קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשת עיקול על נכס שכבר מעוקל: במסגרת ההליך תלויות ועומדות כעת שלוש בקשות. התביעה נסבה על מעשי תרמית נטענים של הנתבעים, שלוו כספים מהתובע, כביכול, לצורך רכישת דירות, שהוצגו כבעלות שווי הגבוה משויין האמיתי. כאשר התובע גילה את דבר המירמה וניסה לממש את הדירות, התברר לו כי שוויין נמוך באופן משמעותי מהשווי שהוצג בחוזי המכר ובמסמכי ההלוואות, ולכן גם סכום המימוש שהתקבל היה נמוך באופן משמעותי מסכומי ההלוואות שניתנו לנתבעים. על פי הנטען, הנתבע 1 הוא שמאי המקרקעין אליו פנו הנתבעים 2-6, בכדי שישום את שוויין של הדירות, אשר לשם רכישתן ניתנו ההלוואות. בבש"א 21721/08 מבקש התובע להטיל עיקול זמני על זכויות הנתבע 1 במקרקעין מסויימים בירושלים. בבקשה נטען, כי קיימת לנתבע 1 אחריות ישירה לנזק שנגרם לתובע, שכן הערכות השווי שהוא מסר ללווים היו גבוהות משוויין האמיתי של הדירות. התובע מציין, כי כנגד הנתבע 1 הוגשה תביעה דומה, בה חוייב בפיצויים בגין מתן חוות דעת שמאיות, בהן הוערכו דירות מסויימות אחרות בסכומים מופרזים. במסגרת ההליך האמור, התבקש וניתן צו עיקול על הנכס נשוא הבקשה הנוכחית. הנכס נשוא התביעה כפוף לצו עיקול נוסף, שהוטל במסגרת הליך המתנהל בבית משפט השלום בחיפה (שטיבו אינו לגמרי ברור). בנוסף, זכויותיו של הנתבע 1 בנכס כפופות להערת אזהרה שנרשמה לטובת בנק עצמאות למשכנתאות ולפיתוח בע"מ, בגין התחייבות לרישום משכנתא על סך 150,000 ₪ . לטענת התובע, במצב דברים זה, קיים חשש ממשי לכך שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין, לכשיינתן. התובע טוען, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, בהתחשב בכך שהנכס ממילא מעוקל לטובת נושים אחרים, וצו העיקול אינו עלול לשנות את מצבו של הנתבע 1 לרעה. העובדה שהנכס נשוא הבקשה כפוף לשני עיקולים שהוטלו זה מכבר, גם אם בהליכים אחרים, אכן מפחיתה מעוצמתו של החשש להכבדה על ביצוע פסק הדין, כמשמעו בתקנה 374(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), שכן העיקולים הקיימים מונעים (לפחות בתקופה הקרובה) את האפשרות הפוטנציאלית להברחת הזכויות בנכס, ולסיכול פסק הדין העתידי, ככל שיינתן לטובת התובע (לעניין אופן יישום התקנה האמורה ראו רע"א 6614/06 כפרית תעשיות (1993) בע"מ נ' ICC (4/1/07); רע"א 9736/07 קראוס נ' הראל בית השקעות בע"מ, (5/12/07)). בנוסף, וחשוב מכך, הבקשה הוגשה למעלה מארבע שנים לאחר שהוגשה התביעה, ולא התרשמתי כי לאחרונה התגבשו נסיבות מסויימות, אשר לא היו קיימות בשלב מוקדם יותר, והמצדיקות, לשיטת התובע, את הטלת העיקול כעת (לעניין שיהוי בהגשת בקשה לסעד זמני ראו רע"א 8630/05 ניר שיתופי- אגודה ארצית להתיישבות עובדים עבריים בישראל בע"מ נ' עיריית הוד השרון, (10/4/07)). מסקנתי היא, כי לא קיים חשש ממשי וסביר להכבדה על ביצוע פסק דין עתידי, וגם לא קיימת דחיפות בהטלת העיקול, משהבקשה הוגשה למעלה מארבע שנים לאחר הגשת התביעה. בנוסף, בסעיף 6 לכתב התביעה טען התובע כי אין לו יסוד לחשוב שהנתבע 1 היה שותף למעשה המרמה באופן מודע, או שקיבל חלק מה"רווחים", מעבר לתשלום שכרו בגין השמאות עצמה, אלא שלשיטתו, הנתבע 1 התרשל בעריכת השמאויות. לצורך הבקשה הנוכחית, ניתן לקבוע, כי מאחר שלא יוחסה לנתבע 1 כוונת תרמית, הרי שממילא אין המדובר בתביעה המגבשת חשש אינהרנטי להברחת נכסים (וזאת, כמובן, מבלי לגרוע מההתרשלות המיוחסת לו, שלא ניתן להכריע בעניינה בשלב זה). לפיכך, נדחית הבקשה בבש"א 21721/08. הוצאותיה, בסך 7,000 ₪ + מע"מ - לפי תוצאת פסק הדין. בבש"א 7951/08 עותר התובע לחייב את הנתבעים 1, 7, 8, 19, 20, 23, 30, 33, 36 ו-37 בגילוי מסמכים כללי וספציפי. בהחלטתי בקדם המשפט מיום 7/9/08 הוריתי לב"כ התובע להודיע האם נותר דבר מה להכרעה במסגרת הבקשה. בעקבות כך, הוגשה ביום 7/10/08 בקשה מעודכנת במסגרת הבש"א, לה הוגשו תגובות מטעם הנתבעים 23, 30, 36 ו-37. הנתבעים 19-20 הגישו את תגובתם קודם לכן (לבקשה המקורית). ראשית, ניתן צו גילוי ועיון כמבוקש, כלפי הנתבעים 1, 7, 8 ו-33, לביצוע בתוך 30 יום, וזאת בהעדר תגובה מטעמם. התובע טוען, כי הנתבעים 19 ו-20 מסרבים להעביר לו תצהיר גילוי מסמכים ומסמכים מסויימים שנדרשו מהם- העתק קבלות בגין תשלומים מקונים מסויימים, דפי תנועות מחשבונות עו"ש בתקופה הרלוונטית ומסמכים הקשורים לדירה שרכשו לאחר מכירת הדירה נשוא התביעה. הנתבעים 19 ו-20 טוענים כי אין ברשותם את הקבלות המבוקשות, ואין רלוונטיות לדרישת הגילוי של דפי חשבונות הבנק והמסמכים הקשורים לרכישת הדירה. דפי החשבון לתקופה הרלוונטית לתביעה, עשויים להיות רלוונטיים להליך, ויש לגלותם. לעומת זאת, מסמכים הרלוונטיים לרכישת דירה שאינה נשוא התביעה, אינם רלוונטיים, ואין לחייב את הנתבעים בגילויים. הנתבעים 19 ו-20 יאפשרו את העיון במסמכים המצויים ברשותם (ככל הנראה, רק דפי חשבון), בתוך 30 יום. בנוסף, מתבקשים נתבעים אלה למסור לתובע תצהיר גילוי, בתוך 30 יום. מהנתבע 23 נדרש מסירת תצהיר גילוי וכן גילויים של תלושי שכר לתקופה הרלוונטית, דף תנועות חשבון והסכם רכישה, ככל שנמכרה הדירה נשוא התביעה. הנתבע 23 הודיע כי הוא העביר לתובע את כל המסמכים המצויים ברשותו, ואין לו מסמכים נוספים. בהעדר טענה נגדית מצד התובע, מתייתרת הבקשה כלפיו, והיא נמחקת. התובע טוען, כי הנתבע 30 לא הגיש תצהיר גילוי, ומבקש להורות לו לעשות כן. בנוסף, מבקש התובע להורות לנתבע 30 להעביר לעיונו העתק קבלות בגין תשלומים שקיבל מרוכשים מסויימים בגין רכישת הדירה וכן דפי חשבון של הנתבע 30 בתקופה מסויימת הרלוונטית לתביעה. הנתבע 30 טוען כי אין ברשותו קבלות על תשלומים ששולמו לו על ידי רוכשי הדירה. לטענתו, עותקים מדפי החשבון המצויים ברשותו הועברו זה מכבר לתובע, ואין לו התנגדות למתן צו כלפי בנק יהב, להמצאת דפי החשבון שלו, בהתאם למבוקש, ובלבד שעלויות הנפקת דפי החשבון יוטלו על התובע, ועם קבלתם הם יועברו לעיון הנתבע 30. בהעדר טענה נגדית מצד התובע, אני מקבל את עמדת הנתבע 30. אני מציע כי הצדדים יפנו, בהסכמה, אל בנק יהב, בבקשה לקבלת דפי החשבון הרלוונטיים. הנתבע 30 מתבקש למסור לתובע תצהיר גילוי (ככל שטרם עשה כן) בתוך 30 יום. התובע טוען כי הנתבעים 36 ו-37 מסרו לו תצהיר גילוי מטעמם, אך טרם העבירו לו את מלוא המסמכים שהתבקשו. התובע מבקש להורות לנתבעים 36 ו-37 להעביר העתק קבלות בגין תשלומים שקיבלו מרוכשים מסויימים, דפי חשבון לתקופה מסויימת ומסמכים הקשורים לדירה שרכשו הנתבעים לאחר מכירת הדירה נשוא התביעה. הנתבעים 36 ו-37 טוענים כי אין ברשותם מסמכים נוספים מעבר לאלו שהועברו לתובע, ואינם מתנגדים לכך שהתובע יפנה לסניף הבנק שלהם, וינפיק דפי חשבון, על חשבונו, ובלבד שיעביר אליהם עותק. לאור עמדה זו, מתייתרת הבקשה כלפי הנתבעים 36 ו-37. אני מציע לצדדים להסכים על פנייה משותפת לבנק הרלוונטי, באופן דומה למהלך האופרטיבי שנקבע בעניין הנתבע 30. בבש"א 14717/08 מבקש הנתבע 1 להורות לתובע להעביר לעיונו מסמכים מסויימים, חלקם צורפו כנספחים לכתב התביעה (ולטענתו, לא הועברו לו), וחלקם מסמכים נוספים, שלטענתו, רלוונטיים להליך. בתגובתו, טוען התובע, כי המסמכים המאוזכרים בסעיפים 1 ו-2 לבקשה, הועברו לנתבע 1 זה מכבר. בתשובתו לתגובה, טוען הנתבע 1, כי מסמכים מסויימים מבין אלה המאוזכרים בסעיפים 1 ו-2 לא הועברו לו, או שלא הועברו במלואם. אני מציע לנתבע 1 להידבר עם התובע לצורך קבלת המסמכים או חלקי המסמכים שחסרים לו, ואיני רואה צורך ליתן הוראה אופרטיבית מעבר לכך. לגבי המסמכים המאוזכרים בסעיף 3 לבקשה, עמדת התובע אינה אחידה. כפי הנראה, קיימים מסמכים מסויימים (כגון דו"ח ביקורת ונהלי הבנק לגבי שמאים), שלטענת התובע, הם חסויים. לגבי מסמכים אחרים, טוען התובע, די בכלליות, כי הם צורפו כנספחים כתב התביעה, או שהם עולים מהאמור בתביעה ונספחיה. לטעמי, לא ניתן להסתפק בטענות כלליות אלה על גבי התגובה, שלא נתמכה בתצהיר. ראשית, התובע מתבקש למסור לנתבע 1, בתוך 30 יום, תצהיר גילוי ספציפי שיתייחס למסמכים המאוזכרים בסעיף 3 לבקשה. ככל שמסמכים מסויימים צורפו לכתב התביעה- יש להפנות, באופן מדוייק, לנספח המתאים. ככל שקיימת טענת חיסיון, יש לאזכרה במפורש במסגרת התצהיר. נקבע קדם משפט נוסף ליום 8/7/09 בשעה 11:30. ב"כ התובע מתבקש למסור לעיוני את המסמכים הנטענים כחסויים, במעטפה סגורה, במהלך קדם המשפט האמור. אני מציע לצדדים להידבר ביניהם, גם לגבי המסמכים הנטענים כחסויים, על מנת להשלים את ההליכים המקדמיים, עוד בטרם קדם המשפט האמור. עיקול