קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעת לשון הרע נגד מבקר על חוות דעת: לפניי תביעה לתשלום -.437,546 ש"ח בגין לשון הרע ובקשה למתן צו עשה שיחייב את הנתבע לחזור בו מכל האשמות שהאשים את התובעת כאמור בחוות דעתו לרשם העמותות. הצדדים 1. א. התובעת מס' 1 היא עמותה הרשומה אצל רשם העמותות ומספקת בין היתר שרותי סיעוד לקשישים בקריית גת (להלן: "העמותה"). ב. התובע מס' 2, שמעון אלבז, הוא יושב ראש העמותה החל משנת 1999 (להלן: "אלבז"). ג. הנתבע מאיר שקד הוא רואה חשבון במקצועו שכתב חוות דעת שלילית לרשם העמותות בבקשת העמותה למתן המלצה לקבלת אישור ניהול תקין של ספרי העמותה (להלן: "שקד" "האישור"). ד. שקד שלח הודעת צד שלישי לרשם העמותות (להלן: "רשם העמותות"). ה. רשם העמותות שלח הודעה צד רביעי, לאלבז. הרקע 2. א. לצורך כשרות פעילותה של העמותה היא כפופה לביקורת של רשם העמותות מכוח חוק העמותות התש"מ-1980 (להלן: "חוק העמותות"). ב. העמותה שהיא מלכ"ר ביקשה לקבל תקציב ישירות ממשרד הרווחה לצורך הפעלת מרכז יום לקשיש. לשם כך היה עליה להמציא אישור על ניהול תקין של העמותה מרשם העמותות. כיוון שלא הייתה כשירה לגשת למכרז של משרד העבודה והרווחה בלעדיו. ג. רשם העמותות הודיע לעמותה ביום 24/09/00 כי אינה עומדת בקריטריונים לקבלת האישור. למכתבו צירף העתק הדו"ח מיום 14/09/00 שהוגש על-ידי שקד. במכתב גם הודיע לעמותה על זכותה להסתייג בכתב מהחלטה זאת בתוך 14 יום (נספחים ב ו-ג לכתב התביעה). טענות התובעים 3. בתמציתו של דבר טוענים התובעים כי שקד פעל נגדם בחוסר סמכות ובעויינות רבה כמפורט בכתב התביעה. עמדתו מבוססת על שמועות ולא על ממצאים עובדתיים. הדו"ח שהוגש על ידו לרשם העמותות הוא בבחינת לשון הרע כלפיהם. בסעיף 8 לסיכומים הם מפנים למכתב הדרישה ששלח שקד ביום 21/06/00 לעמותה (נספח א' לכתב התביעה). הטרוניה מופנית לעמוד השני של המכתב שם מבקש שקד לקבל בין השאר פרטים המתייחסים לאלבז. הנימוק לבקשתו כמופיע בראש העמוד הוא "בהמשך לתלונה שהוגשה כנגד העמותה". הפרטים שהוא מבקש לדעת לגבי אלבז הם: מתי נבחר ליו"ר העמותה, האם הוגשו נגדו תביעות משפטיות בחמש השנים האחרונות ובאילו נושאים, האם הוא מועסק במקביל או מקבל פנסיה מגופים אחרים, היש ליו"ר עסקים פרטיים או חברות פרטיות, ושאלות נוספות המתייחסות למנכ"ל והתקשרויות של העמותה. טענות שקד 4. הוא מונה כדין לבדוק את כשירותה של העמותה לקבל את האישור. הוא עשה את מלאכתו במקצועיות ובמיומנות. הדו"ח שהוגש על ידו אמת ובהתאם להתחייבותו כלפי רשם העמותות. מלכתחילה לא נועד הדו"ח לפירסום ברבים ועל כל פנים עומדת לו ההגנה הקבועה בסעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע התשמ"ה-1965 (להלן: "החוק"). טענות רשם העמותות 5. הוא מאמץ את טענותיו של שקד ומוסיף כי פעל בהתאם לחובתו על פי חוק לבדוק את תקינות התנהלותה של התובעת. דיון 6. ביקורת חייבת להיעשות בהגינות, בצורה עניינית ורגישה ככל האפשר, ולכן אין להניח שטענותיו של המבוקר הפגוע כלפי המבקר אינן נכונות, ויש לבודקן ביסודיות. 7. התובע פותח את טענותיו בהטלת ספק בסמכותו של שקד לבקר אותו. על כך אומר כפי שכל איש מרות (שוטר, חוקר מס וכיו"ב) חייב להזדהות לפני שקמה החובה של אזרח להיענות לדרישותיו, כך חייב לעשות גם המבקר. מכאן שאם באמת ובתמים היה לתובעים ספק כלשהו בסמכותו של שקד לבודקם יכלו שלא להיענות לבקשותיו עד ששאלת סמכותו תתבהר לשביעות רצונם. אין לי ספק שאם היו פונים לרשם העמותות ומעבירים אליו את מכתביו של שקד והיו שואלים אותו מכוח מה עליהם להשיב לשקד היה זה מאשר כי שקד פועל בסמכות וברשות. על כל פנים, היום אין כל ספק לאור העדויות שנשמעו כי שקד פעל ברשות ובסמכות והטענות הכופרות בסמכותו לבצע את הביקורת יפה היה להן שלא תישמענה בודאי לא בשלב המאוחר של הגשת כתב התביעה והסיכומים כאשר התשובה בעניין זה הייתה ידועה לתובעים. 8. את שמצא שקד בביקורתו העביר כמצופה וכנדרש לרשם העמותות וזה העבירן לתגובת התובעים. מה פסול יש בכך?! 9. התובעים טוענים שאת כל אשר עשו בעמותה החל מתיקון התקנון וכלה בבחירת התובע לראש העמותה עשו בעצתו של עו"ד עמית שטרן. עורך הדין לא העיד. על כל פנים, גם אם נכון הדבר שניתן ייעוץ שגוי, ואין אני אומר שכך היה הדבר, הרי שאין זה פוטר את מקבל הייעוץ מאחריות. 10. המבקר אמור לחוות דעתו עפ"י המצב הקיים ולא את סיבותיו. סיבות יכולות להצביע על כך שחוסר התקינות שנמצא בניהול העמותה נובע מטעויות בתום לב או שלא בתום לב. על כל פנים, ברור שאין להתעלם מהן ואין לתת אישור לעמותה שהתנהלותה לא תקינה. 11. התובעים לא הוכיחו את טענותיהם כאילו שקד נהג בהם שלא עפ"י הדין ולא עפ"י כללי הביקורת הרגילה. מעדותו של אלבז עולה שהוא לא מבחין בין ענייניו שלו לבין ענייני העמותה. הראיה שלא מצא פגם בכך שהעמותה משלמת את מלוא הוצאות המשפט לרבות עבור חלקו בתביעה. יודגש, שאנו למדים מכתב התביעה שהוא תובע לעצמו 300,000 ש"ח בעוד שהעמותה מסתפקת בסכום של 100,000 ש"ח ובכל זאת משלמת את מלוא האגרה ושכ"ט עוה"ד. 12. האישור המבוקש לא ניתן לעמותה בעקבות התנהלותה והתנהלותו של היושב ראש אלבז. זאת עפ"י קביעתו של רשם העמותות שהתבססה על ממצאיו של שקד ועל ממצאיהם של עד התביעה עו"ד למקין בנימין שאישר בעדותו ששקד פעל בהתאם לנוהלים והוראות רשם העמותות, וכי מחובתו של שקד היה לדווח על כל החשדות למיניהם לרבות שמועות כדי שאפשר יהיה למנות חוקר של רשם העמותות (עמ' 37 ש' 4 ואילך). 13. באשר למהימנותו של אלבז די אם אפנה לתשובתו בחקירה הנגדית המתייחסת למכתבו לרשם העמותות מיום 10/07/00 (סומן בתיק המוצגים - צד ג/1) במכתב נשאלה לגבי שכירת העמותה משרדים מבנו של אלבז. במכתב שנחתם ע"י אלבז כיו"ר העמותה נאמר בתחילת סעיפים 3-4 כך: "העמותה לא שוכרת ולא שכרה משרדים מבנו של יו"ר העמותה ...". אין מחלוקת שמשרדים נשכרו מבתו של אלבז. בחקירתו בתשובה לשאלה מדוע לא העמיד את רשם העמותות על דיוקם של הדברים כלומר שלא לשכרו מהבן אלא מהבת השיב: "אני נשאלתי שאלה ולפי מיטב תפיסתי אענה על השאלה כשישאלו על הבת אני אגיד שלקחתי מהבת. אני צריך לנדב לכם דברים?" (עמ' 33 ש' 1 ואילך). עינינו רואות כי אלבז מתחכם ומתחמק ואינו משיב בגילוי נאות לשאלה שהוא נשאל על ידי הביקורת, כפי שמצופה וצריך, ולבסוף מתלונן כי רודפים אותו. 14. מחקירתו הנגדית של אלבז עולה שהעמותה בראשותו ניהלה עסקים עם בנותיו. אחת התקינה וילונות במשרדים ומהשניה שכר את המשרד. למרות שהוא הרחיק את עצמו, לטענתו מההכרעה בעיסקות אלה, לא שוכנעתי שכך היו הדברים. כיוון שלא הוצגה כל ראיה כאילו התנהלו הדברים אחרת מכפי שמיוחס לו. למעט עדותו שזוהי לכל הדעות עדות של בעל עניין שיש להתייחס אליה בזהירות, לא הובאו ראיות לתמוך בגירסתו. 15. מן המקובץ עולה שאלבז ניהל את העמותה כאחוזה פרטית שלו משך לעצמו משכורת נכבדה, שכר שרותים עבור העמותה משתי בנותיו ולא הוכח כי הדבר נעשה עפ"י החוק והכללים הנוספים בחוק העמותות. 16. אני דוחה את טענת שקד כי לא הוכחה חובתו לנהוג בזהירות מושגית וקונקרטית כלפי התובעים. חובתו של מבקר לנהוג בזהירות כלפי מבוקר קיימת באופן אינהרנטי. אין ספק שמבקר אינו זכאי לפרסם דברים לא נכונים. השאלה שחייבת להענות היא אם המבקר ביצע את בדיקותיו במיומנות ובדרך המקובלת. ובענייננו התשובה לכך חיובית. שקד קיים את ההוראות (מוצגים נ/7 א-ז) ומחובתו היה להביא את כל ממצאיו לידיעת רשם העמותות. 17. משכך הם הדברים, אני קובע שרשם העמותות והבאים מכוחו, לרבות שקד מילאו את תפקידם כדין וממצאיהם לא נסתרו בראיות שהובאו ע"י התובעים. 18. אני דוחה את התביעה ומחייב את התובעים, ביחד ולחוד, לשלם לכל אחד מהנתבעים (לשקד ולרשם העמותות) הוצאות משפט בסך -.40,000 ₪ בתוספת מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.לשון הרע / הוצאת דיבהחוות דעת