קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא המשכורת הקובעת בקרנות הפנסיה הוותיקות: לפנינו תביעתו של יצחק בהריר [להלן- התובע] לפיה על הנתבעת 1 [להלן- מבטחים] לחשב את משכורתו הקובעת לצורך השתתפות בפנסית הזיקנה שלו על פי המשכורת האחרונה בשירות המדינה. רקע עובדתי - התובע הועסק, באופן לא רצוף, כמורה בחינוך העל-יסודי מספטמבר 1965 ועד לחודש אוגוסט 1978. התובע, שהיה עובד רשויות מקומיות, בוטח במבטחים. בגין תקופה זו צבר התובע זכות לפנסיה בשיעור של 18.5%. התובע עבר ביום 1.9.1978 לעבוד בשירות המדינה, ופרש לגמלאות ביום 31.8.1996. בגין תקופה זו, הנושאת זכות לגמלאות לפי חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970, צבר התובע זכות לפנסיה בשיעור של 47.17%. ביום 6.4.1989 חתם התובע על בקשה להחיל עליו את ההסכם להבטחת רציפות זכויות הפנסיה במעבר עובדים משירות המדינה לקרנות הפנסיה של ההסתדרות ומהקרנות לשירות המדינה [להלן- הסכם הרציפות], כפי שנחתם ביום 31.5.1973 בין מדינת ישראל לבין ההסתדרות וקרנות הפנסיה הוותיקות, עליהן נמנית גם מבטחים. ביום 13.6.1989 אושרה בקשתו. החל ממועד פרישתו לגמלאות, החל התובע לקבל גמלה בגין שירותו במדינה. מבטחים אמורה להתחיל להשתתף בתשלום הגמלה עם הגיע התובע לגיל 65. לתובע מלאו 65 שנים ביום 28.2.2004. ביום 21.4.2004 קיבל התובע מכתב ממִנהלת הגמלאות שבמשרד האוצר [להלן- נתבעת 2] המאשר את השתתפות מבטחים בתשלום גמלתו החל מחודש מרץ 2004 בהתאם לאחוזים שצבר. חישוב הגמלה ממבטחים נעשה לפי משכורת קובעת של 5,040.69 ₪, שהיא המשכורת האחרונה בגין תקופת ביטוחו של התובע במבטחים; ולא לפי המשכורת האחרונה בגין שירותו במדינה שעומדת על סך של 10,770.35 ₪. ביום 15.5.2004 פנה בא כוחו של התובע למבטחים בבקשה לתקן את שיעור המשכורת הקובעת, כך שחישוב הגמלה ייעשה לפי משכורתו האחרונה של התובע ערב פרישתו משירות המדינה. ביום 1.6.2004 בקשתו נענתה בשלילה, תוך שמבטחים מנמקת את תשובתה בזו הלשון: "החל מ- 1.10.2003 נכנס לתוקף תקנון אחיד החל על קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר, אשר מבטחים נמנית עליהן. בהתאם להוראות אגף שוק ההון באוצר קרנות הפנסיה שבהסדר חויבו להתאים את נוסח הסכמי הרציפות שנחתמו לפני המועד הקובע (1.10.2003) בהתאם להוראות התקנון האחיד. עד להסדרת הנושא כאמור, בהתאם להוראות אגף שוק ההון, הקרן אינה רשאית להשתתף בתשלום קצבאות למבוטחים שחודש הזכאות הראשון שלהם לקצבה הנו מח' אוקטובר 2003 ואיך בסכום העולה על סכום שיחושב לפי הוראות התקנון האחיד" . [נספח ט' לכתב התביעה] מכאן התביעה. נקדים ונאמר כי ההכרעה בתיק זה התעכבה לאור בקשת הצדדים להמתין לפסק הדין שינתן בערעור שהוגש בבית הדין הארצי בעניין אברהם קוריצקי. ביום 20.5.09 ניתן פסק דין בתיקים ע"ע 7546/09; ע"ע 756/05; ע"ע 611/06; ע"ע 496/06 , בענינם של אברהם קוריצקי וחווה גלייזר ובו הוכרעה דרך חישוב המשכורת הקובעת לצורך השתתפות קרן ותיקה בגמלת מבוטח אשר צבר זכויות בקרן ותיקה ולאחר מכן עבר לעבוד בשירות המדינה וצבר זכויות פנסיה תצקיבית [להלן- פסק דין קוריצקי]. בטרם נדון בטענות הצדדים ונקבע את הכרעתנו, נביא בקצרה את הוראות החקיקה, ההסכמים והתקנונים עליהם הסתמכו בעלי הדין והצריכים להכרעה. הסכם הרציפות בין ההסתדרות לבין המדינה נחתם ביום 31.5.73 ותוקן בשנת 1977, 1979 ו-1988. להלן הסעיפים הרלונטיים: "5. גימלה בהתאם להסכם זה תשולם על ידי המוסד האחרון בו מבוטח העובד ערב פרישתו, בתנאי שכל מוסד קודם בו שירת העובד העובר מלא אחר חובת השתתפותו בתשלום הגמלה למוסד המשלם את הגמלה, בהתאם להוראות הסכם זה וכל מוסד יהיה אחראי בנפרד בעבור הזכויות הקשורות בו בהתאם להוראות הנהוגות בו, אלא אם נאמר אחרת בהסכם זה. ... 11. חישוב הגמלה בפרישת זיקנה מהמדינה - פרש עובד פרישת זיקנה מהמדינה, יקבל את הגמלה המגיעה לו מהמדינה והגמלה בעבור השירות בגוף תהיה לפי תקנון הקרן. המשכורת הקובעת תהיה המשכורת הקובעת של העובד בעת פרישתו משירות המדינה, ובלבד שמשכורת זו לא תעלה על המשכורת הקובעת המרבית הנהוגה לגבי מבוטחים בקרן". בשנת 2003 תוקן חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) התשמ"א-1981 [להלן-חוק הפיקוח] והוסף לו פרק ז(1), ואלה הסעיפים הרלוונטיים לענייננו: 78א. מטרתו של פרק זה לטפל בגירעון האקטוארי של קרנות הפנסיה הוותיקות, כדי להביאן לאיזון אקטוארי באמצעות שינויים בזכויות ובחובות של העמיתים ומתן סיוע ממשלתי שיאפשר להן לשלם קצבאות לעמיתיהן, והכל בהתחשב ביכולתו של משק המדינה ותוך יצירת אחידות במערך הזכויות. 78ט. (א) המפקח יכין תקנון אחיד לכל הקרנות הוותיקות שמונה להם מנהל מיוחד, במטרה להביאן לאיזון אקטוארי ולכן שיוכלו לשלם קצבאות לעמיתיהן, בשים לב לסיוע הממשלתי שיינתן לפי הוראת סימן ה' וליצירת אחידות במערך הזכויות. (ב) התקנון האחיד יוכן על פי עקרונות והוראות אלה: (1) לא תהיה הפליה בין עמיתים בקרן; ... 78י. (א) החל ביום שיקבע המפקח יחליף התקנון האחיד את התקנון שנהג בכל אחת מהקרנות הוותיקות שמונה להן מנהל מיוחד. (ב) הוראות התקנון האחיד יחולו על אף האמור בכל הסכם או הסדר אחר. 78יח. הוראות פרק זה יחולו על אף האמור בכל דין או הסכם, לרבות הסכם קיבוצי.". חוק שירות המדינה (גמלאות)[נוסח משולב] התש"ל 1970 [להלן- חוק הגמלאות] מסדיר את זכויות עובדי המדינה בפנסיה תקציבית - סעיף 86(א) קובע: "שר האוצר רשאי להתקשר עם מעביד בהסכם - כללי או מיוחד לאדם ששמו נקוב בהסכם - שלפיו תקופת עבודתו, כולה או מקצתה, של העובר משירות המדינה לעבודה אצל המעביד או להיפך תבוא בחשבון לעניין זכויות לגמלאות, כולן או מקצתן, מן המדינה לפי חוק זה או מן המעביד שלא לפי חוק זה, וכן מקצתן מזו ומקצתן מזה, הכל לפי תנאים שיראו לקבוע בהסכם, לרבות תשלום ותחולה למפרע". סעיף 56 לתקנות מבטחים שהיה בתוקף עד ליום 1.10.03 הבטיח את רציפות זכויות הפנסיה - "חבר שהיה בקרן ו/או בקרן פנסיה יסוד של מבטחים ו/או בקרן פנסיה אחרת עמה יש למבטחים הסדר להבטחת רציפות זכויות בפנסיה, יקבעו זכויותיו על פי תקנות רציפות זכויות"... התקנון האחיד פורסם בשנת 2003 ונכנס לתוקף ביום 1.10.03. סעיף 63א עוסק בעמית שהיה מבוטח בקרן פנסיה הסתדרותית וכן בפנסיה תקציבית. "רציפות זכויות אחרת - הנהלת הקרן תתאים נוסח הסכמי רציפות הנוגעים לפנסיה תקציבית או לקרן פנסיה ותיקה אחת שנחתמו לפני המועד הקובע, בהתאם להוראות פרק זה, בשינויים המחויבים ובכפוף לאישור הממונה". עד היום לא בוצעו ההתאמות הנדרשות בהסכמי הרציפות כנדרש בסעיף 63א לתקנון האחיד. טענות התובע - הפרת הסכם - הוראות הסכם הרציפות - שנתבעות 1 ו-2 הן צד לו ביחד עם התובע - הקנו לתובע, במפורש, זכות לתשלום גמלה ממבטחים לפי משכורתו הקובעת בגין תקופת שירותו במדינה. לכן, תשלום הגמלה לפי המשכורת האחרונה אותה קיבל התובע בגין תקופת ביטוחו במבטחים מהווה הפרה של הסכם הרציפות ובית הדין מתבקש לאוכפו. כעולה ממכתבה של מבטחים מיום 1.6.2004, הפרת ההסכם נעשתה לא באמצעות דבר חקיקה, כי אם באמצעות הוראות פנימיות של נתבעת 2. ההוראות הפנימיות של נתבעת 2 אינן חלות על עמיתים שפרשו לפני אוקטובר 2003 עובדה זו מהווה אפליה בין עמיתי הקרן השונים, אשר הפרישו במהלך שנות חברותם בקרן סכומים זהים לצורך הבטחת זכויותיהם לעת פרישה. הוראות נתבעת 2 פוגעות באופן רטרואקטיבי בזכויות שנצברו לאורך השנים על ידי התובע. גם התקנון האחיד, אשר שינה את זכויות העמיתים הפעילים בקרנות הפנסיה שבהסדר החל מאוקטובר 2003, לא פגע בזכויות שנצברו עד למועד זה. בענייננו, נפגעו באופן רטרואקטיבי זכויות שהתובע צבר גם לפני אוקטובר 2003. הפרת ההסכם פוגעת באינטרס ההסתמכות של התובע, אשר תכנון את עתידו הפנסיוני בהתאם להוראות הסכם הרציפות. הסכם הרציפות הקנה לתובע זכויות לפנסיה. מכאן, שזכות הקניין של התובע נפגעה באופן לא מדתי והדבר מהווה הפרה של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. תחולת התקנון האחיד - אין בכוחו של התקנון האחיד להפקיע התחייבות מפורשת מיום 13.6.1989 להחלת הסכם הרציפות על התובע, זאת להבדיל ממקרה אחר שבו הסכם הרציפות לא הוחל באופן ספציפי כפי שנעשה לגבי התובע, טרם כניסת התקנון האחיד לתוקף. הסכם הרציפות הנו הסכם לבר-תקנוני, אשר לא הוסדר על ידי תקנון מבטחים. לכן, אין בכוחה של הוראה בתקנון האחיד - לרבות מכוח חוק - בכדי להפקיע הוראת הסכם קודם שנועדה להיטיב עם התובע. ככל שיש ממש בטענות הנתבעות בדבר שינוי שהכניס התקנון האחיד באופן בו נעשה חישוב הגמלה, הרי שמדובר בהתחשבנות פנימית בין מבטחים לנתבעת 2 אשר אינה מעניינו של התובע. באשר לסעיף 63א לתקנון האחיד [להלן- סעיף 63א], שקובע כי יש להתאים את הוראות התקנון האחיד להסכמי רציפות הנוגעים לפנסיה תקציבית או לקרן פנסיה וותיקה אחרת- סעיף זה הוסף לתקנון האחיד ביום 4.4.2004, ואמור לחול 30 יום לאחר מועד פרסומו. לטענת התובע, מאחר שהסעיף הוסף לאחר הגיעו לגיל פרישה (היינו, לאחר הגיעו לגיל 65 ביום 28.2.2004), הרי שלא ניתן להחילו בענייננו. זאת ועוד, לא ניתן לפגוע בזכויות מוקנות של עובדים אשר עברו לשירות המדינה לפני המועד הקובע ופרשו לאחריו; יש לפרש את הוראת סעיף 63א כמי שחלה על עובדים אשר עברו לפנסיה תקציבית לאחר המועד הקובע, ולא פרשו לאחר המועד הקובע. לגבי עובדים אלה ניתן לומר כי הם מודעים להשלכות מעברם מ"מבטחים" לפנסיה תקציבית, ולפיכך ניתן להחיל עליהם את הוראות התקנון האחיד. באשר להחלת התקנון האחיד על התובע מכוח סעיף 82ה לתקנון האחיד, נטען כי סעיף זה איננו חל על קרן פנסיה תקציבית אלא רק על קרנות הפנסיה שבהסדר. זאת הסיבה שבשלה תוקן סעיף 63א, שכאמור, לדידו של התובע אינו חל בעניינו. התובע דוחה את טענת הנתבעות בדבר אי שוויון הטמון בהסכם הרציפות - הסכם הרציפות נועד לעודד ניידות עובדים, כשההנחה היא כי מדובר בניידות דו כיוונית; לא רק מ"מבטחים" למדינה, אלא גם מהמדינה ל"מבטחים". לטענת התובע, עובד שהיה ממשיך לעבוד ולהיות מבוטח במבטחים - ולא עובר לעבוד בשירות המדינה - מבטחים הייתה מחויבת בתשלום גמלתו לפי משכורת קובעת של ממוצע שכרו ב-3 השנים האחרונות. ממוצע זה הנו גבוה מהשכר שמבוטח על ידי התובע עד לשנה בה עבר התובע לעבוד בשירות המדינה, ואשר התקנון האחיד קובע שלפיו תשתלם גמלתו של התובע . לפיכך, החלת התקנון האחיד חוטאת למטרת הסכם הרציפות והופכת את המעבר למעביד אחר ללא כדאי. באשר למכתבו של מר בן-שלוש, הממונה על שוק ההון, טוען התובע כי ההוראה במכתב האמור - הוראה אשר הִנה אחת מהוראות שוק ההון באוצר - ניתנה בחוסר סמכות שכן מר בן-שלוש אינו יכול להורות לקרנות לנהוג שלא על פי תקנונן, וכל עוד לא תוקן התקנון הרי שההוראה הנדונה לא קיבלה את אישור שר האוצר כנדרש. לאור האמור לעיל, בית הדין מתבקש להורות לנתבעות 1 ו-2 לשלם לתובע את שיעור הגמלה בגין תקופת ביטוחו במבטחים לפי משכורתו האחרונה בנתבעת 2, וזאת החל מחודש מרץ 2004 כאשר לכל תשלום יתווספו פיצויי הלנה ו/או הפרשי הצמדה וריבית ממועד הזכאות לתשלום ועד למועד התשלום בפועל; כמו כן, מתבקש בית הדין לפסוק לתובע פיצוי על סך של 30,000 ₪ בגין הפרת ההסכם. טענות "מבטחים" - יש לחשב את זכותו של התובע לגמלה לפי התקנון האחיד. זאת ניתן ללמוד מהוראות חוק הפיקוח על עסקי הביטוח, התשמ"א-1981 [להלן- חוק הפיקוח]; מהוראות תקנה 41 כו לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964 [להלן- תקנות קופות הגמל] ומההלכה הפסוקה. ההוראה שבגינה התעוררה המחלוקת דנן היא הוראת סעיף 11 להסכם הרציפות שקובעת, בין היתר, כי המשכורת הקובעת לחישוב הגמלה הינה המשכורת הקובעת של העובד בעת פרישתו מהמדינה. לטענת מבטחים, יש לפרש את הסכם הרציפות באופן שאינו סותר את הוראות התקנון האחיד. לפיכך, יש לפרש את הוראת סעיף 11 הנדונה באופן שהמשכורת הקובעת תהיה כפופה לחישוב המשכורת בהתאם לתקנון הקרן. פרשנות זו עולה בקנה אחד עם התקנון האחיד וכלל לא נדרש לתחרות בין הסכם לבר- תקנוני לבין התקנון האחיד. הסכם הרציפות הוא הסכם לבר תקנוני, אשר הוראותיו בנוגע לשכר הקובע לחישוב גמלת המבוטח חרגו מהוראות תקנון קרן הפנסיה. לאור פסיקת בית המשפט העליון בעניין אליאב ופסיקת בית הדין הארצי בעניין פיורסט, דין הוראות הסכם הרציפות החורגות מהתקנון האחיד - הוא בטלוּת. לכן, אין ממש בטענה בדבר הפרת הסכם הרציפות, שכן הפרה כאמור יכולה להתרחש כאשר ההסכם הוא בר תוקף. באשר לטענה בדבר הפגיעה באינטרס ההסתמכות, הרי שזו אינה יכולה לעמוד כאשר מדובר בהסכם לבר-תקנוני שדינו בטלוּת. באשר לטענה בדבר הפגיעה בזכות הקניין, הרי שזכות העובד לגמלה - קרי, קניינו - מתגבשת במועד קרות האירוע המזכה. משכך, לא נגרע דבר מקניינו של התובע המשתלם לתובע לפי הוראות התקנון בעת פרישתו לגמלאות. באשר לסעיף 63א - משמעות התקנת הסעיף הִנה הצהרתית, והיא אינה משנה מהוראות התקנון. זאת ועוד, לפי סעיף 78י(ג) לחוק הפיקוח מועד התחולה הוא "30 ימים לאחר היום שבו נמסרה על כך הודעה לקרנות שעליהן הוא חל". נוסח מכתבו של מר בן-שלוש מיום 4.11.2003 זהה להוראת סעיף 63א, ומאחר שמבטחים קיבלה את ההודעה ביום 13.11.2003 - הרי שההוראה תקפה החל מיום 12.12.2003, וזאת לפני הגיעו של התובע לגיל פרישה ולפני התגבשות זכויותיו בקרן הפנסיה. באשר לטענת האפליה - אין מצבו של התובע שונה ממצבו של כל מבוטח בקרן הפנסיה שהאירוע המזכה אותו בגמלה התרחש לאחר יום 1.10.2003. האפליה בענייננו היא הפוכה שכן התובע מבקש זכויות שלא שילם בגינן. טענות המדינה - לתובע אין עילת תביעה כנגד המדינה. בהתאם לסעיף 5 בהסכם הרציפות, כל מוסד אחראי בנפרד בעד הזכויות הקשורות בו והמדינה - כמעסיק האחרון - הִנה בבחינת שַלָם בלבד. מכאן, שטענות התובע בדבר הפרת הסכם הרציפות על ידי המדינה, חסרות כל שחר. בהתאם לסעיף 78ט שבפרק ז1 לחוק הפיקוח, החליף התקנון האחיד את התקנון כפי שנהג בכל אחת מן הקרנות שבהסדר. סעיף 82 לתקנון האחיד קבע כי תחולת התקנון היא מיום 1.10.2003, וכי מי שחודש הזכאות הראשון לקצבתו הוא אוקטובר 2003 או חודש מאוחר יותר, יחולו לגביו הוראות התקנון האחיד כפי שיהיו מזמן לזמן, והן בלבד. אין מחלוקת שחודש הזכאות הראשון לקצבה של התובע הוא לאחר אוקטובר 2003 (ישנה מחלוקת האם זהו חודש מרץ או אפריל בשנת 2004). מכאן, שלגבי התובע חלות הוראות התקנון האחיד בדבר תשלום קצבה ברציפות זכויות (פרק יא' לתקנון האחיד). ניתן ללמוד על עליונות התקנון האחיד מסעיף 78י(ב) לחוק הפיקוח אשר קבע כי הוראות התקנון האחיד יחולו על אף האמור בכל הסכם או הסדר אחר. כך גם לפי סעיף 78יח לחוק הפיקוח. בקביעה כי הזכות הפנסיונית של התובע מאת מבטחים תקבע על פי משכורת שלא הופרש בגינה יש משום פגיעה בשאר העמיתים שהרי הדבר נוגד את עקרון השויון והערבות ההדדית החלה בקרן. כמו כן אין כל הצדקה להעדיף את מי שעבר מקרן למדינה על פני מי שנשאר כל שנותיו בקרן או על מי שעבר מקרן ותיקה אחת לאחרת. באשר לסעיף 63א - פרק יא לתקנון האחיד קובע כללים בדבר תשלום קצבה ברציפות זכויות. מאחר שהפרק לא כלל התייחסות מפורשת להסכמי רציפות הזכויות הנוגעים לפנסיה תקציבית, פורסם ביום 4.4.2004 תיקון לתקנון האחיד הכולל את סעיף 63א, שתחילתה מיום 1.10.2003, המתייחסת להסכמי רציפות אלה, והקובעת כי הוראות הפרק בעניין תשלום קצבה ברציפות זכויות יחולו גם באשר למי שחל עליו הסכם הרציפות, בשינויים המחויבים. לטענת המדינה, אלמלא סעיף 63א, ולאור העובדה שהתקנון האחיד החליף לכל דבר ועניין את תקנון מבטחים והיווה הסדר ממצה ובלעדי לקביעת זכויות העמית - לא ניתן היה להכיר ברציפות זכויות במעבר בין המדינה לקרן הפנסיה ולהיפך. מכאן, שסעיף 63א הוא סעיף מיטיב ולכן אין כל איסור בהחלתו למפרע. בהתאם לכך יש לפרש את מועד 30 הימים לתחולת התקנון הקבוע בסעיף 78י(ג) לחוק הפיקוח כמתייחס לתיקון מרע ולא לתיקון מיטיב. כמו כן, החלת סעיף 63א למפרע על עמיתים שפרשו החל מיום 1.10.2003 עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק, כפי שהיא משתקפת בסעיף 78ט ב(3) לחוק הפיקוח המתייחס למועד האמור בשיטת המשכורת הקובעת. באשר למכתבו של מר בן-שלוש - המכתב מצהיר על מצב משפטי קיים לאור הוראות פרק ז1 לחוק הפיקוח והוראות התקנון האחיד, שלפיהן התבקשו הקרנות להתאים את נוסח הסכמי רציפות הזכויות עליהם הן חתומות. במכתב, אסר מר בן-שלוש על הקרנות להשתתף בתשלום קצבאות למבוטחים שחודש הזכאות הראשון שלהם לקצבה הוא מחודש אוקטובר ואילך וביקשו להחיל עליהם את הסכם הרציפות בסכום שאינו עולה על סכום שיחושב לפי התקנון האחיד, וזאת עד להתאמת ההסכמים כאמור בהוראות פרק ז1 והתקנון האחיד. כאמור, מאחר שהתקנון האחיד גובר נורמטיבית על כל הסדר אחר, ממילא הקרנות לא היו רשאיות לפעול לפי הסכמי הרציפות שלא עולים בקנה אחד עם התקנון. באשר לטענת האפליה כביכול כלפי מי שפרש לפני 1.10.2003 - לקרן הפנסיה יש זכות לשנות את תקנונה, ומובן שעמית שפרש לפי תקנון א' יקבל זכויות אחרות מעמית שפרש לפי תקנון ב'. באשר לטענה בדבר הפגיעה באינטרס ההסתמכות - המעבר למדינה נעשה ב- 1978 ואילו הבקשה להחיל עליו את הסכם הרציפות נעשתה רק ב- 1989. מכאן, שהמעבר למדינה לא נעשה בהסתמך על הסכם הרציפות או בקשר אליו. הכרעה - השאלה הטעונה הכרעה הינה איפוא כיצד יש לחשב את חלקה של מבטחים בפנסית התובע האם לפי הוראות תקנון האחיד או האם לפי המשכורת הקובעת במדינה כעולה מסעיף 11 להסכם הרציפות. כאמור, שאלה זו הוכרעה ביום 20.5.2009 בפסק דין קוריצקי. דעת הרוב מפי כבוד השופט פליטמן שאליה הצטרף כבוד השופט רבינוביץ ונציג הציבור קבעה כי לגבי פורשים לגמלאות לאחר 10/03 יש לקבוע את זכאותם לפנסית זיקנה מקרן ותיקה בהתאם לפירוש מותאם ונותן תוקף להסכם רציפות נוכח השינויים שחלו לאור התקנון האחיד. כלומר : "הפירוש התואם את הסכם הרציפות לאור תיקון לחוק הפיקוח והתקנון האחיד, ככל שמדובר בקרן כמוסד משתתף, משמעו חישוב הגימלה על פי סעיף 12 להסכם הרציפות בכל מקרה, ולא רק במקרה בו המשכורת הקובעת במוסד המשלם נמוכה מזה שבמוסד המשתתף. במילים אחרות, מאז 10/03 ואילך כל מוסד, זה המשלם וזה המשתתף. חייבים כל אחד בתשלום גימלה על פי "ההוראות הנהוגות אצלו" ולא על פי המשכורת הקובעת במוסד המשלם". (עמ' 46 לפסק הדין) בהנמקותיו של כבוד השופט פליטמן יש משום הכרעה בכל טענות התובע ולפיכך נחזור עליהן בקצירת האומר: העיקרון המנחה הינו כי הזכאות הפנסיונית נקבעת על פי נוסח תקנון הקרן עובר למועד קרות האירוע. מאחר ולתובע מלאו 65 שנים ביום 28.2.2004 הרי שהשתתפות מבטחים בפנסית התובע תקבע על פי נוסח תקנון הקרן עובר למועד זה; דהיינו, על פי התקנון האחיד. על מטרת התקנון האחיד ניתן ללמוד מדבר ההסבר לחוק הפיקוח והוא למנוע מצב עגום בו הקרנות והותיקות לא תוכלנה לעמוד בהתחייבויותיהן לעמיתהן. מטרה הובהרה בסעיף 78 א' לחוק הפיקוח: "מטרתו של פרק זה לטפל בגירעון האקטוארי של קרנות הפנסיה הותיקות, כדי להביאן לאיזון אקטוארי באמצעות שינויים בזכויות ובחובות של העמיתים ומתן סיוע ממשלתי שיאפשר להן לשלם קצבאות לעמיתיהן והכל בהתחשב ביכולתו של משק המדינה ותוך יצירת אחידות במערך הזכויות". בהתאם לכך יש לפרש את הסכם הרציפות לנוכח השינויים שחלו מכח התקנון האחיד. בהתאם לסעיף 78 ט' לחוק הפיקוח המפקח יכין תקנון אחיד שבין היתר יכלול שיטת חישוב לקיצבה לפי שיטת ממוצע היחסים של השכר, וזאת למי שיתחיל לקבל קיצבה ביום 1.10.2003 (המועד הקובע) או לאחריו. סעיף 78 י' לחוק הפיקוח קובע כי הוראות התקנון האחיד יחולו על אף האמור בכל הסכם או הסדר אחרי. באשר לענין הרציפות נקבע כאמור בתקנון האחיד בסעיף 63 א' כי - "הנהלת הקרן תתאים נוסח הסכמי רציפות הנוגעים לפנסיה תקציבית או לקרן פנסיה ותיקה אחרת שנחתמו לפני המועד הקובע ובהתאם בהוראות פרק זה בשינויים המחוייבים ובכפוף לאישור הממונה". ובהמשך, בלשון פסק הדין: "לאור האמור פנה הממונה על שוק ההון ביום 4.11.2003 למנהלי הקרנות שבהסדר, להתאים את נוסח הסכמי רציפות הזכויות עליהם חתומה הקרן בהתאם לחוק הפיקוח והוראות התקנון האחיד, ועד להסדרת הנושא כאמור, הקרן אינה רשאית להשתתף בתשלום קיצבאות למבוטחים בסכום העולה על הסכום שיחושב לפי התקנון האחיד. הנחיה זו של הממונה על שוק ההון ניתנה מתוקף סמכותו על פי סעיף 78 יז' לחוק הפיקוח, אלא שהנחייה זו לא בוצעה מכיון שעד היום הנהלות הקרנות לא התאימו את נוסח הסכם הרציפות ביחס לפנסיה תקציבית. לאור האמור, פרשנותו של חברי הנשיא את סעיף 87 (א) לחוק הגימלאות המעבירה לאחריות המדינה את הזכויות הקשורות בחבות הקרן לעמיתה, נוגדת את האמור באותו סעיף ונוגדת את תכליתו, לאור הסכם הרציפות כפי שפורש לעיל על ידי. הסכם הרציפות הינו לעניינינו בגדר הסכם אחר. ומשמכוח חוק הפיקוח נקבעה עדיפות התקנון האחיד על פני כל הסכם אחר ובכלל זה הסכם הרציפות; משמעות הדבר הינה, כי הסכם הרציפות אינו בטל, אלא בטלות רק הוראותיו הסותרות את התקנון האחיד. כך יש לפרשן בהתאמה. למרות שאין שימוש במונח זה, אפשר לומר ש"המשכורת הקובעת" למעשה, של קרנות הפנסיה הוותיקות על פי התקנון האחיד, נקבעת בעיקרו של דבר על פי שיטת הממוצעים ולא על פי משכורת קובעת גובהה יותר הנגזרת מגובה השכר סמוך לפרישה. משכך נקבעת המשכורת הקובעת בתקנון האחיד מכוח התיקון לחוק הפיקוח, ולדרך זו עדיפות על פני כל הסכם או הסדר אחר לרבות הסכם הרציפות שנחתם מכח תקנון הקרן הקודם, (בין אם הוא בגדר הסכם נפרד בעל עדיפות כפי שנקבע בתקנון קג"מ בשעתו; ובין אם הוא הפך חלק מהתקנון הקודם כפי שהיה במבטחים); בשני המקרים הללו - אין לחשב את המשכורת הקובעת בהתאם להסכם הרציפות, על פי המשכורת הקובעת הגבוהה יותר לפיו מחושבת הזכאות הפנסיונית במוסד המשלם, (לענייננו המדינה - מכח חוק הגמלאות). באם ייאמר אחרת משמעות הדבר תהא העדפה בלתי מוצדקת של מבוטחי הקרן שאיתרע מזלם לפרוש לגמלאות כעובדי מדינה על פי חוק הגמלאות, לאחר עבודה בגוף בו הם בוטחו בקרן. וכך למשל, עובד שבוטח בקרן 10 שנים ולאחר מכן עבד בשירות המדינה ופרש לגימלאות משם - משכורתו הקובעת לחישוב פנסיית הזקנה עבור תקופת ביטוחו בקרן תהא גבוהה יותר, מזו שהיה מקבל עובד אחר שעבד במקביל אותן 10 שנים ושבוטח בקרן בלבד ושמשכורתו באותה תקופה היתה זהה למשכורת חברו, פרט לכך שאותו חבר עבר לאחר מכן לשירות המדינה (הדגשה במקור). התמונה המצטיירת לאור הוראות חוק הפיקוח והתקנון האחיד הינה של שיטת חישוב אחידה של זכאות פנסיונית - שיטת הממוצעים שיש ליישמה לפחות החל מהמועד הקובע; ועדיפות מכח החוק שאינו בר התניה של שיטה זו לקביעת הזכאות הפנסיונית לאור הוראות התקנון האחיד, על פני כל הסדר או הסכם אחר. אין כל צידוק לאפלייה בין שני חברי הקרן הללו לגבי שיעור פנסיית הזקנה שהגיעה לכל אחד מהם מהקרן בגין אותן 10 שנות הביטוח בקרן. מעבר לכך יודגש, שקביעת משכורת קובעת גבוהה מזו הנקבעת על פי התקנון האחיד בגין תקופת הביטוח בקרן, לא רק שהיא מנוגדת לחוק ולהוראות העדפה החד משמעיות שבו, אלא שהיא גם פוגעת בתכלית חוק הפיקוח של "יצירת אחידות במערך הזכויות", ולבד מאפליה בלתי מוצדקת כאמור בין חברי הקרן, היא גם מגדילה בהכרח, עקב אי השיויון בין זכויות חברי הקרן, את הגרעון האקטוארי של הקרנות הוותיקות. משום סיבות אלה פרשנות הגורסת, כי בהעדר פעולת התאמה מצד הנהלות הקרן ביחס להסכם הרציפות, יש להמשיך ולקיימו כאילו דבר לא השתנה - אינה יכולה להתקבל על דעתי משהיא מאיינת למעשה את התיקון לחוק הפיקוח". אכן אין חולק כי עד היום לא בוצעו ההתאמות הנדרשות בהסכמי הרציפות כנדרש בסעיף 63 א' לתקנון האחיד, אלא, שכאמור, ביום 4.11.2003 נעשתה פניה הממונה על שוק ההון למנהלי הקרנות בהסדר לפיה - "... מכל מקום יודגש כי עד להסדר הנושא כאמור הקרן אינה רשאית להשתתף בתשלום קצבאות למבוטחים (שחודש הזכאות הראשון שלהם לקיצבה הוא מחודש אוקטובר ואילך וביקשו להחיל עליהם הסכם רציפות) סכום העולה על סכום שיחושב לפי הוראות התקנון האחיד… " טענת התובע כי הוראה זו ניתנה בחוסר סמכות נדחתה בפסק הדין בענין קוריצקי. סוף דבר, התביעה נדחית. בנסיבות הענין, נוכח העובדה כי מדובר בסוגיה שהוכרעה רק לאחרונה, אין צו להוצאות. פנסיהקרן פנסיהמשכורתהשכר הקובע / משכורת קובעת