תמיכה כספית מהמשפחה זכאות לגמלת מס הכנסה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תמיכה כספית מהמשפחה זכאות לגמלת מס הכנסה:

השופט עמירם רבינוביץ

1. השאלה המתעוררת בערעור זה היא, האם "תמיכת קרובים", במקרה זה אחות וגיס, בסכומים צנועים מהווה "הכנסה" כמשמעות מונח זה בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א - 1980 (להלן - חוק הבטחת הכנסה או החוק) השוללת את הזכאות לגימלה על פי החוק באופן חלקי או מלא. בית הדין האזורי בבאר שבע (בל 2780/06; , הנשיא מיכאל שפיצר) השיב על כך בחיוב, ומכאן הערעור שבפנינו.

העובדות הרלבנטיות לערעור זה הן אלה:
2. המערער קיבל מספר שנים גמלת הבטחת הכנסה (להלן - הגמלה) בשיעור מלא. בחודש אפריל 2006 הפקידו בני משפחתו בחשבון הבנק שלו סכום של 1,800 ש"ח. בחודש מאי 2006 קיבל המערער סיוע מבני משפחתו בגובה 4,100 ש"ח.

3. המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) שלל למערער בשל סיוע זה את הגמלה לחודש אפריל 2006 באופן חלקי וביחס לחודש מאי 2006 באופן מלא. לאור האמור, הגיש המערער תביעה לבית הדין האזורי, בה ביקש כי תשולם לו גמלה בשיעור מלא לחודשים אלה.

ההליכים בבית הדין האזורי
4. המערער טען תחילה בבית הדין האזורי כי הסכומים שהופקדו בחשבונו הם הלוואות שניתנו לו על ידי קרובי משפחתו. לאחר מכן טען, כי סכומים אלה, שניתנו מרצונם הטוב והחופשי של בני המשפחה, אינם בבחינת "זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות" כמשמעותן בסעיף 9(ג) לחוק הבטחת הכנסה, ולכן אין להביאם בחשבון ההכנסות הרלבנטיות לצורך חישוב הזכאות לגמלה. המערער הדגיש כי סכומים הכסף שקיבל מקרובי משפחתו ניתנו באופן זמני ללא כל התחייבות או חובה כלשהיא.

5. בית הדין האזורי קבע, כי תכלית חוק הבטחת הכנסה היא להעניק גמלת הבטחת הכנסה, למי שאין הכנסה בידיו ולא למי שיש לו הכנסה, לרבות "הכנסה" שהיא תוצאה של סיוע של קרובים. בית הדין האזורי גם ציין, כי תקנה 17 לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב - 1982 (להלן - התקנות) מפרטת אלו תקבולים לא יחשבו כהכנסה לצורך קביעת הזכאות לגמלה, ואין "עזרה משפחתית" כלולה בפירוט זה, ולכן היא נכללת בהגדרת "הכנסה" על פי החוק. משכך, נדחתה תביעת המערער.

טענות הצדדים בערעור
6. בערעור שהגיש המערער על פסק דינו של בית הדין האזורי טען, כי "עזרת קרובים" אינה בגדר "הכנסה" לפי סעיף 2 לפקודת מס הכנסה. עזרה כספית של קרובים ניתנת להגדרה כ"זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות" כמצוין בסעיף 9(ג) לחוק, אך היא נכללת בגדר היוצא מן הכלל של הגדרה זו כ"סכום שאינו מובא בחשבון" קרי "סכום שאינו עולה על השכר הממוצע במשק כפול 6".
בנסיבות הקיימות לא עולים סכומי מתנת הקרובים על פי שש מהשכר הממוצע במשק, ולכן אין להביאם בחשבון ההכנסה הקובעת לצורך חישוב הזכאות לגמלה. מסקנת הדברים, לאור נתונים אלה היא ששלילת הגמלה במקרה זה נעשתה שלא כדין.

7. המוסד טען, כי לא יעלה על הדעת שאדם היכול להתפרנס מעזרה משפחתית יקבל גמלה מהמדינה, שתכליתה סיפוק צרכים מינימלים וחיוניים של אלה שאין להם הכנסה מתאימה; כי עזרת קרובים יש לראות כהכנסה לפי סעיף 9(א)(4) לחוק הואיל ומדובר במיטלטלין שהם סכום כסף; כי מדובר בתמיכה הניתנת למערער דרך קבע, ולכן יש לראותה כהכנסה השוללת גמלה באופן חלקי או מלא; כי החריג המצוי בסעיף 9(ג) לחוק "סכום שאינו מובא בחשבון" חל רק על חסכונות עד תקרה מסוימת, המיועדים לעת מצוק כמו טיפולים רפואיים וכו', ולא למטרה אחרת.

הכרעה
8. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בפסק דינו של בית הדין האזורי ובכלל החומר המונח בפני אני סבור, כי יש לקבל את ערעור המערער מטעמים כפי שאפרט להלן.

9. התכלית החקיקתית של חוק הבטחת הכנסה היא להעניק את הגמלה למי שאין לו הכנסה והוא אינו יכול להפיק הכנסה מטעמים שאינם תלויים בו. תכלית זו מוצאת ביטויה בדברי ההסבר לחוק כדלקמן :

"מטרת החוק המוצע היא להבטיח לכל אדם ומשפחה בישראל שאין בכוחם לספק לעצמם הכנסה הדרושה לקיום, את המשאבים הדרושים לסיפוק צרכיהם החיוניים. גמלה לפי חוק זה תהיה הכנסתם היחידה של מי שאינם יכולים כלל לעבוד ולקיים עצמם, ותשלים הכנסה הנופלת מן הרמה הדרושה לקיום...מגמת החוק המוצע היא להביא לאינטגרציה מלאה יותר, על בסיס מדיניות אחידה, של התוכניות הקיימות בתחום זה, ולבסס את הזכות להבטחת הקיום וכללי הזכות לה בחוק שיבטא בצורה ברורה את האחריות הממלכתית להבטחת קיום לכל כדי למנוע מצוקה כלכלית בקרב קבוצות חלשות באוכלוסיה" (ה"ח תש"ם – 1979, 1417, עמ' 2).

10. על תכלית החוק עמד חברי הנשיא סטיב אדלר בפרשת עמר בזו הלשון :

"חוק הבטחת הכנסה חוק סוציאלי, המבוסס על אבני בוחן שעניינם גובה ההכנסה והיכולת להפיק הכנסה. החוק נועד בעיקרו של דבר, להבטיח לכל אדם שאינו מסוגל לפרנס עצמו, ושהכנסתו פחותה מ'רצפה' הקבועה בחוק ובתקנות שהותקנו על פיו, רמה מינימלית של הכנסה לצורך קיום בסיסי. אין החוק מיועד לאלה היכולים להשתכר את המינימום שנקבע בו או היכולים להפיק הכנסה מנכס כלשהו. משכך, נשללת בסעיף 9 לחוק הקצבה ממבוטח שברשותו נכס שהחזקה היא שניתן להפיק הימנו הכנסה מינימאלית. ההשקפה הגלומה בחוק היא שהציבור אינו חייב לתמוך באדם שיש לו רכוש ממנו ניתן להפיק, למצער, הכנסה מינימאלית. כך, לשם המחשה, אם מבוטח הוא בעל דירה נוספת על זו שבה הוא מתגורר, עליו להשכירה ולהשתמש בדמי השכירות לשם סיפוק צרכיו הבסיסיים ולא לתבוע קצבת הבטחת הכנסה. מנגד, כאשר מדובר במבוטח שרכושו מצטמצם למקרר, תנור אפייה, כלי בית, כלי מיטה, מערכות בגדים ורהיטים בסיסיים לומדים אנו גזרה שווה מסעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967 וקובעים כי אין הוא נדרש להעמידם למכירה על-מנת להימצא זכאי לקצבת הבטחת הכנסה. פריטים אלה נחשבים כיום לצרכים חיוניים הדרושים כדי מחיית האדם ועל המדינה לסייע בהבטחת הימצאותם אצל כל מבוטח" (עבל 1010/04 המוסד לביטוח לאומי – זהבה עמר פ"ד מ, 704).

10. יוער, כי להצעת החוק קדמה עבודת הכנה מקיפה שביצע צוות מקצועי בראשותו של ד"ר (כתוארו דאז) אברהם דורון מטעם האגף למחקר ותכנון במוסד. עבודת הכנה זו פורטה בחוברת בעניינה הצעת תכנית לגמלאות להבטחת קיום. בהצעת תוכנית זו נכתבו ביחס ליעדים החברתיים של חוק הבטחת הכנסה הדברים הבאים :

"תפקידה של התכנית לשמש רשת מגן (a safety net) לכל האוכלוסיה בישראל בכל מצב של מצוקה כלכלית, יהא מקורו אשר יהיה, כל אימת שאין בכוחה לספק לעצמה הכנסה זו".

ובהמשך נכתבו הדברים הבאים :

"הגימלה להבטחת קיום, האמורה להשלים או להבטיח את ההכנסה הדרושה לקיום, תהיה תמיד פונקציה של המשאבים העומדים לרשות תובע. כלומר, הגימלה רק תכסה את הפער בין סכום האמצעים של התובע לבין הסכום הדרוש לקיום".

11. בהקשר זה התעוררה השאלה אילו משאבים יובאו בחשבון בעת חישוב הכנסתו של פלוני. מחברי התוכנית נתנו דעתם לשאלה, האם הכנסה מסיוע מהווה הכנסה לצורך חישוב גמלתו של אדם. ואלה הם הדברים שנכתבו בעניין זה :

"3.7 הכנסה מסיוע (בכסף או בעין)
בהכנסות אלה, הכוונה לסיוע הניתן ע"י מוסדות שאינם ממלכתיים, שנתינתו מושתתת על עקרון עשיית צדקה, או סיוע וולונטרי. גם מקור הכנסה זה אינו אחיד ויש להבחין כאן בין שני סוגי סיוע, שלכל אחד השלכות אחרות על תרומתו להבטחת הקיום.

3.7.1 סיוע חד-פעמי או תקופתי
הכוונה לסיוע שהוא חד-פעמי או ניתן אחת לתקופה ממושכת, ומיועד לכיסוי צרכים שאינם כלולים בגמלת המחיה הבסיסית. הכוונה למענקים לרכישת ביגוד לילדים, לפריטי ציוד ביתי, לנופש בנסיבות מיוחדות וכו',

מאחר שגימלת הקיום אינה מכסה צרכים אלה, הרי שתוספת מענק כזו, יכולה רק לסייע לקיום המשפחה. לפיכך, אין לקחת במנין ההכנסות, הכנסות מסוג זה.
אם כי בארץ אין מדיניות ברורה בנושא זה, תכניות מקבילות בעולם נוהגות בדרך זו. בארץ כלל לא קיימות הוראות איך לנהוג בהכנסות אלה.
יש לעודד גופים וולונטרים ומוסדרות צדקה המסייעים למשפחות במצוקה. הבאת ההכנסות ממקורות אלה במנין ההכנסות, עשויה לפגוע בפעילות גופים אלה, ובנזקקים כאחד.

3.7.2 סיוע קבוע
הכוונה לסיוע בכסף או בעין הניתן באופן קבוע, ומהווה לכן תוספת להכנסה הרגילה של תובעי הגימלה.

במקרה זה יש להתייחס לסיוע זה כאל הכנסה קבועה של המשפחה, ויש לכן להביאה במנין ההכנסות. זוהי גם המדיניות הנקוטה בתכנית הגמלאות המשלימות באנגליה. בשל ההקבלה של הכנסה זו להכנסה קבועה ורגילה, יש גם כאן אפשרות שלא להביא חלק ממנה במנין ההכנסות, אפשרות שאינה אוטומטית, אלא מותנית באי-ניצול של זכויים בתחומים אחרים. נראה שגם בתכנית המוצעת יהא רצוי לנהוג בדרך זו".

12. אני סבור, כי נקודת המוצא שהנחתה את כותבי התכנית, ולפיה לא כל הכנסה תחשב "הכנסה" לצורך חוק הבטחת הכנסה מוצאת ביטויה גם בחוק כנוסחו היום. הכנסה המובאת בחשבון לצורך קביעת הזכאות לגמלה, היא רק הכנסה כהגדרתה בחוק ולא כל הכנסה אחרת.

13. לפי האמור בסעיף 9(א) לחוק "הכנסה" לצורך חוק הבטחת הכנסה היא :

"הכנסה" - הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה, אף אם לא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל, ולרבות -
(1) כל גימלה כמשמעותה בחוק הביטוח;
(2) תשלומים למי שמצוי בהכשרה מקצועית;
(3) דמי מזונות שמקבל אדם לפי כל דין בעדו ובעד ילדיו, לרבות תשלום בעדו ובעד ילדיו לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב- 1972;
(4) סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, אף אם הנכס הוא של ילדו של הזכאי הנמצא עמו ואף אם אין מופקת ממנו הכנסה;
(5) סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס שהוא רכב כאמור בסעיף 9א".

14. אין מחלוקת, שתמיכת קרובים, אינה בגדר "הכנסה" כמשמעותה בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה. מבין החלופות האחרות של הגדרת המונח "הכנסה" בסעיף 9(א) לחוק הבטחת הכנסה, החלופה היחידה הרלבנטית היא זו הקבועה בסעיף 9(א)(4) לחוק שעניינה: "סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, אף אם אין מופקת ממנו הכנסה".

15. "הנכס" אליו מתייחס סעיף 9(א)(4) לחוק הוא הנכס הנזכר בסעיף 9(ג) לחוק שזו לשונו:

"לענין סעיף זה, 'נכס' - כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות, והכל בין שהם בישראל ובין שהם מחוץ לישראל, למעט מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, ולמעט סכום שאינו מובא בחשבון ולמעט זכות החזקה במקרקעין המשמשים למגורי הזכאי ולא לשם השתכרות או ריווח (בסעיף זה – דירת מגורים).
'סכום שאינו מובא בחשבון' – סכום כמפורט להלן: סכום כסף שאינו עולה על סכום השווה לשכר הממוצע כפול ארבע, ולגבי מי שעמו ילד או שיש לו בן זוג - סכום שאינו עולה על השכר הממוצע כפול שש.

16. על פי סעיף זה, אכן סכום כסף יכול להיחשב "נכס" היכול להפיק הכנסה כל עוד אין המדובר בסכום "שאינו מובא בחשבון" כקבוע באחד החריגים לסעיף 9(ג) לחוק. במקרה הנוכחי, הסכום שאינו מובא בחשבון הוא סכום שאינו עולה על הסכום הממוצע במשק כפול 6. אין מחלוקת, שבחודשים הרלבנטיים לערעור זה לא עלה הסכום שניתן במתנה למערער על ידי קרוביו על פי 6 מהשכר הממוצע במשק.

17. אשר על כן ובנסיבות אלה, לא יחול סעיף 9(א)(4) לחוק שעניינו סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, מפני שבשל החריג הנ"ל להגדרת נכס, אין הכספים שהוענקו למערער על ידי קרוביו בבחינת "נכס" בשל גובהם, ולכן לא תחול לגביהם ההגדרה של הכנסה "מנכס". אכן, אילו עלה סכום הכספים במקרה דנא על פי שש מהשכר הממוצע במשק, היה מקום לבחון, מהי ההכנסה בפועל המופקת מאותם כספים.

18. ואולם בכך לא הסתיימה מלאכתנו. סעיף 9(ב)(1) לחוק הבטחת הכנסה קובע כי :

" השר רשאי לקבוע בתקנות -
(1) כללים בדבר חישוב הסכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, כאמור בסעיף קטן (א)(4);...
(3) הוראות מיוחדות ומשלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין חוק זה".

19. מכוח הוראה זו הותקנו תקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב – 1982, עליהן סמך בית הדין האזורי פסיקתו. תקנה 10 לתקנות שעניינה "הכנסה מנכס" קובעת כי: "כהכנסה חדשית מנכס יראו סכום השווה ל-8% משוויו מחולק ב-12 אף אם אין מופקת ממנו הכנסה, או את סכום ההכנסה החדשית המופקת ממנו בפועל – לפי הסכום הגבוה יותר".

20. על פי תקנה זו, דרך משל, בחישוב הכנסה חודשית מסכום כסף המופקד בבנק, לא יביאו בחשבון את סכום הכסף עצמו אלא את ההכנסה ממנו. החישוב מקרה זה יעשה על פי שתי החלופות המצויות בתקנה זו. האחת, מביאה בחשבון את ההכנסה בפועל מסכום הכסף המופקד, כלומר הסכום המתקבל מן הריבית המופקת בפועל מסכום זה בבנק, או על פי החלופה השניה- 8% מסכום זה כשהוא מחולק ב-12, הכל לפי הסכום הגבוה יותר. פירוש המוסד, לפיו יש להביא בחשבון ההכנסה את סכום הכסף עצמו, אינו מתיישב עם הוראת סעיף 9(א)(4) לחוק שעניינה ההכנסה מן הנכס - במקרה הנוכחי ההכנסה מסכום הכסף – מבלי להביא בחשבון את סכום הכסף עצמו להבדיל מפירותיו.

21. בית הדין האזורי וגם המוסד נתלים בתקנה 17 לתקנות שעניינה "תשלומים שאינם נחשבים כהכנסה". תקנה זו מפרטת רשימה של מקרים בהם לא יחשבו סכומי כסף שונים המתקבלים אצל פלוני ב"הכנסה". אין חולק, כי תשלומים המתקבלים כ"עזרה משפחתית" לא נכללים ברשימה זו. בית הדין האזורי למד מכך ש"עזרה משפחתית" אינה נמנית על רשימת התשלומים שעל פי תקנה זו אינם נחשבים כהכנסה, וכי עזרה משפחתית היא בגדר הכנסה כמשמעותה בחוק. אנו סבורים, כי מסקנה זו אינה עולה בקנה אחד עם לשון החוק והתקנות.

22. מקורה של תקנה 17 הוא בסעיף 10 לחוק הבטחת הכנסה שזו לשונו :

"על אף האמור בסעיף 9, לא תיחשב כהכנסה -
(1) קיצבת ילדים לפי פרק ד' לחוק הביטוח;

(2) הענקות לחיילים ולבני משפחותיהם לפי חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט- 1949;
(3) כל הכנסה אחרת שקבע שר בתקנות".

23. תכליתה של הוראת חוק זו ושל תקנה 17 לתקנות שהותקנה מכח סעיף 10(3) לחוק היא להוציא מגדר המונח "הכנסה" על פי חוק הבטחת הכנסה אותם תשלומים שאילולא תקנה 17 היו בגדר הכנסה על פי חוק הבטחת הכנסה. ברם, תשלומים שממילא אינם בגדר הכנסה על פי חוק הבטחת הכנסה, ברור שלא יכללו באותם תשלומים המפורטים בתקנה 17, שבא להוציא מגדר המונח "הכנסה" תשלומים שהם בגדר הכנסה על פי החוק ולא תשלומים שאינם בגדר הכנסה על פי הוראות החוק. עזרה משפחתית אינה בגדר הכנסה על פי החוק, ולכן לא היה מקום לכלול אותה ברשימת התשלומים על פי תקנה 17 לתקנות. מסקנת הדברים היא שאין ללמוד מתקנה 17 מאומה לעניינינו.

24. אכן, תכליתו של חוק הבטחת הכנסה היא להעניק גמלה לסיפוק צרכים חיוניים מינימליים למי שאין לו הכנסה, ואינו יכול להפיק הכנסה מטעמים שאינם תלויים בו. לצורך מימוש תכלית זו, קובע החוק מפורשות כי לא כל הכנסה המתקבלת אצל המבוטח היא הכנסה לצורך החוק. רק "הכנסה" המפורטת בסעיף 9 לחוק היא "הכנסה" לצורך חוק הבטחת הכנסה ויש להביאה בחשבון בחישוב גמלתו של המבוטח. במקרה הנוכחי, כפי שפורט בהרחבה לעיל, סכומי הכסף שהתקבלו מקרובי משפחתו של המערער אינם בגדר "הכנסה".

25. בהקשר זה יש להדגיש, כי הגמלה המשתלמת לזכאי היא בהחלט בסכום נמוך, והיא אכן מינימלית. בנסיבות אלה, אין לתמוה על בני משפחה המתנדבים לסייע למערער מדי פעם בהתאם לאפשרויותיהם להגדיל במשהו את ההכנסה לה הוא זכאי מכח החוק ולשפר על ידי כך במעט את מצבו, בו הוא נזקק לכלכל את ביתו. הדרישה לנגוס בגמלה בשל סיוע צנוע וולנטרי לא קבוע של קרובים אין לה הגיון כלכלי או חברתי. היא מתעלמת מגובהה של הגמלה לעומת הצרכים האלמנטרים החיוניים של משפחה, שספק אם הם יכולים לבוא על סיפוקם בסכום הגמלה. יפים לעניינו הדברים שנכתבו במאמרו של א' ל' מילר "דיני הבטחת הכנסה בישראל בהשוואה למשפט במערב גרמניה" (שנתון משפט העבודה א, תש"ן, עמ' 89) ולפיהם :

"יש טעם להתעלם מתמיכות וולנטריות לנזקק כל עוד הן אינן מוגזמות, כיוון שמטרתן היא לשפר במקצת את מצבו הכלכלי באמצעות מעשה פילנטרופי, מעבר לשיעור הגימלה, כלומר להוות תוספת סבירה לגימלה להבטחת הכנסה. לכן, אם בשל אותה תוספת תישלל הגימלה מהנזקק, יש להניח כי התורם יעדיף להימנע מתמיכתו, ואין זו תוצאה רצויה" (שם, בעמ' 110).

26. השקפת המוסד מתעלמת, לכאורה, מגישה זו וממוסד העזרה ההדדית בחברה הישראלית שיש לו יסודות עמוקים במורשת ישראל הבא לידי ביטוי, בין השאר, בגמ"חים למיניהם. עזרה כספית וולנטרית לא קבועה ובלתי מחייבת של בני משפחה שהיא, למעשה, בגדר מתנה, ולא ראוי שתשחרר את המדינה מלשלם את סכום "הרצפה" שהיא משלמת באמצעות הגמלה.

27. אומנם קיימת בנסיבות מסוימות חובה להשתתף במזונות בני משפחה על פי סעיף 4(5) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) תשי"ט-1959 (להלן- חוק המזונות), ככל שמתקיימים התנאים הקבועים לכך בסעיף 5 לאותו חוק, אך הישענות על סעיף זה תחייב בדיקה פרטנית בכל מקרה של יכולות המשפחה התומכת, הליך שאיננו משוכנעים שהוא נכון וראוי בנסיבות מעין אלה. לא למותר לציין, כי במקרה הנוכחי אין לא הסכם ולא פסק דין המחייב בתשלום מזונות את קרובי המשפחה של המערער כקבוע בחוק המזונות או בכל חוק אחר, ולכן בצדק לא נטען, כי תמיכת הקרובים במקרה זה היא בגדר דמי מזונות שמקבל אדם בעדו ובעד ילדיו כאמור בסעיף 9(א)(3) לחוק. המסקנה היא שאין בנמצא מקור הכנסה בחוק הבטחת הכנסה ש"העזרה המשפחתית" דנא יכולה להיכלל בו.

השופט שמואל צור
אני מסכים. בחוות דעתו ניתח חברי השופט רבינוביץ את הוראות החוק והתקנות הנוגעות לענייננו ומצא שתמיכת משפחה אינה נכללת בגדר "הכנסה" המובאת בחשבון לצורך קביעת זכאותו של אדם לגימלת הבטחת הכנסה. מבחינה משפטית - טכנית מסקנה זו נכונה ואין זה ראוי שאנו נעניק פרשנות "יצירתית" להוראות החוק שתוצאתה היא הוצאתו של אדם ממעגל הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה.

אך בענייננו, מעבר לפרשנות המילולית, קיימת גם תכלית עניינית התומכת בתוצאה אליה הגיע חברי, אשר אף עליה הוא עמד בדבריו. כוונתי לעקרון העומד ביסוד החוק שלא להביא בחשבון "הכנסותיו" של אדם לצורך קביעת זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה, תרומות או הענקות אקראיות או מזדמנות שאינן בבחינת הכנסה קבועה. תרומות חד פעמיות או מזדמנות בסכומים צנועים אינן משקפות - על פי טיבן - שינוי במצבו הבסיסי של הנזקק לגמלת הכנסה ולכן ראוי שלא להביאן בחשבון לעניין היקף הכנסותיו. מגמה זו משתקפת בדו"ח הוועדה אשר ציטט חברי בסעיף 11 לחוות דעתו. מדובר במגמה ראויה אשר יש לתת לה תוקף.

בענייננו, מדובר בסוג זה של תמיכה. מדובר בתמיכה כספית שניתנה במהלך של שני חודשים (אפריל ומאי 2006) ואין כל אינדיקציה לתמיכה קבועה שניתנה למערער לאורך זמן. מכאן שמדובר בתמיכה שאין בה כדי להצביע על שינוי מהותי במצבו הכלכלי של המערער.

נימוק זה בעיני הוא בעל המשקל המכריע בהיותו המהות והתכלית העומדים מאחורי הפרשנות המילולית של הוראות החוק.

השופטת ורדה וירט – ליבנה
אני מצטרפת ומסכימה עם חוות דעתו המקיפה והמלומדת של חברי, השופט עמירם רבינוביץ וכן מצטרפת להערותיו של חברי השופט שמואל צור.

נציג עובדים, מר אבישי ספיר
אני מצטרף לתוצאה לפיה דין הערעור להתקבל.

נציג מעבידים, מר יחזקאל דסקל
אני מצטרף לפסק דינו של השופט רבינוביץ.


סוף דבר

הערעור מתקבל. המערער יהיה זכאי למלוא הגמלה בגין החודשים בהם נשללה ממנו באופן מלא או חלקי בשל סכומי הכסף שהופקדו בחשבון הבנק שלו על ידי קרובי משפחתו.
משיוצג המערער על ידי הלשכה לסיוע משפטי, אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מס הכנסה על טיפים

  2. עורך דין מס הכנסה

  3. קבלת מידע ממס הכנסה

  4. מחילת חוב מס הכנסה

  5. זיכוי מס הכנסה באילת

  6. החזר קנסות מס הכנסה

  7. יגיעה אישית מס הכנסה

  8. יבוא תכשיטים מס הכנסה

  9. תדריך כלכלי מס הכנסה

  10. הודעה בעל פה למס הכנסה

  11. תיקון דוחות למס הכנסה

  12. שיפורים במושכר מס הכנסה

  13. סעיף 163 לפקודת מס הכנסה

  14. סעיף 144 לפקודת מס הכנסה

  15. הפרשי הון - ערעור מס הכנסה

  16. ביקורת מס הכנסה בכפר ערבי

  17. קופה רושמת ביקורת מס הכנסה

  18. ערעור מס הכנסה פסילת ספרים

  19. ביקורת ספרים מס הכנסה - חנות

  20. ערעורי מס הכנסה בדלתיים סגורות

  21. מס הכנסה משכורת בני זוג בחברה

  22. דוגמא של ערעור מס הכנסה שהתקבל

  23. ערעור לעליון על החלטת מס הכנסה

  24. ביקורת מס הכנסה - מרפאת שיניים

  25. "הכנסה מעבודה" לפי פקודת מס הכנסה

  26. התיישנות החזר מס הכנסה ששולם בטעות

  27. רכישת זכות דיירות - זיכוי מס הכנסה

  28. פער בדיווח הכנסות למע''מ ולמס הכנסה

  29. ערעור על קולת העונש בעבירות מס הכנסה

  30. רישום לא מסודר של חשבונות - מס הכנסה

  31. השוואה לעסקים דומים - ערעור מס הכנסה

  32. עבירות לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה

  33. סעיף 220 לפקודת מס הכנסה - עבירות מס

  34. הכנסה לא מדווחת למס הכנסה של הרוג תאונת דרכים

  35. אי העברת ניכוי מס הכנסה ממשכורות עובדים

  36. תמיכה כספית מהמשפחה זכאות לגמלת מס הכנסה

  37. אי הגשת דוחות מס הכנסה מהווה עבירה נמשכת

  38. ביטול כתב אישום בגין תשלום כופר למס הכנסה

  39. חישוב נכות לפי תקנות מס הכנסה וביטוח לאומי

  40. האם אפשר לחייב בעלים של חברה בחובות למס הכנסה ?

  41. כמה זמן צריך לשמור מסמכים למס הכנסה ? סעיף 25(ג)

  42. בדיקת ירידה בשכר לעצמאי בביטוח לאומי ע''י השוואת דוחות מס הכנסה

  43. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון