דיני עבודה במעלות תרשיחא | עוֹרך דין רונן פרידמן

זקוקים לעורך דין דיני עבודה במעלות תרשיחא ? מתי כדאי לתבוע מעסיק באמצעות עו"ד לענייני עבודה ? בין אם אתם מעסיקים ובין אם אתם עובדים, מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון, מיומן ובקיא בתחום דיני עבודה.

מטרת דיני עבודה במעלות תרשיחא להגן על גם על העובדים וגם על המעסיקים. עורכי דין דיני עבודה במעלות תרשיחא מעניקים ייצוג משפטי וייעוץ בענייני עבודה במגוון הליכים משפטיים. כל מעסיק וכל עורך דין המתמחה בדיני עבודה במעלות תרשיחא, חייב להכיר בשינוי המהותי שעבר תחום דיני העבודה בשנים האחרונות, אנו מאמינים כי שיתוף הלקוח באסטרטגיית ניהול המשפט מהווה את הבסיס להצלחה ולכן אנו מעמידים לרשותכם "מדריך דיני עבודה" שבאמצעותו תוכלו לקבל הצצה לעולם דיני העבודה. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין דיני עבודה מעלות תרשיחא ##מחיר (שכר טרחה) עורך דין דיני עבודה:## מרבית העובדים והמעסיקים שהחליטו לבחור באופציה של "עורך דין דיני עבודה זול" - כלומר לייצג את עצמם...ולא להיות מיוצגים על ידי עורך דין מומחה בדיני עבודה במעלות תרשיחא, מצאו את עצמם מתמודדים עם סיטואציות שהם לא בהכרח מבינים כראוי. האם עורך דין שעובד על אחוזים נחשב "עורך דין זול"? לא בהכרח. לעיתים שכר טרחת עורך דין דיני עבודה באחוזים נגזר מהפחתת תשלום. (1) תביעות בבית הדין לעבודה

##(א) תביעה לתשלום שכר עבודה במעלות תרשיחא## התובע החל לעבוד אצל הנתבעת כסמנכ"ל פרויקטים לקידום העיר מעלות-תרשיחא החל מיום 8 במאי 2006. מדובר בתביעה לתשלום הפרשי שכר בגין חודשים יוני ויולי 2006, תשלום שכר בגין חודש אוגוסט 2006 על פי חוק הגנת חירום לעובדים, דמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין הפרת חוק הגנת העובדים, פיצוי בגין הפרת חוזה ופיצוי בגין עוגמת נפש. התובע הכין מיד מסמך נייר עמדה לבקשת ראש העיר לקראת פגישה עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שהיה אמור להתקיים למחרת והועבר בפקס לעירייה. שמה של התובעת לא נכלל ברשימה שצורפה לקריאה לשירות עבודה על ידי עיריית מעלות תרשיחא שהונפקה על ידי משרד התמ"ת - יחידת כוח האדם לשעת חירום ביום 30/7/06 מכיוון שהתובע לא הגיע לעבוד החל מה- 16/7/06 ואילך. ביולי 2006 דיווח התובע על 30 שעות המתנה ולא הציג בפני בית המשפט כל ראיה המוכיחה את טענתו כי הוא נמצא במצב המתנה מעבר לכך. התובע לא הציג בפני הנתבעת ו / או בית המשפט כל ראיה המעידה על הוצאות א.ש.ל ביום 12.7.06, ולכן לא היה ביכולתו להוכיח רכיב זה של התביעה ואת עניינו - להידחות בעניין זה. ##(ב) זכויות עובד במעלות תרשיחא לפי הסכם קיבוצי## התובע עבד כמנהל מחלקת הגבייה של עיריית מעלות תרשיחא החל מיום 16/09/92. התובע לא הסכים עם תנאי הפרישה שאושרו עבורו, והגיש את התביעה שבפנינו בה ביקש להגדיל את שיעור הקצבה שלו, תשלום הודעה מוקדמת והתאמות חדשות וכן תשלום הפרשי שכר המגיעים לו מתקופתו. של תעסוקה, הטבות ותק והעברת כספים לכספים. במכתב ההעברה נכתב כי התובע "הועסק על ידי עיריית עפולה" מיום 2 ביולי 1976 ועד ליום 1 באוקטובר 1982 ומועבר למקבל - עיריית מעלות תרשיחא. לטענת התובע, חוקת העבודה לעובדי השלטון המקומי, כמו גם ההסכם הקיבוצי בדבר פיטורים אופקיים מיום 4.8.03, לפיו "עובד שפוטר על פי הוראות הסכם קיבוצי זה יהיה זכאי לקצבאות פרישה על פי חוזר משרד הפנים מיום 19.5.97 איננו משוכנעים מטענות התובע כי תוכנית ההבראה אינה תקפה. ##(ג) התפטרות עקב מעבר לגור במעלות תרשיחא## התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת בה ביקש לגבות ממנה סכומים שונים בגין דמי הבראה, דמי חופשה, דמי מחלה, דמי חופשה, פדיון חופשה, תשלום כנגדם, ימי אבל, תשלום עבור שני ימי בחירות, פיצוי בגין הפרשת פנסיה שאינה מלאה, פיצויי פיטורים, פיצויים שעות נוספות, הפרשי שכר, "גמלת היעדרות" ופיצוי על פי חוק הגנת השכר. הנתבע, לעומת זאת, טען בכתב ההגנה כי התובע עבד באופן חלקי בלבד, החל מדצמבר 2007 ועד פברואר 2008 מספר ימים בלבד וכי ביום 18.2.08 עזב את עבודתו וחזר רק לאחר שלושה חודשים, קרי במאי 2008, החודש בו עבד 3 ימים בלבד. התובע גם הגיש קבלות מיום 31.12.13 ו- 24.8.14 בדבר תשלום מיסים לעיריית מעלות-תרשיחא בהן צוין כי מועד הכיבוש על ידי התובע ואשתו הוא 15.7.13. מעיון ברשימת היישובים בתקנות עולה כי מעלות תרשיחא היא אחד היישובים הללו. לפיכך אנו קובעים כי התובע התפטר מעבודתו עקב מעבר מגוריו למעלות תרשיחא. ##(ד) פיטורים בגלל אי התאמה מעיריית מעלות תרשיחא## בתביעתה טענה התובעת כי עבדה בעיריית מעלות-תרשיחא למעלה מ- 22 שנה והחלה את עבודתה ב -1 במאי 1977, כאשר בתפקידה האחרון ניהלה את משרד החינוך ושירותי הרווחה וכי ב 30 בנובמבר 1998 היא פוטרה באתר בגלל אי ​​התאמה. התובעת טוענת כי פיטוריה מנוגדים להסכם הקיבוצי החל על הצדדים (חוקת העבודה לעובדי הרשות המקומית), לאור התנגדות נציגי העובדים, ואם מדובר בעבירות משמעת המיוחסות לתובעת, עליהן להיות הובהר לפי סעיף 171 א (1) לפקודה העירונית בפיטורים פוליטיים בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, שכן "סומן" על ידי ראש העיר כשהכריזה על מועמדותה ברשימה ל בחירות מקומיות. הנתבע טען כי פיטוריו של התובע נעשו כדין עקב התנהגות בלתי הולמת, ולא בשל עבירות משמעת. העירייה להגנתה טוענת כי אופיה, פעולותיו והתנהלותו והתנהגותו הבלתי תקינים של התובע, ובחוסר התאמה בולטת למערכת, שקודם לכן נמתחה ביקורת ונפתחה כהליכי בוררות והעובדה שמשרד החינוך אינו יכול עוד לסבול את התנהלותה ואופייה של התובעת. שיבש את המחלקה ואת העובדים האחרים. לאחר שהתובעת זכתה בתביעתה, הנתבעת תשלם לתובעת את הוצאות ההליך בסך 500 ₪ בתוספת מע"מ תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית על פי החוק מהיום. עד לתשלום בפועל. (2) מהם חובות המעביד כלפי העובד ?

החוק מטיל על כל מעסיק במעלות תרשיחא חובה למסור לעובד הודעה לעובד על תנאי העסקה לא יאוחר משלושים ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו. (3) מהן זכויות עובדת בהריון ולאחר חופשת לידה ?

החוק אוסר על פיטורים בהריון במעלות תרשיחא ללא היתר, גם במקרים בהם המעביד לא ידע כלל על ההיריון בעת ההחלטה על הפיטורים, וגם אם הפיטורים אינם קשורים להיריון. (4) האם ניתן להגביל את חופש העיסוק ?

במקרים מסוימים ניתנה למעסיק אפשרות להגביל את חופש העיסוק של עובדיו. הגבלת חופש העיסוק במעלות תרשיחא נעשית בדרך כלל באמצעות תניית אי תחרות בחוזה עבודה כל עוד מטרתה להגן על אינטרס לגיטימי של המעביד והיא אינה חורגת מעבר לסביר. (5) מה ההבדל בין חוזה עבודה לבין חוזה רגיל ?

בחוזה רגיל היחסים בין הצדדים לחוזה במעלות תרשיחא בדרך כלל מסתיימים לאחר חתימת החוזה, יחודו של חוזה עבודה אישי הוא בכך שהוא יוצר יחסים מתמשכים, כלומר לאחר חתימת החוזה היחסים בית הצדדים רק מתחילים ותנאיהם משתנים מעת לעת. (6) רכיבי השכר

החוק קובע שכר מינימום לעובדים וחל גם על תשלום על התלמדות בעבודה במעלות תרשיחא, כאשר שכר יסוד הנו השכר "הרגיל" לעניין גמול שעות נוספות משמעו, השכר המשתלם בעד השעות שקדמו לשעות הנוספות.
מחשבון מיסים עיפרון ומחברת
תשלומים ישירים או בלתי ישירים המשתלמים לעובד שלא בעד פרקי הזמן שבהם לא עבד ולא העמיד עצמו לרשות העבודה הם בתחום התנאים הסוציאליים כגון: ##(א)## דמי הבראה - צו ההרחבה הכללי בדבר תשלום דמי הבראה קובע כי הזכאות לדמי הבראה, קמה רק לאחר שהשלים העובד את שנת עבודתו הראשונה. ##(ב)## דמי חגים - מענק חג הוא הטבה כספית טהורה, שממנה נהנה העובד בלבד, לכן בהיותה טובת הנאה לעובד מדובר בזכות נלווית אשר ניתנת לפדיון גם לאחר תום יחסי עובד-מעביד. ##(ג)## דמי חופשה שנתית - חוק חופשה שנתית מקנה לעובד זכות לקבל חופשה שנתית, ובמקביל מוטלת על המעביד במעלות תרשיחא חובה לתת אותה. פדיון חופשה, המשולם מכוח חוק חופשה שנתית, תכליתו לפצות את העובד שמסיבה זו או אחרת לא ניצל בתקופת עבודתו אצל המעסיק את ימי החופשה השנתית המגיעים לו. ##(ד)## דמי מחלה - חוק דמי מחלה מעניק לעובד זכות לקבל דמי מחלה בעד תקופת מחלתו. גם כאן ראוי לשים לב שהוראות הפטור למעביד מתשלום דמי מחלה מתייחסת לדמי מחלה לפי חוק דמי מחלה ולא לפי חוקים אחרים. ##(ה)## דמי נסיעות - על המעביד החובה להשתתף בהוצאות הנסיעה של עובדיו לפי תעריף תחבורה ציבורית, גם כאשר העובד עושה שימוש ברכבו הפרטי, כאשר תקרת החזר הוצאות הנסיעה ליום עבודה נקבע בצו ומתעדכן מעת לעת. ##(ו)## תשלומי אש"ל - זכות זו אינה בגדר שכר עבודה במובן הצר של המילה, היינו תמורה בעד עבודה שנעשתה. חובת המעביד להשתתף בתשלום אש"ל במהלך תקופת העבודה אינה ניתנת לפדיון אלא אם כן הוסדרה הזכות לפדיון בחוק או בהסכם. ##(ז)## תשלומים לקרן פנסיה - כל עוד לא מתאפשר להפריש עבור העובד את ההפרשות הנדרשות לקרן הפנסיה, זכאי העובד לפיצוי בגין אי-ביצוע ההפרשה לפנסיה, כאשר גיל הפרישה בישראל הינו אחיד וקבוע ולא המתחשב בנתוניו הפרטניים של כל עובד במעלות תרשיחא. רכיבי שכר נוספים ניתן למצוא, בעיקר בענף ההי-טק, במקרים של הסדר של הענקת אופציות לעובדים לרכישת מניות של חברה שנועד להעניק הטבה כלכלית לעובד. (6) הלנת שכר

על מנת להרתיע מעבידים במעלות תרשיחא מלא לשלם לעובדים את שכרם בזמן ולמנוע מקרים של הפרשי שכר בין השכר שהעובד קיבל לבין השחר שמגיע לו, חוק הגנת השכר קבע כי במקרה של הלנת שכר לעובד ישולמו לו פיצויים.
יד כותבת שיק
(7) שעות עבודה ומנוחה

##(א) שעות נוספות ## - לנוכח הגידול בהיקף התופעה של התעלמות מעבידים במעלות תרשיחא מחובות רישום שעות עבודה המגמה כיום בעניין הוכחת שעות נוספות של עובד היא לקבוע כי בהעדר רישומים בקשר לעבודתו של העובד ע"י המעביד כמתחייב מהוראות החוק, יועבר נטל ההוכחה על שעות נוספות למעסיק. ##(ב) עבודה בשבת ## - תכלית איסור העסקה בשבת היא סוציאלית, תכלית זו באה לחייב את העובד לנוח שלושים ושש שעות בשבוע עבודה. התכלית השנייה היא תכלית המבקשת לשמר את צביונה היהודי של מדינת ישראל. ##(ג) הפסקה בעבודה## - החוק מחייב את המעביד להעניק לעובד הפסקות בעבודה. המונח "הפסקה" הקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה תלוי במכלול העובדות של כל מקרה. ##(ד) עבודה בחגים## - זכות עובד יומי לדמי חגים בגין עבודה בחג אינה מעוגנת בחוק כלשהו. זכות זו יכול ותבוא מהסכם קיבוצי, צו הרחבה ##(ה) עבודת לילה ## - חוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר "עבודת לילה כעבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22 ובין 06.00. (8) שימוע לעובד לפני פיטורים

מהי זכות השימוע ? זכות שימוע לעובד היא זכותו לדעת מהן הטענות המועלות כלפיו, ולהשמיע את טענותיו בפני הגורם שאמור להחליט על פיטוריו ולנסות לשכנעו להחליט אחרת. כנגד חובתו של המעביד במעלות תרשיחא לערוך לעובד שימוע טרם פיטוריו, ניצבת חובתו של העובד להופיע להליך השימוע, אי התייצבות לשימוע - משמעות אי התייצבות לשימוע היא ויתור של העובד על זכות הטיעון
צל אל אדם מפוטר מאחורי דלת ואדם שמחזיק את הראש
(9) פיטורים

השכר הקובע לפיצויי פיטורים מחושב בדרך כלל לפי ממוצע 12 החודשים האחרונים לעבודתו ועל מנת לזכות בתביעתו, על העובד להוכיח כי תקופת ה"הפסקה" לא הביאה לקטיעת רצף העבודה לצורך פיצויים. חוק פיצויי פיטורים מכיר ברציפות בעבודה לא רק אצל אותו מעביד אלא גם במקום עבודה אחד. במקרה של פיטורים שלא כדין הסעד אותו ראוי להעניק לעובר - פיצויי פיטורים בלבד או אכיפתם של יחסי העבודה, וכן היקפה הראוי של האכיפה - נתון לשיקול דעתו של בית הדין לעבודה.
פיטורים של אדם במשרד
(10) יחסי עובד מעביד

במשפט הישראלי למונח יחסי עובד מעביד אין המעלות תרשיחא מוחלטת ומובנו של מונח זה משתנה עם ההקשר בו הוא מופיע. קיימים 3 סוגים של עובדים: "עובד", "משתתף חופשי" ו"עצמאי", כאשר רק "עובד" זכאי לזכויות ולהגנות שמקנה משפט העבודה ואילו "משתתף חופשי" ועצמאי אינם זכאים להן. (11) אפליה הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות עובדים

לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתביעות הטרדה מינית בעבודה, תביעה מכח החוק למניעת הטרדה מינית בעבודה באזור מעלות תרשיחא יכולה להיות מוגשת כנגד המטריד, על עצם מעשה ההטרדה, וכנגד המעביד, כמי שנושא באחריות בהתאם לחוק. (12) ארגוני עובדים

זכות ההתארגנות במישור יחסי העבודה הקיבוציים בישראל מוגשמת באמצעות ארגון עובדים יציג אחד העומד בתנאים הנדרשים בחוק, והמוגדר כ"ארגון העובדים היציג" והוא זה אשר יכול להיות צד להסכם קיבוצי מול המעסיק ותפקידו בין היתר לדאוג להשוואת תנאים בין עובדים שונים במעלות תרשיחא. (13) סוגיות נוספות בדיני עבודה

##(א) ##עובדי מדינה במעלות תרשיחא - על המדינה כגוף שלטוני חלה חובה מוגברת לנהוג , ללא שיקולים זרים, על פי כללי הצדק הטבעי וללא ניגוד אינטרסים, אך לא תמיד זהו המצב. קיימים מקרים בהם בית הדין לעבודה יבחן את סבירות ההחלטה של המדינה כגון העברה יזומה של עובדי הוראה, שכר עידוד, אישור שקילות לתואר לצורכי שכר, קיצור תקופת צינון ועוד. ##(ב)## עובדי שטחים - חוקי מדינת ישראל לא חלים באזור יהודה ושומרון אלא מוחלת בו תשתית המורכבת מן הרובד של הדין הירדני, ומצווים שהוציא המפקד הצבאי מתוקף הסמכות שהוקנתה לו על פי כללי המשפט הבינלאומיים. ##(ג) ## דיני עבודה בקיבוצים - "חבר קיבוץ" לא מוגדר כ"עובד" של הקיבוץ כשהוא מועסק במסגרת סידור העבודה הפנימי של הקיבוץ. במסגרת זו, חבר הקיבוץ לא מקבל "שכר" תמורת עבודתו. הקיבוץ לא משלם לו משכורת, לא מנפיק לו תלושי שכר ולא משלם לו זכויות סוציאליות. ##(ד) ## זכויות עובדים בפירוק חברה במעלות תרשיחא - קיימים מקרים בהם חברה נסגרת מבלי ששילמה לעובדיה את שכרם, במקרים מסוימים בית המשפט יכול לחייב את בעלי החברה באופן אישי לחובות העובדים בהליך המכונה "הרמת מסך", אולם הרמת מסך בדיני עבודה תיעשה רק במקרים חריגים.

 

פיטורים בזמן חירום

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיטורים בזמן חירום: זו תביעה לתשלום הפרשי שכר עבודה בגין חודשים יוני ויולי 2006, תשלום שכר עבודה בגין חודש אוגוסט 2006 לפי חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, תשס"ו - 2006 (להלן: חוק הגנה על עובדים), דמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין הפרת חוק הגנה על עובדים, פיצוי בגין הפרת חוזה ופיצוי בגין עגמת נפש. להלן עובדות המקרה: 1. התובע החל לעבוד אצל הנתבעת כסמנכ"ל לפרויקטים בקידום העיר מעלות-תרשיחא, החל מיום 8.5.06. בתאריך 4.5.06 נחתם בין הצדדים חוזה מיוחד, על פיו התובע יעבור לעבוד בחוזה בכירים, בכפוף לקבלת האישורים הנדרשים מהנהלת הנתבעת, ממליאת העיר וממשרד הפנים. 2. תפקידיו של התובע, אשר הוגדרו על ידו ועל ידי ראש העיר, היו כדלקמן: "סיוע בגיוס כספים ומקורות מימון לביצוע פרוייקטים שונים לקידום העיר ממשרדי הממשלה השונים או מקורות אחרים. הכנת ניירות עמדה, ישיבות וכן מעקב ובקרה לקידום הפרוייקטים מול משרדי הממשלה, סוכנות יהודית וכו'". לא היתה לתובע הגדרת תפקיד למצבי חירום. 3. בתאריך 8.5.06 אישרה הנהלת הנתבעת את חוזה הבכירים של התובע, ובתאריך 22.5.06 אישרה מליאת העיר את חוזה הבכירים של התובע. התובע המתין לקבלת האישור לחוזה ממשרד הפנים. 4. ביום 12/7/06 הותקף רכב סיור בגבול הצפון ונהרגו בהתקפה מספר חיילי צה"ל וכן נחטפו חיילי המילואים גולדווסר ורגב הי"ד. 5. במקביל החיזבאללה התחיל מיד להפגיז את אזור הצפון בקטיושות. עוד באותו ערב התקיימה ישיבת חירום בעירייה, אשר במהלכה דנו בעירייה בדרכי פעולה אפשריות, לאור המצב החדש נוצר. 6. באותו בוקר של ה- 12/7/06 השתתף התובע בפגישה של ראש העירייה עם שר התמ"ת בירושלים ובתום הפגישה נסע עם נציגי העירייה צפונה. 7. ביום 13/7/06 התובע לא התייצב לעבודתו בעירייה ורק בשעות הערב הצליח מנכ"ל העירייה ליצור עמו קשר. התובע ערך מיד לבקשת ראש העירייה מסמך נייר עמדה לקראת פגישה עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה שעמד להיערך למחרת היום והמציאו בפקס' לעירייה. 8. ביום 14/7/06 התבקש התובע, על ידי סמנכ"ל התפעול להכין תקציר מסמך לסיוע לישובי קו העימות בצפון והמציאו בפקס' לעירייה. 9. ביום 14/7/06, שהיה יום ו' בשבוע, השתתף, התובע בישיבה רבת משתתפים במלון קרלטון בנהריה בנוכחות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ראשי רשויות בצפון ופקידי ממשלה. לטענת הנתבעת - התובע נתבקש לנהל ולרכז את כל המפגשים עם נציגי הממשלה להודיע על צרכי העירייה למשרדי הממשלה ולגבש תוכניות שיקום אם יהיה צורך בהן. 10. באותו היום ב- 14/7/06 מיד אחרי הפגישה בנהריה, ארז התובע מטלטליו, ונסע עם אשתו ובנו הפעוט בן ה- 6 חודשים לתל אביב. 11. במוצ"ש ה- 15/7/06 התקשר מנכ"ל הנתבעת לתובע וביקש מהתובע להגיע ביום ראשון בבוקר לפגישה דחופה בעירייה, אולם התובע אמר לו כי הדבר אינו אפשרי מבחינתו, מכיוון שרק הגיע עם משפחתו לתל-אביב וטרם הספיק להתארגן איתם בבית המלון. 12. לאחר מכן התקשר אל התובע גם ראש העיר מר אלי בוחבוט וביקש ממנו להגיע לישיבה דחופה שתתקיים בעירייה ביום ראשון בתאריך 16.7.06 בשעה 8:00. התובע הודיע לראש העיר כי אין באפשרותו להגיע לישיבה כאמור בגין חובתו למשפחתו שזה עתה הגיעה לתל אביב וטרם התארגנה לשהייה כנדרש, אולם הוסיף כי יש בכוונתו להגיע לעירייה ביום ג' בתאריך 18.7.06. השיחה הסתיימה כאשר ראש העיר הביע את כעסו על היעדרותו של התובע מהעבודה. 13. התובע נעלב מתגובת ראש העיר, ומצורת דיבורו אליו ולכן החליט לא להגיע לעבוד בעירייה עד שראש העיר לא יתנצל בפניו. להלן דברי התובע עצמו בתצהירו: "... החלטתי שלא יהא זה נבון מצידי לעמוד בדיבורי להגיע לעירייה ביום ג' ה- 18.7.06 , אם ראש העיר לא ינהל איתי שיחה נוספת בטון אחר וברוח מפייסת, שכן כוונותיי היו טובות וזאת בהמשך למילוי תפקידי כנדרש בימיה הראשונים של הלחימה בצפון על פי בקשות ראש העיר". התובע הסביר את הסיבה לכך בדבריו בתצהירו: "... גיבשתי את עמדתי כי לא תיתכן ביני לבין ראש העיר מערכת יחסים שהיא על בסיס איום וכבר באיום הראשון על מקום עבודתי היה חשוב לי להעמיד את הנושא על סדר היום...". 14. התובע לא הגיע לישיבה שהתקיימה בעירייה ביום 16/7/06 וגם לא ביום 18/7/06. 15. בתאריך 21.7.06 התבקש התובע ע"י רכז התחבורה בנתבעת להשיב את הרכב שקיבל מהנתבעת ושחנה ליד ביתו של התובע בנהריה. התובע העביר לנתבעת את מפתחות הרכב באמצעות קרוב משפחה בתאריך 22.7.06. 16. התובע חזר למקום מגוריו בעיר נהריה רק עם תום המלחמה בתאריך 14.8.06. 17. בתאריך 15.8.06 לא הגיע לעבודתו בנתבעת מאחר ואשתו הייתה חייבת לחזור לעבודתה בשלומי, והוא נאלץ להישאר ולשמור על בנו הפעוט, כי חמותו היתה עסוקה בטיפול בפגיעות שנגרמו לביתה. 18. בתאריך 16.8.06 שוחח התובע עם מזכירתו, גב' מצדה סרף, וביקש ממנה לברר עם הגורמים הרלוונטיים בנתבעת את עניין החזרת הרכב לצורך הגעתו לעבודה. גב' סרף מסרה לתובע, לטענתו, כי לאחר בירור שערכה עם מ"מ מנהל משאבי אנוש, נשלח לתובע מכתב ועליו להמתין בביתו לקבלתו. התובע לא טרח ליצור קשר ולשוחח בנדון עם ראש העיר או מנכ"ל העירייה אלא הסתפק בשיחה הנ"ל עם מזכירתו. 19. בתאריך 20.8.06 קיבל התובע מכתב מראש העיר הנושא את התאריך 30.7.06 ובו נכתב, כי מאחר והתובע לא הגיע לעבודה בשעת חירום על אף התחייבותו, וזאת ללא כל מתן הודעה או הסבר, רואה בו ראש העיר כמי שהתפטר מעבודתו. 20. בתאריך 30.8.06 השיב התובע לראש העיר במכתב, כי ההודעה על הפסקת עבודתו מנוגדת לחוק הגנה על עובדים, וכי מעולם לא התפטר מעבודתו בנתבעת. בתאריך 1/11/06 הגיש התובע את תביעתו לביה"ד. טענות התובע: 21. פיטורים הנובעים מהיעדרות עובד עקב מלחמה הינם בניגוד לחוק, ודינם ביטול או פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לעובד ובכלל זה נזק לא ממוני. 22. לא ניתנה לו זכות שימוע בטרם פיטוריו. 23. נוכחותו של התובע במשרדי העירייה בימי המלחמה לא היתה חיונית כלל. ולהיפך - דווקא נוכחותו באזור המרכז או בירושלים יכולה היתה לסייע רבות לנתבעת. תפקידו של התובע הוגדר לימי שגרה בלבד ולא הוגש לתפקיד חירום. 24. אילולא פוטר התובע מעבודתו, היה משרד הפנים מאשר אף הוא את מעבר התובע לחוזה בכירים, ושכרו של התובע אמור היה להיות שכר הגבוה מהשכר הקבוע בחוזה המיוחד. 25. התובע טוען כי הוא זכאי לקבל מהנתבעת את הסכומים כדלקמן: חודש 6/06 - דמי נסיעות מתאריך 21.5.06 עד תאריך 25.5.06 בסך של 432 ש"ח. חודש 7/06 - הוצאות אש"ל בסך של 60 ₪, וכן 10 שעות כוננות בסך של 401 ₪. חודש 8/06 - הפרשי שכר עבודה בהתאם לחוק הגנה על עובדים בסך של 5,034 ₪. דמי הודעה מוקדמת - בסך של 5,618 ₪. פיצוי בגין הפרת חוק הגנה על עובדים - בסך של 10,000 ₪. פיצוי בגין הפרת חוזה בחוסר תום לב - בסך של 134,937 ₪ (שכר עבודתו של התובע בהתאם לחוזה בכירים במשך 8.5 חודשים). פיצוי בגין עגמת נפש - בסך של 15,000 ₪. הפרשות לקרן פנסיה - בסך של 16,946 ₪. הפרשות לקרן השתלמות בסך של 10,591 ₪. סה"כ הסכום הנתבע הוא 199,019 ₪ טענות הנתבעת: 26. התובע לא הגיע לעבודה במהלך תקופת המלחמה מאחר ונעלב מדבריו של ראש העיר בשיחתם בתאריך 15.7.06, וזאת ללא כל קשר למצב החירום. על כן, אין תחולה בעניינו לחוק הגנה על עובדים. 27. התובע התפטר מעבודתו בנתבעת ולא פוטר, ועל כן אף אינו זכאי להליך שימוע ודמי הודעה מוקדמת. 28. מעברו של התובע לחוזה בכירים לא אושר ע"י משרד הפנים, ועל כן אין חובה חוקית על הנתבעת לשלם לתובע את האמור בהסכם זה. 29. לתובע שולמו הוצאות נסיעה מתאריך 21.5.06 עד תאריך 25.5.06 בהתאם לדיווחי נסיעות שהגיש לנתבעת. 30. באשר לשכר חודש 7/06 - התובע קיבל שכר בהתאם לדיווח שעות עבודה שהגיש לנתבעת במסגרת שכר חודש 8/06. מאחר ודווח למדור שכר רק על 30 שעות כוננות בחודש 7/06, שולם לתובע בהתאם. 31. התובע אינו זכאי לשכר בגין חודש 8/06, ומאחר ולא עבד בחודש אוגוסט הרי שהוא אף אינו זכאי לתשלום בגין אחזקת רכב ו/או דמי נסיעות. 32. התובע לא צבר ימי חופשה במהלך התקופה בה נעדר מעבודתו. לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן: 33. עפ"י חוק ההתגוננות האזרחית התשי"א-1951 הוסמכה הממשלה, להכריז על מצב מיוחד בעורף, בהשתכנעה כי קיימת סבירות גבוהה שתתרחש התקפה על האוכלוסיה האזרחית. 34. במסגרת זו הוכרז מצב מיוחד בעורף ביום 16/7/06 בכל צפון הארץ. 35. שמו של התובע לא נכלל ברשימה שצורפה לצו הקריאה לשירות עבודה ע"י עירית מעלות תרשיחא ושהוצא על ידי משרד התמ"ת - היחידה לכח אדם בשעת חירום ביום 30/7/06 מאחר והתובע לא הגיע לעבודה החל מיום 16/7/06 ואילך. 36. סעיף 2(א) לחוק הגנת עובדים בשעת חירום התשס"ו-2006, קובע כדלקמן: "לא יפטר מעביד עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה, מחמת הוראה שניתנה בשעת התקפה...או הוראה שניתנה בעת מצב מיוחד בעורף..., אשר בשלה נמנע מן העובד להתייצב לעבודתו או לבצעה..." (ההדגשות אינן במקור). 37. בתצהירו מציין התובע, כי בשיחתו הטלפונית עם ראש העיר, מר בוחבוט, במוצ"ש בתאריך 15.7.06, הודיע לראש העיר כי לא יוכל להגיע לישיבה בנתבעת ביום ראשון בתאריך 16.7.06 בגין התחייבותו למשפחתו שזה עתה הגיעה לתל-אביב וטרם התארגנה כנדרש, אולם בכוונתו להגיע ביום ג' בתאריך 18.7.06. עוד ציין התובע כי לאור תשובתו הנ"ל לראש העיר, שיחת הטלפון ביניהם הסתיימה "בדבריו הכועסים של ראש העיר ובלי סיכום בינינו." 38. בסעיפים 40-41 לתצהירו מפרט התובע ומסביר, כי לאור הטון הצורם בו הסתיימה השיחה בינו לבין ראש העיר החליט התובע כי "לא יהא זה נבון מצידי לעמוד בדיבורי להגיע לעירייה ביום ג' ה- 18.7.06, אם ראש העיר לא ינהל איתי שיחה נוספת בטון אחר וברוח מפייסת..." התובע הוסיף וטען כי "גיבשתי את עמדתי כי לא תיתכן ביני לבין ראש העיר מערכת יחסים שהיא על בסיס איום וכבר באיום הראשון על מקום עבודתי היה חשוב לי להעמיד את הנושא על סדר היום, כדי להבין לאן פנינו..." 39. בסעיף 38 לתצהירו ציין התובע כי אף היה קושי אובייקטיבי להיענות לבקשתו של ראש העיר להגיע לעבודתו בנתבעת, מאחר ולא היה לו רכב ולא הייתה תחבורה ציבורית. בתשובתו של התובע לסיכומי הנתבעת הוא טוען כי לא הגיע לעבודתו בנתבעת בשל שני גורמים עיקריים - "האחד קשיי תחבורה, והשני, חששו מזעמו של ראש העיריה, שלא חסך ממנו איומים והשתלחויות." 40. לאור האמור לעיל, נראה כי החלטת התובע לא להגיע לעבודתו בנתבעת במהלך מלחמת לבנון השנייה לא נבעה בשל המצב הביטחוני בצפון, אלא בשל כעסו על דברי ראש העיר בשיחתם הטלפונית מיום 15.7.06. 41. באשר לטענת התובע כי לא היה באפשרותו להגיע לעבודתו בנתבעת בשל קשיי תחבורה, הרי שדין טענה זו - להידחות. אמנם פעילות הרכבת הופסקה חלקית בתאריך 17.7.06 והרכבות הגיעו רק עד חוף הכרמל בחיפה. אולם האוטובוסים המשיכו בפעילותם לאורך כל תקופת המלחמה, וכך גם מוניות. התובע יכול היה לנסוע באוטובוס מחיפה עד נהריה, ומשם יכול היה לנסוע במוניות או באוטובוס או ברכב העירייה, שנותר בחניית ביתו בנהריה, עד למעלות-תרשיחא, או ליצור קשר עם העירייה על מנת שיבואו לאסוף אותו מנקודת מפגש מוסכמת אם היה רוצה להגיע לעבודה, אך הוא לא עשה זאת. 42. יתרה מזאת, התובע מציין בסעיפים 66-67 לתצהירו כי את מפתחות רכב העירייה העביר לידי קרוב משפחתו, שוטר, אשר הגיע לחופשת שבת מנהריה לתל-אביב, שם שהתה משפחתו. קרוב משפחתו של התובע מסר את מפתחות הרכב לידי רכז התחבורה של הנתבעת בתאריך 22.7.06. היינו, התובע יכול היה בנקל, אילו היה חפץ בכך, לנסוע עם קרוב משפחתו לנהריה ולהגיע לעבודתו בנתבעת באמצעות רכב הנתבעת, שנשאר בחניית ביתו בנהריה. 43. אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים כי התובע נעדר מעבודתו בנתבעת במהלך תקופת מלחמת לבנון השנייה בשל חילופי הדברים בינו לבין ראש העיר בשיחתם הטלפונית מיום 15.7.06, ואשר מהם נעלב התובע ולכן הוא החליט שלא לחזור לעבודתו מסיבה זו בלבד וזאת ללא כל קשר למצב הביטחוני ששרר באותה התקופה בצפון הארץ. התובע בחר שלא להגיע למקום עבודתו ביום ג' בתאריך 18.7.06, כפי שהתחייב בשיחתו עם ראש העיר, ואף לא בשלב מאוחר יותר, מאחר וגיבש עמדתו כי לא ישוב לעבודה עד שראש העיר לא ינהל עימו שיחה נוספת "בטון מפויס", וזאת מבלי שהודיע על כך לראש העיר וגם לא טרח לתת כל הסבר להיעדרותו מהעבודה לנתבעת במשך כל תקופת המלחמה. גם בסיום המלחמה ב- 14/8/06 לא חזר התובע לעבודה אלא נשאר בביתו לטפל בתינוק בעוד שאשתו חזרה לעבודה. בעצם התנהגותו כאמור, למעשה, התפטר התובע מעבודתו בנתבעת, ולכן אין כאן תחולה במקרה הזה לתוך הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006. 44. גם אם היינו מקבלים את טענת התובע כי פוטר מעבודתו ולא התפטר, אזי התובע לא נהג כפי שמצופה מעובד בכיר בעירייה בתפקיד סמנכ"ל פרוייקטים כשמדובר בעיתות מלחמה. התובע לא נהג בהתאם למעמדו הבכיר ולתפקידו בעירייה. דרגה בכירה מקנה גם חובות ולא רק זכויות. בוודאי נכון הדבר כשהעיר מופגזת וכל שאר העובדים הבכירים בעירייה התגייסו ככל יכולתם לטפל בתושבי העיר שנקלעו למצוקה קשה, חילקו מזון לבתים, חילצו קשישים וחולים, ילדים ונשים מבתיהם ודאגו להעברתם לאזורים אחרים בארץ. התובע לא רק ש"כף רגלו לא דרכה" בעיר מיום ה- 14/7/06 מהרגע שנטש את העיר ונסע עם משפחתו לתל אביב. הוא גם לא טרח להתייצב לעבודה מיד עם סיומה ביום 14/8/06. רק ביום 20/8/06 יצר קשר עם מזכירתו כי לדבריו טיפל בבנו הפעוט בעוד שאשתו חזרה לעבודתה הסדירה בשלומי. 45. יתר על כן במהלך המלחמה, אשתו של התובע הפעילה ממקום שהייתה בתל אביב אכסניה בשלומי - שזה התארחו החיילים שנכנסו ויצאו מלבנון. אשת התובע המשיכה לתפקד בהתאם לתפקידה כל אותם ימים, וברגע שהמלחמה הסתיימה חזרה מיד לעבודתה. התובע לעומתה לא טרח ליצור אפילו קשר טלפוני עם ראש העיר או המנכ"ל במהלך כל ימי המלחמה למרות שיכול היה לבצע לפחות חלק מעבודתו מתל-אביב, או לנסוע לירושלים ולפעול לטובת העירייה במשרדי הממשלה השונים ובכך לתרום את חלקו הצנוע לטובת תושבי העיר שהיו נתונים כל אותה עת להפגזה של החיזבאללה. התובע לא נהג כך ובמעשיו הוכיח את חוסר התאמתו לתפקידו הבכיר בעירייה. אין כאן הפרת חוזה שלא בתום לב מטעם הנתבעת - אלא דווקא התובע הפר את החוזה עם מעבידתו ולא נהג בהתאם לתפקידו הבכיר בעירייה בזמן מלחמה, אלא העדיף לנטוש מיד את המקום עם פרוץ המלחמה ולחכות בשקט ובשלווה ממקום שהייתו ב מלון בתל אביב לסיום המלחמה... 46. לאור נטישת התובע את תפקידו החל מיום 14/7/06 - לא היה כל טעם להנהלת העירייה להוציא לתובע צו קריאה לשירות עבודה בשעת חירום, כי התובע ניתק כל קשר עם העירייה החל מיום 16/7/06 ואילך. 47. לאור קביעותינו לעיל, הרי שדין תביעותיו של התובע לשכר בגין חודש 8/06, דמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין הפרת חוק הגנה על עובדים, פיצוי בגין הפרת חוזה ופיצוי בגין עגמת נפש - להידחות בזאת. 48. שכר חודש יוני 2006 - בחוזה המיוחד שנחתם בין הצדדים בתאריך 4.5.06 נקבע בסעיף 15 כי עד לקבלת הרכב, ישולם לתובע דמי נסיעות "עפ"י תעריף תחבורה ציבורית + 1,000 ק"מ + ניידות ד' +100% ניירת בהתאם לביצוע בפועל ודיווח". התובע קיבל רכב בתאריך 25.5.06 בצהריים. בכתב ההגנה טוענת הנתבעת כי שולם לתובע בשכר חודש 6/06 בגין התקופה מיום 21.5.06 עד יום 25.5.06 סך של 139 ₪ עבור ניידות, 69 ₪ עבור ק"מ מדווח ו- 82.6 ₪ נסיעות חודשיות. מעיון בתצהירה של גב' מסודי איפרגן, מנהלת מדור משאבי אנוש של הנתבעת, דו"חות הנוכחות של התובע ואופן חישוב שכרו, נראה כי בניגוד לטענת הנתבעת, לא שולמה לתובע קצובת נסיעות בשכר חודש 6/06. אולם, בשכר חודש 5/06 אכן שולם לתובע ביתר סך של 99 ₪ בגין הוצאות קבועות ומשתנות, אשר יש לקזזם מקצובת הנסיעות לה זכאי התובע בגין התקופה כאמור. לפיכך, על הנתבעת לשלם לתובע הפרש קצובת נסיעות בגין התקופה מיום 21.5.06 ועד יום 25.5.06 בסך של 192 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.7.06 ועד מועד התשלום בפועל. 49. שכר חודש 7/06 - צודקת הנתבעת בטענתה כי בהתאם לחוזה המיוחד שנחתם בין הצדדים התובע זכאי לתשלום 40 שעות כוננות בחודש בכפוף לביצוע בפועל ודיווח. בחודש יולי 2006 התובע דיווח על 30 שעות כוננות ולא הציג בפני ביה"ד כל ראיה המוכיחה טענתו כי היה בכוננות מעבר לכך. לפיכך, דין תביעת התובע לתשלום 10 שעות כוננות בחודש 7/06 - דינה להידחות בזאת. באשר לתביעה לתשלום הוצאות אש"ל בתאריך 12.7.06, עת שהה התובע במסגרת עבודתו בנתבעת בירושלים, טוען התובע כי בשל המלחמה לא הוגש לנתבעת דיווח על הוצאות אש"ל באותו יום. הכלל הוא כי "המוציא מחברו עליו הראיה". התובע זכאי, בהתאם לחוזה שנחתם בין הצדדים, להוצאות אש"ל עפ"י ביצוע בפועל ודיווח. התובע לא המציא לנתבעת ו/או לביה"ד כל ראיה המעידה על הוצאות אש"ל בתאריך 12.7.06, ועל כן, לא השכיל להוכיח רכיב תביעה זה ודינו - להידחות בזאת. 50. התובע עבד אצל הנתבעת החל מיום 8.5.06 ועד חודש 7/06, מועד התפטרותו מהעבודה. במהלך תקופת עבודתו של התובע כאמור, הוא צבר כ- 5 ימי חופשה. בשכר חודש 8/06, שולם לתובע פדיון חופשה שנתית בגין 6 ימי חופשה. לפיכך, התובע אינו זכאי לתשלום נוסף בגין פדיון חופשה שנתית. 51. אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובע הפרש קצובת נסיעות בגין התקופה מיום 21.5.06 ועד יום 25.5.06 בסך של 192 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.7.06 ועד מועד התשלום בפועל. יתר רכיבי תביעתו של התובע - דינם להידחות בזאת, כמפורט לעיל. דיני עבודה