דמי טיפול ארגוני חברת שמירה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דמי טיפול ארגוני חברת שמירה:

רקע כללי
1. בפנינו תביעה לתשלום דמי טיפול ארגוני מקצועי בגין השנים 2001-2007 מכח סעיף 33ז לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957 (להלן: "החוק").

2. הנתבעת היתה במועדים הרלבנטיים לתביעה חברה שעסקה בתחום השמירה, האבטחה ובעיסוקים הקשורים לכך (ראה - סע' 3 לתצהיר מנכ"ל התובע, שהאמור בו לא נסתר; ראה עמ' 6 לפרוטוקול ש' 4-5; כן ראה - עמ' 6 לפרוטוקול עדות מר שי אבנון ש' 14-17 ובעמ' 7 ש' 1-7).

3. התובע הינו ארגון מעסיקים בענף השמירה והאבטחה והוא חבר בלשכת התאום של הארגונים הכלכליים (ראה - סע' 2 ו-4 לתצהיר מנכ"ל התובע).

4. התובע הינו צד להסכם קיבוצי כללי בענף השמירה המסדיר, בין היתר, שכר עבודה שאינו תוספות יוקר או שכר מינימום. הסכם שהורחב בצו הרחבה על הנתבעת כמי שעוסקת בתחום שמירה והאבטחה.
בנוסף, התובע הינו צד להסכם קיבוצי כללי בדבר תוספת יוקר. הסכם אשר הורחב אף הוא בצו הרחבה החל על הנתבעת (ראה - סע' 5-7 לתצהיר מנכ"ל התובע).

5. התובע פנה לנתבעת בהתאם לתקנות 1(ג) ו-4 לתקנות הסכמים קיבוציים (תשלום דמי טיפול ארגוני-מקצועי לארגון מעבידים), התשל"ז-1977 (להלן: "התקנות") בדרישה לתשלום ולמסירת פרטים, אולם הנתבעת לא עשתה כן (ראה - סע' 10 לתצהיר מנכ"ל התובע, אשר האמור בו לא נסתר).

6. בנסיבות אלה, עתר התובע בתביעה לתשלום דמי טיפול ארגוני, כאמור לעיל.

הכרעה
7. נקדים ונציין כי לאחר שעיינו בחומר המצוי בתיק, הגענו למסקנה כי דין התביעה להתקבל וזאת מהטעמים כפי שיפורטו להלן.

8. הסעיף הרלבנטי בחוק המתייחס לגביית דמי טיפול ארגוני הינו סעיף 33ז(א) לחוק הקבוע לאמור:
"שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת, הוראות בדבר חובת מעביד שחל עליו צו הרחבה לשלם דמי טיפול ארגוני-מקצועי לארגון המעבידים שהוא צד להסכם הקיבוצי שהורחב, הכל בשיעור ובתנאים שנקבעו כאמור; התקנות יכול שיחולו לגבי סוגי מעבידים, ענפי עבודה, ענפי משק, אזורים גיאוגרפיים או מעבידים מסוימים, למעט מפעל או מעביד שהוא חבר בארגון של מפעלים או מעבידים אשר נקבע בתקנות כאמור."

מכח סמכותו בהתאם לסעיף 33ז(א) התקין שר העבודה והרווחה את התקנות המטילות חובת תשלום דמי טיפול על המעבידים, אשר תקנה 1(א)-(ב) שלהן קובע כדלקמן:
"(א) מעביד שחל עליו צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי המסדיר את שכר העבודה למעט תוספת יוקר או שכר מינימום, ישלם לארגון המעבידים שהוא צד להסכם קיבוצי דמי טיפול ארגוני-מקצועי (להלן: "דמי טיפול") כאמור בתקנה 2.
(ב) מעביד שתקנת משנה (א) לא חלה עליו וחל עליו צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי בדבר תוספת יוקר או שכר מינימום ומפעלו עוסק בענף שקיים בו צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי-ענפי, ישלם דמי טיפול לארגון מעבידים שהוא צד לאותו הסכם קיבוצי כללי-ענפי ובלבד שאותו ארגון מעבידים הוא גם צד להסכם הקיבוצי הכללי בדבר תוספות יוקר או שכר מינימום שהורחב כאמור."

9. תקנה 1(ג)-(ה) לתקנות מסדירים את שיעור דמי הטיפול בהם יחוב המעביד כדלקמן:
"(ג) דמי הטיפול יהיו בשיעור של מחצית האחוז מסך של כל שכר העבודה שממנו מגיעים דמי ביטוח, לרבות הסכום העולה על המקסימום הקבוע לתשלום דמי ביטוח על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968 ששילם המעביד לעובדיו בשנת הכספים שקדמה לשנה שבעדה משתלמים דמי הטיפול; הסכום שחושב כאמור יוגדל לפי שלושה רבעים משיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי.
(ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג), לא יפחתו דמי הטיפול מ-100שקלים חדשים (להלן: 'הסכום המזערי') ובלבד שלא יעלו על מחצית מדמי החבר שהיה משלם המעביד לאותו ארגון מעבידים אילו היה חבר בו, כשיעורם ביום תשלום דמי הטיפול; הסכום המזערי ישתנה בשלושה רבעים משיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי, ולענין זה, 'המדד היסודי' – ממוצע המדדים של שנת 1989.
(ה) בתקנות אלה –
'מדד' – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
'המדד החדש' – המדד שפורסם לאחרונה לפי יום תשלום דמי הטיפול;
'המדד היסודי' – ממוצע המדדים של כל שנה שקדמה לשנה שבה משתלמים דמי הטיפול;
'שנה' – תקופה של 12 חודשים שתחילתם ב-1 בינואר."

10. תקנה 4 לתקנות עוסקת בחובת המעבידים למסירת פרטים ובסנקציה שניתן להטיל על מעביד אשר לא מסר פרטים שנדרשו ממנו ובלשון התקנות לאמור:
"(א) מעביד החייב בתשלום דמי טיפול חייב למסור פרטים האמורים בתקנות 1, 2 ו-3(11) בנוגע למפעלו, על פי דרישת ארגון מעבידים הזכאי לקבל ממנו דמי טיפול.
(ב) לא מסר מעביד פרטים שנדרשו ממנו כאמור בתקנת משנה (א) לגבי שנה פלונית, רשאי ארגון המעבידים הזכאי לדמי טיפול לקבל מאותו מעביד בעד אותה שנה דמי טיפול בסכום השווה לדמי הטיפול שהגיעו ממנו בעד השנה שלגביה מסר לאחרונה פרטים כאמור, כשהוא מוגדל לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי, אלא אם כן הוכיח המעביד כי דמי הטיפול המגיעים ממנו לפי תקנות אלה סכומם נמוך יותר; לענין זה, "המדד היסודי" - המדד שפורסם לאחרונה לפני תום השנה שלענין שכר העבודה ששילם בה לעובדיו מסר המעביד פרטים לאחרונה."
11. הנתבעת טוענת כי יש לדחות את התביעה כנגדה וזאת, בהתבסס על מספר טעמים. טעמים שאין בידינו להסכים עם לא אחד מהם, כפי שיפורט להלן:

12. לטענת הנתבעת התובע לא הציגה בפני ביה"ד צו הרחבה ספציפי, אשר חל על הנתבעת.
דא עקא, שהתובע הפנה במפורש לצו ההרחבה בענף השמירה, אשר חל, כפי האמור בו, על כל העובדים בעבודות השמירה והאבטחה ועל כל העובדים המועסקים בעבודות כפיים אצל מעביד בענף השמירה וכן על עובדי אבטחה המועסקים בתפקידי אבטחה ועל המעבידים של עובדים אלה, כמפורט בצו ההרחבה.

התובע הוכיח ברמת ההוכחה הנדרשת כי הנתבעת עסקה בתחום השמירה והאבטחה במועדים הרלבנטיים לתביעה והעסיקה עובדים בתחום זה.
צו ההרחבה בענף השמירה מסדיר, בין היתר, את תעריפי השכר של העובדים בענף השמירה וזאת, כעולה מהוראותיו.
נוסיף כי משהתובע הפנה לצו ההרחבה כאמור, הרי שלא היתה מוטלת עליו חובה להציגו בפני ביה"ד שכן, מדובר בידיעה שיפוטית (עד"מ 13/07 אלירן אלסטי נ' כפיר ביטחון ומיגון אלקטרוני בע"מ, ניתן ביום 29.10.08) .

זאת ועוד, אף אלמלא הסדיר צו ההרחבה בענף השמירה את שכר העבודה של העובדים בענף, הרי שהיתה חלה על הנתבעת תקנה 1(ב) לתקנות וזאת בשים לב לכך שהתובע הינו צד להסכם קיבוצי כללי בדבר תוספות יוקר. הסכם שנערך בין ההסתדרות הכללית לבין לשכת התאום של הארגונים הכלכליים, שהתובע הינו חבר בה. הסכם שהורחב אף הוא בצו הרחבה שחל על הנתבעת ועובדיה (ראה - סע' 4 לתצהיר מנכ"ל התובע, אשר האמור בו לא נסתר; כן ראה - הסכם קיבוצי כללי בדבר תוספות יוקר, שהינו בידיעה שיפוטית).

13. הנתבעת הוסיפה וטענה כי התובע לא הציג דרישה לתשלום או למסירת פרטים נוספים וכן כי היא הכחישה בכתב הגנתה את גובה דמי הטיפול הנתבעים על ידי התובע.

14. אנו סבורים כי הנתבעת אינה יכולה להשמע בטענות אלה וזאת מכמה טעמים:
א. מנכ"ל התובע הצהיר מפורשות בסעיף 10 לתצהירו כי התובע פנה לנתבעת בדרישה לתשלום ומסירת פרטים, אולם לא נענה.
מנכ"ל התובע אף צירף לתצהירו חישוב של תשלום דמי טיפול ארגוני-מקצועי. דא עקא, שהנתבעת משיקוליה, בחרה שלא לחקור את מנכ"ל התובע בעניינים אלה ואף לא הציגה בפני ביה"ד נתונים סותרים או תחשיב נגדי מטעמה.
בנסיבות אלה, אין מקום לפקפק בנכונות האמור בתצהיר מנכ"ל התובע.

ב. למעלה מן הצורך ועל אף שלטעמנו די באמור לעיל כדי ללמד כי התובע עמד בחובת ההוכחה המוטלת עליו - הרי שניתן למצוא חיזוק לנכונות טענותיו, גם בעובדה שהנתבעת לא מצאה לנכון להגיש תצהיר מטעמה המציג עובדות אחרות שונות מאלה שהוצגו על ידי התובע.

הנתבעת אף ניסתה לחמוק מהצגת עובדות רלבנטיות בפני ביה"ד:
כך למשל, הגישה הנתבעת כתב הגנה סתמי בלא שטרחה לציין את תחום עיסוקה ולשאלת ביה"ד במהלך הדיון המוקדם – מהו תחום עיסוקה – השיב ב"כ כי כל שחפצה הנתבעת לומר נאמר בכתב ההגנה.
זאת, על אף שבכתב ההגנה נמנעה הנתבעת כאמור, מלפרט מהו תחום עיסוקה ואף הכחישה באופן גורף את טענות התובע כי היא עוסקת בתחום השמירה והאבטחה. הכחשה שהתחוורה כבלתי נכונה במהלך עדות מנכ"ל הנתבעת (ראה - עמ' 7 לפרוטוקול ש' 7).

זאת ועוד, עדות מנכ"ל הנתבעת, אשר זומן לעדות על פי בקשת התובע, עוררה אף היא תמיהה בלשון המעטה.
כך למשל, העיד מנכ"ל הנתבעת כי הוא אינו זוכר מאיזו שנה עוסקת הנתבעת בעבודות שמירה וכי הוא אינו יודע ממתי קיימת הנתבעת. מנכ"ל הנתבעת אף לא ידע לומר מי הגורם שיודע למסור פרטים אלה.
פרטים העולים מתצהיר מנכ"ל התובע, שלא נסתר, וכן מהמסמכים שהוצגו באמצעות מנכ"ל הנתבעת בפני ביה"ד בעקבות דרישת התובע להצגת מסמכים (ראה - עמ' 7 לפרוטוקול ש' 8-20; כן ראה – מסמכים נ/1- נ/9).

סוף דבר
15. לאור כל האמור, הרי שאנו מקבלים את התביעה ומחייבים את הנתבעת בתשלום דמי טיפול ארגוני לתובע בסכום הנתבע; קרי – בסך של 21,000 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.7.04 ועד למועד התשלום בפועל.

כמו כן, אנו מחייבים את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,500 ש"ח, בצירוף מע"מ כחוק.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין חברות

  2. שם חברה מטעה

  3. אישור שם חברה

  4. חתימה בשם חברה

  5. חוב לחברת ניהול

  6. מורשה של חברה זרה

  7. קיפוח המיעוט בחברה

  8. חריגה מהרשאה בחברה

  9. עורך דין הקמת חברה

  10. סעיף 191 לחוק החברות

  11. עורך דין פתיחת חברה

  12. חוב לחברת השכרת רכב

  13. תביעה נגד חברה משכנת

  14. חתימה פגומה בשם החברה

  15. הגדרת ''עובד'' בחברה

  16. חובות של חברה לעירייה

  17. תביעה נגד חברת ווב סק

  18. סעיף 232 לפקודת החברות

  19. שימוש בשם של חברה אחרת

  20. סעיף 353א לחוק החברות

  21. חובות חברה שקרסה כלכלית

  22. תביעות נגד חברות שמירה

  23. סעיף 267 לפקודת החברות

  24. מינוי הכנ''ר כמפרק חברה

  25. חיוב מנהל בחובות החברה

  26. חשבון חח''ד חוב של חברה

  27. חיוב אישי בחובות החברה

  28. חובת האמון של מנהל חברה

  29. תביעה נגזרת חברה לא פעילה

  30. חוקיות אסיפה כללית בחברה

  31. חובת חברת ליסינג לבטח רכב

  32. שינוי תקנון חברה מנדטורית

  33. העברת פעילות מחברה לחברה

  34. החלפת מעבידים בחברת שמירה

  35. העברת שליטה בחברה ציבורית

  36. מינוי מפרק זמני לחברה זרה

  37. השתת חבות על אורגנים של חברה

  38. ביטול חברות במועצה מקומית

  39. בקשה להפסקת שימוש בשם חברה

  40. דמי טיפול ארגוני חברת שמירה

  41. תביעה נגד חברת אחסון אתרים

  42. זימון לחקירה ע''י מפרק חברה

  43. הפחתת הון חברה לצורך חלוקה

  44. הגשת דוח כוזב של חברה פרטית

  45. תביעה נגד חברת הובלות על חוב

  46. תביעה נגד חברה לייצור ממתקים

  47. רישום חברת נדל''ן כעוסק מורשה

  48. התחייבות אישית על חוב של חברה

  49. חובת דיווח על חילופי משרה בחברה

  50. הון עצמי מינימלי של חברה בבורסה

  51. חברה בייסוד (טרם נרשמה) כבעל דין

  52. האם אפשר לחייב להשקיע כספים בחברה

  53. הטלת חבות אישית על אורגן של חברה

  54. "מבחן הרווח" סעיף 302 לחוק החברות

  55. חברות העירייה במרכז השלטון המקומי

  56. העברת שליטה בחברה ציבורית מיד ליד

  57. רישוי חברות לאספקת שירותי אמבולנס

  58. תביעה נגד חברת מבחני התאמה לעבודה

  59. תביעה נגד בעלים של חברה חדלת פרעון

  60. משיכת כספים מחברה ע''י אחד הבעלים

  61. תביעת חברה ממצרים נגד חברה ישראלית

  62. תביעה נגד בעלים של חברה לתשלום חוב

  63. האם חברת ניהול יכולה להיות ועד בית ?

  64. החלפת חברות כדי להתחמק מתשלום לעובדים

  65. עסק ניהול ופיתוח חברות או חברת אחזקות

  66. רישום חברה לאחזקות נדל''ן כעוסק מורשה

  67. מחיקת תביעה של חברה עקב חדלות פירעון

  68. בקשה לאישור חלוקה לפי ס' 303 לחוק החברות

  69. תביעת חברת השכרת רכב לקבלת בעלות על רכב

  70. ביצוע עסקאות סמוך לפני הפסקת פעילות חברה

  71. תביעה נגד חברה מחו''ל שאינה פועלת בישראל

  72. אישור בית משפט לרכישת חברה: תמורה בלתי הולמת

  73. האם ב"חריגה מהרשאה" אין לפעולה תוקף כלפי החברה ?

  74. עדיפות ל"אינטרס הכלל" על פני "אינטרס הפרט" בדיני חברות

  75. אישור חלוקה שלא עומדת במבחן הרווח הקבוע בסעיף 303 בחוק החברות

  76. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון