מה הדין במקרה שלן בקשה למחיקת כתב תשובה ? פסיקת בתי המשפט שבה והבהירה כי תשובה לתגובה המוגשת לפי תקנה 241 (ג) לתקנות סד"א, לא נועדה לתקן את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית או לערוך "מקצה שיפורים", אלא להשיב לטענות המועלות בתגובה, כדי לבסס את המפורט בבקשת האישור. כך למשל, בת.א. (ת"א-יפו) 1486/02, בש"א 2884/03 שטריקס נ' קרסו נקבע לאמור: "תשובת המבקש תיעשה כתגובה לטענות המשיב שהן מהותיות, ומעוררות שאלות-מחלוקת חדשות, אשר לא עורר המבקש בבקשתו". כמו כן, בת.א. (ת"א-יפו) 2524/01, בש"א 22843/01 קראוס נ' תאגיד איסוף מכלי משקה בע"מ, , קבעה השופטת ע' ברון את הדברים הבאים: "הרשות להגיב לתשובת המשיב, הנתונה למבקש מכח ס"ק (ג1) לתקנה 241, נועדה לאפשר מתן מענה לטענות בלתי צפויות מצד המשיב, אשר לא ניתן ולא צריך היה לקדמן מראש כחלק מהמסכת השלמה, העובדתית והמשפטית, עליה נסמכת הבקשה. מאליו ברור, כי התגובה לתשובה אינה במה להעלאת פרטים מהותיים חדשים או להכללת נושאים אשר מלכתחילה ראוי היה לפרטם בבקשה גופה והם נפקדו ממנה. ניתן להקיש לעניין הוראת תקנה 241 (ג1) מהוראת תקנה 64 לתקנות, שעניינה כתב תשובה המוגש בתגובה לכתב הגנה, שזו לשונה: "אין להעלות בכתב תשובה נימוק תביעה חדש, ואין לכלול בו טענה שבעובדה שאינה מתיישבת עם טענותיו הקודמות של אותו בעל דין". הדברים אמורים מקל וחומר, שעה שמדובר בתגובה לתשובה לבקשה בכתב, שבה לא הסתפק מתקין התקנות בדרישה מאת המבקש לשטוח מלוא טיעוניו בבקשה, אלא הורה על פירוט אסמכתאות וצירוף תצהיר לאימות העובדות".  ומתוך החלטת השופט מ' גל ב-ת.א. (י-ם) 1122/97, בש"א 3543/99 דיור וקיט בע"מ נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל.   "כידוע, לפי תקנה 241 (ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, הותר למבקש להגיב על תשובת המשיב. המדובר בתגובה המתחייבת מן התשובה, שהרי פרטים מהותיים לא ניתן לכלול בה. אם היה צריך לציין נושאים נוספים, אזי חלה החובה לכלול אותם בבקשה גופה, או לבקש לתקנה". כך למשל, נקבע בבש"א (ת"א-יפו) 9458/08 גולוד נ' חברת פלאפון תקשורת בע"מ. ובבש"א (ת"א-יפו) 9502/07 סקוביץ נ' סלקום ישראל, מפי השופטת צ' ברון: "הרשות להשיב לתגובת המשיב נועדה לאפשר מתן מענה לטענות בלתי צפויות מצד המשיב, אשר לא ניתן ולא צריך היה לקדמן מראש כחלק מהמסכת השלמה, העובדתית והמשפטית, עליה נסמכת הבקשה. מאליו ברור, כי התשובה לתגובה אינה במה להעלאת פרטים מהותיים חדשים או להכללת נושאים אשר מלכתחילה ראוי היה לפרטם בבקשה גופה והם נפקדו ממנה ובוודאי שאין להביא למצב, שבו התשובה היא מעין בקשה חדשה. כללים אלה יושמו בדרך של קל וחומר, כאשר מדובר בתובענה ייצוגית, שאז על התובע הייצוגי להעלות מלכתחילה את מירב הטענות ולתחום כהלכה את גדר המחלוקת [ראה, בעניין זה, ת"א (ת"א) 2552/02 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' חי אלי ואח' (, 26.4.06); ת"א (ת"א) 2524/01 קראוס נ' תאגיד איסוף מכלי משקה בע"מ (, 13.1.03)]". בת.א. (ת"א-יפו) 1980/04, בש"א 10361/05 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פרמינגר נקבע בזו הלשון: "כלל האצבע הראשון, אין לטעון בכתב התגובה טיעונים חדשים שאינם נובעים מכתב התשובה. מהכלל האמור נובעות שתי מסקנות האחת, שאין לראות בכתב התגובה אופציה ל"מקצה שיפורים" לבקשה. השניה, כתב התגובה כשמו כן הוא מטרתו להגיב לטענות הצד שכנגד ולהפריכן. כלל האצבע השני, כפי שכתבתי בעניין תבל תשדורת בינלאומית לישראל:  "פרשנות מסמכים וחוקים, אין לה מקום, למצער בכתב התשובה". (ת.א. 1600/99 (בש"א 601668/99, בש"א 36421/99 ) תבל תשדורת בינלאומית לישראל בע"מ נ' ברנשטיין (לא פורסם))". בת.א. (ת"א-יפו) 2205/04, בש"א 19004/05 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אסטוריה אינווסטמנטס לימיטד, ( 17.11.05), מפי השופט מ' אלטוביה: "אכן יש לצפות מבעל דין, ובייחוד כאשר מתיימר הוא לייצג בתביעתו ציבור שלם, כבתובענה קבוצתית, כי יעמוד על ראיותיו וטענותיו טרם הגשת התביעה ולא יבנה תביעה זו בד בבד לאורך ניהולה של התובענה. כך הוא נדרש הן לאור תום הלב הדיוני והן לשם ניהולה כיאות של תובענה כאמור. הגשת תובענה ובקשה להכרתה כייצוגית הנעשית בדרך היכולה לרמז כי נעשתה בחופזה, תוך שימוש מאוחר בכלים פרוצדוראליים כאילו ואחרים, לאחר שהמבקש דלה עובדות וטענות הצד הנתבע, לשם בניית קו טיעון חדש, חלופי, או רחב מהעילות והעובדות המקוריות, עשוי להעיד הן לגבי יכולות התובע לשמש כנציג והן על מניעיו. תובע ייצוגי, הגם שהוא פועל למען כיסו הוא ומטרותיו שלו, ואין בכך פסול, מחויב, בשל בקשתו לשמש נציג ומייצג, ליטול עליו אמות מידה של תום לב וזהירות מוגברים, לרבות בקשר עם היערכותו המשפטית עובדתית עובר להגשת התובענה. לא עשה כן, עלול הדבר לשמש אמת מידה, בן שאר השיקולים, בשקילת כשירותו לשמש כמייצג הקבוצה. דומני כי המבקש לשמש נציג לציבור תובעים נוטל על עצמו חובת אימון כלפי אותו ציבור. חובה זו מכילה בחובה לא רק את חובת תום הלב המוגברת אלא החובה להיערך כראוי בקשר עם ניהול התובענה כשהוא מעדיף את טובת ציבור התובעים הפוטנציאלי על פני הרצון להיות הראשון להגיש את התובענה והבקשה על כל הנובע מכך". בד בבד נקבע בפסיקה כי: "על בית המשפט לנקוט גישה מקלה יותר כאשר מדובר בתובע ייצוגי אשר הגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית בעלת תשתית עובדתית ומשפטית נאותה, והוא מבקש במסגרת התשובה להרחיב את מסגרת הראיות והאסמכתאות מטעמו - לעומת תובע ייצוגי שהגיש מלכתחילה תביעה לקויה, ונעדרת תשתית, והוא מבקש לתקן את הליקויים הבסיסיים שבה במסגרת התשובה" (ר' ת.א. (ת"א-יפו) 1200/06 בנק לאומי לישראל נ' אלבז. כמו כן נקבע בפסק דינו של בית המשפט העליון ב-רע"א 8562/06 פופיק נ' פזגז 1993 בע"מ, "במאמר מוסגר נציין, כי עשויים להיות מקרים בהם מגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית יעמוד על הצורך בראיה מסוימת רק לאחר שהוגשה תשובת המשיב לבקשה. בשל מורכבות ההליך לאישור תובענה ייצוגית והיקף השאלות העובדתיות והמשפטיות העשויות להתעורר בו, ייתכן כי גם במקרה כזה תהא הצדקה להתיר הגשתן של ראיות נוספות לאחר שהוגשה תשובת המשיב. זאת, אף אם לכאורה ניתן היה להשיג ראיות אלה עובר להגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית". כתב תשובהמסמכים