לקומו עבודות צנרת בע"מ. הנתבע שילם סך של 80,000 ₪ עבור חלקו במניות קומו עבודות צנרת בע"מ, התשלום בגין רכישת המניות בוצע, ככל הנראה, כהלוואה בשנת 1999 ובשנת 2000 נרשם חלק מהתשלום על חשבון רכישת המניות. במשך שנות הפעילות המשותפת של התובע והנתבע בנתבעת, היה שכרם שווה וגובה השכר ומשיכתו בפועל נקבעו בהתאם ליכולתה הכלכלית של הנתבעת. 11. חלוקת העבודה בין הנתבע לתובע בנתבעת היתה שהנתבע היה אחראי בעיקר על הצד הניהולי והכספי וכן על קשרי הלקוחות, ואילו הנתבע היה אחראי בעיקר על ניהול העבודה בשטח והפיקוח עליה. ואולם, הנתבע חתם בשם הנתבעת על הסכומים, מסמכי בנק ופרטיו היו רשומים אצל בנק הפועלים כאיש קשר וככתובת בכל הקשור לחשבון הבנק של הנתבעת. 12. בשנת 2001 ובתחילת שנת 2002 הדרדר מצבה הכלכלי של הנתבעת והיא לא יכלה עוד לתפקד. התובע הציע לנתבע להקים חברה חדשה בשם קומו הנדסה בע"מ, אשר תיקח על עצמה את כל העבודות והנכסים של הנתבעת וכן את כל התחייבויותיה. עיון במסמכי רשם החברות מצביע על כך, כי חברת קומו הנדסה בע"מ הוקמה ביום 5.2.02 ונרשמה באופן שבעלי מניותיה היו 50% כנרת טואף, אשתו של התובע, ו - 50% נוספים נרשמו על שמו של מהנדס החברה, מר איליה גולברג. מר איליה גולברג, העביר לימים את מניותיו לגב' כנרת טואף, כעולה מפסק דינו של בית הדין לעבודה בע"ד 1017/04, מאיר דהקי נ' יצחק טואף. עוד עולה מפסק דינו של בית הדין לעבודה כי כל פעילותה של חברת קומו עבודות צנרת בע"מ הועברה לחברת קומו הנדסה בע"מ. 13. יצוין כי בית הדין לעבודה קבע בפסק דינו בתביעה ע"ד 1017/01 שהוגשה על ידי הנתבע ביום 23.3.04, כי הנתבע, הגם שלא היה רשום כבעל מניותיה של חברת קומו הנדסה בע"מ, היה בעל שליטה בחברה ולא שכיר, וכי שכרם של הנתבע והתובע בחברת קומו הנדסה בע"מ היה שווה בשווה, בהתאם ליכולותיה הכספיות של החברה. טענות הצדדים בתמצית 14. התובע טוען כי תביעתו הינה תביעת החברה קומו עבודות צנרת בע"מ להשבת כספים אותם לקח ממנה הנתבע שלא כדין במהלך השנת 2000 - 2001 בעת שהיה אחד מבין שני בעלי השליטה בחברה, חתם עבורה ובשמה על הסכמי פשרה, עירבונות ומסמכי בנק והחזיק בידיו כרטיס אשראי של החברה המאפשר ביצוע משיכות מכספומט ללא הגבלה. התובע טוען כי בתקופת פעילות הנתבע בנתבעת, נהג הנתבע למשוך כספים במזומן ולבצע שימוש אישי בכרטיס האשראי של הנתבעת תוך שמשך מחשבון הנתבעת סך של 87,241 ₪ אשר עליו להשיבו לנתבעת. התובע טוען כי טענות הנתבע לפיהן משיכת הכספים בוצעה כביכול לצורך פעילות הנתבעת הינה טענת הודאה והדחה ועל כן, מטילה את נטל ההוכחה על הנתבע אשר לא עמד בנטל זה. התובע טוען כי הנהלת החשבונות של הנתבעת הינה מוסדרת ומסודרת וכי אף הנתבע הסתמך עליה במסגרת תביעתו. התובע טוען כי בנסיבות בהן ביצע הנתבע משיכות ו/או רכישות לצרכי הנתבעת, אכן תועד הדבר על ידו במסמכי החברה ואולם, לא כך הדבר באשר לכספים שהוא נתבע בהשבתם. התובע מוסיף וטוען כי אף בית הדין לעבודה התרשם מעדותו הבלתי מהימנה של הנתבע ולא קיבל את טענותיו. 15. הנתבע טוען כי דין התביעה להידחות מהטעם כי תנאי מרכזי להגשת תביעה נגזרת הינה הגשתה לטובת החברה, ומשהנתבעת אינה חברה פעילה מאז שנת 2002, לא ניתן לאשר את התביעה כתביעה נגזרת. הנתבע ממשיך וטוען כי התובע לא הוכיח את החוב הנטען שכן המסמך היחיד עליו מבסס התובע את תביעתו ואת גובה החוב הינו נספח ו' לכתב התביעה, שהינו כרטיס הנהלת החשבונות של הנתבעת, אשר תוכנו וזהותו לא הוכחו בהיעדר הגשתו באמצעות עורכו. עוד טוען הנתבע, כי כרטסת הנהלת החשבונות של החברה אינה מסודרת ומוסדרת ואף אינה תואמת את מסמכי הבנק ואת המשיכות וההפקדות שבוצעו ובפועל כל המשיכות שבוצעו על ידו, בוצעו לצרכי העבודה בנתבעת. דיון 16. בנסיבות ענייננו, וכפי שהתובע חוזר ומבהיר, התביעה אינה תביעה אישית של התובע במובן שהתובע אינו דורש כספים לעצמו, אלא תביעה של חברת קומו עבודות צנרת בע"מ כנגד הנתבע ששימש כבעל מניותיה להשיב לנתבעת כספים שמשך ולפרוע את חובו לנתבעת. 17. ככלל, חברה מהווה אישיות משפטית עצמאית הכשירה לתבוע ולהיתבע בשמה היא באמצעות האורגנים המוסמכים שלה ובית המשפט אינו נוטה להתערב בניהולה ו/או להיעתר לתביעה של בעל מניות לתבוע בשמה של החברה מקום שאורגנים מוסמכים של החברה אינם ממהרים לעשות כן. יחד עם זאת, ייתכנו מקרים בהם חרף העובדה שהאורגנים המוסמכים של החברה מסרבים להפעיל את זכות התביעה של החברה, יוכל בעל מניות לבקש מבית המשפט אישור להגשת תביעה של החברה בשמה. על מהותה של התביעה הנגזרת כותבת המלומדת ד"ר א. חביב סגל בספרה דיני חברות (התשס"ז-2007), עמ' 685 - 686 כדלקמן: "התביעה הנגזרת הינה תביעה שיכול בעל מניות או דירקטור, להגיש בשמה של החברה. למרות שעל בעל המניות לצרף את החברה לתביעה כ'נתבעת פורמאלית', הרי שלמעשה, החברה היא התובעת האמיתית בהליך. במידה שבית המשפט מכריע לטובתו של התובע, הרי שהסעד מזכה את כיס העושר של החברה ולא את כיס העושר הפרטי של בעל המניות אשר הגיש את התביעה. בעל המניות המגיש את התביעה נהנה בעקיפין. מן הסעד שניתן לחברה, מאחר שעם פיצוייה של החברה, עולה ערכה של זו לטובתם של בעלי המניות." וכן בע"א 324/88, ברלבך נ' שביט, פ"ד מה(3), 526 כדלקמן: "מכאן שעל בעל המניות המבקש לתבוע בשם החברה בתביעה נגזרת, מוטל הנטל להראות כי הופרה זכות של החברה וכי נתקיימו תנאים המצדיקים שהוא יריב את ריבה". כן ראה: י. גרוס, חוק החברות החדש, מהדורה רביעית, עמ' 331. 18. חוק החברות מונה מספר תנאים להגשת תביעה נגזרת בסעיפים 194 - 198 לחוק החברות. לענייננו, רלבנטית הוראת סעיף 198(א) לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") אשר קובע כדלקמן: "תביעה נגזרת טעונה אישור בית המשפט והוא יאשרה אם שוכנע כי לכאורה התביעה וניהולה הן לטובת החברה וכי התובע אינו פועל בחוסר תום לב." בית המשפט העליון בע"א 2967/95, מגן יוקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות בע"מ, פ"ד נא (2), 312 דן במהותה של התביעה הנגזרת וציין כדלקמן: "מכאן שעל בעל המניות המבקש לתבוע בשם החברה בתביעה נגזרת, מוטל הנטל להראות כי הופרה זכות של החברה וכי נתקיימו תנאים המצדיקים שהוא יריב את ריבה. התביעה הנגזרת מתבררת באופן דיוני ומהותי שונה לחלוטין מתביעה אישית ומתביעה ייצוגית על פי החוק (ע"א 324/88, ברבלק נ' שביט, פ"ד מה(3), 562). אין לטשטש את התחומים שבין תביעה נגזרת לתביעה ייצוגית אף שבשתיהן יכול ויש לבעלי המניות עניין (ראה ס. גולדשטיין "תביעה נגזרת - דרכי פתיחתה וניהולה", משפטים יד 48, 49). (ראה פלמן הנ"ל עמ' 903; ע"א 52/79, סולימני נגד בראונר, פ"ד לה(5) 617, 624). עם זאת, יכול ותקום עילה לתביעה אישית או ייצוגית ובו זמנית תקום גם עילה לתביעה נגזרת (ראה Fletcher Cye Corp 5921 note .13) לא בהכרח מוציאה האחת את האחרת והכל תלוי בטיב העילה ובנסיבות היווצרה." 19. לענייננו, התובע לא פנה לקבלת אישורו של בית המשפט לניהול התביעה הנגזרת המתוקנת שהגיש ולאחר שבקשת הנתבע לדחות התביעה על הסף נדחתה ביום 9.4.06. לפיכך, יתקיים הדיון באישורה של התביעה כתביעה ייצוגית עתה. 20. לשם אישור התביעה הנגזרת לפי סעיף 198 לחוק החברות, יש לברר האם התביעה וניהולה הם, לכאורה, לטובת החברה והאם הסעדים המתבקשים בתביעה נועדו להעשיר את קופתה, או להטיב את מצבה באופן אחר. כן נבחן מכח הוראת הסעיף תום ליבו של מגיש התביעה בשם החברה ואם פעל בתום לב. 21. השאלה האם הגשת התובענה היא לטובת החברה הינה שאלה מהותית עליה מתבסס בית המשפט בבואו להחליט האם לאשר תביעה כתביעה נגזרת. זהו אחד הנטלים המוטלים על כתפי התובע. על התובע להוכיח שטובת החברה היא המרכזית ורק כנגזרת ממנה תצמח גם לו תועלת כבעל מניות. 22. עיון בתצהירו של התובע מעלה כי התובע לא התייחס כלל לעניין הטובה האמורה לצמוח לחברה מהתביעה שהוא מנהל בשמה. 23. לעומת זאת, מהראיות שהובאו בפני, כמו גם מהתשתית העובדתית שאינה נתונה במחלוקת, עולה כי עוד בסוף שנת 2001 החל מצבה הכלכלי של הנתבעת להידרדר ובאופן שלא יכלה עוד לתפקד. ביום 5.2.02 הוקמה חברה חדשה בשם קומו הנדסה בע"מ ואשר לה הומחו כל חובותיה וזכויותיה של הנתבעת, לרבות העבודות והנכסים של הנתבעת וכן כל התחייבויותיה. מן האמור עולה, איפוא, כי הנתבעת אינה פעילה מזה כשבע שנים, וכל נכסיה והתחייבויותיה עברו לחברת קומו הנדסה בע"מ שאינה בעלת דין בתובענה זו. משהנתבעת אינה פעילה מזה שבע שנים וזכויותיה וחובותיה הועברו כאמור לחברה אחרת, ניתן להניח שהנתבעת לא תהיה פעילה גם בעתיד. בנסיבות אלה ברור כי בעל מניות הפועל להעשרת קופתה של הנתבעת, אין כוונתו טובתה של הנתבעת שכאמור אינה פעילה עוד, אלא מטרתו ותכליתו היא קופתו האישית, משום שבאמצעות העשרת קופת הנתבעת יעשיר את כיסו. לחילופין, מטרתו ותכליתו הינה העשרת קופתה של חברת קומו הנדסה בע"מ שאין צד להליכים אלה ואשר הינה אישיות משפטית נפרדת לכל דבר ועיקר ואשר באמצעותה העשרת קופתה יעשיר התובע את כיסו. 24. לנוכח האמור לעיל, ברור שבדרך הגשתה של התביעה הנגזרת דנא מטרתו העיקרית של התובע היא טובתו האישית כבעל המניות ואשר טובת הנתבעת הינה, אם בכלל משנית, כדרך להשיג את המטרה העיקרית שעומדת לרגליו של התובע. זאת ועוד, משעסקינן בבעל מניות ומנהל בחברה אשר רוקן את הנתבעת מכל תוכן והעביר את זכויותיה והתחייבויותיה לחברת קומו הנדסה בע"מ, לא ברורה דרך הילוכו של התובע עתה המבקש לתבוע בעניינה של הנתבעת אשר את תוכנה רוקן. 25. אשר על כן, ובהתחשב במסקנה הבלתי נמנעת כי התביעה נועדה בעיקרה לשרת את האינטרס האישי של התובע, ובתוך כך רצונו להעשיר באורח זמני בלבד את קופת הנתבעת על מנת שהכספים יועברו באמצעותו לחברת קומו הנדסה בע"מ ו/או לידיו במישרין, סבורני כי לא ניתן ליתן לתובע אישור לניהול תביעתו כתביעה נגזרת. 26. לנוכח קביעתי זו, מתייתר למעשה הצורך לדון בטענות התובע לעניין משיכות כספי הנתבעת מצידו של הנתבע. ואולם, במאמר מוסגר, לא אוכל להימנע מלציין כי הגם שהתובע השתית את כל תביעתו על כרטיס הנהלת החשבונות של הנתבעת, לא טרח התובע להגיש את מסמכי הנהלת החשבונות של הנתבעת, לרבות כרטיס הנהלת החשבונות באמצעות עורך הדו"ח ו/או רו"ח מטעמו שיסביר את האמור בדו"ח חרף התנגדות הנתבע להגשת המסמכים שלא באמצעות עורכם. מעבר להימנעות התובע מלזמן עדים שרובצת לפתחו של התובע, לא הצליח התובע בחקירתו הנגדית להשיב עניינית ו/או בסבירות על השאלות הנוגעות לדו"חות הכספיים של הנתבעת ולא גילה בהם כל בקיאות. סוף דבר 27. מכל האמור לעיל, סבורני כי לא ניתן ליתן לתובע אישור לניהול התביעה כתביעה נגזרת ודין התביעה להידחות. בנסיבות העניין, הריני מחייבת את התובע לשלם לנתבע שכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.תביעה נגזרת