פיטורים בזמן חירום

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיטורים בזמן חירום:

זו תביעה לתשלום הפרשי שכר עבודה בגין חודשים יוני ויולי 2006, תשלום שכר עבודה בגין חודש אוגוסט 2006 לפי חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, תשס"ו – 2006 (להלן: חוק הגנה על עובדים), דמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין הפרת חוק הגנה על עובדים, פיצוי בגין הפרת חוזה ופיצוי בגין עגמת נפש.

להלן עובדות המקרה:
1. התובע החל לעבוד אצל הנתבעת כסמנכ"ל לפרויקטים בקידום העיר מעלות-תרשיחא, החל מיום 8.5.06.
בתאריך 4.5.06 נחתם בין הצדדים חוזה מיוחד, על פיו התובע יעבור לעבוד בחוזה בכירים, בכפוף לקבלת האישורים הנדרשים מהנהלת הנתבעת, ממליאת העיר וממשרד הפנים.


2. תפקידיו של התובע, אשר הוגדרו על ידו ועל ידי ראש העיר, היו כדלקמן:
"סיוע בגיוס כספים ומקורות מימון לביצוע פרוייקטים שונים לקידום העיר ממשרדי הממשלה השונים או מקורות אחרים.

הכנת ניירות עמדה, ישיבות וכן מעקב ובקרה לקידום הפרוייקטים מול משרדי הממשלה, סוכנות יהודית וכו'".

לא היתה לתובע הגדרת תפקיד למצבי חירום.

3. בתאריך 8.5.06 אישרה הנהלת הנתבעת את חוזה הבכירים של התובע, ובתאריך 22.5.06 אישרה מליאת העיר את חוזה הבכירים של התובע. התובע המתין לקבלת האישור לחוזה ממשרד הפנים.

4. ביום 12/7/06 הותקף רכב סיור בגבול הצפון ונהרגו בהתקפה מספר חיילי צה"ל וכן נחטפו חיילי המילואים גולדווסר ורגב הי"ד.

5. במקביל החיזבאללה התחיל מיד להפגיז את אזור הצפון בקטיושות. עוד באותו ערב התקיימה ישיבת חירום בעירייה, אשר במהלכה דנו בעירייה בדרכי פעולה אפשריות, לאור המצב החדש נוצר.

6. באותו בוקר של ה- 12/7/06 השתתף התובע בפגישה של ראש העירייה עם שר התמ"ת בירושלים ובתום הפגישה נסע עם נציגי העירייה צפונה.

7. ביום 13/7/06 התובע לא התייצב לעבודתו בעירייה ורק בשעות הערב הצליח מנכ"ל העירייה ליצור עמו קשר. התובע ערך מיד לבקשת ראש העירייה מסמך נייר עמדה לקראת פגישה עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה שעמד להיערך למחרת היום והמציאו בפקס' לעירייה.

8. ביום 14/7/06 התבקש התובע, על ידי סמנכ"ל התפעול להכין תקציר מסמך לסיוע לישובי קו העימות בצפון והמציאו בפקס' לעירייה.

9. ביום 14/7/06, שהיה יום ו' בשבוע, השתתף, התובע בישיבה רבת משתתפים במלון קרלטון בנהריה בנוכחות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ראשי רשויות בצפון ופקידי ממשלה. לטענת הנתבעת – התובע נתבקש לנהל ולרכז את כל המפגשים עם נציגי הממשלה להודיע על צרכי העירייה למשרדי הממשלה ולגבש תוכניות שיקום אם יהיה צורך בהן.

10. באותו היום ב- 14/7/06 מיד אחרי הפגישה בנהריה, ארז התובע מטלטליו, ונסע עם אשתו ובנו הפעוט בן ה- 6 חודשים לתל אביב.

11. במוצ"ש ה- 15/7/06 התקשר מנכ"ל הנתבעת לתובע וביקש מהתובע להגיע ביום ראשון בבוקר לפגישה דחופה בעירייה, אולם התובע אמר לו כי הדבר אינו אפשרי מבחינתו, מכיוון שרק הגיע עם משפחתו לתל-אביב וטרם הספיק להתארגן איתם בבית המלון.

12. לאחר מכן התקשר אל התובע גם ראש העיר מר אלי בוחבוט וביקש ממנו להגיע לישיבה דחופה שתתקיים בעירייה ביום ראשון בתאריך 16.7.06 בשעה 8:00.
התובע הודיע לראש העיר כי אין באפשרותו להגיע לישיבה כאמור בגין חובתו למשפחתו שזה עתה הגיעה לתל אביב וטרם התארגנה לשהייה כנדרש, אולם הוסיף כי יש בכוונתו להגיע לעירייה ביום ג' בתאריך 18.7.06. השיחה הסתיימה כאשר ראש העיר הביע את כעסו על היעדרותו של התובע מהעבודה.

13. התובע נעלב מתגובת ראש העיר, ומצורת דיבורו אליו ולכן החליט לא להגיע לעבוד בעירייה עד שראש העיר לא יתנצל בפניו. להלן דברי התובע עצמו בתצהירו:
"... החלטתי שלא יהא זה נבון מצידי לעמוד בדיבורי להגיע לעירייה ביום ג' ה- 18.7.06 , אם ראש העיר לא ינהל איתי שיחה נוספת בטון אחר וברוח מפייסת, שכן כוונותיי היו טובות וזאת בהמשך למילוי תפקידי כנדרש בימיה הראשונים של הלחימה בצפון על פי בקשות ראש העיר".

התובע הסביר את הסיבה לכך בדבריו בתצהירו:
"... גיבשתי את עמדתי כי לא תיתכן ביני לבין ראש העיר מערכת יחסים שהיא על בסיס איום וכבר באיום הראשון על מקום עבודתי היה חשוב לי להעמיד את הנושא על סדר היום...".


14. התובע לא הגיע לישיבה שהתקיימה בעירייה ביום 16/7/06 וגם לא ביום 18/7/06.

15. בתאריך 21.7.06 התבקש התובע ע"י רכז התחבורה בנתבעת להשיב את הרכב שקיבל מהנתבעת ושחנה ליד ביתו של התובע בנהריה. התובע העביר לנתבעת את מפתחות הרכב באמצעות קרוב משפחה בתאריך 22.7.06.

16. התובע חזר למקום מגוריו בעיר נהריה רק עם תום המלחמה בתאריך 14.8.06.

17. בתאריך 15.8.06 לא הגיע לעבודתו בנתבעת מאחר ואשתו הייתה חייבת לחזור לעבודתה בשלומי, והוא נאלץ להישאר ולשמור על בנו הפעוט, כי חמותו היתה עסוקה בטיפול בפגיעות שנגרמו לביתה.

18. בתאריך 16.8.06 שוחח התובע עם מזכירתו, גב' מצדה סרף, וביקש ממנה לברר עם הגורמים הרלוונטיים בנתבעת את עניין החזרת הרכב לצורך הגעתו לעבודה. גב' סרף מסרה לתובע, לטענתו, כי לאחר בירור שערכה עם מ"מ מנהל משאבי אנוש, נשלח לתובע מכתב ועליו להמתין בביתו לקבלתו. התובע לא טרח ליצור קשר ולשוחח בנדון עם ראש העיר או מנכ"ל העירייה אלא הסתפק בשיחה הנ"ל עם מזכירתו.

19. בתאריך 20.8.06 קיבל התובע מכתב מראש העיר הנושא את התאריך 30.7.06 ובו נכתב, כי מאחר והתובע לא הגיע לעבודה בשעת חירום על אף התחייבותו, וזאת ללא כל מתן הודעה או הסבר, רואה בו ראש העיר כמי שהתפטר מעבודתו.

20. בתאריך 30.8.06 השיב התובע לראש העיר במכתב, כי ההודעה על הפסקת עבודתו מנוגדת לחוק הגנה על עובדים, וכי מעולם לא התפטר מעבודתו בנתבעת. בתאריך 1/11/06 הגיש התובע את תביעתו לביה"ד.

טענות התובע:
21. פיטורים הנובעים מהיעדרות עובד עקב מלחמה הינם בניגוד לחוק, ודינם ביטול או פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לעובד ובכלל זה נזק לא ממוני.

22. לא ניתנה לו זכות שימוע בטרם פיטוריו.

23. נוכחותו של התובע במשרדי העירייה בימי המלחמה לא היתה חיונית כלל. ולהיפך – דווקא נוכחותו באזור המרכז או בירושלים יכולה היתה לסייע רבות לנתבעת. תפקידו של התובע הוגדר לימי שגרה בלבד ולא הוגש לתפקיד חירום.

24. אילולא פוטר התובע מעבודתו, היה משרד הפנים מאשר אף הוא את מעבר התובע לחוזה בכירים, ושכרו של התובע אמור היה להיות שכר הגבוה מהשכר הקבוע בחוזה המיוחד.

25. התובע טוען כי הוא זכאי לקבל מהנתבעת את הסכומים כדלקמן:


חודש 6/06 – דמי נסיעות מתאריך 21.5.06 עד תאריך 25.5.06 בסך של 432 ש"ח.
חודש 7/06 – הוצאות אש"ל בסך של 60 ₪, וכן 10 שעות כוננות בסך של 401 ₪.
חודש 8/06 – הפרשי שכר עבודה בהתאם לחוק הגנה על עובדים בסך של 5,034 ₪.
דמי הודעה מוקדמת – בסך של 5,618 ₪.
פיצוי בגין הפרת חוק הגנה על עובדים – בסך של 10,000 ₪.
פיצוי בגין הפרת חוזה בחוסר תום לב – בסך של 134,937 ₪ (שכר עבודתו של התובע בהתאם לחוזה בכירים במשך 8.5 חודשים).
פיצוי בגין עגמת נפש – בסך של 15,000 ₪.
הפרשות לקרן פנסיה - בסך של 16,946 ₪.
הפרשות לקרן השתלמות בסך של 10,591 ₪.


סה"כ הסכום הנתבע הוא 199,019 ₪



טענות הנתבעת:
26. התובע לא הגיע לעבודה במהלך תקופת המלחמה מאחר ונעלב מדבריו של ראש העיר בשיחתם בתאריך 15.7.06, וזאת ללא כל קשר למצב החירום. על כן, אין תחולה בעניינו לחוק הגנה על עובדים.

27. התובע התפטר מעבודתו בנתבעת ולא פוטר, ועל כן אף אינו זכאי להליך שימוע ודמי הודעה מוקדמת.

28. מעברו של התובע לחוזה בכירים לא אושר ע"י משרד הפנים, ועל כן אין חובה חוקית על הנתבעת לשלם לתובע את האמור בהסכם זה.

29. לתובע שולמו הוצאות נסיעה מתאריך 21.5.06 עד תאריך 25.5.06 בהתאם לדיווחי נסיעות שהגיש לנתבעת.

30. באשר לשכר חודש 7/06 – התובע קיבל שכר בהתאם לדיווח שעות עבודה שהגיש לנתבעת במסגרת שכר חודש 8/06. מאחר ודווח למדור שכר רק על 30 שעות כוננות בחודש 7/06, שולם לתובע בהתאם.

31. התובע אינו זכאי לשכר בגין חודש 8/06, ומאחר ולא עבד בחודש אוגוסט הרי שהוא אף אינו זכאי לתשלום בגין אחזקת רכב ו/או דמי נסיעות.

32. התובע לא צבר ימי חופשה במהלך התקופה בה נעדר מעבודתו.

לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן:

33. עפ"י חוק ההתגוננות האזרחית התשי"א-1951 הוסמכה הממשלה, להכריז על מצב מיוחד בעורף, בהשתכנעה כי קיימת סבירות גבוהה שתתרחש התקפה על האוכלוסיה האזרחית.

34. במסגרת זו הוכרז מצב מיוחד בעורף ביום 16/7/06 בכל צפון הארץ.

35. שמו של התובע לא נכלל ברשימה שצורפה לצו הקריאה לשירות עבודה ע"י עירית מעלות תרשיחא ושהוצא על ידי משרד התמ"ת – היחידה לכח אדם בשעת חירום ביום 30/7/06 מאחר והתובע לא הגיע לעבודה החל מיום 16/7/06 ואילך.



36. סעיף 2(א) לחוק הגנת עובדים בשעת חירום התשס"ו-2006, קובע כדלקמן:
"לא יפטר מעביד עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה, מחמת הוראה שניתנה בשעת התקפה...או הוראה שניתנה בעת מצב מיוחד בעורף..., אשר בשלה נמנע מן העובד להתייצב לעבודתו או לבצעה..."
(ההדגשות אינן במקור).

37. בתצהירו מציין התובע, כי בשיחתו הטלפונית עם ראש העיר, מר בוחבוט, במוצ"ש בתאריך 15.7.06, הודיע לראש העיר כי לא יוכל להגיע לישיבה בנתבעת ביום ראשון בתאריך 16.7.06 בגין התחייבותו למשפחתו שזה עתה הגיעה לתל-אביב וטרם התארגנה כנדרש, אולם בכוונתו להגיע ביום ג' בתאריך 18.7.06.
עוד ציין התובע כי לאור תשובתו הנ"ל לראש העיר, שיחת הטלפון ביניהם הסתיימה "בדבריו הכועסים של ראש העיר ובלי סיכום בינינו."

38. בסעיפים 40-41 לתצהירו מפרט התובע ומסביר, כי לאור הטון הצורם בו הסתיימה השיחה בינו לבין ראש העיר החליט התובע כי "לא יהא זה נבון מצידי לעמוד בדיבורי להגיע לעירייה ביום ג' ה- 18.7.06, אם ראש העיר לא ינהל איתי שיחה נוספת בטון אחר וברוח מפייסת..."
התובע הוסיף וטען כי "גיבשתי את עמדתי כי לא תיתכן ביני לבין ראש העיר מערכת יחסים שהיא על בסיס איום וכבר באיום הראשון על מקום עבודתי היה חשוב לי להעמיד את הנושא על סדר היום, כדי להבין לאן פנינו..."

39. בסעיף 38 לתצהירו ציין התובע כי אף היה קושי אובייקטיבי להיענות לבקשתו של ראש העיר להגיע לעבודתו בנתבעת, מאחר ולא היה לו רכב ולא הייתה תחבורה ציבורית.

בתשובתו של התובע לסיכומי הנתבעת הוא טוען כי לא הגיע לעבודתו בנתבעת בשל שני גורמים עיקריים – "האחד קשיי תחבורה, והשני, חששו מזעמו של ראש העיריה, שלא חסך ממנו איומים והשתלחויות."

40. לאור האמור לעיל, נראה כי החלטת התובע לא להגיע לעבודתו בנתבעת במהלך מלחמת לבנון השנייה לא נבעה בשל המצב הביטחוני בצפון, אלא בשל כעסו על דברי ראש העיר בשיחתם הטלפונית מיום 15.7.06.

41. באשר לטענת התובע כי לא היה באפשרותו להגיע לעבודתו בנתבעת בשל קשיי תחבורה, הרי שדין טענה זו – להידחות. אמנם פעילות הרכבת הופסקה חלקית בתאריך 17.7.06 והרכבות הגיעו רק עד חוף הכרמל בחיפה. אולם האוטובוסים המשיכו בפעילותם לאורך כל תקופת המלחמה, וכך גם מוניות. התובע יכול היה לנסוע באוטובוס מחיפה עד נהריה, ומשם יכול היה לנסוע במוניות או באוטובוס או ברכב העירייה, שנותר בחניית ביתו בנהריה, עד למעלות-תרשיחא, או ליצור קשר עם העירייה על מנת שיבואו לאסוף אותו מנקודת מפגש מוסכמת אם היה רוצה להגיע לעבודה, אך הוא לא עשה זאת.

42. יתרה מזאת, התובע מציין בסעיפים 66-67 לתצהירו כי את מפתחות רכב העירייה העביר לידי קרוב משפחתו, שוטר, אשר הגיע לחופשת שבת מנהריה לתל-אביב, שם שהתה משפחתו. קרוב משפחתו של התובע מסר את מפתחות הרכב לידי רכז התחבורה של הנתבעת בתאריך 22.7.06. היינו, התובע יכול היה בנקל, אילו היה חפץ בכך, לנסוע עם קרוב משפחתו לנהריה ולהגיע לעבודתו בנתבעת באמצעות רכב הנתבעת, שנשאר בחניית ביתו בנהריה.

43. אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים כי התובע נעדר מעבודתו בנתבעת במהלך תקופת מלחמת לבנון השנייה בשל חילופי הדברים בינו לבין ראש העיר בשיחתם הטלפונית מיום 15.7.06, ואשר מהם נעלב התובע ולכן הוא החליט שלא לחזור לעבודתו מסיבה זו בלבד וזאת ללא כל קשר למצב הביטחוני ששרר באותה התקופה בצפון הארץ.

התובע בחר שלא להגיע למקום עבודתו ביום ג' בתאריך 18.7.06, כפי שהתחייב בשיחתו עם ראש העיר, ואף לא בשלב מאוחר יותר, מאחר וגיבש עמדתו כי לא ישוב לעבודה עד שראש העיר לא ינהל עימו שיחה נוספת "בטון מפויס", וזאת מבלי שהודיע על כך לראש העיר וגם לא טרח לתת כל הסבר להיעדרותו מהעבודה לנתבעת במשך כל תקופת המלחמה. גם בסיום המלחמה ב- 14/8/06 לא חזר התובע לעבודה אלא נשאר בביתו לטפל בתינוק בעוד שאשתו חזרה לעבודה.
בעצם התנהגותו כאמור, למעשה, התפטר התובע מעבודתו בנתבעת, ולכן אין כאן תחולה במקרה הזה לתוך הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006.

44. גם אם היינו מקבלים את טענת התובע כי פוטר מעבודתו ולא התפטר, אזי התובע לא נהג כפי שמצופה מעובד בכיר בעירייה בתפקיד סמנכ"ל פרוייקטים כשמדובר בעיתות מלחמה. התובע לא נהג בהתאם למעמדו הבכיר ולתפקידו בעירייה. דרגה בכירה מקנה גם חובות ולא רק זכויות. בוודאי נכון הדבר כשהעיר מופגזת וכל שאר העובדים הבכירים בעירייה התגייסו ככל יכולתם לטפל בתושבי העיר שנקלעו למצוקה קשה, חילקו מזון לבתים, חילצו קשישים וחולים, ילדים ונשים מבתיהם ודאגו להעברתם לאזורים אחרים בארץ. התובע לא רק ש"כף רגלו לא דרכה" בעיר מיום ה- 14/7/06 מהרגע שנטש את העיר ונסע עם משפחתו לתל אביב. הוא גם לא טרח להתייצב לעבודה מיד עם סיומה ביום 14/8/06. רק ביום 20/8/06 יצר קשר עם מזכירתו כי לדבריו טיפל בבנו הפעוט בעוד שאשתו חזרה לעבודתה הסדירה בשלומי.

45. יתר על כן במהלך המלחמה, אשתו של התובע הפעילה ממקום שהייתה בתל אביב אכסניה בשלומי – שזה התארחו החיילים שנכנסו ויצאו מלבנון. אשת התובע המשיכה לתפקד בהתאם לתפקידה כל אותם ימים, וברגע שהמלחמה הסתיימה חזרה מיד לעבודתה.

התובע לעומתה לא טרח ליצור אפילו קשר טלפוני עם ראש העיר או המנכ"ל במהלך כל ימי המלחמה למרות שיכול היה לבצע לפחות חלק מעבודתו מתל-אביב, או לנסוע לירושלים ולפעול לטובת העירייה במשרדי הממשלה השונים ובכך לתרום את חלקו הצנוע לטובת תושבי העיר שהיו נתונים כל אותה עת להפגזה של החיזבאללה. התובע לא נהג כך ובמעשיו הוכיח את חוסר התאמתו לתפקידו הבכיר בעירייה.

אין כאן הפרת חוזה שלא בתום לב מטעם הנתבעת – אלא דווקא התובע הפר את החוזה עם מעבידתו ולא נהג בהתאם לתפקידו הבכיר בעירייה בזמן מלחמה, אלא העדיף לנטוש מיד את המקום עם פרוץ המלחמה ולחכות בשקט ובשלווה ממקום שהייתו ב מלון בתל אביב לסיום המלחמה...

46. לאור נטישת התובע את תפקידו החל מיום 14/7/06 - לא היה כל טעם להנהלת העירייה להוציא לתובע צו קריאה לשירות עבודה בשעת חירום, כי התובע ניתק כל קשר עם העירייה החל מיום 16/7/06 ואילך.

47. לאור קביעותינו לעיל, הרי שדין תביעותיו של התובע לשכר בגין חודש 8/06, דמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין הפרת חוק הגנה על עובדים, פיצוי בגין הפרת חוזה ופיצוי בגין עגמת נפש – להידחות בזאת.

48. שכר חודש יוני 2006 – בחוזה המיוחד שנחתם בין הצדדים בתאריך 4.5.06 נקבע בסעיף 15 כי עד לקבלת הרכב, ישולם לתובע דמי נסיעות "עפ"י תעריף תחבורה ציבורית + 1,000 ק"מ + ניידות ד' +100% ניירת בהתאם לביצוע בפועל ודיווח".
התובע קיבל רכב בתאריך 25.5.06 בצהריים. בכתב ההגנה טוענת הנתבעת כי שולם לתובע בשכר חודש 6/06 בגין התקופה מיום 21.5.06 עד יום 25.5.06 סך של 139 ₪ עבור ניידות, 69 ₪ עבור ק"מ מדווח ו- 82.6 ₪ נסיעות חודשיות.
מעיון בתצהירה של גב' מסודי איפרגן, מנהלת מדור משאבי אנוש של הנתבעת, דו"חות הנוכחות של התובע ואופן חישוב שכרו, נראה כי בניגוד לטענת הנתבעת, לא שולמה לתובע קצובת נסיעות בשכר חודש 6/06. אולם, בשכר חודש 5/06 אכן שולם לתובע ביתר סך של 99 ₪ בגין הוצאות קבועות ומשתנות, אשר יש לקזזם מקצובת הנסיעות לה זכאי התובע בגין התקופה כאמור.

לפיכך, על הנתבעת לשלם לתובע הפרש קצובת נסיעות בגין התקופה מיום 21.5.06 ועד יום 25.5.06 בסך של 192 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.7.06 ועד מועד התשלום בפועל.

49. שכר חודש 7/06 – צודקת הנתבעת בטענתה כי בהתאם לחוזה המיוחד שנחתם בין הצדדים התובע זכאי לתשלום 40 שעות כוננות בחודש בכפוף לביצוע בפועל ודיווח. בחודש יולי 2006 התובע דיווח על 30 שעות כוננות ולא הציג בפני ביה"ד כל ראיה המוכיחה טענתו כי היה בכוננות מעבר לכך.
לפיכך, דין תביעת התובע לתשלום 10 שעות כוננות בחודש 7/06 – דינה להידחות בזאת.

באשר לתביעה לתשלום הוצאות אש"ל בתאריך 12.7.06, עת שהה התובע במסגרת עבודתו בנתבעת בירושלים, טוען התובע כי בשל המלחמה לא הוגש לנתבעת דיווח על הוצאות אש"ל באותו יום.

הכלל הוא כי "המוציא מחברו עליו הראיה".
התובע זכאי, בהתאם לחוזה שנחתם בין הצדדים, להוצאות אש"ל עפ"י ביצוע בפועל ודיווח.
התובע לא המציא לנתבעת ו/או לביה"ד כל ראיה המעידה על הוצאות אש"ל בתאריך 12.7.06, ועל כן, לא השכיל להוכיח רכיב תביעה זה ודינו – להידחות בזאת.

50. התובע עבד אצל הנתבעת החל מיום 8.5.06 ועד חודש 7/06, מועד התפטרותו מהעבודה.
במהלך תקופת עבודתו של התובע כאמור, הוא צבר כ- 5 ימי חופשה. בשכר חודש 8/06, שולם לתובע פדיון חופשה שנתית בגין 6 ימי חופשה.

לפיכך, התובע אינו זכאי לתשלום נוסף בגין פדיון חופשה שנתית.

51. אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובע הפרש קצובת נסיעות בגין התקופה מיום 21.5.06 ועד יום 25.5.06 בסך של 192 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.7.06 ועד מועד התשלום בפועל.

יתר רכיבי תביעתו של התובע – דינם להידחות בזאת, כמפורט לעיל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פיטורי מנכ''ל

  2. פיטורי צמצום

  3. פיטורי זבנית

  4. פגמים בפיטורים

  5. פיטורים של רוקח

  6. פיטורים פדגוגיים

  7. פיטורי אימאם

  8. פיטורים בגלל גיל

  9. פיטורי עובד נמל

  10. פיטורים מחמת גיל

  11. פיטורי עובד ארעי

  12. פיטורי עובד בזק

  13. פיטורים של מטפלת

  14. פיטורי עוזרת בית

  15. פגם בפיטורי צמצום

  16. פיטורי עובד מועצה

  17. פיטורים לא חוקיים

  18. פיטורי רופא ילדים

  19. עורך דין פיצויי פיטורין

  20. פיטורים בזמן חירום

  21. פיטורים לפני תאונה

  22. פיטורי עובד פלסטיני

  23. פיטורים לפני קביעות

  24. פיטורי עובדת בטלפון

  25. ביטול הודעת פיטורים

  26. תביעה לביטול פיטורים

  27. בקשה להשהיית פיטורים

  28. פיטורי מזכירה מבוגרת

  29. פיטורים בהסכמה הדדית

  30. פיטורי עובדת בפעוטון

  31. דחיית פיטורים בחודש

  32. פיטורים של עובד זמני

  33. פיטורים בתקופת מחלה

  34. פיטורים פיטורי צמצום

  35. תוקף של מכתב פיטורים

  36. פיטורים עקב היעדרויות

  37. פיטורי עובדת סוציאלית

  38. פיטורי עובדת בגלל גיל

  39. התבטאויות על כוונה לפטר

  40. פיטורים אחרי חצי שנה

  41. פיטורים טכנאית מעבדה

  42. פיטורים ממועצה מקומית

  43. פיטורי צמצום בעירייה

  44. פיטורי עובדים רפא''ל

  45. ביטול פיטורים מהעירייה

  46. צו זמני לאיסור פיטורים

  47. פיטורי רופא קופת חולים

  48. פיטורים בגלל משבר אמון

  49. ביטול פיטורים מחמת גיל

  50. פיטורים של ספרית שכירה

  51. פיטורים עקב הבראת חברה

  52. פיטורים לא חד משמעיים

  53. פיטורים בגלל גניבת דלק

  54. פיטורים של עובד מהבורסה

  55. פיטורים בגלל חשד לגניבה

  56. ביטול פיטורים מטעמי גיל

  57. פיטורי עובד חברה קדישא

  58. פיטורי מנהלת פיתוח עסקי

  59. פיטורי עובדת מההסתדרות

  60. ביטול פיטורים שרירותיים

  61. פיטורי עובד אחרי 30 שנה

  62. פיטורים בגלל הפרת הוראות

  63. פיטורי התייעלות בעירייה

  64. הקפאת פיטורים של נהג אגד

  65. פגיעה נפשית בגלל פיטורים

  66. פיטורי סוהר עקב היעדרות

  67. ביטול פיטורי עובד עירייה

  68. פיטורים מסיבות בריאותיות

  69. פיטורים בתעשייה האווירית

  70. פיטורי עובדים - רה ארגון

  71. פיטורי עובד במושב אמירים

  72. פיטורי עובד שקילל את הבוס

  73. פיטורים במסגרת הסכם הבראה

  74. פיטורים אחרי תקופת ניסיון

  75. פיטורים מחברת פיתוח תוכנה

  76. פיטורים בגלל עבירות משמעת

  77. פיטורים ללא אישור המועצה

  78. עיכוב תשלום פיצויי פיטורין

  79. פיטורים של נהג אוטובוס אגד

  80. פיטורי עובדת בטיפולי הפריה

  81. ביטול פיטורי מנהל בית ספר

  82. החזרה לעבודה לאחר פיטורין

  83. פיצויי פיטורין אחרי 3 שנים

  84. צו זמני למניעת פיטורי עובד

  85. פיטורים בניגוד לחוקת העבודה

  86. תוקף משפטי של מכתב פיטורים

  87. פיטורים ממשרד העבודה והרווחה

  88. האם אפשר לבטל פיטורי צמצום ?

  89. פיטורי מזכירה במועצה מקומית

  90. רציפות בעבודה פיצויי פיטורין

  91. פיטורי עובד בשל מעילה בכספים

  92. פיטורים עקב התנכלות פוליטית

  93. פיטורי ראש צוות פיתוח תוכנה

  94. פיטורי עובד לאחר חזרה מחופשה

  95. פיטורים בגלל תלונה על המנכ''ל

  96. פיטורים משיקולים לא ענייניים

  97. טענת פיטורים בשל חשיפת שחיתות

  98. פיטורי עובדת בת 65 בגלל גיל ?

  99. פיטורים לאחר תלונות עם הממונה

  100. פיטורים בתדיראן בגין צמצומים

  101. פיצויים בגין פיטורים שלא כדין

  102. פיטורים בגלל יחסי אנוש גרועים

  103. פיטורים מיידיים עקב חשד לגניבה

  104. פיטורים של עובדת זמנית בעירייה

  105. סירוב לקבל עבודה לאחר פיטורים

  106. פיטורים מהמשטרה בגלל אי התאמה

  107. פיטורים בגלל הערכות חדשות בעסק

  108. פיטורים בגלל סירוב לעשות עבודה

  109. פיטורים בגלל שאין למעסיק עבודה

  110. מניעת פיטורים עד להכרעה בתביעה

  111. פיטורים של עובד שנתפס גונב אוכל

  112. פיטורים בגלל גניבה בלי פיצויים

  113. עיכוב פיטורים עד להכרעה בערעור

  114. פיטורי עובד עקב סירוב לבצע מטלות

  115. ביטול פיטורים בגלל טיפולי פוריות

  116. בקשה למתן צו זמני לביטול פיטורים

  117. פיטורי עובד עקב גרימת נזק למכונה

  118. פיטורי עובד עקב אי ציות להוראות

  119. פיטורים כתוצאה מהגשת תלונה נגד המעביד

  120. פיטורים בגלל סירוב לחתום על מכתב

  121. היתר פיטורים עובדת בטיפולי פוריות

  122. פיטורים בגלל בקשה לעבוד בחצי משרה

  123. פיטורי עובד בשל גרימת נזק במתכוון

  124. פיטורי עובד עירייה לפי חוזה מיוחד

  125. פיטורים בגלל הגשת תביעה נגד המעביד

  126. פיטורי חבר מועצה עקב חובות למועצה

  127. ביטול פיטורים בניגוד לחוקת העבודה

  128. פיטורי מנכ''ל לאחר מספר חודשים בלבד

  129. נדחתה בקשה למתן צו ארעי למניעת פיטורים

  130. פיטורי עובד הוראה באמצע שנת הלימודים

  131. פיטורי עובד בן 65 בטענת "הפרת נהלים"

  132. פיטורים עקב היעדרות מהעבודה בשל אזכרה

  133. ערעור מצד המעביד על פיטורים שלא כדין

  134. טענת פגמים בהליך פיטורי קלדנית בית משפט

  135. חזרה לעבודה אחרי פיטורים בגלל צמצומים

  136. תביעה לביטול פיטורים בחברת נמל אשדוד בע"מ

  137. התייעצות עם נציגות העובדים לפני פיטורים

  138. ערעור על פיטורי עובד במסגרת תוכנית הבראה

  139. פיטורי עובד סמוך לסיום שנת עבודתו הראשונה

  140. לשיחה לפני הפיטורים זומן המשיב בעל פה ולא בכתב

  141. ערעור על פיטורי עובד שחשף התנהלות בלתי תקינה

  142. טען כי פיטוריו אינם כדין שכן נעשו על רקע פוליטי

  143. פיטורים בגלל אי קבלת סמכות של הממונים על העובד

  144. חובת המעביד לשקול העברה למחלקה אחרת לפני פיטורים

  145. האם האמרה "תלך ואל תחזור לפה יותר" מהווה פיטורים ?

  146. האם יש לראות בהגשת בקשה לפטור על פי פקודת הפיטורין כ"השגה" ?

  147. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון