קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פגיעה בעמוד השדרה מיקרוטראומה: השופט יגאל פליטמן בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו (השופטת נטע רות ונציגות הציבור גב' בת שבע הולצמן וגב' אפרת אלמוג; ב"ל 2068/06) , בו נדחתה תביעת המערער להכיר בליקויו בעמוד השדרה הצווארי כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. עיקרי עובדות המקרה והליכים קודמים בעניינו של המערער 2. המערער, יליד 1977, עבד במשך 8 שנים בחברת אלנור טכנולוגיות בע"מ כעוזר טכנאי בהתקנות ובטיפול בבדיקות ציוד לכיבוי אש. עבודתו של המערער היתה כרוכה בעבודה פיזית אינטנסיבית מדי יום וכללה: הובלה, פריקה ונשיאה של מטפים, לרוב במשקל 9 קילוגרם, וציוד של גלגלוני כיבוי אש וזרנוקים, השוקלים עשרות קילוגרמים, מרכבים למפעל ובחזרה. איסוף מטפים, וציוד כבד מבתי עסק גדולים לרכב המפעל, ללא אמצעי הרמה. בדיקת מטפים -בדיקת לחץ, בדיקה חיצונית, צביעה ומילוי המיכל בהתאם לצורך. על מנת למלא מטף היה צריך להתכופף לשק חומר המילוי ולגרוף בכף את החומר למעלה אל תוך המיכל, תוך שימוש בפעולה חוזרת של כיפוף ועמידה במהירות עד מילוי המיכל. במשך 5 שנים היה המערער ממלא מאות מטפים ביום במהלך מחצית מכל חודש, תוך התכופפות במשך אלפי פעמים. "השמשת המיכל" - סינון חומר מתוך המטפים באמצעות ריקון המיכל ביד, דרך מסננת, לתוך מיכל ריק. באופן בו צריך לחזור על פעולת ההרמה, הפיכת המיכל על גבי מסננת והורדתו במשך מספר רב של פעמים. כאשר מפעם לפעם יש לנקות את המסננת. לאחר הריקון והסינון עלה הצורך במילוי המיכל, כמפורט לעיל. העלאת ארונות ציוד כיבוי חדשים בגדלים משתנים עשויים פח ופיברגלס, במשקל משמעותי, לגלריית אחסון העולה על גובה של 2.5 מטר, ללא כל אמצעי הרמה. הרמת ציוד כבד בבניינים בהם טרם הופעלה מעלית, ללא אמצעי הרמה, דרך המדרגות. התקנת הציוד הכבד בבניינים תוך שימוש במקדחים ופטישון. פעולות ההתקנה הצריכו כוח פיזי רב של כיפוף הגב וגרמו דרך קבע לרעד בכל הגוף. 3. תביעת המערער למוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) לתשלום דמי פגיעה נדחתה, בין היתר, מן הטעם שהנזק בצוואר התפתח על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה. מכאן תביעת המערער לבית הדין האזורי. 4. ביום 28.8.07 דחה בית הדין האזורי את תביעת המערער מאחר ולא התקיימה תשתית עובדתית להכרה בפגיעה ממנה סובל המערער במסגרת תורת המיקרוטראומה. בנסיבות אלו דחה בית הדין האזורי את בקשת המערער למינוי מומחה בעניינו. במסגרת ישיבת קדם ערעור בבית הדין הארצי, מיום 5.3.08, הסכימו הצדדים כי עניינו של המערער יוחזר לבית הדין האזורי על מנת שימונה מומחה יועץ רפואי לבדיקת הקשר הסיבתי על פי הלכת המיקרוטראומה. להסכמת הצדדים ניתן תוקף של פסק דין ביום 24.3.08. 5. בהתאם לנקבע בפסק בית דין זה, מינה בית הדין האזורי, ביום 5.8.08, את ד"ר אורי בלנקשטיין כמומחה יועץ רפואי (להלן - המומחה). ביום 28.8.08 פנה המערער לבית הדין האזורי בבקשה לפסילת המומחה ולמינוי מומחה אחר תחתיו. המערער טען כי המומחה מעניק באופן קבוע ורציף חוות דעת עבור חברות ביטוח כנתבעות וכי חוות הדעת הינן באופן סיסטמתי לטובת חברות הביטוח וכנגד תובעים. בית הדין האזורי דחה בקשת המערער לפסילת המומחה, ביום 4.11.08. בית הדין קבע כי מאחר ובהליכים אלו אין מעורבת חברת ביטוח הרי שאף מראית פני הצדק איננה יכולה להצדיק פסילתו של מומחה. על החלטה זו לא הוגשה בקשה לרשות ערעור לבית דין זה. 6. בחוות דעתו, מיום 29.8.08, קבע המומחה כזאת: "א.התובע סובל משתי בעיות אורטופדיות כאבי צוואר; כאבי גב תחתון. הבעיה העיקרית הינה כאבי צוואר. ב. לדעתי, אין קשר סיבתי בין אופי עבודתו לבין המחלה במועד שבאה. בעבודתו במילוי מטפי כיבוי אש וכן בפעולות השמשה של מיכלים ישנים, לא היה עומס על הצוואר. גם בעבודתו בהתכופפות, הרמה, סיבוב לא היה עומס על חוליות הצוואר. משך עבודתו כעוזר טכנאי בהתקנות וטיפול בציוד לכיבוי אש היה קצר יחסית (8 שנים). ג. לא מדובר בסדרה של פגיעות זעירות מסוג מיקרוטראומה. מדובר בתהליך תחלואתי מולד - היצרות התעלה הגרמית של עמוד השדרה הצווארי (spinal stenosis) שגרמה לכאבי צוואר וחולשה בקבוצות השרירים של הגפיים העליונות. ד. עבודתו של הנ"ל לא החישה את בואה של המחלה. אלמלא העבודה בואה של המחלה לא היה נדחה. הכאבים והניתוח בהמשך, היו מופיעים על כל מקרה ללא קשר לסוג עבודתו או מקצועו. ה. השפעת העבודה על הופעת המחלה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים. הגורם האחר: מצב תחלואתי מולד של היצרות תעלת השדרה הגרמית הצווארית והניתוח בהמשך." 7. לאור חוות הדעת החד משמעית והמנומקת של המומחה, פסק בית הדין האזורי, ביום 18.2.09, כי יש לדחות את תביעת המערער. בית הדין האזורי קבע כי לא נעלמה מעינו טענת המערער הסבור כי על בית הדין לקבל את האמור בחוות הדעת מטעמו של ד"ר נרובאי (להלן - המומחה מטעם המערער), אלא שלעניין זה צודק המוסד בטענתו כי אל לו לבית הדין להזדקק לחוות שניתנה לאחד הצדדים תמורת תשלום, אשר אינה יכולה לבוא במקום חוות דעת של מומחה ניטראלי אשר מונה על ידי בית הדין. מכאן הערעור שבפנינו. 8. בישיבת קדם ערעור בפני בבית דין זה, מיום 10.6.09, הסכימו הצדדים כי באת כוח המוסד תכתיב לפרוטוקול סיכומיה וכי בא כוח המערער יגיש סיכומיו תוך 45 יום. עיקר טענות הצדדים בערעור שלפנינו 9. המערער טען, באמצעות בא כוחו, כי המצב הבריאותי הלקוי ממנו הוא סובל נובע ממיקרוטראומה מתמשכת על רקע עבודתו. הפעולות שנדרש לבצע במסגרת עבודתו הביאו לכיפופים חוזרים ונשנים בצווארו, כתפו וגבו, אשר לוו בהעמסת משקל ניכר על גב המערער. לטענת המערער בית הדין טעה עת דחה בקשתו לפסילת המומחה ומינוי מומחה חלופי תחתיו. דעת המומחה הייתה מוסטת עוד בטרם חיווה דעתו נוכח עיסוקו של המומחה במכון מדיטון המעניק חוות דעת רפואיות לחברות ביטוח כנתבעות. מעיון בתיק בית דין אזורי אחר בו נתבקשה חוות דעת המומחה עולה כי גישתו מחמירה מהקריטריונים שנקבעו בפסיקה בסוגיית המיקרוטראומה. לפיכך יש להסיק כי חוות הדעת מבוססת על הנחה משפטית לא נכונה. לטענת המערער, מבירור שנערך עולה כי לא נמצא מקרה בו הכיר המומחה בפגיעה כלשהי כמיקרוטראומה. בית הדין האזורי טעה עת לא ייחס את המשקל הנכון לנייטראליות ההכרחית במומחה מטעם בית המשפט. בכך נמנע מן המערער יומו בבית הדין. 10. עוד טען המערער כי בית הדין טעה עת קיבל חוות דעת המומחה כמות שהיא ובכלל זה את קביעת המומחה לפיה המערער סובל מכאבי צוואר, שעה שמהתשתית העובדתית שהועברה למומחה ניתן ללמוד כי למערער בעיה אורטופדית כוללת. גישת המומחה, לפיה לא קיים קשר סיבתי מן הטעם כי המערער עבד זמן קצר יחסית (8 שנים), מחמירה מהגישה הקיימת בפסיקה. בית הדין טעה כאשר התעלם לחלוטין מחוות דעת המומחה מטעם המערער, אשר קבע כי נכות המערער נובעת ממיקרוטראומה. בית הדין טעה עת לא הפעיל את הספק לטובת המערער. 11. המוסד לביטוח לאומי טען מנגד כי טענת המערער לעניין פסילת המומחה ראויה להידחות לגופה. המומחה הכיר בתביעות מבוטחים רבות. הטעם לפיו יש לפסול המומחה מאחר והוא נותן חוות דעת לחברות ביטוח רלוונטי להליכים נזיקיים. בחוות דעת המומחה תשובות לכל השאלות שהמומחה נשאל. קביעת המומחה לפיה מדובר בתהליך תחלואתי מולד אינה סותרת את התשתית העובדתית של בית הדין. מחוות דעת המומחה עולה חד משמעית כי אין קשר בין סוג עבודת המערער למחלת המערער בצוואר. אשר לעניין הגב, אף המומחה מטעם המערער התייחס רק לעמוד השדרה הצווארי. אשר לדעתנו 12. לאחר שעיינו בכלל החומר המונח בפנינו ונתנו דעתנו למכלול טענות הצדדים ולפסק דינו של בית הדין האזורי, הגענו לכלל מסקנה כי יש לדחות תביעת המערער. לא מצאנו טעם משפטי המצדיק את התערבותנו בפסק הדין האזורי המנומק. אי לכך הרינו מאשרים את פסק דינו של בית הדין האזורי בהתאם לתקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991. עם זאת, לא נצא ידי חובת נימוק הדין מבלי ההדגשים הבאים. 13. טענת המערער לפיה יש לפסול את המומחה - מאחר והמומחה עובד במכון מדיטון המעניק חוות דעת רפואיות לחברות ביטוח כנתבעות - ראויה להידחות. הטענה יפה לדיני הנזיקין בה חברת הביטוח ניצבת מול הניזוק, אך אינה רלוונטית לענייננו משמדובר בתביעה של פגיעה בעבודה כנגד המוסד לביטוח לאומי. המומחה אינו מזוהה עם צד מהצדדים. 14. אין במסקנת המומחה, לפיה מדובר בתהליך תחלואתי מולד בכדי לסתור את פסיקת בית דין זה בעניינו של המערער. הכרעת בית הדין הארצי לפיה הונחה תשתית עובדתית להכרה בפגיעה במסגרת תורת המיקרוטראומה אינה מחייבת קיום קשר סיבתי בין העבודה לבין הפגיעה. 15. יש לדחות טענת המערער לפיה אין לקבל חוות דעת המומחה מאחר והמומחה קבע כי הבעיה העיקרית הינה כאבי צוואר בלבד, הגם כי, לטענת המערער, ניתן ללמוד מהתשתית העובדתית על בעיה אורטופדית כוללת. מעיון בתביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה עולה כי המערער הצהיר שהאיבר הפגוע בשל עבודתו הינו עמוד השדרה הצווארי בלבד. אף חוות הדעת מטעם המערער מתייחסת רק לפגיעה בעמוד השדרה הצווארי. ככל שלמערער טענות על איבר פגוע אחר עליו להגיש תביעה נפרדת לפקיד תביעות המוסד. 16. חוות דעת המומחה הינה מפורשת ונהירה. המומחה קבע חד משמעית כי מדובר בתהליך תחלואתי מולד - היצרות התעלה הגרמית של עמוד השדרה הצווארי שגרמה לכאבי צוואר ולחולשה. עוד נקבע כי אלמלא העבודה בואה של המחלה לא היה נדחה. חוות דעת המומחה המנומקת שללה באופן מובהק את קיומו של קשר סיבתי בין עבודת המערער לפגיעה ממנה הוא סובל. בהיעדר קשר סיבתי יש לדחות הערעור שלפנינו להכרה בפגיעה על דרך המיקרוטראומה. בית הדין נוהג ליתן משקל רב לחוות דעת המומחה מטעמו ביחס לחוות דעת מטעם אחד הצדדים, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת מעצם העובדה שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין. לא מצאנו בנסיבות המקרה לסטות מכלל זה. הנה כי כן, נוכח כלל האמור, בדין נדחתה תביעת המערער בבית הדין האזורי ובדין יש לדחותה מלפנינו. 17. סוף דבר - הערעור נדחה. אין צו להוצאות.עמוד השדרהמיקרוטראומה