קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול הליך משמעתי נגד עובד: פתח דבר 1. בתביעתו בפנינו של התובע, עובד חברת החשמל לישראל בע"מ ("הנתבעת"), עותר הוא שנצהיר כי ההליך המשמעתי שקוים נגדו היה בלתי תקין ולכן בטל; כי אין הנתבעת רשאית לנקוט בהליך חוזר נגדו בגין האירוע נשוא ההליך המשמעתי, וכי נפסוק לו פיצויים בגין הסבל, עגמת הנפש ועינוי הדין שגרמה לו הנתבעת בהליך נשוא תביעה זו. העובדות 2. את הרקע העובדתי הדרוש לענייננו, כעולה מחומר הראיות שבתיק, אותו אנו קובעים לאחר שקילת העדויות והראיות שבפנינו, שרובו אינו שנוי במחלוקת בין הצדדים, נחלק לשניים: האחד, אירוע ("האירוע") שבסופו של דבר הביא להעמדת התובע בפני ועדת בירור ומשמעת ("הוועדה"); השני, ההליכים שקדמו לדיון הוועדה, הליכי הדיון בוועדה והחלטתה. 3. האירוע: א. התובע עובד בנתבעת, בתפקיד סגן מנהל מחלקת היסעים ותובלה צפון. ב. ביום 16.11.06 היו בין התובע לעובד הכפוף אליו ("האחר") חילופי דברים אשר ככל הנראה כללו טונים גבוהים והפעלת כוח פיזי ("האירוע"). התובע טוען שהאחר ניסה למנוע ממנו לסגור את דלת משרדו של התובע, הרים את קולו וניבל את פיו; הנתבעת טוענת שהאחר נהדף על ידי התובע אל מחוץ למשרדו, בעקבות אותו אירוע פנה האחר לבדיקה רפואית ושהה בחופשת מחלה לצורך מנוחה. 4. ההליכים שקדמו לדיוני הוועדה, דיוני הוועדה והחלטתה: א. סמוך לאחר האירוע ערך מנהל מחלקת הסעים ותובלה צפון, מר שלמה שפילברג ("מר שפילברג") בירור ראשוני עם התובע (ראו להלן סעיף 7 א'). ב. ימים ספורים לאחר מכן נערך בירור נוסף אצל מר שפילברג, בהשתתפות נציג ועד העובדים, מר דוד טולדנו ("מר טולדנו"), בנוכחות התובע והאחר. כתוצאה ממנו החליט מר שפילברג להמליץ על זימון ועדת בירור ומשמעת (ראו להלן סעיף 7 ב'). ג. בעקבות המלצתו של מר שפילברג הוחלט לזמן את התובע והאחר לוועדת בירור ומשמעת בהתאם לנוהל "טיפול בעבירות משמעת" שמספרו 01-01-08 ("נוהל המשמעת" או "הנוהל") (נספח א' לכתב ההגנה). נעיר כאן, שהתובע מלין על כך שהזימון לוועדה נעשה על ידי מר איתן ולדמן, מנהל מחלקת פרט במשרד הראשי ("מר איתן ולדמן"), שאיננו מנהל כוח אדם בנתבעת אשר על פי הנוהל רק בסמכותו לזמן עובדים לוועדת בירור ומשמעת. נקדים את המאוחר ונאמר כבר עתה, ועוד נפרט בהמשך, שאיננו מוצאים פגם בקיום הדיון בפני הוועדה בגלל שזומנה היא על ידי מר איתן ולדמן. ד. בוועדה שמונתה כיהנו תחילה: כנציגי ההנהלה מר איתן ולדמן (ששימש גם כיו"ר הוועדה) ומר שפילברג. כנציג ועד העובדים מונה מר טולדנו. נציין כאן שעל פי הנוהל הוועדה היא פריטטית, במובן זה שהחלטותיה צריכות להתקבל פה אחד על ידי נציגי ההנהלה ונציגי ועד העובדים. ה. ביום 10.01.07 התכנסה, לראשונה, ועדת הבירור והמשמעת. בפתח הדיון הודיע התובע שאינו מעוניין להמשיך בהליך המשמעתי כשמר טולדנו נציג ועד העובדים בוועדה, וזאת בשל הקרבה בין האחר למר טולדנו. לבקשת התובע הוחלט על צירופו של נציג ועד עובדים נוסף, מר אלון דוכס ("מר דוכס"). הדיון נדחה למועד אחר. ו. ביום 17.01.07 התכנסה הוועדה בשנית (פרוטוקול הוועדה מיום 17.01.07 - נספח ו' לתצהירו של מר איתן ולדמן). לאחר ששמעה את התובע והאחר, הגיעה הוועדה למסקנה, פה אחד, שהתובע ביצע עבירת משמעת ושלא נהג על פי אמות המידה מקובלות. התובע והאחר, נקנסו כל אחד, במחצית השכר עבור שני ימי עבודה (18.01.07 -17), והוזהרו מפני הישנות מקרים דומים בעתיד (החלטת הוועדה, כעולה ממכתבו של מר איתן ולדמן, מיום 17.01.07 - נספח ג' לכתב התביעה). כפי שנקבע בהחלטת הוועדה, תוצאות ההליך המשמעתי פורסמו על לוח המודעות המחלקתי. ז. בעקבות החלטת הוועדה העלה התובע טענות שונות כנגד תקינות ההליך שקוים בעניינו, ובכללן ביקש לערער על החלטת הוועדה בפני מנהל אגף משאבי אנוש בנתבעת. ח. משלא הסתפק התובע בתשובותיו של מנהל אגף משאבי אנוש, מר ענתבי (נספחים ח' ו- ט' לתצהירו של מר איתן ולדמן), הגיש תביעתו זו לבית הדין. ט. להשלמת התמונה נוסיף, כי התובע ממשיך בעבודתו בנתבעת, בתפקיד שמילא עובר לאירוע, מבלי שנפגעו תנאי עבודתו או סמכויותיו. דיון והכרעה 5. השאלה העומדת לפתחנו היא האם ההליך שננקט על ידי הנתבעת, החל מזימון הוועדה בתוקף פניית מר שפילברג, דרך הדיון שהתקיים בוועדה, ולרבות החלטתה של הוועדה - נפלה שגגה המחייבת את התערבות בית הדין. 6. על יחסי העבודה בנתבעת חלים בין היתר הוראות חוקת העבודה של עובדי חברת החשמל והנהלים המוצאים מכוחה, ביניהם הנוהל. ההכרעה שאנו נזקקים לה מחייבת לבחון את תקינות מעשה הנתבעת, שהיא רשות מנהלית, ביישום הוראות הנוהל על העניין דנן. חזקת תקינות מעשה המנהל היא שרשות מנהלית פועלת כדין אלא אם יוכח ההיפך. אמות המידה להתערבות ערכאות המשפט בהחלטות הרשות המנהלית מעוגנות במשפט המנהלי. היקף הביקורת השיפוטית של מעשה המנהל הוא כזה שבית הדין לא יחליף את שיקול דעתה של הרשות המנהלית בשיקול דעתו שלו ולא יתערב בהחלטותיה כל עוד שיקול הדעת הופעל כדין, הרשות לא חרגה מסמכותה, שמרה על כללי הצדק הטבעי ופעלה בתום לב, בהגינות ובסבירות (ע"ע 1123/01 בית הספר תיכון עירוני-כל ישראל חברים בתל אביב יפו - יצחק צויזנר, פד"ע לו 438, 475 והאזכורים שם; ע"ע 1238/01 ראמז לובאני - מדינת ישראל-נציבות שירות המדינה והנהלת בתי המשפט, , ניתן ביום 18.03.02). נציין אף זאת: הלכה פסוקה בדיני מכרזים היא שמי שמשתתף במכרז ביודעו על פגם שדבק בו, מנוע מלטעון לאחר מכן כלפי תוקפו של המכרז (דב"ע תש"ן/27-3 הראל - האוניברסיטה העברית, פד"ע כא 315, 321; דב"ע נה/ 1- 4 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י-הסתדרות עובדי המדינה - המוסד לביטוח לאומי, פ"ד כח 76, 80-81). בע"א 4683/97 ידע מחשבים ותוכנה בע"מ נ' מדינת ישראל-משרד הביטחון, פ"ד נא(5) 643, 646, נאמר: "משתתף במכרז, המודע לפגם במכרז או בהליכיו, צריך להודיע על כך בעוד מועד. אין זה ראוי כי משתתף במכרז, הפגום לדעתו, ינצור הפגם בלבו, מתוך תקווה לזכות בו, ורק אם הפסיד יעורר טענות פגם ... התנהגות שכזו אינה בתום-לב. היא נופלת מאמת המידה להתנהגות ראויה בין משתתפים במכרז ביחסיהם ההדדיים, וביחסים שבינם לבין בעל המכרז". במקרה דנן עסקינן בוועדת בירור ומשמעת שהיא ועדה פריטטית, ועל כך נאמר: "אין ועדה פריטטית בחינת בוררות ..., אך קשורה היא בכללי יסוד המחייבים כל הבא לפסוק. הלכה היא כי בבוררות - אדם היודע כי בורר נהג, לדעתו, שלא כהוגן, חייב לפחות למחות מיד ביד הבורר, שאם לא יעשה כן יראוהו כמוותר. בפני ועדה פריטטית - על אחת כמה וכמה" (תב"ע לג/ 16- 9 יצחק אלגזר - עיריית אשדוד, פד"ע ד עה, פא) (ההדגשה הוספה - ר.כ). על פי אמות המידה דלעיל נבחן את אשר בפנינו. 7. החלטתו של מר שפילברג להמליץ אל הקמת הוועדה: א. כפי שנאמר לעיל, סמוך לאחר האירוע קיים מר שפילברג בירור עם התובע. באשר לאופי השיחה, אין אנו מקבלים את גרסת התובע כי היה מדובר ב"פגישה בארבע עיניים", ומעדיפים את גרסת הנתבעת כעולה מעדותו של מר שפילברג לפיה מדובר היה בבירור פורמאלי ולא בשיח רעים (עמ' 13 לפרוטוקול, שורה 11). ב. לאחר מכן קיימו מר שפילברג וחבר ועד העובדים של הנתבעת מר טולדנו בירור עם התובע והאחר. בעקבות כך פנה מר שפילברג, ביום 03.12.06, במכתב למנהל כוח אדם שבו נאמר כך: "תוצאות הבירור הינם ששני הצדדים הודו באלימות מילולית וקיים אף חשש לשימוש באלימות פיזית. לנוכח פני הדברים ובהתייעצות עם ממלא מקום מנהל האגף מר דובי כהן הוחלט לבקש זימון ועדת בירור בנושא לפי נוהל 08-01-01 סעיף 5.1.8. אבקשך אפוא לזמן את הוועדה בהקדם האפשרי שכן אינני יכול להשלים עם התנהגות שאינה הולמת, לא כל שכן כשקיים חשש לכך שהאלימות הגיעה לכדי אלימות פיזית" (נספח ב' לכתב ההגנה) ("המכתב"). ג. סעיף 5.1 לנוהל משמעת מגדיר "עבירת משמעת", וסעיף 5.1.8 קובע כדלקמן: "5.1.8 הפרעה למהלך התקין של העבודה, שימוש באלימות מילולית או פיזית או הפרה אחרת של הסדר במקום העבודה או בשעת ביצוע העבודה (גם מחוץ לאתרי החברה בעת ביצוע תפקיד)". ד. לטעמנו, לצורך הקמת ועדת בירור ומשמעת די בקביעות הראשוניות שעלו בשיחות מר שפילברג ומר טולדנו עם התובע והאחר, וכן הנמקתו - כמנהל מחלקת הסעים ותובלה צפון והממונה על התובע והאחר - שאינו יכול להשלים עם התנהגות שאינה הולמת, כשקיים חשש שהאלימות במהלך הדין והדברים בין התובע והאחר הגיעה עד כדי אלימות פיזית. ה. למעשה, גרסת התובע העולה מכתב התביעה ומתצהירו, מלמדת שהיה "אירוע" בין האחר הכפוף לו ובינו. התובע טוען שבעת האירוע ביקש מהאחר לעזוב את המשרד, וניסה לסגור את דלת משרדו "לאט", כאשר "בפעולתו הנ"ל לא היה כל אקט אלים ו/או כוחני וכי בשום שלב שהוא הוא לא נגע נגיעה פיזית" באחר. מאידך, טוען הוא שהאחר עלה ל"טונים גבוהים" ו"ניבל את פיו" (סעיפים 6-7 לכתב התביעה; סעיפים 4-5 לתצהיר התובע). די בכך כדי לקבוע שגם לגרסת התובע היה אירוע, ובמהלכו, לפחות האחר עלה לטונים גבוהים, כשבסופו התובע סגר את הדלת בפניו של האחר. למצער, יש לקבוע שהעולה מדברי התובע כמפורט מעלה שהסדר במקום העבודה אכן הופר (ראו סעיף 5.1.8 לנוהל). ו. בדבריו בוועדת בירור ומשמעת הודה התובע כי לו היה חוזר האירוע, היה נוהג אחרת מכפי שנהג [פרוטוקול הוועדה מיום 17.01.07 (נספח ו' לתצהירו של מר ולדמן): "שלמה שפילברג: במידה והיינו מחזירים את המצב לאחור האם היית נוהג באותה דרך? חיים גולדמן [התובע]: הייתי יוצא מהחדר משאיר אותו במשרד ופונה לגורמים המוסמכים לטיפולם"]. הנה כי כן, מחומר הראיות בפנינו והעדויות שנשמעו, הוכח שהתובע התנהג שלא על פי אמות מידה מקובלות. תימוכין לכך מצאנו בתצהירו (סעיף 25 לתצהיר) ובעדותו של התובע עצמו (עמ' 6 לפרוטוקול, שורה 3-5). ז. די באמור לעיל כדי לכונן ועדת בירור ומשמעת, אשר ראשית תברר את העובדות לאשורן, ולאחר מכן תקבע האם וכנגד מי יש לנקוט בהליכי משמעת. במיוחד כשאין מחלוקת גם לגרסת התובע, שהיו טונים גבוהים ובסופו של דבר הוא התובע סגר את הדלת בפני עובד הכפוף לו. ח. הנה כי כן, אנו קובעים שלא זו בלבד שלא נפל פגם בהחלטת מר שפילברג להעביר את האירוע לטיפול שהביא להקמת ועדת הבירור והמשמעת, אלא שהקמת הוועדה הייתה בבחינת כורח המתחייב, מהעובדה שהאירוע נופל בגדר הגדרת "עבירת משמעת" על פי הנוהל וכדי לשמור על יחסי עבודה תקינים בין עובדים ובין עצמם, במיוחד כשיש ביניהם יחסי כפיפות. 8. הליך מינוי הוועדה: א. לטענת התובע, הזימון לוועדה היה בניגוד לנוהל המשמעת, שכן לפי סעיף 6.2.1 לנוהל "מנהל כוח אדם יזמן את העובד ואת נציג ועד העובדים לבירור הנושא", בטרם הקמת ועדת בירור ומשמעת. ב. אין חולק שהזימון לוועדה נעשה על ידי מר איתן ולדמן, שלעדותו הוא מכהן כסגן מנהל כוח אדם במשרד הראשי בנתבעת ואיננו מנהל כוח אדם (עמ' 8 לפרוטוקול, שורה 21-22). אולם, מר איתן ולדמן בעדותו העיד שבתוקף תפקידו הוא מטפל במזכרים המופנים למנהל כוח אדם, מר מוטי ולדמן (עמ' 8 לפרוטוקול, שורה 23-24; עמ' 9, שורה 4-5), ואחראי להקמת ועדת בירור ומשמעת (עמ' 9 לפרוטוקול, שורה 15, 17-18). עדותו זו של מר איתן ולדמן נראית מהימנה בעינינו. ג. לכן, לדעתנו, אין כל פסול בכך שמר איתן ולדמן זימן את הוועדה כיוון שסמכות זו ניתנה לו על ידי מנהל כוח אדם. די בכך לקבוע כי הוועדה כונסה שלא בניגוד לנוהל. ד. יתרה מכך, טענתו של התובע לעניין פגם בכינוס הוועדה הועלתה לראשונה בעת חקירתו הנגדית של מר איתן ולדמן בבית הדין. היא לא הועלתה בעת הבירור בפני הוועדה, או בהתכתבות שקדמה להגשת התביעה או בכתב התביעה. גם אם ניתן היה לטעון כנגד הגורם המזמן לוועדה, המועד לעשות זאת היה בטרם התכנסה הוועדה ולא לראשונה לאחר הגשת התביעה לבית הדין ולאחר שהוועדה קיימה היא את דיוניה ופרסמה את החלטתה (ראו לעיל סעיף 6 סיפא). סוף דבר לעניין זה: לא מצאנו פגם בעצם כינוס הוועדה המחייב התערבותנו. 9. הרכב הוועדה: א. לטענת התובע, בהתאם לנוהל (סעיף 7.21) בוועדה אמורים להיות יותר מנציג ועד עובדים אחד. ב. סעיף 7.2.1 לנוהל קובע: "מנהל כוח אדם ימנה ועדה פריטטית המורכבת מנציגי הנהלה ונציגי ועד העובדים". אנו בדעה כי הנוהל מסדיר את אופייה הפריטטי של הוועדה, ואין בו דרישה למספר מסוים של נציגי הנהלה או נציגי ועד עובדים. מר איתן ולדמן מפרט בתצהירו (סעיף 15 לתצהיר) את ראיית ההנהלה העולה מן הנוהל לגבי תפקידה של ועדת הבירור והמשמעת: "ועדת בירור ומשמעת הינה ועדה פריטטית, המורכבת מנציגי ההנהלה ומנציגי ועד העובדים של חברת החשמל, אשר את הקמתה רשאים לדרוש ממלא תפקיד של מנהל מחלקה ומעלה בחברת החשמל, וכן ועד עובדי חברת החשמל... כאשר מתכונתה הפריטטית, כמו גם מתן האפשרות לעובד להשמיע טענותיו בפניה, מבטיחות הגנה ראויה על זכויותיו של העובד בעניין". משכך, למותר לציין שמדובר בגוף אשר אכן יכול להבטיח שיקוים בירור הוגן ותובטחנה זכויות העובדים הבאים לבירור שכזה. ג. גם לגופם של דברים אין לטענתו זו של התובע על מה שתסמוך. משהודיע התובע שאינו מעוניין שמר טולדנו ישמש כנציג ועד העובדים בוועדה, צורף לוועדה חבר נוסף כנציג ועד העובדים, מר דוכס. הלכה למעשה, אפוא, כלל הרכב הוועדה שני נציגי ועד העובדים. ד. ועוד, לאחר צירופו של מר דוכס כחבר הוועדה, התובע לא העלה בפני הוועדה כל טענה נגד הרכב הוועדה או זהות נציגי ועד העובדים (ראו עדותו של התובע, עמ' 4, שורה 19-26). משכך, מושתק הוא מלטעון בעניין זה עתה (בהקשר זה ראו לעיל סעיף 6 סיפא). ה. נוסיף שהוכח בפנינו שההנהלה פנתה אל ועד העובדים על מנת שהם ימנו את נציגיהם בוועדה ובתשובה מטעם הוועד הם מינו את נציגם (נספחים ג'- ד' לתצהירו של מר איתן ולדמן). לכן, מקובלת עלינו גם טענת הנתבעת שככל שלתובע היו השגות כנגד נציגי ועד העובדים בוועדה היה עליו להביאן בפני הוועד ולא ראוי הוא שההנהלה תתערב בבחירת נציגי ועד העובדים בוועדה שכזו. יתרה מכך: התובע הודה בעדותו שלא פנה לוועד בבקשה להחליף את הנציגים בוועדה (ראו עדותו עמ' 3 לפרוטוקול, שורה 3-5; עמ' 4, שורה 27-31). משכך, גם מטעם זה מנוע הוא מלהעלות טיעון זה לראשונה בפנינו (כמפורט לעיל בסעיף 6 סיפא). 10. השתתפותו של מר שפילברג כחבר הוועדה: א. התובע טוען כי נפל פגם בכך שמר שפילברג, מנהל המחלקה שהמליץ לנקוט הליך משמעת נגד התובע, היה חבר בוועדה. את טענתו מעגן התובע באמור בסעיפים 6.1.2 ו- 7.3.1 לנוהל ובכללי הצדק הטבעי. ב. על פי העדויות שבפנינו, השתתפות מנהל מחלקה כחבר הוועדה נהוגה ומקובלת בנתבעת מקום שאין צורך בגביית עדות ממנו, כפי שקרה במקרה דנן. ג. איננו רואים כל פגם בהשתתפותו של מר שפילברג בוועדה. אין חולק שמר שפילברג לא היה עד לאירוע. בבירור שערך שמע את גרסאות התובע והאחר. במכתב אין הוא נוקט עמדה כלפי התובע או האחר אלא מציין שמבחינה מנהלית אין הוא רואה לנכון שאירוע שכזה יעבור ללא בירור משמעתי. הנה כי כן, לא היה מקום בנסיבות העניין לשמוע עדות מטעמו של מר שפילברג. אין אנו רואים פסול בכך שמנהל המחלקה הנוגע בדבר יהיה נוכח "כחלק מאחריות ניהולית שיש למנהל כלפי העובד שלו. מדובר בחלק מתרבות ארגונית" (סיכומי הנתבעת, עמ' 19 לפרוטוקול, שורה 7-9) בדיונים הנוגעים לאירוע שאירע בחצר מחלקתו. ד. מר שפילברג היה חבר אחד מבין ארבעה חברי ועדה, מתוכם שניים נציגי ארגון העובדים, ולכן גם אם היה רצוי להימנע מלמנות אותו כחבר ועדת הבירור והמשמעת, אין בכך כדי להביא לתוצאה של בטלות החלטת הוועדה (ראו ע"ע 438/06 חברת החשמל לישראל - מקס גלפנד (ניתן ביום 26.03.09)). ה. ואחרון, גם לכאן יש להוסיף את העובדה שהתובע ראה בשני דיוני הוועדה את מר שפילברג נוכח בדיונים. ואף הוכח ששאל אותו שאלות. הוא לא מחה, הוא לא ביקש להחליפו (ראו עדות התובע, עמ' 6 לפרוטוקול, בשורה 6-8) - כפי שעשה למשל כאשר הייתה לו התנגדות לחבר הוועד מר טולדנו - ולכן הוא מנוע מלטעון לגבי השתתפותו של מר שפילברג כחבר הוועדה לאחר שזו נתנה החלטתה בתום הדיון (ראו לעיל סעיף 6 סיפא). לסיכום טענות התובע בעניין הרכב הוועדה: יש לדחות את טענות התובע נגד עצם קיומה של ועדת הבירור והמשמעת או השתתפות בה של מי מחבריה, שכן התובע הופיע בפני הוועדה, העלה טענותיו לפניה, ולא כפר בסמכותה; בכך די כדי לקבוע כי התובע מנוע מלכפור בסמכות הוועדה והחלטתה מחייבת את התובע (דב"ע מה/ 30 -3 אליה צביאל - הוטל קוסמופוליטן בע"מ, פד"ע יז 225, 232 - "פסק דין צביאל"). 11. דיוני הוועדה: א. לטענה זו של התובע בדבר פגמים בהתנהלות הוועדה ותוקף החלטתה, מספר ראשים. הראשון - התובע טוען כי לא הותר לו להביא ראיות; לא התאפשר לו לחקור עדים, ובכלל זה לחקור את האחר; לא התאפשר לו לעיין בראיות; הדיון נוהל שלא בנוכחותו, ופרוטוקול הוועדה אינו משקף נאמנה את הדיון בוועדה. בסיכומיו הוסיף ב"כ התובע וטען שהפרוטוקול אינו חתום. ב. בית הדין הארצי עמד על אופי דיוניה של הוועדה הפריטטית הדנה במישור האישי בפסק דין צביאל, כדלקמן: "ועדה פריטטית מצווה על שמירת כללי הצדק הטבעי, דהיינו, הכלל המחייב לאפשר למי שבעניינו דנים להופיע בפני הוועדה ולהשמיע את טענותיו... כשם שבוררות אינה חייבת בניהול פרוטוקול, כך גם ועדה פריטטית, שדיוניה, מעצם טבעם, אף פחות פורמליים מאלה של בוררות... הוועדה הפריטטית חייבת בהעלאת החלטתה על הכתב... אין לעובד, שעניינו נדון בוועדה פריטטית, זכות לחקור עדים, ומשאופשר לו לחקרם, אף אם לדעתו לא בצורה מספקת, נהגה עמה הוועדה לפנים משורת הדין... אשר להזמנת עדים או הצגת מסמכים - כבר נאמר, כי רק צד לדיוני הוועדה רשאי לדרוש את הבאתם, ואף כאן - לוועדה שיקול דעת, אם להתיר הבאת עד זה או אחר, וזה בדומה לשיקול דעתו של בורר בקשר לכמות הראיות שישמע בכל עניין" (בעמ' 231). זאת ועוד: "אין בית הדין בא במקום הוועדה ובודק את מסקנותיה, ובית הדין לא יתערב בהן אף אם הוא עצמו עשוי היה להגיע למסקנות שונות על סמך אותו חומר. כל אשר בית הדין יעשה הוא לבדוק ולבחון באיזו מידה ניתנה לתובע הזדמנות להשמיע את דבריו בפני אותה ועדה, ובאיזו מידה לא חרגה זאת מסמכויותיה" (תב"ע לג/ 16- 9 יצחק אלגזר - עיריית אשדוד, פד"ע ד עה, עט-פ). דברים אלו יפים לענייננו. ג. במקרה דנן: התובע הופיע בפני הוועדה, והיה חופשי למסור את גרסתו, וכן כל מסמך שיימצא לנכון; התובע לא הצביע על זכות קונקרטית שנשללה ממנו; אף לא הובא בפנינו מסמך שעשוי היה לשנות את החלטת הוועדה או עניין אחר שהיה באפשרות התובע להציג בפני הוועדה ונמנע ממנו לעשות כן. " ... אם היו לתובע מסמכים נוספים להצגה בפני הוועדה, והוא, מטעמים השמורים עמו העדיף שלא להציגם, אל לו להלין, אלא על עצמו בלבד" (תב"ע לג/ 16- 9 יצחק אלגזר - עיריית אשדוד, פד"ע ד עה, פ). מעבר לאמור, התובע לא ביקש לקבל לעיונו חומר נוסף ולא ביקש להוסיף טענות לאחר הדיון בפני הוועדה. ד. אין בידנו לקבל את טענת התובע לפיה לא ידע על זכותו לחקור עדים ולהביא ראיות מטעמו, גם מהטעם שמחומר הראיות עולה שזו אינה ועדת בירור ומשמעת ראשונה עבור התובע (עדותו של מר שפילברג, עמ' 14 לפרוטוקול, שורה 14-15), ויש להניח שהכיר את סדרי עבודתה והתנהלותה. ה. לאור כל האמור לעיל אנו דוחים את נימוקי התובע לביטולה של החלטת הוועדה ככל שהטענה נוגעת להבאת ראיות, חקירת עדים וניהול הפרוטוקול. ו. טענתו השנייה של התובע בסוגיה זו הנה שהעונש שהוטל עליו פגום ולא תקין. ז. לא מצאנו ממש בטענת התובע שהעונש הוטל בחוסר סמכות שכן מנהל כוח אדם לבדו מוסמך לקבוע את הענישה לפי סעיף 7.4.1 לנוהל. לאור נוהל המשמעת יש לראות במנהל כוח אדם הגורם המוסמך להקים ועדת בירור ומשמעת, למנות את חבריה ולאכוף את החלטתה. אולם, כפי שקבענו לעיל, מעדותו של מר איתן ולדמן עולה בבירור, שסמכות זו הואצלה לו, ולכן ויש לראות בו עוזרו של מנהל כוח אדם לצורך הפעלת הסמכות האמורה. ח. מר שפילברג יצא מהדיון השני בוועדה בטרם ניתנה החלטת הוועדה; הוא קיבל דיווח בעל פה ומסקנות יתר חברי הוועדה היו מקובלות עליו. ייתכן שיש כאן טעם לפגם. אכן, ועדה פריטטית צריכה לדון ולהכריע פה אחד, ולשם כך על כל חברי הוועדה לשבת יחד. יחד עם זאת, לא מצאנו שנוכחותו של מר שפילברג בוועדה בעת קביעת הענישה היה בה כדי לשנות את התוצאה, או להטות את הכף לטובת התובע. אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, אין מדובר בפגם המאיין את ההליך כולו ומביא לביטולו. מר שפילברג נכח בכל שלבי הבירור והדיון בוועדה, ויצא את החדר בטרם קביעת הענישה. שוכנענו שהחלטת הוועדה, שכזכור התקבלה פה אחד, הייתה על דעתו ובהסכמתו. ט. אחד העונשים שרשאית ועדת בירור ומשמעת להטיל על עובד שביצע עבירת משמעת, כעולה מנוהל המשמעת, הוא קנס כספי. איננו סבורים כי בהתחשב בנסיבות האירוע בו היה התובע מעורב בחילופי דברים צורמים עם עובד אחר הכפוף לו, כאשר שני העובדים הודו שנקטו אלימות מילולית וייתכן שאף הפעילו כוח פיזי, קנס כספי בגובה מחצית השכר של שני ימי עבודה הוא בלתי סביר בצורה קיצונית, המצדיק התערבות בית הדין בשיקול דעתה של ועדת המשמעת. סוף דבר בעניין זה: מן הטעמים שפורטו לעיל אנו דוחים את טענת התובע שנפל פגם בהליך בפני הוועדה. סוף דבר 12. מכל האמור עולה כי לא מצאנו פגם המחייב את התערבותנו בהליך שננקט כלפי התובע. הנתבעת פעלה במסגרת סמכויותיה והחלטתה של הוועדה תקפה ומחייבת ולא מצאנו מקום, בתוקף הביקורת השיפוטית על מעשה המנהל, לאיין את ההחלטה או להחזיר את העניין לוועדה לדיון חוזר. משכך, נדחית תביעתו על שני ראשיה. 13. מאחר שמצאנו שהתובע שהשתתף בהליך מראשיתו ועד סופו, לא טען כנגד חוקיותו או פגם שנפל בו וחלק מטענותיו אף לא הועלו גם בכתב התביעה אלא רק במסגרת החקירה הנגדית של העדים או בסיכומיו, יש מקום לחייבו בהוצאות. התובע ישא בהוצאות הנתבעת לרבות שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 5,000 ש"ח להיום.עבירות משמעת