בקשה לביטול החלטה לאשר תביעת חוב

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לביטול החלטה לאשר תביעת חוב: בפני בקשתה של אונטריו לטד. חברה זרה קנדה (להלן: "המבקשת"), לבטל את החלטת המנהל המיוחד של מלון זוהר ירושלים בע"מ (בפירוק) (להלן: "החברה") מיום 20.4.04, לאשר את תביעת החוב של חברת השקעות תר בע"מ (להלן: "השקעות תר"). עיקרי העובדות הדרושות לעניין נגד חברת מלון זוהר ירושלים בע"מ (להלן: "החברה") ניתן צו פירוק ביום 7.1.97 ועו"ד גיל הורוביץ מונה כמפרק החברה (להלן: "המפרק"). במסגרת תפקידו טיפל המפרק, בין היתר, בתביעת החוב של השקעות תר בסך של 2,811,311 ₪. הבסיס לתביעת החוב בתשלום של השקעות תר לבנק המזרחי בגין ערבות שנתנה לטובת החברה לבנק ואותה נאלצה לפרוע. ביום 27.12.01 דחה עו"ד הורוביץ את תביעת החוב של השקעות תר, אף כי קבע כי השקעות תר שילמה החוב לבנק מזרחי בגין ערבותה, משסבר כי בעלי המניות הותיקים של החברה, התחייבו לסלק את החוב והשקעות תר תוכל להיפרע מבעלי המניות הותיקים, מתוך הכספים העומדים לזכותם בקופת הפירוק. בעקבות פנייתה של השקעות תר לביהמ"ש, הוסכם בין הצדדים ביום 3.1.02 כי להשקעות תר תינתן האפשרות להגיב על החלטת המפרק לדחות תביעת החוב עד ליום 15.1.02. החלטת המפרק תהיה בבחינת טיוטה, והחלטתו הסופית של המפרק תינתן עד ליום 25.1.02 (נספח 1 לתגובת השקעות תר). לאחר שהמפרק לא פעל עפ"י ההסכמה הדיונית ולא נתן החלטתו, הגישה השקעות תר ביום 5.3.02 ערעור על החלטת המפרק מיום 27.12.01, לדחות את תביעת החוב (פש"ר 3080/02). בדיון בערעור שהתקיים ביום 7.5.02, הוסכם כי לאור שחרורו של עו"ד הורוביץ מתפקידו, ימחק הערעור ותביעת החוב של השקעות תר תיבדק ע"י הכונ"ר, אשר מונה כמפרק החברה. הכונ"ר לא בדק תביעת החוב ועתר למינוי מנהל מיוחד שישלים המלאכה. בדיון שהתקיים ביום 5.9.02 הוריתי על מינויו של עו"ד ברגרזון כמנהל מיוחד מטעם הכונ"ר (להלן: "המנהל המיוחד"), בין היתר, על מנת שיבדוק את כל תביעות החוב שהועברו לטיפול הכונ"ר, ובהם גם את תביעת החוב של השקעות תר. יש לציין שבדיון זה נכחו, בין היתר, גם ב"כ המבקשת, באותה עת, עו"ד כהן-קשת. 3. ביום 20.4.04 קיבל המנהל המיוחד את תביעת החוב של השקעות תר ודווח על כך לביהמ"ש בדו"ח פעולות חמישי שהגיש כבר ביום 21.4.04 (נספח ו' לתגובת המנהל המיוחד). דיווח זה בא לידי ביטוי גם בדו"ח הפעולות השישי שהוגש ע"י המנהל המיוחד (נספח ה' לתגובת המנהל המיוחד). בינואר 2006 הגיש המנהל המיוחד בקשה לחלוקת מקדמה לבעלי המניות, בה התייחס לתביעות החוב שנבדקו וביניהן גם תביעות החוב שהגישה המבקשת והשקעות תר. בסעיף 10 לבקשה ציין המנהל המיוחד במפורש את דרישת השקעות תר לכספים המגיעים לה בגין רכיב הפרשי ההצמדה והריבית לאחר אישור הקרן עפ"י תביעת החוב שהוגשה על ידה (נספח ח' לתגובת המנהל המיוחד). בינואר 2007 הוגשה בקשה ספציפית לחלק מקדמה לאונטריו וכן לאשר את שכר המנהל המיוחד. 4. הדיון בתיק זה התקיים ביום 30.11.08 ונדחה למתן החלטה. ביום 14.12.08 הוגשה בקשה לעכב מתן החלטה (בש"א 6247/08), זאת לאור הערות ביהמ"ש והצדדים במהלך הדיון שלא הוצגו ראיות לאומד דעתם של הצדדים לפרשנות ההסכם, כפי שמפרש אותו ב"כ המבקשת ולכן עשה "מאמצים עליונים לאתר את ד"ר ספודק ולקבל ממנו תצהיר שישלח בפקס עוד היום לביהמ"ש...". ד"ר ספודק גם מוכן להיחקר בביהמ"ש באופן מידי משנמצא בארץ. ביום 4.1.09 הומצא תצהירו של עו"ד גרודה מבלי להמתין להחלטת ביהמ"ש ומבלי לקבל אישורו. ביום 19.3.09, בעת שעבדתי על התיק הוגשה בקשה לצרף ראיות נוספות. ביום 26.3.09 הוגשה בקשה דומה לצרף ראיות נוספות, כאשר הקו המשותף לכל הבקשות שלא מצורף אליהן תצהיר ואין בהן כל הסבר מדוע לא ניתן היה להגיש התצהירים והראיות המוגשות היום, עת הוגשה לביהמ"ש, הבקשה המקורית לבטל את החלטת המנהל המיוחד. עיקרי הבקשה החלטת המנהל המיוחד לאשר תביעת החוב של השקעות תר ביום 20.4.04, נודעה למבקשת רק לאחרונה למרות שהמבקשת היא הנושאת ב-78% מכל הפסד הנגרם לקופת הפירוק כתוצאה מתשלום כל תביעת חוב. למנהל המיוחד לא היתה הסמכות לסטות מהחלטת המפרק עו"ד הורוביץ אלא לכל היותר להנחות את השקעות תר להגיש ערעור על החלטה זו. המנהל המיוחד לא ביקש את תגובתה של המבקשת ולא שיתף אותה בהחלטתו מבעוד מועד. די בהתנהגות זו כדי לבטל ההחלטה משהמנהל המיוחד מודע להחלטת המפרק. החלטת המנהל המיוחד מבוססת על אי הבנה ועל פירוש שגוי ומוטעה של ההסכם מיום 25.2.91 (להלן: "הסכם אונטריו") שנחתם בין המבקשת לחברה, וכן על פרוש מוטעה של חקירתו של עו"ד מ. גרודה, נציגה של המבקשת בחברה, בפני המפרק הקודם. לפי הסבריו של עו"ד גרודה ובפרשנות ההגיונית והפשוטה של הסכם אונטריו, תביעת החוב של השקעות תר מתייחסת לחוב לבנק המזרחי שכלל לא בא לידי ביטוי בהסכם אונטריו ולא הודע למבקשת. התשלום לבנק המזרחי שולם ע"י השקעות תר בגין חוב של בעלי המניות שלא הצהירו עליו בהסכם אונטריו, ולכן לא קמה להשקעות תר הזכות להחזר מהמבקשת בגין הערבות ששילמה, אלא מבעלי המניות הקודמים בלבד, אשר התחייבו למכור למבקשת את מניות החברה כשהיא נטולת חובות. המבקשת לא הסכימה שהחברה בה השקיעה מיטב כספה תישא בתשלום חוב שלא הובא לידיעתה ולא נלקח בחשבון בחישוב השקעתה בחברה. כמו כן, קביעת המנהל המיוחד כי הסכם אונטריו הינו ללא תאריך אינה נכונה, משנערך ונחתם ביום 25.2.91, כפי שמופיע בראש ההסכם. בנוסף, היה על המנהל המיוחד להזמין את עו"ד גרודה, אשר היה נענה ברצון לכל בקשה מצד המנהל המיוחד, ולקבל את חוות דעתו במקום לשער השערות למה התכוון הוא בדבריו. תגובת המנהל המיוחד דין הבקשה להידחות על הסף, בהעדר תצהיר של ד"ר ספודק לתמיכה בבקשה. גם לדיון שהתקיים ביום 30.11.08, לא הובא ד"ר ספודק ולא עו"ד גרודה אף כי התברר כי ד"ר ספודק שהה בישראל, לכאורה, במועד הדיון או בסמוך לכך, והוחתם על תצהיר ביום 2.12.08. כל הנסיונות לקבל גירסה של ד"ר ספודק כשלו. גם פניות המנהל המיוחד ואף קביעות ביהמ"ש לא צלחו לגרום לו להיחקר בפני המנהל המיוחד וליתן גרסתו וד"ר ספודק אף סירב לתאם מועד לחקירתו. גם המפרק הקודם לא הצליח לחקור את ד"ר ספודק. בדוחות המנהל המיוחד, הדו"ח השישי, אליו צורפו דוחות קודמים פורטו בהרחבה הכרעות המנהל המיוחד גם בתביעת החוב של השקעות תר. בינואר 2006 הוגשה בקשה לחלוקת מקדמה לבעלי המניות. בבקשה זו פורטו, בין היתר, ההכרעות לרבות, בתביעת החוב של השקעות תר והמבקשת וכן תביעות החוב שטרם הוכרעו. ד"ר ספודק היה בארץ באותה עת, התייצב במשרדו של המנהל המיוחד, קיבל עותק הבקשה אך סירב לשתף פעולה. המנהל המיוחד אף הגיש בקשה נפרדת בעניינו של ד"ר ספודק בש"א 4177/07 (נספח ח' לתגובה) אליה צרף את הבקשה לחלוקת מקדמה ליתר בעלי המניות. ב"כ של ד"ר ספודק, שמייצגו גם כאן, הגיב לבקשה וביקש הכרעה בנושא של הפרשי הצמדה בלא שטען ולו מילה, כנגד אישור תביעת החוב של השקעות תר (תגובת עו"ד רז נספח ט' לתגובה). משד"ר ספודק וב"כ עו"ד רז היו מודעים לכל ההליכים לרבות להכרעת המנהל המיוחד, מנועים הם היום לטעון כנגד ההחלטה לאישור תביעת החוב. תגובת השקעות תר המבקשת ידעה דבר הגשת תביעת החוב של השקעות תר וכי תביעה זו הועברה לטיפולו והכרעתו של המנהל המיוחד, מכיוון שנושא זה נדון בביהמ"ש ביום 5.9.02, עת מונה עו"ד ברגרזון למנהל מיוחד ובו יוצגה המבקשת על ידי עו"ד כהן-קשת. במהלך השנים בחרה המבקשת שלא להסתייג מתביעת החוב ולא פנתה למנהל המיוחד בשום בקשה הנוגעת לענין. מנגד, המבקשת דרשה וקיבלה מעת לעת את דו"חות הפעולה שהגיש המנהל המיוחד לביהמ"ש ובהם עדכן, בין היתר, את סטטוס הטיפול בתביעת החוב. כך, לדו"ח הפעולה החמישי מיום 21.4.04, צורפה החלטתו של המנהל המיוחד בתביעת החוב של השקעות תר מיום 20.4.04. משידעה המבקשת על אישור תביעת החוב במשך כ-4 שנים, אין בסיס לטענתה כי "רק לאחרונה ובנסיבות מקריות" נודע לה על החלטת המנהל המיוחד. יתרה מכך, בבקשה שהגיש המנהל המיוחד לחלוקת מקדמה על חשבון דיבידנד למבקשת. בתגובתה ביקשה המבקשת כי ביהמ"ש יכריע בבקשת המשיבה לקבלת הפרשי ריבית והצמדה החל מיום צו הפירוק ואילך, על מנת שקופת הפירוק לא תצבור חוב בגובה הפרשי ההצמדה והריבית (בש"א 4177/07, מיום 18.1.07). בכך ראתה המבקשת מעשה מוגמר בכל הקשור לתביעת החוב ועל כן מדובר בהודאת בעל דין. המבקשת נוהגת בחוסר תום לב ובחוסר נקיון כפיים כאשר היא מסתירה מביהמ"ש את ידיעתה בדבר ההכרעה בתביעת החוב. ההוראות הרלבנטיות לענין הנדון הינן תקנות 95-96 לתקנות פשיטת הרגל, תשמ"ה-1985החלות גם על חברה בפירוק, וקובעות כי בקשה לביטול תוגש על ידי חייב, נושה או הכונ"ר. המבקשת אינה נמנית על אף אחד מן הזכאים. בנוסף, קובעת תקנה 95 כי הבסיס לביטולה של תביעת חוב או הפחתת סכומה הינו כי התביעה אושרה שלא כיאות. המבקשת לא טענה וממילא לא הוכיחה כי תביעת החוב אושרה שלא כיאות. כל טענת המבקשת מתבססת על "אי מייל" שכתב עו"ד גרודה לב"כ המבקשת ובו עדות מפי השמועה. מנגד, פירט המנהל המיוחד בהחלטתו השיקולים עליהם התבסס, בדק כל המסמכים, בדק העדויות שנגבו ע"י המפרק הקודם ואף ביקש מב"כ המשיבה מסמכים נוספים ו/או הסברים שנדרשו בקשר עם תביעת החוב. נוכח האמור, לא הוכיחה המבקשת כי התביעה אושרה "שלא כיאות". תגובת הכונ"ר הבקשה לביטול החלטת המנהל המיוחד הוגשה באיחור של כ-4 שנים, אף שהמבקשת היתה מעורבת בהליכים וידעה שהמנהל המיוחד החליט בתביעה. ככל שהבקשה מבוססת על ראיות חדשות ומהימנות, האינטרס לבירור האמת יגבר על עקרון סופיות הדיון למען השגת תוצאה ראויה ומשפט צדק. ההחלטה נסמכת על פרשנות הסכם אונטריו ועל גרסתו של עו"ד מ. גרודה. אין מחלוקת שהמשיבה שילמה את חוב החברה כערבה, אולם השאלה היא האם היתה הסכמה שהמשיבה לא תדרוש מהחברה כספים בגין תשלום זה. לשם מתן החלטה בסוגיה זו יש לפרש את ההסכם פרשנות תכליתית בהתאם ללשון ההסכם ולאומד דעת הצדדים. לשון ההסכם מותירה ספקות ואינה פותרת את השאלה המשפטית האמורה. אומד דעת הצדדים נלמד מנסיבות כריתת ההסכם ובעקרון זו סוגיה עובדתית. המנהל המיוחד, במסגרת תפקידו המעין שיפוטי, נתן החלטתו על בסיס חקירתו והמידע שאיתר, והחלטתו נתונה לביקורת שיפוטית. אל מול עקרון סופיות הדיון ומחדליה הפרוצדורליים של המבקשת, עומד האינטרס לבירור האמת, אשר לעיתים ינתן לו משקל רב יותר, ככל שקיימת ראיה חדשה המצדיקה בירור מחדש של הסוגיה שבמחלוקת. נשאלת השאלה האם למבקשת ראיות מסוג זה. לפיכך, לצורך חשיפת האמת ובשל החשש שהמשיבה לא היתה זכאית לקבלת הכספים מקופת הפירוק, הכונס הרשמי לא יתנגד לבירור המחלוקת העובדתית לקבלת התצהירים ולחקירת המצהירים, בכפוף לחיוב המבקשת בהוצאות מתאימות, בשל מחדליה. דיון המבקשת הגישה בקשה זו כארבע שנים לאחר החלטת המנהל המיוחד בתביעת החוב של השקעות תר. מדובר בשיהוי חריג, אשר אינו מוצדק בנסיבות העניין. טענת המבקשת כי ידעה על אישור תביעת החוב, שהגישה השקעות תר, רק לאחרונה ובנסיבות מיוחדות תמוהה במקצת ואינה עולה בקנה אחד עם העובדות העולות מהחומר המצוי בתיק. המבקשת משאירה בערפול רב המועד שנודע לה, כביכול, דבר אישור תביעת החוב ובאיזה נסיבות היה הדבר ואינה מפרטת דבר. טענת המבקשת כי נודע לה רק לאחרונה אינה מדוייקת, בלשון המעטה, כיוון שבבקשה שהוגשה לביהמ"ש לחלוקת מקדמה ע"ח דיבידנד לבעלי המניות פירט המנהל המיוחד אופן חלוקת הכספים לבעלי המניות וגם למבקשת. הכרעה זו פורטה בכל דו"ח שהגיש המנהל המיוחד. בנוסף כפי שעולה מתגובת המנהל המיוחד ד"ר ספודק היה במשרדו וקיבל עותק הבקשה שהוגשה לביהמ"ש וזאת עוד בתחילת 2006. הבקשה הוגשה לביהמ"ש ביום 15.1.06 (בש"א 1172/06). מכאן למדים אנו שכבר בינואר 2006 ידעה המבקשת דבר הכרעתו של המנהל המיוחד ולא עשתה דבר כיוון שסברה שהחלטה זו ראויה. בנוסף, בינואר 2007 הוגשה בקשה לחלק מקדמה ע"ח דיבידנד למבקשת (בש"א 4177/07) וזו נמסרה לד"ר ספודק, כפי שעולה מפניתו לב"כ הכונ"ר בה הוא מציין כי קיבל המסמכים ביום 7.2.07. תמיכה בעובדה שהמבקשת הסכימה להכרעת המנהל המיוחד בתגובת עו"ד רז לבקשה שם ציין- "עניין שני שיש לדון בו הם הסעיפים 10 ו-11 בבקשתו של המנהל המיוחד מיום 12.1.06 שבהם מדובר על טענות השקעות תר ושל עזבון גוטמן לכספים נוספים המגיעים להם לטענתן בגין הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן צו הפירוק ועד עתה...נראה לנו כי יש להכריע בהקדם בעניין הנ"ל אם אכן מגיע להם הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן צו הפירוק כנטען, וגם מהסיבה שהפרשי ההצמדה והריבית מצטברים כל יום ויתכן כי שיעוריהם גבוהים מאלו של ההפקדות בחשבון הפירוק וחשבון הפירוק מפסיד...". לכן התבקש ביהמ"ש לסיים ההכרעה בשני נושאים אלה בהקדם האפשרי. אמירה זו יותר מכל דבר אחר מצביעה על ידיעת המבקשת את דבר אישור תביעת החוב של השקעות זה מכבר ואת הסכמתה להכרעה זו, שכן נאמר בתגובה מפורשות שהתביעה בגין הפרשי הצמדה וריבית הם "ספיחים נוספים", דהיינו, בנוסף לתביעת החוב שכבר אושרה ע"י המנהל המיוחד. תגובה זו הוגשה ביום 26.8.07 בעוד הבקשה לביטול החלטת המנהל המיוחד הוגשה ביום 13.7.08, כשנה לאחר מכן, ללא מתן הסבר לשיהוי הרב. מכאן מסקנתי כי האמירה שהדבר נודע למבקשת רק לאחרונה, אינה מדוייקת. מעבר לאי הדיוק שבדבר, הרי המבקשת בהתנהלותה הבהירה שאין היא חולקת על החלטת המנהל המיוחד ומסכימה לקביעתו. המבקשת בתגובתה, כאמור, הסכימה לבדיקת זכאותה של השקעות תר לתשלום הפרשי הצמדה וריבית. אין ספק שאין מקום לדון בהפרשי הצמדה וריבית אם אין זכאות לתשלום הקרן. ב"כ המבקשת לא מתייחס לעניין זה ולא נותן הסבר הכיצד ביקש להכריע בהקדם בנושא הפרשי הצמדה וריבית מבלי להתיחס באותה תגובה להצעה עצמה ולעובדה שהמבקשת חולקת על הכרעת המנהל המיוחד. בקשת המבקשת לוקה בשיהוי רב, כאמור, ודי בכך כדי לדחות הבקשה על הסף. בנוסף קיימת גם מניעות לטעון כנגד החלטת המנהל המיוחד היום, כאשר בזמן אמת לא באה כל טענה לעניין זה. נהפוך הוא, המבקשת בהתיחסותה להפרשי הצמדה וריבית ובבקשה להכריע בהקדם הסכימה להחלטת המנהל המיוחד. יש לדחות הבקשה גם לאור התנהלות המבקשת הגובלת בחוסר תום לב, שעה שאינה מציינת מתי נודע לה דבר החלטת המנהל המיוחד ולא טורחת לצרף תצהיר לתמיכה לבקשתה. הכונ"ר סבור שיש לאפשר למבקשת לפתוח הדיון מלכתחילה אם הבקשה מבוססת על ראיות חדשות ומהימנות, אלא מאי, אין בפנינו ראיות חדשות. עסקינן בפרשנות של הסכם שנחתם ביום 25.2.91, דהיינו לפני כ-18 שנה. פרשנות זו של ההסכם היתה ידועה לד"ר ספודק, נציג המבקשת זה מכבר ויכול היה להציג עמדתו בפני המנהל המיוחד, עת נדרש לכך שוב ושוב, אך לא טרח להתייצב לחקירה. יכול היה ב"כ המבקשת גם לזמן את עו"ד גרודה או לבקש תצהירו כפי שעשה אחרי הדיון, אך לא מצא לעשות כן. מדובר, איפוא, בראיות ישנות נושנות ולא בעובדות חדשות שצצו לא מכבר ולא היו ידועות. היתה למבקשת האפשרות להביא ראיותיה אך משהסתיים ההליך ולא עשתה כן, אין מקום בשלב זה להתחיל כל ההתדינות מלכתחילה. לאחר הדיון שהתקיים בפני ולאור הערות ביהמ"ש והצדדים לסיכויי הבקשה, משלא צורף תצהיר לתמיכה בפן העובדתי, הוגשה בקשה לצרף תצהירים (בש"א 6247/08) כשפועל יוצא מכך - פתיחת כל ההליך מחדש. בבקשה זו יש טעם לפגם, בלשון המעטה. היה בידי המבקשת די והותר זמן לצרף התצהירים, לבקשה המקורית. נכון לומר כי חובה היה עליה לעשות כן. רק לאור הערות ביהמ"ש לאחר סיום הדיון, משהבינה שהיא ניצבת בפני שוקת שבורה, היא מבקשת להגיש התצהירים ללא כל הסבר מדוע לא עשתה כן עד היום. במהלך ניהולו של תיק זה על בקשותיו השונות, הועלה רבות נושא חקירתו של ד"ר ספודק, נציג המבקשת, בפני המנהל המיוחד ואף הוריתי כי על ב"כ המבקש לתאם הגעתו של ד"ר ספודק ארצה לצורך חקירתו על ידי המנהל המיוחד (בש"א 7740/07, החלטה מיום 28.4.08; נספח י' לתגובת המנהל המיוחד). ד"ר ספודק בחר שלא להיחקר וניכר כי המבקשת ניסתה להימנע בכל מחיר מחקירה זו. גם בבקשה שבפני, בחרה המבקשת שלא להגיש תצהיר מטעמו של ד"ר ספודק או עו"ד גרודה ולא להעמידם לחקירה נגדית. כשנשאל על כך ב"כ המבקשת במהלך הדיון לא נתן תשובה של ממש (פר' 30.11.08 עמ' 5, ש' 5; עמ' 6, ש' 1-2). בקשה להגיש תצהירים לאחר סיום הדיון בניגוד לכל הליך תקין צריכה להיות מלווה בנימוקים מיוחדים. בבקשה זו אין נימוקים כלל מדוע התצהירים לא הוגשו מבעוד מועד. ב"כ המבקשת מתעלם מהצורך לנמק מחדל זה או ליתן לו הסבר כלשהו. באין הסבר לאי הגשת התצהירים אין מקום , לאפשר הגשת התצהירים בשלב זה, ולפתוח בדיון מחדש לאחר שהתסיים, שכן אלמלא הערות ביהמ"ש והצדדים במהלך הדיון, בקשה זו לא היתה באה לעולם. ניכר במבקשת כי פעלה מתוך כוונה שלא לצרף תצהירים, ומשגישה זו לא היטיבה עימה, מיהרה ושלפה הבקשה לצרף התצהירים כקלף אחרון, מבלי שהביאה בפני ביהמ"ש כל הסבר להתנהלותה. יכלה המבקשת, עוד טרם הדיון - לאור תגובת המשיבים - להגיש בקשה לצרף תצהירים, אך משלא עשתה כן, אין מקום לאפשר זאת לאחר שהסתיים הדיון בתיק. יש גבול לכמה ניתן "למתוח" הפרוצדורה. דוגלת אני בגישה שהפרוצדורה אינה מיטת סדום ויש להתיחס אליה בגמישות אך זאת עד גבול מסויים ואל לו לבעל הדין למתוח גבול זה. לעניין זה התייחס כב' השופט עציוני בע.א 103/71 נורדיה נ' בכר פ"ד כו (1) עמ' 3 320. "אשר לליברליות בשמירה על קיום תקנות סדר הדין ולנטיית בית משפט זה שלא לקפח זכות מהותית בשל פגם פורמליסטי, נטיה זו מצאה לה ביטוי הולם ב-ע"א 189/66, (4), בעמ' 479, לו הייתי שותף גם אני ואשר בו אמר השופט ברנזון כי "הפרוצדורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל-דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר-מינן". אולם אין לשכוח כי דברים אלה לא נועדו להתיר את הרסן ולהרשות לכל בעל-דין לנהוג בתקנות הדין כאוות נפשו, רוצה - מקיימן, לא רוצה - אינו מקיימן. אמנם אין הפרוצדורה "מטת סדום", אבל גם מזרן סתם אין היא שאתה מקפלו וזורקו ממקום למקום. תקנות הדיון - מטרתן ליצור מסגרת נאותה כדי לאפשר לצדדים להגיע לחקר האמת בדרך היעילה ביותר, ולכן מן הראוי כי נקפיד ככל האפשר לקיימן". השופט א.רובינשטין במאמרו "על דין אמת וסדר דין אמת, דברים לכבוד המשנה לנשיא בית המשט העליון, השופט ד"ר שלמה לוין עם פרישתו" [המשפט ט' (תשס"ד) 501, עמ' 501-502) אומר- "אכן, יש המקלים ראש במידת מה בסדרי הדין מתוך תפיסת עולם שלפיה מסגרות 'פורמליסטיות' מכבידות על עשיית הצדק. אך הצדק צריך להיעשות לכל הצדדים, לא רק למי שסדרי הדין אינם נוחים לו, וסדרי הדין הם המרכבה לכך. המקל ראש בהם טועה. אכן, אולי אין הם במהותם משוש כל לב ואין בהם ניחוח של שיח הרבים... בבוא רש"י לאפיין את המשפט (בדונו בחושן המשפט שעל לב הכן הגדול, שמות כ"ח, ט"ו-א"ר), מזכיר הוא את סדרי הדין: 'שהמשפט משמש ג' לשונות, דברי טענות בעלי הדין, וגמר הדין וענש הדין', קרי, משפט שלבים סדורים, ומנהגו מנהג של שופי". בע.א 32/89 גולן נ' עלוני פד"י מו (3) 665, 670 נקבע ע"י כב' השופט מ.חשין- "אשר לתובע: תובע זכאי ליומו בבית המשפט, אך זכות זו נטל בצידה, והוא, שלא יכביד שלא-כראוי לא על בית המשפט ולא על הנתבע, ושלא יטריח את אלה מעבר למידה ולצורך. תובע אין זכותו בידו לפגום בניהולו התקין של המשפט... בית המשפט מייצג את אינטרס הכלל, ומוסיף ומגן הוא על אינטרסים הן של תובע והן של נתבע. אינטרס הכלל הוא שבית המשפט לא יבטל זמנו לריק וכי יעשה כמיטב יכולתו לסיומם של משפטים..." הפרוצדורה נועדה לכל הצדדים ואין לאפשר המצב בו צד אחד הופך הפרוצדורה לפלסתר תוך התעלמות מכל ההוראות הרלוונטיות בסדרי הדין. על ביהמ"ש לשים קץ להתנהלות זו, הגורמת לבזבוז זמן שיפוטי, לבזבוז זמנו של הצד שכנגד. המטרה היא לנהל הליך יעיל ולשם כך קיימת הפרוצדורה שיצרה המתווה לכך. ב"כ המבקשת בחר להתעלם מכל סדרי דין אפשריים ומשכך אין לו אלא להלין על עצמו. הגיעה העת לסיים ההתדיינות בתיק זה. לו סברה המבקשת שאכן אין ממש בקביעת המנהל המיוחד, היה עליה לפעול בזמן אמת וללא שיהוי כה ניכר. לא רק זאת השקעות תר שינתה מצבה לרעה כיוון שהכספים כבר חולקו ע"י המנהל המיוחד. בנסיבות אלה אני דוחה הבקשה לבטל החלטת המנהל המיוחד וכן הבקשה הנוספת לצרף תצהירים לבקשה. מחייבת המבקשת בהוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסכום של 17,500 ₪ בצירוף מע"מ למנהל המיוחד ולהשקעות תר, לכל אחד מהם. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. סכום החיוב נקבע לאור מספר הבקשות והצורך להגיב לכולן. בבש"א 3044/08 הגישה השקעות תר בקשה לחלק הדיבידנד בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הפירוק. הכונ"ר תמך בבקשה המנהל המיוחד השאיר אותה לשיקול דעת ביהמ"ש, ואילו המבקשת מתנגדת כשנימוקיה לא ברורים בטענה שהכספים לא נשאו הפירות המבוקשים. לעניין חלוקת הדיבדנד חל פרק ז' של תקנות פשיטת הרגל. תקנה 101 לתקנות אלה קובעת כי "החלטתו של נאמן לפי סעיף 8 לפקודה לעניין הוספת הפרשי הצמדה וריבית לא תיענה אלא לאחר ששולמו במלואם כל החובות שנקבעו בפשיטת הרגל. החלטה כאמור תינתן תוך שישים ימים מיום תשלום הדיבידנד הסופי והעתק ממנה יומצא לכונס הרשמי". לפיכך הפרשי הצמדה וריבית ישולמו כפוף לתשלום כל החובות שנתבעו בפירוק ואושרו ע"י המנהל המיוחד. החשבון המדוייק של הפרשי הצמדה וריבית יערך על ידי המנהל המיוחד.תביעת חובחוב