זהות המעביד פיטורים בהריון

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זהות המעביד פיטורים בהריון: 1. עניינו של פסק דין זה, תביעה שהגישה התובעת לפיטורים בניגוד לחוק עבודת נשים תשי"ד-1954 וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה תשנ"ח-1988, כמפורט להלן. 2. בתביעה שהגישה התובעת בחודש ינואר 2008, טענה התובעת כי עבדה אצל הנתבעת מיום 28.4.07 ועד ליום 10.12.07. 3. בכתב התביעה סיפרה התובעת עוד, כי בתפקידה האחרון שימשה התובעת כמנהלת בפועל של סניף הנתבעת באשקלון. 4. בתמצית טוענת התובעת בתביעה נשוא פסק דין זה, כי פוטרה לאלתר, בעת היותה בהיריון ובשל היותה בהיריון, ללא מתן הודעה מוקדמת, ביום 10.12.07. 5. בנסיבות אלה טענה התובעת, כי הפיטורים הינם בניגוד לחוק עבודת נשים ולחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, וכפועל יוצא מכך התבקשו הסעדים הכספיים המפורטים בכתב התביעה: הפסדי השתכרות לתקופה שעד הלידה, הפסד תשלום דמי לידה, שכר עבודה לתקופה של 45 יום שלאחר חופשת הלידה, פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, דמי מחלה ופיצויים בשל פיטורים שלא כדין; בסכום כולל של 168,375 ₪. 6. לטענת הנתבעת דין התביעה להידחות. לעניין זה טענה הנתבעת כי התובעת הועסקה על ידי אישיות משפטית אחרת, "מעדני אביב אוסולונסקי חנויות". משכך טוענת הנתבעת, דין התביעה להידחות ככל שהדבר נוגע לה בהיעדר עילה. 7. בקצירת האומר טוענת הנתבעת עוד, כי התובעת היא שביקשה לסיים את יחסי עובד מעביד בין הצדדים; והתפטרה מעבודתה בעקבות סירובה לעבוד בשיתוף פעולה עם מנהלת משותפת. צורת עבודה הנהוגה בכל הסניפים הגדולים המופעלים על ידה. 8. על רקע נסיבות ההתפטרות להן טוענת הנתבעת, סבורה האחרונה כי דין התביעה שעניינה פיטורים בניגוד להוראות חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה - להידחות לגופה. 9. יוצא מכאן כי המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בסוגיית זהות המעביד; ומחלוקת עובדתית, בשאלת נסיבות סיום ההתקשרות בין הצדדים. במחלוקות אלה אדון להלן. 10. אשר לשאלת זהות המעביד. 11. הנתבעת היא מפעילת רשת מעדניות המכוונת לציבור עולי ברית המועצות. 12. בכלל זה הפעילה הנתבעת במועדים הרלוונטיים לכתב התביעה, סניף באשקלון. 13. באפריל 2007 התקבלה התובעת לעבודה אצל הנתבעת. באוגוסט 2007 מונתה התובעת למנהלת סניף אשקלון. תפקיד אותו מילאה עד להפסקת ההתקשרות בדצמבר אותה שנה. 14. ביום 10.12.07 התבקשה התובעת לעזוב את סניף אשקלון. בעקבות אותה הוראה ומכתבים ששלח ב"כ התובעת לנתבעת, הודיעה הנתבעת לתובעת ולב"כ, כי אין בכוונתם לפטר את התובעת והם קוראים לה לחזור לעבודה באופן מיידי. לתכתובת בין ב"כ הצדדים אדרש בהמשך לסוגיית נסיבות הפסקת ההתקשרות בין הצדדים. לענייננו יש לציין, כי המכתבים נושאים את שם הנתבעת ומהם עולה כי הנתבעת היא מעסיקתה של התובעת. 15. אמנם נכון כי על גבי תלושי השכר מופיע המעסיק כ"מעדני אביב חנויות". 16. עם זאת ובשים לב לעובדות לעיל, לפיהן התובעת הועסקה בחנויות שמפעילה הנתבעת ובהתכתבויות בין ב"כ הצדדים בה הוצגה הנתבעת כמעסיקה - מקובלת עלי טענת התובעת, כי יש לראות בנתבעת כמעסיקתה של התובעת. 17. התובעת התקבלה לעבודה בנתבעת ביום 28.4.07, כעובדת מן המניין. 18. בסמוך לאחר קבלתה של התובעת לעבודה, ביקשה הנתבעת לקדם את התובעת לתפקיד של מנהלת סניף. 19. החל מחודש יולי ועד מחצית אוגוסט, עברה התובעת הכשרה לתפקיד מנהלת סניף. 20. ביום 15.8.07 מונתה התובעת לתפקיד מנהלת סניף אשקלון. 21. ביום 25.10.07, הודיעה התובעת לנתבעת על היותה בהיריון. 22. ביום 25.11.07 התקיימה פגישה בנוכחות התובעת, סמנכ"ל הנתבעת, מר צביקה הרשקו ועובדת נוספת בשם נטליה מרקוייב. במהלך הפגישה הודיעה התובעת כי איננה חשה בטוב, וסמנכ"ל הנתבעת ביקש מהתובעת לפנות לקבלת טיפול רפואי. ראה: עדות התובעת, עמ' 9 לפרוטוקול מיום 6.11.08, שורות 1-4. 23. בתום תקופת האי הכושר הרפואי, ביום 10.12.07, התייצבה התובעת בסניף אשקלון. 24. התייצבותה של התובעת בסניף אשקלון, לא תואמה עם מנהלת הסניף אשר מילאה את מקומה של התובעת בתקופת אי הכושר, אותה גב' מרקוייב. 25. בעקבות תקרית שהתפתחה בין התובעת לגב' מרקוייב, התבקשה התובעת לעזוב את מקום העבודה. 26. ביום 18.12.07 הודיעה הנתבעת לתובעת, כי לא עמדה בתקופת הניסיון בתפקידה כמנהלת חנות ומשכך היא מתבקשת לחזור לעבודה באופן מיידי, לתפקידה הקודם בחנות בסניף אשקלון. 27. ביום 19.12.07 פנתה התובעת באמצעות בא-כוחה, עו"ד נגר, לנתבעת בטענה כי פיטוריה נעשו שלא כדין ובדרישה להחזירה לתפקידה הקודם כמנהלת סניף אשקלון. 28. במכתב מאותו יום, ה-19.12.07, הבהירה הנתבעת לב"כ התובעת כי אין בכוונתה לפטר את התובעת. בהקשר זה נאמר באותו מכתב: "אין בכוונתנו לפגוע בשכרה. עבור אותו היקף משרה המצופה ממנהל סניף, היא תקבל את אותו שכר שקיבלה כמנהלת הסניף, מבלי שתשמש כמנהלת הסניף, אלא תחזור לעבוד בתפקידה הקודם." 29. לטענת ב"כ התובעת מכתב התשובה מיום 19.12.07, לא הגיע לידיו. לפיכך יצא מכתב דרישה נוסף מטעם התובעת ביום 31.12.07, עליו השיבה הנתבעת במכתבה מיום 2.1.08 ולו חזרה וצירפה את מכתבה מיום 19.12.07. 30. אין חולק כי את המכתב מיום 2.1.08, קיבלה התובעת לידיה. 31. בפועל התובעת לא חזרה לעבודה ולא ביקשה לברר תפקידים חלופיים בהם היא יכולה להשתלב בעבודה אצל הנתבעת. 32. ביום 2.1.08 הוגשה כאמור התביעה נשוא פסק דין, אשר במסגרתה תובעת התובעת סכום בסך של כ-168,000 ₪ על פיטורים בניגוד לחוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. 33. להשלמת התמונה יש להוסיף את העובדות הבאות. 34. בזמן הקצר שמילאה התובעת כמנהלת סניף אשקלון, זכתה התובעת לשיתוף פעולה ולגיבוי מצד הנהלת הנתבעת. זאת הן בעבודה השוטפת והן בהחלטות הניהוליות שקיבלה. לעניין זה אין חולק, כי הנהלת הנתבעת נתנה גיבוי להחלטת התובעת לפטר שלוש מבין עובדות הסניף, וסמנכ"ל הנתבעת סייע לתובעת בהכנת מערכת שעות שבועית. ראה: עדות התובעת, עמ' 13 לפרוטוקול מיום 6.11.08 שורות 3-7. 35. בניגוד לגרסת התובעת היום, מינוי סגן מנהל או מנהל סניף לצד התובעת, הוא הליך שמתבצע באופן רגיל בנתבעת כחלק מהתפיסה הניהולית של הנתבעת. יש לציין כי התובעת עצמה ביקשה כי ימונה סגן מנהל לצידה. כך נשאלה התובעת בעדותה וסיפרה: "ש. מצד אחד צריך שתי מנהלות בסניף, הגב' נטליה שהעידה כאן אמרה שהעובדות סירבו לעזור לך כשאת לא נמצאת... כשאת לא נמצאת צריך סגנית, מנהלת. ת. נכון. בגלל זה ביקשתי סגנית, מנהלת, נעניתי בסירוב לכל בקשה." עדות התובעת עמ' 11 לפרוטוקול מיום 6.11.08 שורות 26-29. 36. כך גם אין ממש בגרסת התובעת, כי קיבלה בהפתעה את נוכחותה של הגב' מרקוייב בתור מנהלת הסניף, משחזרה לאחר תקופת המחלה, ביום 10.12.07. בהקשר זה סיפרה התובעת בעדותה בבית הדין, כי ידעה על הצבתה של הגב' מרקוייב כמנהלת הסניף עוד ביום 25.11.07, עוד לפני שפנתה לקבלת טיפול רפואי. ראה: עדות התובעת, עמ' 9 לפרוטוקול מיום 6.11.08 שורות 1-3. 37. מעדותה של התובעת עולה עוד, כי הצבתה של הגב' מרקוייב לא הייתה לרוחה. בהקשר זה סיפרה התובעת בעדותה כי חששה לעבוד לצד אותה עובדת, עקב אירוע בעבר אשר בגינו לטענתה פוטרה הגב' מרקוייב. 38. כאמור ידעה התובעת כי בזמן היעדרותה מנהלת את סניף אשדוד, הגב' מרקוייב. על אף האמור לא דאגה התובעת ליידע את האחרונה על חזרתה בתום תקופת המחלה. עובדה שאיננה במחלוקת ועולה מתצהיר התובעת. 39. אין מחלוקת כי בין התובעת לגב' מרקוייב התפתחה תקרית, אשר במהלכה יצרה הגב' מרקוייב קשר עם מנהל הרשת, ובאותה עת בחור בשם דני וזה ביקש מהתובעת לעזוב את המקום. 40. מתוך התרשמותי מעדויות התובעת והגב' מרקוייב, ובשים לב להתנגדותה של התובעת לעבוד לצידה של הגב' מרקוייב, כמו גם העובדה כי התובעת לא תיאמה את חזרתה לעבודה עם הגב' מרקוייב, כפי שרק טבעי ומתבקש, על אף וידעה כי אותה עובדת מנהלת הסניף בעת היעדרותה מסיבה רפואית - מעדיף אני את גרסתה של הגב' מרקוייב לגבי חלקה של התובעת בתקרית. 41. ביום 17.12.07, החלה התובעת לעבוד כקופאית מקום אחר. 42. מהעובדות לעיל עולה אפוא, כי היוזמה להפסקת ההתקשרות באה מצד התובעת. זאת שעה שהתובעת סירבה לעבוד יחד עם הגב' מרקוייב סירבה לבחון את האפשרויות להשתלב בעבודה אצל הנתבעת - על אף והדבר הוצע לה לכל המאוחר בתחילת חודש ינואר 2008. מסקנה העולה מהעובדה כי כבר ביום 17.12.07, ועוד בטרם נעשתה פניה לנתבעת לברר את מעמדה של התובעת במקום העבודה - החלה התובעת לעבוד במקום אחר. 43. בנסיבות שבהן התעוררו ספקות על כוונתה של התובעת לחזור לעבודה, בסוף נובמבר 2007 - ספקות עליהן סיפר סמנכ"ל הנתבעת בעדותו - אין בעובדה כי ההלוואה שניתנה לתובעת נוכתה במלואה במשכורת חודש נובמבר 2007, כמו גם העובדה כי כרטיס הנוכחות של התובעת לא נמצא במקום העבודה ביום 10.12.07, כדי להעיד על פיטורי התובעת ביום 10.12.07. 44. משעולה כי ההתקשרות בין הצדדים הסתיימה ביוזמת התובעת, התביעה שעניינה פיצויים בגין פיטורים בניגוד לחוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה - דינה להידחות. 45. אוסיף עוד. אין חולק כי על התובעת חלה חובת הקטנת הנזק, גם אם נהגה הנתבעת שלא כדין וגרמה להפסקת עבודתה ביום 10.12.07, מה שלא נמצא בענייננו. 46. מכוח חובת הקטנת הנזק ולאור מכתבי הנתבעת אשר התקבלו אצל התובעת, אף לשיטתה בינואר 2008 הייתה התובעת חייבת לבחון את האפשרויות שביקשה הנתבעת להעמיד בפניה, להשתלב בשירותה. בהקשר זה מבקש אני להביא מעדותו של סמנכ"ל הנתבעת אשר נשאל והשיב: "ש. האם הצעת לה הצעת עבודה אחרת, באותה תקופה שהיא חזרה לעבודתה? ת. הצעתי לה ארכת זמן לחשוב, בתשלום. הצעתי לה להיות בבית בזמן שאני חושב על פתרון חלופי. אני יכול לחשוב על מיליון ואחד פתרונות, אבל עובד לא רוצה לחזור לעבודה. שלחתי גם לך מכתב שכל משרה בכל מצב שהיא תרצה היא תוכל לחזור לעבודה." עמ' 26 לפרוטוקול מיום 5.3.09 שורות 25-29. 47. בנסיבות הללו, משלא הייתה התובעת אף מוכנה לבחון את האפשרויות שמציעה הנתבעת להמשך העסקתה - אין התובעת עומדת בחובת הקטנת הנזק המתייחסת לנזקים שנגרמו כתוצאה מהפסקת עבודתה בשירות הנתבעת בעת היותה בהיריון. 48. סוף דבר התביעה נדחית. משנדחתה התביעה, תשלם התובעת לנתבעת הוצאות בסך של 2,500 ₪. 49. הערעור על פסק דין זה הוא בזכות. ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש. הריוןזהות המעבידפיטורים בהריוןפיטוריםיחסי עובד מעביד