קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עיכוב תביעה ייצוגית עד להכרעה בבג''צ: 1. לפניי בקשה לעכב את ההליכים בתובענה דנן ובבקשה לאשרה כתביעה ייצוגית, עד לסיום ההליכים המשפטיים בבג"צ 746/07 . רקע עובדתי ודיוני 2. ביום 24/1/07 הוגשה לבית המשפט הגבוה לצדק עתירה על-ידי 5 נשים ועל-ידי המרכז לפלורליזם יהודי נגד משרד התחבורה, המבקשת ודן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ. עניינה של העתירה ב"קווי המהדרין" בתחבורה הציבורית, אשר תנאי הנסיעה בהם מותאמים לציבור החרדי. העתירה התמקדה בהפרדה הנהוגה בין גברים לנשים בקווי המהדרין. בעתירה נטען כי אין מקום להפעלת קווים אלו בטרם הסדרה בדין, שתעשה לאחר בדיקה עובדתית באשר לצורך בהם ולאחר קביעת אמות מידה להפעלתם. כמו כן נדרש, בין היתר, כי במקביל לכל קו מהדרין יופעל קו בלא הפרדה בעל תוואי, תדירות ומחיר זהים. החלטתו של בית המשפט הגבוה לצדק מיום 21/1/08 קבעה כי נקודת המוצא היא ש"אין כל פסול ברעיון של אוטובוסים שיש בהם הפרדה הבאה בהיענות לצרכי הציבור החרדי", אולם הפרדה כזו יש להסדיר במישור הנורמטיבי. לפיכך הוצע להקים פורום חדש לבחינת הסדר קווי המהדרין אשר ימונה על-ידי שר התחבורה. שר התחבורה אכן מינה ועדה "לבדיקת הסדרי ההסעה בתחבורה הציבורית בקווים המשמשים את המגזר החרדי". כעולה מהחלטת בית המשפט העליון מיום 15/12/08, הוועדה יושבת בימים אלו על המדוכה ולאחר מכן תגבש את מסקנותיה. הודעת עדכון בעניין תוגש לבית המשפט הגבוה לצדק ביום 1/3/09. 3. ביום 31/8/08 הוגשה התובענה דנן והבקשה לאשרה כתביעה ייצוגית. עניינה של התביעה בהפלייתם לרעה של הנוסעים בקווי האוטובוס הרגילים של המבקשת שבין ירושלים לחיפה, לעומת הנוסעים בקווי המהדרין שבין ירושלים לחיפה. טענת ההפליה מכוונת כלפי שני עניינים: האחד, ההפרש בין מחיר נסיעה בקו רגיל לבין מחיר נסיעה בקו מהדרין, שהוא זול יותר; השני, מתן שירות מועדף לנוסעים בקווי המהדרין, המתבטא בכך שהקו החרדי אוסף או מפזר את הנוסעים בריכוזי האוכלוסייה החרדית ולא רק בתחנות המרכזיות. המשיבה ביססה את עילת תביעתה על סעיף 3 לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים, בכניסה למקומות בידור ומקומות ציבוריים, התשס"א-2000, על סעיף 19 לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982 ועל חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979. הסעדים המבוקשים על-ידי המשיבה הם השבה של דמי הנסיעה או פיצוי בשיעור הפרש דמי הנסיעה שנגבה מהנוסעים בקו רגיל. כמו כן התבקש פיצוי בשיעור מחיר כרטיסי נסיעה עירוניים המקביל לשירותי ההסעה שלהם זוכים הנוסעים בקו למהדרין. 4. המבקשת הגישה תגובה לבקשת האישור ובה טענה, בין היתר, כי הוזלתם של דמי הנסיעה בקווי המהדרין מהווה אבחנה מותרת שיסודה בנתוניו הסוציאליים והכלכליים של הציבור החרדי. ועוד נטען, כי ההנחות לציבור החרדי ניתנות מכיסה הפרטי של המבקשת. אלא שבה בעת הגישה המבקשת את בקשת עיכוב ההליכים שלפניי. לטענת המבקשת, סוגיית הפעלת קווי מהדרין על כל היבטיה, לרבות תמחור הנסיעות בהם, זוכה לבירור מעמיק ומקיף במסגרת הדיון בעתירה ובוועדה שהוקמה בעקבות הגשתה. לטענתה, ההליך המתנהל בית המשפט הגבוה לצדק הוא הליך in rem, שסופו בפסק דין חפצא בעניין מעמדם של קווי המהדרין, ובכוחו יהיה לחייב את כולי עלמא כמעשה בית דין. גם אם מדובר בהליך in personam, הרי גם אז יהיה בכוחו של פסק-הדין לחייב הן את הצדדים להליך והן צדדים זרים לו בעלי "קרבה משפטית", ובכללם המשיבה ודומים לה. על רקע זה טוענת המבקשת כי אין טעם בניהול דיונים כפולים בסוגיה נושא התובענה, ועל כן יש לעכב את הדיון בה. 5. המשיבה התנגדה לבקשה. לטענתה, חוסר הזהות בין הצדדים לתביעתה שלה לבין הצדדים לעתירה, כשהוא לעצמו, מצדיק את דחייתה של הבקשה לעיכוב ההליכים. המשיבה הדגישה עוד כי קיים שוני מהותי בין שני ההליכים מבחינת העילות, הצדדים והסעדים שהתבקשו בכל אחד מהם. כך, שאלת חוקיות ההפליה במחיר הנסיעה בקווים השונים, להבדיל משאלת חוקיות ההפרדה בין המינים בקווי מהדרין, אינה עומדת להכרעה במסגרת העתירה. העתירה מכוונת כנגד עצם ההפרדה בין המינים ואינה מעלה דרישה לפיצוי כספי בשל אי חוקיות ההפליה במחיר השירות ובתנאיו, ועל כן בית המשפט הגבוה לצדק לא יידרש לסעד המבוקש. לבסוף נטען כי נוכח מכלול הנסיבות, ובכלל זה קיום אינטרס לגיטימי של המשיבה בבירור התובענה על מנת לקבל פיצוי כספי, והעובדה שמדובר בתביעה שעילתה בזכות חוקתית, אין להורות על עיכוב ההליכים. דיון והכרעה 6. סמכותו של בית המשפט לעכב הליכי תובענות ייצוגיות, לרבות בקשות לאישורן, נוכח קיומו של הליך אחר המעורר שאלות דומות, הוכרה עוד בהלכה הפסוקה שקדמה לחקיקתו של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006. ראו: רע"א 3765/01 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' קפלן, . על פי הלכה זו, תכלית עיכוב ההליכים היא מניעת כפל התדיינות, העלול להכביד על בית המשפט ועל הצדדים ולגרום לבזבוז זמן ומשאבים ולהכרעות סותרות, ושיקולים אלו יפים ביתר שאת כאשר מדובר בהליכי תובענות ייצוגיות. לצורך עיכוב ההליכים אין צורך בזהות מוחלטת בין שני ההליכים ואף אין צורך בזהות בין הצדדים. הגשמתה של תכלית הדוקטרינה עשויה להצדיק עיכוב הליכים גם כאשר קיימת בין שני ההליכים חפיפה חלקית בלבד, וגם כאשר פסק הדין בהליך האחד לא יכריע בכל השאלות העומדות על הפרק בהליך השני, אך יהא בו כדי לצמצמן ולסייע בהכרעה בהן (ראו: רע"א 801/01 קפלן נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ ; ת"מ 101/07 בש"א 30027/07 (מחוזי ת"א) רשות השידור נ' לוי ). 7. לאחר ששקלתי את טענות ב"כ הצדדים על פי אמות מידה אלו הגעתי למסקנה, כי מן הדין להיעתר לבקשה לעיכוב ההליכים. להלן יפורטו הנימוקים למסקנתי זו. נראה, כי פסק-דין בעתירה בבית המשפט הגבוה לצדק עשוי להשליך על תובענת המשיבה ולצמצם את השאלות המתעוררות בה. אמנם, העתירה מתמקדת בהפרדה בין גברים לנשים בקווי המהדרין, בעוד שהמשיבה לא מלינה על הפרדה כזו. אך בכך אין כדי לגרוע מהעובדה שעניינה הרחב של העתירה הוא סוגיית הפעלתם של קווי המהדרין על כל היבטיה. במצב דברים זה סביר להניח, כי מסקנות הוועדה והכרעתו של בית המשפט הגבוה לצדק בעתירה תהיינה אף הן רחבות ותכלולנה התייחסות לכל אמות המידה שלפיהן יופעלו קווי המהדרין והקווים המקבילים להם, לרבות אלו הנוגעות למחיר הנסיעה ולתנאי הנסיעה, סוגיות העולות בתובענת המשיבה. בהקשר זה יוטעם, כי במסגרת העתירה הציעו העותרים הסדר קווי מהדרין העולה, לטענתם, עם הוראות החוק, אשר אחד ממרכיביו הנו התרתם של מספר מצומצם של קווי מהדרין "בכפוף לקיומו של קו חילופי, בו לא קיימת הפרדה, הפועל בתוואי ובתדירות דומים ובתעריף זהה". בבקשתם של העותרים לצו על תנאי נדרש משרד התחבורה להפעיל במקביל לכל קו מהדרין קו "ללא הפרדה בעל תוואי זהה, תדירות ומחיר זהים". המבקשת מצידה העלתה בתשובתה בבג"צ טענות דומות לאלו שהעלתה בתשובתה לבקשת האישור, וביניהן הטענה כי אין מדובר באפליה פסולה שכן ההוזלות לא מסובסדות על ידי קופת הציבור. על רקע טענות אלה, בהחלטתו מיום 21/1/08 ציין בית המשפט הגבוה לצדק כי אחת הבעיות שמעוררת העתירה היא "שאלות מחיר". נכון הדבר, שפסק-דין בעתירה לא ייתר את הדיון בבקשת האישור. עם זאת, הכרעתו הצפויה של בית המשפט הגבוה לצדק בעתירה, ובפרט בדרישתם דלעיל של העותרים לחייב את משרד התחבורה ואת חברות התחבורה להפעיל קווים מקבילים בעלי "תוואי זהה, תדירות ומחיר זהים", נוגעת במישרין לפלוגתא מרכזית שמעוררת בקשת האישור, ובתור שכזו עשויה לצמצם באופן משמעותי את השאלות השנויות במחלוקת ולסייע בהכרעה בשאלות שתוותרנה לדיון. יוטעם כי המבקשת אינה חולקת על כך, שפסק הדין שיינתן בעתירה יחייב אותה גם ביחסיה עם המשיבה ועם יתר חברי הקבוצה שמבוקש לייצגה. על רקע האמור לעיל מקובלת עלי עמדתה של המבקשת, כי נוכח הבירור המעמיק והמקיף שלו זוכה סוגיית הפעלת קווי המהדרין במסגרת העתירה, אין בשלב זה מקום לקיום הליך מקביל נוסף. לאור האמור לעיל, אני נעתר לבקשה ומורה על עיכוב ההליכים כמבוקש. עם מתן פסק-דין בעתירה, יגישוהו ב"כ הצדדים לתיק בית משפט זה. בתוך כך יודיעו, מה הם לומדים ממנו לעניין המשך ההליכים כאן. בג"ץ (בית המשפט הגבוה לצדק)תביעה ייצוגית