בקשה לאישור תביעה ייצוגית בבית הדין לעבודה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לאישור תביעה ייצוגית בבית הדין לעבודה:

השופטת רונית רוזנפלד
פתח דבר

1. המערער, רונן תורג'מן, עבד כשומר אצל מעסיקתו, במשך תקופה בת חודשים ספורים, שבמהלכם, כך לטענתו, קופח בתשלום זכויותיו הסוציאליות. על כך הגיש תביעתו לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים בה עתר וביקש, בין השאר, כי בית הדין יחייב את המעסיקה בתשלום דמי חגים, פיצוי בגין אי הפרשות לקרן פנסיה והחזר ניכויים שנוכו לטענתו שלא כדין משכרו (עב' 1262/09, דמ/5889/08).
בהליך נפרד עתר המערער לבית הדין בבקשה לאישור התובענה שהגיש בעילות האמורות, כתובענה ייצוגית (השופט אייל אברהמי; עב' 1265/09). על החלטת בית הדין האזורי הדוחה את הבקשה סב הערעור שלפנינו.
נקדים אחרית לראשית, ונציין כי נוכח חוסר בהירות בקשר לתשתית העובדתית הנדרשת להחלטה, לרבות בשאלה בדבר זהות המעסיקה, ותחולת הסכם קיבוצי על מערכת היחסים שבין הצדדים, מצאנו כי נכון יהיה להחזיר את הדיון לבית הדין האזורי על מנת שיושלם לפניו הבירור העובדתי הנחוץ. אף מצאנו להורות כי ככלל, יש לקיים דיון בבקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, ובכפוף לכך שאין טעם מיוחד לאי קיומו של דיון כאמור, ייתן בית הדין החלטה בבקשה אך לאחר שהתקיים בה דיון .

התביעה העיקרית, עילות הבקשה וההליך לפני בית הדין האזורי

2. את תביעתו הכספית בהתייחס לזכויות הסוציאליות שנמנעו ממנו, הגיש המערער כנגד החברה שחק אבטחה בע"מ ח.פ. 0-298243-51 (להלן - שחק אבטחה), וכנגד החברה בן אבטחה 1989 בע"מ (להלן - בן אבטחה). בכתב התביעה טען כי עבד כשומר אצל שחק אבטחה בגזרת הר נוף בירושלים, בתקופה שהחל מיום 20.2.06, במשך 8.4 חודשים, עד שהתחיל לעבוד כשומר באותו אתר אצל החברה בן אבטחה, שם המשיך ועבד במשך 14.1 חודשים. משביקש המערער לאשר כתובענה ייצוגית אך את תביעתו כנגד שחק אבטחה בע"מ, ובהתייחס לתקופת העבודה אצלה בלבד, לא נעסוק בהמשך הדברים בטענות שבכתב התביעה הנוגעות לבן אבטחה, שלפי העולה מן מתיק בית הדין האזורי, אף לא הגישה כתב הגנה.

3. בכתב התביעה מציין המערער בין השאר כי הנתבעת, היא שחק אבטחה, חתומה על ההסכם הקיבוצי בענף השמירה. התביעות הכספיות שביקש המערער לאשר כתובענה ייצוגית נגדה הן אלה:


א. פיצוי בגין אי הפרשה משכרו לפנסיה מקיפה בשיעור 6% לאחר 6 חודשי עבודה, רטרואקטיבית מהחודש הראשון לעבודתו בנתבעת, בשיעור כולל של 807 ש"ח (קרן).
ב. תגמול עבור 5 ימי חגים בשיעור של 560 ש"ח (קרן).
ג. ניכויים מן השכר שלא בהסכמה- ניכוי לקרן מתנות בשיעור של 12 ש"ח לחודש, במשך תקופה בה 8.3 חודשים, סך הכל 100 ש"ח; ניכוי ליד שרה בשיעור של 5 ש"ח לחודש, במשך 8.3 חדשים, סך הכל 42 ש"ח.
ד. "גילום שיעורי מס במועד תשלום התביעה". בחלק זה של תביעתו ביקש המערער כי בית הדין יחייב את שחק אבטחה בסכום המס שיהיה עליו לשלם בבוא העת, עקב תשלום סכום התביעה בסכום חד פעמי, פחות סכום המס שהיה עליו לשלם על פי שיעור המס הרגיל, אילו קיבל את התשלום מחולק לפי מועדי התשלומים המקוריים.

4. בכתב ההגנה שהגישה שחק אבטחה נטען כי המערער עבד אצלה החל מיום 20.2.06 וסיים עבודתו ב-15.7.06, קרי לאחר 5 חודשי עבודה בלבד. לטענתה, לא ידוע לה על נסיבות המשך עבודתו של המערער באתר. ככל הידוע לה במועד סיום מתן השירותים באתר על ידה זומן התובע לקבלת עבודה חלופית, והוא מצידו סירב להגיע, ובכך נותק הקשר ביניהם.
עוד נטען על ידי שחק אבטחה כי היא אינה חתומה על הסכם קיבוצי, וכי חל עליה צו ההרחבה בענף בלבד. על פי הוראותיו של צו ההרחבה, קמה הזכות להפרשות לפנסיה אך בחלוף שישה חודשי עבודה. משהמערער לא עבד אצלה פרק זמן זה, ממילא דין תביעתו לפיצוי בגין אי הפרשות לפנסיה להידחות. כמו כן, על פי הוראותיו של צו ההרחבה זכאי המערער לדמי חגים רק בתום שלושה חודשי עבודה, ובתקופה שלאחר תום אותם שלושה חודשים ועד לסיום העבודה לא חלו כל ימי חג.
את התביעות המתייחסות לניכוי מן השכר ליד שרה וקרן מתנות הכחישה שחק אבטחה ללא התייחסות נוספת. החברה הוסיפה וטענה, כי אין למערער זכאות לגילום שיעור המס, שהרי כלל לא ידוע מה יהיה שיעור המס שיחול עליו במועד התשלום, כמו כן התביעה אינה מכומתת וכלל אין להתייחס אליה.

5. את בקשתו לאישור התובענה שהגיש כנגד שחק אבטחה כתובענה ייצוגית, הגיש המערער לאחר שהתקבל כתב ההגנה מטעמה של שחק אבטחה. בבקשתו ציין המערער כי הצדדים לתביעה הינם "התובע והנתבעת", דהיינו הוא עצמו והחברה שחק אבטחה; כי עיסוקה של שחק אבטחה, לפי תדפיס רשם החברות שצירף הינו מתן שירותי שמירה וניקיון ללקוחותיה; כי שחק אבטחה הכחישה כי חל עליה הסכם קיבוצי בענף השמירה וכי חל עליה צו ההרחבה החל בענף, וכי עבד אצל שחק אבטחה בתקופה שמיום 20.2.06 ועד 31.8.06 בסה"כ 8.4 חודשים. הוסיף עוד המערער וטען בבקשתו כי גם אם הנתבעת חברה בארגון המעסיקים בענף השמירה החתום על ההסכם הקיבוצי הכללי בענף, אין כל מניעה להגיש תובענה ייצוגית בגין התקופה שלפני תחילת חברותה, ולגבי כל התקופה בה לא הייתה חברה בארגון המעסיקים. כמו כן נטען כי גם אם קיים הסכם קיבוצי ו/או המשיבה חברה בארגון מעסיקים אין מניעה מלאשר התובענה כתובענה ייצוגית. בבקשתו מוסיף עוד המערער ומבסס זכאותו לדמי חגים על הוראות צו ההרחבה בענף השמירה, שהרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי מיום 31.12.73 על כלל עובדי השמירה.
בקשר לעילת הניכויים שלא כדין מבהיר המערער בבקשתו, כי בכל תקופת עבודתו השתכר שכר מינימום, ומשכך, ונוכח ההפחתה משכרו השתכר שכר בשיעור שהוא נמוך משכר מינימום. לדבריו אין כל הסכם בינו לבין הנתבעת בדבר ההפחתה, ואף אם היה הסכם כזה, אין לו כל תוקף.

6. הסעדים העיקריים המבוקשים במסגרת התובענה הייצוגית הם אלה:
א. "לאכוף את הנתבעת לקיים את צו ההרחבה ולחייבה לשלם לכל אחד מחברי הקבוצה דמי חגים, כפי חובתה בצו ההרחבה ובהתאם לתקופת עבודתו בנתבעת".
ב. לחייב את הנתבעת להשיב לכל אחד מחברי הקבוצה את סכומי הניכויים שניכתה משכרם שלא כדין, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום הניכוי.
ג. לאכוף על הנתבעת לקיים את צו ההרחבה ולשלם לכל אחד מחברי הקבוצה את סכום ההפקדה בשיעור 6% מן השכר.
ד. בנוסף להצהיר על זכאותם של העובדים אצל הנתבעת במועד מתן פסק הדין להפקיד עבורם כספים בגין הסדרים פנסיוניים.

קבוצת המעוניינים שבשמה מבוקש לנהל את התובענה כתובענה ייצוגית הינם כל עובדי הנתבעת שחק אבטחה בע"מ במהלך ה"תקופה הקובעת". את "התקופה הקובעת" לעניין הבקשה והסעדים הנתבעים הגדיר המערער בבקשתו כתקופה של 7 שנים לפני הגשת תביעתו האישית לבית הדין האזורי, דהיינו 7 שנים קודם ל-12.10.2008.

7. בעוד שהתובענה והבקשה לאישורה כתובענה ייצוגית (להלן גם-"הבקשה") הוגשו כנגד שחק אבטחה בע"מ ח.פ. 512982430, והיא זו שהגישה כתב הגנה, מי שהגישה תגובה לבקשה הינה "שחק אבטחה שמירה ושירותי משרד בע"מ ח.פ. 511664500 (להלן – "שחק שירותי משרד").
בתגובה לבקשה טוענת שחק שירותי משרד, כי על הצדדים לתביעה חל הסכם קיבוצי מיוחד משנת 1992 עליו היא חתמה מול הסתדרות העובדים הכללית, בו החילה על עצמה בהסדר קיבוצי את תנאיו של ההסכם הקיבוצי משנת 1972, וכן חל עליה ההסכם הקיבוצי מכוח חברותה בארגון השמירה מאז שנת 2003. צילום של כתב "הצטרפות להסכם קיבוצי" מיום 24.3.92 וכן הסכם קיבוצי מיוחד מאוקטובר 2003, על פיו יחול על הצדדים ההסכם הקיבוצי הכללי בענף השמירה, מצורף לתגובה לבקשה. משכך, לאור הוראת סעיף 10(3) לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו- 2006 (להלן- חוק תובענות ייצוגיות), אין לדון בתביעה כתובענה ייצוגית, ודינה של הבקשה להידחות על הסף.
כמו כן, גם בשים לב לסכויי הצלחת התביעה, אין לאשרה כתובענה ייצוגית. זאת, בראש ובראשונה לאור תקופת העבודה של המערער, שלא השלים 6 חודשי עבודה אצלה, ומשכך לא קמה לו זכאות להפרשה לפנסיה. כמו כן ואפילו הייתה "השאלה המשותפת" לכלל חברי הקבוצה מוגדרת כזכאות כלל עובדי הנתבעת להפרשה לפנסיה ושיעורה, גם אז, השאלה הייתה האם הנתבעת מקיימת את חובתה, ומה המשמעות הכספית הכרוכה באי קיומה של ההוראה. יישום קביעה זו דורש בירור בנפרד לגבי כל עובד ועובד בהתחשב במשך תקופת עבודתו, היקף משרתו ועוד. מצב דברים זה, שעה שעצם חובת ההפרשה אינה שנויה במחלוקת, אינו הדרך היעילה להכרעה בתביעה, ומשכך, התובענה אינה מתאימה לבירור כתובענה ייצוגית.
בקשר לתביעה לדמי חגים נטען כי נדרש בירור בנפרד בהתייחס לכל אחד מן העובדים שבקבוצה אם עבד ביום החג, ובהתאם לכך מהו השיעור הגמול המגיע לו.
מוסיפה עוד החברה וטוענת כי המערער נתן הסכמתו לניכוי ליד שרה וגם הניכוי ל"קרן מתנות” הינו ניכוי כדין.


החלטת בית הדין האזורי

8. בית הדין האזורי נתן החלטתו בבקשה בהסתמך על כתבי הטענות, בסמוך לאחר שהתקבלה תגובת שחק שירותי משרד לבקשה, ובאופן שהצדדים להחלטה, כמצוין בכותרתה הינם מר רונן תורג'מן מצד אחד, ושחק שירותי משרד מן הצד השני.
בית הדין האזורי יצא מן ההנחה כי אין חולק בדבר תחולתו של ההסכם הקיבוצי בענף השמירה על הצדדים. משכך, ונוכח העובדה שהזכאות לדמי חגים והפרשות לפנסיה מוסדרת בהסכם הקיבוצי, קבע בית הדין כי אין לאפשר לתובע לתבוע אותן על פי צו ההרחבה.
אף שבית הדין האזורי היה סבור כי בעצם תחולתו של הסכם קיבוצי אין כדי לשלול לחלוטין את האפשרות לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, קבע כי "במקרה דנן, בהתחשב בעילות התביעה ובנסיבות העניין נחה דעתנו כי אין מקום לאשר התובענה כתובענה ייצוגית בעילות המוסדרות בהסכם הקיבוצי שאין חולק בדבר תחולתו".
בית הדין הוסיף וציין כי הצדדים אף חלוקים בשאלה בדבר משך תקופת העבודה של המערער בחברה, כשלטענת החברה הוא עבד אצלה במשך תקופה בת פחות מששה חודשים. לפי קביעת בית הדין "טענה זו לא נסתרה אף אם לא הוכחה, כך שאין בפנינו ראיה לכך שלמבקש זכות עמידה בעניין ההפרשות לקרן הפנסיה".
בית הדין הוסיף עוד כי לתקופת העבודה יש השלכה גם לעניין הזכאות לדמי חגים, בציינו את עמדת המשיבה לעניין זה, וכפועל יוצא מכך גם את הצורך לברר את עניינו של כל עובד בנפרד, לרבות השאלה אם עבד במי חג אם לאו.
על כן סבור היה בית הדין כי "על מנת לזכות את הקבוצה בסעדים על פי התובענה הייצוגית, יהיה צורך לבחון כל עובד לגופו, באילו ימים עבד, באיזו תקופה ומה קובע ההסכם האישי שלו. כך גם יש לבחון את היקף המשרה של כל עובד. בנסיבות אלה, שעה שלגבי כל עובד יש לכמת ולחשב את הסכום לפי קריטריונים אישיים, אין להכיר בתובענה כייצוגית".

9. בהתייחסו לעילה השלישית שבבקשה- "ניכוי משכר העובדים", ציין בית הדין כי המשיבה צרפה נוסח מכתב שהופנה לכל עובד "בדבר הסכמה לניכויים ליד שרה ולקרן המתנות". לפי קביעת בית הדין אף אם המבקש לא חתם על המכתב האמור, הרי שבכדי להפוך את עילת התביעה בעניין הניכויים לייצוגית, יש לבחון במקרה של כל עובד ועובד האם חתם על המכתב או שסירב לניכויים. היינו, מדובר בעילה המצריכה בירור פרטני לגבי כל עובד בנפרד, ועל כן לא מדובר בעילה המתאימה לבירור כתובענה ייצוגית.
אף נראה היה לבית הדין כי שווי התביעה אינו נמוך, והיא כוללת סעד של פיצוי בגין חיוב במס, סעד שעל פניו אינו זהה לכל חברי הקבוצה.
בהסתמך על כלל הנימוקים כאמור נדחתה הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית.

הערעור

10. ראשית נציין, כי במקור הוגש הערעור בהתייחס לשתי משיבות: האחת- שחק אבטחה בע"מ, והשנייה- שחק אבטחה שמירה ושירותי משרד בע"מ. בהחלטה מיום 10.9.09 קיבלה הרשמת השופטת סיגל דוידוב את בקשת המשיבות, ומחקה את החברה שחק אבטחה בע"מ כמשיבה בערעור. על פי האמור בהחלטה "המשיבה בהחלטת בית הדין האזורי הינה שחק אבטחה שמירה ושירותי משרד בע"מ, ולכן היא בלבד אמורה להיות המשיבה בערעור". מכאן, שהמשיבה היחידה בערעור זה הינה שחק שירותי משרד.

11. לטענת המערער, רק מהחלטת בית הדין האזורי למד על כך שהוגשה תגובה לבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, וכי מי שהגישה את התגובה הינה חברה ששמה והח.פ. שלה שונים מאלה של החברה הנתבעת, ושאליה מתייחסת הבקשה. בעוד שהתביעה והבקשה לאישורה כתובענה ייצוגית הוגשו כנגד שחק אבטחה ח.פ. 2982430-51. ואף כתב ההגנה הוגש מטעמה של שחק אבטחה, מתברר כי התגובה לבקשה הוגשה על ידי חברת שחק אבטחה שמירה ושירותי משרד בעמ' ח.פ. 511664500.
המערער מציין כי עד למועד הגשת כתבי הטענות בערעור לא הוברר מי היא מעסיקתו. על כן אף בחר לציין את שתי החברות כמשיבות. בית הדין החליט בבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית מבלי שהמערער קיבל את התגובה לבקשה, מבלי שהתאפשר לו להשיב לאמור בה, ומבלי שהתקיים בה דיון. כך יצא שלא רק שלא התבררו עובדות הקשורות בזהות המעסיקה, אף לא התבררה שאלת תחולתו של הסכם קיבוצי על מערכת היחסים שבין הצדדים. כך בשים לב לעובדה שבכתב ההגנה, שחק אבטחה שאישרה כי היא המעסיקה, טענה כי לא חל על היחסים שבין הצדדים הסכם קיבוצי. לא זו אף זו, בעוד שהמערער תמך את בקשתו בתצהיר, לרבות לעניין תקופת העבודה, התגובה לבקשה לא נתמכה בתצהיר ומכאן שהיה צריך לקבל את גרסתו לעניין משך תקופת העבודה.
כמו כן, הסכם קיבוצי אינו מונע אישורה של תובענה כתובענה ייצוגית. ארגון העובדים אינו שומר על זכותם של העובדים. מתברר כי ההסכם הקיבוצי, אפילו הוא חל באופן פורמאלי, אינו מסדיר בפועל את תנאי עבודתם של העובדים. ההסכם הקיבוצי המיוחד שלקיומו טוענת המשיבה אינו בגדר ידיעה שיפוטית וקיומו לא הוכח.
כמו כן עילות הניכויים מן השכר אינן מוסדרות בהסכם הקיבוצי. על הניכויים חל איסור מכוח חוק הגנת השכר התשי"א-1951, באשר אין הוא עונה על אף אחת מן החלופות הקבועות בסעיף 25 לחוק זה.
ובנוסף, השינויים בנתוני העובדים אינם מונעים אישור תובענה כתובענה ייצוגית. על מנת שהתביעה תאושר נדרשות שאלות שהן משותפות לכלל חברי הקבוצה, ואין דרישה כי הן תהיינה זהות. השוני הנטען לגבי תקופת עבודתו של כל עובד, שיעור משרתו וסכומי השכר שקיבל- אלו הם הבדלים טבעיים בין עובדים במקום העבודה. שוני כזה אינו שולל אפשרות של הגשת תובענה ייצוגית. קביעת סכומי הזכאות בקשר לתובעים השונים הוא עניין של חישוב אריתמטי פשוט.
חולשתה של קבוצת המעוניינים, ומצב של תת אכיפה בקרב עובדי הקבלן, הם בגדר ידיעה שיפוטית. באישור תביעותיהן של קבוצות מעין אלה כתובענות ייצוגיות, יהיה כדי לסייע באכיפת זכויותיהם של העובדים.

12. שחק שירותי משרד תומכת בעיקרו של דבר בטעמים עליהם נסמך בית הדין האזורי בהחלטתו. לטענתה, שחק אבטחה מעולם לא העסיקה את המשיב, והייתה זו היא, שחק שירותי משרד, שהעסיקה אותו. שחק שירותי משרד חתומה על הסכם קיבוצי מיוחד, והיא חברה בארגון המעסיקים בענף השמירה. משחל על החברה הסכם קיבוצי, לא ניתן לנהל נגדה תובענה ייצוגית.
בית הדין האזורי צדק בפסיקתו כי יש צורך לבדוק פרטנית את תביעותיו השונות של העובד, ומשכך, וגם מטעם זה צדק בית הדין בדחותו את הבקשה.

דיון והכרעה
המסגרת הנורמטיבית
13. על מנת שתביעה תאושר כתובענה ייצוגית, צריך שיתמלאו בה התנאים המנויים בהוראת סעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות, והם אלה:
"(1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;
(2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין;
(3) קיים יסוד סביר להניח, כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת...;
(4) קיים יסוד סביר להניח, כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב".


בסעיף 4(א) לחוק נמצא הוראות בדבר מי שרשאי להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית ובשם מי. לענייננו, מי שרשאי להגיש תובענה ייצוגית הינו:

"אדם שיש לו עילה בתביעה או בעניין כאמור בסעיף 3(א) המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם בשם אותה קבוצה."

בקשר למהות תביעת הפרט שמתחום משפט העבודה, העומדת בתנאי החוק להגשת כתובענה ייצוגית, נחוצה לעניינו במיוחד הוראת סעיף 10 לתוספת השנייה לחוק, בה נקבע כדלקמן:

"10. (1) תביעה בעילה אשר לבית דין אזורי לעבודה הסמכות
לדון בה לפי סעיף 24(א)(1)(1א) או (3) לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט-1969, ובלבד שלא נדרש במסגרתה סעד של פיצויי הלנת קצבה, פיצויי הלנת שכר או פיצויי הלנת פיצויי פיטורים לפי הוראות סעיפים 16, 17 ו-20 לחוק הגנת השכר התשי"ח-1958.
(2) ...
(3) בפרט זה -
"תביעה" למעט תביעה של עובד שחל עליו הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו, והמעביד של אותו עובד או ארגון מעבידים שהוא חבר בו צד להסכם הקיבוצי;
"הסכם קיבוצי" - הסכם קיבוצי לפי חוק הסכמים קיבוציים התשי"ז-1957 או הסדר קיבוצי בכתב" .


14. הנה כי כן, על מנת שתאושר תביעה כתובענה ייצוגית נדרש שיתקיימו בה שורה של תנאים, והכל, לשם השגת המטרות העומדות ביסודו של ההסדר שבחוק תובענות ייצוגיות, והן, כפי שנקבע בהוראת סעיף 1 לחוק, כדלקמן:

"1..... לקבוע כללים אחידים לעניין וניהול הגשה של תובענות ייצוגית, לשם שיפור ההגנה על זכויות ובכך לקדם בפרט את אלה:
(1) מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתבקשים לפנות לבית המשפט כיחידים.
(2) אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו.
(3) מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין.
(4) ניהול יעיל הוגן וממצה של תביעות".


מן הכלל אל הפרט
15. בפסק דינו נדרש בית הדין האזורי לשאלות שונות, בקשר להתקיימותם של התנאים לאישור התביעה שהגיש המערער כתובענה ייצוגית, והגיע למסקנה כי משורה של טעמים, שעל עיקריהם עמדנו לעיל, אין לאשרה. נמצאנו למדים כי מסקנותיו של בית הדין האזורי מושתתות במידה רבה על מצע עובדתי כפי שנפרש לפניו בתגובת המשיבה, ומבלי שהתקיים דיון בבקשה. כך קרה שבמסגרת הערעור התברר כי בעוד שכתב התביעה הוגש כנגד חברת שחק אבטחה, וכתב ההגנה הוגש אף הוא מטעמה, ובו נטען כי לא חל עליה הסכם קיבוצי, את התגובה לבקשה הגישה שחק שירותי משרד הטוענת כי היא זו שהעסיקה את המערער; כי על היחסים ביניהם חל הסכם קיבוצי מיוחד, והסכם קיבוצי כללי, וכי היא חברה בארגון מעסיקים בתחום השמירה.

16. מן הטיעונים שהובאו לפנינו במסגרת הערעור, התקשינו לעמוד על פשר "ההתרחשות" בעניין "חילופי החברות" בכתבי הטענות מטעם המעסיקה, כמו גם בקשר להתכחשות הנתבעת מלכתחילה לתחולת הוראותיו של ההסכם הקיבוצי הכללי בענף השמירה, ול"אימוצו" של ההסכם בתוקף רב, בדיעבד, במסגרת התגובה לבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית. בית הדין האזורי התרשם כי אין מחלוקת בין הצדדים בדבר תחולתו של הסכם קיבוצי על היחסים שביניהם. בשים לב לתהפוכות ב"זהות המעסיקה" ולטענות המשתנות בדבר תחולתו של הסכם קיבוצי, אנו סבורים כי ההנחה בדבר תחולתו של הסכם קיבוצי אינה מבוססת דיה, מה עוד שנחוצה הבהרה מי היא המעסיקה, כנגד מי הוגשה התביעה, ומי היא המשיבה הנכונה בבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית. בקשר לכך נציין עוד כי בתלושי השכר שהוגשו לתיק מצוינת המעסיקה בשם "שחק בע"מ" שהיא אף לא אחת מן השתיים בהן דובר עד כה.

17. אכן, לכתב התגובה שהגישה שחק שירותי משרד לבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, צורף מסמך משנת 1992, חתום על ידי נציג ההסתדרות ולפיו החברה מצטרפת להסכם הקיבוצי הכללי בענף השמירה "תוך הקפדה על קיום ותשלום מלוא התנאים הסוציאליים כגון שכר מינימום ביטוח העובדים במבטחים ועוד." אף צורף הסכם קיבוצי מיוחד משנת 2003 וכתב הצטרפות של שחק שירותי משרד לארגון המעבידים, נושא תאריך 24.6.03, חתום על ידי רמי ברקת, בעלים ומנכ"ל.
מסמכים אלה אינם בבחינת ידיעה שיפוטית של בית הדין, וזכותו של המערער, ככל שהוא חולק על האמור בהם, לקיים בירור בדבר אמינותם, לרבות בשאלה בדבר תחולתם ותוקפם במועדים הרלוונטיים.

18. לא למותר הוא לציין את החשש או חוסר הנוחות המתעוררים נוכח ריבוי החברות או השמות (ראו עוד בהמשך התייחסותנו למכתב המנכ"ל רמי ברקת לכלל עובדי "חברת שחק"), והשינויים בגרסת המעסיקה, המחייבים לטעמנו עריכת בירור טוב יותר בשאלה מי היא בעצם האישיות המשפטית שהעסיקה את המערער באופן אמיתי, אם חל עליה הסכם קיבוצי, ואם היא אכן חברה בארגון המעבידים בענף השמירה.
למעלה מן הנדרש נציין כי לא נעלם מעינינו כי לאחר שניתנה החלטת בית הדין האזורי מושא הערעור, היו חילופי בקשות ותגובות בפני בית הדין האזורי בקשר לזהות המעסיקה, אלא שבירור זה לא מוצה, וזאת ככל הנראה נוכח הגשת הערעור מושא פסק דין זה.

19. ויובהר - משטרם התבררה זהות המעסיקה של המערער ואם חל על הצדדים הסכם קיבוצי לא מצאנו להתייחס בשלב זה לשאלות המתעוררות בקשר ליישומה הנכון של הוראת סעיף 10(3) לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, אם יש ללכת לפי ה"פרשנות המרחיבה" או "המצמצמת", ועד כמה ובאילו מקרים אם בכלל, ניתן לאשר תובענות ייצוגיות במקום עבודה שבו חל הסכם קיבוצי [ראו לעניין זה ע"ע 1154/04 גרוס- מדינת ישראל (9.1.07), אלון קלמנט ושרון רבין מרגליות, תובענות ייצוגיות בדיני עבודה, האם השתנו כללי המשחק, עתיד להתפרסם בעיוני משפט לא', עע 339/07 אורן ואח'- בנק הפועלים בע"מ (18.1.09), וההפניות שם]. מכל מקום, וככל שהמערער יהיה סבור כי ראוי הדבר שתובא לפני בית הדין האזורי עמדת ההסתדרות הכללית החדשה בקשר לבקשה, ודאי אין למנוע זאת ממנו.

20. לא נצא ידי חובתנו אם לא נפנה לעניינים עובדתיים נוספים, שאף בהם נדרש בירור, קודם למתן החלטה בבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית.
עניין ראשון הטעון בירור הינו תקופת העבודה של המערער. בעוד שהמערער טוען לתקופת עבודה בת כשמונה חודשים אצל מעסיקתו, ואת טענתו תמך בתצהיר, המעסיקה, חולקת עליו וטוענת כי הועסק על ידה תקופה בת 5 חודשים בלבד. את טענתה זו נמנעה המעסיקה מלתמוך בתצהיר. בית הדין האזורי סבור היה, ובצדק, כי משך תקופת העבודה הינו נתון רלוונטי להחלטה בדבר אישור התביעה לפיצוי בגין אי הפרשות לפנסיה כתובענה ייצוגית. משכך, ראוי היה לדעתנו לברר את המחלוקת שבין הצדדים לעניין זה על דרך של בחינת הראיות ושקילתן, תוך מתן אפשרות לצדדים להתייחס אליהן. בהעדר בירור כאמור יש לטעמנו קושי בהסתמכות בית הדין האזורי על גרסת החברה המעסיקה דווקא.

21. עניין נוסף שבו נדרשת השלמה של הבירור העובדתי הינו הניכויים מן השכר ל"יד שרה" ו"לקרן מתנות". בקשר לטענות שבבקשה לעניין הניכויים מן השכר, נסמך בית הדין בהחלטתו על מסמך שהגישה המעסיקה במצורף לתגובתה לבקשה. עיון במסמך מעלה כי הוא עוסק אך בניכויים מן השכר ליד שרה, ואנו לא מצאנו בו התייחסות לקרן מתנות. מתוך תגובת המשיבה לבקשה כמו גם מכתב ההגנה, כלל לא ברורה מהותה של קרן המתנות, לאן מבוצע הניכוי, מכוח מה, עבור מה, והאם בכלל התבקשה הסכמת העובדים לניכוי לקרן.
לא זו אף זו ובקשר לניכוי ליד שרה- המסמך עליו נסמכת המשיבה בקשר לניכוי ליד שרה, חתום על ידי רמי ברקת (שהוא כנראה מנכ"ל ובעלים של שחק שירותי משרד), מופנה לכל עובדי "חברת שחק". מהותה של חברה זו לא התבררה, ולא ברור, לפי גרסת המעסיקה עצמה, אם המערער עבד בחברה זו.
כמו כן, באותו מכתב הנושא תאריך 6.3.05, נקראים העובדים לתרום ליד שרה תרומה חודשית סמלית, שתועבר ישירות ליד שרה. עוד נרשם שם, כי אם מסיבה כלשהי העובד אינו מעוניין במתן תרומה עליו להודיע על כך. ולמען הסר ספק, אין מתבקשת חתימת העובד, בין כזו המעידה על הסכמה ובין כזו שאינה מעידה על הסכמה. מבלי להביע עמדה אם מצב דברים שכזה שבעקבותיו מבוצע ניכוי, אכן משקף הסכמה, אין לנו אלא להפנות למועד המצוין על המכתב שהוא 6.3.05. ויוזכר, מועד תחילת עבודתו של המערער אצל מעסיקתו הינו פברואר 2006!
הינה כי כן, על פני הדברים לא ברור כיצד נסמכת המשיבה על פניית המנכ"ל שהינה ממועד שלפני תחילת עבודתו של המערער, כמבטאת הסכמה לניכוי מן השכר, בין של המערער ובין של אחרים, שלא היו עובדי החברה באותה עת.

22. המשיבה סבורה כי השוני שבין התובעים הפוטנציאליים בקבוצת המעוניינים, בעניינים כגון היקף משרה, תקופת עבודה ושיעור השכר, עומד למערער לרועץ בבחינת בקשתו לאישור התובענה כתובענה ייצוגית.
אכן, קיומו של צורך בבירור סוגיות עובדתיות שונות בקשר עם כל אחד מן התובעים בקרב קבוצת המעוניינים מצביע על כך, כי תובענה ייצוגית איננה הדרך היעילה להכרעה במחלוקת. אלא שככל שהשוני בין תובעים בקבוצת "מעוניינים" מתבטא בתקופת עבודה, בהיקף משרה או בשיעור השכר, ספק אם הוא צריך לשקול כשלעצמו, לעניין אישור התובענה כתובענה ייצוגית. זאת ולו מן הטעם, ששוני זה הינו שוני מובהק וטבוע בקבוצות "מעוניינים" בתחום משפט העבודה. וממילא, משהתאפשר על פי החוק להגיש תובענות ייצוגיות של עובדים כנגד מעסיקיהם, כי אז יש קושי בהסתמכות עליו, כשלעצמו, כמונע אישור תובענה כתובענה ייצוגית.
מכל מקום, בשים לב לכך שהמערער ביקש כי תביעתו בקשר לכמה וכמה ועילות תאושר כתובענה ייצוגית- אכן, אפשר שלא כל עילות התביעה ראויות להתברר כתובענה ייצוגית. מבלי שיש בכך כדי להביע עמדה באשר לתוצאות הבירור בבית הדין האזורי, ברור הדבר כי אין הכרח לאשר או לדחות בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית "כמקשה אחת", בהתייחס לכלל עילות התביעה. אין מניעה לאשר אך את חלקן של העילות, ואף ניתן להגדיר את קבוצת המעוניינים באופן שונה מן המבוקש, כך שהמכנה המשותף בין חברי הקבוצה יתאים לניהול התובענה כתובענה ייצוגית.

סיכומם של דברים והערה לסיום
23. הנה כי כן, מכל הטעמים שפורטו, אין מנוס מהחזרת הדיון לבית הדין האזורי, על מנת שישלים את הבירור העובדתי הנדרש לצורך מתן החלטה בבקשת המערער לאישור התובענה שהגיש כתובענה ייצוגית.

24. מכלל האמור מתבקשת עוד הנחייתנו לפיה, ככלל, יש לקיים דיון בבקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, וזאת אלא אם התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות שלא לקיים דיון כאמור. קיום הדיון נדרש על מנת לעמוד היטב על נקודות המחלוקת שבין הצדדים, ככל שהן נוגעות לתשתית העובדתית הרלוונטית לעניין אישור התובענה כתובענה ייצוגית.
סוף דבר
25. הערעור מתקבל בחלקו, במובן זה שמבוטלת החלטת בית הדין האזורי הדוחה את הבקשה לאישור תביעת המערער כתובענה ייצוגית. נוכח הצורך בבירור טוב יותר של התשתית העובדתית הרלוונטית מוחזר עניינו של המערער אל בית הדין האזורי, על מנת שישלים את הבירור העובדתי וישוב וייתן החלטתו בבקשה. המשיבה תשלם הוצאות המערער בסך של 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק . סכום זה ישולם למערער בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהי תביעה ייצוגית ?

  2. ביטול תביעה ייצוגית

  3. תביעות סרק ייצוגיות

  4. תביעה ייצוגית בשטחים

  5. פסיקת שכר לתובע ייצוגי

  6. תביעה ייצוגית אומגה 3

  7. הסתלקות מתביעה ייצוגית

  8. התיישנות תביעה ייצוגית

  9. עורך דין תביעה ייצוגית

  10. הסתלקות מתובענה ייצוגית

  11. תביעה ייצוגית נגד תנובה

  12. מחיקת נתבע מתביעה ייצוגית

  13. תעריפי מים - תביעה ייצוגית

  14. העברת הדיון בתביעה ייצוגית

  15. תנאים לאישור תביעה ייצוגית

  16. תביעה ייצוגית נגד אולג'ובס

  17. תגובה לתשובה בתביעה ייצוגית

  18. בקשה לאישור תובענה ייצוגית

  19. תביעה ייצוגית נגד נושאי משרה

  20. מי יכול להגיש תביעה ייצוגית

  21. מי רשאי להגיש תביעה ייצוגית

  22. אישור תביעה ייצוגית נגד בזק

  23. החזר ארנונה - תביעה ייצוגית

  24. תביעה ייצוגית להחזר שכר לימוד

  25. פשרה לפני הגשת תביעה ייצוגית

  26. הפרת הסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  27. בדיקת מונה גז - תביעה ייצוגית

  28. פשרה בתביעה ייצוגית נגד מנורה

  29. תביעה ייצוגיות חוק חניה לנכים

  30. תביעה ייצוגית של אגודת החרשים

  31. תשלום לעורך דין בתביעה ייצוגית

  32. פשרה בתביעה ייצוגית נגד שטראוס

  33. תביעה ייצוגית בבית הדין לעבודה

  34. שתי תביעות ייצוגיות באותו נושא

  35. אישור תביעה ייצוגית נגד שטראוס

  36. בקשות דומות לאישור תביעה ייצוגית

  37. על מה אפשר להגיש תביעה ייצוגית ?

  38. תביעה ייצוגית בנושא מגה גלופלקס

  39. חיוב על אס אמ אסים תביעה ייצוגית

  40. תקנה 19 לתקנות תובענות ייצוגיות

  41. אישור הסדר הסתלקות תביעה ייצוגית

  42. פסיקת הוצאות לתובע בתביעה ייצוגית

  43. הגשת ראיות נוספות בתביעה ייצוגית

  44. תנאים לאישור פשרה בתביעה ייצוגית

  45. פשרה בתביעה ייצוגית נגד פיצה האט

  46. בקשה לצירוף תובעים לתביעה ייצוגית

  47. דוגמא לבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  48. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד בזק

  49. תביעה ייצוגית בנושא העלאת הארנונה

  50. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד כלל

  51. הסדר פשרה לפני אישור תביעה ייצוגית

  52. פשרה בתביעה ייצוגית נגד הדיוטי פרי

  53. אישור תביעה ייצוגית נגד חברת שמירה

  54. פשרה בתביעה ייצוגית נגד בנק דיסקונט

  55. בקשה לאישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  56. שתי בקשות דומות לאישור תביעה ייצוגית

  57. הגשת תביעה של עובדים כתביעה ייצוגית

  58. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד יטבתה

  59. עיכוב תביעה ייצוגית עד להכרעה בבג''צ

  60. מינוי בודק להסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  61. בקשה לדחיית מועד בירור תביעה ייצוגית

  62. פשרה בתביעה ייצוגית בנושא חניית נכים

  63. פתיחת כרטיס סים נעול - תביעה ייצוגית

  64. הסדר פשרה צופה פני עתיד בתביעה ייצוגית

  65. תנאים לאישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  66. סילוק בקשה לאישור תביעה ייצוגית על הסף

  67. מחיקת בקשה לאישור תביעה ייצוגית על הסף

  68. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד סטימצקי

  69. תביעה ייצוגית בנושא גביית יתר על גרירה

  70. העברת הדיון בבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  71. תביעה ייצוגית בנושא חישוב תגמולי ביטוח

  72. הפסקת גבייה על פי חוק תובענות ייצוגיות

  73. פשרה בתביעה ייצוגית לפני הגשת כתב הגנה

  74. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד סופר פארם

  75. פסיקת הוצאות לאחר הסתלקות מתביעה ייצוגית

  76. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד תחנות דלק

  77. בקשת הסתלקות מבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  78. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד לאומי קארד

  79. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד דואר ישראל

  80. חובת פרסום בקשה להסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  81. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד ביטוח לאומי

  82. הפסקת גבייה לאחר בקשת אישור תביעה ייצוגית

  83. בדיקת משכון רכב דואר ישראל: תביעה ייצוגית

  84. פליטת חומרים מזהמים - פשרה בתביעה ייצוגית

  85. תביעה ייצוגית בנושא גביית דמי חבר הסתדרות

  86. בקשה בהסכמה להסתלקות מאישור תביעה ייצוגית

  87. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד הולמס פלייס

  88. בקשה לאישור תביעה ייצוגית בבית הדין לעבודה

  89. אישור תביעה ייצוגית בנושא הסתרת תאריך תפוגה

  90. בקשה לאישור תביעה ייצוגית בנושא ביטוח דירה

  91. אין צורך לאשר תביעה ייצוגית נגד ביטוח לאומי

  92. פשרה בתביעה ייצוגית נגד בית חולים בילינסון

  93. הפיכת תביעה בבית הדין לעבודה לתביעה ייצוגית

  94. ביטול אישור תביעה ייצוגית בבית המשפט העליון

  95. אישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית בבית הדין לעבודה

  96. תביעה ייצוגית: שינוי גודל האריזות של דגני הבוקר

  97. הגשת בקשה לתביעה ייצוגית ללא "פניה מוקדמת" לנתבע

  98. תביעה ייצוגית: טעות בחישוב מע"מ בתשלום צריכת מים

  99. טוען כי פוטר מהעבודה בגלל שהגיש בקשה לתביעה ייצוגית

  100. תביעה ייצוגית: חוסר אפשרות להשתחרר מחוזה במשך שנה

  101. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד בנק לאומי למשכנתאות

  102. בקשה לאישור הסתלקות לפי סעיף 16 של חוק תובענות ייצוגיות

  103. זכות לגילוי ועיון במסמכים בשלב הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  104. תביעה ייצוגית: חובות הדיווח החלות על בעלי עניין בחברה ציבורית

  105. תביעה ייצוגית - אי השבת יתרות זכות שנרשמות לטובת נישומים בגין תשלומי חובה

  106. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון