מימון עובד זר ע''י קופת חולים בזמן אשפוז

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מימון עובד זר ע''י קופת חולים בתקופת אשפוז:

1. בפנינו תביעת התובעת נגד קופת חולים מאוחדת ( להלן גם – "הנתבעת" ו/או "הקופה") ונגד ד"ר אולגה גורדון ( להלן גם – "ד"ר גורדון") לתשלום סך של 3,810 ₪ בגין שכירת שירותיה של עובדת זרה שסייעה לה לטענתה בב"יח הדסה במתן שירותי סיעוד, נידות, השגחה, עזרה באכילה וכו', וכן פיצוי בגין השהיית ו/או אי מתן התחייבות לשיקום בבית חולים הדסה הר הצופים בין יום 21.5.07 ליום 30.5.07.

2. הנתבעות מכחישות את תביעת התובעת והסכומים הנתבעים בתביעה. לטענת הנתבעות הן נהגו כדין כאשר הפנו את התובעת תחילה לשיקום בבית החולים שערי צדק (ולא בבי"ח הדסה הר הצופים) וממילא הוכח כי בסופו של יום, הנתבעת נשאה במלוא עלות אישפוזה בשיקום של התובעת בבית החולים הדסה הר הצופים ולכן אין כל עילה לתביעה ויש לדחותה.

הנתבעות טוענות כי בשל אופן ניהול ההליכים ע"י התובעת, באמצעות בעלה, ובמיוחד נוכח העובדה כי היה ידוע לו, עובר להגשת התביעה, ולמצער בדיון המוקדם, כי הסכומים שנתבעו בתביעה, שולמו ע"י הנתבעת, יש לחייבה בהוצאות ובהוצאות לדוגמא.

3. ואלו העובדות הרלבנטיות וכן השתלשלות ההליכים בתיק, כעולה מכתבי הטענות והמסמכים אשר צורפו להם, כמו גם מעדויות הצדדים:

א. התובעת, בת 79, בזמנים הרלבנטיים לתביעה, לקתה ביום 9.4.07 באירוע מוחי אשר אובחן בבית החולים שערי צדק. בסמוך לאחר מכן, התובעת הועברה ואושפזה בבית החולים הדסה עין כרם, במחלקה הנוירוכירוגית.

ב. בתאריך 22.4.07 הועברה התובעת לבית החולים "הוד אדומים" להמשך טיפול ואושפזה שם עד ליום 30.5.07.

ג. התובעת בוטחה, בזמנים הרלבנטיים לתביעה, בקופת חולים "מאוחדת" בביטוח רגיל ובביטוח משלים "עדיף סיעודי זהב".

ד. ביום 21.5.07, פנה ד"ר רוזנברג, אשר היה מעורב בטיפולה של התובעת בבי"ח הוד אדומים לד"ר גורדון, רופאה מומחית לרפואה פיזיקלית ושיקום בנתבעת, במכתב.
במסגרת מכתב זה ביקש ד"ר רוזנברג לאשר את העברתה של התובעת למחלקת שיקום בביה"ח הדסה הר הצופים (להלן גם – "הדסה"), תוך פירוט מצבה הרפואי מיום אישפוזה בבית החולים והתרשמותו לפיה התובעת מסוגלת להתקדם בקצב מהיר, המתאים למחלקה שיקומית. ד"ר רוזנברג ציין כי הציג את התובעת לצוות שיקומי של המחלקה השיקומית בהדסה וכי לדעתו התובעת מתאימה במיוחד לשיקום בהדסה לאור עצמאותה המלאה עובר לאירוע, רמת שיתוף פעולה גבוהה ומורכבות וכן בעיה של חוסר שדה ראייה. ד"ר רוזנברג ציין עוד כי בני משפחתה של התובעת מעוניינים שהיא תאושפז רק בהדסה (נספח א' לכתב התביעה).

ה. לאחר קבלת מכתבו של ד"ר רוזנברג ולאור מצבה הקליני המתואר של התובעת, הנתבעת אישרה לתובעת אישפוז במחלקת שיקום-גריאטרי בבית החולים שערי צדק מיום 24.5.07 ועד ליום 7.6.07 (נספח ב' לכתב התביעה).

ו. בעלה של התובעת (להלן גם – "מר אפיק") הביע את התנגדותו להחלטת הנתבעת וביקש לאשר את אישפוזה של אשתו, התובעת, בבי"ח הדסה, במימונה של הנתבעת. בעקבות בקשה זו והתכתבויות בנושא, אישרה הנתבעת לתובעת 14 ימי אישפוז בהדסה, מיום 31.5.07 ועד ליום 14.6.07 (העתק ההתחייבות צורפה כנספח ג' לכתב ההגנה של הנתבעת).

ז. במקביל הובא לידיעת מר אפיק כי אם ברצונו להמשיך ולאשפז את התובעת במוסד אחר מזה שאושר ע"י הנתבעת, יהיה עליו לשאת בהפרש עלויות האשפוז בין 2 בתי החולים, אשר עמד על סך של 700 ₪ ליום אישפוז.

ח. בסמוך ליום 14.6.07 פנה מר אפיק למשרד הבריאות (לרבות לנציבות קבילות הציבור) במטרה להביא להמשך שיקומה של התובעת בבית החולים הדסה. במקביל התנהלו שיחות בין מחלקת שיקום בהדסה לבין הנתבעת וד"ר גורדון בנושא.

ט. לאור פעולות אלה וקבלת דו"ח תיפקודי של הצוות המטפל ממחלקת השיקום בהדסה, הנתבעת אישרה לתובעת התחייבות נוספת להמשך טיפול שיקומי בבי"ח הדסה מיום 14.6.07 ועד ליום 14.7.07. התחייבות זו הופקה ביום 1.7.07 (לטענת הנתבעת, שלא נסתרה, ההתחייבות הופקה במועד האמור מאחר והדו"ח מבי"ח הדסה הגיע אליה באיחור).
ההתחייבות צורפה כנספח ד' לכתב ההגנה של הנתבעות.

י. מר אפיק שילם ביום 26.6.07 סכום של 29,264 ₪ עבור אישפוזה של התובעת בהדסה מיום 14.6.07 ועד ליום 30.6.07 היות והחלטת הנתבעת והפקת ההתחייבות על ידה לתקופה האמורה, לא היתה ידועה לו לטענתו.

יא. בהמשך הנתבעת הפיקה התחייבות נוספת להמשך אישפוזה של התובעת במחלקה השיקומית בהדסה מיום 14.7.07 ועד ליום 28.7.07, התחייבות שהוארכה לבקשת רופא המחלקה, ד"ר סבורוב עד ליום 1.8.07.

כלומר, התובעת אושפזה במחלקת השיקום בבי"ח הדסה חודשיים, מיום 31.5.07 ועד ליום 1.8.07, כאשר הנתבעת נשאה במלוא עלות אישפוזה.

יב. ביום 2.7.07 הגישה התובעת את תביעתה לבית הדין (לתביעה צורף גם מר אפיק כתובע ונמחק בהסכמתו, עקב המלצתנו). בתביעתה עתרה התובעת לחייב את הנתבעת וד"ר גורדון בסך של 29,264 ₪ ששולם עבור המשך שיקומה בהדסה מיום 14.6.07 ועד ליום 30.6.07; לתשלום סך של 3,810 ₪ בגין שכירת שירותיה של עובדת זרה שסייעה לה במתן שירותי סיעוד בבי"הח היות ומר אפיק היה עסוק במאבק להבטחת המשך אשפוזה השיקומי בהדסה; להורות לנתבעת להמציא התחייבות להמשך אישפוזה השיקומי בהדסה; לתשלום סך של 8,000 ₪ מאת ד"ר גורדון בגין החלטותיה, פעולותיה ומחדליה בעניינה; לתשלום סך של 10,000 ₪ ממשרד הבריאות בגין מעשיו, מחדליו ואי מילוי חובתו עפ"י חוק בריאות ממלכתי והעמסת הוצאות מיותרות; סכום של 1,154 ₪ עבור בדיקת CT; סכום של 72 ₪ עבור בדיקת MRI וסכום של 740 ₪ עבור בדיקת הנוירוכירוג ד"ר יגאל שושן.

יג. משרד הבריאות הגיש כתב הגנה ביום 20.9.07 והנתבעת וד"ר גורדון הגישו כתב הגנה ביום 2.10.07. בכתב ההגנה מטעם משרד הבריאות, לא רק שהוא כפר בגירסת התובעת, אלא שצורפו לו מסמכים לפיהם פניותיו של מר אפיק בענין אישפוזה של התובעת במחלקה השיקומית בהדסה, על הכרוך בכך, נענו וקיבלו טיפול ראוי, לפני ולפנים.
בכתב ההגנה מטעם הנתבעת וד"ר גורדון, הוצגו, בין היתר, ההתחייבויות שהועברו לבית החולים הדסה בגין אישפוזה של התובעת במחלקת שיקום מיום 31.5.07 ועד ליום 1.8.07, אישור על התחייבות לביצוע בדיקת CT והחזר סכום שנגבה ביתר, בטעות, בגין בדיקת MRI.

יד. ביום 7.10.07 התקיים דיון מוקדם בפני בית הדין (כב' הרשמת ד. פיינשטיין).

נוכח כתבי ההגנה שהוגשו בתיק המליץ בית הדין למר אפיק להסתייע בייעוץ משפטי. מר אפיק עמד על המשך ניהול התיק על ידו ועל התביעה מהטעם שלטענתו הנתבעת לא התייחסה לנושא הרפואי.
בסיום הדיון ניתנה החלטה על הגשת כתב תביעה מתוקן.

טו. ביום 2.12.07 התובעת הגישה כתב תביעה מתוקן. במסגרת כתב התביעה המתוקן, חזרה בה התובעת ממרבית דרישותיה הכספיות כלפי הנתבעת וד"ר גורדון הקשורות באספקת שירותים רפואיים (סעיפים 14 ו 16 לכתב התביעה המתוקן). בנוסף הודיעה התובעת כי היא מסירה את תביעתה נגד משרד הבריאות נוכח הפעולות והפניות שנעשו על ידו בעניינה, אשר נודעו לאחר הגשת התביעה.
התובעת הותירה את תביעתה נגד הנתבעת וד"ר גורדון לתשלום סך של 3,810 ₪ בגין שכירת שירותי עובדת זרה לסיוע במתן שירותי סיעוד וכן תבעה פיצוי על מעשיהן, מחדליהן, העמסת הוצאות שלא לצורך וביזבוז זמנו של מר אפיק כתוצאה מדחיית מתן שירותיים רפואיים במועד.

טז. ביום 23.12.07 ניתן פסק דין חלקי בתביעת התובעת לפיו התביעה נגד משרד הבריאות נמחקה בהסכמת הצדדים.

יז. ביום 15.1.08 הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעות.

3. עדים וראיות

א. בתיק זה לא הוגשו תצהירים מטעם הצדדים הן לאור העובדה כי התובעת לא יוצגה ע"י עו"ד והן נוכח טענת הנתבעת כי התיק צריך להתברר על דרך של סיכומים משום שמדובר בשאלה משפטית.
ב. מר אפיק עמד על קיום דיון הוכחות בתיק וביקש לזמן לעדות את ד"ר גורדון.
ג. בדיון ההוכחות העידו מר אפיק, מטעם התובעת וכן ד"ר גורדון שזומנה כאמור.

ד. במסגרת החקירה הנגדית של מר אפיק הוא הגיש תצלומים של התובעת ומצבה הבריאותי, אשר סומנו במקובץ ת/1.
דיון והכרעה

4. השאלה הראשונה העומדת בפנינו הינה האם לתובעת היתה זכות להשתקם בבית החולים הדסה דווקא ולא בבית חולים אחר.

5. לטענת התובעת (בכתב התביעה המתוקן) היא היתה זכאית מכח חוק בריאות ממלכתי ותנאי החברות בקופה (בהתאם לחוברת זכויות המבוטחים) לקבלת אישפוז שיקומי בבית החולים הדסה.
התובעת חזרה בה מתביעתה לתשלום הסך של 29,264 ₪ אך עמדה על קבלת פיצוי בהתייחס לטענה כי שיקומה בבית החולים הדסה הר הצופים נידחה ב 10 ימים (מיום 21.5.07 ועד ליום 31.5.07) על התוצאות והמשמעויות הכרוכות בכך.

6. התובעת התבססה על האמור בעמ' 12 לחוברת זכויות המבוטחים שם צויין כדלקמן:
"שיקום באשפוז" – ניתן עד שלושה חודשים, הארכה תינתן על סמך אישור ועדה מקצועית של קופת חולים.

בנוסף התבססה התובעת על האמור בעמ' 16 לחוברת זכויות המבוטחים שם צויין כי הקופה נותנת עדיפות לאישפוז באזור מגורי המבוטח וככל שהמבוטח מתגורר בירושלים מצויינים בתי החולים הדסה, שערי צדק, ביקור חולים ומשגב לדך.

לטענת התובעת היות ואין התנייה כלשהי באשר לאישפוז באחד מבתי החולים המצויינים לעיל היא היתה זכאית לבחור ולהשתקם בהדסה.

7. לטענת הנתבעת וד"ר גורדון הן מילאו את חובותיהן כלפי התובעת בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי ובפרט בהתאם לסעיף 3(ד) לחוק לפיו שירותי הבריאות הכלולים בסל שירותי הבריאות ניתנים לפי שיקול דעת רפואי באיכות סבירה בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגורי המבוטח, הכל במסגרת מקורות המימון העומדים לרשות הקופה לפי סעיף 13 לחוק.
לטענת הנתבעות הקופה אמנם נותנת למבוטחיה לבחור את נותני השירות הרפואי ואולם בחירתם כפופה לשיקול הדעת הרפואית ולנוהלי הקופה.
ממילא לטענת הנתבעת הקופה אישרה ומימנה לתובעת את אשפוזה בהדסה ולכן התביעה היא תיאורטית ובלתי רלוונטית.

8. בכתב ההגנה המקורי (ס' 13) טענו הנתבעות כי לאחר קבלת מכתבו של ד"ר רוזנברג ולאור מצבה הקליני המתואר של התובעת, הנתבעת אישרה לתובעת אשפוז החל מיום 24.5.07 ועד ליום 7.6.07 במסגרת מחלקת שיקום גריאטרי בבית החולים שערי צדק.
עוד צויין כי שיקולי הקופה בהנפקת התחייבויות לאשפוז בבתי החולים השונים נשענים על קריטריונים שונים ובדרך כלל כאשר מדובר בחולה מעל גיל 65 הזקוק לשיקום, הוא מופנה למחלקת השיקום בבית חולים שערי צדק, או למחלקת שיקום בבית חולים הרצוג כאשר בראש המחלקה עומד רופא גריאטרי. לעומת זאת, כאשר מדובר בחולה מתחת לגיל 65, הוא מופנה לאשפוז במחלקת שיקום בבית חולים הדסה הר הצופים.
היות והתובעת הייתה בת 79 בזמנים הרלוונטיים היא הופנתה לשיקום בבית חולים שערי צדק, המתאים למצבה הרפואי.
על עמדה זו חזרה ד"ר גורדון בעדותה בפנינו בעמ' 11 לפרוטוקול ש' 12-18 ובעמ' 12 ש' 6-12 .
לאור חשיבות הדברים נביא את עדותה של ד"ר גורדון בעמ' 11 כלשונה:

"ש.האם אשתי הייתה זכאית לשיקום בהדסה הר הצופים.
ת.לא בהכרח. לגבי אשפוז במחלקת שיקום, הקופה שומרת את הזכות לקביעת מדיניות מסוימת, וקופת חולים מאוחדת בירושלים עובדת עם 3 מחלקות, מחלקת שיקום הדסה הר הצופים, מחלקת שיקום גריאטרי שערי צדק, ומחלקת שיקום גריאטרי בית חולים הרצוג.
לעומת אשפוזים בבתי חולים כללים ואשפוזים במחלקות אקוטיות חריפות, שכל מבוטח זכאי לבחור בית חולים שהוא מעדיף לקבל טיפול, אשפוז במחלקת שיקום הוא מדיניות אחרת, וזה גם רשום בספר סל השירותים."

9. בנוסף, בכתב ההגנה ובעדותה של ד"ר גורדון נאמר כי עקב פניות חוזרות ולחץ מצד המשפחה להעביר את התובעת לשיקום במחלקת שיקום בהדסה, הקופה לפנים משורת הדין אישרה את השיקום בהדסה.
בסיכומיה טענה הנתבעת כי לאחר שבחנה את בקשת התובעת לרבות דו"ח תיפקודי של הצוות שטיפל בתובעת בהדסה, היא החליטה לאשר את האשפוז על אף שעל פי שיקול הדעת המקצועי מחלקת השיקום בבית חולים שערי צדק התאימה יותר לתובעת (ס' 14 לסיכומים).

10. בהתייחס להבדל בין שיקום גריאטרי לשיקום אדם צעיר העידה ד"ר גורדון כי שיקום לחולה צעיר שונה משיקום של חולה בגיל מבוגר בעיקר בגישות ובקצב ההתקדמות, אשר שונה אצל אנשים מבוגרים – לכן עבודה שיקומית של חולים מבוגרים דורשת גישה סבלנית יותר והטיפול ממושך יותר. עם זאת, הבהירה ד"ר גורדון כי תוכן הטיפול לא שונה (עמ' 12 לפרוטוקול ש' 24-27).

11. סעיף 3(ד) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ה-1995 (להלן – חוק ביטוח בריאות ממלכתי) קובע כי:

"שירותי הבריאות הכלולים בסל שירותי הבריאות ינתנו בישראל, לפי שיקול דעת רפואי, באיכות סבירה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגורי המבוטח, הכל במסגרת מקורות המימון העומדים לרשות קופות החולים לפי סעיף 13".

12. הלכה פסוקה היא כי לקופת החלים נתונה הסמכות ומסור שיקול הדעת הרפואי לענין אישור מימון טיפול רפואי הכלול בסל שירותי הבריאות, בכפוף להלכות המשפט המינהלי בדבר אופן הפעלת שיקול הדעת. (ראה ע"ע 667/07 קופת חולים מאוחדת – מוחתסב סאמח, )

מן הראוי להוסיף עוד להשלמת התמונה כי חוק ביטוח בריאות ממלכתי מדגיש את מגבלת מקורות המימון וקושר במפורש בין מגבלה זו לבין שירותי הבריאות שיינתנו, כאמור בסיפא לסעיף 3 (ד) לחוק הנ"ל.

13. מהחומר בתיק, כתבי הטענות, הראיות והעדויות כפי שפורטו לעיל עולה כי ד"ר גורדון ו/או הנתבעת הפעילו את שיקול דעתן באופן סביר ובהתאם למדיניות הקופה. החלטת הנתבעת וד"ר גורדון בעניינה של התובעת נסמכה על הטענה (שלא נסתרה) שמחלקת השיקום בבית חולים שערי צדק מותאמת לצרכיהם של מטופלים מבוגרים, מעל גיל 65, ולכן הוחלט להפנות את התובעת לאשפוז במחלקת השיקום בבית חולים שערי צדק במימונה (מיום 24.5.07 ועד ליום 7.6.07).

14. הלכה פסוקה היא כי בית הדין לא ישים שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות אלא אם החלטת הרשות ניתנה בחריגה מסמכות, היא נגועה בשיקולים זרים, באי סבירות קיצונית או שיש בה פגיעה בכללי הצדק הטבעי.

לענין זה יפים דבריו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה בתיק עב' 700001/96 פלוני אלמוני נגד קופת חולים כללית ומד"י – משרד הבריאות בתביעה להחזר הוצאות רפואיות ונלוות מכח חוק ביטוח בריאות ממלכתי. הדברים שלהלן נאמרו בהתייחס להחלטתה של ועדת ערר ונכונים וצודקים גם לענייננו:

"אשר למבחן הסבירות, כלל הוא שבית הדין לא יתערב בשיקול דעתה או במדיניות של רשות הפועלת על פי דין, אלא אם כן זו חרגה ממתחם הסבירות באופן ברור. מתחם הסבירות כולל איסור שרירותיות, משוא פנים והפליה. ברי כי ההחלטה המינהלית צריכה להיות עניינית ומקצועית, כשהיא מבוססת על תשתית עובדתית וביסוס הנתונים.

שיקול דעתה של הרשות כפוף למבחן של מידתיות, לאמור: 'על הרשות להראות שהפגיעה בזכות הפרט היא במידה שאינה עולה על הנדרש, או כי האמצעי הפוגע ננקט לאחר שנשקלו כל האפשרויות האחרות, כאמצעי האחרון וכחלופה הפחות פוגעת (בריאות, משפט וזכויות האדם, כרמל שלו, הוצאת רמות, אוניברסיטת תל-אביב, תשס"ג – 2003)
...

אשר להמלצתה של וועדת הערר השניה 'שהמבטח ישתתף במימון בשווה ערך של עלות ניתוח (בבית חולים ציבורי) בארץ', גם החלטה זו עומדת במבחן הסבירות והמידתיות, ואיננו מוצאים טעם לסטות מהמלצה זו. ברי שהמלצה זו מביאה בחשבון גם שיקולים תקציביים, ואין, כאמור, כל פסול בכך.
נפסק לא אחת כי חוק שלביצועו היבט תקציבי אינו יכול להתפרש במנותק ממגבלותיו התקציביות. אין רשות יכולה להתעלם מאילוצי תקציב ולספק שירותים ללא חשבון, תהא חשיבותם של השירותים רבה וחיונית ככל שתהא..."

ראה גם ע"ע בית ספר תיכון עירוני כל ישראל חברים בתל-אביב יפו – יצחק צויזנר, עבודה ארצי לג (1) 27.

15. בענייננו התובעת לא הצביעה על פגם שנפל בהחלטת הנתבעות קרי, התובעת לא הוכיחה שההחלטה הושתתה על בסיס של שיקולים זרים או חוסר סבירות קיצונית, ולכן איננו מוצאים להתערב בה. יתרה מכך השתכנענו מעדות ד"ר גורדון כי עמדו בפניה אך ורק מצבה של התובעת והצרכים לשיקומה ולא עלה כל שיקול זר שעמד לנגד עיניה בעת מתן החלטתה. הדברים אמורים במיוחד שעה שבסופו של יום הנתבעת מימנה את אשפוזה של התובעת במחלקה השיקומית בבית החולים הדסה.

יוער בענין זה כי אין בידנו לקבל את טענת התובעת אשר הועלתה לראשונה בסיכומיה (ס' 22.2) לפיה מבדיקה שערך מר אפיק בביקורים בבתי חולים ניתן להסיק את המסקנה שטיפול גריאטרי הוא טיפול לחולים הסובלים ממחלות ממושכות או חשוכות מרפא ומטרתו לסייע לתיפקודם אך לא לשפר את מצבם בעוד טיפול שיקומי מטרתו לשפר את מצבו התפקודי של החולה, כדי להביא למצב קרוב למצב עובר למחלה.

ראשית מדובר בטענה שהועלתה לראשונה בסיכומים והינה בבחינת הרחבת חזית אסורה. בנוסף, טענה זו לא מבוססת בראיות וממילא הנתבעות המליצו בתחילה לאשפזה במחלקה השיקומית גריאטרית ולא במחלקה גריאטרית ונראה כי מר אפיק מערב מין בשאינו מינו.

יתרה מכך, ד"ר גורדון עמדה בעדותה על ההבדל בין שיקום גריאטרי לשיקום של חולה צעיר והבהירה כי תוכן הטיפול לא שונה ומדוע לדעתה המחלקה בשערי צדק התאימה יותר לתובעת (ר' סעיף 7 לעיל). כאמור, עדותה של ד"ר גורדון נמצאה מהימנה בעינינו.

16. באשר לתביעת התובעת לפיצוי על עשרת הימים (מיום 21.5.07 ועד ליום 31.5.07) אשר לטענתה היתה זכאית לאישפוז במחלקה שיקומית ,לאחר ששקלנו טענותיה דינן להידחות מהנימוקים הבאים.
כפי שצוין ובואר לעיל, החלטת הנתבעות לאשר את אשפוזה השיקומי של התובעת מיום 24.5.07 ועד ליום 7.6.07 במחלקה השיקומית גריאטרית בשערי צדק הינה סבירה ולא נפל בה פגם המצדיק את התערבותנו.
יתרה מכך, במכתבו של ד"ר רוזנברג עליו מבססת התובעת את תביעתה לא ננקב מועד ממנו ואילך מתבקשת העברת התובעת לאשפוז במחלקה השיקומית בהדסה. העובדה כי המכתב נשלח ביום 21.5.07 לא מחייב מתן החלטת הנתבעת במועד זה, אלא תוך זמן סביר (כאמור בסעיף 3ד' לחוק בריאות ממלכתי).
התובעת אושפזה ביום 31.5.07 בבית חולים הדסה עד אז שהתה וטופלה בבית חולים הוד אדומים, ואין אנו מוצאים לפסוק פיצוי כלשהו בגין תקופת עשרת הימים כאמור.
התובעת לא הוכיחה ולו בראשית ראייה כי בתקופת הזמן שמיום 21.5.07 ועד ליום 31.5.07 נגרם לה נזק כלשהו בגלל שלא אושפזה בבית חולים הדסה וממילא תביעה לפיצוי כאמור אין מקומה בפני בית דין זה.

התוצאה מכל האמור הינה כי אנו דוחים את תביעת התובעת לפיצוי בגין החלטת הנתבעות הראשונית בענין מיקום אישפוזה השיקומי ובאשר למועד בו ניתנה החלטת האישפוז.

17. עוד נוסיף ונאמר זה כי כל פעולותיה של ד"ר גורדון נעשו מכח תפקידה בנתבעת, בשמה של הנתבעת, בהתאם למדיניות ונהלי הנתבעת ומטעמה של הנתבעת. לכן, לדעתנו לא היה מקום לתבוע אותה באופן אישי. מכל מקום כמפורט לעיל ההחלטות שהתקבלו בעניינה של התובעת היו סבירות ולא הוכח כי נפל בהן פגם ולכן נדחית תביעת התובעת מהנתבעת בכלל ומד"ר גורדון בפרט בכל הקשור לאשפוזה השיקומי.

18. באשר לדרישה לפיצוי כספי מהנתבעת 2 , ד"ר גורדון - למרות שבכתב התביעה המתוקן לא נדרש סעד לפיצוי כספי כנגד ד"ר גורדון ,חזרה התובעת בסיכומיה ודרשה פיצוי כספי, בשיעור שתבעה בכתב התביעה המקורי. הגם שיש בכך משום שינוי חזית, ולמען הסר כל ספק, אנו קובעים, כי דין תביעת התובעת לפיצוי כספי מד"ר גורדון דינה להידחות בשל כל נימוקינו וקביעותינו בפסק דין זה. על כן נדחית תביעת התובעת לפיצוי כספי בסך 8,000 ש"ח.

האם התובעת זכאית לתשלום הוצאות העובדת הזרה שלטענתה סייעה לה בתקופת אשפוזה.

19. לטענת התובעת היא זכאית לתשלום סך של 3,810 ₪ בגין שכירת שירותיה של עובדת זרה שסייעה לה במתן שירותי סיעוד במסגרת שיקומה שכן ממר אפיק נבצר מלסייע לה עקב התמודדותו עם הנתבעת בכל הקשור לקבלת שירותי אשפוז.

20. התובעת לא הציגה כל מסמך לתמיכת טענתה בדבר ההוצאות הנתבעות כאמור.

21. למעלה מן האמור, התובעת אינה זכאית לסכום הנתבע בראש תביעה זה מהנתבעות מכח חוק בריאות ממלכתי ולא הצביעה על מקור חוקי כלשהו מכוחו עומדת לה זכות לתשלום הוצאות כאמור על ידי הנתבעת.
הדברים אמורים במיוחד שעה שהתובעת שהתה במחלקה שיקומית בבית חולים בו פועל צוות סיעודי מוסמך במשך 24 שעות ביממה. מימונה של הקופה את האשפוז השיקומי בבית החולים, כללה גם את מימונם של כל טיפוליה של התובעת במהלך האשפוז, כפי שגם העידה ד"ר גורדון בחקירתה.

באפשרותה של התובעת היה לפנות למוסד לביטוח לאומי לאישור ומימון שירותי עובדת זרה והנתבעות הן לא הכתובת לסעד זה. ודוק: גם עפ"י חוק הביטוח הלאומי(נוסח משולב) התשנ"ה – 1995 ,בפרק י ' לחוק נקבע כי חולה המאושפז בבית חולים אינו זכאי במקביל לאישפוזו למימון שירותי עובדת זרה ע"י המוסד לביטוח לאומי. לכן, גם לו היתה מוגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי, היא לא היתה מתקבלת.

סוף דבר
22. תביעת התובעת נדחית על כל ראשיה.
התלבטנו לא מעט בשאלת ההוצאות. אין בלבנו ספק כי שעה שהתובעת לקתה באירוע מוחי, מר אפיק היה נתון במצוקה ובדאגה כנה ואמיתית שהיא תזכה לטיפול הטוב ביותר ומכאן עלו תחושותיו הקשות כנגד הנתבעות .
אולם משתביעה זו הוגשה מכח הוראות חוק בריאות ממלכתי, שהינו חוק במסגרת דיני הבטחון הסוציאלי, ובשל נסיבות המקרה, החלטנו חרף התוצאה של דחיית התביעה, שלא ליתן צו להוצאות.

ערעור ניתן להגיש בתוך 30 יום לבית הארצי לעבודה בירושלים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. השאלת עובד זר

  2. הרחקת עובד זר

  3. גירוש עובדות זרות

  4. זכויות עובדים זרים

  5. גירוש עובד זר מסין

  6. מענק לידה עובדת זרה

  7. אשרת עובד זר מומחה

  8. עזרה בתשלום - העסקת עובד זר

  9. הפקדת ערובה עובד זר

  10. עורך דין עובדים זרים

  11. העסקת עובד זר בשמירה

  12. רישיון לעובד זר מומחה

  13. גירוש עובד זר מרומניה

  14. העסקת עובד זר במשק בית

  15. תביעה של עובד זר טורקי

  16. תאונת דרכים עובד זר

  17. מתורגמן סינית לעובד זר

  18. העסקה משותפת של עובד זר

  19. העסקת עובד זר במשק חקלאי

  20. זכויות עובדת זרה סיעודית

  21. נוהל תאגידים עובדים זרים

  22. רישיון תיווך עובדים זרים

  23. משכורת ברוטו עובדים זרים

  24. העסקת עובד זר תושב שטחים

  25. עובד זר מומחה - מס הכנסה

  26. ניכוי ממשכורת של עובד זר

  27. העסקה חד פעמית של עובד זר

  28. גביית עדות עובד זר בוידאו

  29. דמי פגיעה לעובד זר מהשטחים

  30. עדות מוקדמת של עובדים זרים

  31. חיוב עובד זר להפקיד ערובה

  32. עורך דין ויזות לעובדים זרים

  33. העסקת עובד זר בבית ללא היתר

  34. בקשה להפקדת ערובה עובדת זרה

  35. תמריץ אי היעדרות לעובדים זרים

  36. ערבות לשחרור עובד זר לא חוקי

  37. החלפת מקום עבודה ע''י עובד זר

  38. שלילת רישיון תיווך עובדים זרים

  39. עובד זר לא חוקי - תאונת עבודה

  40. עתירה מנהלית נגד גירוש עובד זר

  41. תנאים להעסקת עובדים זרים בבניין

  42. הארכת אשרת שהייה עובד זר סיעודי

  43. העסקת עובדים זרים ללא חוזה בכתב

  44. זכויות עובדת זרה לא חוקית שילדה

  45. תביעה של עובד תאילנדי נגד המעסיק

  46. זיכוי מטעמי צדק העסקת עובדים זרים

  47. ביטול כתב אישום העסקת עובדים זרים

  48. אי מתן מגורים הולמים לעובדים זרים

  49. פיצויים לעובד זר בגין כליאת שווא

  50. הארכת אשרת שהייה לעובד זר בחקלאות

  51. העסקת עובדים זרים ללא ביטוח רפואי

  52. העסקת עובדת זרה במשק בית בלי ביטוח

  53. זהות המעביד של עובד זר בענף הבנייה

  54. תביעת עובדת זר מבולגריה לתשלום שכר

  55. אישור תביעה ייצוגית של עובדים זרים

  56. פיצויי פיטורים לעובד זר בענף הבנייה

  57. הרחקת עובדים זרים לא חוקיים מישראל

  58. תביעה של עובד זר נגד משפחת אדם שנפטר

  59. תביעת עובד זר סיעודי נגד משפחת המטופל

  60. חיים משותפים עם עובדת זרה ללא נישואין

  61. העסקת עובדים זרים בעבודות שיפוץ דירה

  62. פגמים בהודעות קנס לפי חוק עובדים זרים

  63. הקצאת עובדים זרים בחקלאות מטעמי בריאות

  64. זיכוי מעבירת העסקת עובדים זרים ללא היתר

  65. מימון עובד זר ע''י קופת חולים בזמן אשפוז

  66. אחריות נושא משרה בתאגיד על העסקת עובד זר

  67. עובד זר לא חוקי שיש לו ילד מאישה ישראלית

  68. אחריות נושא משרה על הפרת חוק עובדים זרים

  69. אחריות מנהל חברה על העסקת עובד זר ללא היתר

  70. הוראת משרד התמ''ת בעניין תשלום לעובדים זרים

  71. חישוב פיצויים לעובדת זרה שנהרגה בתאונת דרכים

  72. יחסי עובד מעביד - העסקת עובדים זרים ללא היתר

  73. אי חידוש אשרה של עובד זר בגלל ויכוח על המשכורת ?

  74. ערובה להבטחת הוצאות תביעה של עובדת זרה פיליפינית

  75. עובדת זרה הועסקה בתנאים מחפירים ונשללו ממנה זכויות

  76. האם נסיעת עובד זר לביקור בארצו מנתק את רצף העבודה ?

  77. כניסת מפקחים לבית ללא צו בית משפט / העסקת עובד זר ללא היתר

  78. עובד זר, הגיש לבית הדין האזורי לעבודה בקשה לשמיעת עדותו המוקדמת

  79. עצם היותו של תובע עובד זר, אין בו כשלעצמו טעם לחיובו בהפקדת ערובה

  80. עתירה מינהלית בנושא נוהל מתן לווי רפואי לנכי צה"ל על ידי עובדים זרים

  81. תביעת עובד זר אזרח תושב אוקראינה לפיצוי בנזיקין בגין עוולת כליאת שווא

  82. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון