קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מימון חקירה נגד בעלי מניות: עסקינן בשתי בקשות להורות לעו"ד רון גזית, מפרק חברת מונלייט אלחוט בע"מ (להלן: "המפרק" ו-"החברה" בהתאמה) לפתוח בחקירה על פי סעיף 288 לפקודת החברות. בש"א 13125/08 הוגשה על ידי ה"ה עירא דביר ומיכאל בהגן, בעלי מניות המיעוט בחברה ומי ששימשו בעבר כבעלי תפקיד בחברה (להלן: "המבקשים"). בש"א 16815/08 הוגשה על ידי המפרק עצמו, בעקבות בקשת המבקשים. שתי הבקשות משלימות זו את זו והנימוקים שבבסיסן זהים, והחלטתי להלן מתייחסת לשתיהן יחד. 1. המבקשים טוענים כי בעלי מניות הרוב בחברה ונושאי המשרה מטעמם פעלו שלא כדין, טרם מינוי המפרק, והפרו חובותיהם כלפי החברה כאשר העבירו לידי חברות שונות מרכיבים חיוניים בקניינה הרוחני של החברה (קודי מקור של תוכנות שבבעלות החברה), תוך גרימה בזדון לקריסת החברה ולפירוקה. עוד טוענים המבקשים כי גם לאחר מינוי המפרק פעלו בעלי מניות הרוב להטעיית המפרק ובית המשפט במהלך הליכי הפירוק, ואף פגעו בזדון בהליכי ההתמחרות שהתקיימו למכירת החברה. לטענת המבקשים, יש בידיהם ראיות מספיקות לפתיחה בחקירה, אשר בסופה תקום לחברה, באמצעות המפרק, עילת תביעה כנגד בעלי מניות הרוב. המבקשים מציעים סך 150,000 ₪ למימון החקירה, ומשכך טוענים הם כי החקירה לא תגרע מקופת הפירוק ולא תפגע בנושי החברה. 2. המפרק מסכים לבקשת המבקשים, וכאמור, הגיש בעצמו בקשה דומה. המפרק מציין בתגובתו כי שני מכשולים שעמדו בפני עריכת חקירה בעבר (ואשר בגינם נדחתה בקשה קודמת לעריכת חקירה) הוסרו עתה: א. לעת זו תלוי ועומד בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ערעור מטעם עובד החברה לשעבר, ניצן רבינוביץ, על החלטת המפרק לדחות חלק נכבד מתביעת חוב שהגיש העובד. המפרק הגיע עם העובד להסכמות לפיהן ככל שתאושר הבקשה לעריכת החקירה, יגיש המערער בקשה לבית הדין בקשה לעיכוב הליכי הערעור עד סיום החקירה, כאשר בשלב זה יקבל העובד את סך התשלום שאושר בהחלטת המפרק, וככל שהחקירה תניב תקבולים נוספים, יוכל המערער להמשיך בערעורו. ב. הוגש ערעור על ההחלטה לאשר את מכר החברה בתום הליכי ההתמחרות. ערעור זה הוגש על ידי המבקשים וחברה נוספת שהשתתפה בהתמחרות (ולא זכתה בה). ערעור זה יצר אי ודאות בנוגע לכספים שהתקבלו בקופת הפירוק בעקבות המכר וליכולת לחלק כספים אלו לנושים. המפרק הגיע עם המבקשים-המערערים להסכמות בעניין זה. לאמור, כי ככל שתאושר עריכת חקירה, ימחקו המבקשים את הערעור ולא יוכלו להגיש בעתיד בקשות להחזר כספים מקופת הפירוק, הנוגעות להליכי ההתמחרות (להבדיל מבקשות עתידיות הנוגעות לממצאי החקירה או לטענות אחרות שאינן נוגעות להליכי ההתמחרות). נוכח ההסכמות אליהן הגיע המפרק עם המערערים השונים, ונוכח עמדתו שלו כי קיימת הצדקה לעריכת חקירה בעניין, ונוכח העובדה כי מימון החקירה אינו פוגע בקופת הפירוק ובנושי החברה, הצטרף המפרק לעמדת המבקשים וביקש להורות על עריכת חקירה. 3. במסגרת בש"א 13125/08 הוגשה תגובת חברת Rosh Soft (להלן: "המשיבה"), שזכתה בהליכי ההתמחרות בנוגע לרכישת החברה. לטענת המשיבה, אין היא מתנגדת לעריכת חקירה, אשר לטענתה תוכיח כי טענות שונות שהעלו המבקשים כלפיה, כמו גם כלפי בעלי מניות הרוב בחברה שבפירוק, יתבררו בסופו של יום כמופרכות. המשיבה מסייגת את הסכמתה בשני תנאים: א. החקירה תמומן במלואה על ידי המבקשים, ללא תקרת המימון המוצעת על ידי המבקשים (דהיינו, לטענת המשיבה, גם אם החקירה תארך ועלותה תגדל מעבר לסך 150,000 ₪, על המבקשים לממנה). ב. ביצוע החקירה לא יעכב חלוקת הכספים המצויים בקופת הפירוק בין נושאי המשרה ובעלי המניות בחברה. 4. המפרק והמבקשים מתנגדים לסייגים שהועלו על ידי המשיבה. ראשית, מציין המפרק כי להערכתו סך 150,000 ₪ יספיק בשלב זה על מנת לערוך חקירה בנוגע לאופן ניהול החברה עובר לפירוקה ועל מנת לגבש מסקנות בנוגע לאפשרויות פתיחה בהליכים כנגד נושאי המשרה ובעלי המניות בחברה. מוסיף המפרק ומציין כי ככל שהכספים שהעמידו המבקשים למימון החקירה לא יספיקו, יפנה המפרק בבקשה לבית המשפט. שנית, המפרק מציין כי חלוקת הכספים לבעלי המניות בשלב זה, בטרם בוצעה החקירה, ונוכח ההסכמות שהושגו עם המערערים השונים (ובהם עובד החברה לשעבר), מנוגדת לסולם הנשייה הקבוע בדין, כאשר משמעותה של חלוקה כזו הינה כי בעלי המניות ייפרעו עתה, בטרם הוכרע ערעורו של העובד ובטרם שולם לו חובו, תוך עקיפתו בסדר הנשייה. 5. כונס הנכסים הרשמי (להלן: "הכנ"ר") מצטרף ומסכים לבקשות להורות על עריכת חקירה. כמו כן, מצטרף הכנ"ר בהסכמה לעמדת המפרק כי יש לדחות את התנאים שמציבה המשיבה לעריכת החקירה באשר מדובר בניסיון לעקוף את סדרי הנשייה הקבועים בדין. מוסיף הכנ"ר ומציין כי קבלת ההסתייגות השנייה (הנוגעת לחלוקת דיבידנד מבלי להמתין לתוצאות החקירה) תסכל ותזיק לקופת הפירוק, כאשר בהתאם להסכמות שהושגו בין המפרק לבין המערערים, התאפשרה כבר חלוקת כספים מקופת הפירוק לפירעון מלוא החובות לנושים החיצוניים, אשר לא ייאלצו להמתין לתוצאות החקירה. עד כאן טענות הצדדים ולהלן החלטתי; 6. סעיף 288 לפקודת החברות מקנה לבית המשפט ולבעל תפקיד מטעמו לחקור ולבחון עניינים הנוגעים לחברה, לעסקיה ולנכסיה. סעיף זה משמש לעיתים קרובות, בעלי תפקיד, במסגרת הליכי פירוק כדי לנסות ולהתחקות אחר פעולות שלא כדין שביצעו בעלי החברה, נושאי משרה וגורמים אחרים הקשורים לחברה טרם הליכי הפירוק. בנסיבות דנן, כאשר מימון החקירה הינו חיצוני לקופת הפירוק ואין חשש לפגיעה בנושי החברה, ולאור הסכמת המפרק והכנ"ר, יש מקום להיעתר לבקשה ולהורות על עריכת חקירה, כמבוקש. 7. לעניין הסתייגויות המשיבה, ספק בעיניי אם היה מקום להעלות הסתייגויות כלשהן, ובמיוחד ההסתייגויות דנן. בטרם אתייחס להסתייגויות לגופן, אציין כי בדיעבד, לאחר שניתנה למשיבה רשות תגובה לבקשות, ספק בעיניי מהיכן מעמדה של המשיבה להציב תנאים והסתייגויות במסגרת הבקשות הנוכחיות לעריכת חקירה. המשיבה היא הזוכה בהליכי ההתמחרות, כאשר בעלי מניות הרוב בחברת מונלייט הם בעלי המניות במשיבה. כאמור, לטענת המבקשים בהליכי ההתמחרות נפלו פגמים כתוצאה מהתנהלות בעלי מניות הרוב. אולם, ככל שיתבררו טענות המבקשים כנכונות וככל שהמפרק יפתח בהליכים משפטיים כלשהם כנגד בעלי המניות, רק אז עשוי להיגרם נזק כלשהו למשיבה (וליתר דיוק, לבעלי מניותיה). ספק אם נזק עתידי לכאורי זה מעניק למשיבה מעמד כיום לבוא ולסייג ולסרבל את החקירה עתה. זאת ועוד, נראה כי עיקר טענות המשיבה נטענו למעשה מפי בעלי מניותיה (בעלי מניות הרוב בחברת מונלייט) לעניין חלוקת הכספים במסגרת הפירוק, ויש בכך לכאורה שימוש לרעה ברשות התגובה שניתנה למשיבה ולא לבעלי מניות הרוב (אשר אין חולק כי להם אין כל זכות תגובה בעניין זה). 8. אף לגופו של עניין אין בהסתייגויות המשיבה דבר וחצי דבר. ראשית, לעניין ההסתייגות בעניין מימון החקירה על ידי המבקשים גם מעבר לסך 150,000 ₪, נראה כי מדובר בהסתייגות שמקדימה את זמנה. החקירה טרם החלה (וטרם אושרה), ועל פי הערכת המפרק, די בסך זה כדי לגבש מסקנות בדבר סיכוייהם של הליכים משפטיים כנגד בעלי המניות ונושאי המשרה בחברה. ככל שסך זה לא יספיק, בלאו הכי יהיה על המפרק והמבקשים לפנות לבית המשפט בשנית, וייתכן (אם כי לא הכרחי) שיהיה מקום לקבל את עמדת המשיבה אז. שנית, לעניין ההסתייגות בעניין חלוקת הכספים שהצטברו בקופת הפירוק לבעלי המניות, עמדת המפרק והכנ"ר מקובלת עליי ונראית לי סבירה וראויה בנסיבות העניין. חלוקה שכזו תפגע בהסכמות החיוביות שהושגו בין המפרק לבין המערערים (בהם עובד החברה לשעבר), הסכמות אשר מאפשרות את עריכת החקירה מלכתחילה, ותאפשר לבעלי המניות "לדלג" במעלה סולם הנשייה. אין בידי לקבל תוצאה זו, המנוגדת לדין ומנוגדת לרציונאל שבבסיס סעיף 288 לפקודה. זאת ועוד; לא מצאתי איזה נזק ייגרם לבעלי המניות ולמשיבה אם תעוכב חלוקת הכספים שבקופת הפירוק עד לסיום החקירה. אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, דין בקשות המבקשים והמפרק להורות על עריכת חקירה להתקבל, כאשר סמכויות המפרק יהיו כמפורט בסעיף 25 לבקשתו. המשיבה תישא בהוצאות המפרק ובשכר טרחת עו"ד בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ, ובהוצאות המבקשים ובשכר טרחת עו"ד בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ, אשר ישאו ריבית והצמדה כדין מהיום ועד יום התשלום בפועל. דיני חברותבעלי מניותמניותמימון