בקשה לקיצור תקופת צינון - שירות קבע בצה"ל

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לקיצור תקופת צינון: 1. לפניי בקשה שהגיש המבקש לקבלת היתר לפי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ"ט-1969 (להלן - החוק או חוק הצינון). המבקש, קצין קבע בצה"ל, היה בתפקידו האחרון ראש ענף כלכלה במנהלת התיאום והקישור לרצועת עזה. בקשתו היא לקבל היתר לעבוד בשתי חברות העתידות לקום בישראל שיעסקו במסחר עם רצועת עזה. במהלך הדיון מיום 26.1.09 ציין ב"כ המבקש כי בנסיבות הנוכחיות מתמקדת הבקשה להיתר רק באחת מחברות אלה. נימוקי הבקשה 2. המבקש, בן 46, נשוי ואב לשני ילדים. בשנים 1998-2004 שימש המבקש במגוון תפקידים בתחום השכר והתקציבים באגף משאבי אנוש של צה"ל. החל מיום 28.4.04 ועד ליום 31.1.08 כיהן המבקש כראש ענף כלכלה במנהלת התיאום והקישור לרצועת עזה "ארז", בדרגה של סגן אלוף. 3. בבקשתו טוען המבקש כי במסגרת תפקידו האחרון היה אחראי על הפעולות הבאות: א. איסוף, ניתוח והצגה של מידע כלכלי בכל הנוגע לכלכלה הפלסטינית, כבסיס לקבלת החלטות כלכליות, מדיניות ומבצעיות. ב. הובלת תהליכים של תיאום וקישור בין ישראל לרשות הפלסטינית בגזרת עזה. ג. ניהול פעילותם של משרדי הממשלה הרלוונטיים בכל הנוגע לתיאום הכלכלי בין ישראל לרשות הפלסטינית. ד. קידום פרויקטים תשתיתיים בתחומי החקלאות, מים, ביוב, חשמל ועוד, זאת עד לעליית שלטון החמאס במרץ 2006. ה. ניהול אזור התעשייה ארז עד לביצוע תכנית ההתנתקות באוגוסט 2005. 4. ביום 31.1.08 יצא המבקש לחופשת פרישה מצה"ל, לאחר למעלה מעשרים שנות שירות ולאחר שסיים קדנציה בת שלוש שנים ותשעה חודשים בתפקידו האחרון. שירותו הפורמאלי של המבקש בצה"ל הסתיים ביום 30.6.08. 5. בבקשתו מציין המבקש כי הוא מעוניין לעבוד החל מיום 1.10.08 בשני תפקידים: האחד - נותן שירותי ייעוץ כלכלי ולוגיסטי, בהיקף עבודה חלקי במסגרת מיזם הנמצא בשלבי הקמה אחרונים על ידי קיבוץ סופה (75% מהשליטה במיזם) וחברת המשאיות י.ש. קרני (25% מהשליטה במיזם). המבקש מציין כי המיזם יעסוק במתן שירותי אחסנה באזור קיבוץ סופה ויעניק עורף לוגיסטי לסוחרים העוסקים בהובלת סחורות לעזה. המבקש טוען כי במסגרת תפקידו האחרון בצה"ל, הוא לא טיפל בעניינים בעלי אינטרס עסקי של שני הגורמים המעורבים במיזם ולא העניק או יכול היה להעניק במסגרת תפקידו זכות למי מהם. המבקש מוסיף כי הקשר שהיה לו במסגרת תפקידו הצבאי עם הקיבוץ היה טכני ושגרתי ונגע רק לתפקיד שמילא הקיבוץ כמנהל מעבר סופה לחומרי חציבה. המבקש טוען כי הוא לא השתתף במכרז כלשהו הקשור לקיבוץ סופה ולא נטל חלק בהתקשרות כלשהי עם מי משני הגורמים הללו. לטענת המבקש, הוא פגש במסגרת תפקידו הצבאי את מנהל פיתוח העסקים של קיבוץ סופה מספר מועט של פעמים, את אחד משני מנהלי חברת קרני לא פגש מעולם ואת השני פגש במסגרת שני דיונים רבי משתתפים שנערכו במהלך שנת 2007. במהלך הדיון שהתקיים ביום 26.1.09 ציין ב"כ המבקש כי הבקשה להיתר ביחס למיזם זה התייתרה למעשה. השני - מנהל בחברה משותפת למיזם, לאיש העסקים איל ארליך ולעו"ד באסל דראוושה, שחלקו של המשיב בה יהיה 25% (להלן - חברת הפתרונות). חברה זו אמורה לעסוק בפתרון בעיות שונות בתחום הסחר עם רצועת עזה, להעניק שירותים לסוחרים ישראליים, עזתיים ובינלאומיים ולפתח מיזמים עסקיים ישראליים-פלסטיניים, כאשר המצב הפוליטי יאפשר זאת. המבקש מפרט כי את מר ארליך הוא מכיר הכרות שטחית בלבד, וכי נפגש עימו במסגרת תפקידו הצבאי פעמיים בלבד, במסגרת דיונים רבי משתתפים. המבקש מוסיף כי את עו"ד דראוושה לא פגש מעולם. המבקש מדגיש כי במסגרת תפקידו הצבאי הוא לא עסק בעניינים בעלי אינטרס עסקי של מר ארליך ועו"ד דראוושה, וכי לא העניק או יכול היה להעניק למי מהם זכות. המבקש מציין כי הוא מעוניין לשמש כמנהל בחברה שתוקם, וכי היקף משרתו בה יעמוד בשלב זה על 50% בלבד. הבקשה שלפנינו מתמקדת בתפקיד בחברה זו. 6. המבקש טוען כי בעת שהחליט על יציאה לגמלאות הוא לא היה בקשר עם מי מהגורמים העסקיים הרלוונטיים, לא עמדו בפניו הצעות העבודה לעיל והחלטתו לצאת לגמלאות לא היתה קשורה בדרך כלשהי להצעות אלה. לטענתו, את ההצעות מושא הבקשה הוא קיבל לאחר פרישתו ורק לאחר שבחן הצעות עבודה אחרות ואף החל בתהליכי מיון וקבלה אצל גורמים אחרים. 7. המבקש טוען כי אין חשש - ולו למראית עין - לקיומו של חוסר ניקיון כפיים ביחס לקשריו עם כל אחד מהגורמים העסקיים שנזכרו לעיל. הוא מציין כי מאז שסיים את תפקידו חלפה כבר למעלה מחצי שנה ועיסוקיו המבוקשים אינם עומדים בסתירה לחובותיו על פי חוק, משום שמעולם הוא לא עסק בקבלת החלטות על הענקת זכות לגורמים המעורבים אלא בעיקר בניתוח והצגת מידע כלכלי ברמת המאקרו. 8. המבקש טוען כי היענות לבקשתו לתקופת צינון עולה בקנה אחד עם הוראות חוק הצינון וחוק יסוד: חופש העיסוק ותמנע פגיעה בזכותו הטבעית לפרנס את בני ביתו. לטענתו, שוק העבודה אינו מגלה פתיחות רבה לעובדים בגילו והוא לא זכה לקבל הצעות עבודה רבות. המבקש מוסיף כי עלה לארץ מארגנטינה בגיל מאוחר יחסית ומאז הוא שירת בצבא משך למעלה מעשרים שנה, מתוך תחושה של שליחות ציונית, במסירות ובנאמנות. עמדת המשיבה 9. המשיבה מתנגדת לבקשה למתן היתר במועד המבוקש. לטענתה, למבקש היתה יכולת השפעה לא מבוטלת ואף השפעה ממשית על הענקת זכויות לגורמים מסחריים רבים, הן ביחס לגורמים הישראליים שלגבם מבוקש ההיתר והן ביחס לציבור הסוחרים העזתיים כולו. המשיבה מציינת כי למבקש היה חלק בגיבוש המלצות בעניין הסחר עם עזה שנמסרו על ידי מפקדיו, באמצעות מתאם הפעולות בשטחים, לדרג המדיני (שר הביטחון וסגנו) שקיבל את ההחלטות האופרטיביות. לטענת המשיבה, מסירת ההמלצות, הכוללות איסוף וניתוח של נתונים כלכליים על כלכלת עזה, טומנת בחובה יכולת השפעה על החלטות הדרג המדיני לעניין הסחר עם עזה. המשיבה טוענת כי יכולת זו התקיימה ביחס לגורמים המסחריים שלגביהם מבוקש ההיתר: קיבוץ סופה, חברת המשאיות קרני ומר אייל ארליך ומכאן תחולתן על המבקש של שתי הגבלות הקבועות בחוק הצינון: הגבלה של שנת צינון אחת לפי סעיף 4 לחוק והגבלה של שתי שנות צינון לפי סעיף 6 לחוק, העוסק בשירות בחו"ל. 10. המשיבה מאשרת כי המבקש שירת בישראל ולא בחו"ל, אך טוענת כי למרות זאת חלות עליו הוראת סעיף 6 לחוק. לטענתה, המבקש היה בעל השפעה על הסחר עם עזה והוא מבקש זכויות בעסקים שעניינם הסחר עם עזה, שהם בבחינת קבלת עבודה או זכויות בעסקים לעניין סעיף 6 לחוק. לעניין היותה של עזה "חוץ לארץ" כהגדרתו בסעיף, מפנה המשיבה אל בג"צ 9132/07 אלבסיוני נ' ראש הממשלה (להלן - בג"צ בסיוני). המשיבה טוענת כי האפשרות שעיסוקים אלה יעשו בשטח ישראל אינם העיקר, אלא העובדה שהם כרוכים בקשרים עסקיים עם עזה. לטענת המשיבה, ההימצאות הפיסית בצד הישראלי של הגבול אינה מהותית, מאחר ובעידן הגלובליזציה ניתן לקיים קשרי עבודה ומסחר הדוקים עם גורמים זרים גם ללא עזיבת שטחה של המדינה. המשיבה טוענת כי פרשנות אחרת תאפשר לעקוף את המגבלה שבסעיף 6 באמצעות ביצוע העבודה בארץ והעברת תוצריה לחו"ל באינטרנט או בדואר. לטענת המשיבה, העובדה שהמבקש שהה בישראל במסגרת שירותו הצבאי אינה שוללת את העובדה שהוא עסק למעשה בכלכלת עזה והשפיע עליה וישיבתו בישראל במסגרת עיסוקיו המבוקשים אינה שוללת את המשמעות המעשית שתהיה לפעולותיו בעזה. לעניין זה מפנה המשיבה אל פסק הדין בתיק ו"ע 1041/00 תא"ל דורפמן נ' מדינת ישראל (להלן - פרשת דורפמן). המשיבה טוענת כי הפסיקה דחתה את הטענה כי הוראת סעיף 6 היא טריטוריאלית וחלה רק על עבודות האמורות להתבצע בחו"ל. לטענתה, פרשנות תכליתית של הסעיף מחייבת להחיל את האיסור על כל מצב של ניצול קשרים שנוצרו בשירות בחו"ל באופן העלול לפגוע בטוהר המידות או בתדמית המדינה והשירות הציבורי. בעניין זה מפנה המשיבה אל ו"ע 6037/03 אלוף (מיל) עברי נ' מדינת ישראל (להלן - פרשת עברי), ו"ע 6048/03 אל"מ כהן נ' מדינת ישראל , וחשה"צ 9/90 אל"מ שטרן נ' מדינת ישראל. המשיבה טוענת כי בהתאם לכך יש להחיל את האיסור הקבוע בסעיף גם על מי ששירתו בתפקידים בהם היתה להם השפעה מעשית על כלכלת עזה, גם אם מקום שירותם הקבוע היה בישראל והם לא שהו בעזה מטעמים ביטחוניים. 11. המשיבה טוענת כי ההיתר המבוקש ביחס לחברת הפתרונות הינו כללי וגורף ולא מסויג להתקשרות ספציפית עם סוחרים מסוימים ועל כן קיים קושי ללמוד על סבירותם של הדברים בהיבט של דרישות הצינון. לטענת המשיבה, מדובר בבקשה גורפת שהיענות מלאה לה תאפשר קבלת זכויות מכל גורם בעזה ובכלל זאת מגורמים שייתכן ולמבקש היתה השפעה על זכויותיהם ועסקיהם במסגרת תפקידו הצבאי. 12. המשיבה טוענת כי סעיף 6 מרחיב את האיסור שבסעיף 4 לחוק ומחיל אותו על מי ששירת בחו"ל גם במצבים בהם לא היתה לנציג בחו"ל יכולת השפעה על הענקת זכויות. לטענתה, במקרה שלפנינו, בו למבקש היתה השפעה על הגורמים הזרים, כמו גם על אלה הישראליים הסוחרים עם עזה, מתחדד הצורך בצינון ביחס לשתי האוכלוסיות. לטענת המשיבה, במקרה זה יש צורך להרחיק את עמיתיו, מפקדיו וכפופיו של הפורש ממצב בו הם עלולים, לקראת פרישתם, להיקלע לניגוד עניינים בין נאמנותם למדינה לבין עניין אישי בקידום פוטנציאל ההשתכרות שלהם לאחר הפרישה. המשיבה טוענת כי תקופת צינון ממושכת לאחר תום השירות מצמצמת את ההיתכנות לפעולה לא טהורה במהלך השירות. 13. המשיבה טוענת כי צורך נוסף מתקיים במקרה זה והוא - מניעת מתן יתרון לא הוגן לעסקים שהמבקש יטפל בהם, הן כלפי מדינת ישראל והן כלפי עסקים מתחרים. המשיבה טוענת כי המבקש עלול לנצל את התמצאותו בתחום הסחר עם עזה לטובת עסקיו העתידיים וכן הוא עלול לזכות ליחס מועדף כשיפנה אל עמיתיו ומפקדיו לשעבר, או לכל הפחות ייראה בעיני אחרים כמי שזוכה ליחס כזה. לטענת המשיבה, תקופת צינון משמעותית תאיין את היתרון הלא הוגן הטמון בניצול המעמד, הקשרים האישיים והידע הפנימי העדכני שנרכשו במהלך השירות. לפיכך מדגישה המשיבה כי החלת סעיף 6 על המקרה שלפנינו אינה נובעת רק משיקולים של תדמית המדינה אלא גם לשם הגנה על טוהר המידות ממש. 14. המשיבה טוענת כי מבחינה מעשית, לא ניתן לנתק בין קשרי העבודה עם הגורמים הזרים ובין קשרי העבודה עם הגורמים הישראליים. לטענתה, בחינת ההתקשרות עם ישראלים לצורך מסחר עם עזה כורכת את שני ההיבטים יחדיו ויהיה זה מלאכותי להפריד ביניהם. 15. המשיבה טוענת כי השוני בתקופות הצינון ובהיקף ההגבלה שבסעיפים 4 ו-6 לחוק נקבע על רקע השוני בעוצמת הפגיעה בחופש העיסוק. לטענתה, מאחר וסעיף 6 נוגע לעיסוק בחו"ל בלבד, פגיעתו בחופש העיסוק פחותה מזו של סעיף 4 לחוק המונע עבודה בישראל, ועל כן יש הצדקה לתקופת צינון ארוכה ורחבה יותר. המשיבה טוענת כי הזיקה לעזה במסגרת העיסוק המבוקש במיזם הלוגיסטי פחותה מזו שבחברת הפתרונות, מאחר והמיזם נמצא בבעלות ישראלית ואינו חייב להיות בקשר ישיר עם גורם כלשהו בעזה. 16. המשיבה מציינת כי היא אינה מתנגדת לקיצור תקופת הצינון בת השנתיים, כך שביחס לחברת הפיתרונות תסתיים תקופת הצינון לכל המוקדם בתום שנה וחצי מסיום התפקיד (31.7.09) וביחס למיזם הלוגיסטי תסתיים תקופת הצינון בתוך שנה אחת מסיום התפקיד (31.1.09). זאת, בכפוף לכך שביחס לשני העיסוקים הללו, לא יפנה המבקש מטעם עצמו או מטעם אדם אחר או עסק בו הוא מטפל, לאנשי תאום הפעולות באיו"ש ובעזה, עד תום שתי שנות צינון מלאות. המשיבה מציינת כי עמדתה זו מבוססת על שקילת מכלול השיקולים הרלוונטיים למקרה ובהם: א. נסיבות הפרישה של המבקש - המשיבה מציינת כי המבקש פרש מהשירות באופן טבעי ומתוכנן מראש ללא קשר לעיסוקים המבוקשים, אולם יש לתת את הדעת לכך שהחברות העתידיות מוקמות בשיתוף עם גורמים שעם רובם היו למבקש קשרים במהלך שירותו. ב. מידת ההשפעה של המבקש בתפקידו האחרון - המשיבה טוענת כי למבקש היתה השפעה ממשית, בדרך של המלצה, על הענקת זכויות לגורמים הישראליים והזרים מהם הוא מבקש לקבל זכויות בעסקיו העתידיים. יחד עם זאת מציינת המשיבה, כי המבקש ישב בישראל ופעולותיו היו נתונות למעקב ופיקוח מקרוב ע"י מפקדיו, כאשר המלצותיו הועברו אל הדרג המדיני באמצעות שורה של מפקדים ולמעשה הוא היה כפוף למקבלי החלטות בכירים ממנו. המשיבה מוסיפה כי המבקש לא נמנה על סגל הפיקוד הבכיר בצה"ל והיה כפוף לראש מינהלת התיאום והקישור (בדרגת אל"מ) שהוא עצמו היה כפוף למתאם הפעולות בשטחים (בדרגת אלוף). המשיבה מציינת כי החלטות הדרג המדיני שהתבססו על המלצותיו של המבקש הושפעו משיקולים רחבים מאוד, בעוד שההמלצות שניתנו על ידו הוגבלו לתחום הכלכלי-מקצועי בלבד. ג. ניקיון כפיו של המבקש - המשיבה מציינת כי פעולותיו והמלצותיו של המבקש היו ללא דופי ולא חרגו מהשגרה המקובלת בעניינים בהם טיפל, ועל כן לא קיים ספק באשר לניקיון כפיו. ד. היקף הנושא - המשיבה טוענת כי להחלטות הדרג המדיני ביחס לסחר עם עזה, שעליהן השפיע המבקש, היתה משמעות כלכלית אדירה לעוסקים בתחום, בישראל ובעיקר בעזה. יחד עם זאת מציינת המשיבה כי המלצותיו של המבקש היו כלליות באופיין, והוא עסק ברמת המאקרו-כלכלה ונתן המלצות ביחס לסקטורים מסוימים ולא בעניינו של סוחר מסוים. המשיבה טוענת כי למרות זאת יש צורך בצינון, מאחר והשפעה כללית באופייה יכולה דווקא להסתיר את הטיית שיקול הדעת לטובת גורם מסוים, מאחר ומשק הסחר עם עזה אינו גדול דיו כדי לאפשר כלכלה חופשית ומשום שההשלכות הכלכליות של המלצות המבקש היו משמעותיות והשפיעו בפועל באופן יסודי על פעולתם הכלכלית של סוחרים רבים. ה. טוהר המדינות ותדמית המדינה - המשיבה טוענת כי המבקש בא במגע עם גורמים ישראלים רבים בעלי זיקה לסחר עם עזה, כגון יצואנים מכל הסקטורים, מובילים, קיבוצים, מושבים וכו', כאשר עתה הוא מבקש להתקשר עם מקצתם ביוזמות עסקיות. המשיבה טוענת כי הדבר עלול לעורר חשד בקרב מתחריהם של אותם גורמים עסקיים, כי ניתן לאותם גורמים יתרון תחרותי לא הוגן, וכן לגרום לעמיתיו ולכפופיו של המבקש להטות את שיקול דעתם לטובת גורמים מסוימים או לטובת יצירת תשתית לפעילות עסקית שהם רוצים ליזום בעצמם. המשיבה טוענת בנוסף, כי הציבור בעזה עלול להתרשם שקציני צה"ל נותנים עדיפות לטובתם האישית על פני חובותיהם לתפקיד ולנסות לנצל זאת באמצעות מתן שוחד לאנשי תיאום הפעולות בשטחים. ו. זהות המעסיק -- המשיבה מציינת כי העובדה שהמבקש מעוניין לעבוד בישראל עבור גורמים ישראליים, מהווה שיקול לקיצור מסוים של תקופת הצינון בת השנתיים הקבועה בסעיף 6 לחוק. ז. ראשוניות - המשיבה מציינת כי זה המקרה הראשון בו עולה שאלת תחולתו של סעיף 6 לחוק על איש מנגנון תיאום הפעולות בשטחים. ח. נסיבות המקרה - המשיבה טוענת כי נסיבות המקרה אינן מאפשרות לתת את ההיתר בסייגים, מאחר והמבקש עסק באופן נרחב בכלכלת עזה ולא בסקטור עסקי מסוים, ומשום שבקשתו רחבה ועשויה להתפרש על כל תחום כלכלי. המשיבה מבקשת כי ככל שתקוצר תקופת הצינון, יותנה ההיתר בכך שעד תום שתי שנות הצינון לא ייצג המבקש איש כלפי אגף תיאום הפעולות בשטחים. ט. מועד תחילת חישוב הצינון - המשיבה טוענת כי בהתאם לפסיקתה העקבית של הוועדה יש לחשב את תקופת הצינון הראויה החל ממועד סיום התפקיד ולא מיום הפרישה, ועל כן יש למנות את תקופת הצינון החל מיום 31.1.09. י. אפשרויות תעסוקה אחרות - המשיבה טוענת כי יש להתחשב בקושי של המבקש למצוא מקור פרנסה חדש ההולם את כישוריו המקצועיים, נוכח העובדה שתחום התמחותו המקצועית הוא הכלכלה בשטחים ואפשרויות התעסוקה בתחום זה מוגבלות. לטענת המשיבה, אי מתן ההיתר עלול להביא לכך שהמבקש לא ימצא תעסוק חלופית במשך כל תקופת הצינון. תגובת המבקש 17. במהלך הדיון מיום 26.1.09, הוסיף המבקש וטען כי איש מכל בעלי התפקידים הזהים לתפקידו לא פנה מעולם לבקש אישור לקצר את תקופת הצינון, ורבים מהם המשיכו לעסוק באותם תחומים לאחר שפרשו. 18. המבקש מציין כי הוא הראשון שביחס אליו נטען כי השירות ברצועת עזה הוא "שירות חוץ" על פי סעיף 6 לחוק. לטענתו, מעולם לא נאמר לו או לעמיתיו כי ההתייחסות אל רצועת עזה היא כאל חו"ל. לטענת המבקש, עזה אינה מוכרת כמדינה במשפחת העמים, ולעומת זאת קיימות תקנות מיוחדות החלות על אנשי צבא העובדים במסגרת הממשל הצבאי בשטחים. המבקש טוען כי במסגרת תפקידו הצבאי הוא עסק רק ברמת המאקרו, וכי לא היתה לו יכולת להשפיע ברמת הסוחר הבודד. לטענתו, ההחלטה הנוגעת לסוחרים המסוימים, בין אם ישראליים או עזתיים, היתה של הרשות הפלסטינית ולא שלו או של הצבא. המבקש טוען כי בקשתו אינה מוגבלת לסוחרים מסוימים, אלא נוגעת לכלל הגורמים המסחריים הפלסטיניים. 19. המבקש טוען כי יש לפרש בעניינו את סעיף 4 לקולא, מאחר ובתפקידו הצבאי לא היה לו הכוח להעניק זכות אלא רק להמליץ על הענקת זכות. המבקש מוסיף כי מאז מרץ 2006 - עת זכה החמאס בבחירות ברצועת עזה, ובמיוחד מאז יוני 2006 עת השתלט על הרצועה בפועל - הפעילות מול הסוחרים בעזה הצטמצמה אך ורק לצרכים הומניטאריים ומכאן שבפועל מדובר בצינון של למעלה משנתיים. לטענת המבקש, מאז שעזב את תפקידו הצבאי השתנתה המציאות לחלוטין, מאחר וכמעט כל הגורמים שהיו במערכת בעת שעזב, פרשו גם הם. המבקש טוען כי יש להביא בחשבון נסיבות מקילות אלה בכל הקשור לקביעת תקופת הצינון לפי לסעיף 4 לחוק. 20. המבקש טוען כי הפרשנות שמעניקה המשיבה לסעיף 6 היא יצירתית ומרחיבה ביותר. לטענתו, מאחר ומדובר בסעיף הנוגע לזכות היסוד של חופש העיסוק, ובשינוי מדיניות תקדימי מצד המשיבה, יש לנקוט פרשנות מצומצמת יותר. המבקש טוען כי הפסיקה אליה הפנתה המשיבה לעניין זה אינה נוגעת אליו, משום שהיא עוסקת במבקשים ששימשו כנספחים של צה"ל בחו"ל ונהנו מחופש פעולה ושיקול דעת נרחבים, בעוד שהוא היה תחת פיקוח הדוק של מפקדיו. המבקש מתנגד לתנאי שהציבה המשיבה לפיו הוא לא יפנה במהלך תקופת הצינון שתוטל עליו לאנשי תיאום הפעולות בעזה. לטענתו, החוק אינו מאפשר התניה של תקופת הצינון בהגבלות כלשהן. דיון והכרעה 21. לאחר שבחנו את טענות הצדדים ואת המצב המשפטי, הגענו למסקנה כי יש מקום לקבל את עמדת המדינה ולהחיל על המבקש את הוראות סעיף 6 לחוק העוסקות בהגבלות בפרישה משירות בחוץ לארץ. 22. כפי שנפסק לא פעם בעבר, הוראות חוק הצינון נועדו להגביל עובד בשירות הציבורי בקבלת טובות הנאה מגורם שנזקק במהלך עסקיו להחלטותיו של עובד הציבור שניתנו בגדר סמכותו. אכן, הוראות החוק פוגעות פגיעה מסוימת בחופש העיסוק. עם זאת, מול עקרון חשוב זה עומד אינטרס חשוב לא פחות של שמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי ועל אמון הציבור בשירות הציבורי. הוראות החוק נועדו ליצור חיץ בין שירותו של עובד הציבור ובין הגורמים שהיו עימו במגע, על מנת למנוע מעובד הציבור להכשיר, עוד בתקופת שירותו, את דרכו אל מחוץ לשירות ותכליתו העיקרית היא לשמור על טוהר המידות בשירות הציבורי ועל תדמיתו בעיני הציבור. בהקשר זה יש להדגיש כי השיקול של פגיעה בטוהר המידות עליו מופקדת הוועדה, אינו מצומצם רק לפגיעה של ממש בטוהר המידות אלא מתייחס גם לפוטנציאל הפגיעה ולמראית העין העולה ממנה. 23. במקרה שבפנינו אין חולק שהוראות חוק הצינון חלות על המבקש. גדר המחלוקת נוגע לשאלה האם חלות עליו הוראות סעיף 4 בלבד הקובעות תקופת צינון בת שנה או האם חלות עליו הוראות סעיף 6 לחוק המתייחס לפרישה משירות בחו"ל הקובעות תקופת צינון רחבה יותר של שנתיים ימים. 24. סעיף 6 לחוק קובע כך:  "הגבלות בפרישה משירות בחוץ-לארץ 6. מי שמילא תפקיד בשירות הציבור בחוץ-לארץ, לא יעשה, ללא היתר לפי חוק זה, אחד הדברים המנויים להלן בארצות שבהן מילא את תפקידו תוך שנתיים לפני שגמר אותו, אלא אם עברו שנתיים לאחר שגמר אותו, והם: (1) קבלת משרה, תפקיד או עבודה כשכיר, או שלא כשכיר אלא בדרך של התקשרות לתקופה מסויימת או בלתי מוגבלת מראש; (2) רכישת זכות בעסק או קבלתה בדרך אחרת". השאלה הראשונה שיש לתת עליה את הדעת היא האם, לעניין הוראות סעיף 6 לחוק, יש לראות את שטחי רצועת עזה בהם פעל המבקש בגדר "חוץ לארץ" במובן סעיף 6 לחוק. גדר הספק נעוץ בעובדה ששטח רצועת עזה אינו מוכר כמדינה עצמאית ובמובנים מסוימים קיימת בו תלות במדינת ישראל, גם לאחר יציאת כוחות צה"ל ממנו. אנו סבורים כי לעניין הוראת סעיף 6 לחוק הצינון, יש לראות את שטחי רצועת עזה כנכללים בגדר המונח "חוץ לארץ". ראשית, שטח רצועת עזה הוא טריטוריה הנמצאת מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל. שנית, לאחר ההתנתקות כוחות צה"ל מרצועת עזה בשנת 2005 שטחי רצועת עזה אינם נמצאים עוד בתחום השליטה האפקטיבית של שלטונות ישראל ובתור שכאלה יש לראותם כ"חוץ לארץ". 25. שאלה נוספת היא האם יש לראות במבקש כמי שמילא תפקיד בחו"ל לצורך סעיף 6 לחוק הצינון. בקשר לכך גדר הספקות נובע מהעובדה שעיקר תפקידו של המבקש התבצע בעת היותו בישראל ולא במדינת חוץ. בעניין זה טוענת המשיבה כי אין לפרש את סעיף 6 כהוראה טריטוריאלית אלא יש לפרשו בהרחבה ובהתאם לתכליתו. אנו מוצאים כי יש לקבל עמדה זו של המשיבה. אנו סבורים כי יש לפרש את הוראות חוק הצינון על פי תכליתו ועל פי המטרות העומדות בבסיסו, הן בכלל והן לעניין סעיף 6 בפרט. סעיף 6 לחוק נועד למנוע מצב בו אדם הפועל בתפקיד רשמי בשם המדינה מחוץ לגבולות המדינה קושר קשרים עסקיים כאלה או אחרים עם גורמים עימם היה במגע בתקופת שירותו כאמור. לעניין זה אין כל הבדל מהותי בין מצבו של המבקש לבין מצבו של כל נציג דיפלומטי או רשמי של ישראל במדינה שמעבר לים. המשקל שיש לתת נוגע למקום ביצוע התפקיד מחוץ לגבולות המדינה ומקום המושב של מבצע התפקיד הוא שולי וחסר משקל. אמנם, בדרך כלל יושבים נציגיה הרשמיים של המדינה בחו"ל בארץ השירות ואז שאלת מקום המושב אינה מתעוררת. אולם בכל הנוגע לשירות שנועד להתבצע במדינה או בטריטוריה הגובלת עם מדינת ישראל, המצב יכול להיות שונה וגם כאן קיים אותו רציונאל של הגבלות הפרישה בשל שירות המתבצע למעשה מחוץ לגבולות המדינה. שאלה דומה התעוררה בפרשת עברי בנוגע לפרשנות סעיף 6 לחוק ביחס לעובד ציבור ששירת בחו"ל ולאחר סיום שירותו קיבל מחברה זרה עבודה העתידה להתבצע בישראל. באותו עניין נפסק כי פרשנות סעיף 6 לחוק כמטיל איסור טריטוריאלי בלבד מחטיאה את תכלית החוק של מניעת פגיעה בטוהר המידות. נפסק כי יש לתת לסעיף 6 פרשנות רחבה יותר ולפרשו כמטיל איסור על ניצול קשרים או על קבלת תפקיד או עבודה שיש בהם משום פגיעה בטוהר המידות ולו למראית עין. גישה זו נראית לנו נכונה. המפתח להבנת סעיף 6 לחוק הוא יעדי התפקיד של המבקש בתקופת שירותו במדינה, אשר היו כולם מכוונים כלפי גורמים ברצועת עזה. בנסיבות אלה יש לראות את המבקש כמי שפעל בחוץ לארץ במובן סעיף 6 לחוק ולהחיל עליו את המגבלות הקבועות באותו סעיף. 26. אשר למשך תקופת הצינון, אנו מקבלים את עמדת המשיבה כי יש מקום, בנסיבות המיוחדות של המבקש, לקצר את תקופת הצינון באופן שבנוגע לחברת הפתרונות תסתיים תקופת הצינון לאחר שנה וחצי מסיום תפקידו, היינו - ביום 31.7.09 וביחס למיזם הלוגיסטי תסתיים תקופת הצינון בתוך שנה אחת מסיום התפקיד, היינו - ביום 31.1.09. בעניין זה מקובלים עלינו השיקולים שפירטה בפנינו המדינה הנוגעים לנסיבות הפרישה של המבקש, למידת ההשפעה של המבקש בתפקידו האחרון בשירות, לנקיון כפיו ולשאר השיקולים שפורטו בסעיף 16 לעיל. אף אנו סבורים שבכל מקרה נתון יש למצוא את האיזון הנכון בין הוראות המגבילות שבחוק לבין עניינו של כל מבקש אשר נדון לגופו. 27. בנוסף לאמור לעיל מבקשת המדינה להטיל על המבקש סייג נוסף לפיו הוא יהיה מנוע מלייצג כל אדם בעסק בו הוא מטפל בפני אנשי תיאום הפעולות באזור יהודה ושומרון ועזה עד תום שתי שנות צינון מלאות. בהקשר זה טוען המבקש כי ההגבלה האמורה מסכלת את הגמישות שגילתה המדינה בנכונותה לקצר את תקופת הצינון. עוד טוען המבקש כי אין טעם מעשי בהגבלה זו שכן בעלי התפקידים הרלבנטיים חדלו לכהן בתפקידם. שקלנו ומצאנו כי יש טעם בטענות המבקש בנקודה זו. בשים לב להוראות סעיף 3 לחוק אנו סבורים כי, בנסיבות העניין, ראוי ליצור התאמה בין תקופת הצינון לעניין קבלת עבודה או טובת הנאה לבין תקופת הצינון לעניין ייצוג בפני גורמים שהיו כפופים למבקש או שפעלו עמו בתקופת שירותו. בעניינו של המבקש לא מצאנו כי קיים טעם מעשי לקצר את התקופה בהיבט אחד ולהשאירה במלואה בהיבט אחר. בעניין זה נתנו דעתנו להוראות סעיף 3 לחוק הצינון המגבילות את איסור הייצוג בפני מי שהיה כפוף למייצג לתקופה של שנה אחת בלבד. במקרה הנדון תקופת הצינון שנקבעה למבקש היא בת שנה ושנה וחצי מיום סיום תפקידו, כך שהיא אינה סותרת את הוראות סעיף 3 לחוק. למעלה מן הצורך יש לציין כי לא נסתרה טענת המבקש כי רוב בעלי התפקידים ששירתו עמו סיימו את תפקידם ולכן נראה כי אין גם משמעות מעשית להרחבת הוראת סעיף 3 לחוק, מעבר לתקופה של שנה אחת, בעניינו. לאור כל זאת אנו קובעים כי על המבקש תחול תקופת צינון של שנה וחצי ביחס לחברת הפתרונות אשר תסתיים ביום 31.7.09 ותקופת צינון בת שנה אחת ביחס למיזם הלוגיסטי אשר הסתיימה ביום 31.1.09. צבאתקופת צינוןשירות קבעצה"ל