קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול קנס בגלל טעות טכנית בקנס מנהלי: 1. בפני בקשתה של משתלות שפר בע"מ ("הנאשמת") לבטל את כתב האישום שהוגש נגדה והמייחס לה העסקת חמישה עשר עובדים זרים, מבלי ששילמה להם שכר מינימום, עבירה לפי חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 ("חוק שכר מינימום"). רקע 2. כעולה מהודעת הקנס המנהלי (מוצג נ/1), ביום 27.03.06 נשלחה לנאשמת הודעה על הטלת קנס מנהלי קצוב ("הודעת הקנס"), בגין "אי תשלום שכר מינימום על ידי מעסיק בפועל, בניגוד לסעיף 14א לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987". הנאשמת לא שילמה את הקנס המנהלי, וביום 20.04.06 הגישה בקשה להישפט בגינו. בכתב האישום, שהוגש לבית הדין ביום 01.05.08, יוחסה לנאשמת עבירה של אי תשלום שכר מינימום, בניגוד לסעיף 14 (ולא סעיף 14א כאמור בהודעת הקנס) לחוק שכר מינימום. הטענות המקדמיות ותשובת המאשימה 3. בדיון שהתקיים ביום 16.03.09, טרם תגובת הנאשמת לכתב האישום, טען ב"כ הנאשמת כי נפלו פגמים מהותיים בכתב האישום המצדיקים ביטולו. לטענת הנאשמת: (א) על גבי הודעת הקנס צוין סעיף עבירה לא מתאים (14א לחוק שכר מינימום), היינו אי תשלום שכר מינימום על ידי מעסיק בפועל, בעוד שלטענת ב"כ הנאשמת, "בהיר כי אין הנאשמת חברת כוח אדם או קבלן כוח אדם מכל סוג שהוא". (ב) הקנס שהושת על הנאשמת אינו תואם את שיעור הקנס שנקבע לעבירה בתקנות העבירות המנהליות (קנס מנהלי - שכר מינימום), התשס"ג-2003 ("התקנות"), ולכן הקנס הוטל בחוסר סמכות. (ג) הודעת הקנס נושאת חותמת וחתימה לא ברורה, בעוד שרק למפקח כמשמעותו בחוק העבירות המנהליות, התשמ"ו-1985 ("חוק העבירות המנהליות") הסמכות להטיל קנס מנהלי קצוב. (ד) בתשובה לתגובת המאשימה הוסיפה הנאשמת וטענה כי אין התאמה בין מספר העבירות שיוחסו לה בהודעת הקנס (על פי רשימה שצורפה להודעת הקנס - מוצג נ/2) לבין מספר העבירות הנטענות בכתב האישום. 4. בתגובת המאשימה נטען כי מדובר בפגם טכני הניתן לתיקון עוד בטרם מועד ההקראה, וכי למאשימה עומדת חזקת התקינות של מעשה הרשות המנהלית. ב"כ המאשימה טען כי המאשימה לא העלתה טענות אלה בבקשה להישפט ובפרק הזמן שחלף עד הגשת כתב האישום, ולכן מנועה היא מלהעלותן בשלב זה. לגופן של הטענות המקדמיות נטען: (א) הקנס המנהלי שניתן להטיל לפי סעיף 14 לחוק שכר מינימום גבוה בהרבה מהקנס שהוטל בפועל על הנאשמת "כך שהנאשמת רק יצאה נשכרת בעניין זה", שכן מדובר ב- 37 עבירות (אעיר כאן - שמטעמים ברורים לגמרי לא אתייחס לטענה זו). (ב) הפגם שבאי ציון פרטי המפקח על גבי הודעת הקנס הינו פגם שניתן לתיקון ואינו מאיין את הודעת הקנס. (ג) החלטת המפקח המוסמך, מר שמעון קימה, מיום 22.03.06, ובה תחשיב הקנס המנהלי, צורפה להודעת הקנס ומשלימה אותה כך שהודעת הקנס המנהלי הוטלה בסמכות (נספח ב' לתגובת המאשימה). כך גם לגבי הדרישה להמצאת מסמכים מיום 18.05.03 (נספח ג'). (ד) לסיום נטען, כי גם אם יבוטל כתב האישום, תוכל המאשימה לשוב ולהנפיק הודעת קנס חדשה בעניינה של הנאשמת, שכן העבירות יתיישנו לכל המוקדם ביום 06.04.11. הכרעה 5. כללית, אכן קיימת חזקה של תקינות מעשה המנהל. אולם משמדובר בחזקה, ברי שניתן לסתור אותה - ככל שנמצא שמעשי המנהל לא היו תקינים. זו הבחינה המוטלת לפתחנו במסגרת ההכרעה בטענות המקדמיות שנטענו כמפורט לעיל. א. הטלת קנס מנהלי לפי סעיף 14א לחוק שכר מינימום 6. (א) אין חולק, כי הנאשמת אינה מעסיק בפועל והעובדים נשוא כתב האישום אינם עובדים המועסקים בידי קבלן כוח אדם. מכאן שאין סעיף העבירה בהודעת הקנס יכול להתייחס אל הנאשמת דנן, שכן עבירה לפי סעיף 14א לחוק שכר מינימום עוסקת באי תשלום שכר מינימום על ידי מעסיק בפועל של עובד המועסק בידי קבלן כוח אדם, ולא נטען בכתב האישום שהיא כזו. ההיפך: מכתב האישום עולה שהנאשמת היא מעביד ישיר של עובדים ולא מעסיק בפועל של עובדים המועסקים בידי קבלן כוח אדם. אעיר כאן שבעוד שהודעת הקנס ייחסה לנאשמת עבירה לפי סעיף 14א לחוק שכר מינימום, בכתב האישום מיוחסת לה עבירה לפי סעיף 14 לחוק, שהוא שונה מהותית מסעיף 14א, הן בעניין מי שיכול להיות מואשם על פי כל אחד מהסעיפים והן בעניין גובה הקנס המנהלי שניתן להטיל עקב ביצוע עבירה על כל אחד מהסעיפים (וראו עוד להלן סעיף 11). (ב) סעיף 8(ב) לחוק העבירות המנהליות קובע כי הודעה על הטלת קנס מינהלי תומצא לנקנס לפי טופס שנקבע, ותכלול את הפרטים המצוינים בחוק, וביניהם "ציון הוראות החיקוק שבהן נקבעה העבירה". הוראות החיקוק מפרטות את העבירות המיוחסות לנקנס על ידי ציון סעיפי החוק הקובעים אותן. הרציונל העומד בבסיס דרישה זו הוא שהנקנס צריך לדעת - מתוך הודעת הקנס - מה היא העבירה המיוחסת לו ומה העונש שיוטל עליו ככל שלא ישלם את הקנס, יבקש להישפט בגינו, יוגש כתב אישום והוא יורשע בעבירה שיוחסה לו. (ג) לפיכך, טעות באזכור סעיף העבירה בהודעת הקנס, מייחסת לנקנס מעשה עבירה שהוא לא ביצע או לא יכול היה לבצע. כפי שנפסק בעפ"א 39/06 יצחק אטיאס חברה לעבודות בעניין בע"מ - מדינת ישראל-משרד התמ"ת, , ניתן ביום 20.02.07), חוק העבירות המינהליות "יצר מסלול של הטלת קנס מינהלי על עבירה פלילית במקום עריכת משפט פלילי, על כל סדריו ודקדוקיו", כאשר הנקנס הוא בבחינת "נאשם פוטנציאלי". לאור האמור, יש חשיבות רבה להקפדה על קיום הוראות חוק העבירות המנהליות (ראו: עפ"א 31/06 חסדי אברהם בע"מ - מדינת ישראל-משרד התמ"ת, , ניתן ביום 23.04.07). אשר על כן, טעות באזכור ההוראה העונשית בגינה רשאית הרשות המוסמכת להטיל קנס מנהלי עשויה להוביל לביטול הודעת הקנס. 7. בענייננו, בהודעת הקנס כלולה הוראת חיקוק הנוגעת לאחריות מעסיק בפועל של עובדי קבלן כוח אדם; הנאשמת אינה מעסיקה בפועל, והמאשימה אף אינה טוענת שכך הוא. יתר על כן: שיעורו של הקנס שיוטל על מעסיק שלא שילם לעובדיו שכר מינימום משתנה אם העבירה בוצעה על ידי מעסיק בפועל של עובדי קבלן כוח אדם או מעסיק שאינו כזה (ראו תקנה 2(2) ו- 2(3) לתקנות). ב. חתימת הגורם המוסמך על גבי הודעת הקנס 8. מהודעת הקנס עולה, כי במקום המיועד לרישום "שם המפקח" מופיעה חותמת של "יחידת סמך עובדים זרים", ובמקום המיועד ל"חתימה" מופיע שם פרטי "גלית", כך שלמעשה לא ניתן לדעת האם הגורם שהטיל את הודעת הקנס אכן מוסמך להטיל קנסות מנהליים. כתמיכה לטיעונו הפנה ב"כ הנאשמת לפסק דינו של בית הדין הארצי בעפ"א 20/08 אהרון דגן - משרד התמ"ת (ניתן ביום 02.10.08) (מוצג נ/3) ("עניין דגן"). באותו עניין נרשם בהודעת הקנס המנהלי: "שם המפקח: רכז קנסות", ולא הופיעה חתימת הגורם שרשם את הודעת הקנס. בית הדין הארצי קבע בעניין דגן שהודעת הקנס אינה תקפה והיא בטלה מעיקרה. ב"כ המאשימה טוען בענייננו, כי בעניין דגן לא נקבעה הלכה, שכן לא נשמעו טיעונים משפטיים ולא נערך ניתוח של מכלול ההיבטים המשפטיים של הסוגיה. עוד נטען, כי הודעת הקנס דנן הונפקה על ידי גב' גלית חן, מפקחת מוסמכת (מינוי המפקחים ברשומות - נספח ו' לתגובת המאשימה). הנה כי כן, לטענת ב"כ המאשימה, לא נפל פגם בחתימה על הודעת הקנס, שכן היא נחתמה בידי מי שהוסמך לכך. 9. סעיף 8(א) לחוק העבירות המנהליות קובע כי "מפקח" או "רשם" שהתמנו מכוח החוק מוסמכים להטיל קנס מנהלי קצוב. דרישה זו תכליתה להתיר את העיסוק בהטלת קנסות מנהליים בידי הגורמים המוסמכים לכך לפי חוק העבירות המנהליות, שכן "בהטלת הקנס, קצוב או בלתי-קצוב, הרשות המינהלית ממלאת בפועל, בעת ובעונה אחת, תפקידים אחדים שבהליך הפלילי הם מתחלקים בין רשויות אחדות: היא חוקרת, מאשימה ושופטת" (יצחק זמיר הסמכות המינהלית כרך א' (1996), עמ' 205). על פי תקנות העבירות המנהליות, התשמ"ו-1986 הודעת הקנס תכלול את שמו וחתימתו של המפקח או הרשם אשר הטיל את הקנס מנהלי, על מנת שיהיה ברור ונהיר לנקנס מי הוא הגורם שהחליט בעניינו. 10. בענייננו: (א) המסקנה המתחייבת מהאמור לעיל בסעיפים 6 ו- 7 היא שבהודעת הקנס נפל פגם בכך שלא צוינה בה הוראת החיקוק המתאימה הקובעת את העבירה המיוחסת לנאשמת, כדרישת סעיף 8(ב)(4) לחוק העבירות המנהליות, ולכן הודעת הקנס בטלה. (ב) בנוסף לאמור לעיל בסעיף (א), ומהטעמים האמורים בסעיפים 8 ו- 9 לעיל, הודעת הקנס בטלה גם מהטעם שאינה נושאת את שמו המלא של הגורם שהחליט על הטלת הקנס המנהלי על הנאשמת (כל שצוין הוא "יחידת סמך עובדים זרים"). גם מטעם זה דינה של הודעת הקנס להתבטל. 11. אשר לדינו של כתב האישום שהוגש על יסוד הודעת הקנס: בעפ"א 14/06 ניסים סבן - מדינת ישראל-משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (ניתן ביום 09.01.07) ("פסק דין סבן"), קבע בית הדין הארצי שכאשר נאשם מבקש להישפט בגין הודעת קנס שנשלחה אליו, יש להגיש כתב אישום "ככתבה וכלשונה" של הודעת הקנס. בלשונו של בית הדין הארצי: "ביקש הנקנס להישפט, הופכת הודעת הקנס, ככתבה וכלשונה ל'כתב אישום' בהליך הפלילי שיינקט כנגד הנקנס". 12. הנה כי כן, משכתב האישום מושתת על הודעת קנס בטלה מעיקרה - דינו של כתב האישום נשוא הבקשה שבפניי להתבטל אף הוא. 13. אשר על כן, אני מורה על ביטול כתב האישום.קנס מנהליקנס