תביעת רשלנות עורך דין בעסקת מקרקעין

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דחיית תביעת רשלנות עורך דין בעסקת מקרקעין בטענת חתימה על כתב ויתור בכפיה:

1. זוהי תובענה על סך של 153,938 ₪ אשר הגישו התובעים כנגד הנתבע בגין טענה לרשלנות עורך דין בייצוג התובעים בעריכת הסכם מכר.

רקע עובדתי

2. התובעים ביקשו לרכוש נכס ברחוב כנרת מס' 24 בישוב לפיד. לשם כך, פנו לסוכנות תיווך בשם "יודן". סוכן התיווך, מר אריה חסידים, ביקש מהם לשכור את שירותיו של עורך דין אשר ייצג אותם בעריכת הסכם המכר.

(להלן: "הנכס").
3. התובעים פנו לנתבע, עורך דין במקצועו, ושכרו את שירותיו המקצועיים בחודש נובמבר 2000, על מנת שייצג אותם ברכישת הנכס וברישום הזכויות בו.

(להלן: "ההסכם").

4. לטענת התובעים, הנתבע התרשל במילוי תפקידו בכך שלא בדק את מצבו המשפטי והתכנוני של הנכס טרם התקשרות התובעים בהסכם המכר.

5. כתוצאה מרשלנותו הנטענת, לא היו הם מודעים לחריגות הבנייה שהיו קיימות בנכס ולאור זאת נגרמו להם נזקים כספיים.

6. לעמדתם, לו היו מודעים לאלה, לא היו מתקשרים בהסכם זה. אשר על כן, דורשים הם פיצוי בגין הנזקים שנגרמו להם עקב התרשלות הנתבע.

7. מנגד, טוען הנתבע כי התובעים סירבו לשלם לו את מלוא שכר טרחתו ועל כן הפסיק את הטיפול בתיקם, וכן הוסכם בין הצדדים כי התובעים יפעלו בעצמם להשלמת הליכי הרישום של הנכס.

8. כמו כן, לטענתו, החריגות בבנייה היו ידועות לתובעים והוא הסביר להם אודות מצבו התכנוני והמשפטי של הנכס, והם החליטו בכל זאת לרכוש את הנכס "AS IS", ומשכך אין להם לבוא אליו בטענות.
כמו כן, התובעים חתמו בפניו על מסמך אשר בו הם מצהירים כי אין להם כל טענה כלפיו, וגם מטעם זה אין לקבל טענותיהם.

9. לדבריו, פעל הוא כעורך דין סביר בערכו את הבדיקות המתאימות ובהביאו לידיעת התובעים את כל המידע הנחוץ לביצוע העסקה.

ראיות התובעים

10. התובעים העידו בתצהירם ת/1 כי בשנת 2000 ביקשו לעבור להתגורר בבית פרטי, וכאשר נתקלו במודעה בעיתון למכירת בית בישוב לפיד, החליטו לבדוק אפשרות זו.

11. הבית היה מצוי בהליכי כינוס והוצע למכירה על ידי מתווך בשם אריה חסידים, אשר עבד בחברת התיווך "יודן".

(להלן: "המתווך"; "כונס הנכסים").

12. בחודש אוקטובר 2000 קבעו פגישה עם המתווך וביקרו בנכס.

13. כאשר הגיעו למקום, התברר להם כי הנכס במצב גרוע ביותר, קירות הבית היו סדוקים, התריסים והחלונות שבורים, חלק מארונות המטבח היו שבורים או חסרים והגינה היתה מוזנחת.

לראייה, צרפו הם תמונות המציגות את מצב הנכס.

(ראה: נספח ב' לת/1).

14. חרף מצבו של הנכס, גילו הם עניין ברכישתו וביקשו לדעת כיצד ניתן לזרז את הרכישה. המתווך השיב להם כי עליהם לשכור את שירותיו של הנתבע, עימו הוא עובד, אשר ייצג אותם מול כונס הנכסים.

15. לדבריהם, ביקשו הם לשכור שירותיו של עורך דין אחר מטעמם אך המתווך הבהיר להם כי ניתן לשכור את שירותיו של הנתבע בלבד.

16. ביום 1.11.00 הגיעו הם למשרדו של הנתבע ושכרו את שירותיו על מנת שייצגם ברכישת הנכס וירשום זכויותיהם בו בלשכת רישום המקרקעין. במעמד זה, חתמו על יפוי כוח וסיכמו בעל פה על שכר טרחת הנתבע בשיעור של 2% מערך העסקה בצירוף דמי מע"מ.

17. יודגש, כי הצדדים לא חתמו על הסכם שכר טרחה בכתב אלא סיכמו בעל פה את הפרטים.

18. במועד הפגישה, הביאו עימם "טופס הצעה לרכישת נכס" חתום על ידם ושיק בנקאי על סך של 75,000 ₪ משוך לפקודת כונס הנכסים של הנכס, כשמחיר הנכס נקבע על סך של 185,000 דולר.

(ראה: נספח ג' לת/1).

19. לדבריהם, הנתבע קיבל מהם סך של 16,000 ₪ במספר הזדמנויות עבור שכר טרחה ועד היום לא קיבלו הם ממנו חשבונית מס או קבלה.

20. עוד העידו, כי לא סיכמו עם הנתבע כי ישלמו לו סך נוסף של 1,000$ בגין ההליכים המשפטיים שהתקיימו בתיק הכינוס, כפי שארע, וסירבו לשלם לו סכום זה בשלב מאוחר יותר כאשר התברר לנתבע שמדובר ב"תיק קשה".

21. עוד העידו כי ביום 22.3.01 ניתן על ידי ראש ההוצאה לפועל צו המורה על העברת הזכויות בנכס לידם, ועל רישום זכויותיהם במינהל מקרקעי ישראל ובלשכת רישום המקרקעין.

(ראה: נספח ח' לת/1).

22. לאחר כחודש, קיבלו לידם את החזקה בנכס והחלו בשיפוץ אינטנסיבי, עד לחודש ספטמבר 2001, ואז עברו להתגורר בו.

23. ביום 21.5.01 ערך הנתבע תצהיר ואישור עורך דין שהיו דרושים לקבלת משכנתא לרכישת הנכס וביום שלמחרת אף הוציא מכתב לבנק נותן המשכנתא, בנק משכן- בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, בו הצהיר כי מתחייב הוא לדאוג לרישום משכנתא על הנכס האמור ולרישום הזכויות בו על שם הרוכשים.
(ראה: נספחים י'1 – י'2 לת/1; להלן: "הבנק").

24. כעבור מספר חודשים, פנה אליהם הבנק בדרישה לסיים את הטיפול בהעברת הזכויות על שמם, ובבקשה להמצאת התחייבות לרישום משכנתא במינהל מקרקעי ישראל, כפי שהתחייבו לעשות.

(להלן: "המינהל").

בשלב זה, התברר לתובעים כי הנתבע לא פעל לרישום הזכויות על שמם ועל כן פנו אליו בדרישה כי ידאג לעשות כן לאלתר.

(ראה: נספח י"א 2).

25. רק ביום 9.5.02 פנתה עו"ד אנה ברצי אקסלרוד, ממשרדו של הנתבע, אל מינהל מקרקעי ישראל במכתב דרישה להעברת הזכויות על שם התובעים ולרישום המשכנתא לטובת הבנק, אך חצי שנה נוספת עברה מבלי שהזכויות הועברו על שמם ומבלי שתירשם משכנתא או תתקבל התחייבות המינהל לרישום משכנתא לטובת הבנק.

26. ביום 12.1.03 פנה הבנק אליהם וביקש להמציא לו לאלתר את התחייבות המינהל לרישום משכנתא והסכמתו למשכון הזכויות, שאם לא כן, יהא בכך משום הפרת חוזה ההלוואה.

27. הם פנו שוב לנתבע בעניין זה באמצעות הדואר, ואף טלפונית, אך הנתבע לא השיב לפניותיהם ועל כן ביום 26.2.03 דרשו ממנו כי ישלח להם את כל המסמכים ותיק הנכס על מנת שהם יטפלו בעניין בעצמם.
(ראה: נספחים יב' 2 – יב' 3).

28. גם בקשתם זו לא נענתה והנתבע לא השיב להם את התיק ואת המסמכים, ואף לא דאג לרישום הזכויות בנכס על שמם.

29. בפגישתם עימו, הסביר להם הנתבע כי התיק מתעכב עקב עומס עבודה במינהל, וביקש מהם סכום נוסף של 2,000 ₪ על מנת ש"ייגש לשם בעצמו ויזרז את ההליכים".

30. בתגובה, השיבו לו כי אינם מעוניינים בהצעתו שכן זה ממילא מתפקידו לפעול לרישום הזכויות, ודרשו ממנו להשיב להם את התיק ואת המסמכים אשר בידיו. הנתבע השיב להם כי הוא צריך להכין את התיק וכי יצור עימם קשר בכדי שיבואו לקחתו ממנו כשיהיה מוכן.

31. חודש לאחר מכן, הודיע להם הנתבע כי התיק מוכן והם יכולים להגיע לקחתו, בכפוף לחתימה על "כתב ויתור".

(ראה: נספח י"ג לת/1).

32. לעמדתם, ניצל הנתבע את מצוקתם והחתים אותם על "כתב ויתור". הם היו שרויים במצוקה כלכלית ונאלצו למכור את הנכס לאלתר, פעולה שלא יכולים היו לעשות ללא רישום הזכויות על שמם.

33. עם קבלת התיק לידיהם, שכרו את שירותיו של עו"ד בועז רגב, על מנת שיפעל לרישום הזכויות על שמם, אז התברר להם כי רישום הזכויות בנכס על שמם כלל אינו אפשרי בשל חריגות בנייה בשטחים לא מבוטלים שלו, אשר נבנו ללא היתר כדין.

34. לעדותם, עד לאותו מועד לא היו מודעים לחריגות הבנייה ולו ידעו על כך לא היו מתקשרים בהסכם מלכתחילה.

35. יתרה מזאת, גילו הם בתיק שהושב מהנתבע חוות דעת שמאית שערך שמאי המקרקעין מר רן ברקובסקי, לבקשת כונס הנכסים, על פיה שווי הנכס הוערך בגבולות שבין 165,000$ לבין 190,000$.

36. לגרסתם, הצעתם עמדה על סך של 185,000$, ולו היו מודעים לקיומה של חוות דעת זו ולממצאיה לא היו מציעים סכום גבוה שכזה.

(ראה: נספח ט"ו 2 לת/1).

37. עוד העידו כי המינהל התנה את הסכמתו להעברת הזכויות על שמם בקבלת אישורה של ועדת התכנון והבנייה "לודים" לתוכניות הבנייה וכן בתשלום דמי ההיתר בגין תוספת הבנייה שהתבקשה.

(ראה: נספח י"ח 1 לת/1; להלן: "חברת לודים").

38. בסופו של יום, שילמו הם סך של 17,140 ₪ דמי היתר הבנייה, אותו דורשים הם מן הנתבע.

(ראה: נספח י"ח 3).

39. לצורך הטיפול בכל הדרוש לקבלת היתר בנייה מחברת לודים, שכרו הם את שירותיו של הנדסאי הבניין מר אפרים מלר, אשר עלות שכרו עמדה על סך של 15,093 ₪, אותה דורשים הם מן הנתבע.

(ראה: נספח י"ח 4).

40. כמו כן, שכרו הם את שירותיו של מר רמזי קעואר, מהנדס אזרחי ומודד מוסמך, ושילמו לו סך של 1,300 ₪, על מנת שיכין מפה טופוגרפית של הנכס.

(ראה: נספח י"ח 5).

41. כן שילמו הם לחברת לודים אגרה בסך כולל של 2,192 ₪.

(ראה: נספח י"ח 6).

42. כאמור, שכרו הם את שירותיו של עו"ד רגב, אשר שכרו עומד על 23,400 ₪. סכומים אלה, דורשים התובעים כהחזר מן הנתבע.

(ראה: נספח י"ח 7).

43. ביום 23.11.03 נחתם זכרון דברים בינם לבין מירב ורפי מקסימוב, רוכשי הנכס מהם, לפיו התמורה המוסכמת בגין הבית עומדת על סך של 267,500$. עם זאת, לאחר שהתברר להם כי אין מנוס מהריסת חלקים מהנכס שנבנו שלא כדין, הפחיתו סך של 7,000$ מהמחיר דלעיל.

(ראה: נספחים י"ח 8 וי"ח 9).

44. כן דורשים הם סך של 7,000 ₪ בעבור הוצאות נלוות שהוציאו כאשר נאלצו לטפל בעניין הרישום במקום הנתבע, כגון, הפסד ימי עבודה, אובדן זמן ונסיעות.

45. עוד דורשים הם פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם עקב אי רישום הבית על שמם בסך של 50,000 ₪.

46. עדות דומה העידה הנתבעת מס' 2 בתצהירה ת/2.

47. מנגד, העיד הנתבע בתצהירו נ/2 כי יש לדחות את התביעה כנגדו שכן ביום 5.5.03 חתמו התובעים על כתב ויתור בו הם מצהירים כי אין להם כל טענה או תביעה כלפיו.

(ראה: נספח א' לנ/2).
48. לגרסתו, התובעים היו מודעים לחריגות הבנייה המצויות בנכס, ולמיטב ידיעתו, פנו הם אליו על מנת שיעזור להם בהליכי רכישת הבית לאחר שהנכס הוצג בפניהם. במעמד זה, הציגו בפניו שיק בנקאי בגובה 10% מערך הצעתם.

49. יתרה מזאת, במועד הפגישה הציגו בפניו התובעים "טופס הצעה לרכישת נכס" שהוצא על ידי כונס הנכסים. במסמך זה, הצהירו הם כי ביקרו בבית בחודש אוקטובר 2000, וביררו את מצבו הפיזי של הבית והזכויות הנלוות לו.

50. באותו מעמד, סוכם בין הצדדים כי שכר הטרחה של הנתבע יעמוד על סך של 2% מערך העסקה, בתוספת 1,000$ בגין הליכים משפטיים שיתקיימו בתיק הכינוס, וסך של 4,700$ בגין ליווי ההליך של הכשרת חריגות הבנייה, כל אלה ללא חתימה על הסכם שכר טרחה בכתב.

51. לדבריו, לא שולם לו מלוא שכרו אלא סך של 2,500 ₪ בלבד.

62. לעדותו, רק בזכות פעולותיו המשפטיות השונות במסגרת הליכי כינוס הנכסים שרבצו על הנכס, הצליחו התובעים לרכוש את הנכס.

63. בפגישתו עם התובעים, הבהיר להם מהי המשמעות של רכישת נכס בהליך כינוס וכי במובנים מסויימים קנייה זו בטוחה יותר שכן הנכס נמכר נקי מזכויות צדדים שלישיים כלשהם.

64. כן הובהר להם כי אין ברכישת הנכס במסגרת כינוס נכסים כדי להכשיר חריגות בנייה בו, שהיו ידועות לתובעים מראש.

65. לעדותו, לאחר החתימה על הסכם הרכישה, התובעים לא שיתפו עימו פעולה, ונמנעו מלשלם את תשלומי המיסים החלים עליהם, חרף פניותיו הטלפוניות אליהם.

66. כן העיד כי פנה למינהל מספר פעמים בכדי לקדם את עניין רישום הבית על שם התובעים, והטיפול נמשך זמן רב.

67. לאחר שהתובעים סרבו לשלם לו את שכרו, חרף פעולותיו הרבות למענם, הוחלט בין הצדדים כי התובעים יפעלו בעצמם לסיום הליכי הרישום והצדדים "יפרדו כידידים".

68. התובע אף חתם על מסמך המאשר כי קיבל לידיו את כל המסמכים הרלוונטיים וכי ישלים את הליכי רישום הבית בעצמו, ואין לו כל טענה או טרונייה כלפי הנתבע.

69. לעמדתו, העיכוב ברישום הזכויות על שם התובעים נבע ממחדליהם עצמם ובעיקר מאי תשלום המיסים שחלו על העסקה.

70. לדבריו, טענת התובעים כי הוא ניצל את מצבם על מנת להחתימם על אותו המסמך אינה נכונה, שכן המסמך הינו מסמך סטנדרטי המצוי בכל משרד עורך דין סביר.
71. עוד הוסיף כי העובדה כי ויתר על זכותו לקבלת מרבית משכר טרחתו אינה יכולה לעמוד לו לרועץ, שכן הסיבה היחידה בגללה עשה כן היא מפני שהתובע התחנן בפניו לעשות כן.

72. באשר לחריגות הבנייה, העיד כי הללו היו ידועות היטב לתובעים וראיה לכך היא כי במועד פגישתם הראשונה, בחודש נובמבר 2000, הציגו בפניו חוות דעת של שמאי המקרקעין מר רן ברקובסקי מיום 5.10.00 ואז הפנה את תשומת ליבם של התובעים לחריגות הבנייה המאוזכרות בחוות דעת זו.

73. זאת ועוד, המתווך בעצמו, בעת שסייר עימם בנכס, הבהיר להם מפורשות את מצבו התכנוני של הנכס וכי קיימות בו חריגות בנייה.

74. לדבריו, בפגישה עם התובעים הבהיר להם כי חריגות הבנייה עלולות להוות מכשול ברישום הנכס על שמם וכי ייתכן שיהא צורך להרוס אותן או להכשירן.

75. התובעים הצהירו וחתמו במסגרת ההסכם כי ראו ובדקו את מצבו המשפטי והפיסי של הנכס וכי הם מוותרים על כל טענת אי התאמה ורוכשים הם את הנכס "AS IS".

76. בניגוד לטענת התובעים, העיד כי לדעתו, הצעת המחיר אותה הגישו התובעים היתה נמוכה משוויו האמיתי של הנכס וכללה את חריגות הבנייה ואת מצבו המשפטי של הנכס. לראיה, הרוכשים רכשו את הנכס במחיר של 185,000$ ואלו מכרוהו כעבור כשלוש שנים במחיר של 260,500$, קרי, מכרו את הנכס ברווח של 75,500$.

77. לעדותו, פעל כפי שכל עורך דין סביר וזהיר היה פועל בנסיבות העניין. בטרם החתימה על הסכם הרכישה, העביר לידיעת התובעים את כל האינפורמציה הרלוונטית וביצע את כל הבדיקות המתאימות.

78. באשר לנזקי התובעים, גורס הוא כי לגבי דמי ההיתר אותם שילמו התובעים, הוא עצמו הבהיר להם מלכתחילה כי ייתכן שיצטרכו לשלם זאת. כמו כן, סכום זה הינו סכום מזערי לעומת הרווח של התובעים ממכירת הנכס, כפי שעולה מעדות התובעים.

79. באשר לשירותים ההנדסאים, גורס הוא כי התובעים לא צירפו כל אסמכתא ששילמו סכום זה. כמו כן, חלק מהרכיבים המצויינים בחשבון הסופי אינם קשורים כלל לחריגות הבנייה.

80. לגבי שכר טרחתו של עו"ד רגב, טוען הוא כי שכר טרחה זה הינו זהה לשכר הטרחה אותו הוא עצמו היה אמור לקבל, ולא סביר כי עו"ד רגב קיבל סכום זהה כאשר מרבית מהעבודה המשפטית נעשתה על ידיו.

81. ככל הנראה, חלק משכר הטרחה אותו קיבל קשור גם לנושאים אחרים שבהם טיפל עו"ד רגב עבור התובעים, ואין לחייבו לשאת בתשלום זה.

82. בנוגע לירידת ערך הנכס, גורס הוא כי התובעים מכרו את הנכס ברווח נאה ועל כן לא ברור לו על איזו ירידת ערך מדובר.

83. באשר לסעיף ההוצאות גורס הוא כי התובעים לא הביאו כל ראייה לכך, מה גם שהם עצמם חבים לו שכר טרחה.

84. כן מכחיש הוא כי נגרמה לתובעים עוגמת נפש כלשהי שכן זכו הם, בסופו של יום, לרכוש את הנכס בו חפצו, וזאת רק לאור פעולותיו.

85. לגרסתו, מכתבי ההתראה מטעם התובעים אכן נשלחו למשרדו אך הוא לא קיבל אותם לידיו, אלא, ככל הנראה, עורכת דין אחרת ממשרדו תייקה אותם בתיק הלקוח מבלי להראות לו אותם.

86. בתצהירו המשלים, נ/2, הוסיף והעיד כי לא ניצל את מצוקת התובעים והחתים אותם על טופס ויתור, וכן לא אמר להם כי לא יקבלו את התיק לידיהם אלא אם יחתמו על מסמך הויתור, אלא נקט צעד זה והחתים אותם על המסמך מאחר שרצה להיות "מסודר", לדבריו, ולא חפץ כי לאחר שויתר לתובעים על שכר טרחתו יבואו אליו אחר כך אף בטענות.

87. כן הוסיף, כי כאשר ביקשו התובעים את תיקם בחזרה הודיעו לו כי שכרו כבר שירותיו של עורך דין אחר שמייצג אותם.

88. עוד העיד מטעם הנתבע, מר אריה חסידים, המתווך אשר טיפל בעסקה, בתצהירו נ/1 כי הוא משמש כמתווך נדל"ן כבר 14 שנים, וכי שימש כבעלים של עסק בשם "יודן" העוסק בתיווך, ייזום ושיווק של נדל"ן.

89. התובעים התעניינו בנכס ואף ביקרו בו, בנוכחות נציג ממשרדו, ולאחר מכן הופיע התובע מס' 1 במשרדו מספר פעמים ואף שוחח עימו טלפונית.

90. לעדותו, הבהיר לתובעים עוד מלכתחילה כי ברשותו חוות דעת מטעם שמאי המקרקעין מר רן ברקובסקי מיום 5.10.00, בה צויין במפורש כי כ- 20 מ"ר נבנו שלא בהתאם להיתר, לרבות חדר עבודה מקורה בשטח של כ-8 מ"ר.

91. הוא הפנה את תשומת ליבם של התובעים לקיום חוות הדעת מספר פעמים ואף לליקויים שהיו קיימים בנכס.

92. ביום 1.11.00 הופיעו התובעים במשרדו ומילאו עימו את טופס ההצעה לרכישת נכס, וחתמו עליו לאחר שהסביר להם כי רוכשים הם את הנכס כפי שהוא, על חריגות הבנייה שבו.

(ראה: נספח א' לנ/1).

93. לאחר החתימה על טופס ההצעה, הציע להם להתייעץ עם עורך דין לגבי ייצוגם מול כונס הנכסים, והפנה אותם למשרדו של הנתבע, המצוי קומה מעל למשרדו, וזאת מטעמי נוחות ולמען זירוז העניין בלבד.

94. הנתבע עיין בתיק ובחוות הדעת שבו והפנה את תשומת ליבם של התובעים לאותן חריגות הבנייה המצויינות בחוות הדעת והבהיר להם את המשמעות המשפטית שלהן. התובעים הסכימו לרכוש הנכס וסיכמו על שכר טרחת הנתבע.

95. עוד העיד כי ביום 25.12.00 נערך ביקור נוסף בנכס בנוכחותו. במהלך הביקור, הראה לתובעים את חריגות הבנייה והתובע אף ציין באוזנו כי ייתכן ויהא צורך להרוס את המרפסת הקיימת ולבנות חנייה תת קרקעית.

96. לאחר ביקור זה, שלח המתווך מכתב אל כונס הנכסים, עם העתק לנתבע, בו הבהיר כי הנכס נמכר "AS IS".

(ראה: נספח ב' לנ/2).

הכרעה

97. לאחר עייני ושקלי בטענות הצדדים ובראיותיהם, מגיעה אנוכי למסקנה כי דין התביעה להדחות, והכל מן הטעמים שיפורטו להלן.

חתימה על כתב הויתור

98. הצדדים חלוקים אודות השאלה מה משקלו המשפטי של כתב הויתור שעליו חתמו התובעים טרם מסירת התיק לידיהם מאת הנתבע.

99. לטענת התובעים, לאחר שהנתבע הפסיק לטפל ברישום הזכויות על שמם בנכס, ביקשו הם ממנו החזרת התיק לידיהם והוא התנה זאת בחתימה על "כתב ויתור".

100. להלן לשונו של כתב הויתור:

" הנדון: X X וX
נכס ברחוב ים כינרת 24 לפיד

אני הח"מ X X ת.ז. X בשמי ובשם אשתי X מאשר בזאת כי לבקשתי, קיבלתי לידי את כל המסמכים בנוגע לעניין שבנדון שמסרתי לעו"ד X.

כן, הנני מאשר בזאת כי מעתה אטפל בכוחות עצמי בהשלמת הליכי רישום הנכס שבנדון על שמנו וכי עוה"ד X פטור מכל התחייבות כלפינו בעניין זה.

כמו כן, אני מאשר בזאת כי אין לנו כל טענה ו/או תביעה שהם כלפי עו"ד X."

101. לדבריהם, ניצל הנתבע את מצוקתם הכלכלית הקשה, את הצורך הדחוף שלהם למכור את הנכס, ואת הלחצים שהפעיל עליהם הבנק, ודרש מהם לחתום על כתב הויתור, שאם לא יעשו כן, לא ישיב להם את תיקם.

102. אין חולק כי התובעים חתמו על כתב הויתור והבינו את תוכנו אך טוענים הם כי חתמו עליו מתוך ניצול מצוקה כלכלית ועקב כפייה ועל כן יש לבטל את תוקפו ולאפשר להם לתבוע את המגיע להם מן הנתבע.

103. סבורתני, כי התובעים לא הודיעו לנתבע על ביטול כתב הויתור תוך זמן סביר אלא רק כעבור כשנה ממועד החתימה עליו, באמצעות הגשת תובענה זו.

104. כמו כן, לא הוכח בפני כדבעי כי הנתבע לחץ עליהם לחתום על כתב הויתור באופן שיש בו משום פסול מוסרי, חברתי או כלכלי, אלא ההיפך, התרשמתי כי הנתבע החתים אותם על כתב ויתור, כפי שהיה נוהג כל עורך דין סביר בנסיבות העניין.

105. על פי ההלכה, הטוען לקיומם של אותם לחצים ולקיומו של פגם בהתקשרות במסמך עליו נטל ההוכחה לקיומם של אלה, נטל בו לא עמדו התובעים.

106. כשנשאל הנתבע בחקירתו הנגדית מדוע החתים אותם על כתב הויתור, השיב כדלקמן:

" כי כל לקוח שלוקח ממני את התיק באמצע הטיפול, בלי שאני סיימתי את הטיפול בתיק, כדי שלא תתעוררנה איזה שהן טענות, ומה שלא יהיה לאחר מכן עם התיק, אני מחתים אותו על מסמך כזה. אני לא סיימתי את הטיפול, לא סיימתי את מערכת היחסים, זה נגמר באמצע, אני לא יודע מה יעשו אחרי ומה לא יעשו אחרי."

(ראה: פרטיכל בעמוד 53 שורות 32-28).

107. הלכה היא כי "כתב ויתור הינו התחייבות חוזית. לפיכך, על הטוען לפגמים בכריתתו, לנקוט בהליך הביטול תוך פרק זמן סביר לאחר שנודע לו על העילה לכך (סעיף 20 לחוק החוזים, חלק כללי), שכן המדובר בעילת נפסדות ולא בבטלות מדעיקרא. הווי – אומר, שהיה צריך לבטל את המסמך תוך פרק זמן מתקבל על הדעת, לאחר תום האילוץ והכפייה הנטענים, אולם אף זאת לא נעשה."

ראה לעניין זה: ת"א (ירושלים), 978/95 רמי ולבנה מילון נ' שיכון עובדים בע"מ, .


108. סעיף 17 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, קובע כי צד שהתקשר עקב כפיה בחוזה רשאי לבטלו:

"(א) מי שהתקשר בחוזה עקב כפיה שכפה עליו הצד השני או אחר מטעמו, בכוח או באיום, רשאי לבטל את החוזה.נ
(ב) אזהרה בתום לב על הפעלתה של זכות אינה בגדר איום לעניין סעיף זה".ב

(להלן: "החוק").

סעיף 20 לחוק קובע את דרך ביטולו של החוזה:

"ביטול החוזה יהיה בהודעת המתקשר לצד השני תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על עילת הביטול, ובמקרה של כפייה - תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שפסקה הכפייה."

109. עוד נקבע כי המונח "כפייה" טומן בחובו גם "כפייה כלכלית". ראה: ע"א 8/88 שאול רחמים נ' אקספומדיה בע"מ, פ"ד מג(1) 95, עמ' 100, כדלקמן:
"לשון סעיף 17 לחוק רחבה מספיק כדי לכלול גם כפייה שהיא כלכלית בטיבה, דהיינו כפייה הקיימת, "כאשר מתקשר אדם בחוזה כדי להשתחרר מלחץ עסקי –מסחרי בלתי חוקי המופעל עליו".

110. מקבלת אנוכי את טענת הנתבע כי שימוש באמצעים לגיטימיים ומקובלים כדי להביא אדם לחתום על חוזה, אינם עולים כדי פגימה ברצון המתקשר והלכה היא כי "חתימה מתוך כפייה תתגבש במקום שבו "לחצים כבדים אשר פוגעים בצורה חריפה בחופש הרצון החוזי של המתקשר ייחשבו לפגמים ברצון".
ראה: ע"א 5806/02 ארביב נ' קרני, פ"ד נח (5) 193, 198.
עוד ראה: ע"א 1569/93 מאיה נ' פנפורד (ישראל) בע"מ, פד מח(5), 705 עמ' 719, כדלקמן:

"בהיותנו כולנו נתונים בלחצים ובכפיות כלכליות מכל עבר, מסקנה נדרשת מאליה היא כי לא כל לחץ ולא כל כפייה מן התחום הכלכלי יניבו זכויות לביטולו של חוזה. ענייננו הוא אך בכפייה או בלחץ שיש בהם פסול מוסרי-חברתי-כלכלי, ואשר חיי עסקים ומסחר תקינים והוגנים לא יוכלו לשאתם. בשוק חופשי רשאי פלוני לעשות שימוש ביתרון עסקי-כלכלי שיש לו על אחרים, וחוזה הצומח מתוך מערכת מעין זו לא נסווג אותו כחוזה שנכרת בכפייה. לו אחרת פסקנו, כי אז הכרתנו ביטחון ויציבות בחיי המסחר, וכזאת לא יעלה על הדעת. ואולם, גם בשוק חופשי יש כללי התנהגות ראויים ומקובלים - "כללי משחק" מכנים אותם במקומותינו - והפוגע באותם כללים ייתן את הדין על מעשיו או על מחדליו. כללים אלה, הבריות בחיי המסחר והעסקים נוהגות על פיהם, ובתי המשפט יקבעו את גבוליהם מעת לעת, ברוח הזמן והמקום. ענייננו הוא ב"מוסר העסקים" בחיי המסחר והעסקים, וחריגה מאותו מוסר-עסקים תחויב בתגובתו של בית המשפט. בית המשפט הכשיר עצמו והוא ערוך לזיהויה של חריגה מכללים נאותים שקובע מוסר העסקים, ובמקרים הראויים יכיר בזכותו של הצד הנפגע לשחרר עצמו מכבליו של חוזה שנכרת בחטא של פגיעה באותם כללים" .

(ההדגשה אינה במקור – ח.י.).

111. לאור מסקנתי זו, הרי שמטעם זה בלבד ראוי היה לדחות התביעה, ואולם אתייחס אף למחלוקות הנוספות בפני הצדדים.

רישום הזכויות על שם התובעים

112. התובעים טוענים כי הנתבע התחייב לפעול לרישום הזכויות בנכס על שמם אך לא עשה כן. השאלה השנויה במחלוקת היא האם הנתבע התרשל במילוי תפקידו או שמא חדל לפעול לרישום הזכויות בנכס בהסכמת התובעים.

113. מהראיות שהובאו בפני, עולה כי הנתבע טיפל עבור התובעים בהליכים הקשורים ללשכת ההוצאה לפועל, הגיש בשמם בקשות שונות לכונס הנכסים ודאג לכך שביום 22.3.01 יינתן צו מטעם ראש ההוצאה לפועל המורה על העברת הזכויות על שם התובעים.

114. הנתבע אומנם התחייב בפני בנק משכן למשכנתאות כי ידאג בשם התובעים לרישום משכנתא ולרישום הנכס על שמם, ברם, התחייבות זאת היתה כפופה לתשלום החובות הקודמים לשלטונות המס על ידי התובעים, כמתחייב מטיב העסקה.

(ראה: נספח י'3 לת/1).

115. מקבלת אנוכי גרסת הנתבע כי על מנת לדאוג לרישום הזכויות על שם התובעים יש צורך בתשלום המיסים, ואי תשלומם גררה סחבת וחוסר יכולת להעביר את הזכויות בנכס על שמם.

116. מכתב ההתחייבות אותו שלח הנתבע לבנק נשלח ביום 22.5.01, ורק כעבור חצי שנה ממועד זה, ביום 8.1.02, שלח אליו התובע מכתב חוזר בו דרש ממנו להעביר את הזכויות על שם התובעים, אליו צירף אישורים על תשלום המיסים.

117. התובעים צירפו מכתב מיום 9.5.02 שנכתב על ידי עו"ד אנה ברצי אקסלרוד ממשרדו של הנתבע המופנה למינהל בדרישה לטפל בהעברת הזכויות וברישום המשכנתא על שם התובעים, לאחר תשלום מס הרכישה ומס המכירה.

(ראה: נספח י"א 7 לת/1).

118. כן צירפו מכתב מיום 24.6.02 מאת עו"ד אקסלרוד המופנה לבנק בדרישה לא לחייב את התובעים בגין העיכוב ברישום המשכתנא שכן העניין מצוי בטיפול המחלקה המשפטית של המינהל.

(ראה: נספח י"א 8 לת/1).

119. ממסמכים אלו, עולה כי הנתבע, בין אם בעצמו או בין אם מי מטעמו, טיפלו בעניין רישום הזכויות על שם התובעים והעניין לא הושלם עקב אי תשלום המיסים על ידי התובעים דבר אשר גרר עיכוב בטיפול על ידי המינהל.

120. מכאן עולה כי הנתבע אכן פעל לרישום הזכויות בנכס על שם התובעים אך הטיפול "נפל בין הכסאות" והתעכב במינהל, שלא באשמתו.

121. יתרה מזאת, האישור הסופי לרישום בפנקסי המקרקעין הוצא רק ביום 6.11.03, דהיינו, כשנתיים לאחר תחילת הטיפול של הנתבע בעניין הרישום, ורק אז יכול היה הנתבע לגרום להעברת הזכויות על שמם, אך במועד זה כבר היו מיוצגים על ידי עורך דין אחר.

(ראה: נספח ג'3 לנ/2).
122. התובע אף אישר גרסה זו, בחקירתו הנגדית, כדלקמן:

" ש. אז למעשה לא היה אפשר להמשיך לרשום את הנכס על שמך, נכון, עד שלא הבאת את האישור הזה לעו"ד X, מסכים איתי?
ת. כן, אני חושב שכן. "

(ראה: פרטיכל בעמוד 14 שורות 12-14).

123. סבורתני, כי אין יסוד לטענת התובעים כלפי הנתבע על שלא העביר את הזכויות בנכס על שמם שעה שהם לא שילמו את המיסים הנדרשים, והנתבע לא יכול היה לקדם את העניין עד אשר לא ישלימו את תשלום המיסים.

124. אשר על כן, אין ממש בטענה כי הנתבע התרשל במילוי תפקידו ומסקנתי הינה כי פעל באורח סביר כפי שכל עורך דין נוהג היה בנסיבות העניין אשר תוארו לעיל, ובאילוצים שנוצרו.

חריגות הבנייה

125. התובעים טוענים כי לא ידעו אודות חריגות הבנייה, עד אשר הודיע להם על כך עו"ד רגב, אשר את שירותיו שכרו על מנת שימשיך לפעול לרישום הזכויות בנכס על שמם.
126. במילים אחרות, טוענים הם כי הנתבע לא הסביר להם כי קיימות חריגות בנייה בנכס העלולות למנוע את העברת הזכויות על שמם.

127. מנגד, העיד הנתבע כי כבר בפגישתו הראשונה עם התובעים, בחודש נובמבר 2000, הציגו בפניו התובעים טופס הצעה לרכישת נכס, החתום על ידם, ובו הצהירו בסעיף א' לו, כדלקמן:

"ביקרנו בנכס בתאריך 10.00, בררנו את מצבו הפיזי של הנכס ומצב החובות והזכויות בו, מכל בחינה שהיא, ומצאנו אותם מתאימים לנו ולצורכינו."

(ראה: נספח ג' לת/1).

128. כמו כן, הציגו בפניו התובעים חוות דעת מטעם השמאי מר רן ברקובסקי המצביעה על חריגות הבנייה אשר קיימות היו בנכס, חוות דעת לה היו מודעים.

129. בחוות דעת זו צויין במפורש:
"4. תיאור הנכס והסביבה
בית חד קומתי, חד משפחתי: בנוי ב-2 מפלסים עיקריים:
4.1. קומת כניסה (מפלס 0.00 +) מבואה, מטבח וחדר מגורים.
4.2. קומה עליונה (מפלס 1.40+) מבואה, 2.5 חדרי שינה, ממ"ד, 2 חדרי רחצה ושירותים, חדר עבודה ומרפסת פתוחה.
סה"כ שטח הבית- כ- 110 מ"ר.
(בנוסף כ- 20 מ"ר שנבנו שלא בהתאם להיתר וכן חדר עבודה מקורה בשטח של כ- 8 מ"ר)."

(ראה: נספח ט"ו 2 לת/1; ההדגשה אינה במקור- ח.י.).

130. עולה, איפוא, כי התובעים ביקרו בנכס עם המתווך עוד בטרם פניותיהם לנתבע, נחשפו למצבו המשפטי של הנכס ולחוות הדעת המצויה בתיק, וידעו אל נכון אודות חריגות הבנייה.

131. תימוכין לעדות הנתבע אף ניתן למצוא בעדותו של המתווך, מר אריה חסידים, בתצהירו נ/1, אשר לא נסתרה, לפיה הודיע להם כי קיימת בידו חוות דעת מטעם שמאי מקרקעין המצביעה על מצבו הפיזי של הנכס, לרבות על חריגות הבנייה שבו.

132. עוד העיד המתווך כי הבהיר להם מפורשות כי בנכס קיימות חריגות בנייה, ואף הראה להם אותן פיזית במהלך הביקור בנכס.

133. גם באם אניח כי הנתבע או המתווך לא הודיעו להם על קיום חריגות הבנייה בנכס, הרי שלפני החתימה על הסכם המכר ועל ההצעה לרכישת נכס, סבורה אנוכי, כי אדם סביר היה מבקש לברר את מצבו הפיזי של הנכס.

134. כשנשאלה התובעת בחקירתה הנגדית כיצד גילו הם אודות חריגות הבנייה רק בחודש ינואר 2004, בעוד שהעבירו את הטיפול לידיו של עו"ד רגב כבר בחודש מאי 2003, השיבה כדלקמן:

" ש. ולא נראה לך מוזר שעו"ד רגב, ממאי 2003 ועד לערך דצמבר 2003- ינואר 2004 לא אומר לכם: חבר'ה, יש בעיה של חריגות בנייה, הסתכלתי בתיק, יש חוות דעת, לא נראה לך מוזר? כמעט שנה שהוא לא אומר לכם כלום בעניין הזה, עו"ד רגב? לא נראה לך מוזר, נכון?
ת. לא, נתנו לו את התיק ולא עשינו עם זה כלום".

(ראה: פרטיכל בעמוד 28 שורות 22-17).

135. משמע, התובעת מתכחשת לתכנו של התיק, אשר דרשה כי יימסר לידי בני הזוג במטרה להעבירו לעורך דין אחר.

136. כאמור, הוצגה בפני התובעים חוות הדעת מטעם שמאי המקרקעין המצביעה במפורש על קיום חריגות בנייה בנכס, מה גם שאלה ביקרו בנכס ונחשפו במו עיניהם לחריגות הבנייה, דבר העומד הוא לרועץ לתביעה.

137. כמו כן, לא מצאתי עילה להסתרת חריגות הבנייה מהתובעים על ידי הנתבע, כביכול, דבר אשר היה מתגלה בסופו של דבר על נקלה, וגם בשל טעם זה, אין לקבל התביעה.

138. מטעמים אלה, נדחית התביעה.

139. התובעים יישאו בהוצאות הנתבע, ביחד ולחוד, בסך של 8,500 ₪ בתוספת דמי מע"מ כחוק ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עוולת הרשלנות

  2. רשלנות בלידה

  3. רשלנות עירייה

  4. רשלנות מודד

  5. חבלה ברשלנות

  6. רשלנות מתווכים

  7. רשלנות רב חובל

  8. רשלנות טוען רבני

  9. רשלנות חברת השמירה

  10. רשלנות בגביית חוב

  11. רשלנות הרכב דוד שמש

  12. רשלנות באבחון מומים

  13. רשלנות תורמת של קטין

  14. רשלנות בשחרור מאשפוז

  15. תביעת רשלנות נגד בנק

  16. יסודות עוולת הרשלנות

  17. תביעה על רשלנות מוסך

  18. רשלנות בתכנון אינסטלציה

  19. רשלנות בטיפול בכאבי גב

  20. תביעת רשלנות במדידת בית

  21. רשלנות במתן ייעוץ משפטי

  22. האם רשלנות היא עבירה אתית

  23. רשלנות טיפול במרפאות צה"ל

  24. רשלנות בנק בהשוואת חתימות

  25. תביעת רשלנות ניהול השקעות

  26. רשלנות בייעוץ רואה חשבון

  27. רשלנות בהגשת תלונה במשטרה

  28. רשלנות בביצוע עבודות איטום

  29. רשלנות במתן שירותים משפטיים

  30. רשלנות המשטרה בטיפול באירוע

  31. רשלנות עורך דין המשמש כנאמן

  32. ביטול משכון עקב רשלנות הבנק

  33. רשלנות עורך דין בהגשת ערעור

  34. רשלנות עו''ד בעסקת מקרקעין

  35. רשלנות העירייה לתחזוקת מדרכה

  36. רשלנות עורך דין באימות הזהות

  37. הגדרת "רשלנות" בדיני עונשין

  38. תביעת רשלנות נגד חברת שמירה

  39. רשלנות עורך דין בניסוח הסכם

  40. פיצויים מחברת שמירה על רשלנות

  41. רשלנות עורך דין בעסקת מקרקעין

  42. תביעת רשלנות נגד ביטוח לאומי

  43. רשלנות עורך דין שלא הגיש ערעור

  44. רשלנות המדינה בהפעלת שיקול דעת

  45. גרימת תאונת דרכים קטלנית ברשלנות

  46. רשלנות עורך דין בעסקת קניית דירה

  47. רשלנות של העירייה במתן דוחות חניה

  48. סיבת החזרה לא נכונה - רשלנות בנק

  49. רשלנות עו''ד מקרקעין בזיהוי המוכר

  50. רשלנות עורך דין - אי הפקדת עירבון

  51. רשלנות במניעת הידרדרות במצב רפואי

  52. רשלנות המדינה צו עיכוב יציאה מהארץ

  53. תביעת רשלנות עורך דין בעסקת מקרקעין

  54. רשלנות מצד ביטוח לאומי בהעברת כספים

  55. תביעת רשלנות נגד משרד הבינוי והשיכון

  56. רשלנות הבנק במתן אישור על הפקדת כספים

  57. רשלנות רופא בבירור ההיסטוריה הרפואית של החולה

  58. רשלנות עורך דין בייצוג בבית הדין הרבני

  59. אי הסרת משכנתא מדירה - רשלנות עורך דין

  60. גניבת כסף מחשבון בנק דיסקונט עקב רשלנות

  61. אישור פעולה חריגה בסכום גדול - רשלנות בנק

  62. מכה ברכב בעת עליה על פס האטה שהותקן ברשלנות

  63. תביעת רשלנות בגין שבירת קירות בבית מגורים

  64. רשלנות מחלקה לטיפול נמרץ ילדים בבית החולים רמב''ם

  65. רשלנות של עורך דין - פיצוי כחצי מיליון ש''ח ללקוח

  66. תביעה נזיקית בגין רשלנות בקבורת אדם זר בחלקת הקבר שנרכשה

  67. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון