הסתרת עבר פלילי של עובד


קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הסתרת עבר פלילי של עובד מהמעסיק:

בפני בית הדין תביעת התובעת את הנתבעות – הסוכנות היהודית לארץ ישראל (להלן: "הסוכנות") ואת ההסתדרות הציונית העולמית (להלן: "ההסתדרות הציונית") (הלן: "הנתבעות"). עניינה של תביעה זו הינה החלטת הנתבעות לבטל את יציאתו של התובע לשליחות מטעמן. לטענת התובע, פרטי השליחות סוכמו עם הנתבעות ונחתם הסכם ביניהם, אולם לבסוף הוחלט לבטל את שליחותו. התובע תובע פיצויי כספי עקב הנזקים הכספיים שנגרמו לטענתו, כתוצאה מביטול שליחותו שלא כדין על ידי הנתבעות.
הנתבעות אינן מכחישות את ביטול שליחתו של התובע, אולם טוענות כי הדבר נעשה עקב גילוי העובדה כי כנגד התובע התקיימו הליכים פליליים וכי יש לו רישום פלילי בין היתר בדבר משחקים אסורים עם בני נוער ובגין שימוש בסמים, מידע אותו התובע הסתיר במשך הליכי המיון שעבר. כמו כן, לנתבעות זכות לבטל את השליחות וההחלטה על ביטול שליחותו התקבלה כדין לאור מהות השליחות ולכן התובע אינו זכאי לכל פיצויי כספי בגין כך.

העובדות


התובע פנה לנתבעת והגיש מועמדות למשרת שליח קהילתי בחו"ל בשנת 2002 לערך. לאחר מכן, תהליך המיון הוקפא לבקשת התובעת עד לחודש פברואר 2004 או סמוך לכך.




החל מתחילת שנת 2004 עבר התובע בהצלחה את המיונים ותהליכי הקבלה.




התובע עבר קורס שליחים מטעם הנתבעת במשך שלושה שבועות בחודש יולי 2004.




התובע היה מועמד לשליחות בלידס, אנגליה. התובע נסע ללידס ונבחר על ידי הקהילה לביצוע השליחות.




התובע יועד לשליחות של שנתיים החל מיום 20.8.04.




התובע נדרש להסדיר הליכים שונים בנוגע לשליחותו, לרבות מול קרן מבטחים וחברת חילן.




תנאי העסקת התובע בתקופת השליחות יועדו להיות כמפורט בטיוטת החוזה (נספח ז' לתביעה).




התובע עבר תחקיר בטחוני ביום 22.6.04.




התובע חתם על הסכם עם הסוכנות ביום 15.7.04.




במחצית חודש אוגוסט 2004 קיבל התובע הודעה בעל פה על עיכוב השליחות. לתובע לא ניתנה הודעה בכתב על ביטול השליחות.




התובע נפגש עם נציגי הנתבעת לאחר מכן בפגישות שעניין עיכוב השליחות, ובה עלו סוגיות הנוגעות לתחקיר הבטחוני והשלכותיו.




כנגד התובע נוהל הליך פלילי בגין שימוש בסמים מסוכנים (פ 3638/02). ביום 10.4.03 נסתיים ההליך ללא הרשעה והתובע חוייב בביצוע עבודות שירות לציבור (נספח יב' לתביעה).




לתובע רישום פלילי בדבר עבירת משחקים אסורים עם בני נוער.


המחלוקת


האם כדין החליטו הנתבעות שלא להוציא את התובע לשליחות. בהקשר זה, מה המשמעות של ההליכים הפליליים שנוהלו כנגד התובע, אם בכלל.




האם בין הצדדים היה הסכם מחייב וככל שכן, האם נכונה טענת התובע כי הנתבעות הפרו אותו.




בנסיבות העניין, האם היה על התובע לחשוף מיוזמתו בפני הנתבעות את דבר ההליכים הפליליים שנוהלו כנגדו. ככל שכן, מהי אחריות התובע בעניין זה.




האם נגרמו לתובע ולמשפחתו נזקים בשל אי יציאתו לשליחות והאופן בה בוטלה. אם כן, מהם הנזקים ושיעורים והאם על הנתבעות לשאת באחריות לנזקים אלו.




האם התובע זכאי לפיצויי בגין אובדן השתכרות, אובדן הכנסה, החזר הוצאות ונזקים ממוניים ומהם שיעורם.



הכרעת הדין

תהליך המיון של התובע


התובע טוען כי למרות שתהליך המיון נמשך כשנתיים, ההודעה על ביטול שליחותו התקבלה בסמוך ליציאתו, לאחר שכל ההכנות הושלמו ובשעה שהתובע ומשפחתו המתינו לחברת ההובלות לאיסוף חפציהם הארוזים.

הנתבעות מאשרות כי תהליך המיון הינו הליך ממושך המורכב ממספר שלבים, אולם הסוכנות טוענת כי למרות הבדיקה הבטחונית של התובע, ומאחר והתובע הסתיר את המידע בדבר עברו הפלילי, רק בסמוך ליציאתו התגלה לה מידע זה ולכן שליחותו בוטלה.
נתאר את השתלשלות העניינים.



תהליך המיון לשליחות קהילתית הוצג בפנינו בתצהירו של מר אברהם ריכטר, מנהל מרכז השליחות במחלקה לחינוך יהודי ציוני בסוכנות ולפיו זהו: "... תהליך ממושך המורכב ממספר שלבים, אשר כל אחד מהם הכרחי, מוסיף ומתווסף לתמונה הכללית ואפיוני המועמד ולהחלטה לגבי יציאתו לשליחות...". (סעיף 6-7 לתצהירו. כן ר' עדותו התובע בעמ' 6 ש' 1-3).




בין היתר, על המועמד ובן זוגו לעבור מיונים, מבדקים פסיכומטריים ובדיקה ביטחונית (סעיפים 4-5 לתצהיר מר ברק). התובע בעדותו אישר כי ידע זאת בכל שלב ושלב של המיונים:

"ש. אני אומרת לך שבכל שלב נאמר לך שאם לא יתקבל אישור בטחוני ליציאתך לא תוכל לצאת לשליחות
ת. נאמר בשלבים הראשונים. אבל כתוב בכל הפרו' בעלונים ובהנחיות, אני לא חושב שבכל שלב הקפידו להגיד את זה אבל זה מובן מאליו."
(עמ' 6 ש' 18 וכן ש' 9-10).

דהיינו התובע היה ער לדרישה זו ולכן לא יכול היה להיות מופתע שעה שהוא עצמו ידע על עברו.



בתאריך 14.11.02 כאשר התובע היה מעוניין להתקבל כשליח קהילתי, חתם הוא על הסכמה למסירת מידע על פי חוק המרשם הפלילי (נספח ג' לתצהיר מר ריכטר) ולפיה הצהיר כי אין לו כל עבר פלילי. הצהרה זו בת משמעות להבנתנו.




כאשר התובע ביקש להמשיך את תהליך המיון מיוזמתו, פנה לסוכנות בפברואר 2004 ומאחר ותהליכי המיון מתחילים לרוב בחודש אוקטובר, הדבר גרם לכך שתהליך אישור השליחות החל מאוחר יותר (סעיף 11 לתצהיר מר ריכטר).




התובע חתם שוב ביום 22.6.04 על טופס הסכמה למסירת מידע מן המרשם הפלילי לפיו הצהיר כי ידוע לו שלצורך קבלת השליחות, עליו לעבור בדיקות בטחוניות (נספח ט' לתצהיר מר ריכטר).




בחודש מאי 2004 התובע טס ללידס לביקור היכרות (עמ' 15 ש' 16-17) והקהילה אישרה את מועמדותו של התובע במועד מאוחר יחסית, ביום 21.6.04 (עמ' 15 ש' 18-19).




התובע עבר תחקיר בטחוני על ידי השב"כ וביום 25.7.04 הורה השב"כ על ביצוע תחקיר בטחוני מלא (נספח ב' לתצהיר מר ברק). בעדותו, התובע הודה כי ידע שעריכת תחקיר מלא הינו הליך חריג וכי רוב המועמדים לא עברו תחקיר בטחוני (עמ' 16 ש' 27-29).




האישור הבטחוני של השב"כ התעכב ולנציגי המחלקה לחינוך לא נמסרו הסיבות לעיכוב (סעיף 30 לתצהיר מר ריכטר).

בשיחה שנערכה עם מר ריכטר, נמסרו לו ההליכים הפליליים בהם היה מעורב התובע, כאשר נודע לו כי התובע לא יידע לכל אורך תקופת המיון את קיומן של החקירות הפליליות שהתקיימו כנגדו בגין משחקים אסורים עם בני נוער ובגין שימוש ואחזקת סמים מסוכנים (סעיפים 31-33 לתצהיר מר ריכטר).



ביום 22.8.04 פנו נציגי השב"כ למנהל חטיבת הבטחון בסוכנות והודיעו לו כי ישנה הערכה שהתובע אינו דובר אמת ויש נתונים רבים שהנתבעות אינן יודעות לגביו וקשורים לשימושו של התובע בסמים, כאשר נציג השב"כ ביקש לבדוק אפשרות לקיים ישיבה אצל מנכ"ל הסוכנות על מנת להבהיר את חומרת הדברים (סעיף 13 לתצהיר מר ברק).

מר ברק בעדותו אמר כי זהו מקרה חריג ובכל שנות עבודתו, לא נתקל במקרה דומה (סעיף 14 לתצהירו).



עמדת השב"כ הובאה ולאחריה התקיימה התייעצות בסופה הוחלט שלא להמשיך את אישור שליחותו של התובע (ר' עדותו של מר ריכטר בעמ' 41 ש' 9-19). לנוכח השתלשלות עניינים זו בה התבררו על התובע עובדות שלא היו ידועות לנתבעות במהלך הליך המיון, אף שהיו ידועות לתובע, נבחן להלן את נסיבות ביטול שליחותו של התובע לחו"ל.


נסיבות ביטול השליחות


הנתבעות טוענות כי התובע הסתיר במשך כל הליכי המיון שעבר את עברו הפלילי ואת ההליכים הפליליים שהתנהלו כנגדו. לאחר שמידע זה התגלה להן, לא נותר להן אלא לבטל את שליחתו.

התובע טוען כי אין לו עבר פלילי וזאת מאחר ולא הורשע בגין עבירת "משחקים מסוכנים". עוד טען כי הוא סבור שאין כל פסול בשימוש בסמים וכי האירוע בו נתפס על ידי המשטרה ארע בעברו. הנתבעות ידעו כי מדובר בתקופה ארוכה ולא באירוע חד פעמי. עניין זה קיבל גיבוי כאשר אשתו העידה לפנינו כי לא מדובר רק בעברו וכי השימוש בסם לא נתפס אצלו כמעשה פסול ולמעשה נמשך (עמ' 24 ש' 8-13) .



התובע הודה בעדותו בשימוש בסמים:

"ש. לפי התחקיר הבטחוני שלך אתה כ-15 שנים משתמש בסמים
ת. 13 שנים
ש. בהתחלה אמנם היית בטיול וזה היה כל יום אבל לאחר מכן המשכת עוד כפי שאתה אומר, עד ההליך הפלילי ועד הגשת המועמדות 13 שנים כשאתה אבא לשני ילדים, מורה ומחנך ומדבר על תכיפות של פעם בחודשיים. זה לא נראה לך נורמה במשך כל כך הרבה שנים. אתה כבר איש מבוגר זה לא משהו שעשית בטיול במזרח.
ת. אני לא מכחיש את העוול שבזה. אני חושב שזה היה היסחפות אחרי נורמה חברתית, אבל התדירות שמצויינת בתחקיר לא מעידה הרגל ולא מעידה על זה שזה חלק מאורך החיים שלי."
(עמ' 10 ש' 3 ואילך, דגש שלי ש.ש.)

התובע הכחיש כי עשה שימוש במהלך העבודה אולם לאחר מכן הודה כי כשהמשטרה תפסה אותו עם הסמים, היה זה בדרכו לעבודה (עמ' 10 ש' 17-29).



דבריו אלו של התובע מעידים על חוסר מהימנותו שעה שנסיבות השימוש בסם למרות הכחשתו, היו בדרך לעבודה. כמו כן בניגוד לעדותו יש בתדירות להצביע על אורח חיים המלווה בסם גם אם לא יומיום ועל כך שחששה של הסוכנות כי יעשה שימוש בסמים במהלך שליחותו, מוצדק. והדבר מקבל משנה תוקף שעה מדובר בשליחות חינוכית ובמתן דוגמא אישית כשהעבודה נעשית גם מול בני נוער.




כתב האישום כנגד התובע הוגש ביום 9.4.01 ולפיו:

"בתאריך 9.4.01 על רקע שימוש בסם מסוכן, מסר הנאשם לחברו סם מסוכן מסוג קנאביס במשקל של 2.64 גרם נטו, וכן החזיק ברכבו כמות קטנה של סם מהסוג הנ"ל."
(נספח ח' לתצהיר מר ריכטר, דגש שלי ש.ש.)

התובע הודה בעובדות כתב האישום (נספח ח'3 לתצהיר מר ריכטר). וכחלק מהסדר טיעון, הוטלו על התובע עבודות שירות ללא הרשעה בדין.
מדובר איפא בשימוש בסם מסוכן האסור על פי חוק וכן במסירה לאחר. לפיכך גם בהעדר הרשעה בדין יש לדברים משמעות לצורך שיקול דעת שיש להפעיל בקבלה לשליחות שכל כולה חינוכית וייצוגית.



במהלך חודש אוגוסט, מסרו נציגי השב"כ למר רן ברק המשמש בתפקיד מנהל חטיבת הבטחון בסוכנות, כי ישנם נתונים רבים בנוגע לתובע אותם הנתבעת אינן יודעות, הקשורות להיקף השימוש של התובע בסמים וכן לשימוש בסמים קשים וכי ישנו חשש שהתובע לא דיבר אמת. לאור חומרת הדברים, נציגי השב"כ ביקשו להיפגש עם מנכ"ל הסוכנות וכפי שהעיד מר ברק, זוהי בקשה חריגה ונדירה (עמ' 32 ש' 4-6).




למרות חומרת הדברים, התובע טען כי הסוכנות אישרה בעבר יציאתם לשליחות של שליחים אשר השתמשו בסמים ולכן יש לאשר גם את שליחותו.

אולם, הסוכנות בתגובה טענה כי אין להקיש ממקרים אלה על המקרה שבפנינו מאחר ולהבדיל מהמקרה של התובע שהינו בוגר יחסית ובעל משפחה וילדים, דובר במקרים שונים של שליחים צעירים בשנות ה-20 לחייהם אשר השתמשו בסמים באופן חד פעמי ואשר לא הסתירו עובדה זו וגילו על כך לסוכנות.


אבחנה זו בין המקרים לגיטימית ומקבלים אנו טענה זו של הנתבעות.

ההליכים הפליליים נוהלו כנגד התובע בשנים 2002-2003 כאשר התובע הגיש את מועמדותו לשליחות והתובע הודה כי הינו משתמש בסמים למעלה מ-13 שנה (עמ' 10 ש' 3-10) מאחר ולטענתו מדובר ב"נורמה חברתית", כלומר אין המדובר באירוע חד פעמי שארע בעברו של התובע.
יתר על כן, במקרה שלפנינו מדובר באדם בוגר, נשוי ואב לילדים,אשר אמור לצאת לשליחות ולעבוד עם בני נוער ולשמש להם כדוגמא וכמודל וברור כי ישנה סיבה מוצדקת ועניינית, של שימוש ארוך טווח ובגיל בוגר, המבדילה את התובע מכל יתר המועמדים הנמצאים בשנות ה-20 לחייהם ושהשתמשו בעבר ובאופן חד פעמי בסמים, בניגוד לתובע, ולכן צדקו הנתבעות בהפעלת שיקול הדעת משמצאו כי אין הוא ראוי לצאת לשליחות זו.



בנוסף להליך הפלילי שהתנהל כנגד התובע בגין שימוש בסמים, במסגרת התחקיר הבטחוני התברר כי כנגד התובע נפתח גם תיק פלילי בגין משחקים אסורים. התיק אמנם נסגר מחמת חוסר עניין לציבור (נספח ג' לתצהיר הנתבעת), אולם התובע בעדותו בפנינו הודה בעובדות מקרה זה וחמור מכך – לא הביע כל חרטה או הבנה בנוגע לחומרת הדברים,של משחק אסור עם תלמידים שלו, כמצופה מאיש חינוך וכשליח של הסוכנות שאמור לעבוד עם בני נוער:

"ת. דובר על משחק שגם אני הכרתי כנורמה בתור ילד שלפיו מספר ילדים מחליטים לנחש תוצאה של משחק כדורגל, אגב איני מבין כלום בכדורגל, פנו אלי מתוך רצון קרבה או חברות ושאלו אם אני רוצה להשתתף בניחוש הזה. אני חושב שגם התוצאה של המקרה הזה מעידה על כך שזו מהומה רבה על לא דבר.
ש.ת. אלה היו תלמידים שלי שכיתה שרק לימדתי בה
ש. השתתפת איתן אני מבינה בהימור הזה
ת. כן".
(עמ' 13 ש' 15, דגש שלי ש.ש.)



נדגיש כי גם מעשה זה ארע בשנת 2000, שנתיים טרם הגשת מועמדותו של התובע לתפקיד של שליח מטעם הסוכנות.

יתר על כן, בין השורות נרמז כי מעשה זה הוביל לבסוף לסיום עבודתו של התובע בבית הספר (עמ' 14 ש' 3-6).
לטעמנו סמיכות הזמנים מהעבירה לשליחות גם אם התיק נסגר, ולנוכח מהותה של העבירה שנעשתה בין מורה לתלמידיו "כדי ליצור חברות" יש בהם כדי להוות עילה לביטול השליחות מסוג זה, והטעם ענייני ביותר.

האם התובע הסתיר מידע


התובע טוען כי השיב על כל השאלות שנשאל ואף חתם על מסמכי גילוי וויתור על סודיות ולכן, היה על הנתבעות לברר בעצמן כבר בתחילת ההליך האם קיימים כנגדו הליכים פליליים וביטול השליחות נעשה עקב רשלנותן של הנתבעות וזאת מאחר ולא בדקו את החומר הרלבנטי לתובע.

אין בידינו לקבל טענות אלו של התובע. נבחן להלן את סמיכות לוח הזמנים של ההליכים הפליליים שהתנהלו כנגד התובע וכן את המידע אותו נתבקש ליתן בהליכי המיון.



התובע הצהיר ביום 14.11.02 כי אין לו כל עבר פלילי. זאת למרות שבמרץ 2000 התובע נחקר במשטרה בגין עבירת של משחקים מסוכנים ובאפריל 2001 התובע נמצא נאשם באחזקת סמים (עמ' 5 ואילך בנספח ג' לתצהיר מר ברק).

סבורים אנו כי מצופה ממועמד לתפקיד שליח מטעם הסוכנות לספר מיוזמתו על עברו ועל ההליכים שהתנהלו כנגדו, אף אם לא הואשם בהליכים "פליליים", במיוחד כאשר הדבר התרחש בסמיכות יחסית להגשת מועמדותו לתפקיד זה. כמו כן מדובר ביותר מהליך אחד ובעבירות שונות.



מר ריכטר העיד כי מועמדים אחרים מספרים מיוזמתם על שימוש בסמים בעברם והנתבעת מתייחסת לעניין זה ושוקלת כל מקרה ומקרה:

"אני יודע על אילו שכן מספרים, יש צעירים שבצעירותם נפלו פה ושם בשימוש בסמים אך לא על אנשי חינוך בעלי משפחות שהיו מבוגרים ושעונים על כל תנאי הקבלה היסודיים כפי שהם נגשים. ידוע לי רק על אלה שבאים לספר לי. אני מבדיל בין צעירים בשנות העשרים המוקדמות שמגלים ומספרים שבצעירותם חטאו בעישון סם לבין איש מבוגר בעל משפחה אחראי ואיש חינוך אשר עמד בכל תנאי הקבלה היסודיים כפי שהוא נדרש..."
(עמ' 37 ש' 1-6).

עוד אמר בהמשך עדותו כי הוא מצפה שמועמד יספר ביוזמתו טרם חתימתו:
"המועמד יכול להניח ואני צריך לצאת מנקודת הנחה שבעולם הערכי בו אנו מתנהלים יפרוש המועמד את הנקודה הזאת בפנינו. עוד לפני חתימת המסמך אפילו"
(עמ' 35 ש' 2-3 וכן עמ' 37 ש' 14 וש' 25-26)

ובהמשך שלל את טענת התובע כי הבדיקה הבטחונית נערכת על ידם על פי שיקול דעתה:
"תסכים איתי שמועמד לשליחות המקבלת מכם איגרת יכול להבין שהבדיקה הבטחונית תיערך על ידכם באופן עצמאי לפי שיקול דעתכם ללא שהוא נדרש לשום מעשה או מחדל כלשהי
ת. כך רק המועמד הזה הבין ולא אלפי המועמדים אחרים במשך כל השנים."
(עמ' 36 ש' 23 –25).



למרות שהתובע ניסה לטעון כי לא היה צריך לספר על עברו הפלילי וכי הנתבעות יכלו לגלות כל מידע עליו, מפרוטוקול ההליך הפלילי עולה כי התובע הבין וידע היטב מהי מה עלולה להיות ההשלכה של רישום פלילי:

"לאור התסקיר והעובדה שמדובר במורה, קצין מילואים, אדם שהרשעה בדין תמנע ממנו אפשרות לצאת לשליחות במסגרת הסוכנות היהודית..."
(נספח ח3 לתצהיר מר ריכטר).

דהיינו, התובע ידע כי הרשעה בפלילים תימנע ממנו את היציאה לשליחות מטעם הסוכנות ולכן היה לו אינטרס להסתיר עניין ז.ה עדות מר ריכטר נתמכה גם בעדותו של התובע (עמ' 12 ש' 12).



לעניין מועד הבדיקה הבטחונית ולעניין טענתו של התובע כי הסוכנות יכלה לבדוק בכל עת את עברו הפלילי, השיב מר ברק כי השב"כ קובע מתי יערכו הבדיקות הבטחוניות וכי אין המדובר בהחלטה שלה (עמ' 29 ש' 8). עדות זו לא נסתרה.

עוד עולה מעדותו כי מאחר ומועמדים רבים מגישים את מועמדותם לא ניתן להעביר את כולם בדיקה בטחונית ולפיכך רק מי שמועמדותו תהיה בשלבים מתקדמים, הוא יופנה לבדיקה בטחונית (עמ' 29 ש' 10-15) ולכן הבדיקה הבטחונית של התובע נערכה בשלבים האחרונים למיון.



מר ריכטר אמר כי לתובע היו הזדמנויות במהלך המיונים לספר על התנסותו בסמים (עמ' 34 ש' 18-24). עוד סיפר על הליך קבלת ההחלטה על ביטול השליחות של התובע:

"ש. מי קיבל את ההחלטה על ביטול השליחות של התובע
ת. ההחלטה התקבלה בהתייעצות עם מנכ"ל הסוכנות היהודית גיורא רום, סמנכ"ל הסוכנות היהודית אלי כנן, הלן הופמן מנכל המחלקה לחינוך ואילת שילה תמיר סמנכל המחלקה לחינוך ועו"ד רפן ברניס מהלשכה המשפטית. גם אני נכחתי. ההחלטה היתה שבעקבות מה שהתגלה שמר X לא סיפר לנו את מה שנודע לנו, בעקבות זה שזו שליחות בעלת אופי חינוכי וערכי, שבו אנו נדרשים כאמור לשלוח איש חינוך ובעקבות המידע שבידינו אנו לא מוצאים את התובע ראוי לצאת לשליחות בלידס. מטעמנו..."
(עמ' 41 ש' 8-14).



לסיכום, התובע שהיה אמור לשמש כשליח בתפקיד חינוכי מטעם הסוכנות הסתיר מידע בנוגע לעברו הפלילי בגין שימוש בסמים מסוכנים ובגין משחקים אסורים עם בני נוער. אף שהתובע לא הורשע, הדבר מטיל צל כבד וחששות מבוססים בנוגע לאמינותו וליושרה שלו וכן להתאמתו לתפקיד זה. לא מצאנו פגם בהתנהלות הנתבעות בעניין זה ואין בידינו לקבל את טענתו של התובע כי הנתבעות יכלו לגלות עניין זה בעצמן בשלב מוקדם ולכן פעלו ברשלנות. יש לקבל את טענת מר ריכטר כי אין מקום לשלוח לבדיקה את כל המתחילים את התהליך ויש לחכות עד לשלב המיון האחרון. כמו כן יש סבירות בטענתו כי לוח הזמנים מוכתב ע"י השב"כ. התובע אינו יכול להלין על כך שהאמת בנוגע לעברו הפלילי נחשפה בסמוך ליציאתו לשליחות ואף ברגע האחרון, שהרי אם לא היה מסתיר מידע זה במשך כל תקופת המיונים לתפקיד, התהליך היה מסתיים קודם, או לחילופין, הסוכנות היתה מאפשרת לו לצאת לשליחות במקום אחר ליעד שאינו כרוך בחינוך או במועד מאוחר יותר.




לאור האמור, מצאנו כי חוסר תום הלב הינו של התובע ואין לו להלין בעניין זה אלא על עצמו בלבד ועל התובע בלבד מוטלת האחריות להשלכות מעשיו.

כן מצאנו כי הנתבעות פעלו בתום לב וללא רבב לאור הפרטים והמידע שעמד בפניהן והפעילו שיקול דעת ענייני לאור העובדה כי המדובר בשליחות לתפקיד חינוכי ורגיש בחו"ל.

חוזה השליחות החתום על ידי התובע


התובע טוען כי החוזה עם הנתבעות עליו חתם מחייב אותן ומאחר וסבר כי חתימתו מהווה אישור לכך שעבר את הבדיקה הבטחונית ושליחותו הלכה למעשה, אושרה.




אין בידינו לקבל טענה זו.

התובע בעדותו בפנינו העיד כי קיבל וקרא את המידע למועמדים וידע כי מדובר בתהליך ארוך בעל שלבים רבים וכי עליו לעבור בדיקה בטחונית. עוד אמר:
"ש. אני אומרת לך שבכל שלה נאמר לך שאם לא יתקבל אישור בטחוני ליציאתך לא תוכל לצאת לשליחות
ת. נאמר בשלבים הראשונים. אבל כתוב בכל הפרו' בעלונים ובהנחיות, אני לא חושב שבכל שלב הקפידו להגיד את זה אבל זה מובן מאלי"
(עמ' 5 ש' 27 ואילך).

עניין זה עולה גם מעדות אישתו של התובע (עמ' 24 ש' 27-29).

כלומר, הן לתובע והן לאישתו היה ברור כי הליך המיון כולל שלבים רבים ואורך זמן רב וכן כי שליחותו תאושר אך ורק אם עבר את הבדיקה הבטחונית.לפיכך ברור כי עצם חתימתו על החוזה שעה שידע שלא הושלמה הבדיקה הבטחונית, לא יכלה להקים לו חזקה להשתכללות חוזה אלא להיותו לכל היותר חוזה על תנאי, תנאי שלאור ממצאי הבדיקה לא התממש ולא איפשר השתכללות חוזה.



מצב זה נתמך בטענת הנתבעות כי החתימה על החוזה מהווה שלב מתהליך אישור היציאה לשליחות ואין היא מהווה אישור סופי ליציאה לשליחות. כתימוכין לטענתה, הציגה הסוכנות את נספח יא' לתצהיר מר ריכטר ובו מצויינים התנאים לאישור השליחות ובין היתר, אישור תקציבי, אישור בטחוני, אישור ויזת עבודה, אישור רפואי וכד' (לעניין זה ר' את עדותו של מר ריכטר בעמ' 40 ש' 16-20).

על כך העיד גם התובע שאמר כי אף לאחר החתימה על החוזה היה עליו לקבל אישורים נוספים על מנת לאשר את יציאתו (עמ' 16 ש' 21-24). כלומר התניה זו היתה בידיעתו גם בפועל.



כמו כן בחוזה עצמו רשום כי הסוכנות "...רשאית ומוסמכת – על פי שיקול דעתה הבלעדי וללא חובה לפרט את נימוקיה – לבטל את חוזה השליחות, גם בטרם צאת השליח לארץ השליחות..." (סעיף 3 ב' להסכם השליחות, נספח י' לכתב התביעה)(דגש שלי ש.ש.). עוד נקבע בחוזה במפורש כי הסוכנות יכולה לתת הודעה על סיום השליחות בכל מועד והשליח לא יהיה זכאי בגין זאת כל פיצוי או סכום כלשהו.




התובע טען כי הסוכנות הורתה לו להתפטר ולארוז את ביתו וכי היה עליה לבדוק את כל נתוניו לפני כן אך לא עשתה זאת, אולם גרסתו זו נסתרה בחקירה הנגדית בפנינו בה טען אחרת:

"ש. שואלת שוב מי מנציגי הסוכנות אמר לך שתתחיל לארוז, תנקוב בשם.
ת. לא זוכר במדויק, אבל היה אדם אחד שהוא היה אחראי על התהליכים הלוגיסטיים מטעם הסוכנות, אם איני טועה שמו מלול, אני יכול לבדוק במסמכים, לא זוכר את שמו.
ש. מלול אמר לך תתחיל לארוז
ת. זה לא מה שאמרתי, מר מלול הפנה את חברת השילוח אלינו על מנת לתאם איתנו סיור בביתנו ואכן בוצע, ולהחליט על ממדי התכולה וכדי לקבוע תאריך למשלוח שנקבע
לזה אתה מתכוון
ת. כן."
(עמ' 16 ש' 7-15).

דהיינו התובע הודה בעדותו כי כחלק משלבי אישור השליחות, אמור להיערך סיור בבית המועמד על מנת להחליט על ממדי התכולה, אך אין הדבר אומר כי הנתבעות הורו לתובע להתחיל לארוז, והוא אכן לא זכר אם ומי ומתי נאמר לו.



יתר על כן, מר ריכטר בעדותו אמר כי בתהליך המיון הסוכנות חוזרת ומדגישה כי אין לארוז או להתפטר עד שלא מסיימים את כל התהליך וזאת מאחר ושעלולות להתקיים בעיות כמו אי אישור ויזה וכד' (עמ' 40 ש' 16-20).




מצאנו כי התובע הסתיר מידע בנוגע להליכים הפליליים שהתנהלו כנגדו וזאת על אף שהתרחשו בסמוך להגשת מועמדותו לסוכנות וכי הסוכנות פעלה בתום לב ובשיקול דעת מוצדק עת החליטה על ביטול השליחות. צודקת הסוכנות בטענתה כי אין היא יכולה לשלוח את התובע אשר אמור לצאת לשליחות בחו"ל בתפקיד חינוכי עם בני נוער, כאשר בעברו התנהלו הליכים פליליים בגין שימוש בסמים מסוכנים ובגין משחקים מסוכנים עם בני נוער.

כך גם לא מצאנו כי הנתבעות הפרו בשום צורה ואופן את החוזה שנחתם עם התובע וזאת מאחר ונקבע בו בהוראה מפורשת כי הסוכנות רשאית לבטל את השליחות בכל מועד וזאת מבלי שהשליח יהא זכאי לכל פיצוי או סכום בגין זאת. כך גם הוכיחה הסוכנות כי בחוזה יש התניה לאישורים והוכיחה כי התובע ידע על כך מראש ולמעשה בכל שלב, אף על פי עדותו עצמו.
לאור האמור, דין טענתו של התובע כי חוזה העבודה שנחתם עימו הופר על ידי הנתבעות ללא כל הצדקה עניינית וכי קוים בחוסר תום לב מצידה, להידחות.

נזקים ממוניים ועוגמת נפש


מצאנו כי הנתבעות פעלו כדין לעניין ביטול אישור יציאתו לשליחות של התובע. אף החוזה שנחתם בין הצדדים מקנה לנתבעות זכות חוזית ברורה לבטל את הסכם השליחות טרם יציאתו של התובע לחו"ל וללא כל פיצוי. ראינו בנסיבותיו של התובע כי סעיף זה בחוזה הוא מתקבל על הדעת לאור מורכבות תפקיד השליחות והאירועים שעלולים להכשיל שליחות כזו. דהיינו לא רק שקמה זכות חוזית זו לסוכנות אלא שבהקשר הזה, סעיף זה מתאים להקשר הספציפי של חוזים כאלו.




נדחות כל טענותיו של התובע לעניין ראשי הנזק אותם תבע, שהרי לא היתה הפרת חוזה. בנוסף,התובע אינו יכול לטעון כי החוזה מחייב את הנתבעות בשעה שהוא עצמו לא פועל על פי תנאי החוזה ותניותיו ופועל בחוסר תום לב כפי שקבענו לעיל.




גם לגופו של עניין, לא מצאנו כי יש להיעתר לרכיבי התביעה אותם תובע התובע. כך למשל התובע טען כי לצורך יציאתו לשליחות, התפטר מעבודתו, אולם בפנינו הוכח כי התובע לא עבד כלל בשנים 2003-2004 ולכן אין לקבל את טענתו זו (ר' נ/5 וכן עדותה של אישתו בעמ' 24 ש' 21-22). עניין זה מתווסף לספיקות במהימנותו.

בנוסף, על פי מוצגים נ/2 – נ/4 הכנסותיו של התובע גדלו לאחר ששליחותו לא יצאה לפועל (לעניין זה ר' גם את עדות התובע בעמ' 21 ש' 9-16). כך נשללה טענת הנזקים.
התובע טען כי הפסיד משרה אליה היה מועמד כמנהל בית ספר, אולם מנ/1 עולה כי נבחר מועמד אחר למשרה זו.
לעניין הנזק שנגרם לתובע עקב פיטוריה של המטפלת של ילדיו ותשלום פיצויי הפיטורים, על פי עדותה של אישתו עולה כי המטפלת הוחזרה לעבודתה וכי פוטרה לבסוף כאשר ילדיה החלו ללמוד בכיתה א' ולכן הנתבעות הוכיחו כי לא נגרם כל נזק לתובע וזאת מאחר וסכום הפיצויים ששולמו, קוזז מהסכום הסופי שהיה משתלם ממילא (עמ' 28 ש' 26 ואילך).



לאור האמור לעיל, לא הוכח בפנינו כי לתובע נגרם כל נזק ממוני עקב ביטול יציאתו לשליחות כאמור לעיל, הנתבעות הוכיחו כי לא נגרם כל נזק והפריכו את גרסתו.

מצאנו כי הנתבעות פעלו כדין ומאחר ועל פי חוזה השליחות עליו חתם התובע לסוכנות היכולת המשפטית הלגיטימית לבטל את השליחות בכל זמן אף טרם היציאה לשליחות ללא תשלום כל פיצויי, ובפרט בנסיבות תביעתו של התובע. על כן תביעתו לפיצוי בגין עוגמת נפש נדחית אף היא.

סוף דבר


לאור האמור לעיל מצאנו כי יש לדחות את תביעת התובע על כל רכיביה ובמלואה.




התובע ישלם לנתבעות שכ"ט עו"ד בסך כולל של 4,000 ₪ + מע"מ (2,000 ₪ + מע"מ לכל אחת מהנתבעות).

סכום זה ישולם תוך 30 יום. אם לא ישולם במועד, ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. רישום פלילי של עד

  2. ביטול עבירה פלילית

  3. ספק סביר במשפט הפלילי

  4. עיוות דין בהליך הפלילי

  5. הימנעות מהרשעה פלילית

  6. נהיגה בקלות ראש פלילי

  7. פיצויים על זיכוי פלילי

  8. אשפוז כפוי פלילי

  9. הסתרת עבר פלילי של עובד

  10. תשלום הוצאות הליך פלילי

  11. שיהוי בשמיעת משפט פלילי

  12. סעיף 158 לחוק סדר הפלילי

  13. סירוב להעיד במשפט פלילי

  14. האשמת עובד בעבירה פלילית

  15. ביטול חוזה בגלל עבר פלילי

  16. קנס פלילי בבית משפט אזרחי

  17. בדיקת מסוכנות - עבר פלילי

  18. עצימת עיניים במשפט הפלילי

  19. פסק דין פלילי במשפט אזרחי

  20. זיוף קילומטראז עבירה פלילית

  21. אחריות פלילית - ייצור מזון מקולקל

  22. הליך פלילי נגד רופא שיניים

  23. פיצוי על טעות ברישום פלילי

  24. אחריות פלילית אורגנים בתאגיד

  25. עדות נגד הגרוש המשפט הפלילי

  26. הצגת עבר פלילי בהליך משמעתי

  27. ייפוי כוח מוגבל בהליך פלילי

  28. עיון בתיק רפואי בהליך פלילי

  29. סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי

  30. סעיף 77 לחוק סדר הדין הפלילי

  31. סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי

  32. סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי

  33. סעיף 211 לחוק סדר הדין הפלילי

  34. פיטורים עקב חשד לעבירה פלילית

  35. הארכת מועד להגשת ערעור פלילי

  36. אחריות פלילית על תאונת עבודה

  37. שימוש ברישום פלילי במשפט אזרחי

  38. בקשה לקבלת רישום פלילי של עדים

  39. ביטול זיכוי בהליך פלילי בערעור

  40. סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי

  41. הוכחת עבירה פלילית בהליך אזרחי

  42. רשלנות עורך דין שהורשע בפלילים

  43. הכרעות דין סותרות במשפט הפלילי

  44. כיסוי הוצאות הגנה בהליך פלילי

  45. ערעור על החלטה אחרת במשפט פלילי

  46. אך מגישים חוות דעת בתהליך פלילי

  47. אמון הציבור במערכת המשפט הפלילי

  48. סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי

  49. מירוץ ההתיישנות של עבירה פלילית

  50. הימנעות מהרשעת אדם ללא עבר פלילי

  51. ידיעת השופט על עבר פלילי של נאשם

  52. דחיית ערעור פלילי בהעדר התייצבות

  53. העברת תיק מהליך פלילי להליך מנהלי

  54. העברת הדיון לשופט אחר בהליך פלילי

  55. זכות העיון במרשם הפלילי של מתלונן

  56. עונש על מספר רב של עבירות פליליות

  57. ערעור על החלטת ביניים בהליך פלילי

  58. התיישנות תביעת פיצוי על זיכוי פלילי

  59. פסק דין פלילי כראיה בבית הדין למשמעת

  60. בקשה להבאת ראיות לסתור פסק דין פלילי

  61. זיכוי במשפט פלילי כראיה במשפט אזרחי

  62. הרשעה בפלילים עקב אי קיום צו בית משפט

  63. סמכות ועדה מקומית לנהל הליכים פליליים

  64. החזר קנס אזרחי לנישום לאחר הליך פלילי

  65. טיפול גמילה מסמים לנאשם בעבירה פלילית

  66. השפעת עבר פלילי בערעור על חומרת העונש

  67. עתירה נגד החלטה לא לנקוט בהליכים פליליים

  68. אחריות פלילית של דירקטורים על מעשי החברה

  69. שלילת קצבת ביטוח לאומי בגלל עבירה פלילית

  70. פסק דין מרשיע במשפט פלילי כראיה במשפט אזרחי

  71. בקשת הימנעות מהרשעה פלילית בשל נסיבות אישיות

  72. דחיית דיונים במשפט פלילי עקב החלפת עורך דין

  73. האם אפשר לנהל הליך אזרחי במקביל להליך פלילי ?

  74. הפסדי השתכרות בתאונת דרכים לאדם בעל עבר פלילי

  75. עיכוב יציאה מהארץ של נאשם תושב חוץ בהליך פלילי

  76. חשש מהפללה עצמית בהליך אזרחי במקביל להליך פלילי

  77. האם הפרת תנאי שחרור בערובה יכול להוות עילה להעמדה לדין פלילי

  78. בקשה לגילוי חומר חקירה לפי סעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי

  79. פיצוי על נזק לרכב בתאונת דרכים על סמך פסק הדין פלילי המרשיע

  80. סעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) התשנ"ו-199

  81. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון