אי חזרה לעבודה אחרי התקף לב

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אי חזרה לעבודה אחרי התקף לב:

מבוא:

1. המנוח עבד בשירותה של הנתבעת מחודש יולי 2003 ועד לחודש מרץ 2007.

2. הנתבעת הינה חברה בע"מ העוסקת בעבודות מתכת.

3. בתביעה שהגיש המנוח בחודש פברואר 2007, טען המנוח כי יחסי עובד מעביד הסתיימו ביוזמת הנתבעת.
בכתב התביעה נטען עוד, כי במהלך תקופת העבודה מנעה הנתבעת מהמנוח זכויות מכוח חוק והסכמים קיבוציים. לרבות הזכות לחופשה, דמי הבראה, תשלום דמי חגים, החזר הוצאות נסיעה והפרשה לקרן פנסיה.
כן נטען בכתב התביעה, כי באופן שיטתי הלנה הנתבעת את שכרו של המנוח.

4. על רקע האמור לעיל, התבקש בית הדין במסגרת התביעה נשוא פסק הדין לחייב את הנתבעת בפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת ובזכויותיו מכוח חוק והסכמים קיבוציים, לדמי חופשה, הפרש דמי הבראה, תשלום עבור ימי חג, החזר הוצאות נסיעה ופיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה.

כן התבקש בית הדין לחייב את הנתבעת בפיצויים על עצם הפיטורים ולפיצויי הלנת שכר על העיכוב בתשלום שכר המנוח.

5. בתמצית יאמר, כי לדעת הנתבעת דין התביעה על כל חלקיה להידחות.

6. בשל ריבוי עילות התביעה, אין בדעתי בשלב זה של פסק הדין, לפרט את טענות המנוח בעילות התביעה השונות ותשובות הנתבעת ביחס לאותן טענות. זה ייעשה ככל שיהא בדבר צורך, בעת הדיון בפרטי עילות התביעה. אשר על כן, בשלב זה מבקש אני לפתוח בתביעת המנוח לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת, אך תחילה הערה על הסדר.

7. במקורו הוגש כתב התביעה על ידי המנוח אישית. לצער כולם, נפטר המנוח במהלך ההליך המשפטי ממחלה קשה.

אשר על כן נכנס העיזבון לנעלי המנוח.

התביעה לפיצויי פיטורים, לדמי הודעה מוקדמת ופיצויים על פיטורים שלא כדין:

8. כמצוין לעיל הנתבעת הינה חברה בע"מ העוסקת בעבודות מתכת.

9. המנוח התקבל לעבודה בשירות הנתבעת ביום 13.7.03.

10. ביום 11.12.06, לקה המנוח בליבו ופונה ממקום העבודה.

ראה:
סעיף 11 לתצהיר המנוח.
עדות המנוח עמ' 15 לפרוטוקול מיום 30.4.08, שורות 11-19.

11. ביום 23.1.07 קבעה רופאה תעסוקתית כי המנוח איננו מסוגל לעבוד כמסגר ו/או בעבודה פיזית מאומצת אחרת.

12. ביום 24.1.07 פנה המנוח באמצעות בא כוחו עוה"ד אבני, במכתב לנתבעת בדרישה לשבץ את המנוח בעבודה המתאימה למגבלותיו.

13. אין מחלוקת כי בתגובה לפנייה מיום 24.1.07, הוצעה למנוח עבודה הכרוכה בהפעלת עמדה ממוחשבת אשר איננה כרוכה במאמץ פיזי. בעדותו אישר המנוח, כי ההצעה הייתה מקובלת עליו ותאמה את מגבלותיו. לעניין זה נשאל המנוח והשיב:

"ש. נכון שפנית לבעל המפעל עם אותו אישור (אישור הרופאה התעסוקתית הקובע כי המנוח אינו מסוגל לעבוד בעבודה פיזית, הוספה שלי-ט.מ.) ואמרת שאתה לא יכול לבצע את העבודה הזאת (העבודה כמסגר, הוספה שלי-ט.מ.), נכון?
ת. נכון.
ש. נכון שהוא אמר שיש בשבילך עבודה במכונה ממוחשבת שאתה יכול לעבוד בישיבה?
ת. כן.
ש. נכון שהסכמת לעבוד?
ת. כן אני הסכמתי." עמ' 15 לפרוטוקול מיום 30.4.08 שורות 20-26.

14. בפועל לא חזר המנוח לעבודה. בין הצדדים התנהלה חלופת מכתבים ממושכת, אשר במסגרתה כל צד מטיל את האחריות לעובדה שהמנוח לא חזר לעבודה - על הצד שכנגד.

15. כך טען המנוח, כי החזרה לעבודה הייתה מותנית בהסעה שתעמיד הנתבעת לרשותו. המנוח הוסיף כי הסעה כאמור לא הועמדה לרשותו, ובכך סיכלה הנתבעת את אפשרות חזרתו לעבודה.

מאידך טענה הנתבעת, כי אין היא נוהגת להעמיד הסעות לרשותם של העובדים והבטחה לעניין זה, מעולם לא ניתנה למנוח.

לפיכך טענה הנתבעת, כי המנוח הוא שהביא לניתוקם של יחסי עובד מעביד, משלא התייצב בפועל לעבודתו, על אף ההסכמה שגובשה להעסיקו בסביבת עבודה שאיננה דורשת מאמץ פיזי.

16. מחלוקת זו בין הצדדים לעניין הנסיבות בגינן לא חזר המנוח לעבודה, היא מחלוקת סרק. זאת לאור התמונה המצטיירת מהעובדות שבפני, והיא כי בפועל חזרתו של התובע נמנעה עקב מצבו הבריאותי.

17. בהקשר זה יצוין, כי באישור רפואי מיום 12.1.07 נקבע כי המנוח איננו מסוגל לעבודה בכלל, בעקבות האירוע הלבבי עד ליום 28.2.07.

18. בעקבות האירוע הלבבי, נלקחה מהמנוח דגימה מהריאה בינואר 2007.

למרבה הצער, בדגימה ובבדיקות שנערכו במהלך החודשים ינואר ופברואר 2007, נתגלה כי המנוח לקה במחלה קשה. עובדה אשר חייבה את המנוח בטיפולים רפואיים ממושכים הכרוכים בתופעות לוואי ובפגיעה בכושרו של המנוח לעבוד.

רק לדוגמא אציין, כי במכתב מיום 5.2.07 מודיע המנוח לנתבעת כי לקה במחלת הסרטן והוא יצטרך להתאשפז ביום 22.2.07 לדגימה נוספת וטיפולים רפואיים נוספים.

19. על רקע זה, המחלה בה לקה המנוח ומחלת הלב, לא יכול היה המנוח לחזור לעבודתו, בפרט בהעדר הסעה למקום העבודה, שעה שהמנוח מתגורר במרחק של כקילומטר ממקום העבודה.

20. בנסיבות הללו זכאי התובע לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים תשכ"ג-1963 הדן בהתפטרות על רקע מצב בריאותי לקוי. שהרי הפסקת העבודה נכפתה על המנוח, כתוצאה ממצבו הרפואי.

21. מתלושי השכר שצורפו לתצהיר הנתבעת, עולה כי שכרו של המנוח שולם על בסיס תעריף של 27 ₪ לשעה.

22. מתלושי השכר עולה עוד, כי המנוח עבד בהיקף שעות שהשתנה מידי חודש.

23. בתקופת עבודתו של התובע בפועל, מה-13.7.03 ועד ה-11.2.06 - סה"כ 41 חודשים, עבד התובע 6,588 שעות (חישוב השעות נעשה על פי תלושי השכר והוא כולל שעות רגילות וחופשה, על פי תלושי השכר).

מכאן שהתובע עבד בממוצע 164 שעות בחודש.

לפיכך שכרו הקובע של התובע לצורך תשלום פיצויי פיטורים על בסיס תעריף שעה של 27 ₪ לשעה, עומד על 4,428 ₪.

24. בהתחשב בתקופת עבודה של 41 חודשים, זכאי התובע לפיצויי פיטורים בסכום של 15,129 ₪. לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום 1.1.07.

25. כאמור לעיל, נמצא כי זכאותו של המנוח לפיצויי פיטורים היא מכוח סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים תשכ"ג-1963, שעניינו הפסקת עבודה לרגל מצב בריאותי לקוי.

26. בנסיבות האמורות, אין התובע זכאי לדמי הודעה מוקדמת.

27. משנמצא כי יחסי עובד מעביד הופסקו בעקבות מצבו הרפואי של התובע, התביעה לפיצויים על עצם הפיטורים, נעדרת בסיס.

התביעה לתשלום דמי פדיון חופשה והבראה:

28. בכתב התביעה סיפר המנוח, כי לא יצא לחופשה בתשלום בכל תקופת עבודתו, אולם קיבל מהנתבעת בהזדמנויות שונות, פדיון חופשה או כסף תמורת חופש.

ראה:
סעיף 43 לכתב התביעה.

29. עוד נטען בכתב התביעה, כי מעביד הנוהג בדרך שנהגה הנתבעת כאן בתשלום פדיון חופשה או כסף תמורת חופשה, במקום יציאה בפועל לחופשה - יחויב בדמי פדיון חופשה על מכסת ימי החופשה העומדת לרשותו, מבלי לנכות כספים שקיבל כפדיון חופשה או כסף תמורת חופשה.

30. בהתאם ביקש המנוח לחייב את הנתבעת בתשלום דמי פדיון חופשה לארבע שנים, תביעה שבמסגרת הסיכומים צמצם ב"כ המנוח לפדיון חופשה של שלוש שנים, בסכום כולל של 7,776 ₪.

31. את הטענה לפיה הרישום בתלושי השכר, על חופשה בתשלום שניתנה לתובע, איננה משקפת חופשה בפועל - אין לקבל.

32. לעניין זה יש לציין, כי בתלושי השכר בהם שולמו למנוח דמי חופשה, מפרטים את כמות שעות העבודה באותו חודש, ומהם ניתן ללמוד כי בחודש האמור לא עבד המנוח בהיקף מלא.

33. כך לדוגמא, תלוש השכר לחודש פברואר 2006 מציין כי בחודש האמור עבד המנוח 73 שעות בלבד, ויצא ל-11 ימי חופשה.

מכאן שמתלוש השכר לחודש פברואר 2006, עולה כי תשלום עבור ימי החופש משקף יציאה בפועל של המנוח לחופשה.

למותר להוסיף, כי בעדותו אישר המנוח כי בדק אם הרישום של השעות בתלוש השכר תואם את השעות בדוחות הנוכחות - ומצא כי קיימת התאמה בין השנים. בהקשר זה נשאל המנוח והשיב:

"ש. בדקת שהשעות שעבדת מתאימות למשכורת שקיבלת?
ת. כן. אני השוויתי פעם וזה היה בסדר. הכוונה היא לכמות השעות שעבדתי, אני מצטער שלא הבנתי בהתחלה." עמ' 13 לפרוטוקול מיום 30.4.08 שורות 22-24.

34. האמור בתלוש השכר לחודש פברואר 2006, על יציאה של המנוח לחופשה בפועל, תואם את עדותו של המנוח בבית הדין. לעניין זה נשאל המנוח ואישר כי נסע לחו"ל לשבועיים בפברואר 2006. עובדה המתיישבת יפה עם תשלום עבור ימי החופשה למנוח בתלוש השכר לאותו חודש.

ראה:
עדות המנוח, עמ' 9 לפרוטוקול מיום 30.4.08 שורות 2-3.

35. מכאן שכל טענות המנוח לפיהן לא יצא לחופשה בפועל במהלך העבודה, כמפורט בתלושי השכר - חסרים אחיזה במציאות ואין לקבלן.

36. מתלושי השכר עולה כי במהלך כל תקופת ההתקשרות יצא המנוח לחופשה בשכר כדלקמן: בחודש אפריל 2005 - 4 ימים; חודש מאי 2005 - 8 ימים; חודש יוני 2005 - 11 יום; חודש נובמבר 2005 - יומיים; חודש אפריל 2006 - 11 יום; ובחודש ספטמבר 2006 - 11 יום. סה"כ 47 יום.

37. בכך ניצל המנוח את מלוא זכותו לחופשה בשכר.

38. בחודש ספטמבר 2006 שילמה הנתבעת למנוח דמי הבראה בהיקף של שישה ימי הבראה, המתייחסים לתקופה שעד יולי 2006 כולל.

39. מכאן שזכאי המנוח לתשלום דמי הבראה לשנה הרביעית לעבודתו בשירות הנתבעת, המתחילה באוגוסט 2006.

40. משסיים המנוח את עבודתו בשירות הנתבעת בדצמבר 2006, זכאי המנוח לדמי הבראה עבור התקופה שמאוגוסט 2006 ועד דצמבר 2006 בהיקף של כשלושה ימי הבראה.

41. משתבע המנוח דמי הבראה בסכום בסך של 318 ₪, הריני פוסק לו את סכום התביעה.

התביעה לתשלום עבור ימי חג:

42. על פי כתב התביעה, היה המנוח זכאי לתשלום עבור תשעה ימי חג, במהלך שנת 2006.

43. בכתב התביעה נטען עוד, כי בפועל שילמה הנתבעת למנוח תשלום עבור חמישה ימי חג בלבד. מכאן שהוא זכאי לתשלום בגין ארבעה ימי חג נוספים, לפי תעריף של 216 ₪ ליום, ובסכום כולל של 1,728 ₪ (כך בכתב התביעה).

44. על פי ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה, עובד שעתי איננו זכאי לתשלום עבור ימי חג החלים בשבת.

45. בענייננו, ראש השנה בשנת 2006 נפל ביום שבת, ה-23.9.06; כך גם חלו באותה שנה שני ימי החג בסוכות בשבת - ה-7.10.06 וה-14.10.06.

46. לפיכך זכאי המנוח לתשלום עבור יום חג אחד נוסף, בסכום בסך של 216 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום 1.1.07.

התביעה להחזר הוצאות נסיעה:

47. אין חולק כי לאורך כל תקופת העבודה לא שילמה הנתבעת למנוח, החזר הוצאות נסיעה.

48. בנסיבות אלה ביקש המנוח לחייב את הנתבעת בתשלום החזר הוצאות נסיעה, בהיקף של 4.40 ₪ לכל יום עבודה, לתקופה של 44 חודשים. סה"כ 4,840 ₪.

49. בחקירתו הנגדית סיפר המנוח, כי לעבודה היה מגיע מביתו ברגל, ולעיתים בהסעה בכוחות עצמו.

ראה:
עדות המנוח, עמ' 14 לפרוטוקול מיום 30.4.08 שורות 11-15.

50. בתצהיר עדות ראשית שהגישה בתו של המנוח, הצהירה הבת כדלקמן:

"בכל יום היה אבי מגיע לעבודה ברגל, הנתבעת לא הייתה משלמת לו דמי נסיעה ולא דאגה לו להסעות.

אל מקום העבודה של אבי לא היתה תחבורה ציבורית." סעיפים 5 ו-6 לתצהירה של הגב' אירנה איפראימוב.

51. להשלמת התמונה יש לציין, כי המרחק בין ביתו של המנוח למקום העבודה, היה לגרסת המנוח, כ-700 מטר.

52. עוד אוסיף, כי באף שלב לא הציג המנוח אישור לקיומה של תחבורה ציבורית זמינה מביתו למקום העבודה, ומספר התחנות באותו מסלול מביתו למקום העבודה.

53. בנסיבות הללו לא הוכיח המנוח כי אכן הייתה תחבורה ציבורית זמינה מהבית למקום העבודה ונצרך להשתמש בה כדי להגיע למקום עבודתו.

54. משלא הוכח כי המנוח היה זקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, התביעה להחזר הוצאות נסיעה - נדחית.

התביעה לפיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה:

55. ההסכם הקיבוצי הכללי בענף תעשיית המתכת, החשמל, האלקטרוניקה במלאכה ובתעשייה הזעירה, דורש ממעביד לדאוג להסדר ביטוח פנסיה מקיפה לעובד.

ההוראות ההסכם הקיבוצי הנ"ל בדבר הנהגת פנסיה מקיפה, הורחבו במסגרת הוראות צו ההרחבה על כלל המעבידים והעובדים בענף.

56. אין מחלוקת כי המנוח לא בוטח בהסדר של פנסיה מקיפה.

57. מכאן שלכאורה זכאי המנוח לפיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה, לכל הפחות בגובה הפרשת המעביד לקרן הפנסיה.

58. לטענת הנתבעת, התביעה לפיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן הפנסיה, דינה להידחות משלטענתה סירב המנוח להסדר של ביטוח פנסיוני. הנתבעת הוסיפה עוד, כי כפיצוי על אי ביצוע הפרשות לפנסיה, ובסיכום עם המנוח, שילמה למנוח מידי חודש סכום בסך של 200 ₪. לחילופין טוענת הנתבעת, כי יש לקזז את הסכום ששילמה למנוח מידי חודש, בסך של 200 ₪, מכל סכום שיפסק בראש תביעה זה.

59. הטענה כי המנוח סירב להסדר של ביטוח פנסיוני, אין בה כדי לשחרר את הנתבעת מחובתה לדאוג לביטוח כאמור.

60. בהעדר ביטוי בתלוש השכר ובהעברות הכספים לבנק לתשלום מידי חודש בסך של 200 ₪, יש לדחות את טענת הקיזוז.

61. לאור האמור, זכאי המנוח לפיצוי בגובה הפרשות המעביד לטובת הביטוח הפנסיוני (בענייננו 6% מהשכר).

62. על בסיס מספר השעות שעבד המנוח, כמפורט בתלושי השכר, זכאי המנוח לפיצוי בסכום בסך של 10,892 ₪, המבוסס על שכר קובע בסך של 4,428 ₪ לחודש והפרשת המעביד בשיעור 6% מהשכר.

63. לסכום האמור יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.06.

התביעה לפיצויי הלנת שכר:

64. התביעה לפיצויי הלנת שכר מתייחסת לטענה שמידי חודש שילמה הנתבעת את שכר המנוח, לאחר ה-15 לחודש.

65. בתביעה זו לא מצאתי בסיס מהטעמים הבאים:

א. תביעה לפיצויי הלנה חייבת התייחסות לשכר שלו היה זכאי העובד מידי חודש, ולמועד תשלום השכר בפועל בחודש בגינו נתבעים פיצויי הלנה. דבר שלא נעשה בענייננו, שעה שהתביעה לפיצויי הלנה מבוססת על אומדן גרידא, על אף ומלוא הנתונים היו בידיעת ובחזקת המנוח בעת הגשת התביעה.

ב. השכר ששולם למנוח שולם בשיק. בהעדר נתונים על מועד קבלת השיק (תאריך השיק), לא ניתן ללמוד מתאריך ההפקדה על תאריך קבלת השיק, קבלת השכר.


סוף דבר:

66. מהמקובץ עולה כי על הנתבעת לשלם לעיזבון המנוח את הסכומים הבאים:

א. פיצויי פיטורים בסך של 15,129 ₪.

ב. דמי הבראה בסך של 318 ₪.

ג. תשלום עבור ימי חג בסך של 216 ₪.

ד. פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה בסך של 10,892 ₪.

ה. לסכומים שנפסקו לעיל יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.07.

67. משהתקבלה התביעה תשלם הנתבעת הוצאות בסך של 3,500 ₪.

68. הערעור על פסק דין זה הוא בזכות. ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התקף לב תאונת דרכים

  2. התקף לב בחו"ל

  3. התקף לב של קצב

  4. התקף לב של מורה

  5. התקפת לב בעבודה

  6. תאונת דרכים בגלל התקף לב

  7. התקף לב מנהל בנק

  8. התקף לב החמרת מצב

  9. התקף לב בגלל ויכוח

  10. התקף לב קבלן עצמאי

  11. התקף לב אחרי תאונה

  12. התקף לב בזמן אזעקה

  13. התקף לב בדרך לעבודה

  14. התקף לב עקב הלם קרב

  15. התקף לב באימון בחדר כושר

  16. מוות מהתקף לב בעבודה

  17. התקף לב עובד ניקיון

  18. התקף לב בגלל פחד במה

  19. התקף לב של מורה נהיגה

  20. התקף לב בעבודה בחו''ל

  21. התקף לב תוך כדי עבודה

  22. התקף לב של בעל מכולת

  23. התקף לב שופט בית משפט

  24. התקף לב בגלל ריב בעבודה

  25. התקף לב של נהג אוטובוס

  26. התקף לב בזמן חופשת מחלה

  27. התקף לב בגלל קללות שואה

  28. התקף לב אזרח עובד צה''ל

  29. התקף לב בגלל חקירה במשטרה

  30. קשר סיבתי התקף לב בעבודה

  31. מתח נפשי בעבודה - התקף לב

  32. התקף לב בעבודה עקב התרגזות

  33. הכרה בהתקף לב בשירות צבאי

  34. מוות של עורך דין מהתקף לב

  35. התקף לב בגלל איומים בעבודה

  36. שני התקפי לב כתאונת עבודה

  37. הכרה בהתקף לב בביטוח לאומי

  38. התקף לב מחוץ לשעות העבודה

  39. התקף לב בדרך לעבודה בנסיעה

  40. אי חזרה לעבודה אחרי התקף לב

  41. התקף לב בגלל ויכוחים בעבודה

  42. מנהל בית ספר שקיבל התקף לב

  43. התקף לב בגלל דיון במס הכנסה

  44. התקף לב בגלל פיטורים מעבודה

  45. התקף לב בעבודה תאונת עבודה

  46. ויכוח בטלפון שגרם להתקף לב

  47. התקף לב בעבודה בגלל מאמץ יתר

  48. מוות מהתקף לב - ביטוח לאומי

  49. התקף לב של רואה חשבון בעבודה

  50. התקף לב בעבודה בגלל לחץ נפשי

  51. התקף לב במהלך חקירה משטרתית

  52. מורה בבית ספר שקיבל התקף לב

  53. התקף לב באוטובוס בדרך לעבודה

  54. התקף לב אצל אישה כתאונת עבודה

  55. התקף לב עקב עבודה מאומצת חריגה

  56. בצקת ריאות לאחר התקף לב בעבודה

  57. קצבת תלויים בגין התקף לב בעבודה

  58. התקף לב בגלל זימון לחקירה במשטרה

  59. מאמץ קשה מהרגיל בעבודה - התקף לב

  60. הכרה בהתקף לב ובאירוע מוחי כתאונת עבודה

  61. קשר סיבתי בין אירוע בעבודה להתקף לב

  62. האם יש קשר בין ויכוחים לבין התקף לב

  63. התקף לב בעבודה בגלל ויכוחים עם לקוחות

  64. קצבת תלויים למשפחת אדם שנפטר מהתקף לב

  65. התקף לב בגלל נפילה בירידה במדרגות בעבודה

  66. התקף לב בזמן משחק כדורגל בליגה למקומות עבודה

  67. התקף לב תאונת דרכים - ערעור לבית המשפט העליון

  68. אי הכרה כתאונה עבודה בגין גורמי סיכון להתקף לב

  69. מצב רפואי קודם לעניין הכרה בהתקף לב כתאונת עבודה

  70. לקה בתעוקת לב ("אנגינה פקטוריס"), הוכר כפגיעה בעבודה

  71. התקף לב נגרם כתוצאה מהתנאים במקום העבודהובשל הלחץ והמתח

  72. התקף לב: האם עיכוב בהגעה לבית החולים בגלל העבודה מהווה תאונת עבודה ?

  73. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון