קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעת שיפוי על פריצה עקב התקנת אזעקה: מבוא בפניי תביעה חוזית ונזיקית לתשלום סך של 406,801 ₪. התובעת היא חברת ביטוח ששילמה לבית העסק "רון ברוך סבג - רד מחשבים" בגין נזקים שנגרמו לו במהלך פריצה וגניבה מבית העסק בין הימים 20 - 21 לפברואר 2001. בנוסף, נגרמו לתובעת הוצאות נוספות בגין הטיפול בעניין. הנתבעת היא חברה למתן שירותי מוקד שמירה אשר מתקינה מערכות אזעקה ואבטחה והיא שהתקינה את אמצעי המיגון בבית העסק המבוטח. התביעה הוגשה נגד הנתבעת מכוח זכות השיבוב שקמה לתובעת לפי סעיף 62 (א) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 ו/או חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979. במסגרת פרשת התביעה העידו המומחה מר פלד, השמאי מר זלינגר, מר אבטליון שערך את סקר ההגנות, גב' ניסן, החוקר הפרטי מר בירון, הבעלים של העסק המבוטח מר רון סבג (להלן: "המבוטח") ואביו מר יצחק סבג. במסגרת פרשת ההגנה העידו מר מהלל, מר בבאי וגב' טבקה. תמצית טענות התובעת הנתבעת הפרה את החוזה מול המבוטח מאחר ולא התקינה בבית העסק של המבוטח אמצעי מיגון בהתאם למפורט בסקר ההגנות שהוצג לה. הנתבעת יצרה בפני התובעת מצג שווא רשלני לפיו הותקנו בבית העסק מלוא אמצעי המיגון שנדרשו על ידי התובעת והוזמנו על ידי המבוטח. במידה ואמצעי המיגון היו מותקנים על ידי הנתבעת בהתאם להסכם מול המבוטח, היה ניתן למנוע את אירוע הפריצה והגניבה ו/או לגלותו לאלתר ו/או להקטין את היקף הנזק באופן משמעותי. בניגוד לאישור הנתבעת, הקיר דרכו חדרו הגנבים לא היה ממוגן בגלאי זעזועים ובמערכת האזעקה שהותקנה לא היה חיבור תקשורת דו כיווני ויחידת קצה אלחוטית, וכל אלה אפשרו את הפריצה והגניבה ומנעו את העברת התשדורת אודותם ממערכת האזעקה למוקד השמירה של הנתבעת. תמצית טענות הנתבעת הנתבעת פעלה בהתאם לנדרש ממנה ובהתאם לחובותיה בהסכם מול המבוטח ואין כל קשר סיבתי בין עצם קרות אירוע הנזק לבין תפקוד הנתבעת. כמפורט בהסכם, הנתבעת אינה מספקת שירותי שמירה. הנתבעת פעלה על פי ההתחייבות היחידה הברורה והמפורשת שלה להתקין את מערכת האזעקה בהתאם להזמנה מיום 11.1.01. המבוטח ידע בוודאות, כי המערכת האלחוטית עדיין לא הותקנה ובכל מקרה לא ניתן ללמוד מסקר ההגנות היכן בדיוק התכוון הסוקר שיותקנו הגלאים וכמה צריך היה להתקין. אין כל קשר סיבתי בין חוסר גלאי זעזועים במיקום אליו טוענת התובעת ו/או היעדר היחידה האלחוטית ו/או אי חיבור תקשורת דו כיווני במסגרת מערכת האזעקה שהותקנה לבין התרחשות הפריצה והנזק הנטען. אפילו תיקבע אחריות בלעדית של הנתבעת לנזק, לפי ההסכם מוגבלת תקרת הפיצוי שניתן להטיל על הנתבעת לסכום של פי שניים מערך מערכת האזעקה, אם ייקבע שהיא מקור הנזק הנטען, ולסכום של פי 60 מהתשלום החודשי הממוצע בגין דמי המנוי, אם ייקבע שמקור הנזק הוא בתפקוד מערכת הבקרה ו/או הסיור של הנתבעת. עיקרי המחלוקת 1. תוכן ההסכמה בין המבוטח לנתבעת - האם ההסכמה בין הצדדים הייתה להתקנת מערכת אזעקה על פי סקר ההגנות שהוצג לנתבעת או שההסכמה היא כמפורט בהסכם בין המבוטח לנתבעת. המחלוקת העיקרית היא לגבי התקנת מערכת אלחוטית דו כיוונית והתקנת גלאי זעזועים בקיר שבין הפרוזדור למחסן שנפרץ. 2. האם הנתבעת הפרה את התחייבויותיה על פי ההסכם בינה לבין המבוטח ו/או התרשלה כלפי המבוטח. 3. הקשר הסיבתי בין הנזקים שנגרמו בפריצה לבין אי התקנת גלאי זעזועים על הקיר שנפרץ ויחידת תקשורת אלחוטית, כאמור בסקר ההגנות. 4. תנאי הגבלת האחריות של הנתבעת על פי ההסכם עם המבוטח. 5. האם התובעת הסתמכה על סקר ההגנות שאושר כביכול על ידי הנתבעת. דיון בין המבוטח לנתבעת נחתם הסכם ביום 11.1.01 שכותרתו הזמנה/הצעה לביצוע מערכת אזעקה (להלן: "ההסכם"). עיון בהסכם מגלה, כי לא נכתב בו דבר לגבי התקנת חיבור אלחוטי דו כיווני למערכת האזעקה, כפי שמופיע בסקר ההגנות (ת/13). כמו כן, בהסכם דובר על התקנת גלאים מסוגים שונים, אולם לא מפורט מיקומם של הגלאים. לעומת זאת, במסמך סקר ההגנות (ת/13) מפורט למשל, בין היתר, כי גלאי זעזועים יותקן בקירות לכיוון הפרוזדור ועסק שכן. עוד נכתב בהסכם, כי הלקוח יקבל אישור לחברת הביטוח על התקנת המערכת כנדרש. בנוסף, הוגש לבית המשפט מסמך שכותרתו "הזמנה/הצעה לשירותי בקרה/סיור" מיום 14.1.01 ובו נכתב, בין היתר, שהמבוטח מזמין אצל הנתבעת שרותי מוקד קווי. המבוטח מר סבג העיד שהוא זה שחתם על ההסכם. המבוטח העיד שהוא לא קרא את ההסכם, אלא דרש מנציגי הנתבעת שהמערכת שתותקן תעמוד בדרישות של הסוקר מטעם התובעת, מר אבטליון שהוא שכתב את סקר ההגנות (ת/13). לפי עדותו, איש המכירות של הנתבעת לא אמר לו שתהיה בעיה להציב יחידה אלחוטית במקום העסק ורק לאחר הפריצה נודע לו שאין מערכת אלחוטית. העד מר יצחק סבג, אביו של מר רון סבג, העיד באופן דומה כי מר סמיונוב (ששימש בתקופה הרלוונטית כמתקין של הנתבעת - סעיף 16.5 לתצהיר מר מהלל) נדרש לבדוק ולאשר שמערכת האזעקה שהותקנה היא לפי דרישות סקר ההגנות של מר אבטליון וכך עשה. מנגד, עובדי הנתבעת שהתקינו את המערכת בפועל ומר סמיונוב לא העידו ומצב דברים זה נזקף לחובתה של הנתבעת. העד מר מהלל ששימש בתקופה הרלוונטית כמנהל סניף דרום של הנתבעת העיד כי במועד ההזמנה הוסבר למבוטח על ידי אריק, עובד הנתבעת, כי לא ניתן לספק לו יחידה אלחוטית בשל העדר קליטה בין המקום בו פעל בית העסק לבין מוקד הנתבעת. לפי עדותו, נציג הנתבעת ששמו אריק התקשר אליו מבית עסקו של המבוטח והתייעץ עמו במקביל לשיחתו מול המבוטח. עוד העיד, כי אריק הסביר למבוטח שבשלב זה היחידה הסלולארית תבצע את תפקיד המשדר האלחוטי (סעיף 11 לתצהירו). ביום 17.1.01 מר סמיונוב, עובד נוסף של הנתבעת, ניגש לבית עסקו של המבוטח לחבר את מערכת האזעקה ליחידת תקשורת סלולארית (סעיף 16.5 לתצהיר מר מהלל). לפי תצהירו של מר מהלל, מר סמיונוב יצר עמו קשר טלפוני ודיווח לו כי אחד מעובדי המבוטח דורש כתנאי לתשלום חובו של המבוטח לנתבעת שמר סמיונוב יאשר כי הדרישות המופיעות בסקר ההגנות קוימו במלואן. מר מהלל העיד בתצהירו, כי מר סמיונוב אמר לו שבאתר לא מותקנת יחידת מוקד אלחוטית. לפי עדותו של מר מהלל, הוא ביקש ממר סמיונוב לסמן V על דוח ההגנות רק לגבי הפריטים שהותקנו במקום. יצוין, שכבר בדיון שהתקיים ביום 23.4.06 טען ב"כ הנתבעת, כי אין מחלוקת שמר סמיונוב סימן V וכי קרוב לוודאי שכל סימני ה- V אם לא רובם סומנו על ידו. לאחר ששמעתי את העדויות בסוגיה זו ועיינתי במסמכים ובתמליל השיחה הטלפונית מיום 22.2.01 בין החוקר הפרטי שהתחזה למבוטח (בהסכמתו של האחרון) לבין מר מהלל (הוגש וסומן ת/12) שוכנעתי שבמועד חתימת ההסכם לא נאמר למבוטח, כי הנתבעת אינה יכולה להתקין את המערכת כנדרש בסקר ההגנות. יצוין, שבהסכם רשום בכתב יד כי: "הלקוח יקבל אישור לחברת הביטוח על התקנת המערכת כנדרש". ברור אפוא, כי ההסכם נחתם על ידי המבוטח, הלקוח, מתוך הבנה והסכמה שהמערכת המותקנת היא לפי סקר ההגנות. העדות היחידה מידיעה אישית לגבי הנסיבות במועד חתימת ההסכם היא עדותו של המבוטח. בהתחשב בכך שגם בשיחה הטלפונית של מר מהלל עם המבוטח ביום 22.2.01, מר מהלל לא טען שהייתה הסכמה לדחות את התקנת התקשורת האלחוטית הדו כיוונית, אני מקבל את טענת המבוטח, כי לא נאמר לו דבר במועד חתימת ההסכם לגבי אי התקנת תקשורת אלחוטית דו כיוונית על ידי הנתבעת. לפי העולה מתמליל השיחה (ת/12), השיחה נערכה ביום 22.2.01 לאחר הפריצה לעסקו של המבוטח. מר מהלל לא ידע לענות האם השיחה עם המבוטח הייתה לאחר אירוע הפריצה אם לאו אבל מתמליל השיחה עולה לכאורה שמר מהלל ידע על הפריצה גם קודם למועד שיחת הטלפון הנ"ל וזאת ניתן ללמוד מתגובותיו בשיחה. במהלך השיחה, המבוטח אומר במפורש שהייתה לו פריצה ומתגובתו של מר מהלל לא ניתן ללמוד כי הוא הופתע מאמירתו של המבוטח (עמ' 4 ל - ת/12). לאורך כל שיחת הטלפון, מר מהלל לא טען באוזני המבוטח, כי הייתה הסכמה עם המבוטח שלא להתקין מערכת תקשורת אלחוטית דו כיוונית. הרושם המתקבל משיחת הטלפון הוא שהנתבעת הייתה מחויבת להתקין מערכת כזאת לפי ההסכמה עם המבוטח. במהלך השיחה, מר מהלל טען שגורם כלשהו אמר לנתבעת שסלולארי פותר את הבעיה של הדו כיווני (כלשונו), אבל לשאלת המבוטח האם יש לו אישור בכתב על כך לא השיב. נכון הדבר, כי מתמליל השיחה עולה לכאורה שהיו שיחות קודמות בין המבוטח למר מהלל אולם אין בכך להפחית ממשקל הדברים שאמר מר מהלל בשיחה כמו גם מהדברים שלא נאמרו על ידו. איני מקבל את עדותו של מר מהלל כי מר סמיונוב היה מבולבל וסימן V בכל המקומות. נכון הדבר כי מר סמיונוב סימן V גם לגבי רכיבים שאינם קשורים למערכת האזעקה אשר לא הותקנו על ידי הנתבעת והיו במקום, אולם אין בכך להסביר מדוע סימן V גם ליד סעיף 21 שם רשום שמערכת האזעקה מחוברת גם אלחוטית דו כיוונית למוקד (ראה ת/13) כאשר לא היה חיבור כזה כלל. ממכלול הראיות עולה שמי שסימן את סימוני ה- V על ת/13 ליד כל הסעיפים היה מר סמיונוב, ששימש בתקופה הרלוונטית כמתקין של הנתבעת. מר סמיונוב עשה זאת לאחר שיחה עם מר מהלל שהוא אחד ממנהלי הנתבעת בתקופה הרלוונטית. יצוין, שאף שמר סמיונוב לא העיד, הוגשה לבית המשפט הודעה שנגבתה ממנו על ידי החוקר פרטי מטעם התובעת מר בירון וממנה עולה כי מר סמיונוב טען שחתם על המסמך לפי הוראת מר מהלל. גם ללא הודעת מר סמיונוב, שוכנעתי כי מר סמיונוב סימן את כל סימני V בת/13 וחתם על המסמך בידיעת מר מהלל וזאת כדי לקבל את התשלום מהמבוטח. איני מוצא פסול בדרישת המבוטח לקבלת אישור חתום כאמור בת/13 בטרם התשלום, במיוחד בהתחשב בכך שבהסכם נרשם בכתב יד במפורש שהלקוח יקבל אישור לחברת הביטוח על התקנת המערכת כנדרש. המערכת הוזמנה ביום 11.1.01 והותקנה בסמוך לאחר מכן ודרישת המבוטח לקבלת אישור היא במקומה. הנהלים של הנתבעת לגבי דרך מתן האישורים על ידה עליהם העידו גב' טבקה ומר מהלל אינם רלוונטיים בנסיבות בהן מר סמיונוב שהוא מתקין מטעם הנתבעת מאשר בכתב על ת/13 את ההתקנה וזאת בידיעה ובהוראה של אחד ממנהלי הנתבעת. אם סבר מנהל הנתבעת באותו שלב שאין מקום לאישור וחתימה של מר סמיונוב על סקר ההגנות, היה עליו להורות למר סמיונוב לסרב לבקשתו של המבוטח ולהודיע למבוטח שעליו לפנות אל הנתבעת לקבל אישור לפי נוהלי הנתבעת. מר סמיונוב היה עובד של הנתבעת ולא שוכנעתי כי היה לו אינטרס לפעול בניגוד להוראת מנהלו ולהטעות אותו כפי שטען לגביו מר מהלל. בפרט, בנסיבות ענייננו כשמר סמיונוב התקשר למר מהלל בטרם אישר את האמור במסמך ת/13 וזאת לצורך קבלת עמדתו של האחרון. לעומת זאת, האינטרס של מר מהלל, שהוא אחד ממנהלי הנתבעת לגרום למבוטח לשלם ברור מאליו. עדותו של מר מהלל, כי המבוטח הטריד אותו שבע שמונה פעמים והיה חייב כספים ולא רצה לשלם את התשלום ולכן הורה למר סמיונוב לרשום V לגבי הרכיבים שהותקנו והיו מפורטים בסקר ההגנות (פרו' 10.12.08, עמ' 67) אינה משכנעת ככל שנועדה להציג את המבוטח באור שלילי וזאת נוכח פרק הזמן הקצר שחלף ממועד ההתקנה ועד למועד שמר סמיונוב התייצב אצל המבוטח וסימן וחתם על ת/13 ביום 17.1.01. ההסכם עם המבוטח נחתם ביום 11.1.01, ימים ספורים לפני מועד האישור של הרכיבים בת/13 כאשר באותו הסכם נכתב כי התשלום בסך של 9,120 ₪ (כמפורט בהסכם) ישולם בשמונה תשלומים שוטפים ועוקבים. איני מקבל את גרסתו של מר מהלל כי היפנה את המבוטח להתקשר למשרדי הנתבעת ולהזמין את הדוח המיוחד שהיה צריך לצורך הצגתו למבטחת. טענתו של מר מהלל היא מיתממת, בפרט נוכח תשובתו בהמשך כי הלקוח רצה את סימני ה- V במסמך ת/13 כנראה כדי להגישו לחברת הביטוח. בהמשך אף הוסיף כי הוא לא זוכר אם שאל את המבוטח למה הוא צריך את סימני ה - V (פרו' 10.12.08 עמ' 69). תשובות אלה אינן משכנעות והמסקנה ממכלול הראיות היא שמר סמיונוב סימן סימוניV לגבי רכיבי מערכת האזעקה כמפורט בת/13 וזאת לפי הוראת מר מהלל בהמשך לבקשת המבוטח ותוך הטעיית המבוטח והכול כדי לקבל את התשלום מהאחרון. איני מקבל את טענת הנתבעת בסיכומיה כי למר סבג יש ידע וניסיון בדרישות חברות ביטוח ותנאי מיגון, מאחר וחברת מגדל דרשה תנאי מיגון אותם סירב לקבל. אומנם, תשובותיהם של מר סבג ואביו בדבר כך שלא קראו את הוראות ההסכם כלל הן גורפות מידי, אולם טענתו של מבוטח כי אינו מכיר את רכיבי מערכת האזעקה וכי סמך על המתקין שהוא פועל להרכבת מערכת אזעקה על פי סקר ההגנות היא סבירה, בהתחשב בכך שהיה ברור לשני הצדדים במועד חתימת ההסכם כי הלקוח מתקין מערכת אזעקה לפי דרישת חברת הביטוח וכאשר נרשם בהסכם בכתב יד כי: "הלקוח יקבל אישור לחברת הביטוח על התקנת המערכת כנדרש". הדברים חד משמעיים וברור כי המבוטח הלקוח היה אמור לקבל אישור על התקנת המערכת כמפורט בסקר ההגנות וזה היה הסיכום. אחרת לאיזה צורך הוספה המלה "כנדרש". כמובן, שהכוונה היא לפי דרישות חברת הביטוח. ת/13 לא שינה את מצב הדברים על פי ההסכם. למרות שהרכיבים המצוינים בת/13 אינם מפורטים במלואם בהסכם, ברור שההסכמה מלכתחילה הייתה שהנתבעת תתקין את המערכת לפי הנדרש על ידי חברת הביטוח. הסימונים והחתימה של מר סמיונוב מטעם הנתבעת על ת/13 מאששים את המוסכם מלכתחילה שהנתבעת תתקין מערכת לפי הדרישות במסמך ת/13, שאחרת לא הייתה מניעה למר מהלל להציע למבוטח שמר סמיונוב יאשר את התקנת הרכיבים על ההסכם במקום על סקר ההגנות (ת/13). עובדה שמר מהלל לא הציע זאת למבוטח והדברים מדברים בעד עצמם. איני מקבל את טענות הנתבעת בכל הנוגע לשווי הנמוך של יחידה אלחוטית ושלפיכך לא הייתה לה סיבה לכאורה להימנע מהתקנת יחידה כזו ככל שלא היו בעיות תקשורת למוקד. מצב הדברים הוא שהנתבעת לא פעלה על פי המוסכם עם המבוטח וגם את המשדר האיכותי יותר שהוסכם להתקין מאוחר יותר לפי טענתה (שנדחתה על ידי) לא התקינה. יצוין גם שיחסית לעלות הכוללת של העסקה, סכום של 50$ (שווי היחידה האלחוטית) אינו זניח. גם אם במועד חתימת ההסכם או בהמשך הדברים התברר למי מאנשי הנתבעת, כי קיים קושי בהתקנת מערכת אלחוטית דו כיוונית במקום העסק של המבוטח, לא שוכנעתי כי אנשי הנתבעת הודיעו זאת למבוטח. המסקנה היא, כי ההסכמה בין הצדדים הייתה להתקנת מערכת אזעקה על פי סקר ההגנות שהוצג לנתבעת במועד חתימת ההסכם, ובכלל זה הרכיבים המפורטים ב - ת/13 לרבות מערכת אלחוטית דו כיוונית וגלאי זעזועים בקיר בין הפרוזדור למחסן שנפרץ. הנתבעת הפרה את התחייבויותיה על פי ההסכמה בינה לבין המבוטח. הנתבעת התחייבה להתקין מערכת אזעקה כנדרש על פי סקר ההגנות למרות שההסכם אינו כולל את כל הרכיבים ולא עמדה בהתחייבות זו. אפילו עמד בפני הנתבעת קושי של ממש בחיבור מערכת האזעקה בצורה אלחוטית היה על אנשי הנתבעת להודיע על כך למבוטח ולהבהיר לו את האפשרויות הקיימות לטיפול בקושי המובנה של התקנת חיבור אלחוטי למערכת האזעקה במקום עסקו של התובע. שוכנעתי כי אנשי הנתבעת לא עשו כן ותחת זאת הציגו מצג בפני המבוטח שמערכת האזעקה שהותקנה על ידם עומדת בדרישות סקר ההגנות. מטעם התובעת העיד מר פלד שמסר חוות דעת מומחה בכל הנוגע למערכת האזעקה שהייתה מותקנת בבית העסק של המבוטח. בחוות דעתו ציין את פרטי ניסיונו (בדיקה של כ- 3,000 מקרי פריצה) ובין היתר שהוא חשמלאי מוסמך, בוגר קורס ניהול רשתות תקשורת ושימש בעבר כמנהל מחלקה טכנית בגופים שונים. מחוות דעתו עולה, שעל הקיר שנפרץ לא הותקנו גלאים וסנסורים. עוד נכתב כי הפריצה בוצעה דרך הקיר החוצץ בין מחסן המבוטח ופרוזדור הבניין וכי במהלך האירוע נותקו קווי הטלפון במבנה וחובלו המערכות. קיר זה לא מוגן באמצעות גלאי זעזועים. בעת ניתוק קווי הטלפון למבנה אמורה להחליפה כגיבוי היחידה הסלולארית שמשמשת לצורך העברת האינפורמציה לחברת המוקד היא הנתבעת. המומחה למד מעיון בדוח סקר ההגנות כי הקיר המשותף למחסן ולפרוזדור המבנה היה אמור להיות מוגן בגלאי זעזועים, וכמו כן הייתה אמורה להיות מותקנת יחידת קצה אלחוטית וחיבור תקשורת דו כיוונית דבר שבפועל לא נמצא במועד בדיקתו. בפרק המסקנות קבע, כי בשחזורים שביצע באתר מצא, כי עקב אי ביצוע הדרישות כפי שמופיעות בדוח התאפשר לפורצים לבצע את הפריצה תוך חבלה במערכות ולנטרלן קודם לקבלת הקריאה בחברת המוקד. עוד ציין, כי היחידה הסלולארית לא ביצעה את פעולתה כנדרש ממנה וזאת עוד קודם לחבלה הפיזית במערכות. בעדותו בבית המשפט אישר המומחה, מר פלד, שהיחידה הסלולארית שהייתה במקום יצרה קשר סלולארי עם המוקד של הנתבעת בימים 15.1.01, 28.1.01 ו- 29.1.01. עוד העיד כי בסמוך למועד הפריצה בימים 20.2.01 ו - 21.2.01 לא היו שיחות סלולאריות מהיחידה הסלולארית למוקד של הנתבעת. המומחה לא ידע להעיד לגבי דרך הפעולה המדויקת של הפורצים. המומחה אישר שלא בדק אם ממקום העסק בו הותקנה מערכת האזעקה הייתה קליטה או יציאה של תשדורות למוקד הנתבעת באמצעות יחידה אלחוטית וזאת מאחר ולא הייתה במקום יחידה אלחוטית. המומחה גם לא בדק את היחידה הסלולארית מאחר והיא חובלה על ידי הפורצים. המומחה אישר כי המערכת הסלולארית אמינה יותר ממערכת אלחוטית. כמו כן, העיד שהבעיות עם יחידת תקשורת אלחוטית הן שקיימות הרבה הפרעות בתדרים והנחתות ולכן קיים סיכוי שהקריאות לא יגיעו אל חברת המוקד (פרו' 27.1.08 עמ' 34 ו - 35). המומחה ציין בחוות דעתו כי הנתבעת לא מסרה תגובה לגבי אי התקנת גלאי הזעזועים (סעיף 4.9 לחוות דעתו). הנתבעת לא הגישה חוות דעת נגדית ומטעמה העידה הגב' טבקה שחלקה בעדותה על המסקנה של המומחה מר פלד לפיה לו היו מבוצעים דרישות הסוקר היה מתאפשר גילוי מוקדם של הפריצה. לא שוכנעתי מעדותה של גב' טבקה אשר למעט עבודתה בנתבעת לא ברור מהי השכלתה בתחום זה. גב' טבקה העידה שתחקרה את האירוע לאחר אירוע הפריצה באמצעות שיחות עם המבוטח ועם סוכן המכירות (פרו' 12.2.08 עמ' 45). לפי עדותה, התחקירים היו בעל פה והיא לא הציגה תרשומת או מסמך כלשהו בכתב לגבי תחקירים אלה (פרו' 12.2.08, עמ' 51) וכזכור, הפריצה ארעה בשנת 2001. בהתחשב בכך שמדובר בעדות שמיעה של מצהירה מטעם הנתבעת שלא מסרה חוות דעת וכישוריה כמומחה לא פורטו, אין מקום לתת משקל לעדותה בסוגיה זו. באופן דומה, אין מקום למתן משקל לעדותו של מר בבאי שמבוססת רובה ככולה על עדות שמיעה. מעדותו של המומחה מטעם התובעת, מר פלד עולה שהנתבעת לא התקינה על הקיר שנפרץ גלאי זעזועים כפי שנדרש בסקר ההגנות שם נרשם: "גלאי זעזועים בגובה 1 מ' מהרצפה במרחק של 1.2 מ' בין גלאי למשנהו בקירות להלן: לכיוון פרוזדור ועסק שכן" וכן שהנתבעת לא התקינה מערכת אלחוטית דו כיוונית. מר מהלל טען בשיחה הטלפונית עם המבוטח ביום 22.2.01, כי הנתבעת ביצעה חיבור תקשורת דו כיווני אך לא הייתה קליטה מאחר והיו הפרעות בקשר (עמ' 2 לת/12). באותה שיחה טען מר מהלל כי הוא מנסה לפתור את הבעיה תוך יום יומיים. בתצהירו העיד מר מהלל, כי בשל העדר קליטה בין המקום בו פעל בית העסק לבין המוקד של הנתבעת היה מקום להתקין משדר אלחוטי בעל הספק גבוה הרבה יותר שלא היה במלאי במועד ההתקנה. לטענתו הוסבר למבוטח על ידי אריק (נציג הנתבעת) כי היחידה הסלולארית שתותקן בבית העסק מהווה תחליף למשדר האלחוטי. לפי עדותו, ללא קשר, הוסכם עם המבוטח כי משדר אלחוטי יסופק לו בהמשך (סעיף 7 לתצהירו של מר מהלל). טענתו של מר מהלל בתצהירו תמוהה בהתחשב בכך שממועד ההסכם (11.1.01) ועד למועד השיחה הטלפונית שלו עם המבוטח (22.2.01) חלף למעלה מחודש ולמרות טענת הנתבעת כי הוסכם שמשדר אלחוטי יסופק למבוטח בהמשך, משדר כזה לא סופק ולא נעשה ניסיון להתקינו. טענת מר מהלל, כי הייתה הסכמה כזו עומדת בסתירה לטענת הנתבעת בסעיף 1 לסיכומיה, כי מסמכי ההזמנה וההסכם לא כוללים יחידת תקשורת אלחוטית וכי מסמכי ההזמנה וההסכם מהווים המסכת החוזית המחייבת בין הנתבעת למבוטח ואין בלתם. לא שוכנעתי כי הנתבעת שיתפה את המבוטח בקשיים שנתקלה בהם בהתקנת יחידת תקשורת אלחוטית ומכל מקום, גם אם לשיטתה הייתה הסכמה שיחידה כזאת תותקן בהמשך (סעיף 7 לתצהירו של מר מהלל) הדברים לא הועלו על הכתב והנתבעת גם לא עשתה דבר להתקנת משדר אלחוטי בעל הספק גבוה הרבה יותר בשלב מאוחר יותר בטרם הפריצה. הנתבעת גם לא הציגה ראיה כלשהי באמצעות מומחה שבדק את מצב הדברים בפועל, לתמיכה בטענתה שאין קליטה בין המקום בו פעל בית העסק של המבוטח למוקד הנתבעת. לנתבעת חובת זהירות כלפי המבוטח להתקין בבית העסק שלו מערכת אזעקה על פי דרישות המבטחת כפי שסוכם בין הצדדים. הנתבעת פעלה ברשלנות כאשר לא התקינה את מערכת האזעקה כנדרש על פי סקר ההגנות והציגה למבוטח מצג שווא רשלני כאילו המערכת עומדת בדרישות סקר ההגנות. אומנם, מן הראיות עולה כי המערכת הסלולארית אמינה יותר ממערכת אלחוטית וכי קיימות בעיות עם יחידת תקשורת אלחוטית ולפיכך קיים סיכוי שהקריאות לא יגיעו כלל לחברת המוקד. אולם, הנתבעת לא הוכיחה את טענתה כי לא הייתה קליטה ממקום העסק של המבוטח וגם לא ניסתה במהלך תקופה של למעלה מחודש להתקין משדר אלחוטי אחר בעל הספק גבוה הרבה יותר (כפי שהוסכם בעל פה עם המבוטח לפי טענתה המוכחשת על ידי המבוטח) אשר ייתכן והיה פותר את הקושי של הקליטה בין מקום העסק של המבוטח למוקד של הנתבעת. מר אבטליון העיד, כי ככלל הסלולארי לא מחליף את האלחוטי אלא מותקן בנוסף וכי מתקינים במקום המבוטח את שלושת האמצעים. עוד העיד, שככל שחברת מוקד מגלה שאין תשדורת אלחוטית מבית העסק היא מודיעה על כך לסוקר ולמבוטח ומחפשים אלטרנטיבות (פרו' 27.1.08 עמ' 13). עולה אפוא, שככל שהייתה מותקנת גם מערכת אלחוטית, מערכת האזעקה הייתה יכולה למלא את יעודה בצורה טובה יותר. ממכלול הדברים עולה שככל שהנתבעת הייתה פועלת על פי סקר ההגנות ומתקינה במסגרת מערכת האזעקה גלאי זעזועים על הקיר שבין הפרוזדור למחסן (אשר נפרץ) ומחברת את מערכת האזעקה גם בצורה אלחוטית דו כיוונית למוקד, הסיכוי שגלאי זעזועים שהיה מותקן על הקיר שנפרץ היה מתריע על הפריצה והייתה מגיעה קריאה למוקד הנתבעת בזמן אמת והנזק היה נמנע כולו או חלקו היה גדול יותר מאשר במצבה של מערכת האזעקה כפי שהותקנה בפועל. במצב דברים כזה, ייתכן והפורצים היו מופרעים בזמן הפריצה ו/או מסתלקים מוקדם יותר תוך גרימת נזק בהיקף קטן יותר. מהתמונות שהוצגו בפניי עולה שמדובר בפריצה שנעשתה על ידי גורמים שידעו כיצד לפעול ולנטרל את מערכת האזעקה. כמו כן, התמונות מצביעות על נזק רב. לא ברור מהו משך הזמן המדויק שהפורצים שהו בבית העסק מתחילת האירוע ועד שהסתלקו עם שללם אולם מחוות דעת המומחה מר פלד עולה שהפורצים שהו בבית העסק לפחות כ - 38 דקות (סעיף 5.2 לחוות הדעת). עולה אפוא, שככל שהייתה קריאה למוקד בזמן אמת קיימת אפשרות שהפורצים היו מופרעים בזמן הפריצה והיקף הנזק היה קטן. איני מקבל את טענת הנתבעת, כי התובעת פעלה כמתנדבת שעה ששילמה את תגמולי הביטוח למבוטח. התובעת הסתמכה על כך שהמבוטח קיים את דרישות סקר ההגנות ומצב הדברים שהמבוטח סבר כך נוכח רשלנות הנתבעת לא פוטר את חברת הביטוח מתשלום למבוטח. באשר לגובה הנזק, חוות הדעת של השמאי מטעם התובעת מר זלינגר שהעריך את הנזק בסך כולל של כ - 370,000 ₪ לא נסתרה. לא שוכנעתי מטענות הנתבעת בכל הנוגע לתכולה שנגנבה ביחס לשטח המחסן. מחלוקת נוספת בין הצדדים התגלתה לגבי תנית הגבלת האחריות בסעיף 15 להסכם לפיה פטורה הנתבעת מלפצות את הלקוח (המבוטח) ו/או צד שלישי בגין נזק שנגרם למי מהם מעבר לתשלום סכום השווה לכפולת סכום התמורה ששילם הלקוח בגין המערכת. המבוטח אמור היה לשלם לנתבעת בגין מערכת האזעקה סך כולל של 9,120 ₪ ולחילופין לקבל את המערכת ללא תשלום במידה וישלם שירותי מוקד לתקופה של 48 חודש לפי תשלום חודשי של 190 ₪. כלומר, הלקוח קיבל את המערכת ואת שירותי המוקד לתקופה של 4 שנים תמורת סך כולל של 9,120 ₪. בהתחשב בגובה התשלום ששילם המבוטח בגין מערכת האזעקה ושירותי המוקד כאמור לעיל, בכך שהמערכת פעלה לפחות חלק מהתקופה מאז שהותקנה ובהתחשב במכלול נסיבות העניין, אני סבור שנוכח היחס בין הסיכון שהנתבעת נטלה על עצמה לבין הרווח שאמורה הייתה לקבל לא יהיה זה צודק להטיל על הנתבעת את מלוא האחריות בגין התרשלותה (לעניין זה ראה ע"א 11628/05 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' מאגר ציוד למשרד ולמחשב בע"מ ואח', ). המבוטח חתם על ההסכם מול הנתבעת וחתם גם על תנאי ההזמנה (נספח ב' 2 לתצהירו של מר בבאי). להבדיל מהסוגיה של רכיבי מערכת האזעקה לגביה ניתן לקבל את טענת המבוטח שסמך על כך שהנתבעת פועלת על פי סקר ההגנות כמוסכם, לא ניתן לקבל את טענתו כי לא התעניין בפרטים לרבות לגבי הגבלת האחריות של הנתבעת וככל שהמבוטח בחר להתעלם מסעיף זה אין לו אלא להלין על עצמו. מדובר באיש עסקים ואין סיבה שיתעלם מהכתוב בתנאי ההזמנה ובפרט שהוא מורגל בעבודה מול ספקים ולקוחות שונים. לסיום נוכח כל האמור לעיל, אני סבור שתנית הגבלת האחריות חלה ולפיכך על הנתבעת לשלם לתובעת את הסכום על פי סעיף 15 להסכם, מכפלת סכום התמורה ששילם הלקוח בגין המערכת. לפיכך, תשלם הנתבעת לתובעת סך של 18,240 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 21.2.01. בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת את הוצאותיה בפועל וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ. אומנם התביעה התקבלה בחלקה הקטן נוכח תנית הגבלת האחריות בהסכם, אולם מן הראיות עולה כי הנתבעת פעלה באופן רשלני מול הלקוח (המבוטח) תוך הצגת מצג שווא ולא הכירה באחריותה ולפיכך יש מקום לפסיקת שכר טרחה בשיעור זה למרות שהתביעה התקבלה בחלקה הקטן בלבד. תביעת שיבובפריצה