מגורים עם הגרושה הבטחת הכנסה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מגורים עם הגרושה הבטחת הכנסה:

בפני בית הדין תביעת התובע להשלמת הכנסה. הנתבע דחה את התביעה בטענה כי התובע מקיים משפחה מורחבת ומשק בית משותף עם גרושתו.

העובדות


התובע וגרושתו מתגוררים תחת קורת גג אחת.
גרושתו של התובע הינה חולת נפש.
גרושתו של התובע גרה בחדר נפרד.
התובע וגרושתו מקבלים כל אחד בנפרד קצבת נכות. התובע מקבל תוספת עבור הבת רימה. כ"כ מקבל תוספת ניידות.
תביעת התובע נדחתה במכתב מיום 22.1.08.


המחלוקת
הצדדים לא חלקו על העובדות בתיק אלא בשאלה המשפטית: האם יש לראות בתובע וגרושתו משפחה מורחבת במשק בית משותף. (ע' 5 לפרו').


הכרעת הדין


התובע התגרש מגרושתו אשר לגביה הוצג אישור רפואי המצביע על מצבה.(נספח ב' לתצהירו). לתובע ילדים מגרושתו. כולם נולדו טרם הגירושים. לתובע אשה שניה עימה הוא חי וממנה אין לו ילדים. לתובע משולמת קצבת נכות בשיעור 65% יציבה עם תוספת לבת וקצבת ניידות. לגרושתו משולמת בנפרד קצבת נכות.
האישור הרפואי קובע: "מדובר באשה בת 45, גרושה, שסובלת ממחלה מוחית אורגנית, עם הפרעות קשות קוגניטיביות וירידה משמעותית בתפקוד היומיומי. לא נצפו הפרעות פסיכוטיות, ואין אינדיקציה לטיפול פסיכיאטרי. הנ"ל זקוקה לעזרה סוציאלית(עזרה בבית ובטיפול בילדים, או סידור מוסדי)".
המוסד הגיש את תדריך הבטחת הכנסה לעניין משפחה מורחבת.

וכך נכתב במבוא: "משפחה מורחבת היא יחידה משפחתית שבה גבר ולו שתי נשים או יותר בדרך כלל, אשה אחת נשואה לו פורמלית, והשניה מוכרת כבת זוגו על פי חוק הבטחת הכנסה, הואיל והיא חיה עימו. כולם מקיימים חיי משפחה במשק בית משותף. לעיתים, לצורך הנישואין לאישה נוספת, הגבר מתגרש מאשתו הראשונה ונישא לאחרת. בפועל הוא ממשיך לחיות גם עם גרושתו וגם עם האשה החדשה. אישה במשפחה מורחבת יכולה להיות בסטטוס נשואה, גרושה רווקה או נפרדת".
בסעיף 2.3.5.1. של הנוהל מפורטות השאלות שיש לשאול ולבדוק על פי הפסיקה כדי לבחון יחידה משפחתית.


לטעמו של בית הדין בדיקת השאלות מצביעה כי אינן רלוונטיות למקרה שלפנינו וכי אותו יש לבחון לנוכח ההגדרה הרפואית בדבר מצבה של הגרושה.
חוו"ד שהוגשה מצביעה על מחלה אשר מחייבת מתן עזרה לגרושה דהיינו מצביעה על אי תפקוד עקב הפרעות קוגניטיביות קשות. עוד נקבי כי צריכה עזרה בבית או טיפול מוסדי. התובע היה גרוש כשש שנים טרם הגיש תביעתו.

התובע בתצהירו אומר בסע' 8: "אין ביני לבין גרושתי כל יחס כספי או אינטימי. היא מקבלת קצבת נכות וממנה היא מתקיימת. גרושתי לא משתתפת בהוצאות הצריכה של הבית-חשמל מים וארנונה."
הגרושה כרימה העידה, ופרט להתרשמותנו כי מדובר במי שאינה מבינה כל כך את המתרחש ענתה:
"ש.מה את עושה בכסף הזה
ת.אני הולכת לרופאים, אני תמיד חולה, אני עושה הרבה ניתוחים, עשיתי מאחורי האוזן, לפני 20 יום. נותנים לי 900 ₪.
ש. את קונה אוכל
ת.לא, אני לא יכולה לעשות שום דבר.
ש. מי קונה אוכל לבית
ת.הם
ש. מי הם
ת. אחותי" (עמ' 4 סיפא עמ' 5 רישא).
גם במהלך עדותה השתמשה בביטוי "אחותי" והבת הסבירה שהכוונה לאשת הגרוש. פרט לספק שעלה בליבנו לעניין עצם ההתמצאות של העדה מצאנו כי ברור שהיא אינה תורמת למשק הבית אף לדבריה. עדותה תומכת בעדות התובע. (ע' 3 ש' 9-10). "אני לא נוגע בכספה של גרושתי זה הולך לבת".(ש' 14-15).
למעשה גם מחוו"ד הרפואית, גם מתצהיר התובע עולה בבירור כי התובע אינו חי עם גרושתו והיא אינה משתתפת במשק הבית. מה שעולה מהראיות הוא שהיא גרה בחדר בביתו ובני הבית מסייעים לה וכן נושאים בעלויות מזונה .כלומר מדובר במשהו חד צדדי. בדיוק כפי שחוו"ד הרפואית מתארת כעזרה הנחוצה.
באותה מידה היתה יכולה לצאת למוסד כאמור בחוו"ד.


סעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1980 (להלן: החוק), מגדיר "בני זוג" –"לרבות איש ואישה ידועים בציבור כבני זוג ומתגוררים יחד". לטעמנו נסיבות חייה של הגרושה בביתו אינן כאלה של "הידועה בציבור" כמוגדר בפסיקה.
הפסיקה קובעת שני מבחנים: "ראשית- על בני הזוג לקיים חיי משפחה, דהיינו מערכת יחסים אינטימית המבוססת על יחס של חיבה, הכרת מסירות ונאמנות המעידים על קשירת גורל. שנית- עליהם לנהל משק בית משותף, אך לא סתם מצורך אישי של נוחות וכדאיות כספית או סיכום ענייני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי משפחה משותפים כנהוג וכמקובל בין בעל ואישה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים".

ר' דב"ע ד"ר אילציה פוגל נ. מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של עובדים בע"מ פד"ע לב 372,376 ואסמכתאות שם.
שילוב של מבחני הפסיקה עם הגדרת סעיף 1 לחוק תואמים את המבחנים המופיעים בהנחיות המוסד שצורפו ואשר במהותם באים לבדוק את מהות הזוגיות והשיתוף בפועל.
במקרה שלפנינו אין כל זוגיות ואים שיתוף לא מדובר במשק בית "משותף" בשל חוסר המסוגלות הקוגניטיבית של הגרושה. על כן לא לשון החוק ולא תכליתו מתקיימים במקרה זה.


בעב"ל 779/06 - המוסד לביטוח לאומי נ' אלה וולקוביץ . תק-אר 2008(4), 754 נידונה שאלה זו של מגורים תחת קורת גג אחת ביחס לקביעה של"ידועה בציבור " ו-"היא גרה עימו" ובית הדין הארצי הנכבד גם בדעת מיעוט וגם בדעת רב מנתח את הסוגיה. מסקנתו היא כי מגורים של אנשים מבוגרים תחת קורת גג אחת מקימה חזקה לקיומה של תלות כלכלית ויחסי ידועים בציבור אולם זו חזקה הניתנת לסתירה.

וכך אומר שם כב' הנשיא ס.אדלר:
" [2] על פי הוראת סעיף 262 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי או החוק), זכאותה של אלמנה לקצבת שאירים פוקעת עם נישואיה מחדש. בסעיף 1 לחוק הוגדר המונח "אשתו", כך: "לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו". מכוח האמור בחוק, קבענו בעבל 686/05 המוסד לביטוח לאומי - סמדר בוארון פינק (ניתן ביום 28.3.2007, להלן - פסק דין בוארון), כי:
"ידועה בציבור נחשבת כאשת אחר וכפי שאלמנה שנישאת כדת וכדין מופקעת זכותה לקצבה, כך אלמנה, משעה שהיא ידועה בציבור כאשת אחר, מופקעת זכאותה לקצבה.
יש לפרש את הדין הקיים מתוך התייחסות לעיקרון ההדדיות והשוויון. שוויון קיים כאשר דין זהה חל על אנשים שאין ביניהם, לעניין תכליתו של הדין, שוני רלוונטי. כשם שאין יסוד רלוונטי המצדיק הבחנה בין בת זוג נשואה לבין ידועה בציבור לעניין עצם הזכאות לקבלת קצבת שאירים או תלויים, נוכח האובדן הכלכלי הנגרם בשל פטירת בן הזוג, כך אין הצדקה לשלול הקצבה רק מאלמנה החוזרת ונישאת כדין ולא להפקיע זכאות זו מאלמנה ההופכת לידועה בציבור, הזוכה בעצם באותם תנאים. כל החלטה אחרת תיצור חוסר איזון והפלייה לרעה של בני הזוג הנשואים כדת משה וישראל".

 בפסיקה, נתנו סימנים להיותה של אישה בבחינת "ידועה בציבור", וביניהם: תלות כלכלית (עבל 1169/01 אורה אביטל-המוסד לביטוח לאומי, ניתן 10.5.2004, להלן - פסק דין אביטל); ניהול משק בית משותף ; היות האישה ידועה בעיני אחרים כ"אשתו" של בן הזוג.
[3] לדידי, כאשר אישה וגבר גרים יחדיו תחת אותה קורת גג משך זמן ממושך קמה חזקה, הניתנת להפרכה, כי קיימת תלות כלכלית ביניהם; כי הם מנהלים משק בית משותף וכי המדובר בידועים בציבור. על משמעות המגורים בבית אחד למדים אנו אף מלשון החוק, המייחד בהגדרת "אשתו" מקום מיוחד למילים: "... והיא גרה עמו".
אחד הסממנים המובהקים של קיומו של "תא משפחתי" הוא מגורים משותפים משך זמן ממושך.
לעניין זה ציינה השופטת ארד, כי "מגורים במשותף הם ביטוי למהות היחסים ולכוונת הצדדים לחיות חיי שיתוף של איש ואישתו" (עע 1223/01 נאווה ברזילי - נורית וימן, ניתן 20.12.2006; וראו גם פסק דין אביטל).
כך קבע גם השופט פליטמן, לאמור: "עובדת קיום מגורים יחדיו מקימה חזקה ניתנת לסתירה של קיום משק בית משותף " (עע 513/06 קריסלדה קסידסיד - מבטחים מוסד סוציאלי של העובדים בע"מ, ניתן ביום 3.5.206).
עמדה זו תואמת את תכלית חוק הביטוח הלאומי. מחד גיסא, מעניק החוק קצבת שארים לאלמנה או לידועה בציבור שבן זוגה נפטר וכפועל יוצא הכנסת התא המשפחתי נמצאה חסרה. זאת, על מנת לשמור על רמת החיים של בת הזוג. מאידך גיסא, משהתחתנה האלמנה פעם נוספת או הקימה תא משפחתי עם ידוע בציבור, חזקה היא שקמה לה הנאה מין השיתוף בהכנסות בן הזוג ומין הנשיאה המשותפת בנטל ההוצאות, ואין היא זכאית עוד לקצבת שארים.
 
[4] לאור החזקה שמקימים מגורים ממושכים באותו מדור, כי המדובר בניהול משק בית במשותף על ידי ידועים בציבור, על הטוענת במקרה שכזה כי אינה בבחינת "ידועה בציבור", להביא ראיות לסתור החזקה. סבורני, כי במקרה דנא, לא הביאה המשיבה די ראיות לסתור קיום קשר של תלות כלכלית וניהול משק בית משותף עם ויקטור."
ובהמשך:
"סבורני, כי מגורים של אנשים מבוגרים (שאינם צעירים אחרי צבא או סטודנטים) תחת קורת גג אחת מקימים חזקה לקיומה של תלות כלכלית וניהול משק בית משותף. חזקה זו ניתנת לסתירה או הפרכה על ידי הבאת ראיות פוזיטיביות המלמדות על היעדרם של קשר אישי וניהול משק בית משותף.
[5] המוסד הציג ראיות על פיהן קמה החזקה שלעיל, ובהן אלו: ..."
מצאנו כי פסיקתו של בית הדין הארצי מתייחסת לראיות המלמדות היעדר קשר אישי של ידועים בציבור. הוכח בפנינו כי הגרושה אינה כשירה לקשר וכי יש לה הכנסה מביטוח לאומי אישית שלה שאינה נכנסת לחשבון הבית. אמינה עדות התובע כי אין לו קשר כספי או אינטימי עימה(סעיף 8 לתצהירו ועדותו ע' 3) ע וכי הם גרושים 6 שנים. התובע חי בחדר עם אשתו השניה . גרושתו מתגוררת בחדר נפרד עם בנה.
הוכח בפנינו פוזיטיבית כי חרף המגורים תחת קורת גג אחת אין קשר אישי ואין ניהול משק בית משותף. בכך נסתרה החזקה.


תקנה 7 לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב-1982 (להלן: התקנות) קובעת כי אין הזכאות של אחד מבני הזוג מותנית בקיום תנאי הזכאות בבן זוגו אם התקיים אחד מאלה:

(2) בני הזוג חיים בנפרד שלא תחת קורת גג אחת, בן הזוג האחד אינו מכלכל את בן זוגו תקופה של 30 יום לפחות, ומתקיים אחד מאלה:
(ג) הם חיים בנפרד שלא תחת קורת גג אחת 12 חודשים רצופים לפחות."
המוסד תומך טענותיו בתקנה אולם התשתית לתקנה היא החוק לעיל.
העובדות כעולה מעדות התובע הן"גרושתי גרה בחדר נפרד...אנחנו אוכלים ביחד. היא חולת נפש. אשתי עוזרת לגרושתי באוכל בכביסה, אני ואשתי ובתי קונים את האוכל ומזה נותנים גם לגרושתי...אני לא נוגע בכספה של גרושתי....בתי גם קונה אוכל לבית לא מהכסף של גרושתי...אני משלם את חשבונות הבית..." (ע' 3-4).
מדובר אפוא, בסיוע חד צדדי לאשה חולה ולא מתפקדת. אכן יש מגורים תחת קורת גג אחת אך האם לו הייתה הגרושה במוסד והתובע היה עוזר לה היתה נגרעת זכותו להשלמת הכנסה? התשובה לא. במקרה הזה מצבה של הגרושה מבחינה בריאותית אינה כבת זוג בכלל ולכן אין להחיל עליה את התקנה לכתחילה, שכן הראינו כי אינה עונה לתנאי הגדרת "בן זוג" בחוק ובהנחיות. לא מדובר בגבר שלו שתי נשים והאחת רק בסטטוס גרושה כאמור בהנחיות. ולא מתקיים האמור בהנחיות "וכולם מקיימים חיי משפחה משק בית משותף" כי הגרושה אינה שותפה לא בחיי משפחה ולא במשק הבית אלא רק נצרכת. נסתרה החזקה ולכן גם לא חלה הפסיקה שמתייחסת לשיתוף במשק בית לקביעת משפחה מורחבת.


דווקא ההגדרה של הגרושה כלפי צרתה כ-"אחותי" מבהירה את הסיטואציה בעיניה שלה, וכפי שהיא במציאות.

וכך נאמר עו"ד, ע"י נציג הציבור מר ליברמן, בפס"ד שם: "בפסק דין מנחה אחר ע"א 79/83 היועץ המשפטי נ' שוקרן פד"י לט(2) 790 נקבע בפסק דינו של השופט ד. לוין (לו הסכימו השופטים א. ברק וש. לוין) שאת היחסים בין בני הזוג יש לבדוק על פי קריטריונים סובייקטיביים, דהיינו כיצד ראו בני הזוג את היחסים. ובלשונו ו"ראוי שבחינה זו תעשה על פי קריטריונים סובייקטיביים. דהיינו, כיצד ראו בני הזוג האיש והאישה את מערכת היחסים שביניהם" (ע' 634). כך סבור גם פרופ' מ. שאווה במאמרו שצוין לעיל. נפקות האמור לענייננו הוא שבטרם בדיקת המערער לגבי קיומו של משק הבית המשותף של המשיבה וחברה לדירה היה עליו לבדוק את עמדתם לגבי מצב היחסים ביניהם ומשלא עשה כך נשמט הבסיס מקביעתו.
.......
אחרית דבר, מצב של "ידועים בציבור" אינו "סטאטוס". קיומו של מצב זה מותנה ראשית לכל באישור בני הזוג (הבדיקה הסובייקטיבית), ורק לאחר מכן בבדיקה האובייקטיבית. קשה לקבוע את קיומם של יחסי קירבה משפחתיים ללא אישורם של בני הזוג. ללא הסכמתם קשה לקבוע את קיומם של יחסי קרבה מבלי להידרדר לבדיקות מסוג זה שעשה המערער במקרה זה שאינן עולות בקנה אחד עם הצורך לשמור על צנעת הפרט וכבוד האדם. בכל מקרה יש לדחות את הערעור כאמור בפסק דינה של השופט וירט-ליבנה". ואכן שם נדחה ערעור המוסד בדעת רוב.
לא למותר לציין כי שאלת כבוד האדם קיימת בהליך זה אף כי בהיבט אחר וטוב עושה התובע שמסייע בשמירתו.



הליך זה מתייחס לנסיבות חריגות שהוכחו לגבי מצב הגרושה כפי שנוכחנו בו בעצמנו בהיותה עדה בהליך, בנוסף לחוו"ד הרפואית. בנסיבות אלו ועל פי כל האמור לעיל מצאנו כי יש לקבל את התביעה. התובע הרים את נטל ההוכחה וסתר את החזקה בשל היותם תחת אותה קורת גג. לפיכך קובעים אנו כי אין לראות בתובע ובגרושתו כמנהלים חיי משק בית משותף או כמשפחה מורחבת. יש לבדוק זכאותו לגמלת השלמת הכנסה בנפרד, מחודש הגשת התביעה.



מאחר ומדובר בייצוג מטעם הסיוע המשפט כל צד ישא בהוצאותיו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הפחתת הבטחת הכנסה

  2. ביטול השלמת הכנסה

  3. הגדלת השלמת הכנסה

  4. קיצוץ הבטחת הכנסה

  5. התיישנות הבטחת הכנסה

  6. עורך דין הבטחת הכנסה

  7. הבטחת הכנסה לימודים

  8. השלמת הכנסה לבעלי רכב

  9. הבטחת הכנסה לעובד מנזר

  10. מכתב דחיה השלמת הכנסה

  11. הבטחת הכנסה קבלת ירושה

  12. הבטחת הכנסה לסטודנטים

  13. השלמת הכנסה לחודש אחד

  14. זכאות לגמלת הבטחת הכנסה

  15. הבטחת הכנסה לאחר גיל 60

  16. הבטחת הכנסה לתושבת חוץ

  17. זכאות גרושה להשלמת הכנסה

  18. הבטחת הכנסה אם חד הורית

  19. הכנסה מירושה הבטחת הכנסה

  20. סעיף 19 לחוק הבטחת הכנסה

  21. רכב גרוטאה - הבטחת הכנסה

  22. הבטחת הכנסה - הכנסה מנכס

  23. הכנסה מנכס - הבטחת הכנסה

  24. בעלות על רכב הבטחת הכנסה

  25. הבטחת הכנסה משק בית משותף

  26. הכנסה מנכס - השלמת הכנסה

  27. הבטחת הכנסה למי שטס לחו"ל

  28. אב חד הורי - הבטחת הכנסה

  29. הכנסה לא חוקית הבטחת הכנסה

  30. קצבת הבטחת הכנסה לבעלי רכב

  31. הפסקת תשלום גמלת הבטחת הכנסה

  32. הבטחת הכנסה - עזרה מהמשפחה

  33. הכנסה ממזונות - הבטחת הכנסה

  34. בעלות על מכונית הבטחת הכנסה

  35. הבטחת הכנסה עולה מארגנטינה

  36. בעלות על מכונית השלמת הכנסה

  37. הבטחת הכנסה בן זוג לא ישראלי

  38. מגורים עם הגרושה הבטחת הכנסה

  39. רכב להסעת ההורים הבטחת הכנסה

  40. שאלת קיומו של משק בית משותף

  41. הבטחת הכנסה לגרושה עם 5 ילדים

  42. הבטחת הכנסה לעובד במשרה חלקית

  43. הבטחת הכנסה הכנסות ממשק חקלאי

  44. חישוב הבטחת הכנסה זכויות בניה

  45. הבטחת הכנסה לחסר בית - הומלס

  46. הכנסה משכר דירה - הבטחת הכנסה

  47. איסור לנהוג ברכב - הבטחת הכנסה

  48. גירושים פיקטיביים הבטחת הכנסה

  49. הבטחת הכנסה רכב בבעלות משותפת

  50. שלילת הבטחת הכנסה לאם חד הורית

  51. לימודים של האישה - הבטחת הכנסה

  52. השלמת הכנסה מביטוח לאומי לגרושה

  53. הבטחת הכנסה לגרוש שמשלם מזונות

  54. שימוש במכונית שלילת השלמת הכנסה

  55. הבטחת הכנסה בני זוג שגרים ביחד

  56. שלילת הבטחת הכנסה לשוהים בחו''ל

  57. ניהול חיים משותפים - הבטחת הכנסה

  58. אי הצהרה על נכסים - השלמת הכנסה

  59. מסמכים חסרים בתביעת הבטחת הכנסה

  60. רכב על שם אדם שמקבל הבטחת הכנסה

  61. הכנסות מדמי שכירות - השלמת הכנסה

  62. סיוע בשכר דירה למקבלי הבטחת הכנסה

  63. משכורת מעבודה למקבלי הבטחת הכנסה

  64. השלמת הכנסה אם חד הורית בשכר נמוך

  65. הכנסות משיעורי נגינה – הבטחת הכנסה

  66. שלילת גמלת הבטחת הכנסה רטרואקטיבית

  67. תביעה נגד ביטוח לאומי השלמת הכנסה

  68. טיפול בבן משפחה חולה - הבטחת הכנסה

  69. הבטחת הכנסה - מגורים בנפרד מבן זוג

  70. הגדלת מזונות עקב שלילת הבטחת הכנסה

  71. קצבת נכות מעבודה למקבלי הבטחת הכנסה

  72. הבטחת הכנסה לאישה שגרה עם בעלה לשעבר

  73. הגדרת ''בני זוג'' לצורך הבטחת הכנסה

  74. רציפות תושבות תנאי זכאות להבטחת הכנסה

  75. הבטחת הכנסה - תמיכה כלכלית של בן זוג

  76. הכנסה ממשכורת של הילדים - הבטחת הכנסה

  77. הבטחת הכנסה לגרושה שעובדת 4 שעות ביום

  78. אי הודעה על הפסקת עבודה - השלמת הכנסה

  79. הכשרה מקצועית לשכת התעסוקה הבטחת הכנסה

  80. הבטחת הכנסה - הכנסה ממקרקעין - בן נכה

  81. שלילת הבטחת הכנסה עקב אי התייצבות בלשכה

  82. דחיית הבטחת הכנסה בגלל חקירת ביטוח לאומי

  83. אי התייצבות בלשכת התעסוקה - השלמת הכנסה

  84. שלילת הבטחת הכנסה בגלל הפקדות לחשבון בנק

  85. העברת בעלות רכב על שם האמא - הבטחת הכנסה

  86. אישור הגשת תביעת מזונות לצרכי הבטחת הכנסה

  87. קביעת בעלות בקרקע לעניין הזכאות לפי חוק הבטחת הכנסה

  88. הגשת תביעה להבטחת הכנסה ע''י בני זוג בנפרד

  89. דחיית תביעה להבטחת הכנסה בגלל אי שיתוף פעולה

  90. הפסקת תשלום הבטחת הכנסה בגלל מגורים עם בן זוג

  91. התייצבות בלשכת התעסוקה כתנאי לקבלת הבטחת הכנסה

  92. שלילת הבטחת הכנסה עקב העברת בעלות בנכס ללא תמורה

  93. אי יכולת לשלם שכירות בגלל הפסקת תשלום הבטחת הכנסה

  94. מסירת כתובת שגויה לביטוח לאומי - שלילת הבטחת הכנסה

  95. 1.9.12 הוא התאריך הקובע לביטול סעיף 9א' לחוק הבטחת הכנסה

  96. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון