קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מינוי כונס נכסים שהינו נושה מובטח: 1. עו"ד אילן שביט מונה ביום 8.7.08 לכונס נכסים זמני על זכויות חפציבה ג'רוזלם גולד בע"מ (להלן: "חפציבה גולד") בנכס מקרקעין הממוקם ברח' הצבי 15 בירושלים והידוע כגוש 30075 חלקות 102, 103. בבניין ממוקמים משרדי בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן: "בזק") על פי חוזה שכירות בינה לבין חפציבה גולד (להלן: "בניין בזק" או "הבניין"). המינוי הינו על-פי בקשת בנק הפועלים הנושה בחפציבה גולד ובעל שעבוד בבנין. 2. בנק הפועלים מבקש למנות את עו"ד שביט ככונס נכסים קבוע ולהקנות לו את כל הסמכויות המנויות כפי שהתבקשו בבקשה לאכיפת שעבודים ולמינוי כונס נכסים מיום 5.8.07 (פשר 4204/07) , לרבות הזכות למימושו של בניין בזק. לדעת הבנק והכונס, השינויים הכלכליים במהלך החודשים האחרונים, מעידים על צורך לפעול ללא דיחוי למימוש הבנין. 3. המנהל המיוחד אינו מתנגד למימוש הבנין, ואף סומך את ידו על עורך-דין שביט לפעול ככונס נכסים. אולם, לדידו - קיימות נסיבות מיוחדות המחייבות מינויו של המנהל המיוחד ככונס נכסים קבוע ביחד עם עורך-דין שביט. לחילופין, אם יוחלט למנות את עורך-דין שביט ככונס נכסים יחיד, מבקש המנהל המיוחד להורות כי על עורך-דין שביט לתאם את פעולותיו עם המנהל המיוחד. הנסיבות המיוחדות עליהן הצביע המנהל המיוחד הן אלה: מורכבות מלאכת הכינוס והאינטרס של קופת הנשייה הכללית. מורכבות מלאכת הכינוס- נובעת במקרה זה מהעובדה שמדובר בנכס ייחודי ובעיקר מהמערכת ההסכמית שבין חפציבה לבזק, בה ניתנה לבזק אופציה לרכישת הנכס במועדים קבועים ותמורת מחיר קבוע, ומאידך ניתנה לחפציבה הזכות לבטל את מימוש האופציה אשר בעיקרה מותנית במתן מספר חודשי שכירות לבזק ללא תמורה, אשר בסיומם תסתיים תקופת השכירות. מנגנון האופציה, הכולל בחובו מידה רבה של אי וודאות, עלול להקשות על מכירת הנכס. בהקשר זה מתעוררות שתי שאלות: האם האופציה גוברת על השעבוד, ואם התשובה לכך חיובית עולה שאלה נוספת ועניינה בהצדקה או אי הצדקה לפדיון האופציה או להחלפתה בהסדר מקובל יותר. הכרעה בשאלה הראשונה, תבונת התנהלות הכונס והצלחת המשא ומתן בנוגע לשאלה השניה, מקנים למימוש הנכס מימד ייחודי. כמו כן קיימות סוגיות משפטיות תלויות ועומדות בפני ערכאת הערעור, הנוגעות לזכויות בנכס או בפירותיו. מעבר לכך קיים אינטרס של הקופה הכללית במינויו של כונס נכסים נוסף היות וניתן לצפות לעודף מסויים שייוותר לקופת הנשייה הכללית מן המימוש. במצב של בטוחה עודפת, קיים ניגוד עניינים אינהרנטי בין עניינו של הנושה המובטח לממש את הבטוחה בדרך מהירה ופשוטה שתשיב לו את החוב המובטח, לבין האינטרס של הנושים הרגילים. במקרים מיוחדים, כגון המקרה שלפנינו, אין די בפיקוח של בית משפט של חדלות פרעון על מלאכת הכינוס. מלאכת הכינוס היא מורכבת והתווית הדרך על ידי הכונס לכיוון בלתי רצוי או לכיוון שאין בו כדי למקסם את פוטנציאל הנכס, עלולה להביא לכך שלא ניתן יהיה להשיג את המחיר המלא עבור הנכס. 4. כונס הנכסים מתנגד למינויו של המנהל המיוחד ככונס נכסים נוסף. לדידו, אין בנסיבות עליהן הצביע המנהל המיוחד כדי להצדיק מינוי כונס נוסף. טענות המנהל המיוחד, אינן מכוונות אלא כלפי יכולתיו וכישוריו של הכונס להתמודד עם מימוש הבנין על מורכבותיו, ומאידך, אין המנהל המיוחד מציג כל יתרון שיהיה בצירופו להליך. טענת המנהל המיוחד לפיה צפוי עודף לקופת הנשייה הכללית, נטענה בעלמא ולא הוכחה. מכל מקום גם אם מדובר בבטוחה עודפת, אין הדבר תומך בבקשת המנהל המיוחד. הכלל הוא כי ב"כ הנושה המובטח הוא שימונה לכונס הנכסים, ורק לעיתים נדירות יחייב הליך המימוש פיקוח צמוד של בית משפט של פשיטת רגל ושל הכונס הרשמי והנאמן על הליכי המימוש עד כדי הפקעת הליך המימוש מידי הנושה המובטח. פסקי הדין אליהם הפנה המנהל המיוחד, אינם רלוונטיים לענייננו ולא ניתן ללמוד מהם גזירה שווה. במקרה שלפנינו, בית משפט של חדלות הפרעון מפקח על הליך המימוש וכונס הנכסים פועל כפקיד בית המשפט ומשמש זרועו הארוכה. כאשר הליך המימוש נעשה תחת עינו הפקוחה של בית משפט של פשיטת רגל, נשמרים האינטרסים של הנושים הבלתי מובטחים, המעוניינים להגדיל את תמורת המימוש. על פי רוב עדיף מינוי בעל תפקיד אחד, בכך תגבר יעילות הפירוק וככל שירבה מספר המפרקים כן תרבה המחלוקת וייווצרו קשיים. במקרה זה, בו מדובר במימוש נכס ספציפי, אשר לו נושה מובטח אחד וכל ההליכים מתנהלים בפני בית המשפט של חדלות פרעון, מינויו של כונס נכסים נוסף או התניית מינויו בתיאום כל פעולותיו עם המנהל המיוחד, יש בהן כדי להכביד ולפגוע ביעילות מלאכת הכינוס. דיון 5. תקנה 3 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ותשלום שכרם), התשמ"א-1981, קובעת כי: "לא ימנה בית המשפט אדם לתפקיד אם מצא שקשריו עם החברה, מעמדה בה או כלפיה או עיסוקיו האחרים, עלולים ליצור ניגוד עניינים עם מילוי התפקיד". טענת המנהל המיוחד הנוגעת למורכבות העסקה, אינה מופנית דווקא כלפי עורך-דין שביט או כלפי מעמדו כנושה מובטח. לדידו מורכבות העסקה מחייבת פיקוח נוסף ותבונה מיוחדת בניהול המשא ומתן. הטענה היחידה היא כי העובדה שקיים סיכוי שיוותר עודף בקופת המימוש יוצרת ניגוד עניינים אינהרנטי לכונס, המייצג נושה מובטח, כלפי הנושים הכלליים של החברה המעוניינים להגדיל ככל הניתן את תמורת המימוש. 6. בה"פ (ירושלים) 3252/04 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' סנטון אימובילין גי.אם.בי.אן ואח', (להלן: "סנטון"), אליו הפנה המנהל המיוחד, נדונה השאלה אימתי יקום ניגוד העניינים על-פי תקנה 3 לתקנות החברות, ושם נאמרו הדברים הבאים: "אכן משמונה כונס נכסים לחברה ואף החל במלאכתו, צריך שיהיה טעם ראוי מספיק כדי להעבירו מתפקידו או לצרף, בשלב מאוחר, בעל תפקיד נוסף שיפעל יחד עמו. כ"כ מקובל עלי כי לרוב עדיף כי בעל תפקיד אחד יטפל בענייני הפירוק... גם הטענה כי בסופו של יום בעל התפקיד הינו officer of court וכי המחוקק דאג לכך כי הוא לא יפעל בשרירות לב הינה נכונה ומקובלת" (הדגשות לא במקור) (שם, בפיסקה 7). יחד עם זאת נאמר כי, משמדובר בבעל תפקיד שהינו זרועו הארוכה של בית המשפט מוטלות עליו חובת הגינות, שקיפות ותום לב מוגברים. משכך, לא די באי קיום ניגוד אינטרסים בעת מינויו של בעל התפקיד, אלא נחוץ שלא יהיה אפילו חשש לכך בפועל או בכוח (שם, בפסקאות 7-8). עוד נאמר כי תקנה 3 לכללי המינוי אינה כוללת רשימה ממצה של פסולים מלהתמנות לבעלי תפקיד, ומלשונה של התקנה עולה כי אין מדובר דווקא בניגוד עניינים בין בעל התפקיד לחברה, אלא גם ניגוד עניינים בין בעל תפקיד לנושים (שם, בפסקאות 9-10). 7. בפרשת סנטון, ביטל בית המשפט את מינויו של הכונס מטעם הנושה המובטח ומינה כונס נכסים אחר, נייטרלי, במקומו. אלא שהעובדה כי ערך הבטוחה עלה על גובה החוב המובטח היתה רק שיקול אחד מבין השיקולים אותו שקל בית המשפט בבטלו את מינוי הכונס. בנוסף, נלקחו בחשבון, בין השאר, גם העובדה כי התקיימה מערכת יחסים עכורה וחוסר אמון בסיסי בין מתפעלי המלון (הוא הנכס נשוא המימוש שם) לבין הכונס; כן נקט הכונס בפעולות ספציפיות בלא ששקל הנזק הרב שעלול להיגרם עקב כך ובלא שקיבל אישורו של הכנ"ר או ביהמ"ש. לכך התווספה העובדה כי התקיימו מגעים בין הכונס והנושה המובטח לבין הנושה המובטח מדרגה שנייה בקשר להסכמות כאלה ואחרות הנוגעות להליך המימוש. למרות זאת, נערכה פנייה לביהמ"ש למינוי הכונס ללא שצורף הנושה המובטח מדרגה שנייה כצד לבקשה, ובלא שפורטו המגעים וההסכמות בין שני הנושים (פרשת סנטון, פסקאות 10-12). 8. אם כן, כל שניתן ללמוד מהלכת סנטון הוא כי מצב של בטוחה עודפת יכול בנסיבות מסוימות להביא לביטול המינוי. המסקנה אליה מבקש להגיע המנהל המיוחד לפיה מצב כזה טומן בחובו ניגוד עניינים אינהרנטי העולה כדי ניגוד עניינים המחייב פסילת המינוי מניה וביה על-פי תקנה 3 הינה מרחיקת לכת. מסקנה כזו, תשלול את האפשרות של בעל בטוחה למנות כונס מטעמו כל אימת ששווי הבטוחה יהיה גבוה מהחוב. מצב כזה יפגע בעקרון הקבוע בסעיף 20(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] , תש"ם-1980, בדבר כוחו של הנושה המובטח להיות אדון להליך המימוש (על עקרון זה ר' החלטתה של השופטת אלשיך בפשר (ת"א) 1717/00 בשא 14560/01 אורית גדיש, בתפקידה ככונסת נכסים נ' אריה חן, רו"ח בתפקידו כמנהל מיוחד של חברת אולמי דוד (א.י.ב.מ.) בע"מ, (ניתן ביום 14.10.01, פורסם באתר נבו). 9. פסק הדין בעניין גרבש (פסק דינה של השופטת ורדה אלשיך פש"ר (תל-אביב-יפו) 466/93 יחיאל גרבש נ' עו"ד י' שלף, (להלן: "גרבש") אינו רלוונטי לענייננו. פסק הדין לא דן בשאלת כושרו של כונס נכסים, אלא בשאלת הצורך בפיקוח בית משפט של פשיטת רגל על הליכי מימוש נכס על ידי נושה מובטח במסגרת הליכי הוצאה לפועל (על רקע סעיפים 20(א) ו- 20(ב) לפקודת פשיטת הרגל). במצבים בהם שווי הבטוחה עולה על סכום החוב לנושה המובטח, לא קיים תמריץ אמיתי לנושה המובטח להשיג תמורה מירבית עבור הנכס והחשש הוא, כי הנושה המובטח עלול להעדיף קונה מהיר על פני קונה במחיר ראוי (שם, בפיסקה 11). אולם, המסקנה היחידה של בית המשפט היתה, כי במקרה כזה יש מקום להכפיף את הליכי מימוש החוב להליך פשיטת הרגל או הפירוק, וזאת על אף הוראת סעיף 20(ב) לפקודת פשיטת הרגל. אולם, אין בכך כדי ללמד דבר בנוגע לניגוד עניינים בפעולתו של הכונס במצב כאמור (ור' לעניין זה החלטתה של השופטת ורדה אלשיך בפשר (ת"א) 1717/00, בשא 13215/01 בשא 13836/01 רו"ח אריה חן בתפקידו כמנהל מיוחד של חברת אולמי דוד נ' אולמי דוד (א.י.ב.מ.) בע"מ (בפירוק), (ניתן ביום 10.9.01, פורסם באתר נבו) (להלן: "אולמי דוד"), פיסקה 22). 10. לצד הקביעה כי נדרש פיקוח של בית משפט של פשיטת רגל, הדגישה השופטת אלשיך בפרשות גרבש ואולמי דוד את מעמדו של הנושה המובטח במימוש בטוחתו. כך צוין, כי אין בקביעה כי נדרש פיקוח של בית משפט של פשיטת רגל כדי לסתור את המסקנה, כי בכפוף לתנאי הפיקוח שיקבע ביהמ"ש של פשיטת רגל, יעשה מימוש הנכסים בפועל, בדרך כלל, על ידי הנושה המובטח ובדרך כלל, באמצעות המערכת המיומנת של ההוצאה לפועל (שם, בפיסקה 8). כן נאמר כי: "על אף האמור לעיל, דומה, כי רק לעתים נדירות, יחייבו מצבים אלה פיקוח צמוד של בית משפט של פשיטת רגל ושל הכנ"ר והנאמן על הליכי מימוש הנכס עד כדי הפקעת הליך המימוש מידי הנושה המובטח ולרוב, ניתן יהיה להסתפק בפיקוח של הנאמן והכנ"ר על הליכי המימוש שיתנהלו בהוצאה לפועל ובבדיקתם את עצם תקפות השעבוד שלזכות הנושה המובטח" (גרבש, בפיסקה 11; כן ר' פרשת אולמי דוד פסקאות 22-23). 11. במקרה שלפנינו, לא נטען כי מינויו של עורך-דין שביט ככונס נכסים מעלה ניגוד עניינים מעבר לעובדת היותו נושה מובטח בעל בטוחה עודפת. כן לא הועלתה טענה בקשר לכושרו ואמינותו כזרועו הארוכה של בית המשפט. במצב דברים זה, אינני רואה באפשרות כי יוותר עודף לטובת קופת הנשייה הכללית כדי לפסול כשירותו של עורך- דין שביט ככונס יחיד, וזאת מבלי להיכנס לשאלה עובדתית זו. אינני מקבל את הטענה כי לאור מורכבות המערכת החוזית הקשורה לנכס יש צורך בפיקוח נוסף. הליך המימוש הינו גלוי, והפעולות הכרוכות בו כפופות לאישורו של בית המשפט, לאחר תאום עם המנהל המיוחד, ובכך די כדי לשמור על האינטרסים של הנושים הכלליים למיקסום התמורה לקופת הנשייה הכללית. למותר לציין, כי למנהל המיוחד מעמד בבקשות שתוגשנה, וכונס הנכסים יפעל בתאום עמו. התוצאה 12. לאור כל האמור, דין הבקשה להתקבל. אני ממנה את עורך-דין אילן שביט-שטריקס ככונס נכסים קבוע מטעם בנק הפועלים למימוש בניין בזק, ומקנה לו הסמכויות המנויות בבקשה לאכיפת שעבודים ולמינוי כונס נכסים מיום 5.8.07 (פש"ר 4204/07). מינוי כונס נכסיםנושה מובטחכינוס נכסיםנושה