דמי אבטלה למפונים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דמי אבטלה למפונים במסגרת חוק תכנית ההתנתקות: 1. עסקינן בערעור על דחיית תביעתה של התובעת לתשלום דמי אבטלה. 2. הנתבע דחה את תביעת התובעת בנימוק כי התובעת צברה רק 260 ימי אכשרה בלבד במקום 300 כנדרש בסעיף 161 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) , התשנ"ה - 1995 (להלן:"חוק הביטוח הלאומי") . טענות התובעת 3. לגירסת התובעת, הנתבע פירש באופן שגוי את חוק יישום תוכנית ההתנתקות. אמנם, התשלום בעבור דמי הסתגלות נעשה בחודש יולי 2007 , אך הזכאות בפועל היא בעבור התקופה עובר לתאריך הגשת התביעה לפי סעיף 12 לחוק יישום תוכנית ההתנתקות, דהיינו עובר לתאריך 24.1.06 . לדידה של התובעת זוהי התכלית והפרשנות הראויה של החוק , ולפיכך, עפ"י תכליתם של חוק יישום תוכנית ההתנתקות וחוק הביטוח הלאומי התובעת זכאית להארכת תקופת חישוב ימי אכשרה ב - 6 חודשים נוספים . בנוסף, התובעת עבדה באותם החודשים , ולפיכך , צברה די ימי אכשרה. טענות הנתבע 4. לגירסת הנתבע, היום הקובע לתחילת מניין תקופת האכשרה הינו 1.3.06 , היום בו החלה התובעת להתייצב, קרי, כ - 4 חודשים לאחר סיום עבודתה. לפיכך, צברה התובעת בסה"כ 260 ימים מתוך 300 ימים אותם צריכה היתה לצבור לאורך תקופה של 540 ימים עד ליום הקובע. התובעת הגישה תביעתה לוועדת הזכאות לפי חוק יישום ההתנתקות ביום 24.1.06 , אך תביעתה הושלמה והתקבלה רק ביום 18.12.06 בהתאם לסעיף 16 (ב) לחוק יישום תוכנית ההתנתקות. לפיכך, היום הקובע לקבלת דמי הסתגלות הינו 18.12.06 . כמו כן, גם אם ימי ההסתגלות יחושבו החל מיום 24.1.06 ועד ליום 28.2.06, יום קודם ליום בו התובעת החלה להתייצב, עדיין יהיה לתובעת חוסר בהשלמת תקופת האכשרה. כמו כן, התובעת לא יכולה להיות זכאית לדמי אבטלה במקביל לדמי ההסתגלות בתקופה שמיום 24.1.06 עד ליום 24.6.06 . דיון והכרעה 5. בענייננו חלים שני חיקוקים רלוונטיים. נסקור להלן את לשון החיקוקים , ואח"כ נדון בפרשנות המתאימה , תוך יישום על הנסיבות דנן. 6. חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995 קובע בהאי לישנא (ההדגשות אינן במקור , וכך גם בהמשך פסק הדין): "161. (א) לענין סימן זה, תקופת האכשרה לגבי תקופת אבטלה פלונית היא אחת מאלה: (1) 360 ימים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים בתכוף לתאריך הקובע; (2) היה שכרו של הזכאי מחושב על בסיס יומי (בפרק זה - שכיר יום), דיו ששולמו דמי ביטוח אבטלה בעד 300 ימי עבודה בתוך 540 הימים האמורים. ... 162. לא הושלמה תקופת האכשרה מחמת אחת או יותר מהעילות המנויות בפסקאות שלהלן (להלן - הימים החסרים), ימנו את 540 הימים, כאמור בסעיף 161, בלי למנות בהם את הימים החסרים שאינם עולים על המספר הנקוב לצד כל עילה: ... (5) העדרות מעבודה בתקופה שבעדה שולמו דמי הסתגלות מיוחדים - לפי תקופת הזכאות לדמי הסתגלות כאמור בסעיף 52 לחוק יישום תכנית ההתנתקות". 7. חוק יישום תוכנית ההתנתקות, תשס"ה - 2005 (להלן:"חוק יישום תוכנית ההתנתקות") קובע בזו הלשון: "16. (א) החלטה של וועדת זכאות תהיה מנומקת, ותינתן בכתב . (ב) החלטת וועדת זכאות תינתן לא יאוחר מתום 60 ימים מן המועד שבו הומצאו לה כל הראיות הדרושות להנחת דעתה למתן החלטה , והושלמה שמיעת הראיות והטיעונים כאמור בסעיף. ... 52. (א) דמי הסתגלות ישולמו לתובע בעד תקופה שתחילתה ב - 1 בחודש שבו התקבלה תביעתו לדמי הסתגלות, ומשכה כמפורט להלן, בהתאם למספר חודשי הוותק של הזכאי שהיו לפני היום הקובע: ..." 8. בכדי להכריע במחלוקת עלינו להדרש לשאלה מהו המועד הקובע לפיו יש לחשב את התקופה שבעדה שולמו דמי ההסתגלות המיוחדים, כאמור בסעיף 52 לחוק ישום תוכנית ההתנתקות. לשם כך נבחן את ההשתלשלות העובדתית הרלוונטית לענייננו , ואח"כ נבדוק מה קובע החיקוק הנ"ל במקרה דנן , לאור העובדות הרלוונטיות. יצויין כי בתיק זה לא נשמעו ראיות, מאחר והצדדים הסכימו אודות התשתית העובדתית, והגישו סיכומיהם בשאלות המשפטיות אשר התעוררו. 9. ההשתלשלות העובדתית הרלוונטית לשם הכרעה במחלוקת הינה כדלקמן: בחודש אוגוסט 2005 פונתה התובעת מביתה בהתאם לחוק יישום תוכנית ההתנתקות. מחודש 9/05 ועד 11/05 עבדה התובעת ברמת הגולן, לשם עברה לאחר הפינוי. ביום 24.1.06 הגישה התובעת את תביעתה לקבלת דמי הסתגלות לוועדת הזכאות . ביום 1.3.06 החלה התובעת להתייצב בלישכת התעסוקה . ביום 19.6.06 הגישה התובעת את תביעתה לתשלום דמי אבטלה לנתבע. ביום 20.6.06 נדחתה תביעתה של התובעת ע"י פקיד התביעות בנתבע. ביום 15.5.07 הגישה התובעת את התובענה דנן. ביום 1.7.07 החליטה וועדת הזכאות לפי חוק יישום תוכנית ההתנתקות כי התובעת ובעלה זכאים לדמי הסתגלות לתקופה של 6 חודשים. הוועדה קבעה כי המועד לצורך סעיף 16 (ב) לחוק יישום תוכנית ההתנתקות הוא ביום 18.12.06, שהוא המועד בו השלימו התובעת ובעלה את כל המסמכים הנוגעים לתביעה זו . 10. בפסיקה ובספרות נקבע כבר רבות כיצד יש לגשת אל דבר חוק בבואנו לבחון את יישומו על מקרה מסויים . ובמילותיו של כבוד הנשיא אהרון ברק: "כיצד תקבע המשמעות הנכונה של דיבור בחוק? נקודת המוצא היא הלשון שנקט המחוקק ....אך היא אינה נקודת הסיום "   ראה :   ע"א 165/82 קיבוץ חצור נ. פקיד השומה רחובות , פד לט (2) 70 , 74 .    כאשר לשון החוק סובלת מספר משמעויות לשוניות , אזי " הפרשנות התכליתית שולפת מתוך מגוון המשמעויות הלשוניות של הטקסט המשפטי את אותה משמעות משפטית המגשימה את התכלית של הנורמה. בין הלשון לבין התכלית קיים קשר הדוק. התכלית היא המטרה. הלשון היא האמצעי. השופט הפרשן למד על המטרה מתוך הלשון... הפרשן רשאי אפוא לצאת בכל מצב מגדרי האמצעי (הלשון) כדי לעמוד על המטרה (התכלית)". ראה:   אהרון ברק , פרשנות תכליתית במשפט, מהדורת תשס"ג , עמ' 136.    וכן ראה :   ע"א 674/85 אליהו חב' לביטוח בע"מ נ. ז'ק ואח' , פ"ד מג (1) 356 , 364 . 10. מעיון בסעיף 52 (א) לחוק יישום תוכנית ההתנתקות עולה כי דמי הסתגלות משולמים לתובע בעד התקופה שתחילתה ב - 1 לחודש שבו התקבלה תביעתו לדמי הסתגלות. במקרה דנן , מעיון בהחלטת וועדת הזכאות מיום 1.7.07 עולה כי התאריך הקובע בעניינה של התובעת הוא 18.12.06. כך קבעה וועדת הזכאות, שהיא הגוף המוסמך עפ"י החוק. לפיכך, משהחלה התובעת להתייצב בלישכת התעסוקה בתאריך 1.3.06, הרי שלא ניתן למנות את תקופת ההסתגלות בתקופת מניין ימי האכשרה של התובעת. זוהי לשונו הברורה והחד משמעית של החוק, וכל פרשנות אחרת אינה יכולה לנבוע מלשון החוק. דבר החוק שלפנינו נקט בלשון אשר אינה סובלת מספר משמעויות לשוניות. ונזכיר, כי לא ניתן ליתן לדבר חוק פרשנות אשר אינה מתיישבת עם לשונו. 11. אולם, גם בהתעלם מן האמור לעיל, לו היינו בוחנים את החיקוקים דלעיל בהתאם לפרשנות התכליתית, גם אז התוצאה לא היתה משתנה. ונפרט בקצרה, למעלה מן הדרוש. מעיון בדברי ההסבר להצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות עולה, כי מטרת אותו חוק היתה לסייע למפונים, בכך שתינתן להם תקופת הסתגלות, על מנת להקל עליהם את ההתמודדות עם אובדן מקום העבודה ועם הצורך למצוא מקום עבודה חדש. המועד הקובע לקבלת דמי ההסתגלות נקבע ע"י וועדת הזכאות הפועלת בהתאם לחוק, ואשר בפניה מונחים המסמכים והמידע הרלוונטיים. תכלית החקיקה היתה לעזור למפונים בתקופה בה הם לא עבדו, שהיא התקופה המיידית שלאחר ובסמוך למועד ההתנתקות. במקרה דנן, התובעת המשיכה לעבוד לאחר הפינוי במשך 3 חודשים, וגם לאחר מכן לא הגישה מייד את תביעתה לדמי הסתגלות או את תביעתה לדמי אבטלה. בכל מקרה, הוועדה המוסמכת קבעה כי היום הקובע לתובעת לקבלת דמי ההסתגלות חל ביום 18.12.06, בזמן שהפינוי של התובעת מביתה חל בחודש אוגוסט 2005. מכאן, שחלפו כ - 16 חודשים מיום הפינוי ועד היום הקובע לקבלת דמי ההסתגלות. בנסיבות אלה לא רק שאין לתקופת ההסתגלות השפעה על תקופת מניין ימי האכשרה; אלא שלא למקרה כזה נחקק החוק . 12. עוד בחזקת למעלה מן הנדרש יצויין, כי גם לו היינו קובעים כי התאריך הקובע לחישוב ימי האכשרה הוא 24.1.06, המועד בו הגישה התובעת את תביעתה לדמי הסתגלות לוועדת הזכאות, גם אז לא היה בכך בכדי להביא לקבלת תביעת התובעת; שכן עדיין היו חסרים לתובעת ימי אכשרה, כפי שעולה אף מסיכומי התובעת עצמה. אמנם, עסקינן בחוסר של מספר ימים בלבד, אולם גם התובעת מודעת לכך שלא ניתן להתעלם מחוסר זה . אחרית דבר 13. מכל האמור לעיל עולה כי בדין דחה הנתבע את תביעת התובעת. לפיכך, נדחית התובענה. בנסיבות העניין אין צו להוצאות . 14. פסק הדין ישוגר לצדדים בדואר רשום. תוכנית ההתנתקות / מפוניםדמי אבטלה