קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעת חוב מיורשים / תביעת חוב מעיזבון: עניינה של המחלוקת שהתגלעה בין הצדדים האם חב עיזבון המנוח רו"ח יוסף רובינוביץ ז"ל חוב בגין עבודת הנהלת חשבונות לתובעת ומנגד האם חבה התובעת - היא הנתבעת שכנגד לתובעים שכנגד בגין השבת סכום אשר שולם לה על ידי אלמנת המנוח - התובעת שכנגד 1 גב' חיותה רובינוביץ על חשבון חוב נטען של המנוח יוסף רובינוביץ ז"ל בטרם פטירתו. 2. טענות התובעת בתביעתה העיקרית ובכתב הגנתה לתביעה שכנגד, בתצהירה ובעדותה. לטענת התובעת עבדה בשירותו של המנוח במשך שנים רבות בהנהלת חשבונות, כאשר את העבודה ביצעה בביתה. התובעת מעירה כי במהלך שנות חיי המנוח נתקיימו ביניהם יחסי אמון מלאים והיא קיבלה את התמורה המלאה שהגיעה לה תמורת עבודתה. לגרסתה; בשנים 06-07 קיבלה מהמנוח מספר גדול של תיקים לעבודה, ביצעה עבודתה בתיקים אלה עלפי הנחיותיו. על פי סעיף 6 לתביעה, התמורה שהגיעה לה בגין העבודה ש שבוצעה על ידה עד לפטירתו הסתכמה ל- 73,285 ₪. למצער; אושפז המנוח עוד בטרם שילם לתובעת את מלוא תמורת עבודתה. לגרסת התובעת, היא שוחחה עם המנוח מספר רב של פעמים במהלך שהותו בבית החולים והוא התחייב בפניה כי החוב יוסדר, מיד עם שחרורו מבית החולים. המנוח נפטר בבית החולים לאחר אשפוז ממושך ועל רקע זה נותר חייב לה לטענתה את יתרת החוב דלעיל.   כפי שמתארת התובעת בתביעתה לאחר פטירת המנוח, פנתה לאלמנתו, נתבעת 1, בבקשה שתסדיר את החוב כלפיה. האלמנה - נתבעת 1 שילמה לתובעת ביוני 07' חלק מהחוב, בסכום של 36,036 ₪. עוד טענה כי בשלב מסוים מסרה לידיה נתבעת 1 שיק אישי על סך 10,395 ₪ אשר הוחזר על ידי הבנק הנמשך מאחר והוא בוטל ולימים נפרע בעקבות הליכי הוצאה לפועל אשר נקטה התובעת כנגד נתבעת 1.   התובעת לסיכום, אינה מפרטת וטוענת לקונית ליתרת חוב שחבים לה נתבעים 1-3 בסך של 37,249 ₪. לאחר שנפרע הצ'ק ע"ס 10,395 ₪ שמסרה לה הנתבעת 1 במסגרת הליכי הוצאה לפועל., ביקשה להפחית מסכום התביעה את סכום התשלום כך שהעמידה תביעתה על הסך של 26,854 ₪ קרן. בהתייחס לתביעה שכנגד טוענת בהגנתה שהתביעה שכנגד היא קנטרנית, סומכת על טענות סרק. במענה לטענה בכתב התביעה שכנגד כפי שתפורט להלן מכחישה את מסירת השיק לפיקדון בלבד. כן מכחישה היא העברת חומר ישירות לחב' מונדו בגביית תשלום כנגדו. אשר לתביעת חוב שתבעו היורשים את הנתבעת שכנגד בגין שירותים שנתן לה אישית רו"ח יוסף רובינוביץ ז"ל מכחישה היא שירותים כאלה. לטענתה את הנהלת החשבונות העסקית שלה עשתה לבדה. כל מעורבותו של המנוח הייתה לדוחות שנתיים פרטיים שלה, אשר הוכנו לגרסתה על ידה אלא שהוגשו על ידי המנוח על מנת שיציג כלפי שלטונות המס מצג על פיו יש לו לקוחות רבים כולל הנתבעת שכנגד אשר בעבורה הגישו דוחות שנתיים.   אשר לטענת התובעים שכנגד לאמור כי חומר העבודה שלה מצוי במשבו של המנוח, אישרה זאת הנתבעת שכנגד אלא שטענה כי המנוח קיבל ממנה דיסקטים הכוללים את עבודתה עוד בחייו, לצורך המשך עבודתו כרו"ח אלא שלא קיבלה תמורה תמורת חלק מהעבודה כטענתה בתביעה העיקרית. עוד טענה כי כנגד כל תשלום שקיבלה מהמנוח הייתה מוציאה חשבונית מס בצירוף פירוט של הלקוח והפרטים הנובעים לחומר הספציפי בגינו שולם התגמול. בסעיף 17 לכתב הגנתה טוענת היא כי בידיה להמציא חשבונית בגין כל עבודה ועבודה שנמצאת במחשב המנוח ושהוכנה על ידה וששולם לה עבורה. לטענתה אין די בטענת התובעים שכנגד שהחומר מצוי במחשבו של המנוח, כל זאת כל עוד לא הציגו התובעים שכנגד אסמכתא בדבר תשלום תמורת עבודה זו.   זאת לציין ולהעיר כי הנתבעת שכנגד צירפה מספר קבלה/חשבוניות לכתב הגנתה שם פורטו שמות הלקוחות הסכום לתקבול ומועד התקבול - פירוט תשלומים שבוצעו בינואר 07' ובפברואר 07. הנתבעת לא התיימרה ולא טענה שהיא מתיימרת לצרף כל החשבוניות שנתנה תמורת תשלומים. ראיות שהציגה התובעת והנתבעת שכנגד לעבודה שעשתה: התובעת, הגם שביצעה עבודה לגרסתה שמן הסתם יש לה העתקים ממנה שכן העתיקה אותה על דיסקט ומסרה אותה למנוח ז"ל , לא פירטה בכתב תביעתה את כל העסקים להם עשתה הנהלת חשבונות כטענתה, לא כל שכן לא צירפה ראיות להנהלת החשבונות כאמור שביצעה, ויתרה מכך, לא פירטה לצד כל שם של לקוח את התעריף המוסכם שהגיע לה לגרסתה בעבור הנהלת החשבונות שעשתה. במשמע., - לא צירפה כל אסמכתא לא לשמות הלקוחות, לא לפרטי עבודתה, ולא לתעריף המוסכם בהתייחס לכל לקוח ולקוח. כל שעשתה בעניין זה הוא צירוף ניספח א לתצהירה - פנייה אל יורשי המנוח ז"ל הכוללת שמות של לקוחות , תקופות הנהלת חשבונות , מספר חודשים של הנהלת חשבונות שבוצע ופירוט תעריף לחודש. כן צירפה מספר חשבוניות המעידות על תשלומים שביצע המנוח בינואר פברואר 2007 - זמן קצר לפני אשפוזו - אשפוז שהסתיים בפטירתו. במהלך עדותה בפני נשאלה דווקנית לאופן חישוב החוב הנתבע , ונתנה תשובה בהחלט לא מספקת על פיה שכר העבודה החודשי נע בין 500 ₪ לחודש ל-750 ₪ לחודש - תלוי בהיקף העבודה - ע' 1 לפרטיכל וע' 5 לפרטיכל מ15.7.2009. בהקשר זה אעיר כי התובעת והנתבעת שכנגד נמנעה מלצרף חשבוניות ששולמו לה בתקופת עבר ששולמה בפועל - אם שולמה בגין כל אחד ואחד מלקוחות אלה באופן שניתן היה להסיק מתשלומים כאמור על תעריף חודשי בגין התקופה נשוא התביעה. בהתייחס להנהלת החשבונות העסקית שלה העידה כי היא עושה לבד את הנהלת החשבונות , והמנוח רק "הגיש " את הדוח למס הכנסה- שלא על מנת לקבל תמורה אלא מטובתו שלו.   3 .  טענות הנתבעים בכתב הגנתם ובכתב תביעתם שכנגד   בכתב התביעה שכנגד טוענים התובעים שכנגד כי התובעת שכנגד 1 - נתבעת 1 בתביעה העיקרית אלמנתו של המנוח ז"ל אינה יורשת אותו. לראיה צורף צו ירושה של בית הדין האזורי הרבני בתל אביב מיום 12/7/07 על פיו יורשי המנוח הם שני ילדיו - התובעים שכנגד 2-3. כל אחד מהם יורש מחצית.   זאת לציין ולהעיר כי המנוח , כך על פי צו הירושה נפטר ביום 24/4/07 וצו הירושה ניתן ביום 12/7/07 . התשלום על סך של 36,036 ₪ בוצע בתאריך לא ידוע - סעיף 8 לכתב התביעה שכנגד - אך בטרם הוצא צו הירושה כאמור. (יוער כי לגרסת הנתבעת שכנגד בוצע תשלום זה ביוני 2007- סעיף 12 לכתב ההגנה לתביעה שכנגד). לטענתם בוצע התשלום ע"ס 36,036 ₪ תחת לחץ   3.1 בעניין תשלום שבוצע בעקבות לחצים בסך של 36,036 ש"ח   לגרסת התובעים בתביעה שכנגד, כחודשיים לאחר פטירת המנוח פנתה הנתבעת שכנגד אל התובעת 1 שכנגד וביקשה תמורה עבור עבודתה. התובעת 1 שכנגד התחייבה לבדוק את החוב מיד עם הסדר צו הירושה אלא שלטענתה הפעילה עליה נתבעת שכנגד לחצים אדירים בשיחות טלפון תכופות ואף סירבה להעביר חומר שהועבר לה על ידי המנוח . כפי שהצהיר בסעיפים הראשונים לתצהירה הייתה שבורה ורצוצה לאחר פטירת בעל ה וכן בעקבות מחלתה הקשה - סעיפים 10-14 לתצהירה. כמו כן, טענו לביקורי פתע בביתם של התובעים שכנגד. בעקבות תחנוניה ובקשותיה החוזרות בגין מצבה הכלכלי הקשה העבירה התובעת 1 שכנגד סכום של 36,036 ₪ עבור עבודות אשר ביצעה הנתבעת לכאורה עבור "שיווק מיכאלי" " קודה" לשנת 06 בחודשים 1-8 לשנת 05 "צ.ח.מ" כל זאת מתוך קופת גמל פרטית שלה בטרם ניתן צו ירושה. התובעת שכנגד 1 נחקרה בעניין זה על תצהירה. בעמוד 5 לפרטיכל שורות 27,28 העידה " את הסכום ששילמתי ...פדיתי עוד לפני צו ירושה , פדיתי קופת גמל כדי לשלם לה על בסיס אמון שנתתי בה". והוסיפה בע' 6 לפרטיכל - "אמרה לי שיש לה חובות בבנק אז מצאתי את הכסף של בעלי ...אני נותנת אמון בבני אדם . אני על בסיס אמון לא על סמך בדיקה. רק לאחר מכן זה היה על בסיס בדיקה. לאחר הבדיקה מצאתי שכל החומר מוקלד במחשב והמאזנים נמצאים" במשמע., תביעת ההשבה שהגישה התבססה על מסקנתה לאמור כי משהוקלד החומר שעובד על ידי התובעת במחשב המנוח- חזקה על התובעת שקיבלה התמורה המלאה תמורת עיבוד חומר זה. שאם לא כן לא הייתה מגישה תביעתה. 3.2 מסקנת ביניים- התובעת שכנגד שילמה מרצונה החופשי ושלא תחת לחץ לא כל שכן בתנאים של כפייה לנתבעת שכנגד על בסיס האימון שנתנה בה ולטענותיה בדבר חוב פתוח. רק משהגיעה למסקנה - מסקנתה הפרטית כי עצם הממצא בדבר החומר המוקלד במחשב המנוח מעיד על תשלום תמורת עיבודו לנתבעת שכנגד - הגישה תביעתה. לאמור., שאם יסתבר כי מסקנה זו שגויה היא , דין התביעה להשבת סכום זה להידחות!. בבחינת טענת הודאה והדחה . במשמע., וכפי שאפרט להלן, אומנם מודה כי החומר עובד על ידי התובעת אלא שטוענת היא כי שולמה תמורת עיבודו.  3.3 סדר עבודת המנוח לגרסת התובעים שכנגד לטענת התובעים שכנגד במהלך בדיקה התברר כי החומר בגינו קיבלה הנתבעת שכנגד את הסך של 36,036 ₪ וכן החומר הנוסף נשוא התביעה העיקרית "מוקלד במחשבו של המנוח" במשמע; כך לגרסתם; שחשבונות אלו כבר שולמו לתובעת על ידי המנוח - סעיף 13 לכתב התביעה שכנגד. במאמר מוסגר אעיר בהתייחס לטענה זו כי התובעת והנתבעת שכנגד מבקשת לראות בה טענת הודאה והדחה. קרי; התובעים שכנגד מודים כי העבודה על פי דרישתה של התובעת העיקרית בתביעה העיקרית ובמכתב הדרישה מיום 12/11/07 ומשכך עובר עליהם הנטל להוכיח תשלום תמורת עבודה זו - זאת בהתייחס לטענות ההגנה שלהם לתביעה העיקרית!. לגרסת התובעים שכנגד - שאינה מבוססת בכל דרך, מבחינה ראייתית- המנוח היה מעביר את הנתבעת מסמכים לצורך הנהלת חשבונות. ולאחר שהנתבעת הייתה מסיימת את עבודת הייתה מעבירה אל המנוח את החומר המועבד ומקבלת את שכרה "ואז היה המנוח מקליד את החומר במחשבו". לטענת התובעים שכנגדי כל החומר שהעביר המנוח לנתבעת שכנגד הוחזר אליו ואף הוקלד במחשבו של המנוח. מכך הסיקו כי הנתבעת קיבלה את שכרה !. תיזה זו בכללותה נטענה מהפה אל החוץ ללא כל אסמכתא!. לא כל שכן נוכח עדויות ותצהירי התובעים שכנגד על פיהם לא היו מעורבים כלל ובכל דרך בעבודת המנוח במשרדו. משכך., מהיכן שאבו האינפורציה , הן לשיטת העבודה ולא כל שכן לתשלום? חזקה על המנוח שהיה רואה חשבון וותיק ומיומן שהיתה לו אסמכתא בגין כל תשלום ותשלום לספקית שירות כגון הנתבעת שכנגד. ואם לא אתרו אסמכתאות לתשלום - הדעת נותנת כי לא בוצע כל תשלום!. אשר לעובדה כי "החומר היה מוקלד במחשב המנוח" - כאמור העידו בפני אלמנתו וביתו שהיא רואת חשבון במקצועה, כי לא היו מעורבים בעבודת המנוח במשרדו. גם לאחר פטירתו כאשר ביקרו במשרד , מצאו "בלגן, החומר היה זרוק על הרצפה כי הוא לא יכול היה לסדר"- ע' 7 לפרטיכל שורות 9,10. עוד טענה כי המנוח נהג לשלם במזומן - אלא שטענה זו עומדת בסתירה מוחלטת לקבלות לדוגמא שהציגה התובעת המעידות על תשלום בצ'קים משוכים על בנק לאומי. התובעות שכנגד 1 ו-3 נחקרו לעניין זה בחקירה נגדית. התובעת שכנגד 1 נחקרה בעניין אסמכתא לתשלום כאמור וטענתה בתשובה הייתה כי גם תשלומים שאין מחלוקת שביצע המנוח , לא מופיעים בדפי חשבון הבנק שבדקה. מכאן הסיקה תשלום למרות שלא הופיע בדפי חשבון הבנק. בכפיפה אחת טענה בע' 7 לפרטיכל כאשר נשאלה בדבר תשלומים שביצע המנוח - "לא ידועת מה הוא שילם" עוד טענה - "היא לא נותנת דיסק אם לא קיבלה כסף עבורו" - ברם - טענות אלה נטענו על ידי התובעת 1 אשר העידה חד משמעית כי לא הייתה מעורבת כלל בניהול עיסקו של המנוח, לא כל שכן בניירת שלו, בהנהלת החשבונות שלו וכיו"ב. 3.4 לסיכום באשר לתביעה שכנגד ובהתייחס לטענת פירעון ותשלום תמורת כל העבודות שביצעה התובעת -, אני דוחה את טענתה התובעים שכנגד לעניין ביצוע תשלום עבור כל העבודות שביצעה הנתבעת שכנגד , על ידי המנוח עוד בחייו. טענה זו נטענה באופן בלתי מבוסס לחלוטין, ולא כל שכן נוכח העובדה שלא הוצגו כל קבלות או חשבוניות בדבר ביצוע תשלומים על ידי המנוח, שחזקה עליו כרואה חשבון וותיק שהיו לו אסמכתאות בגין כל תשלום ותשלום שביצע!. משהיסקתי כי התובעת שכנגד שילמה מרצונה החופשי ועל בסיס אמון מלא לנתבעת שכנגד את הסך של 36,036 ₪ ומשהיסקתי כי התביעה להשבה התבססה על מסקנה שגויה ובלתי מבוססת על פיה כביכול פרע המנוח עוד בחייו את חובו לנתבעת שכנגד - דוחה התביעה שכנגד !!!! 3.5 בעניין השיק על סך 10,395 ש"ח עוד נטען בסעיף 9 לתביעה שכנגד, כי בנוסף, ובעקבות לחצי הנתבעת שכנגד מסרה לה התובעת 1 שכנגד המחאה לפיקדון בסך של 10,395 ₪ ביום 12.7.2007- התאריך בו ניתן צו ירושה - לתשלום התיק של חב' מונדו אשר אף נדרש על ידי התובעת שכנגד. לטענת התובעת שכנגד נמסר השיק כפיקדון תוך הודעה חד משמעית כי חשבונה מעוקל. טענה נוספת שטענה היא, כי הנתבעת שכנגד העבירה מסמכים ישירות לחב' מונדו ואף גבתה מהם ישירות את מלוא עלות עבודתה כולל החוב הנטען בצירוף מע"מ בסך של 10,395 ₪. בעניין זה מקבלת טענתה הנגדית של הנתבעת שכנגד כי את החומר העבירה לתובעת שכנגד 1 כנגד מסירת הצ'ק על סכום זה. אעיר ואדגיש כי בהתייחס לסכום זה וגם לשיטתם של הנתבעים - עצם העובדה שהחומר נותר אצל התובעת - מעיד לכאורה כי בטרם העבירה אותו לא קיבלה תמורת עיבודו. משכך- דין התביעה העיקרית להתקבל בהתייחס לסכום זה!. יחד עם זאת משנפרע הסכום במסגרת הליכי ההוצאה לפועל שננקטו לביצוע הצ'ק- לא ארחיב בנושא. 4. אשר לתביעה העיקרית כפי שכבר פסקתי לעיל, מודים הנתבעים כי התובעת ביצעה עבודות עבור המנוח, ואלו הוקלדו במחשבו. בעניין הסכום שכבר שולם לתובעת עוד טרם הגשת התביעה - שאת השבתו תבעו התובעים שכנגד - פסקתי כאמור כי התובעים שכנגד הודו בביצוע העבודה ובחבותם / אחריותם לתשלום הסכום ששילמו בפועל. השאלה האם די בכך כדי לחייב אותם בסכום התביעה העיקרית - זאת בניכוי הסך של 10,395 ₪ ששולם תמורת עיבוד החומר של חברת מונדו. קרי בהתייחס סכום של 26,854 ₪ קרן. ככלל., לרבות בעניין דנן , יחול הכלל של "המוציא מחברו עליו הראיה". על התובעת לבסס תביעתה לתשלום שכר עבודתה כנגד יורשי המנוח יוסף רובינוביץ ז"ל. תביעתה של התובעת אינה מפורטת ואינה מבוססת וזאת בלשון המעטה!. מעיון בכתב התביעה לא ניתן ללמוד בגין איזו עבודה, עיבוד והנהלת חשבונות של אלו לקוחות הוגשה התביעה. גם אם נסתמך על רשימת הלקוחות המופיע בניספח א לתביעה - הרי ש- א.התובעת לא המציאה כל אסמכתא שתעיד כי אכן ביצעה עיבוד והנהלת חשבונות עבור לקוחות אלו. ב. יתרה מכך., גם אם נראה בהודאת הנתבעים , הודאת בעל דין בדבר ביצוע העבודה שתמורתה נתבעה, הרי שהתובעת כשלה בהוכחת הסכום שהגיע לה לתשלום , אם כשכר עבודה מוסכם, ואם כשכר עבודה ראוי. בעניין זה לא הובאו כל ראיות או חוות דעת מומחים!. ההלכה הפסוקה מורה כי מי שתובע חוב מיורשים או מעיזבון רובץ עליו נטל שכנוע נכבד להוכיח תביעתו. בעניין זה כשלה התובעת , וכאמור לא הוכיחה את סכום תביעתה בסך של 26,854 ₪ . התוצאה היא שדוחה את התביעה העיקרית. סוף דבר דוחה התביעה העיקרית דוחה התביעה שכנגד משדחיתי הן את התביעה העיקרית והן את התביעה שכנגד - אינני עושה צו להוצאותירושהתביעת חובחוב