דמי לידה לעובדת אצל בן משפחה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דמי לידה לעובדת אצל בן משפחה:

1. ביום 22/07/07 הגישה התובעת תביעה זו לבית הדין, וזאת לאחר שביום 22/01/07 דחה המ.ל.ל את תביעתה לדמי לידה מהמעביד "רועי ברנר שירותים משפטיים בע"מ" (להלן: "החברה"). בהודעת הדחייה נטען כי פקיד הגבייה קבע שאין מדובר ב"יחסי עובד-מעביד" ולפיכך התובעת אינה עונה על הגדרת "עובד" אצל מעביד זה.

2. במסגרת כתב התביעה המפורט נטען, בין היתר, כי התובעת אשר ילדה ביום 28/06/06 זכאית לחישוב דמי הלידה על בסיס השתכרותה גם מהחברה אשר בבעלות אחיה מר רועי ברנר (תביעת התובעת לדמי לידה ממעסיק אחר: עמל-סיעודית בע"מ, הוכרה על ידי הנתבע) וזאת מאחר ועבדה בחברה מחודש ינואר 2006 ועד לחודש יוני 2006.

3. בכתב ההגנה אשר הגיש הנתבע נטען כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובעת לחברה, כי התובעת אינה עונה על הגדרת "עובד" אצל החברה וכן כי לא הוכחה עבודה בפועל בחברה, לא הועסק עובר אחר קודם לעבודת התובעת בחברה, לא הוכח תשלום שכר ולא הוכח פיקוח על עבודתה. בנסיבות אלה התבקש בית הדין לדחות את התביעה.

4. לאחר קדם משפט אשר התקיים ביום 22/10/07 נקבע כי התיק יקבע להוכחות בשאלת זכאותה של התובעת לדמי לידה בגין עבודתה בחברה.

5. לאחר ששמענו את עדות התובעת ועיינו בכל המסמכים ובסיכומי הטענות שהגישו ב"כ הצדדים, אנו פוסקים כדלקמן:
א. לפי סעיף 40 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), מבוטחת לדמי לידה הינה עובדת או עובדת עצמאית. בס' 1 לחוק נקבעה הגדרה מרחיבה למושג "עובד", בהתקיים קרבה משפחתית מסוימת:
""עובד" - לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, "בן משפחה" - אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות;"

במקרה שלפנינו הועסקה התובעת בחברה בבעלות אחיה.

ב. על פי הפסיקה, קרבה משפחתית אין בה כשלעצמה כדי למנוע אפשרות של הוצרות יחסי עובד מעביד, אולם כאשר הצדדים הם קרובי משפחה, יש מקום לבחון בקפידת יתר את טיב היחסים שנוצרו (דב"ע לג/108-0, המוסד נ' שרה כץ, פד"ע ה', 31).

פרט לאמור בסעיף עצמו, נקבעו בפסיקה מבחנים שונים על מנת לאבחן האם מדובר ביחסי עובד ומעביד או בעזרה משפחתית: האם הסדר העבודה עם בן המשפחה הינו אמיתי או שמדובר בפיקציה, האם בוצעה עבודה בפועל על ידי בן משפחה, האם התקיים דיווח שוטף על בן המשפחה כ"עובד", מהי מסגרת שעות העבודה, האם השכר ראלי, האם משהו אחר מילא את מקום התובע בהעדרו, ואילולא נעשתה העבודה על ידי התובע, והאם היתה העבודה נעשית בידי עובד אחר.
מבחנים אלה נועדו למנוע ניצול לרעה או מניפולציות שכל מטרתן זכיה בכספים מן המוסד לביטוח לאומי – כספים שאינם מגיעים על-פי חוק.

ג. נטל ההוכחה כי יחסים בין בני משפחה חורגים מגדר עזרה משפחתית הדדית ולובשים אופי של יחסי עבודה, מוטל על בן המשפחה הטוען לקיומם.

ד. לאחר בחינת הראיות אנו קובעים שהתובעת לא עמדה בנטל להוכיח כי התקיימו בינה לבין החברה יחסי עבודה על פי סעיף 1 לחוק.

6. האם בוצעה עבודה בפועל:
א. ביחס לשאלה מה היה תפקיד התובעת בחברה, מסרה התובעת מספר גרסאות:
בטופס התביעה מיום 25/09/06: שיווק ומכירות.
בהודעת התובעת לנתבע: יצירת קשר טלפוני עם עו"ד והצעת שירותי החברה, משלוח הצעות מחיר, מעבר על מסירות שבוצעו.
בתצהיר עדות ראשית – סעיף 9: הגשת הצעות מחיר, שליחויות לדואר, גביית צ'קים, פגישות עם לקוחות, נהיגה עבור מר רועי ברנר בזמן שלילת הרשיון, מילוי טפסים.
התובעת מוסיפה ומפרטת בתצהירה (סעיף 9) כי עסקה בעיקר בניירת וביצעה את העבודה בביתה ובמשרדי הלקוחות.

משלוש הגרסאות עולה מכנה משותף אחד לפיו התובעת, כך לטענתה, היתה במסגרת ביצוע עבודתה בקשר עם לקוחות החברה וכן עם לקוחות פוטנציאליים ("שיווק ומכירות", "הצעת שירותי החברה", "פגישות עם לקוחות").

אולם, בהודעת מר רועי ברנר לנתבע הופרכה גרסת התובעת עת שנאמר על ידו לחוקר הנתבע כי התובעת: "לא התעסקה עם עו"ד או לקוחות של החברה" (עמוד 2 שורה 12). הבסיס לטענה מרכזית זו נשמט גם בחקירתה הנגדית של התובעת עצמה אשר השיבה עת שנשאלה: "והוא מציין כי לא התעסקת עם עוה"ד או הלקוחות, כלומר, כל המגעים שלך היו איתו ומולו?" – "נכון". (ראה עמוד 9 שורות 24-23 וכן עמוד 10 שורה 1 לפרוטוקול הדיון).

ב. התובעת אשר ביצעה לטענתה עבודה משרדית לא הציגה כל ראיה חיצונית, מסמך בכתב ידה ו/או קובץ מחשב כראיה וכתמיכה לטענה זו. אין זה סביר ואף לא מתקבל על הדעת כי לא יעלה בידו של מי שעוסק "בעיקר עם ניירת" (סעיף 9 לתצהיר התובעת) במשך שישה חודשים תמימים (כשבע שעות ביום, חמישה ימים בשבוע), להציג ראיות כלשהן לכך. האם לא תוייקו כל אותן הצעות המחיר? מדוע לא הוצגו פקסים אשר נשלחו כביכול ללקוחות מביתה של התובעת? היכן פרטי העבודה שנתבקשה התובעת לבצע? העתקי הטפסים אשר מילאה לטענתה?

ג. התובעת טענה כי בנוסף לעבודה המשרדית, שימשה כנהגת של אחיה בזמן שלילת רשיונו. הגם שבתצהירה לא פורט לכמה זמן נשלל הרשיון, בחקירתה הנגדית טענה התובעת כי מדובר בתקופה של: "4-3 חודשים להערכתי" (ראה עמוד 8 שורה 19 לפרוטוקול הדיון).
אולם, טענה זו של התובעת נסתרה על ידי אחיה, אשר בהודעתו לנתבע הבהיר כי רשיונו נשלל למשך חודש וחצי בלבד (ראה עמוד 2 שורה 8 לפרוטוקול הדיון).
יש לציין כי התובעת לא הציגה כל אסמכתא בכתב לטענה כי רשיונו של אחיה נשלל.

ד. בשני טפסי התביעה לתשלום דמי לידה אשר הגישה התובעת לנתבע לא ציינה התובעת כי עבדה אצל יותר ממעסיק אחד, זאת על אף שמוקדש לכך סעיף נפרד בטופס התביעה.

7. תשלום שכר עבודה:
א. לטענת התובעת שולם לה שכרה בכל חודש במזומן (סעיף ג' לתצהיר עדות ראשית). הגם שטענה זו מעלה ספק על פניה שכן המעסיקה הינה חברה, ולמרות חשיבות הוכחת תשלום השכר, לא הציגה התובעת אישור על ביצוע הפקדות בתקופה הרלבנטית.
ויודגש, התובעת אישרה בחקירתה בפנינו כי חלק מהסכום הופקד (בחלק האחר השתמשה לטענתה לצרכיה), אולם כאשר נשאלה השיבה: "אין לי אישורי הפקדות. זה היה לתקופה מאוד קצרה". (ראה עמוד 5 שורה 9-8 לפרוטוקול הדיון).
מאחר והתובעת יכולה היתה להציג ללא כל קושי תדפיסי חשבון בנק לחציון הראשון של שנת 2006, מה גם שאורך התקופה אין לו כל משמעות, הימנעותה מלעשות כן, מטילה ספק רב באמינות גרסתה, ויש לה משקל ראייתי ניכר.

ב. תלושי שכר: התובעת צרפה לתביעה שישה תלושי שכר. התלושים הופקו כולם באותו יום ה- 05/02/07, לאחר מועד דחיית התביעה על ידי הנתבע. אמנם, ישנם מקרים לא מעטים בהם העובד אינו שומר את תלושי השכר, ואכן בעצם הפקת תלושים רטרואקטיבית אין דופי לכשעצמו, אולם במקרה שלפנינו מדובר בנדבך נוסף המערער את גרסת התובעת.
בנוסף, עיון בתלושים מעלה כי כל התלושים הם בסכום ברוטו של 3,335 ₪ או 3,456 ₪. בכולם 23 ימי עבודה (גם בחודש פברואר), אין התייחסות לחופשה, לניצול, להפרשות סוציאליות ולמעשה פרט לחודש עצמו בתלוש, ולעלייה קלה בשכר בחודש 03/06, התלושים זהים.


8. הצורך בהעסקת התובעת ומילוי מקומה על ידי עובד אחר בהעדרה:
א. בחינת הראיות אשר הוצגו בישיבת ההוכחות על ידי הנתבע מעלה כי בכל שנת 2005, שנה לפני מועד תחילת העבודה הנטען של התובעת (01/2006), לא העסיקה החברה עובדים כלל (נ/2 ו- נ/3).

גם לאחר מועד הלידה וסיום עבודת התובעת בחברה, לא הועסקה אף אחת אחרת במקומה (ראה עמוד 9 שורה 6 לפרוטוקול הדיון, וכן נ/4).

ב. גם באשר לשאלת נחיצות העסקת התובעת בחברה עלו תמיהות מן הראיות אשר הוצגו בפנינו. בהודעתו לנתבע מיום 04/01/07 סיפר אחיה של התובעת: "היתה לי לפני שנתיים פגיעה ירו בי ת.ע. ואח"כ נסגר המשרד והכל נדפק לי" (ראה עמוד 1 שורות 16-15 לפרוטוקול הדיון). דברים אלה מתיישבים עם דיווח החברה לנתבע לפיו לא העסיקה החברה עובדים כלל החל מחודש 01/2005 (נ/2). בנסיבות אלה, העסקת התובעת בלבד, בשכר, שנה לאחר מכן, ולמשך שישה חודשי הריון בלבד, מתיישבת יותר עם גרסת הנתבע מאשר עם טענות התובעת.

משכך, הרי שגם התנאי הקבוע בס' 1 לחוק לפיו על קרוב המשפחה לבצע עבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד, לא התקיים.

9. אי הזמנת עדים:
התובעת לא מצאה לנכון להזמין לעדות את "רענן" עובד בחברה אשר לטענתה "חפף באורך מלא את כל תקופת עבודתי שם" (ראה עמוד 7 שורה 20 לפרוטוקול הדיון). הימנעותה של התובעת מלעשות כן כמו גם העובדה שלא הובאו אישורים ו/או הוזמנו לעדות מי מהלקוחות אשר איתם עמדה לטענתה בקשר, משמשת לחובתה.

יש לציין כי במשך תקופת עבודתה הנטענת של התובעת בחברה (06/2006-01/2006) דווח למוסד לביטוח לאומי על ידי החברה על העסקת שני עובדים רק בחודשים: ינואר, פברואר ויוני, כאשר בחודשים מרץ, אפריל ומאי, דווח על העסקת עובד אחד בלבד (נ/3 ו- נ/4). גם נתון זה סותר את טענת התובעת.

אי הזמנת עד, בפרט כאשר מדובר בתובעת מיוצגת ולא כל שכן כאשר לא קיימות ראיות חיצוניוות אחרות התומכות בגרסתה, משמשת כאמור לחובת התובעת.

10. לאור כל האמור לעיל ובשים לב לדרישה לבחון בקפידת יתר את טיב היחסים, בנסיבות אלה בהן לא הוצגה בפנינו כל ראיה ו/או עדות חיצונית לביצוע עבודה על ידי התובעת עבור חברה אשר אין חולק כי היא מצויה בבעלות אחיה, מה גם כאשר תחילת ההעסקה הינה במהלך ההריון ולאחריו אין המשכיות בעבודה, הגענו למסקנה כי התובעת לא עמדה בנטל להוכיח את טענתה ובדין נדחתה תביעתה.

11. הגם שקבענו כי דין התביעה להדחות, לא נסיים בלי להוסף כי טענת ב"כ הנתבע בס' 8 לסיכומיו לפיה "מדוע יבחר המעסיק לשכור עובדת בהריון כשהוא יודע שתעזוב בקרוב?", מוטב היה לה לו לא היתה נטענת כלל. אין צורך ואין מקום במסגרת זו להכביר מילים בדבר איסור המעסיק להפלות אשה הרה, הן במסגרת קבלה לעבודה והן במהלך העבודה. משכך, ובפרט בעת שהנתבע הוא המוסד לביטוח לאומי ולא אדם פרטי, לא היה מקום להעלות טענה זו.

12. סוף דבר: לאור האמור לעיל – התביעה נדחית.
בנסיבות דנן, אין צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דמי לידה בחל''ת

  2. דמי לידה לעצמאית

  3. דמי לידה מטעמי צדק

  4. דמי לידה לאם מאמצת

  5. דמי לידה לעובד עצמאי

  6. דמי לידה בשנת שבתון

  7. תביעה להפרשי דמי לידה

  8. דמי לידה לבעלת שליטה

  9. דחיית תביעה לדמי לידה

  10. דמי לידה לעובדת עצמאית

  11. דמי אבטלה לאחר דמי לידה

  12. דמי לידה לעובדת אצל האב

  13. חישוב דמי לידה לעצמאית

  14. אישה שלא עבדה לפני הלידה

  15. בסיס השכר לחישוב דמי לידה

  16. דמי לידה - יחסי עוסק מעסיק

  17. עבודה בעסק משפחתי דמי לידה

  18. משכורת לצורך חישוב דמי לידה

  19. יחסי עובד מעביד - דמי לידה

  20. תביעה לתשלום הפרשי דמי לידה

  21. אחרי כמה זמן מקבלים דמי לידה

  22. דמי לידה לעובדת אצל בן משפחה

  23. תלושי משכורת לתביעת דמי לידה

  24. דמי לידה לאישה שעבדה אצל אביה

  25. "משכורת אחרונה" לחישוב דמי לידה

  26. אישה שעובדת אצל בעלה - דמי לידה

  27. זכאות לדמי לידה לעובדת בהתנדבות

  28. זכאות לדמי לידה - יחסי עוסק מעסיק

  29. פיטורים לפני לידה זכאות לדמי לידה

  30. דמי לידה לאישה שעובדת בעסק של בעלה

  31. פיגור בתשלום ביטוח לאומי - דמי לידה

  32. עבודה כשכיר אצל בן הזוג - דמי לידה

  33. דמי לידה לאישה שעבדה אצל קרובי משפחה

  34. התחלת עבודה בהריון - זכאות לדמי לידה

  35. דמי לידה - עבודה בחברה בבעלות קרוב משפחה

  36. שלילת דמי לידה עקב פיגור בתשלום ביטוח לאומי

  37. דחיית תביעה לדמי לידה בהעדר יחסי עובד מעביד

  38. ביטוח לאומי אישר בהתחלה דמי לידה ואחר כך "התחרט"

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון