עיכוב הליכים נגד בעל מניות בחברה בפירוק

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עיכוב הליכים נגד בעל מניות בחברה בפירוק:

לפניי בקשה לעיכוב הליכים המתנהלים כנגד המבקש, שהינו בעל מניות בחברת קילופי הזהב בע"מ הנמצאת בהליכי פירוק, בתיקים בהם הוא אחד הנתבעים, והמתנהלים בבית משפט השלום בירושלים.

רקע כללי
1. ביום 21.7.08 ניתן בבית משפט זה צו פירוק כנגד חברת קילופי הזהב בע"מ (להלן: "החברה"), וכן מונה עו"ד שמעון אורי כמנהל מיוחד, עם סמכויות של מפרק זמני.
כנגד החברה, בעלי מניותיה ומנהלה, הוגשו בבית משפט השלום בירושלים שתי תביעות כספיות על ידי נושיה של החברה: הנושה חברת האחים לוטרינגר בע"מ בת.א. 9603/05, והנושה שלומי ברנהולץ בת.א. 9604/06. עניינן של התביעות בנסיבות שהובילו לקריסתה של החברה. לטענתם של התובעים, מי שגרם לקריסת החברה הוא שחייב בנזקיהם.
משך זמן רב התנהלו התיקים בבית משפט השלום, בעצלתיים, משלא ניתנה החלטה על פירוק החברה. כאמור, ולאחר עיכובים נחתם ביום 21.7.08 צו פירוק ביחס לחברה ומונה לה מנהל מיוחד, עו"ד שמעון אורי, לו הוקנו כל הסמכויות של מפרק זמני.
עילת התביעה בתיקים הנ"ל הינה מי מנושאי המשרה בחברה ומבעלי מניותיה היה אחראי לכישלונה הכלכלי. כאמור, לגישת התובעים – הגורם האחראי לנזקיהם הוא הגורם לקריסת החברה.

טענות המבקש
2. מן התביעות ותצהירי התובעים בתיקים הנ"ל עולה, כי התובעים עצמם אינם יודעים מדוע קרסה החברה. משכך, בחרו הם (המיוצגים באמצעות אותו עורך דין), והנסמכים זה על תביעתו של זה, להגיש התביעה במתכונת רחבה – דהיינו נגד כל בעלי המניות, תוך שהם מעוררים את השאלה הכללית הרלבנטית לכלל נושיה של החברה – והיא מדוע קרסה החברה.
המבקש טוען, כי מחמת שאין התובעים יודעים מדוע קרסה החברה, הם ביקשו לזמן למתן עדות בתיקים הפרטניים את רו"ח איתן שאקי שמונה כמומחה מטעם בית המשפט של הפירוק, אשר נתן במסגרת תיק הפירוק חוו"ד על אפשרות שיקומה של החברה.
לפיכך משעילת התביעה הנה בשאלה כללית הרלבנטית לכלל הנושים, המקום לבירור הטענות הינו המפרק ובית המשפט של הפירוק (ע"ע 167/07 שלומית סרי נ' עמותת "בית מדרש לתורה והוראה אלון מורה-שכם" גרשון מסיקה (להלן: "פרשת סרי")).
יש לשאוף לצמצם, עד כמה שניתן, את ההתדיינויות בבית המשפט, ואיחודן תחת קורת גג שיפוטית אחת.

עמדת משיבות 1 ,2
3. טענת המשיבים היא כי יש לחייב את מנהלי החברה, מנהל המפעל של החברה ואת בעלי המניות של החברה, מכוח עקרון האחריות האישית, וכן יש לחייב את בעלי המניות של החברה מכוח עיקרון הרמת מסך.

4. המשיבים מבקשים לדחות הבקשה על הסף, שכן לשיטתם אם סבור המבקש כי יש להורות על עיכוב ההליכים בתובענות אשר הוגשו נגדו, עליו להתכבד ולפנות לערכאה בפניה מתנהלות התובענות נגדו, קרי בית משפט השלום בירושלים.
לא במקרה בקשת המבקש לעיכוב הליכים הוגשה לבית משפט זה ולא לבית המשפט השלום, שכן כבר ביום 17.11.05 הגיש המבקש לבית משפט השלום בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה, ".....מן הטעם שעניינה של החברה מתברר כעת בבית משפט של פירוקים (מחוזי ירושלים פש"ר 2199/05), כתוצאה מבקשת פרוק שהוגשה כנגד החברה כבר ביום 25.8.08" (סעיף 4 לבקשה).
המבקש טען בבקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה, "....כי אף אין זה מן הנמנע עניינה של הרמת מסך כנגד בעלי מניות בחברה יידון אף הוא בבית משפט של פירוקים, ולדיון זה השלכות מכרעות על עניין הגשת כתב הגנה מטעמו" (סעיף 9 לבקשה).

ולפיכך ביקש מבית משפט השלום "...להאריך את המועד להגשת כתב הגנה ב-30 יום נוספים לאחר שתוגש חוות דעתו של הרואה החשבון שמונה בתיק הפש"ר" (סעיף 10 לבקשה).
בית משפט השלום קיבל את בקשת המבקש באופן חלקי, העניק למבקש אורכה קצרה להגשת כתבי הגנתו, וקבע כי לא יהיה באי הגשת חוות דעתו של רו"ח שאקי, כדי להצדיק אורכה נוספת.

עולה מן האמור, כי הבקשה אותה הגיש המבקש לבית משפט זה לעיכוב ההליכים אינה אלא ניסיון לערער על החלטת בית משפט השלום בירושלים, ועל כן ברור כי גם מטעם זה יש לדחות את בקשת המבקש. רו"ח שאקי הגיש לבית משפט זה את חוות דעתו, ולמקרא חוות דעתו ברור מדוע מבקש המבקש להמתין לחוות דעתו של המנהל המיוחד הנוכחי, שמא יגיע למסקנות שונות מהמסקנות אליהן הגיע רו"ח שאקי.

5. רו"ח שאקי פירט בחוות דעתו מעשים חמורים אותה ביצע המבקש, אשר הסבו לחברה נזק כבד. כך למשל, ביום 19.6.05, הודיעה החברה לבד"צ העדה החרדית, כי היא מבקשת לצמצם את ההכשר שניתן לה. על מכתבה של החברה לבד"צ חתם גד מנדלסון, בנו של המבקש. דבר שגרם לחברה נזק כלכלי כבד.
עוד מציין רו"ח שאקי בחוות דעתו, כי בשנת 04' השקיעה החברה סך של 875,000 ₪ בבניית בית אריזה לירקות טריים, במושב תלמי אליהו שבנגב, על שטחו של חקלאי בשם עמית אבוטבול (להלן: "אבוטבול"). במהלך שנת 04' הילוותה החברה לאבוטבול סך כולל של כ- 944,000 ₪, כסיוע לצורך חממות, כאשר התוצרת החקלאית שתגודל שם, תימכר לחברה.
ביום 30.6.05 הקימו אבוטבול, באמצעות חברת "ע.ד. יבולים בע"מ" וישראל מנדלסון, בנו של המבקש, את חברת "ע.ד. ירוקים בע"מ", אשר עוסקת בתחום העיסוק של החברה – ירקות טריים ללא תולעים.
כמו כן, המבקש הביא לכך שהחברה מכרה לחברת "ע.ד. יבולים בע"מ" את בית האריזה, תמורת סך של 875,000 ₪, כאשר סכום זה הופקד בחשבונה של החברה ונמשך בו ביום ע"י המבקש, כהחזר הלוואת בעלים.
בכתבי ההגנה אותם הוא הגיש המבקש לבית משפט השלום, טען הוא כי "לא נשא בכל משרה שהיא בנתבעת 1...." (סעיף 4).
לפיכך, מקשים המשיבים כיצד אם כן יכולים הליכים לפי סעיף 373 לפקודת החברות לסייע להם להיפרע מהמבקש, שעה שענייננו של סעיף 373 לפקודה הוא בהליכים נגד נושאי משרה בחברה, שעה שהמבקש טוען כי הוא לא היה נושא משרה?

מכאן טוענים הם כי הליך לפי סעיף 373 לפקודה הוא הליך יחודי של "מיצוי הדין" מצד החברה, להבדיל מצד ג', נגד נושא משרה אשר פעל בנכסיה של כדין.
מנהל המפעל של החברה, הוא המשיב 5 בבקשה זו, שהינו אחד מהנתבעים בתביעות אותן הגישו המשיבים, אינו נופל לגדר "נושא משרה" כהגדרתו בסעיף 373 לפקודה, ועל כן ברור כי המנהל המיוחד לא יוכל לפעול נגדו במסגרת סעיף 373 לפקודה, לפיכך עיכוב ההליכים בתובענות אותן הגישו המשיבים לבית משפט השלום, יותיר את המשיבים בלא סעד נגד מנהל המפעל.

6. כן טוענים המשיבים כי אין בפרשת סרי כדי לסייע למבקש.
ראשית, טענות התובעת בפרשת סרי כלפיי העמותה שבפירוק התייחסו לנקודת הזמן שלאחר סגירתה של העמותה בשונה מענייננו.
שנית, על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה הגישה התובעת ערעור, שנדחה (פרשת סרי הנ"ל). אולם, בית הדין הארצי לעבודה הבהיר בפסק דינו, כי "ככל שכתב התביעה היה מבוסס על היות המשיבים חבים בחבות העמותה כלפיי המערערת בלבד לאור נוהגה כלפיה, אזי אפשר, שגם אם חבותם הייתה על דרך הרמת המסך- עדיין הייתה לבית הדין סמכות ייחודית לדון באותה תביעה" (שם, פסקה 4).
המבקש לא טען בבקשתו לעיכוב הליכים, כי לחברה ספקים נוספים, פרט למשיבים, אשר נושים בה. לישיבת בית המשפט אשר דנה בבקשת הפירוק של החברה לא התייצב אף אחד מהנושים, לרבות הנושה אשר ביקש את פירוקה של החברה.
שלישית, בפרשת סרי נקבע, כי:

"לאור ייחודו של יחס עובד למעביד, בית הדין לא מתייחס לעובדי החברה כאל נושיה, ופרשנותו המרחיבה את עילות הרמת המסך, למשל במקרה של אי העברת כספי הפרשת חלק העובד לקופת גמל, אפשר שאיננה בדיוק כפרשנות הערכאות האחרות את עילות הרמת המסך, כשמדובר בנושה רגיל. משום כך דומה, כי ככל שמדובר בטענה כללית של עובדים להרמת מסך אפשר שרצוי שהמפרק ובית המשפט המחוזי, יתנו דעתם גם להלכות בית דין זה בסוגיה זו" (שם, פסקה 4ב).

יתר התגובות
7. המנהל המיוחד הודיע כי הוא תומך בבקשה, והמשיב דן עברי (בעל מניות) הודיע כי אינו מתנגד לעיכוב ההליכים המבוקש, ולהעברת השאלה מי מבעלי המניות ונושאי המשרה אחראי לקריסת החברה לבדיקת בית משפט זה או לבדיקת המפרק, ומכל מקום יש לברר גם את מעשיו ומחדליו של המבקש ושל בנו גד מנדלסון אשר ניהל את החברה בפועל (כעולה מדו"ח רו"ח שאקי).

עמדת הכנ"ר
8. הכנ"ר התייחס למצב המשפטי, ולדבריו מבחינה פורמלית אכן אין מקום להורות על עיכוב ההליכים, היות שעל פי דין ההליכים המעוכבים הינם אלו הננקטים כנגד החברה ולא כנגד אורגניה. על אף זאת, מטעמי יעילות משפטית, היות שיריעת המחלוקת בהליכים בבית המשפט השלום חופפת לזו אשר תעמוד בפני המפרק – בירור אופן יצירת החובות וייחוסן לאורגני החברה, ממליץ הכנ"ר לקבל את הבקשה ולעכב את ההליכים המבוקשים.

דיון
9. אין מחלוקת שכאשר ניתן צו פירוק כנגד חברה הרי שאין להמשיך או לפתוח כנגדה בהליכים, כעולה מסעיף 267 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג- 1983 (להלן:"הפקודה"), הקובע:

"משניתן צו פירוק, או משנתמנה מפרק זמני אין להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד החברה אלא ברשות בית המשפט ובכפוף לתנאים שיקבע".

אולם, זאת ביחס לחברה כאישיות משפטית נפרדת מאורגניה.

הבקשה דנן הוגשה על ידי בעל מניות, אשר בהליך בבית משפט השלום נטען כי יש לחייבו בחובות החברה תוך עשיית שימוש בדוקטרינת הרמת המסך. בכתבי התביעה בבית משפט השלום לא נטען דבר ביחס להיות המבקש נושא משרה, למרות הטענות אשר נטענו כלפי בנו.

בהחלטתי מיום 30.11.08, הוריתי לב"כ מבקש להודיע האם המבקש מצהיר כי הינו נושא משרה בחברה, אם לאו. המבקש סירב להצהיר על היותו נושא משרה בחברה, אולם לטענתו אין בכך כדי למנוע את קבלת בקשתו, הואיל ושאלה זו, יחד עם בחינת תפקודם של שאר התובעים, תבחן על ידי המפרק. במידה ולאחר חקירה ובדיקה יתברר כי המפרק אינו יכול לפעול כנגד המבקש, או אז ימשכו ההליכים בבית משפט השלום.

תשובת המבקש עולה בקנה אחד עם עמדת הכנ"ר והמנהל המיוחד, והיא מקובלת עליי. בפסיקה מצאנו התייחסות לשיקולי שיוויון, הוגנות ויעילות בין נושי החברה, ומניעת יתרון בלתי הוגן לנושה שמיהר להגיש תביעה, על פני נושים אחרים (בעניין זה ראו: רע"פ 9008/01 מדינת ישראל נ' א.מ. תורגמן, פ"ד נז(5) 799, 808; ע"א (ת"א) 2957/06 לידן – יזום עסקים בע"מ נ' לאומי פיא – חברה לניהול קרנות נאמנות בע"מ, ). במקרה דנן, התביעות בבית משפט השלום עלולות להיראות כנסיון לעקוף את הליכי הפירוק ודיני הנשיה, תוך ייחוס חובות החברה לבעלי מניותיה, וגביית הנשיה מהם.
10. המבקש מפנה לדברי בית הדין הארצי לעבודה בפרשת סרי הנ"ל, שם התקיים ההליך כנגד העמותה ומנהלה, כדלקמן:

"על פי התשתית העובדתית המפורטת בכתב התביעה, טענות המערערת כלפי המשיבים נוגעות לכלל עובדי העמותה ונושיה ומצדיקות לכאורה הרמת מסך כלפיהם. לבטח כך הם הדברים כלפי מר מסיקה 'המואשם כי ביצע מעשי תרמית והונאת העמותה והונאת עובדיה'. בנסיבות שכאלה של הרמת מסך, אכן המקום לבירור טענות המערערת הינו המפרק ובית המשפט של הפירוק ולא בית הדין לעבודה" (שם, 432).

נראה בעיני כי המקרה שלפנינו שונה מזה שבפרשת סרי הנ"ל. יחד עם זאת אכן למפרק סמכויות רחבות לבדיקת קריסת החברה ולבדוק אם נעשו פעולות אסורות על ידי נושאי משרה ובעלי מניות. עומדת על כך צפורה כהן בספרה, פירוק חברות (2000), בציינה:

"לכונס הרשמי סמכויות חקירה נרחבות בהליכי פירוק, המוענקות לו באמצעות סעיפים 288 ו- 314(ב) לפוקדת החברות ותקנה 49 לתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז- 1987. בית המשפט רואה בכונס הרשמי גוף נייטראלי, המנהל חקירה ללא משוא פנים, ובדרך כלל יקבל את ממצאיו, המוגשים בדין וחשבון" (שם, ע' 240).

ובהמשך:

"לאחר קבלת הדו"ח על מצב עסקי החברה על הכונס הרשמי להגיש לבית המשפט 'דוח מקדמי על סכום ההון שהוצא, שנחתם ונפרע והסכום המאומד של הנכסים והחבויות, ואם החברה נכשלה – על הסיבות לכך'" (שם, ע' 241).

לבד מן הטעם שבית משפט של פירוק עוסק במכלול בסוגיות הנוגעות לחברה במצב של חדלות פרעון, יש לשקול אף את נושא "האדמיניסטרציה השיפוטית", למנוע מצב של התדיינויות כפולות ואף החלטות סותרות. (ראו ע"א 38/87 יששכרוב חיים נ' נרדניה חברה לביטוח בע"מ, ).

נוסף על האמור, בתגובתו של המשיב 3, עולה טענה כי המבקש דנן לא שימש אך כבעל מניות אלא כיהן בפועל גם כנושא משרה פעיל בחברה. לו אכן הדבר, הרי שהסמכות לחייב את המבקש בחובות החברה נתונה למפרק מכוח סעיף 373 לפקודת החברות, תוך חלוקת נכסי החברה בין הנושים על פי דיני הקדימה.

11. חרף האמור לעיל ייתכנו מקרים בהם בית המשפט יחליט שלא להעתר לבקשה כגון דא, כך למשל כאשר הדיון בערכאה האחרת נמצא בשלב סיום.
בית המשפט העליון (כב' השופט ח' מלצר) עמד על השיקולים בהעברת דיון מצד אחד, ולמצב התקדמות ההליך מצד שני, ברע"א 6153/07 יחזקאל כהן נ' עופר מדמון, , בקובעו:

"עיינתי בבקשה לרשות ערעור ובנספחיה ונחה דעתי שדינה להידחות. סעיף 20(א) לפקודת פשיטת הרגל קובע, כי משניתן צו כינוס "... לא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים. אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע". סעיף זה חל גם על הליך משפטי תלוי ועומד (ע"א 1516/99 לוי נ' חיג'אזי, פ"ד נה(4) 730, 740 (2001); ש' לוין וא' גרוניס פשיטת רגל (2000, 115). הוראה דומה לגבי חברה בפירוק מצויה בסעיף 267 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983. הוראות אלו נועדו להבטיח כי הטיפול בנכסי החייב או החברה שבפירוק ייעשה ככלל במרוכז, וזאת מטעמים של יעילות ושמירה על שוויון בין הנושים (ראו: רע"א 7945/99 שילר נ' לוי, פ"ד נד(2) 524, 527 (2000); ע"א 38/87 יששכרוב נ' ירדניה חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, , 9.8.87))? יחד עם זאת, לבית המשפט יש סמכות להעביר את הדיון לפסים של תביעה רגילה, אף כי סמכות זו לא תופעל כדבר שבשגרה (רע"א 3131/00 שילר נ' שחם, פ"ד נה (4) 157, 160 (2001)).
ובאשר לענייננו: בהגדרה של התביעה בבית משפט השלום נבדק תוקפו של חוזה המכר מבחינת הדין הכללי. גם אם תתקבל המסקנה שחוזה המכר תקף על פי הדין הכללי, יהיה צורך לבדוק את תוקפו מבחינת דיני פשיטת הרגל (ע"א 1516/99 הנ"ל, עמ' 743). בדרך כלל יש להעדיף, מטעמי יעילות, כי תביעה תתברר מבחינת שני מישורי הדין – הדין הכללי ודיני פשיטת הרגל – בגדרו של הליך אחד במסגרת פשיטת הרגל. על כן לו היינו במצב בו הדיון בתביעה בבית משפט השלום עוד לא התחיל, או שהוא היה בראשיתו, היה טעם בעמדת המבקש לפיה יש לבדוק את תוקפו של חוזה המכר, מבחינת כל היבטיו, בגדר הליך פשיטת הרגל. אולם אין חולק, כי התביעה בבית משפט השלום המתנהלת זה זמן רב והיא נמצאת בשלב דיוני מתקדם למדי. בנסיבות אלו, קטיעת הדיון בבית משפט השלום והתחלת הדיון בשאלת תוקפו של חוזה המכר לפי הדין הכללי מראשיתו במסגרת הליך פשיטת הרגל עלולה להביא דווקא לתוצאה הפוכה מזו הרצויה, היינו: הארכת הדיון וסירבולו. על כל לא מצאתי כי יש מקום להתערב בשקול דעתו של בית המשפט הנכבד קמא, אשר הורה על פיצול הדיון כאמור וקבע כי בנסיבות העניין ראוי שהתביעה שהוגשה בבית משפט השלום תוסיף להתנהל שם." (שם, פסקה 5-6).

הנה כי כן במקרה שלפני, כאמור לעיל, ב"כ המבקש ציין בבקשתו כי שני התיקים בבית משפט השלום נמצאים בשלב מוקדם של הדיון, כאשר רק לאחרונה הוגשו תצהירי התובעים, וטרם הוגשו תצהירי הנתבעים. (שם, פסקה 4).

תוצאה
12. לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה ומורה על עיכוב ההליכים נגד המבקש בת"א 9603/05 וכן בת"א 9604/05 בבית משפט השלום בירושלים.

תוך כך, אני מרחיב את סמכויות המנהל המיוחד, ומורה לו לחקור ולבדוק את הנסיבות אשר הביאו לקריסתה של החברה, ולקבוע מי האחראים לכך ומה חלקו של אחד ואחד באחריות. בחקירה זו, יבחן המפרק את חלקם של כל השותפים בהקמת וניהול החברה, ללא תלות בתוארם ובתפקיד אשר מיוחס להם, אלא לאור פעילותם בפועל.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תביעה לפירוק חברה

  2. פירוק חברה רווחית

  3. נכס של חברה בפירוק

  4. עורך דין פירוק חברה

  5. פירוק חברה עקב סכסוך

  6. בקשת נושה לפירוק חברה

  7. ערבות לחוב חברה בפירוק

  8. עיכוב ביצוע פירוק חברה

  9. פירוק חברה חדלות פירעון

  10. היטל השבחה חברה בפירוק

  11. פטור מאגרה לחברה בפירוק

  12. פירוק חברה מטעמי צדק ויושר

  13. הגשת תביעה נגד חברה בפירוק

  14. דוח רואה חשבון בהליך פירוק

  15. התיישנות ממועד צו פירוק חברה

  16. סמכות עניינית פירוק חברת חוץ

  17. מס רווחי הון בפירוק חברה מרצון

  18. חוק גל: בקשה לפירוק חברה חקלאית

  19. פירוק חברה עקב חוב שנוי במחלוקת

  20. בקשה לפירוק חברה על ידי המנכ''ל

  21. יחסי עובד מעביד לפני פירוק חברה

  22. צו עיכוב יציאה מהארץ בפירוק חברה

  23. אי דיווח על רווח הון בפירוק חברה

  24. פירוק חברה עקב סכסוך בין מנהלים

  25. היטל השבחה מקרקעין של חברה בפירוק

  26. הגדלת כמות הזמנות לפני פירוק חברה

  27. מע''מ על חלוקת נכסים בפירוק חברה

  28. בקשה למתן צו פירוק חברה בגין חובות

  29. תביעה נגד יועץ משפטי של חברה בפירוק

  30. זכות הסירוב הראשונה בהליך פירוק חברה

  31. רישום שעבוד על רכב בהליכי פירוק חברה

  32. האם אפשר לקיים בוררות עם חברה בפירוק ?

  33. תביעה אישית נגד אורגנים של חברה בפירוק

  34. עיכוב הליכים נגד בעל מניות בחברה בפירוק

  35. זכות עיכבון של רואה חשבון - חברה בפירוק

  36. העדפת נושים אסורה בעל מניות בחברה בפירוק

  37. צו עיכוב יציאה מהארץ נגד מנהל חברה בפירוק

  38. תניית שימור בעלות בתוצרת חקלאית לחברה בפירוק

  39. קיזוז בגין יתרת חוב בחשבון בנק של חברה בפירוק

  40. ערעור על חיוב אישי של בעל מניות בחברה בפירוק

  41. האם "הימנעות מביצוע התשלום" עילה לפירוק חברה ?

  42. סמכות להורות על המשך דיון בתביעה נגד חברה בפירוק

  43. המפרק הנוכחי ביקש להגיש תביעה אישית נגד המפרק הקודם

  44. הפקדת כספים באוצר לרכישת מכוניות מחו''ל - פירוק חברה

  45. בקשת מפרק הזמני של חברה להורות לחברה זרה בהודו להעביר כספים לקופת הפירוק

  46. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון