קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא היתר פיטורים עובדת בטיפולי פוריות: 1. עובדת בטיפולי פוריות פוטרה. הממונה על עבודות נשים נתנה היתר לפיטורים. התובענה דנן מעלה את השאלה מהם השיקולים שצריכה הממונה על חוק עבודת נשים לשקול בעת מתן היתר לפיטורים כאמור, כאשר הפיטורים לא על רקע טיפולי הפוריות. זהו ערעור, על החלטת הממונה על חוק עבודת נשים (להלן: "הממונה"), מיום 17/8/08, לפיה אין קשר בין פיטורי המערערת לבין טיפולי הפוריות שעברה, ולפיכך התירה הממונה את פיטורי המערערת (להלן: "ההחלטה"). 2. יודגש כי הערעור מופנה למעשה כנגד החלטת המשיבה מס' 2 (שתכונה להלן המשיבה או המשיבה 2), ואין אנו עוסקים בתובענה כנגד המשיבה 1. 3. המערערת עבדה מיום 1/10/02 כמורה בבית הספר הממ"ד תורני פסגת זאב מזרח. המערערת פוטרה לקראת שנה"ל תשס"ח במכתב שנתקבל אצלה בראשית חודש 6/08. המערערת הועסקה כמחנכת, כאשר הסכם העבודה עימה נחתם על ידי העמותה - רנה קאסן (להלן: "העמותה"). המערערת ביקשה מהעמותה לעבוד כעובדת משרד החינוך, ובקשתה זו סורבה. 4. המבקשת קיימה פגישה בעניין העסקתה באמצעות משרד החינוך עם המנהל מר חנן זוהר. בקשתה זו סורבה. בעניינה של המבקשת פנה חבר כנסת (להלן: ח"כ) למנהל מנח"י ירושלים וביקש לבחון בחיוב את בקשתה לעבוד באמצעות משרד החינוך . ח"כ הנ"ל שלח 3 מותבים למנהל מנח"י, שכולם עסקו בזכויותיה של המערערת וברצונה לקבל את שכרה כמו גם להתקשר עם משרד החינוך ישירות. 5. המערערת נמצאת בטיפולי פוריות מראשית שנת 2008 ובעטיים של טיפולים אלה נעדרה מספר מצומצם של ימים. טענות הצדדים 6. לטענת המערערת, הממונה, לאחר שהגיעה למסקנה שפיטוריה לא היו על רק הטיפולים "הרימה ידיים" והותירה את המערערת ללא כל הגנה חרף מצבה הרגיש והפגיע. כן טענה כי בכך הופלתה לרעה לעומת מקרה אחר בו עסקה הממונה שם נמצא כי הפיטורים לא היו קשורים בצורה כלשהי לטיפולי הפוריות, ובכל אופן הפיטורים לא אושרו כמפורט בהחלטה בנספח ת/2 לערעור. עוד טענה המערערת כי פיטוריה היו שלא במועד הנכון הואיל ופוטרה במכתב שהתקבל ביום 2/6, בעוד שמורים יש לפטר לכל המאוחר עד ליום 30/5. 7. לטענת המשיב 2 ההחלטה ניתנה כדין לאחר הפעלת שיקול דעת ולאור הראיות שעמדו באותה עת בפני הממונה. בכל אופן נמצא כי הפיטורים לא היו על רקע טיפולי הפוריות ומידת התערבותו של בית הדין בשיקולי הממונה מוגבלת כמידת ההתערבות בהחלטותיה של הרשות המנהלית, בהם יתערב בית משפט רק אם מתקיימות עילות ההתערבות הקיימות במשפט המינהלי. באשר להחלטה במקרה האחר אליו הפנתה המערערת - ת/2 טענה המשיבה בקצרה כי זו אינה רלבנטית (סעיף 44 סיפא לסיכומי המשיבה). פיטוריה של המערערת נבעו ממערכת היחסים העכורה אליה הגיעה אל מול מנהל בית הספר. המשיבה 1 תמכה, כמצופה, בעמדת המשיבה - הממונה - לפיה ניתן היתר לפיטורים כאשר היא טוענת שהפיטורים היו כדין. ההכרעה 8. היקף ההתערבות בהחלטת הממונה על עבודת נשים הורחב עם הוספת סעיף 13ד לחוק עבודת נשים תשי"ד-1954 (להלן: "החוק"). המצב לפני התיקון סוכם על ידי כב' השופטת נילי ארד בע"ע 307/99 אופיר טורס בע"מ נ' זהבה גולדנברג-רוייט פד"ע לח 170, 177 (2002) כדלקמן: "8. מלשונו של סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים למדים אנו את העקרונות האלה: (א) הכלל הוא שאין לפטר עובדת בהיריון. (ב) הנטל להוכחת הטענה, לפיה הפיטורים אינם בקשר להיריון, הוא על המעביד הטוען זאת (דב"ע שן/115-3 מאסטרו בע"מ - שחם (בלוך)... (ג) ההגנה על העובדת היא מוחלטת, מקום בו הגיע המפקח למסקנה שהפיטורם הם "בקשר להיריון", ואין מוקנה למפקח שיקול דעת אלא שלא להתירם בלבד. (ד) מנגד, מקום בו מפוטרת עובדת בהיריון, לאו דווקא משיקולים הנובעים מהיותה בהיריון, אין המפקח חייב בחובה מוחלטת להתיר את הפיטורים, כי אם "רשאי" הוא אף שלא להתירם. במקרה כזה יהיו שיקוליו כאלה הקשורים במכלול יחסי העבודה במקום ובהליכים שהובילו לפיטורים." 9. כיום לאחר התיקון והוספת ס' 13ד לחוק נתונה לבית הדין סמכות להתערב בהחלטת הממונה לא רק על פי עילות המשפט המינהלי, אלא אף כערכאת ערעור שבה על בית הדין לבחון את הראיות שהיו בפני הממונה ולבחון את הקשר בין ראיות אלה לבין קביעותיה העובדתיות ולמסקנות העולות מהן. כמובן שבית הדין רשאי להתערב אף על פי עילות ההתערבות של המשפט המינהלי, כפי שהיה רשאי לעשות עוד לפי התיקון של ס' 13ד הנ"ל. 10. אין זה המקום לשרטט את כל השיקולים שעל הממונה לשקול בבואה ליתן היתר. יחד עם זאת נעיר הערות אחדות, באשר למתווה אותו עליה לשקול. נקדים ונאמר כי בעת טיפולי פוריות מצבה של העובדת בשוק העבודה קשה. מצבה המנטלי עשוי להיות מורכב כפועל יוצא של מאבקה לזכות בפרי בטן ושל הטיפולים והיכולת שלה להתמודד על תפקיד ומשרה אחרת באותה עת פחותים מהכוחות הרגילים שלה. מציאות זו מצדיקה הגנה רחבה יותר מזו הניתנת לעובד רגיל הנמצא במצב טוב יותר באשר ליכולת להיקלט בשוק העבודה באותה עת. במסגרת שיקוליה צריכה הממונה לשקול את עילת הפיטורים, את האפשרויות שיש למעביד, היכולת של העובד להמשיך ולבצע את עבודתו, השפעתו על העובדים האחרים ועל מקום העבודה, ההקשר התעשייתי וכיוצא בזה. 9. במקרה דנן ההתרשמות הינה שפיטוריה של המבקשת היו על רקע דרישתה, לאחר 6 שנות עבודה כמורה, לעבוד דרך משרד החינוך ולקבל את הזכויות המוענקות למורה מחכנכת דוגמתה חלף עבודה דרך העמותה משיבה 1 שבמסגרתה נתנו לה זכויות פחותות. אני מסופק אם דרישה של עובד לקבל זכויות הינה עילה מספקת לפיטורים ברשות מינהלית - כבית ספר יסודי (אף אם הוא מנוהל על ידי העמותה נתבעת 1). בכל אופן, מהמסמכים שצורפו על ידי הצדדים נדמה כי המערערת מורה טובה שזוכה להערכה מקצועית מתלמידיה. אופי העבודה הינו כזה שמצריך את המורה לעבוד בעיקר מול הילדים שחינוכם הופקד בידיו. האינטרקציה שלו עם הצוות הניהולי פחות חשובה מעבודתו אל מול הילדים. 10. במקרה דנן כאמור המערערת דרשה לקבל זכויות שסברה שמגיעות לה בדין. דרישותיה נדחו והיא הפעילה לחצים של ח"כ ואף חזרה ותבעה במפגיע קבלת זכויות. יתכן שבמסגרת דרישות אלה נפגע כבודו של מנהל בית הספר אף שלא התרשמתי כי היה מדובר בפניות פוגעות. בכל אופן, בשים לב לכך שמדובר היה בדרישה של עובדת שעבדה 6 שנים כמורה ולא ניתנו לה זכויות כמורים האחרים, נראה שהיה מקום לדרישות ואין בדרך בה פעלה הצדקה לפיטוריה בשים לב למצבה בשוק העבודה אותה את - בה מצויה היא בשיאם של הניסיונות להרות ולזכות בפרי בטן. נעיר כי לא התרשמנו שנוצרה מערכת יחסים עכורה בין המערערת לבית הספר שתקשה עליה לחזור למקום העבודה. יש לזכור כי המערערת זכתה לשבחים על עבודתה מהורי התלמידים כאשר ועד הכיתה ביקש שתמשיך בעבודה כעולה מת/9 שצורף לערעור. 11. המנהל מר חנן זוהר במכתבו מיום 16/6/08 (ת/10) מסביר את פיטורי המערערת ומציין שהיא סירבה שייכנס לצפות בכיתתה. המערערת טענה לעומתו כי המנהל צפה בשיעורים שהעבירה, סירובה שייכנס היה בסמוך לטיפולי הפוריות. נעיר כי המערערת כמו המנהל סברו שאכן יש קשר בין שתי הסוגיות כפי שעולה מס' 4(ג) למכתבו ת/10. דרישה זו של המערערת שלא יבקרו בשיעוריה בסמוך לימי הטיפול לגיטימית במקרה דנן - עת היא נאבקת להרות ועוברת טיפולי הפריה, וראה נספח ב' לסיכומי המשיבה. 12. עיינתי בתשומת לב במכתבו המפורט של המנהל (ת/10) בו הוא מפרט את כל טענותיו. על מכתב זה השיבה המערערת בנספח ב לסיכומי המשיבה. נדמה שמעיון במכתב עולה כי יש תשובה לכל טענותיו. 13. במקרה זה עת עסקינן בעובדת בטיפולי פוריות ובמעביד שהינו רשות מנהלית היה מקום לדרוש שהפיטורים יהיו רק מסיבה מספקת. במקרה דנן נראה שלא היתה סיבה מספקת לפיטורי המערערת. בשים לב לאופי עבודתה להערכות הטובות שהיו לה מצד תלמידיה ולכן שפיטוריה היו למעשה על רקע התעקשותה לקבל זכויות להן היא זכאית ולאור מכלול נסיבות המקרה כמתואר לעיל, אני מקבל טענת המערערת, לפיה לא היה צריך להינתן אישור על ידי המשיבה - הממונה - לפיטוריה יש גם לזכור שפיטורים ביום 2/6 או אף בסמוך לו הינם פיטורים במועד בו קשה למצוא מקום עבודה חילופי ובוודאי לעובד הוראה במצבה של המערערת שהיתה בטיפולי פוריות. 14. נציין כי ניתן לאמר במקרה זה שאישור פיטורי המערערת על הרקע כמתואר לעיל לוקה בחוסר סבירות או חוסר מידתיות. פגם זה הינו עילה להתערב בשיקול הדעת של הממונה ולקבוע כי החלטתה בטלה על רקע כאמור. 15. לתוצאה דומה ניתן להגיע גם מבחינת שיקול הדעת של הממונה כרשות מינהלית, המערערת צירפה לערעור החלטה אחרת של הממונה (ת/2) בעניינה של עובדת אחרת (להלן: "המקרה האחר"), שם לא היה ידוע על אודות הריונה של העובדת וזו יצאה לחופשה ממשרד עו"ד, שם עבדה כמזכירה, ללא אישור. על רקע זה פוטרה. יומיים לאחר הפיטורים נודע דבר הריונה באותו מקרה לא ניתן היתר לפיטורים. העובדת טענה כאמור להפליה לעומת אותה עובדת. המשיבה לא התייחסה לעניין באופן מספק. כאשר החלטה מנהלית נגועה בהפליה הרי שזו אחת הסיבות להתערבות בהחלטה של הרשות המינהלית. במקרה האחר יש לזכור כי מדובר במזכירה שעבדה מול עורך דין והיא עשתה דין לעצמה ונטלה חופשה ללא אישור וללא יידוע, ובכל אופן למרות שמדובר בשירות בעל אופי אישי במקום קטן לא ניתן היתר לפטרה. במקרה דנן מדובר במורה שעיקר עבודתה מול כיתת תלמידים ואין כאן עבודה בעלת אופי של שירות אישי, ולא היה במעשה כדי לפגוע בעבודה הסבירה. לאור זאת, הרי שביחס למערערת דנן נראה מקל וחומר, בן בנו של קל וחומר, שאין לתת אישור. המשיבה לא התייחסה ולא הסבירה מדוע שונה מקרה דנן מהמקרה האחר. ולפיכך אני מקבל אף את הטענה של הפליה שהעלתה המערערת. סוף דבר 16. לנוכח האמור, בהעדר סיבה סבירה ומספקת לפיטוריה, ולנוכח טענת ההפליה שהתקבלה, הרי שדין הערעור להתקבל. בהיתר שניתן על ידי הממונה נפל אפוא פגם המצדיק את ביטולו וכך אני קובע. כל אחת מהמשיבות תשלם למערערת תוך 30 יום הוצאות הערעור בסך 3,000 ₪ כל אחת, בצירוף מע"מ כחוק. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים. הריוןפיטוריםטיפולי פוריות (דיני עבודה)טיפולי פוריות