קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשת חייב למתן צו הפטר: לפניי בקשת החייב למתן הפטר על פי סעיף 18ה (3) וכן סעיף 61 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"). ההליך נפתח בשנת 2004 לבקשת נושה. רקע כללי 1. החייב יליד 1955, גרוש ואב ל-3 ילדים, מתגורר ברח' השמיר 53, ירושלים. החייב הינו עו"ד בהכשרתו, עובד כמנהל אירועים בחברת ביג פאלאס (1994) בע"מ שמניותיה נמצאות בבעלות הוריו ומשתכר, לטענתו, סך של 5,500 ₪ בחודש. לדברי החייב, בשנת 1997 הקים את חברת "טים רהיטים וייסד רשת חנויות רהיטים. החברה השקיעה סכומי כסף נכבדים בפרסום וברכישת רהיטים, שלא הצליחה למכור, וכתוצאה מכך נגרמו לחברה הפסדים רבים. בנוסף, מספר לקוחות מרכזיים של החברה קרסו כלכלית, ונותרו חייבים לה כספים. זאת הואיל והחברה לא הצליחה לעמוד בתחרות מול החברות המתחרות. בשנת 2000, הקים החייב מספר חברות נוספות, וניסה להמשיך ולהפעיל את העסק עד לסגירתו בשנת 2002. ביום 10.8.04 הגיש בנק דיסקונט לישראל בע"מ בקשה למתן צו לכינוס נכסיו של החייב, וביום 10.4.05 ניתן צו כינוס לנכסי החייב, בגדרו חוייב בתשלום חודשי בסך 1,000 ₪ החל מיום 1.5.05. ביום 6.2.06 כונסה אסיפת נושים ראשונה, ובהיעדר מנין חוקי, נדחתה האסיפה. ביום 13.2.06 כונסה אסיפת נושים שנייה, ואף אליה לא התייצבו נושי החייב. החייב לא התייצב לשתי אסיפות הנושים. בא כוחו של החייב, עו"ד רן בסה התייצב לאסיפת הנושים השנייה. במועד האסיפה נמסרו לבא כוח החייב, כתב ויתור על סודיות ודיווח על חובות ונכסים לשם הגשתם לכונס הרשמי. ביום 23.4.06 מונה עו"ד מיכאל קידר לנאמן לנכסי החייב, אשר הגיש ביום 27.8.06 דו"ח ראשוני, וביום 7.9.06 הגיש הנאמן דו"ח על הכרעותיו בתביעות החוב, במסגרת בש"א 2936/06, וביום 28.1.08 דו"ח מתוקן. 2. ביום 2.7.07 הגיש החייב בקשה זו לקבלת צו הפטר. ביום 27.11.07 הגיש הנאמן (בש"א 7912/07) בקשה למתן הוראות להעברת נכס כספי על סך 4,318 ₪ השייך לחייב כשכר טרחה, בהיותו נאמן לנכסי פושט הרגל צבי ליפסקי ז"ל לקופת פשיטת הרגל. ביום 17.1.08 ניתן כנגד החייב צו עיקול על חלק משכרו, לבקשת הנאמן והכונס הרשמי, וביום 18.2.08 ניתן צו מתוקן (פסיקתא) לפי סעיף 111 לפקודה. ביום 26.2.08 הגיש הנאמן (בש"א 1720/08) בקשה נוספת למתן הוראות להעברת נכס כספי על סך 10,000 ₪ השייך לחייב כשכר טרחתו כנאמן לנכסי פושט הרגל צבי ליפסקי ז"ל, אשר עבר לקופת פשיטת הרגל. בית המשפט הנכבד נעתר לבקשה. ביום 25.8.08 הגיש הנאמן לנכסי החייב הצעת הסדר לנושיו, וביום 17.9.08 הגיש הנאמן הודעה על תוצאות אסיפת הנושים שהתקיימה במשרדי הכונס הרשמי (בש"א 3845/08). 3. כנגד החייב הוגשו 8 תביעות חוב בסך כולל של כ-2,148,478.9 ₪ וכפי שניתן לראות, מדובר בנושים "מוסדיים", כדלקמן: בנק דיסקונט בע"מ בסך 1,180,937 - מתוכו אושר 106,938.3 ₪ בדין רגיל. עיריית ירושלים בסך 47,956 ₪ - מתוכו אושר 20,064.1 ₪ (18,840.7 ₪ בדין קדימה ו-1,223.4 ₪ בדין רגיל). מס הכנסה בסך 30,566₪ (אושר 17,966₪ בדין קדימה ו- 12,600₪ בדין רגיל). בנק איגוד בע"מ בסך 504,327ש"ח - אושר במלואו בדין רגיל. המוסד לביטוח לאומי בסך 26,765ש"ח - אושר במלואו (12,167₪ בדין קדימה ו-14,598₪ בדין רגיל). בנק דיסקונט בע"מ בסך 73,998.21₪ - הסכום אושר במלואו בדין רגיל. הנושה בנק מסד בסך 254,805 ₪ - אושר במלואו בדין רגיל. עיריית ירושלים בסך 29,214 ₪ - אושר במלואו בדין רגיל. תביעות החוב נבדקו ואושרו על ידי הנאמן בסך כולל ש ל2,046,587 ₪ מתוכו סך של 48,973 ₪ בדין קדימה. 4. החייב מתגורר בדירה ברחוב השמיר 53 בשכונת גילה, ירושלים. בחקירתו במשרדי הכונס הרשמי טען כי הבית נמצא בבעלות אחותו ובעלה, רינה וחגי לוטפי, וכי אין בבעלותו נכסי דלא ניידי. בני הזוג לוטפי רכשו את הקרקע בשנות ה-80, והגיעו להסכמה עם החייב כי החייב ואשתו יבנו בית על הקרקע ויחזיקו בזכות להתגורר בו אך לא למכרו. לאחר גירושי החייב ואשתו, המשיכו בני הזוג להתגורר בדירה, כשלטענת החייב נבנה בדירה קיר להפרדה בין החלקים. בנו של החייב מתגורר ביחידת דיור הצמודה לדירת החייב וגרושתו. כן טען החייב בחקירתו כי על הדירה רובצת משכנתא כאשר נותר לפרעון סך של כ-300,000₪, וכי החזר המשכנתא החודשי עומד על סך של כ- 2,100 ₪ המשולם על ידו מחשבון 7674/28 בבנק לאומי, סניף גילה. החייב מופיע כלווה בבנק לאומי למשכנתאות ביחס לשתי ההלוואות. האחת, ההלוואה המובטחת בשעבוד מדרגה ראשונה ומשולמת מחשבון 7674/28 בבנק לאומי, סניף גילה. השנייה, הלוואה מובטחת אף היא בשעבוד מדרגה ראשונה ומשולמת מחשבון 184780 בבנק דיסקונט, השייך לחברת כותרת ריהוט בע"מ, שמניותיה נמצאות בבעלות הורי החייב. החייב הינו מורשה חתימה וערב לחשבון החברה. לא נמצאו כלי-רכב הרשומים על שם החייב. על שם החייב חשבון בבנק לאומי, סניף גילה שמספרו 7674/28, החייב מורשה חתימה בחשבון בנק שמספרו 149500 בבנק המזרחי המאוחד בע"מ השייך לחברת "טים רהיטים בע"מ", ח.פ. 04-24397-51, החשבון פעיל ומבוצעות בו פעולות כספיות. החייב שוכר כספת שמספרה 687 במשותף עם אדם נוסף, בסניף הראשי של בנק לאומי לישראל. החייב לא שילם את התשלומים החודשיים כסדרם, עד הגשת הבקשה שילם החייב 7 תשלומים מתוך 40 תשלומים. ואולם לאחר מתן החלטתי שאמשיך לדון בבקשה לאחר הסרת המחדל, שולמו 34 תשלומים במקבץ אחד. ביום 2.12.07 הגיש החייב דוחות חודשיים רטרואקטיביים לשנה שלמה, אליהם צורפו תלוש שכר אחד, אסופת קבלות על תשלומי חשמל ומים בסכומים שאינם הולמים הוצאותיו של מי שמתגורר לבד - כך למשל, חשבון החשמל בגין חודשים מרץ-מאי (חודשיים) 2007 הינו בסך 2,042 ₪, חשבון חשמל בגין חודשים ינואר-מרץ 2006 בגובה של כ-3,000 ₪. כך למשל, צריכת המים בגין חודשים יוני-אוגוסט 2007 עומדת על 135 קוב. החייב הגיש דוחות חודשיים לחודשים ינואר-מאי 2008 אשר לא היו מגובים באסמכתאות כנדרש. בקופת פשיטת הרגל הצטבר סך של כ-60,293 ₪. הצעת ההסדר: 5. ב"כ החייב גייס ממקורבים, מקולגות, ומידידים של החייב סכום כספי של 59,000 ₪, אשר היה אמור לעבור לקופת הכינוס, על חשבון חוב העבר במלוא שיעורו בכפוף למתן הפטר, וביחד עם הסכומים שבקופה, ישמשו כספי חלוקה לנושים. כאמור בינתיים שולם סכום של 34,000 ₪. עפ"י ההסדר הקופה תשלם את החובות בדין קדימה (כ-49,000 ₪), את שכר בעלי התפקידים, והיתרה תועבר לנושים האחרים. במסגרת הצעה זו מסכים הנאמן לוותר על חלק משכרו כדי להפרישו לטובת הנושים הבלתי מובטחים. ויתור זה של הנאמן, אינו פוגע באגרת ההשגחה של הכנ"ר, ויעניק לנושים אלו תוספת משמעותית לסכום שיחולק להם. מכאן שהתרומה המוצעת ע"י המיטיבים, מאפשרת גם לשלם את מלוא דין הקדימה וגם להקצות יתרה מסוימת לנושים הרגילים, שבלעדיה - לא היו מקבלים זאת. הלא מובטחים, שכן שכר בעל תפקיד, הוא בקדימות מעל הנושים. אלמלא התרומה, היה עומד הסכום לחלוקה על 75% משיעורו המוצע בהצעה זו. נוכח היקף החובות לנושים הרגילים, (2.05 מיליון ₪), עומד הדיבידנד לחלוקה על סך של כ-1.05% לערך, מן החובות שנבדקו ואושרו. טיעוני החייב: 6. לטענת החייב ידוע לו כי עליו לסלק את החוב בדין קדימה, ואת החובות הרגילים. ויחד עם זאת אין באפשרותו לעשות זאת. הצעת ההסדר מיועדת לפתור גם בעיה זו. אין לחייב שום מקור כספי שהוא, ממנו ניתן להצביע על תוחלת עתידית אלטרנטיבית לסילוק החוב - או חלקו, כפי שהוכר, לגבי נושים אלה. על פי ההצעה חובות אלו ימשיכו להיות תלויים ועומדים, וזאת עד אשר יוכרע גורלו של ההליך, או יימצא מהיכן לשלם להם. ההצעה אושרה על ידי 2 נושים שנשייתם מהווה 1.52% מסך הנשייה של מי שהשתתפו באסיפה. משכך, לא קיבלה ההצעה את רוב הערך הנדרש. לעניין המניין, ההצעה אושרה על ידי 2 נושים מתוך 8 נושים שהשתתפו באסיפה, ומכאן שאף מפן זה ההצעה לא קיבלה את הרוב הנדרש. במצב דברים זה, הכונס הרשמי סבור כי על החייב לשפר הצעתו, בטרם יישקל ליתן לו הפטר מחובותיו. ההליך לאחר דחיית הצעת ההסדר - טענות הנושים 7. הנושים שהתנגדו להסדר באסיפת הנושים, הביעו ברובם את התנגדותם אף בכתב בהודעות לבית המשפט. הנימוק העיקרי הינו כי במשך 5 שנים מאז נפתח ההליך החייב אינו משתף פעולה, וגורם לכך שלא תהא בו תועלת, הוא משלם משכנתא. יש לדחות טענתו כי יכול היה להתפרנס מעריכת דין אלמלא הוכרז כפושט רגל, אולם בפועל הוא לא עסק במקצוע בשנים האחרונות טרם ההכרזה. הכנ"ר אף הוא סבור שההצעה אינה מספקת. כן טוען ב"כ בנק אגוד כי טרם נחקר טיב היחסים הכלכליים בין החייב לבין גרושתו ואחותו לאור מגוריהם ללא תמורה בבית הנ"ל . דיון והכרעה 8. אכן ההצעה הראשונית שמשמעותה בעצם תשלום המיטיבים בסכום של 30,000₪ (בנוסף לסכום שיועד להשלמת התשלומים החודשיים), ואולם גם ההצעה להגדיל הסכום עד לסך 60,000 ₪ שישולם ב-36 תשלומים, לא התקבלה על ידי הנושים, בשלושת ישיבות בית המשפט שהוקדשו לעניין זה. 9. המשוכה הראשונה שעומדת להכרעה הינה, האם יש תועלת לנושים מהמשך ההליך, בהנחה שהחייב ימשיך לשלם את התשלום החודשים בסך 1,000 ₪ לחודש? אם נעבור משוכה זו, תשאל השאלה האם יש מקום ליתן הפטר חרף שהצעת ההסדר הינה בשיעור של כשני אחוז מן החובות שהוכרו, ובאין הסכמת הנושים? התועלת לנושים 10. כאמור לעיל, על פי צו הכינוס היה על החייב לשלם 1,000 ₪ לחודש. החייב שילם לקופת הכינוס מספר תשלומים והפסיק וצבר חוב שווה ערך ל-34 תשלומים! אלה שולמו , כאמור, רק במהלך הדיון בבקשה זו, מן הסתם מתוך הסכום שהפקידו המיטיבים בידי ב"כ החייב. יחד עם זאת, אף אם ימשיך בתשלומים כסדרם במשך 5 שנים נוספות, הרי הסכום שיצטבר בקופה יהא 60,000 ₪. מכאן המסקנה אליה מגיעים בתי המשפט שאף היות החייב שנים בהליך שנים לא תביא לתשלום החוב, ומדובר כאן כאמור בשני מ' ₪. לפיכך, יש לבדוק אם ניתן לצפות שינוי כל שהוא בהשתכרותו בעתיד הקרוב והרחוק. משלא נטען כי יש סיכוי שהכנסתו של החייב שלפני תגדל, הרי שאף במקרה זה נראה כי לא תצמח תועלת לנושים אם החייב ימשיך בהליך במשך מספר שנים נוספות, בהינתן שהמיטיבים מוכנים לסייע לו בסכום שהוא אקויוולנטי ל-X שנים נוספות. שיעור הדיבידנד 11. מכאן יש לשקול אם שיעור דיווידנד נמוך שאינו מגיע אפילו כדי 5%, מהווה נימוק מכריע לדחות הבקשה. נראה שהתשובה לכך שלילית, ויש לבדוק נתונים נוספים. כב' השופט אבי זמיר התייחס לשאלה זו ולפסיקה הנוגעת לה בפש"ר (תל-אביב-יפו)1306/04 - אסתר סולטן נ' הכונס הרשמי, , בציינו: "גם שיעורו הנמוך יחסית של הדיבידנד אינו יכול להוות שיקול מכריע. גישה, הרואה בשיעור הדיבידנד לנושים, אם לא חזות הכל אזי לפחות שיקול מכריע, היא גישה שאינה עולה בקנה אחד הם הוראותיה העכשוויות של הפקודה, ועם הפרשנות שניתנה להן (למשל בהלכת אשכנזי הנ"ל). ראו והשוו גם ע"א 3004/07 עזריה נ' הכנ"ר (ניתן ביום 5.11.08), שם התקבל ערעור החייבים, בהסכמת הכנ"ר , תוך שבית המשפט העליון מציין: "דעתנו היא כי אכן ראוי ליתן הפטר למערערים. נראה כי בית המשפט המחוזי ראה לנכון ליתן משקל יתר לעניינם של הנושים על פני האינטרס של המערערים-חייבים. עצם העובדה שהדיבידנד שישלום יהא בשיעור של כ-10% בלבד אינה בגדר טעם מספיק לדחייתה של הבקשה להפטר, על רקע הנתונים השונים הנוגעים למערערים. בין היתר נציין כי מדובר באנשים מבוגרים הסובלים מבעיות רפואיות שונות, אשר לפי ממצאיו של הכונס הרשמי פעלו בתום לב" (שם, 11074). מן הכלל אל הפרט 12. מכאן נבחן את נסיבות המקרה דנן ואם יש בהן כדי להעתר לבקשה למתן צו ההפטר. ראשית נציין כי מדובר בהליך מטעם נושה בו החייב נכנס להליך בעל כורחו. אולם גם במצב זה יש לשקול את תום ליבו ביצירת החוב, וכן במהלך ההליך ואת התנהלותו הכוללת. אמנם החייב פיגר בתשלומים ואף הגיש דוחות חודשיים במקבצים, אולם אל מול התנהלות זו, יש לבדוק אף מה נעשה על ידי הנושים והנאמן במשך השנים מאז פתיחת ההליך. נראה בעיני כי במאזן זה ידו של החייב על העליונה, באשר לא ננקטו נגדו סנקציות לאלצו לשלם את התשלומים החודשיים, ואף לא ננקט הליך ביחס לחשדות בעניין זכויות שיש לו, ככל שיש לו, בדירה הנ"ל. בכך רואה אני טעמים מיוחדים לאשר מתן צו הפטר חרף התנגדות נושה, בכפוף לאמור להלן. 13. לאור ששקלתי את כל הנסיבות נראה בעיני כי אכן יש להגדיל את הסכום שיכנס לקופת הכינוס, דהיינו סכום נוסף מעבר להצעה, שיבטא חמש שנות פשיטת רגל בתשלום החודשי דהיום דהיינו 60,000 ₪ נוספות, ובסה"כ 120,000 ₪ אשר ישולמו ב-36 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 15.7.09 ואילך. בכפוף לכך יינתן לחייב צו הפטר. אם יודיע החייב על קבלת התנאים הנ"ל תוך 7 ימים כי אז יוצא צו הפטר פורמלי בהתאם. הפטרצווים