חישוב הבטחת הכנסה זכויות בניה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חישוב הבטחת הכנסה זכויות בניה:

1. השאלה השנויה במחלוקת בתיק זה היא - האם במסגרת חישוב זכאותו של מר עאלם לוטף (להלן: "התובע"), לגמלת הבטחת הכנסה, יש לקחת בחשבון בחישוב הכנסותיו את שווי זכויות הבנייה של דירות בניו?

השתלשלות העניינים והעובדות הרלוונטיות לענייננו:

2. התובע תושב כפר מנדא.

3. התובע מתגורר בדירת מגורים ששטחה 127 מ"ר.

4. מעל לדירת התובע מתגורר בנו - מוחמד, מעליו מתגורר הבן - אשרף, ומעליו מתכוון הבן – מחמוד, לבנות דירת מגורים ובקשתו להיתר בניה נמצאת בשלבי הכנה (סעיף 6 לתצהיר התובע).

5. ביום 24/6/03 הגיש התובע למוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") תביעה להבטחת הכנסה.

6. ביום 13/11/03 הודיע הנתבע לתובע, כי זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה אושרה החל מחודש 9/03, בשיעור של 80% מגובה הגמלה, וזאת מאחר וטרם התקבלה השומה הקובעת את שווי הנכסים שבבעלות התובע והנכסים אשר ירש התובע מאביו (ראה: הנספח לכתב התביעה).

7. ביום 19/9/05 הגיש התובע תביעתו זו לבית הדין, במסגרתה טען בין היתר, כי מלבד דירת המגורים בה הוא מתגורר וששטחה הוא 127 מ"ר, אין לו כל רכוש נוסף.
כמו כן, טען התובע, כי חלקו בירושת אביו הועבר לאחיו - סאלח עאלם, וזאת, לאחר שסאלח שילם את חובו של התובע לבנק הפועלים.

8. בנקודה זו יש לציין, כי למעשה, בתחילת ההליך שלפנינו, המחלוקת בין הצדדים בנוגע לשווי הנכסים שבבעלות התובע, הייתה ביחס לנכסים המפורטים להלן:
א. חלקה 36 בגוש 17561 - 802 מ"ר.
ב. חלקה 55 בגוש 17561 - 602 מ"ר.
ג. חלקה 96 בגוש 17568 - 694 מ"ר.
ד. חלקו של התובע מירושת אביו בחלקה 47 בגוש 17561.
ה. שווי דירות שני בניו של התובע, אשר נבנו מעל דירת התובע.

זאת, כאשר הנכסים המפורטים בסעיף 8 א-ד לעיל, הינם נכסים אשר התובע ירש מאביו.

9. ביום 1/3/07 הודיע הנתבע לתובע על הפסקת תשלום גמלת הבטחת הכנסה, החל מחודש 9/03, מאחר ובהתאם לסעיף 5(ב) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן: "חוק הבטחת הכנסה"), ההכנסה הנחשבת מהכנסות התובע לחודש 9/03 הינה בסך של 4,982 ₪, כאשר סכום זה עולה על גובה הגמלה לחודש זה, שעומד על סך של 2,612 ₪.
עוד ציין הנתבע, כי בחישוב הכנסות התובע נלקחו בחשבון הכנסות מנכסים שבבעלות התובע (ראה: מכתב הדחייה מיום 1/3/07, אשר מצורף לתעודת עובד ציבור, שהוגשה לבית הדין ביום 20/3/07).

מהודעת הנתבע לבית הדין מיום 11/7/07 עולה, כי לצורך חישוב הכנסותיו אלו של התובע, נלקחו בחשבון הנכסים הבאים:
א. חלקה 36 בגוש 17561 - 802 מ"ר.
ב. חלקה 55 בגוש 17561 - 602 מ"ר.
ג. חלקה 96 בגוש 17568 - 694 מ"ר.
ד. שווי דירות שני בניו של התובע, אשר נבנו מעל דירת התובע.
ה. חלקה 47 בגוש 17561 - נלקח בחשבון חלקו של התובע מירושת אביו.

10. בהתאם להודעת הנתבע לתובע מיום 1/3/07 נוצר לתובע חוב לנתבע, בשל קבלת גמלת הבטחת הכנסה החל מחודש 9/03, כאשר ממכתבו של הנתבע מיום 1/3/07 לאגף הבנקים - משרד ראשי, עולה, כי חובו של התובע הוקפא.

11. במסגרת ההליך שהתנהל לפנינו, טען התובע, כי את הנכסים אשר ירש מאביו, הוא העביר לאחיו - סאלח עאלם, בתמורה לתשלום חובו של התובע לבנק הפועלים בסך של 350,000 ₪ (ראה: תצהירו של מר סאלח עאלם).
כמו כן, התובע הגיש לבית הדין מסמכים שונים, המעידים על העברת הזכויות בנכסים אשר ירש מאביו לאחיו - סאלח (ראה: אסופות המסמכים אשר הגיש ב"כ התובע ביום 20/2/07 וביום 9/9/07).

12. בנוסף, הציג התובע פסק דין בעניינו, בתיק פשר 1188/04 עלאם לוטף נ' הכונס הרשמי, , אשר ניתן ביום 5/9/05 בבית המשפט המחוזי בנצרת, על ידי כב' השופט בנימין ארבל, בו הוכרז התובע כפושט רגל וניתן לו הפטר מחובותיו. זאת בין היתר, נוכח עמדת הכונס הרשמי (הנספחים המצורפים לתצהיר התובע).

13. ביום 27/5/07 הגיש ב"כ התובע לבית הדין, את חוות דעת הכונס הרשמי מיום 16/8/05, בתיק פשר 1188/04 עלאם לוטף נ' הכונס הרשמי, ממנה עולה, כי לא נמצאו לתובע מקורות הכנסה נוספים פרט לגמלת הבטחת הכנסה.
כמו כן, מהבקשה למתן צו כינוס נכסים מיום 25/8/04 אשר נשלחה בעניינו של התובע מב"כ הכונס הרשמי לב"כ התובע, נרשם בין היתר:
"על פי המסמכים שצרף שולחך לתיק, עולה כי בשנת 1991 הוא מכר מספר נכסים למר עאלם סאלח כדלקמן:
א. נכס הידוע כחלקה 55 בגוש 17561.
ב. נכס הידוע כחלקה 36 בגוש 17561.
ג. נכס הידוע כחלקה 96 בגוש 17568".

14. בהתאם למסמכים אשר הגיש התובע, המעידים על כך שאת הנכסים אשר ירש מאביו, הוא העביר לאחיו - סאלח עאלם, ובהתאם לחוות דעת הכונס הרשמי, הסכים הנתבע לבחון מחדש את עניינו של התובע.

15. בהתאם לכך, ביום 3/4/08 הודיע הנתבע לתובע על הפסקת תשלום גמלת הבטחת הכנסה החל מחודש 9/03, כאשר בהתאם לסעיף 5(ב) לחוק הבטחת הכנסה, ההכנסה הנחשבת מהכנסות התובע לחודש 9/03, עומדת על סך של 2,943 ₪, כאשר סכום זה עולה על גובה הגמלה לחודש זה שהינה בסך של 2,612 ₪.
ממכתב דחייה זה עולה, כי ההכנסות אשר נלקחו בחישוב הכנסותיו של התובע, הינן הכנסות משווי זכויות הבנייה של דירות בניו של התובע, שווי מכירת נכסים וחלקו של התובע מירושה בחלקה מספר 47 בגוש 17561 (הודעת ב"כ התובע מיום ס 27/4/08).

16. ביום 15/4/08 הודיע הנתבע לתובע כדלקמן:
"לאחר בדיקה חוזרת בתיק החלטתנו לבטל החלטתנו שנשלחה אליך מיום 3.4.2008. תביעתך שבנדון אושרה עד חודש 7.2007 כולל. החל מחודש 8.2007 זכאותך לגמלה תבדק במחלקת זקנה מאחר ואשתך הגיעה לגיל זקנה. החלטנו לקחת בחשוב הכנסותיך שווי זכות בניה לדירות הבנים שהסתכמו בס"ך 79000 ₪.
הכנסה חודשית משווי זכות בניה 79000 כפול 8 אחוז חלקי 12 חודשים = 527 ₪. הכנסה הנ"ל נלקחה בחשבון מחודש 9.2003. יועבר לחשבונך הפרשי גמלה בס"ך של 9649 ₪ בתאריך 16.4.2008" (הודעת ב"כ התובע מיום 28/4/08).

17. מתעודת עובד ציבור מיום 29/7/08 של מר ג'פיילי גסאן, ממונה גמלאות, הבטחת הכנסה ותוכנית ויסקונסין בסניף הנתבע בנצרת, עולה, כי בחישוב הכנסותיו של התובע נלקחו בחשבון שווי זכויות הבנייה של דירות בניו של התובע, בסך של 79,000 ₪, וזאת, בהתאם להערכת שומה מיום 24/1/07, וכדלקמן:
א. שווי זכות הבנייה לדירת הבן מוחמד - 44,000 ₪.
ב. שווי זכות הבנייה לדירת הבן אשרף - 35,000 ₪.
כמו כן, התובע לא דאג לרישום הדירות של בניו על שמם, ולכן, שווי זכויות הבנייה נלקחו בחישוב הכנסותיו של התובע (הודעת ב"כ הנתבע מיום 4/8/08).

18. אם כן, מהודעת הנתבע מיום 15/4/08, ובהתאם לתעודת עובד הציבור מיום 29/7/08 של מר ג'פיילי גסאן, בחישוב הכנסותיו של התובע נלקחו בחשבון בסופו של יום, רק שווי זכויות הבנייה של דירות בניו של התובע, בסך של 79,000 ₪.

19. בהתאם לכך, המחלוקת היחידה אשר נותרה בתיק הינה, האם במסגרת חישוב זכאותו של התובע לגמלת הבטחת הכנסה, יש לקחת בחשבון בחישוב הכנסותיו, את שווי זכויות הבנייה של דירות בניו.

20. לטענת התובע, שתי הדירות של בניו אשר נבנו מעל לדירת מגוריו, נבנו על ידי בניו; התובע כלל לא השתתף בהוצאות הבנייה; כל הוצאות הבנייה מומנו על ידי בניו; אין לתובע כל הכנסה מדירות אלו, וכל הוצאות הדירות משולמות על ידי בניו.
כמו כן, התובע ניסה להעביר את הדירות על שם בניו, אולם, אין ביכולתו לעשות כן, מאחר והשטח של הכפר מנדא הינו שטח בנוי ועדיין לא בהליכי הסדר בלשכת המקרקעין.

21. בהתאם להחלטה מיום 23/9/08 היה על הנתבע להגיש סיכומיו בכתב, עד ליום 27/11/08. יחד עם זאת, עד למועד מתן פסק דין זה, לא הגיש הנתבע סיכומיו, או כל הודעה/ בקשה שהיא. בהקשר זה יאמר, כי נעשו מספר פניות טלפוניות ממזכירות בית הדין אל ב"כ הנתבע ועל אף כל אלה וההחלטות שניתנו, לא הגיש הנתבע את סיכומיו.
אשר על כן, ונוכח הזמן הרב שחלף ממועד הגשת סיכומי התובע, מצאנו כי יש ליתן פסק דין בתיק שלפנינו, ללא סיכומי הנתבע.
דיון והכרעה

22. כאמור, בסופו של יום, המחלוקת היחידה אשר נותרה בתיק הינה, האם במסגרת חישוב זכאותו של התובע לגמלת הבטחת הכנסה, יש לקחת בחשבון בחישוב הכנסותיו, את שווי זכויות הבנייה של דירות בניו.
המסגרת הנורמטיבית

23. סעיף 5(ב) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א- 1980 (להלן: "חוק הבטחת הכנסה"), קובע:
"הגימלה לזכאי שיש לו הכנסה תהיה בסכום השווה להפרש שבין הגימלה, שהיה זכאי לה לפי סעיפים קטנים (א) או (ה) לולא ההכנסה, לבין ההכנסה".

24. סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה קובע:
"9. (א) בחוק זה,
"הכנסה" - הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה, אף אם לא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל, ולרבות -
...
(4) סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, אף אם הנכס הוא של ילדו של הזכאי הנמצא עמו ואף אם אין מופקת ממנו הכנסה;
(ג) לענין סעיף זה, "נכס" - כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות, והכל בין שהם בישראל ובין שהם מחוץ לישראל, למעט מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, ולמעט סכום שאינו מובא בחשבון ולמעט זכות החזקה במקרקעין המשמשים למגורי הזכאי ולא לשם השתכרות או ריווח (בסעיף זה – דירת מגורים).
"סכום שאינו מובא בחשבון" – סכום כמפורט להלן:
(1) סכום כסף שאינו עולה על סכום השווה לסכום הבסיסי כפול ארבע, ולגבי מי שעמו ילד או שיש לו בן זוג - סכום שאינו עולה על הסכום הבסיסי כפול שש".

25. נזכיר, כי מטרתו של חוק הבטחת הכנסה הינה, לאפשר סיפוק צרכיו המינימליים של מי שאין לו הכנסה מתאימה. אין החוק מיועד לאלה היכולים להשתכר את המינימום שנקבע בו או היכולים להפיק הכנסה מנכס כלשהו (דב"ע נב/ 111- 04 המוסד לביטוח לאומי נ' אחמד מוחמד אל חג'וג'י, פד"ע כד 507).

26. נקודת המוצא בחוק הבטחת הכנסה הינה, כי בעלים של נכסים ורכוש אינו זקוק לקצבה צנועה כדי לשמור על רמת קיום מינימאלית (דב"ע נא/ 28- 04 מזל טוב מטילדה מטלון נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כב 498).

27. תקנה 10(א) לתקנות הבטחת הכנסה, תשמ"ב-1982 (להלן: "תקנות הבטחת הכנסה"), קובעת:
"כהכנסה חדשית מנכס יראו סכום השווה ל-8% משוויו מחולק ב-12 אף אם אין מופקת ממנו הכנסה, או את סכום ההכנסה החדשית המופקת ממנו בפועל - לפי הסכום הגבוה יותר".

28. תקנה 11 לתקנות הבטחת הכנסה קובעת:
"11. הועבר נכס, שהיה בבעלותו או בחכירתו של התובע גימלה או של בן זוגו, לאדם אחר ללא תמורה או בתמורה סמלית, יראו את הנכס כשייך למעביר הנכס -
(1) אם הנכס הועבר תוך חמש שנים שלפני מועד הגשת התביעה לגימלה;
(2) בהחזקתו,אם הנכס הועבר לילדו, כל עוד הוא ילד הנמצא אף אם חלפו יותר מחמש השנים האמורות בפסקה (1)".

29. מטרתה של תקנה 11 לתקנות הבטחת הכנסה הינה למנוע העברת נכסים פיקטיבית שתאפשר קבלת גמלה בלא התנתקות מהרכוש. וכך פסק בית הדין הארצי לעבודה בהקשר זה בדב"ע נג/ 215- 04 מנסור סובחי נ' המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי כרך א (2) 674:
"מכאן, כי מבוטח הפועל בתום לב על מנת להעביר את זכויותיו בנכס יכול להיחשב בנסביות מסויימות, לצורך חוק הבטחת הכנסה, כמי שהעביר נכס,אפילו אם מתעכבת ההעברה העונה על הוראות חוק המקרקעין. במקרה כזה אין פיקציה המיועדת לעקוף את הוראות החוק. כמו כן, במקרים שההעברה נחשבת כתקפה כעבור חמש שנים ניתן לבדוק בתקופה זאת שלא נעשתה קנוניה בין המבוטח לבין בניו. כך, מבוטח שחתם על יפוי כוח בלתי חוזר נחשב כמי שהעביר את הנכס (דב"ע מז/04-96). לעומת זאת, מבוטח שנותן לבניו להשתמש בנכס, אך לא פעל כדי להעבירו ונשאר בעל המקרקעין עדיין נחשב כבעל הנכס לצורך חוק הבטחת הכנסה (דב"ע נג/04-137)" (ההדגשות אינן במקור- א.ק).


מהכלל אל הפרט

30. לטענת התובע, אין הוא יכול להפיק כל הכנסה מדירות בניו, ואת זכויות הבנייה הוא העניק לבניו ללא קבלת כל תמורה, לפני שנים רבות. כמו כן, אין לתת נפקות לכך שהדירות המשמשות את בניו של התובע ומשפחותיהם אינן רשומות על שמם של הבנים.

31. אין חולק על כך, כי מעל לדירת התובע מתגורר בנו - מוחמד, מעליו מתגורר הבן - אשרף, ומעליו מתכוון הבן – מחמוד, לבנות דירת מגורים ובקשתו להיתר בניה נמצאת בשלבי הכנה.

32. בנו של התובע - מר מוחמד עאלם (להלן: "מוחמד") העיד לפנינו, כי הוא התחתן בשנת 1987, ולאחר כשנתיים-שלוש הוא עבר להתגורר בדירה שבנה מעל דירתו של התובע (ש' 16- 9, עמ' 5 לפרוטוקול).

33. כמו כן, בנו של התובע - מר אשרף עאלם (להלן: "אשרף") העיד לפנינו, כי החל משנת 2000 הוא מתגורר בקומה השלישית מעל בית התובע (ש' 15- 11, עמ' 6 לפרוטוקול).

34. בניו של התובע - מוחמד ואשרף, הצהירו בתצהיריהם וכן העידו לפנינו, כי הדירות בהן הם מתגוררים נבנו על ידם, וכי כל הוצאות ועלויות הבנייה מומנו על ידם בלבד, וכך גם כל ההוצאות הכרוכות בדירה, דוגמת מים, חשמל וארנונה (ראה: תצהירו של מר עאלם מוחמד; תצהירו של מר עאלם אשרף; עמ' 7- 5 לפרוטוקול).

35. בנקודה זו יובהר, כי מהודעת הנתבע מיום 15/4/08, ובהתאם לתעודת עובד הציבור מיום 29/7/08 של מר ג'פיילי גסאן, בחישוב הכנסותיו של התובע נלקחו בחשבון בסופו של יום, רק שווי זכויות הבנייה של דירות בניו של התובע, ולא שווי עלויות הבנייה של הדירות.

36. התובע הציג לפנינו מספר מסמכים, כתימוכין לטענתו, כי הדירות משמשות את בניו ומשפחותיהם למגורים, כפי שנפרט להלן:

- היתר בנייה מספר 59035, ממנו עולה, כי מליאת הוועדה המקומית אישרה בישיבתה מיום 29/11/00 היתר בנייה לקומה ב' מעל לדירתו של התובע. יש לציין, כי כבעלי ההיתר נרשמו: עאלם מוחמד, עאלם אשרף, התובע ועאלם סאמיה (הנספחים המצורפים לתצהירו של התובע).

- מכתב מיום 29/9/03 מאת מר ראוף זידאן, מזכיר המועצה המקומית כפר מנדא, ממנו עולה כדלקמן:
- התובע גר בשטח הבנוי בבניין רב קומות.
- התובע מתגורר בקומת הקרקע, בשטח של 127 מ"ר, ומשלם מיסים ומים למועצה כחוק.
- בקומה א' בשטח של 127 מ"ר, מתגורר הבן עאלם מוחמד, והוא משלם מיסים ומים למועצה כחוק.
- קומה ב' בשטח של 127 מ"ר, על שם הבן עאלם אשרף, נמצאת בשלבי גמר (הנספחים המצורפים לתצהירו של התובע).

- חשבון מים וביוב לחודשים 2005/ 10- 9 על שמו של הבן אשרף (הנספחים המצורפים לתצהירו של התובע).

- חשבון מים וביוב לחודשים 2005/ 10- 9 על שמו של הבן מחמד (הנספחים המצורפים לתצהירו של התובע).

37. יחד עם זאת, התובע לא הציג לפנינו ולו ראיה אחת, המעידה על העברת הזכויות בדירות לבניו.

38. בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי בקשה לקבלת היתר לבניית דירת מגורים, אינה מולידה זכות באותה הדירה ואינה מהווה העברה של זכות במקרקעין:
"בקשה לקבלת התר לבניית דירת מגורים אינה מולידה עדיין כל זכות באותה דירה, מה גם שבמקרה הנוכחי הבקשה נדחתה..." (עב"ל 522/05 המוסד לביטוח לאומי נ' יוסף סעיד חטיב (טרם פורסם, , ניתן ביום 24/7/07)).

39. בהתאם לכך, לא ניתן לראות בהיתר בנייה מספר 59035, ממנו עולה, כי מליאת הוועדה המקומית אישרה בישיבתה מיום 29/11/00 היתר בנייה לקומה ב' מעל לדירתו של התובע לבניו של התובע, כמוליד כל זכות באותה הדירה.

40. יתר על כן, בנסיבות המקרה שלפנינו מצאנו, כי אין העברה מסודרת של המקרקעין מהתובע לבניו, לא בדרך של רישום מסודר בטאבו, לא בדרך של רישום מסודר במס רכוש, לא בדרך של ייפוי כוח בלתי חוזר, ואף לא בדרך של הסכם רגיל בכתב בין התובע לבניו.

41. לטענת התובע, הוא ניסה להעביר את הדירות על שם בניו מזה זמן רב, אולם אין באפשרותו לעשות כן, מאחר והשטח של הכפר מנדא הינו שטח בנוי ועדיין לא בהליכי הסדר בלשכת המקרקעין. כמו כן, טען התובע כי הוא פנה בעבר לרשום את הזכויות על שם הבנים בלשכת רישום המקרקעין.
בהקשר זה, הציג לפנינו התובע מסמך מיום 29/11/01, מאת מר יעקב נסים - מנהל מדור בלשכת הסדר המקרקעין בחיפה, בו נרשם כדלקמן:
"הריני מאשר כי שטח הבנוי של כפר מנדא, עדיין לא בהליכי הסדר הזכויות במקרקעין ולא ידוע לנו מי הם הבעלים של החלקות בשטח הנ"ל" (נספח נ לסיכומי התובע).

42. עם זאת, גם אם נלך לשיטתו של התובע, לפיה הוא פנה בעבר ללשכת המקרקעין לצורך רישום הזכויות בדירות על שם בניו, והרישום לא התאפשר - דבר שלא הוכח לפנינו, כאשר לא ניתן ללמוד זאת ממכתבו של מר יעקב ניסים מיום 29/11/01 - ניתן היה לכל הפחות, לערוך הסכם רגיל בין התובע לבניו, לצורך העברת הזכויות בדירות.

43. יש לשים לב לכך, כי מעדותם של התובע ובניו, עולה בצורה ברורה ומפורשת, כי לא נערך ביניהם כל הסכם כזה, כפי שנפרט להלן:

א. בנו של התובע - מוחמד העיד לפנינו, כי הוא והתובע לא ערכו כל הסכם ביחס להעברת הזכויות בדירתו של מוחמד:
"ש. עשית הסכם עם אבא שלך, הוא העביר לך את הנכס, יש לך הוכחה על כך?
ת. לא עשינו כלום" (ש' 29- 28, עמ' 5 לפרוטוקול).

ב. גם בנו של התובע - אשרף העיד לפנינו, כי הוא לא ערך כל הסכם עם התובע ביחס להעברת הזכויות בקומה השלישית:
"ש. עשית הסכם עם אבא שלך לפני שבנית את הקומה שלך?
ת. לא עשיתי שום הסכם עם אבא שלי" (ש' 2- 1, עמ' 7 לפרוטוקול).

ג. ואם בכך לא די, התובע בעצמו העיד לפנינו, כי הוא לא ערך כל הסכם עם בנו מוחמד לצורך העברת הזכויות בדירה (ש' 27- 23, עמ' 7 לפרוטוקול).

44. בנקודה זו חשוב להבהיר ולהדגיש, כי בעוד שהתובע לא ערך כל הסכם עם בניו לצורך העברת הזכויות בדירות, התובע כן העביר בצורה מסודרת את הנכסים אשר ירש מאביו על שם אחיו - סאלח עאלם.
יתר על כן, התובע ערך עם אחיו – סאלח, הסכם מכר ללא תמורה ופעל לצורך העברת הזכויות בלשכת המקרקעין ובמס רכוש. כאשר בסופו של יום, נכסים אלו הועברו של שם אחיו של התובע - סאלח (ראה: המסמכים אשר הוגשו על ידי ב"כ התובע ביום 20/2/07 וביום 9/9/07).

45. נזכיר, כי ההלכה הפסוקה קבעה זה מכבר, כי מבוטח שנותן לבניו להשתמש בנכס, אך לא פעל כדי להעבירו ונשאר בעל המקרקעין, עדיין נחשב כבעל הנכס לצורך חוק הבטחת הכנסה (דב"ע נג/ 215- 04 מנסור סובחי נ' המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי כרך א (2) 674).

46. יתר על כן, התובע לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו ולא הוכיח, כי תמורת בניית הדירות מומנה על ידי הבנים, וכן, את מועד תחילת המגורים בפועל של הבנים בדירות, כפי שנסביר ונפרט להלן.

47. בית הדין הארצי לעבודה קבע בעב"ל 522/05 המוסד לביטוח לאומי נ' יוסף סעיד חטיב (טרם פורסם, , ניתן ביום 24/7/07), כדלקמן:
"מקרה בו הזכויות הקנייניות בנכס רשומות רק במס רכוש, ההיגיון המשפטי אומר, שהעברת הזכויות בנכס לאחר – תיעשה גם היא באמצעות הרישום במס רכוש.
על פי הלך מחשבה זה, היה מקום לסבור שכל עוד לא הועברו זכויות המשיב לבניו במס רכוש לא פקעה הזכות הקניינית שלו בחלקה.
יחד עם זה אין לשלול מסקנה לפיה קבלת חזקה מוחלטת בנכס יכול שתחשב כהעברת זכויות והכל בהתאם לנסיבות ולתכלית העומדת מאחורי חוק הבטחת הכנסה.
בקשה לקבלת התר לבניית דירת מגורים אינה מולידה עדיין כל זכות באותה דירה, מה גם שבמקרה הנוכחי הבקשה נדחתה.
גם את תקופת הבניה של הדירה יש לראות כמצב ע?בָרֽי, בו עדיין לא ברור, האם הדירה מיועדת למגורים, למכירה, או להשכרה לאחרים.
הזכות בשלה לכאורה רק ממועד תחילת המגורים בפועל בדירה, המעידה לכאורה על תפיסת החזקה בה ובתנאי שתמורת בנייתה מומנה על ידי בעל זכות החזקה המתגורר בפועל בדירה, או שהדירה נקנתה על ידו" (ההדגשות אינן במקור- א.ק).

48. היינו, מועד תחילת המגורים בפועל של הבנים בדירות, מעיד לכאורה על תפיסת החזקה בדירות. זאת, בתנאי שתמורת בניית הדירות מומנה על ידי הבנים אשר מתגוררים בפועל בדירות, או שהדירות נקנו על ידם.

49. בניו של התובע - מוחמד ואשרף, הצהירו בתצהיריהם וכן העידו לפנינו, כי הדירות בהן הם מתגוררים נבנו על ידם, וכי כל הוצאות ועלויות הבנייה מומנו על ידם בלבד, וכך גם כל ההוצאות הכרוכות בדירה, דוגמת מים, חשמל וארנונה (ראה: תצהירו של מר עאלם מוחמד; תצהירו של מר עאלם אשרף; עמ' 7- 5 לפרוטוקול).

50. בנו של התובע – מוחמד, העיד לפנינו, כי הוא עבד ובנה את הקומה השנייה מעל דירת אביו, אולם לא הוצגה לפנינו כל ראיה המעידה על כך (עמ' 5 לפרוטוקול).

51. בנו של התובע - אשרף, העיד לפנינו, כי היה לו קבלן שבנה את שלד הדירה וכן, נקב בשמם של בעלי מקצוע שונים, אשר נעזר בהם לטענתו לצורך בניית ביתו בקומה השלישית.
יחד עם זאת, אשרף העיד לפנינו, כי הוא לא יודע בכמה הסתכמה עלות בניית דירתו, וכי אין לו קבלות מבעלי המקצוע אשר נעזר בהם לצורך בניית דירתו (עמ' 7- 6 לפרוטוקול).

52. בהתאם לכך, התובע לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו והוכיח שאכן בניית הדירות מומנה על ידי בניו.

53. יתרה מכך, מהתצהירים, עדויות, הראיות והמסמכים השונים שהוגשו לתיק, עולה, כי התובע לא הרים את נטל ההוכחה המוטל ולא הוכיח את מועד תחילת המגורים בפועל של הבנים בדירות, כפי שנפרט להלן:

א. מוחמד העיד לפנינו, כי הוא התחתן בשנת 1987, ולאחר כשנתיים-שלוש הוא עבר להתגורר בדירה שבנה מעל דירתו של התובע (ש' 16- 9, עמ' 5 לפרוטוקול).

ב. אשרף העיד לפנינו, כי החל משנת 2000 הוא מתגורר בקומה השלישית מעל בית התובע (ש' 15- 11, עמ' 6 לפרוטוקול).

ג. לעומת עדותם זו של הבנים, התובע העיד לפנינו, כי בנו מוחמד התחיל לבנות את דירתו בשנת 1982, ובנו אשרף בנה את דירתו בשנת 95 או בשנת 98 (ש' 5- 2, עמ' 8 לפרוטוקול).

ד. אם כן, עדות בניו של התובע עומדת בסתירה אל מול עדות התובע, בהקשר זה.

ה. יתר על כן, עדותם של התובע ובניו ביחס למועד תחילת המגורים בפועל של הבנים בדירות, עומדת בסתירה אל מול המסמכים השונים שהגיש התובע לתיק בית הדין.

ו. כאמור, הבן מוחמד העיד לפנינו, כי הוא התחתן בשנת 1987, ולאחר כשנתיים-שלוש הוא עבר להתגורר בדירה שבנה מעל דירתו של התובע (ש' 16- 9, עמ' 5 לפרוטוקול).

ז. מהיתר בנייה מספר 59035, עולה, כי מליאת הוועדה המקומית אישרה בישיבתה מיום 29/11/00 היתר בנייה לקומה ב' מעל לדירתו של התובע. כבעלי ההיתר נרשמו: עאלם מוחמד, עאלם אשרף, התובע ועאלם סאמיה (הנספחים המצורפים לתצהירו של התובע).
זאת, כאשר לא ברור האם היתר הבנייה ניתן טרם תחילת בניית הדירה, או ניתן רטרואקטיבית לאחר שהבנייה כבר החלה.
בנקודה זו, יש לשים לב לכך, כי מעדותו של התובע עולה, שהיתר הבנייה הוצא טרם הבנייה (ש' 8- 7, עמ' 8 לפרוטוקול).

ח. הבן אשרף העיד לפנינו, כי החל משנת 2000 הוא מתגורר בקומה השלישית מעל בית התובע (ש' 15- 11, עמ' 6 לפרוטוקול).

ט. עם זאת, ממכתבו מיום 29/9/03 של מר ראוף זידאן, מזכיר המועצה המקומית כפר מנדא, עולה בבירור, כי הדירה על שם הבן עאלם אשרף, נמצאת בשלבי גמר (הנספחים המצורפים לתצהירו של התובע).

י. מכל אלה עולה, שהתובע לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו ולא הוכיח לפנינו, מהו מועד תחילת המגורים בפועל של בניו בדירות.

יא. למעשה, הראיות היחידות אשר הציג התובע ביחס למועד תחילת המגורים בפועל של הבנים בדירות, הינן, חשבונות המים והביוב לחודשים 2005/ 10- 9 על שמם של מוחמד ואשרף (הנספחים המצורפים לתצהירו של התובע).
(בהקשר זה יש לציין, כי ב"כ התובע צירף לסיכומיו "מסך עריכת קבלה למשלם", החתום על ידי מחלקת הגביה במועצה מקומית כפר מנדא (נספח מ' לסיכומי התובע). על מסמך זה מצוין התאריך 3/4/04 ושם המשלם לוטף מחמד עאלם. עם זאת, מאחר ולא מופיע מספר ת.ז של המשלם, לא ניתן לייחס בבירור תשלום זה לבנו של התובע - מוחמד, כפי שמופיע בתצהירו).

יב. בהתאם לכך ולאור המסמכים והראיות שהוגשו לתיק, חודש 9/05 הינו המועד הראשון הוודאי, המעיד על מגוריהם בפועל של הבנים בדירותיהם מעל דירת התובע, ואשר בהתאם אליו יש לפעול לפי תקנה 11(1) לתקנות הבטחת הכנסה.

54. משאלו הם פני הדברים, מגיעים אנו למסקנה, כי יש לקחת בחשבון בחישוב הכנסותיו את שוויו זכויות הבנייה של דירות בניו.
(ראה והשווה: עב"ל 1393/02 חליל חמזה נ' המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם, , ניתן ביום 3/7/03); עב"ל 437/07 המוסד לביטוח לאומי נ' חאזם חאזם רשיד (טרם פורסם, , ניתן ביום 20/12/07); עב"ל 599/07 עוסמאן עאסלה נ' המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם, , ניתן ביום 7/10/08)).

55. טרם סיום יובהר, כי התובע לא חלק על חוות דעת השמאי מיום 24/1/07, אשר בהתאם אליה חישב הנתבע את שווי זכויות הבנייה של דירות בניו של התובע (נספח לתעודת עובד ציבור אשר הוגשה ביום 20/3/07). 

56. אשר על כן, דין התביעה להידחות.

57. אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הפחתת הבטחת הכנסה

  2. ביטול השלמת הכנסה

  3. הגדלת השלמת הכנסה

  4. קיצוץ הבטחת הכנסה

  5. התיישנות הבטחת הכנסה

  6. עורך דין הבטחת הכנסה

  7. הבטחת הכנסה לימודים

  8. השלמת הכנסה לבעלי רכב

  9. הבטחת הכנסה לעובד מנזר

  10. מכתב דחיה השלמת הכנסה

  11. הבטחת הכנסה קבלת ירושה

  12. הבטחת הכנסה לסטודנטים

  13. השלמת הכנסה לחודש אחד

  14. זכאות לגמלת הבטחת הכנסה

  15. הבטחת הכנסה לאחר גיל 60

  16. הבטחת הכנסה לתושבת חוץ

  17. זכאות גרושה להשלמת הכנסה

  18. הבטחת הכנסה אם חד הורית

  19. הכנסה מירושה הבטחת הכנסה

  20. סעיף 19 לחוק הבטחת הכנסה

  21. רכב גרוטאה - הבטחת הכנסה

  22. הבטחת הכנסה - הכנסה מנכס

  23. הכנסה מנכס - הבטחת הכנסה

  24. בעלות על רכב הבטחת הכנסה

  25. הבטחת הכנסה משק בית משותף

  26. הכנסה מנכס - השלמת הכנסה

  27. הבטחת הכנסה למי שטס לחו"ל

  28. אב חד הורי - הבטחת הכנסה

  29. הכנסה לא חוקית הבטחת הכנסה

  30. קצבת הבטחת הכנסה לבעלי רכב

  31. הפסקת תשלום גמלת הבטחת הכנסה

  32. הבטחת הכנסה - עזרה מהמשפחה

  33. הכנסה ממזונות - הבטחת הכנסה

  34. בעלות על מכונית הבטחת הכנסה

  35. הבטחת הכנסה עולה מארגנטינה

  36. בעלות על מכונית השלמת הכנסה

  37. הבטחת הכנסה בן זוג לא ישראלי

  38. מגורים עם הגרושה הבטחת הכנסה

  39. רכב להסעת ההורים הבטחת הכנסה

  40. שאלת קיומו של משק בית משותף

  41. הבטחת הכנסה לגרושה עם 5 ילדים

  42. הבטחת הכנסה לעובד במשרה חלקית

  43. הבטחת הכנסה הכנסות ממשק חקלאי

  44. חישוב הבטחת הכנסה זכויות בניה

  45. הבטחת הכנסה לחסר בית - הומלס

  46. הכנסה משכר דירה - הבטחת הכנסה

  47. איסור לנהוג ברכב - הבטחת הכנסה

  48. גירושים פיקטיביים הבטחת הכנסה

  49. הבטחת הכנסה רכב בבעלות משותפת

  50. שלילת הבטחת הכנסה לאם חד הורית

  51. לימודים של האישה - הבטחת הכנסה

  52. השלמת הכנסה מביטוח לאומי לגרושה

  53. הבטחת הכנסה לגרוש שמשלם מזונות

  54. שימוש במכונית שלילת השלמת הכנסה

  55. הבטחת הכנסה בני זוג שגרים ביחד

  56. שלילת הבטחת הכנסה לשוהים בחו''ל

  57. ניהול חיים משותפים - הבטחת הכנסה

  58. אי הצהרה על נכסים - השלמת הכנסה

  59. מסמכים חסרים בתביעת הבטחת הכנסה

  60. רכב על שם אדם שמקבל הבטחת הכנסה

  61. הכנסות מדמי שכירות - השלמת הכנסה

  62. סיוע בשכר דירה למקבלי הבטחת הכנסה

  63. משכורת מעבודה למקבלי הבטחת הכנסה

  64. השלמת הכנסה אם חד הורית בשכר נמוך

  65. הכנסות משיעורי נגינה – הבטחת הכנסה

  66. שלילת גמלת הבטחת הכנסה רטרואקטיבית

  67. תביעה נגד ביטוח לאומי השלמת הכנסה

  68. טיפול בבן משפחה חולה - הבטחת הכנסה

  69. הבטחת הכנסה - מגורים בנפרד מבן זוג

  70. הגדלת מזונות עקב שלילת הבטחת הכנסה

  71. קצבת נכות מעבודה למקבלי הבטחת הכנסה

  72. הבטחת הכנסה לאישה שגרה עם בעלה לשעבר

  73. הגדרת ''בני זוג'' לצורך הבטחת הכנסה

  74. רציפות תושבות תנאי זכאות להבטחת הכנסה

  75. הבטחת הכנסה - תמיכה כלכלית של בן זוג

  76. הכנסה ממשכורת של הילדים - הבטחת הכנסה

  77. הבטחת הכנסה לגרושה שעובדת 4 שעות ביום

  78. אי הודעה על הפסקת עבודה - השלמת הכנסה

  79. הכשרה מקצועית לשכת התעסוקה הבטחת הכנסה

  80. הבטחת הכנסה - הכנסה ממקרקעין - בן נכה

  81. שלילת הבטחת הכנסה עקב אי התייצבות בלשכה

  82. דחיית הבטחת הכנסה בגלל חקירת ביטוח לאומי

  83. אי התייצבות בלשכת התעסוקה - השלמת הכנסה

  84. שלילת הבטחת הכנסה בגלל הפקדות לחשבון בנק

  85. העברת בעלות רכב על שם האמא - הבטחת הכנסה

  86. אישור הגשת תביעת מזונות לצרכי הבטחת הכנסה

  87. קביעת בעלות בקרקע לעניין הזכאות לפי חוק הבטחת הכנסה

  88. הגשת תביעה להבטחת הכנסה ע''י בני זוג בנפרד

  89. דחיית תביעה להבטחת הכנסה בגלל אי שיתוף פעולה

  90. הפסקת תשלום הבטחת הכנסה בגלל מגורים עם בן זוג

  91. התייצבות בלשכת התעסוקה כתנאי לקבלת הבטחת הכנסה

  92. שלילת הבטחת הכנסה עקב העברת בעלות בנכס ללא תמורה

  93. אי יכולת לשלם שכירות בגלל הפסקת תשלום הבטחת הכנסה

  94. מסירת כתובת שגויה לביטוח לאומי - שלילת הבטחת הכנסה

  95. 1.9.12 הוא התאריך הקובע לביטול סעיף 9א' לחוק הבטחת הכנסה

  96. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון