מימוש שעבוד לבנק מלווה

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מימוש שעבוד לבנק מלווה: 1. בקשת המבקשים, האחים אלישיוב (להלן: "אלישיוב") לעכב ביצוע החלטת בית משפט זה מיום 26.11.08 (בשא 4549/08) , בה אושר הסכם למכירת זכויות חפציבה בפרויקט אלעד 73 לחברת מוריס אגבבה קבלן בניין בע"מ (להלן - אגבבה). רקע עובדתי 2. חפציבה בנתה 73 דירות ביישוב אלעד (להלן: "הפרויקט"). בנק דיסקונט הוא הבנק המלווה של הפרויקט וכל זכויות חפציבה בפרויקט שועבדו לו. לטענת האחים אלישיוב כל הפרויקט נמכר להם. לטענת בנק דיסקונט 39 דירות נמכרו לאלישיוב וכספי המכירה הופקדו בחשבון הליווי, אך לבנק לא דווח על מכירת 34 דירות נוספות ולא הופקדו כספים בגינן בחשבון הליווי. בנק דיסקונט הגיש בקשה למתן הוראות למימוש השעבוד (בש"א 7633/07) . לדיון צורפו מספר בנקים למשכנתאות אשר הלוו בזמנו לאחים אלישיוב כספים למימון רכישת הדירות. בסופו של יום, ובהתאם להוראות בית המשפט, הגיש כונס הנכסים מטעם בנק דיסקונט בקשה למתן הוראות ובה נתבקש לאשר מכירת הזכויות והחובות של חפציבה בפרויקט לאגבבה. ביום 26.11.08 אושר ההסכם. התנגדות אלישיוב נדחתה מן הטעם כי לבנק דיסקונט כבעל שיעבוד, זכות עדיפה על זכויות האחים אלישיוב ועל זכויות בנקים שונים שהלוו כספים לאחים אלישיוב ורשמו משכון על הזכות האובליגטורית בלבד של אלישיוב. כן נדחתה הטענה כי לאחים אלישיוב זכות קניינית, היות וכל זכויות אלישיוב שועבדו לבנקים המממנים, ועל כן הועדפה עמדת הבנקים אשר הסכימו לבקשה. אישור ההסכם הותנה בכך שכספי תמורת הפרויקט יוחזקו על-ידי כונס הנכסים בחשבון נאמנות נפרד וכונס הנכסים לא יהיה רשאי להוציא כספים מחשבון זה עד להכרעה בבש"א 7633/07, ובכפוף לאישור מפורש מראש של בית המשפט. בבקשה זו מבקשים אלישיוב לעכב ביצוע ההחלטה עד להכרעה בערעור. לחילופין מתבקש בית המשפט לעכב את אפשרות אגבבה למכור את הזכויות בפרויקט לצדדים שלישיים וזאת עד להכרעה בערעור. לחילופי חילופין, מבוקש לעכב את ביצוע ההחלטה לפרק זמן של 45 יום על מנת שיתאפשר למבקשים לארגן קבוצת רכישה למכירת 73 יחידת הדיור בעצמם, בפיקוח ב"כ הבנקים למשכנתאות או שיותר למבקשים להגיש לבית המשפט הצעה להשיב לבנק דיסקונט והבנקים למשכנתאות בתוך 90 יום סך העולה על 33,500,000 ₪. לחילופי חילופין מבוקש להורות על עיכוב ביצוע ו/או סעד זמני לתקופת הערעור, בכל הנוגע לאישור המכר בנוגע ל- 39 יחידות הדיור לגביהן מודה בנק דיסקונט כי קיבל בגינן כספים לחשבון הליווי. טענות הצדדים 3. לטענת אלישיוב - סיכויי הערעור טובים מן הטעמים הבאים: מהלך המכירה היווה שינוי חזית לסעדים שהתבקשו על-ידי בנק דיסקונט; המכר אושר בטרם נתבררו מקור החוב ושאלת אחריותו של בנק דיסקונט להיווצרות החוב; אחריותו של בנק דיסקונט לניהול הכושל של חשבון הליווי מבטלת את עדיפותו כנושה מובטח; אישור המכר לא הותלה בהנפקת ערבויות חוק מכר על ידי בנק דיסקונט בגין כספים שהופקדו בחשבון הליווי; לא ניתנה אורכה לאלישיוב לביצוע מכר עצמי, בכך קופחו זכויותיהם ונפגעה זכותם הקניינית לקבל הדירות; המכר אושר בטרם בוטלו רכישות אלישיוב ובית המשפט נמנע מלדון בטענה כי לא עומדת עילה חוזית לביטול הרכישות; המכר אושר ללא התייחסות לסוגיית ה"השבה לאחר ביטול"; לא הומצא לאלישיוב העתק דו"ח כונס הנכסים; אישור המכר נוגד את התחייבויות חפציבה על פי הסכם שנחתם עם משרד הבינוי והשיכון; אישור המכר עומד בניגוד לצו הקפאת ההליכים התלוי ועומד; לא ניתן לאשר המכר במסגרת הליך של בקשה למתן הוראות. כן טעה בית המשפט בכך שקבע כי מדובר בנכס מכביד ובכך שקבע כי כונס הנכסים פעל בסמכות לקיים התמחרות. לבסוף טעה בית המשפט בכך שנתן מעמד לעמדתם של הבנקים למשכנתאות למרות שפעלו בניגוד להסכם ההלוואה ולא העבירו כסף לחשבון הליווי. באשר למאזן הנוחות הרי שאם לא יעוכב ביצוע ההחלטה, תתאפשר מכירת הפרויקט בהתעלם מרכישות אלישיוב וללא שניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. היות ואלישיוב הינם רוכשים יחידים בפרויקט והפרויקט מצוי ברמת גמר של מעל 90%, לא ייגרם כל נזק באי מכירתו בשלב זה. משכך, נוטה מאזן הנוחות לטובת אלישיוב ויש לקבל הבקשה. 4. לטענת המשיבים, סיכויי הערעור נמוכים היות והחלטת בית המשפט המאשרת את המכר, נסמכת על קביעות עובדתיות, לגביהן ידוע הכלל כי ערכאת הערעור תתערב רק במקרים חריגים. טענת אלישיוב כי ייגרמו להם נזקים, לא נתמכה בתצהיר, ומכל מקום, הדירות לא נרכשו למגוריהם, ואם יזכו בערעור יישמרו זכויותיהם הכספיות. כמו כן, בעיכוב החלטה למימוש בטוחות צריך מבקש העיכוב להוכיח גם כי אין בעיכוב מימוש הבטוחות משום פגיעה של ממש בזוכה. במקרה זה, עיכוב במימוש הפרויקט יגרום נזק רב ובלתי הפיך לנושה המובטח בפרויקט- בנק דיסקונט, לחברת אגבבה - אשר החלה בצעדים לקיום ההסכם ולנושים אחרים של חפציבה הזכאים להינות מיתרת הכספים. לאלישיוב אין זכות קניינית בנכסים, אלא לכל היותר זכות אובליגטורית, ומשכך אין הם צד בבקשת המימוש. הצדדים למימוש הפרויקט הינם החייב (חפציבה או המנהל המיוחד שבא בנעליו) מול בעל השעבוד - בנק דיסקונט. ככל שהופקדו כספים על ידי אלישיוב לחשבון הליווי, אין בידם זכות קנויה לקבלת הדירות, וזכויותיהם כלפי הבנק המלווה על-פי חוק המכר הינן זכויות כספיות בלבד. מעבר לכך הבקשה נגועה בשיהוי ובחוסר תום לב הנובע מכך שאלישיוב ניסו למכור בעצמם את הדירות ללא קבלת רשות מבית המשפט. לאלישיוב ניתנו הזדמנויות אין ספור להגיש הצעתם, אך לא עשו כן. כמו כן, לנוכח העובדה שהתשלומים ששולמו לקבוצת חפציבה בקשר לדירות מקורם בהלוואות מהבנקים המממנים, שהינם בעלי שעבודים על זכויות אלישיוב בדירות, יש ליתן משקל מכריע לעמדתם, הגובר על משקל עמדתם של אלישיוב. בנק לאומי למשכנתאות מתנגד לבקשה ושאר הבנקים לא הביעו עמדתם. לאור כל האמור, יש לדעת המשיבים לדחות הבקשה, מה גם שלאלישיוב לא ייגרם נזק מביצוע ההחלטה, היות ועל פי החלטת בית המשפט יוחזקו כספי תמורת הפרויקט על ידי כונס הנכסים עד להכרעה במחלוקות הכספיות בין הצדדים. דיון 5. הכלל הוא כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו, ועל המבקש לעכב ביצוע פסק הדין מוטל לשכנע כי קיים נימוק אשר יצדיק להיעתר לבקשתו (בש"א 3158/91 שמואל פלאטו שרון נ' קומפני פריזיין דה, פ"ד מה (5) 499, פיסקה 5). על המבקש עיכוב ביצוע פסק דין להוכיח שני תנאים מצטברים: האחד, כי סיכויי הערעור טובים. השני, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, קרי אם פסק הדין ימומש ויתקבל הערעור - יהיה קושי בהשבת המצב לקדמותו. התנאי השני הוא העיקרי (א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה שביעית, תשס"ג - 2003) (להלן: "א. גורן"), בעמ' 527; רע"א 9413/06 גיאו בר (92) הנדסה אזרחית בע"מ נ' שדי חמד אגודה שיתופית בע"מ (ניתן ביום 20.12.06, פורסם באתר נבו) פיסקה ד(5)). הטענה כי לאחים אלישיוב זכות קניינית אינה מבוססת, ויש ליתן מעמד עדיף לבנק דיסקונט כבעל שיעבוד, ולבנקים למשכנתאות כמי שהלוו כספים לאחים אלישיוב ורשמו משכון על הזכות האובליגטורית של אלישיוב. מעמד עדיף זה יש ליתן גם בבקשה זו לעיכוב ביצוע, לה מתנגד כונס הנכסים מטעם הבנק המלווה, בנק לאומי למשכנתאות והמנהל המיוחד שבא בנעלי חפציבה כחייבת של הבנק. שאלה מעניינת היא, מה מעמדם של אלישיוב כבעלי זכויות אובליגטוריות, בבקשה למימוש שעבוד המוגשת בהסכמת בעל השעבוד הקנייני ובעל החוב. אולם, משניתן לאלישיוב מעמד בבקשה גופה, אין זה ראוי לשלול מעמדם בבקשה לעיכוב ביצוע. 6. משעל-פי דיני הנשייה גוברת זכותו של הבנק המלווה, בעל הזכויות הקניינית, לא נותרה בידי אלישיוב אלא הזכות להשבת התמורה שהינה בבחינת זכות כספית. בעניין זה ידוע הכלל בדבר ביצועו המיידי של פסק הדין, שהרי מימוש פסק דין לתשלום כסף הינו בדרך כלל הפיך על דרך ההשבה (עא 3338/06 אי.סי.אמ יצרני מיזוג אויר בע"מ בפירוק נ' עו"ד ברוך חכים מפרק החברה, פיסקה 10 (ניתן ביום 15.5.06, פורסם באתר נבו). כדי לזכות בעיכוב ביצוע של פסק דין כספי, מוטל על המבקש להראות שאם יזכה בערעור - לא יוכל לגבות בחזרה מן התובע את כספו (שם, שם; א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה שביעית, תשס"ג - 2003), בעמ' 528). טענה בעניין זה לא הושמעה על ידי אלישיוב, מה גם שהיא לא רלוונטית, היות ונקבע כי אישור הסכם ההתקשרות מותנה בהפקדת התמורה בחשבון נאמנות נפרד, עד לבירור מלוא זכויות אלישיוב בפרויקט. 7. גם אם נאמר כי לאלישיוב זכויות מעין קנייניות, אין בכך להועיל בבחינת מאזן הנוחות. אכן, בשל החשש שלא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו נוטים בתי המשפט, בדרך כלל, לעכב ביצוען של החלטות שעניינן מכירת מקרקעין, כאשר מוגש עליהן ערעור (רע"א 667/01 עיזבון אל רחמן דרביה ז"ל נ' היפר מטל בע"מ, פ"ד נו (2) 5, פיסקה 2). אלא מאי, הדברים אמורים במימוש דירת מגורים המשמשת למבקש כקורת גג (ד. בר-אופיר "הוצאה לפועל הליכים והלכות" (חלק א', מהדורה שישית, אפריל 2005), בעמ' 179; ע"א 4080/04 אורנה גילת נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ ואח', ). במקרה שלפנינו, אין מדובר בנכסים המשמשים קורת גג לאלישיוב, אלא בנכסים עסקיים. הצורך לממש נכס מקרקעין איננו מצדיק כשלעצמו, את עיכוב ביצועו של פסק הדין (עא 3428/05 יהודה דוידיאן נ' תמר אביטן ועוד 38 אח' (ניתן ביום 16.6.05, פורסם באתר נבו)). כאשר מדובר במכירת נכס אשר הנתבע מחזיק בו לשם השקעה גרידא ומכירתו אינה כרוכה בהסבת נזקים מיוחדים לבעליו, לא יהא, בדרך כלל, צידוק להורות על עיכוב ביצוע כדי למנוע מכירת הנכס (רע"א 4236/01 אלום דן תורג'מן בע"מ נ' כלבו אלומיניום בע"מ (ניתן ביום 24.12.01, פורסם באתר נבו); גורן, בעמ' 528). ור' לעניין זה רע"א 7537/04 פנחס טואטי ואח' נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ, , שם דחה בית המשפט בקשה לעיכוב ביצוע של מימוש דירת מגורים, ואמר את הדברים הבאים: "...קורת גג מטבע הדברים אין פירושה בהכרח כל בית, בכל גודל וערך, שאדם דר בו, ובנסיבות של חובות כבדים תיתכן המרה של מגורים מסוג פלוני, כגון בית גדול, למגורים בשטח מצומצם יותר שעדיין הם קורת גג ומגורים. ומטבע הדברים, יהיו מקרים שבהם יוחלט נגד פינוי, על פי נסיבותיהם, ואחרים שבהם יוחלט כי אין מנוס מכך" (שם, בפיסקה ג(3)). 8. במצב דברים זה, בו מדובר בפרויקט אשר בנייתו כמעט הושלמה, העומד ריק מזה זמן רב, עיכוב ביצוע ההחלטה יגרום לנזקים של ממש לבנק הזוכה ולקופת הנשייה הכללית. המצב הכלכלי והבלאי הטבעי שנגרם לנכס, מחייב את מימושו באופן מיידי. בקשת אלישיוב לדחיית מכירת הדירות על ידי אגבבה לצדדים שלישיים אינה מעשית. לאור האמור, דין הבקשה להידחות. בנק מלווהשעבודבנק