קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיטורי עובדת בהריון בגלל אי התאמה: 1. עניינה של העתירה שבפנינו עניינה בשאלת תוקף פיטוריה של התובעת מעבודתה בנתבעת וזכאותה לסעדים בגין הפרת הסכם העבודה, הפרת הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה תשמ"ח-1988 (להלן: "חוק שיוויון הזדמנויות"), חוק עבודת נשים תשי"ד-1954 (להלן: "חוק עבודת נשים") חוק שיווי זכויות האשה תשי"א-1951 (להלן: "חוק זכויות האשה") וחוקי היסוד: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק. כן עותרת התובעת לחיוב הנתבעת בפיצוי בגין 60 יום שלאחר הלידה ולזכויות סוציאליות בגין תקופה זו. 2. בכתב ההגנה נטען כי התובעת הועסקה בחוזה אישי במשך כחודשיים בלבד ופוטרה על ידי הנתבעת בשל אי התאמה ואי שביעות רצון מתפקודה, וזאת לאחר עריכת שימוע כדין ותוך מתן הודעה מוקדמת. פיטוריה של התובעת נעשו כדין ובתום לב ואינם קשורים כלל להריונה או להפליה מכל סיבה שהיא או תוך הפרת הוראות חיקוק שהוא. 3. הצדדים הגישו עדויות ראשיות בתצהיר. מטעם התובעת העיד בפני בית הדין מר ארתור וייס, אשר שימש מנהל הנדסה אזרחית בנתבעת בתקופה הרלבנטית (להלן: "מר וייס"). מטעם הנתבעת הוגשו תצהירים של מר אילן מירון מהנדס קונסטרוקציה במערך הנדסה אזרחית בנתבעת (להלן: "מר מירון"); הגב' סילביה כהן, מנהלת יחידת משאבי אנוש בנתבעת (להלן: "גב' כהן"). דיון והכרעה 4. התובעת בוגרת הטכניון בחיפה במגמת הנדסה, הוסמכה בשנת 2000 כמהנדסת אזרחית ובעלת רישיון בתוקף להנדסת מבנים מחודש אוגוסט 2006. 5. הנתבעת הינה חברה בע"מ העוסקת בתכנון של מערכות מים ותשתית. 6. בעקבות מודעה שפרסמה הנתבעת בעיתונות להעסקת מהנדס אזרחי, זומנה התובעת לראיון עבודה בנתבעת. לתובעת נערכו שני ראיונות עבודה: הראיון הראשון ביום 21/11/06, נערך על ידי מר מירון, כמי שעתיד להיות הממונה הישיר על התובעת, וראיון נוסף נערך על ידי מר וייס, אשר שימש כמנהל מערך הנדסה אזרחית בנתבעת והממונה על מר מירון. 7. התובעת התקבלה לעבודה בנתבעת לתפקיד "מהנדסת תכנון מפורט ושרטוט קונסטרוקציה". ביום 4/12/06 נחתם הסכם העסקה בין הצדדים (נספח א' לכתב התביעה - להלן: "הסכם העבודה"). התובעת החלה את עבודתה בנתבעת ביום 18/12/06, בהתאם להסכם העבודה. 8. ביום 27/2/07 נמסרה לתובעת הודעת פיטורין (נספח ב' לכתב התביעה) לפיה עבודתה בנתבעת מופסקת בשל "אי התאמה" וזאת החל מיום 2/3/07. במועד בו נמסרה לתובעת הודעת הפיטורין היתה התובעת בשבוע ה-17 להריונה (נספח ה' לכתב התביעה) בכפוף למחלוקת בין הצדדים בשאלת המועד בו נודע לנתבעת על היותה של התובעת בהריון. המסגרת הנורמטיבית 9. סע' 9(א) לחוק עבודת נשים, תשי"ד - 1954 (להלן: "חוק עבודת נשים") קובע: "לא יפטר מעביד עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות." תקופת ההעסקה של התובעת בנתבעת נמשכה כחודשיים וחצי בלבד ולפיכך הוראות סע' 9 הנ"ל לחוק עבודת נשים אינן חלות בענייננו. 10. סע' 2(א) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח - 1988 (להלן: "חוק שוויון הזדמנויות"), בנוסחו כיום, קובע: "לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, לרבות מחמת תדירותו או משכו, כמשמעותו בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, הצפוי להם, בכל אחד מאלה: ..... (5) פיטורים או פיצויי פיטורים; ..... ". הפסיקה הרחיבה את תחולת האיסור להפלות אישה בשל היותה בהריון גם במקרים בהם אין תחולה להוראות חוק שוויון הזדמנויות מכח סע' 21(ג) לחוק זה: "... הפליה בפיטורים מעבודה של אישה, רק בשל היותה בהריון, מהווים על פי שיטת המשפט בישראל, שמשפט העבודה הוא חלק אינטגרלי ממנה, ועל פי ערכי היסוד שלה, הפליה אסורה ופסולה, המנוגדת לעיקרון השוויון. האיסור על הפליה בעת פיטורים קיים גם במקום בו לא חל החוק בשל הוראת סע' 21(ג) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, פיטורים בדרך זו מהווים קיום של חוזה העבודה שלא בתום לב." (ע"ע 1353/02 מרגלית אפלבוים נ' ניצה הולצמן, , ניתן ביום 22/9/03). בסע' 9 לחוק שוויון הזדמנויות, שעניינו "נטל ההוכחה" נקבע: "(א) בתובענה של דורש עבודה או של עובד בשל הפרת הוראות סעיף 2, תהא חובת ההוכחה על המעביד כי פעל שלא בניגוד להוראות סעיף 2 - (1) לענין קבלה לעבודה, קידום בעבודה, תנאי עבודה, שליחה להכשרה או השתלמות מקצועית, או תשלום פיצויי פיטורים - אם קבע המעביד לגביהם תנאים או כישורים, ודורש העבודה או העובד, לפי הענין, הוכיחו כי נתקיימו בהם התנאים או הכישורים האמורים; (2) לענין פיטורים מהעבודה - אם הוכיח העובד שלא היתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו." האם פיטורי התובעת נעשו בשל היותה בהריון? 11. לטענת התובעת פיטוריה נעשו בניגוד להוראות חוק שוויון הזדמנויות בשל היותה הורה לעתיד ובעקבות הודעתה למר מירון על היותה בהריון. על מנת להעביר את נטל ההוכחה לעניין זה לכתפי הנתבעת, בהתאם להוראת סע' 9(א) לחוק שוויון הזדמנויות, על התובעת להראות כי לא היה בהתנהגותה ובמעשיה בתקופת עבודתה בנתבעת, כדי להביא לפיטוריה. 12. מהעדויות עולה כי במהלך תקופת העסקתה, התלוננה התובעת מספר פעמים בפני מר מירון בנוגע למטלות אותן נדרשה לבצע, ואשר לטענתה, אינן תואמות את תפקידה על פי הסכם העבודה. בין המטלות עליהן הלינה התובעת, היו מטלות שרטוט, לרבות תיקוני שרטוטים של מהנדסים אחרים ועבודות מזכירות (עמ' 12 לפרוטוקול). טענת התובעת לפיה מטלות אלו חרגו מתחום תפקידה על פי הסכם העבודה אינה מתיישבת עם חומר הראיות לרבות הגדרת התפקיד בהסכם העבודה, לפיה התפקיד כולל גם עבודות שרטוט. בניגוד לטענת התובעת בחקירה הנגדית, הרי שבהסכם העבודה לא מצויין כי עבודות השרטוט שיוטלו עליה יהיו קשורות לתכנונים שלה בלבד. התובעת אישרה בחקירתה הנגדית כי גם במשרדים בהם עבדה בעבר עסקה בין היתר בעבודות שרטוט (עמ' 12 לפרוטוקול). בהמשך חקירתה בהקשר לתיקוני שרטוטים של עובדים אחרים העידה התובעת "אני יכולה להבין שצריך פה ושם לעזור" (עמ' 13 לפרוטוקול). בנסיבות המתוארות לא הוכח כי טענות התובעת שהעלתה בפני מר מירון כנגד המטלות שהוטלו עליה היו מוצדקות. 13. עוד עולה מחומר הראיות כי לאורך תקופת העסקתה הקצרה נהגה התובעת לאחר לעבודתה בנתבעת, כעולה מדו"חות הנוכחות שהציגה הנתבעת (נספח ב' לכתב ההגנה). בחקירתה הנגדית אישרה התובעת את נכונות הדו"חות, כאשר תשובותיה ביחס לנתונים העולים מהם היו מתחמקות: "זה לא נקרא. זה עניין של דקות" "אני זוכרת שהיתה איזה הרצאה שהייתי צריכה להשתתף בה, או שלא הרגשתי טוב באותו היום..." (עמ' 7-8 לפרוטוקול). 14. בחקירתה הנגדית אישרה התובעת כי כבר בתחילת עבודתה בנתבעת, נתקלה בקשיים בהפעלה ושימוש בתכנה הנדסית בשם "סטרפ" (עמ' 10 לפרוטוקול), זאת שעה שבקורות החיים שהעבירה לנתבעת עובר לקבלתה לעבודה (נספח א' לכתב ההגנה), מצויין בין היתר כי לתובעת ידע בתוכנת "סטרפ" וכי היא עסקה בעבר בתכנון מבנים באמצעות תוכנה זו. טענת התובעת לפיה הבהירה בפני מר מירון עוד במהלך ראיון העבודה כי היא לא עשתה שימוש בתוכנה זו במשך שנתיים ואף ביקשה לקבל קורס ריענון לשם כך, אינה מתיישבת עם עדותה בחקירה הנגדית, ממנה עולה כי רק כשבועיים לאחר תחילת עבודתה, עת נתקלה בבעיות ביישום התוכנה, ביקשה לקבל ריענון (עמ' 10 לפרוטוקול). בהמשך עדותה שם הבהירה התובעת כי לא ביקשה לקחת חלק בקורס הריענון במהלך הראיון. עוד העידה בחקירתה כי המגבלות שלה בשימוש בתוכנה היו "פעוטות" וכלשונה "זה עניין של מספר ימים תוך כדי עבודה בנתבעת. חשבתי שאני יודעת מספיק" (עמ' 11 לפרוטוקול). 15. טענת התובעת כי במשך תקופת העסקתה, הנתבעת הביעה שביעות רצון מעבודתה, הוכחשה על ידי מר מירון, אשר טען מנגד כי לאורך תקופת העסקתה הקצרה נאלץ להעיר לתובעת מספר פעמים על ליקויים בתפקודה, לרבות קצב עבודה איטי וחוסר ידע בסיסי בתחומי העבודה. גירסתו זו של מר מירון נתמכת בעדותו של עד התביעה מר וייס, שהעיד "אילן די מהתחלה הביע חוסר שביעות רצון מרמתה ההנדסית ואני ביקשתי ממנו שיתן לה צ'אנס נוסף" (עמ' 18 לפרוטוקול). טענת התובעת לפיה מר וייס גיבה אותה במהלך בפגישה שהתקיימה במחצית חודש 2/07 בהשתתפות התובעת ומר מירון נסתרה בעדותו של מר וייס עצמו אשר הכחיש את אמירות המיוחסות לו על ידי התובעת (עמ' 20 - 21 לפרוטוקול). מר וייס הוסיף וציין כי הוא מסכים עם גירסתו של מר מירון לפיה התובעת פוטרה בשל אי התאמה לתפקיד (עמ' 19 לפרוטוקול). 16. העובדה כי הנתבעת קיבלה את התובעת לעבודה לאחר שזו עברה שני ראיונות עבודה ושני ימי ניסיון, אינה מעידה בהכרח על התאמתה של התובעת לתפקיד אליו התקבלה לעבודה, שכן לעיתים ההתרשמות הראשונית שניתן לקבל במהלך ראיון העבודה אינה מספיקה דייה כדי ללמוד על התאמת העובד לתפקיד. כך גם העובדה שמר מירון הסכים לוותר על עריכת מבחנים מסוימים לתובעת בהסתמך על המידע שהציגה בפניו (עמ' 30 לפרוטוקול) אינה מצביעה בהכרח על כך שלתובעת הכישורים הנדרשים לצורך ביצוע התפקיד. במקרה דנן, ובדיעבד התברר לנתבעת כי המידע שהציגה התובעת בקורות החיים ובמהלך הראיון איננו מדוייק ולכל הפחות אינו תואם את ציפיות הנתבעת. 17. ביום 2/2/07 פרסמה הנתבעת מודעת "דרושים" בעיתון ידיעות אחרונות לתפקיד "מהנדס/ת בנין" בעל "ניסיון בתכנון ושרטוט קונסטרוקציות" (נספח נ/7 לתצהיר גב' כהן). טענתו של מר מירון לפיה באותה התקופה לא היה זקוק למהנדס נוסף (עמ' 36 לפרוטוקול), לא נסתרה ותומכת בגירסת הנתבעת לפיה המודעה התייחסה לתפקיד אותו מילאה התובעת, שלא לשביעות רצון הנתבעת, ושהנתבעת שקלה להחליפה במהנדס אחר. 18. טענת מר מירון לפיה החליט כי יש להפסיק את העסקתה של התובעת כבר בתחילת חודש פברואר (עמ' 35 לפרוטוקול) אינה סותרת את עדותו של מר וייס לפיה ההחלטה התקבלה כ- 10 ימים לפני המועד בו הוצא מכתב הפיטורין (עמ' 18 לפרוטוקול). מעדותו של מר וייס עולה כי גם לאחר שמר מירון התלונן בפניו על תפקודה של התובעת, הוא העדיף לתת לתובעת הזדמנות נוספת להוכיח את עצמה ורק לאחר מכן התגבשה ההחלטה לפטרה. עוד עולה מעדותו של מר וייס כי בניגוד לטענת התובעת, הוא היה שותף מלא בהחלטת הפיטורין (עמ' 21 לפרוטוקול). 19. בנסיבות המתוארות לא עלה בידי התובעת להציג ראשית ראיה לכך שלא היה בהתנהלותה ובמעשיה כדי להביא לפיטוריה, כאשר מחומר הראיות עולה כי בתקופת העסקתה הקצרה בנתבעת התגלו כשלים בתפקודה של התובעת לרבות איחורים לעבודה, חוסר ידע בתוכנות רלוונטיות, ותלונות מצד התובעת בקשר למטלות שנדרשה לבצע על פי דרישת הנתבעת. מר מירון, הממונה הישיר של התובעת התלונן לא אחת על תפקודה בפני מר וייס, ואף העיר על כך לתובעת. לאור האמור לא מתקיימים בענייננו התנאים הקבועים בסע' 9 לחוק שוויון הזדמנויות, להעברת נטל ההוכחה לכתפי הנתבעת. 20. לפיכך לא עלה בידי התובעת להוכיח כי פוטרה עקב הריונה, ולא בשל אי התאמה לתפקיד אותו מילאה אצל הנתבעת, כמצויין במכתב הפיטורין. מחומר הראיות עולה כי תלונותיו של מר מירון בקשר לתיפקודה של התובעת הועלו בפני התובעת ובנוכחותו של מר וייס כבר בפגישה שנערכה במחצית חודש 2/07, כאשר במועד זה, אף לשיטתה, טרם הודיעה התובעת לנתבעת על הריונה. 21. טענת התובעת לפיה בתגובה להודעתה על ההריון מר מירון "החמיץ את פניו" הוכחשה על ידי מר מירון בחקירתו הנגדית (עמ' 37 לפרוטוקול). העובדה כי מר מירון לא איחל לה "מזל טוב" אינה מעידה בהכרח על אי שביעות רצונו מעובדת היותה של התובעת בהריון. יש לציין כי גם טענת התובעת לעניין המועד בו הודיעה על הריונה, ביום 20/2/07, בטרם נמסר לה מכתב הפיטורין, לא נתמכה בראיות מטעמה. בחקירתה הנגדית אישרה התובעת כי את האישור על ההריון (נספח ה' לכתב התביעה) המציאה לנתבעת רק לאחר פיטוריה. 22. כאן המקום להתייחס לטענת התובעת בדבר היעדר שימוע לפני פיטורין. אין בידנו לקבל את טענת ב"כ התובעת שהועלתה לראשונה בסיכומיו, בדבר היותה של הנתבעת גוף דו מהותי, כאשר לא הוצגה כל ראיה לכך בשלב הבאת הראיות. ואולם הפסיקה כיום מחילה את חובת השימוע גם על מעסיק שהינו גוף פרטי. בענייננו, כעולה מהעדויות, לא התקיים לתובעת שימוע כדין לפני פיטוריה, כאשר גם מר וייס (עמ' 23 לפרוטוקול) וגם מר מירון (עמ' 34 לפרוטוקול) אישרו בעדותם כי בפגישה שנערכה עם התובעת במחצית חודש 2/07, לא נאמר לתובעת כי נשקלת האפשרות לפטרה וכי הפעם הראשונה בה הודע לתובעת על פיטוריה היתה במעמד מסירת מכתב הפיטורין. יחד עם זאת כל הסעדים הנתבעים בכתב התביעה נסמכים על טענת התובעת בדבר פיטורים בשל היותה בהריון והנזקים שנגרמו לה עקב כך, לרבות הפרת הוראות חיקוקים רלוונטים, והתובעת לא עתרה לסעד כלשהו בשל פיטורין שלא כדין בהיעדר שימוע. 23. בנסיבות העניין, משלא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין הריונה של התובעת לבין פיטוריה, הרי שלא קמה לתובעת הזכאות לסעדים הנתבעים בכתב התביעה. אין ספק כי כל הפליה מצד מעסיק כלפי עובדיו, והפליית נשים בשל הריונן בפרט, היא תופעה פסולה ומנוגדת לעיקרון השוויון ולהוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ויש לפעול בכל דרך להוקעתה ולעקירתה מן השורש. ואולם במקרה דנן לא הוכח כי התובעת הופלתה בשל הריונה, כאשר הראיות בתיק מצביעות על קיומן של בעיות בתפקודה של התובעת במסגרת תקופת עבודתה והיעדר שביעות רצון מהתנהלותה, שעל רקע זה נשקלו פיטוריה, וזאת בטרם נודע לנתבעת על הריונה. סוף דבר 24. מכל הנימוקים כמפורט לעיל התביעה נדחית. 25. התובעת תשא בהוצאות הנתבעת ובשכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪ בצירוף מע"מ צמודים כדים מהיום. הריוןפיטורים בהריוןפיטורים