קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול פיטורים פדגוגיים: השופטת ורדה וירט-ליבנה 1. בפנינו שני ערעורים על פסק דינו החלקי של בית הדין האזורי בתל-אביב (השופט אילן איטח ונציג הציבור מר לוני גולדשטיין; עב 8986/06, בש"א 8154/06) , בה התקבלה חלקית בקשתם של ד.ש. (להלן גם גב' ש.) וארגון המורים בבתי הספר העל-יסודיים, בסמינרים ובמכללות (להלן גם הארגון) לביטול פיטוריה של גב' ד.ש בפיטורים פדגוגיים. להלן עובדות המקרה ועיקרי החלטתו של בית-הדין האזורי: 2. גב' ד.ש מורה בחטיבת הביניים במעמד של עובדת קבועה, בעלת רישיון הוראה קבוע, והיא בעלת ותק בהוראה של כ-20 שנה וחברה בארגון החל משנת 1987. החל מחודש ספטמבר 2000 החלה גב' ד.ש לעבוד בשירות המדינה כמורה למתמטיקה בחטיבת הביניים בבית הספר התיכון "הרצוג" בחולון, אשר נוהל על ידי גב' קלדרון (להלן גם המנהלת). ביום 14.1.03 ביקרה המפקחת האחראית על בית הספר, גב' גרוס, בשיעור שהעבירה גב' ד.ש ל-27 תלמידי כיתה ח', והוציאה תחת ידה דו"ח שתיאר באופן שלילי את האווירה בשיעור ואופן ניהולו על ידי גב' ד.ש. שנה לאחר מכן, ביום 13.1.04, ביקר המפקח מר גונן בשיעור שהעבירה גב' ד.ש ל-8 תלמידי כיתה ז', ובדו"ח מטעמו ציין בין השאר כי "יש בעיה קשה של ארגון הלימודים ואחזקת כיתה" (כך במקור - ו.ו.ל), וכי לפי תחושתו גב' ד.ש "לא יכולה להחזיק כיתה שלמה". בחודש יולי 2004 הוצע לגב' ד.ש כי תועבר ללמד בבית ספר אחר "עקב סגירת כיתה או מגמה או צמצום התקן של המוסד החינוכי בו הינך מועסק/ת", אולם הארגון וגב' ד.ש התנגדו לכך והיא נשארה ללמד בבית הספר. בחודש נובמבר 2004, ולאחר שהודיעה על כך למנהלת, החלה גב' ד.ש בטיפולי פוריות שנמשכו בשנת 2005 ו-2006. מחודש פברואר 2005 עד לחודש יוני 2005 ביקרו מפקחים בשיעורים שהעבירה גב' ד.ש. 3. ביום 8.5.05, העבירה המנהלת מכתב לגב' אורלי פרומן, מנהלת מחוז תל אביב במשרד החינוך, ובו קבלה על תפקודה של גב' ד.ש, ובין היתר כתבה כי "המורה אינה מצליחה ללמד כיתה שלמה", היא מתנצחת עם התלמידים, גורמת אצלם לפערים לימודיים והיא "חסרה כישורים לעבודה בכיתה". ביום 15.6.05 כתבו שלושה מפקחים, מר גונן, גב' שטאובר וגב' בר-סלע בחוות דעתם, לאחר שערכו ביקורים בכיתתה של גב' ד.ש, כי הם ממליצים להוציא לה "אזהרת מנכ"ל", ופירטו את נימוקיהם בדבר תפקודה הלקוי. ביום 28.6.05 הוציאה מנכ"לית משרד החינוך דאז, גב' רונית תירוש, "אזהרת מנכ"ל" לגב' ד.ש, בה נמסר כי הובאו לידיעתה דו"חות שליליים אודות תפקודה של גב' ד.ש ותוכנם, ונכתב כי: "אני מוצאת לנכון להעמידך על כך ולהזהירך שמילוי תפקידך בדרך זו עלול לשמש יסוד לפיטורין מהעבודה בסוף שנת עבודתך הבאה. שאלת פיטורייך תובא לדיון במועדה, אלא אם כן ידווח הפיקוח על הטבה ניכרת בעבודתך ועל תיקון הליקויים שצוינו לעיל". גב' ד.ש כתבה ביום 16.8.05 מכתב בתגובה למנכ"לית, בו ביקשה לבטל את אזהרת המנכ"ל בטענה כי המנהלת הבטיחה "לעשות הכל כדי לפטר אותי מהמערכת" על רקע סירובה להעברה היזומה, וכן טענה כי דו"חות הפיקוח היו מגמתיים. גב' ד.ש הגיבה במכתב לטענות שנשמעו כלפי תפקודה אחת לאחת. בחודשים דצמבר 2005 עד אפריל 2006 ביקרו המפקחים מר גונן, גב' ישראלי וגב' רון בשיעורים שהעבירה גב' ד.ש, והוציאו תחת ידם חוות דעת שליליות בדבר תפקודה בכיתה. 4. ביום 1.5.06 החליטו המפקחים להמליץ בפני מנכ"לית משרד החינוך על פיטוריה הפדגוגיים של גב' ד.ש. במכתבם נאמר בין היתר כי לא חל שיפור בעבודתה של גב' ד.ש, היא "איננה מסוגלת להחזיק את הכיתה ולנהל לימודים תקינים", "אין הכנה משמעותית של שיעורים", ו"חוזרת על עצמה תופעה של חוסר משמעת" בכך שהיא סירבה במקרים מסוימים לקבל ביקור של מפקח בשיעוריה. ביום 22.5.06 התקיימה ישיבה של הוועדה הפריטטית שדנה בפיטורים פדגוגיים, ובה עמד משרד החינוך על עמדתו שיש לפטר את גב' ד.ש. בתום הפרוטוקול נרשם: "הוסבר למורה שבמידה והינה בהריון עליה להמציא אישור דחוף על כך על מנת לבקש היתר ממשרד העבודה". נציג הארגון ביקש שעניינה יועבר לועדה פריטטית עליונה ומשום מה עניינה לא נדון שם. ביום 23.5.06 קיים מר גרוס, מפקח מחוז תל אביב, פגישת שימוע עם גב' ד.ש והחליט שפיטוריה עודם בתוקף. ביום 31.8.06 נמסר לגב' ד.ש מכתב הפיטורים חתום על ידי מנכ"ל משרד החינוך מר שמואל אבואב. 5. גב' ד.ש הגישה לבית הדין האזורי ביום 10.9.06 בקשה לסעד זמני למניעת פיטוריה, בטענה שהם מנוגדים לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 (להלן גם חוק עבודת נשים) בטענה שהם שנעשו בתקופת היותה בטיפולי פוריות ולאחר המועד הקבוע לפיטורי מורים. כן הגישה גב' ד.ש ביום 5.10.06 תביעה לביטול פיטוריה הפדגוגיים. במסגרת הדיון בהליך הסכימו הצדדים כי העסקתה של גב' ד.ש תימשך עד ליום 31.8.07, זאת לאור הפניה לממונה לפי חוק עבודת נשים והחלטתה של הממונה. ביום 16.11.06 הומצאה לבית הדין החלטת הממונה לפי חוק עבודת נשים שדחתה את הבקשה למתן היתר לפיטורים "משהתעורר חשד לקשר בין הפיטורים להיעדרויות העובדת בשל טיפולי הפוריות". ביום 15.5.07 הודיעה המדינה כי הלכה למעשה פיטוריה של גב' ד.ש בוטלו, והיא תחל בהליכי פיטורים פדגוגיים מחדש. 6. גב' ד.ש זומנה לועדה פריטטית ולשימוע בפני מפקח המחוז, אך סירבה להתייצב בטענה שמדובר בהליך ידוע מראש וחסר תום לב. לאחר שהתקיימה ישיבה של הועדה הפריטטית, בה התנגד נציג הארגון לפיטורים, הוציא מנכ"ל משרד החינוך ביום 29.5.07 הודעה על פיטורים פדגוגיים שיכנסו לתוקפם ביום 31.8.07. המדינה הבהירה כי הפיטורים הראשוניים בוטלו, ועל כן הוגש כתב תביעה מתוקן המתייחס להודעת הפיטורים השניה, ובו עתרה גב' ד.ש לביטול פיטוריה ולסעדים כספיים שונים. גב' ד.ש טענה כי הפיטורים נבעו מהתנכלות של המנהלת כלפיה על רקע סירובה לעבור בית ספר ובשל היעדרויות עקב טיפולי פוריות. כן נטען כי הפיטורים נעשו בניגוד לכללים לביצוע הליך של פיטורים פדגוגיים. 7. בית הדין האזורי, לאחר שדן בראיות, בעדויות ובטענות שנשמעו בפניו הגיע למסקנות ולממצאים הבאים: א. טענתה של גב' שרביט לפיה הפיטורים היו בגדר התנכלות לאחר שסירבה להעברה היזומה - לא הוכחה. על פי העדויות והמסמכים שהוצגו, סוגיית תפקודה של גב' ד.ש עלתה זמן רב לפני שנולד עניין ההעברה היזומה. כמו כן, העניין הועלה על ידי המפקח גונן ולא על ידי המנהלת והוא נתון לסמכותו בלבד. ב. לא הוכחה טענתה של גב' ד.ש לפיה הפיטורים קשורים לטיפולי הפוריות שעברה. הטיפולים החלו לאחר שעלו הטענות בדבר תפקודה ולאחר הניסיון לנקוט בהעברה יזומה. אין להעדיף את גרסתה של גב' ד.ש בעניין, ואין כל ראיה שתתמוך בטענתה זו. ג. נדחית טענתה של גב' ד.ש לפיה לא ניתן לקיים הליך של פיטורים פדגוגיים במהלך טיפולי הפוריות לפי הוראות סעיף 9(ה) לחוק עבודת נשים, הקובע הגבלה על פיטורי עובד או עובדת בטיפולי הפריה חוץ גופית. הסעיף האמור אינו מונע מהמדינה לקיים הליך של בדיקת תפקודה של גב' ד.ש ובחינת התאמתה הפדגוגית. כמו כן, גב' ד.ש כלל לא הוכיחה כי טיפולי הפוריות הם שפגעו בכושר עבודתה. ד. העובדה כי הפיטורים הראשונים בוטלו משום שבוצעו בעת היותה בטיפולי פוריות, אין משמעה כי המעביד אינו יכול לפעול מאוחר יותר לפיטוריה משיקולים ענייניים לאחר שחלפה תקופת ההגבלה על פיטוריה לפי חוק עבודת נשים. ה. נדחית טענתה של גב' ד.ש לפיה האירוע נשוא דו"ח הפיקוח של המפקח גונן מיום 16.3.05 לא קרה מעולם. בדו"ח מתואר כי גב' ד.ש הביעה "התנגדות רבה" להשתתפותו של המפקח בשיעור בטענה כי היא אינה מצויה בקו הבריאות. כן נדחתה טענת גב' ד.ש כי היא לא לימדה בשיעורים 4 ו-5 בהם עסק דו"ח הפיקוח מיום 8.6.05, בו נכתב כי היא סירבה להכניס את המפקחת שטאובר לשיעורים וסירבה להגיע לשיחה בתום השיעור הרביעי. ו. באשר לדו"ח הפיקוח של המפקח מר גונן מיום 22.12.05 - נדחתה טענת גב' ד.ש לפיה הביקור בוצע בכוונה ביום בו היא התייצבה ללמד למרות חופשת מחלה, הואיל ומועד הביקור נקבע זמן רב מראש. כמו כן לא מתקבלות טענות גב' ד.ש באשר לדו"חות פיקוח נוספים - מיום 15.1.06 (שהתייחס בנפרד לשני שיעורים), 9.2.06, 28.3.06 (שני דו"חות נפרדים באשר לשני שיעורים), ומיום 27.4.06. ז. לא נפל פגם במספר ביקורי הפיקוח הנדרשים על פי התקנון, גם בשנת הלימודים תשס"ה וגם בתשס"ו. ח. לא נפל פגם בקשר לדו"חות הפיקוח בהם נעשה שימוש, ונדחית טענת גב' שרביט לפיה אין מדובר בדו"חות תקינים על פי הוראות "ספר המפקחים", אשר לא הוכח כי הוא חל או מחייב. על פי תוכנם של הדו"חות, הם בבחינת דו"חות מפורטים ולא בגדר דו"חות הערכה. ט. נפל פגם בדו"חות הפיקוח של המפקחים מקום שלא נכללה בהם המלצה מפורשת לפיטורים. נדחתה טענת המדינה כי ההוראה בתקנון השירות המחייבת מתן המלצה כאמור במקרה של פיטורים פדגוגיים חלה רק על מורים בתקופת ניסיון ולא על מורים קבועים. אולם, אין בפגם זה כדי להצדיק את ביטול הפיטורים. י. באשר לטענת גב' ד.ש בדבר פגם שנפל בהרכב מועצות המפקחים שהמליצו על אזהרת המנכ"ל ועל הפיטורים - נדחתה הטענה שמועצת המפקחים צריכה להתקיים בראשות מנהל המחוז, אולם נתקבלה הטענה כי נפל פגם בכך שהמפקחים שפיקחו על עבודתה השתתפו במועצת המפקחים שדנה בעניינה. נקבע על פי הפסיקה הרלוונטית, כי הרכב מועצת המפקחים צריך לכלול שלושה מפקחים שלא ערכו ביקורים אצל המורה המועמד לפיטורים. נימוק נוסף לכך, הוא שמפקח שהמליץ על פיטורים בדו"ח הפיקוח יתקשה לקבל החלטה אחרת ביושבו במועצת המפקחים. בית הדין האזורי קבע כי זהו פגם מהותי בפיטורים היורד לשורשו של עניין ומצדיק את ביטול הפיטורים, במיוחד כאשר מדובר במורה ותיקה והטענות כלפיה היו במישור של חוסר שליטה בכיתה ואי קיום תהליכי למידה משמעותיים ולא במישור של יכולותיה המקצועיות בהוראת מתמטיקה. עם זאת, הגיע בית הדין האזורי למסקנה כי בנסיבות העניין אין להורות על החזרתה המיידית של גב' ד.ש ללמד בכיתה. 8. לאור כלל הנימוקים הנ"ל, הגיע בית הדין האזורי לתוצאה הבאה בפסק דינו: הפיטורים השניים של גב' ד.ש בטלים, וניתנת למדינה שהות של 45 ימים להביא את עניינה לדיון בפני מועצת המפקחים בהרכב של לפחות שלושה מפקחים שלא קיימו אצלה ביקורי פיקוח, ועל יסוד דו"חות הפיקוח הקיימים. ככל שהמדינה לא תעשה כן, יהא עליה להחזיר את גב' ד.ש לעבודה. ככל שמועצת המפקחים תמליץ על פיטורים, יהיו הפיטורים כפופים להליך הפיטורים הפדגוגיים. כן נקבע כי המדינה תשלם לגב' ד.ש את שכרה מחודש ספטמבר 2007 עד למועד מתן ההחלטה ואילך, ותשלם לה שכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪ בתוספת מע"מ. הערעורים: 9. ראשית יודגש, כי על אף שעסקינן בהחלטה מטעם בית הדין האזורי, מדובר בפסק דין חלקי שהערעור עליו הוא בזכות. שני הצדדים הגישו ערעור מטעמם על ההחלטה, ולהלן נפרט את עיקרי טענותיהם. ערעור המדינה: 10. המדינה מלינה בפנינו על שלוש קביעות של בית הדין האזורי - האחת בעניין הפגם בהרכב מועצת המפקחים, השניה בעניין פסיקת תשלום שכר לגב' ד.ש מחודש ספטמבר 2007, והשלישית בדבר אי סילוק על הסף של תביעת ארגון המורים. בעניין הרכב מועצת המפקחים, טוענת המדינה כי על פי פסיקת בית דין זה בעניין עע 174/05 ענת סחרטוב נ' מדינת ישראל (לא פורסם, , 30.8.2005, להלן גם פסק דין סחרטוב) אין מניעה כי מועצת המפקחים תורכב בעיקר על ידי מפקחים שביקרו בשיעורים של המורה המועמד לפיטורים. המדינה מוסיפה כי פסקי הדין עליהם הסתמך בית הדין האזורי אינם קובעים מסמרות בעניין זה וכי אין להקיש מנוהל הפיטורים הפדגוגיים בחינוך העל יסודי על המקרה שבפנינו. כן מלינה המדינה על קביעת בית הדין האזורי בדבר תפקידה של מועצת המפקחים, ומדגישה כי אין מדובר בטריבונל מעין שיפוטי אלא בגוף מקצועי שתפקידו לתת את המלצתו המקצועית בפני הדרגים הניהוליים על יסוד חוות הדעת שבפניו. לשיטתה של המדינה, גם אם נפל בכך פגם, אין מדובר בפגם שיורד לשורשו של עניין. בעניין פסיקת השכר לגב' ד.ש מחודש ספטמבר 2007, טוענת המדינה כי אין מקום להעניק לה שכר בשל מחדליה והתמשכות ההליכים על ידה ללא הצדקה. כן נטען כי ארגון המורים אינו עומד בתנאים להגשת תביעה לפי סעיף 30 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, והיה מקום לדחות את תביעתו על הסף. 11. גב' ד.ש וארגון המורים טוענים בתגובה כי שקלול כלל הפגמים בפיטורים מחייב את ביטולם. נטען כי בית הדין האזורי צדק בקביעתו בדבר הפגם המהותי שנפל בהרכב מועצת המפקחים, והדבר מעוגן בתקנון שירות עובדי ההוראה. כן טוענים גב' ד.ש וארגון המורים, כי מדובר בגוף בעל חשיבות קריטית, שלהמלצתו יש משקל מכריע בהחלטה על ביצוע פיטורים פדגוגיים, ולכן הרכבו חייב להיות אובייקטיבי, בלתי תלוי ובלתי מוטה. באשר לפסק דין סחרטוב נטען כי דובר שם במסכת עובדתית שונה. באשר לתביעתו של ארגון המורים, נטען כי אין מניעה שהוא יצטרף כצד להליך בתביעה של גב' ד.ש. ערעור גב' ד.ש וארגון המורים (להלן גם המערערים): 12. המערערים חוזרים לפנינו על טענותיהם ששטחו בפני בית הדין האזורי בדבר הפגמים שנפלו בפיטורים, וטוענים כי הפיטורים לא עמדו בהוראות תקנון שירות עובדי ההוראה וספר המפקחים, נבעו מהתנכלות כלפי גב' ד.ש לאחר שהתנגדה להעברה היזומה, ובוצעו בקשר לטיפולי הפוריות שעברה. המערערים טוענים כי המנהלת התנכלה לגב' ד.ש, שיבצה אותה בכוונה בכיתות עם תלמידים מתקשים, ותיאמה את ביקורי המפקחים בכוונה בימים בהם גב' ד.ש הייתה לאחר טיפולי פוריות. בנוסף, טוענים המערערים את הטענות הבאות: א. נתגלו סתירות בעדויותיהם של המפקח גונן ושל המנהלת בדבר הסיבה להצעה להעברה היזומה. לא הייתה סיבה מוצדקת לנקוט בהעברה יזומה, והוכח כי עקב התנגדותה של גב' ד.ש להעברה היזומה החלה המנהלת להניע את הליך הפיטורים. ב. חלק מהמסמכים הרלוונטיים לא הועברו לידיעתה של גב' ד.ש בזמן אמת ולא ניתנה לה האפשרות להגיב עליהם. ג. המנהלת הסתירה מפני המפקחים את עובדת היותה של גב' ד.ש בטיפולי פוריות, והיא זימנה מפקחים לשיעורים שלה בידיעה שהיא בטיפולים. לא ניתן להעמיד את גב' ד.ש בהליך לפיטורים פדגוגיים בתקופה שהיא בטיפולי פוריות, אשר פגעו בבריאותה ובכושר העבודה שלה. ד. לאחר שבוטלו הפיטורים הראשונים, המדינה לא הייתה רשאית לפתוח בהליך פיטורים חדש כפי שעשתה. המדינה ניסתה להכשיר פיטורים פסולים על ידי דחייתם בשנה אחת ובמטרה להתחמק מהגבלת הפיטורים לפי חוק עבודת נשים. ה. הוראות ספר המפקחים מחייבות וחלות בענייננו, והמדינה הכירה בתקפותן בהליכים אחרים. ו. באשר למספר הביקורים של המפקחים - הביקורים בימים בהם נעדרה גב' ד.ש מעבודתה עקב מצבה הבריאותי אינם צריכים לבוא בחשבון במניין הביקורים הנדרשים בהליך פיטורים פדגוגיים. בפועל נכחו המפקחים ב-8 שיעורים במקום 12 כפי שמתחייב. ז. נפלו פגמים מהותיים בדו"חות המפקחים - אין מדובר בדו"חות "ספרותיים" תקינים כמתחייב על פי ספר המפקחים ולא נכללה בהם המלצה מפורשת לפיטורים. על פי הטענה, זהו פגם שמצדיק בטלות מוחלטת של הפיטורים ואי הסתמכות על הדו"חות האלה בהליכים עתידיים. לפיכך, עותרים המערערים להחזרתה של גב' ד.ש לעבודתה הקודמת עובר לפיטוריה באותו מקום ובאותו היקף משרה, לתשלום שכרה החל מחודש ספטמבר 2007, ולהצהיר על בטלות של הפיטורים כך שהמדינה תהיה מנועה מלהסתמך על כל הליך הפיטורים שבוצע לרבות דו"חות הפיקוח וגיליונות ההערכה שניתנו. 13. המדינה, בתגובתה לערעורם של גב' ד.ש וארגון המורים, טוענת כי מדובר בערעור על קביעות עובדתיות שאין מקום להתערב בהן, ומפנה לסיכומיה שניתנו בבית הדין האזורי. להלן עיקר טענותיה: א. הפיטורים בוצעו על רקע ענייני ועקב הידרדרות בתפקודה המקצועי של גב' ד.ש בשנים האחרונות, ומכתבי התלונה שהוצגו מעידים על כך. הניסיון להעבירה לבית ספר אחר נבע מאי שביעות רצון מתפקודה ומעודף מורים בבית הספר בו לימדה. עובדת היותה של גב' ד.ש בטיפולי פוריות לא הייתה ידועה לגורמי הפיקוח ואין יסוד לדרישתה לחסינות מוחלטת מפני בחינת תפקודה המקצועי בשל היותה בטיפולי פוריות. ההגבלה על פיטוריה כבר לא חלה משום שעברו למעלה משנתיים מהיום הראשון להיעדרותה בשל טיפולי הפוריות. ב. הליך הפיטורים בוצע בהתאם לתקנון שירות עובדי ההוראה והתקיימו כל ביקורי המפקחים כפי שנדרש בתקנון. מורה אשר אינו מאפשר למפקחים להיכנס לכיתתו אינו יכול לטעון כי לא התקיים מספר הביקורים הנדרש. ג. הוראות ספר המפקחים אינן מחייבות, אלא מדובר בקובץ נהלים לעבודת המפקח. לא נפל פגם בדו"חות המפקחים - אין חובה לרשום בהם המלצה מפורשת בדבר פיטורים, ובכל מקרה גב' ד.ש ידעה היטב כי היא עלולה להיות מפוטרת לאור הכתוב בדו"חות הפיקוח. הדו"חות היו מילוליים והיא לא קיבלה הערכה באופן מספרי. דיון והכרעה: 14. בטרם נדון בערעורים לגופם, נסיר את טענת הסף שנטענה בערעורה של המדינה לפיה הארגון אינו יכול להיות צד לתובענה. דין טענה זו להידחות הן לאור פסיקתנו בדבר מעמדו של ארגון עובדים בתביעות של הפרט, זאת במיוחד כאשר מדובר בהגנה על עובד המפוטר מטעמים פדגוגיים כאשר טענת הארגון היא כי המדינה הפרה את החוזרים, הנהלים וההסדרים כפי שסוכמו עם הארגון. אמנם, סעיף 30 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, העוסק ב"זכות התערבות בהליכים" אינו מקנה על פי לשונו לארגון עובדים זכות להיות צד לתובענה וזכות ההתייצבות בהליך מוגבלת לשאלה של פרשנות של הסכם קיבוצי אשר ארגון העובדים צד לו, אולם בתי הדין לעבודה נוהגים בגמישות בצירוף ארגוני עובדים כצד להליך, וגמישות מעין זו נדרשת גם במקרה בפנינו, בו נתונה מורה בעלת ותק ממושך בפני סכנת פיטורים פדגוגיים, אשר השלכתם על עתידה התעסוקתי קשה וחמורה, וצירופו של ארגון המורים כצד לתביעה עשויה להקל על בירורה. אשר על כן, צדק בית הדין האזורי בכך שלא נעתר לבקשת המדינה למחיקת תביעתו של ארגון המורים. לעניין זה יפים דבריה של השופטת ארד בע"ע 1233/01 יהודה אוריאלי ואח' נ' עיריית הרצליה ואח'; פד"ע לו 508 (2001), שעסק בהרחבה בשאלת מעמדו של "עותר ציבורי", "עותר ציבורי נוסף" ו"ידיד בית המשפט": "עינינו הרואות, כי שעריו של בית-הדין לעבודה פתוחים בפני 'העותר הציבורי' על מגוון פניו. עם זאת, בכל מקרה ומקרה יבחן בית-הדין אם אכן "התובע הציבורי" או 'העותר הציבורי' ממלא אחר התנאים שנקבעו בהלכה הפסוקה לביסוס מעמדו ככזה במקרה הספציפי מושא הדיון; האם התקיימו עילת התביעה והתשתית העובדתית המתאימה וייבחן אופי הסעד הנתבע על-ידי 'גורמים שלישיים' שאינם צד לחוזה עבודה, או נגדם. זאת ועוד. במערכת היחסים המאפיינת את משפט העבודה והמיוחדת לו, ניתן לראות בגופים ציבוריים כגון ועדי עובדים, ארגוני עובדים ומעבידים, 'עותרים ציבוריים' אשר להם עניין ציבורי בעל ערך מוסף, מכוח האינטרס המיוחד והאינהרנטי שיש להם ביחסי העבודה ומעורבותם במערכת יחסים זו" כן יפים לענייננו דבריה של השופטת גליקסמן בבש"א (ת"א) 1013/01 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' מכבי אשדוד (לא פורסם, , 25.1.02): "איננו מקבלים את עמדת הקבוצה, על פיה מהוראות סעיפים 30 ו- 34 לחוק בית הדין לעבודה, האפשרות הקיימת לארגון עובדים או ארגון מעבידים להתייצב ולטעון בהליך תלוי ועומד בפני בית הדין מוגבלת, אך ורק לאותם הליכים בהם נתון הסכם קיבוצי שהם צד לו לפירוש, או לאותם מקרים בהם אין לעובד או למעביד יצוג משפטי. גישה פורמליסטית זו אינה מתיישבת עם פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בנוגע לסמכותו העניינית בכלל ולאפשרות צירוף גופים שונים כ"טוענים" או כ"מתייצבים בהליך" בפרט. הכרעה בכל השאלות האלה נגזרת ממהות העניין הנדון בפני בית הדין". אשר על כן, בענייננו, לאור הנסיבות, גדרי המחלוקת בין הצדדים וחומרתם של הפיטורים הפדגוגיים של גב' ד.ש, קיימת הצדקה למתן זכות תביעה גם לארגון המורים ודין בקשת המדינה בעניין - להידחות. 15. ובאשר לדיון לגופם של הערעורים - לאחר שנתנו דעתנו למכלול טענות הצדדים, לתשתית העובדתית שנפרשה בבית הדין האזורי ובפנינו ולפסק דינו המפורט והמנומק של בית הדין האזורי, אנו מחליטים לדחות את שני הערעורים ולאשר את פסק דינו של בית הדין האזורי, מטעמיו, לפי תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב-1991. פסק הדין של בית הדין האזורי מנומק היטב בעובדותיו ומבוסס במסקנותיו המשפטיות ובתוצאה אליו הגיע ולא שוכנענו מטענות הצדדים כי קיים טעם משפטי המצדיק התערבותנו בו. הערעור מטעם גב' ד.ש וארגון המורים עוסק בעיקרו בממצאים עובדתיים בהם אין ערכאת הערעור נוהגת, בדרך כלל, להתערב. לא מצאנו במקרה זה עילה לחרוג מכלל זה. למעלה מן הנדרש, נעמוד להלן, בקצרה, לדברים אחדים שעלו בערעור, ולטענות המדינה בערעור מטעמה, אשר אינן מתייחסות לעניינים שבעובדה. טענתה העיקרית של המדינה בערעורה - סוגיית הרכב מועצת המפקחים: 16. כאמור לעיל, בית הדין האזורי קבע כי נפל פגם מהותי היורד לשורשו של עניין בסוגיית הרכב שתי מועצות המפקחים שדנו בעניינה של גב' ד.ש. על העובדות, כפי שנקבעו בפסק דינו של בית הדין האזורי, אין מחלוקת - במועצת המפקחים הראשונה, שהמליצה על הוצאת אזהרת מנכ"ל, השתתפו המפקחים גונן ושטאובר שהגישו את דו"חות הפיקוח על גב' ד.ש בשנה השוטפת ובנוסף להם גם המפקחת בר סלע. מועצת המפקחים השניה שהמליצה על הפיטורים הייתה מורכבת מהמפקחים גונן, ישראלי ורון שביקרו בשיעוריה של גב' ד.ש בשנה השוטפת ומהמפקחת שטאובר שביקרה בשיעוריה בשנה שלפני כן. בית הדין האזורי דחה את טענות המדינה בעניין, וקביעתו התבססה על הנימוקים הבאים: ראשית, אין הוראה קונקרטית לגבי הרכב המפקחים הדרוש לדון בעניין ולכן נדרש בית הדין ליצוק תוכן בפירוש הביטוי "מועצת מפקחים" מתוך הוראות התקנון ומהפסיקה. בית הדין האזורי למד על ההרכב הרצוי מהוראות הפיטורים בחינוך העל יסודי של עובד הוראה בניסיון, לפיהן ב"ועדת השלושה" שדנה בפיטורים ישבו שני מפקחים שלא ביקרו בשנה האחרונה בשיעוריו של המועמד לפיטורים. כמו כן, בנסיבות המקרה בפסק דין סחרטוב השתתפו במועצת המפקחים לפחות שלושה מפקחים שלא ערכו ביקורי פיקוח וכך גם בשלושה מקרים אחרים אשר נדונו בבתי הדין האזוריים (סעיפים 68.5 ו-68.6 לפסק הדין). מכאן, הגיע בית הדין האזורי למסקנה כי מועצת המפקחים צריכה לכלול לכל הפחות שלושה מפקחים שלא ערכו ביקורים אצל המועמד לפיטורים פדגוגיים. 17. המדינה טוענת בערעורה כי בפסק דין סחרטוב נדחתה טענה דומה ונקבע כי אין פגם בהרכב מועצת המפקחים כאשר מדובר בפיטורים בהליך לגבי מורים בבית ספר יסודי. על פי הטענה, כללים אלה בעניין בית ספר יסודי חלים גם בענייננו, ולכן אין להחיל במקרה זה את הכללים החלים בהליכי הפיטורים הפדגוגיים בחינוך העל יסודי, כפי שעשה בית הדין האזורי. לשיטתה של המדינה, קיימת פסיקה מפורשת אשר קובעת כי אין מניעה להרכב כזה או אחר של מועצת המפקחים כאשר מדובר בפיטורים של מורים בחינוך היסודי, ואין מניעה שישבו במועצה מפקחים שביקרו בשיעוריה של המועמדת לפיטורים. 18. אשר לדעתנו: דין טענות המדינה בעניין זה - להידחות. אמנם, מקובלת עלינו טענת המדינה כי חלים על גב' ד.ש הוראות פיטורי המורים בחינוך היסודי, כפי שנקבע בפסק דין סחרטוב. אולם, לא מצאנו כל תימוכין לטענת המדינה לפיה נקבע מפורשות בפסק דין סחרטוב כי אין מניעה שהרכב מועצת המפקחים יכלול רוב של מפקחים אשר ביקרו בשיעורי המורה המועמד לפיטורים. אין חולק כי בנוהלי הפיטורים הפדגוגיים של מורה בבית הספר היסודי אין הוראה מפורשת בדבר הרכב מועצת המפקחים, אולם אין בכך כדי להביא אותנו לכלל מסקנה כי ניתן שהרכב המועצה יהיה מורכב ממפקחים שביקרו בשיעורים הרלוונטיים, והכרעתו של בית הדין האזורי בעניין, כפי שצוינה לעיל, מקובלת עלינו. בעניין זה יש ליתן משקל מכריע לחומרתם של הפיטורים הפדגוגיים והשלכותיה מרחיקות הלכת של החלטה כזו על המורה המפוטר, בייחוד כאשר מדובר במורה אשר צברה ותק של 20 שנות עבודה בתפקידה כמורה. בביצוע הליך זה יש לנקוט במשנה זהירות ותוך שמירה על ההוראות המחייבות. כן יש להביא במסגרת השיקולים בעניין את חובתה של המדינה לפעול בסבירות, הגינות ובתום לב מוגבר. כמו כן, אין להקל ראש במהות תפקידה של מועצת המפקחים בכל שלב ושלב ובחשיבותן של ההמלצות אשר יוצאות תחת ידה והשלכותיהן לגבי עתידו התעסוקתי של המורה המועמד לפיטורים. שיקולים אלו, יחד עם ההיקש הנדרש מנוהלי הפיטורים למורים בבתי ספר על יסודיים, מביא אותנו לכלל מסקנה כי על מנת לשמור על תקינותו של הליך הפיטורים ועל אובייקטיביות של המשתתפים במועצת המפקחים, אזי בהליך פיטורים פדגוגיים של מורים בבית ספר יסודיים, על מועצת המפקחים להיות מורכבת מלפחות שלושה מפקחים אשר לא בצעו ביקורי פיקוח בשיעורים של המורה המועמד לפיטורים. 19. יצוין שוב, כי בהוראות הפיטורים לעובדי הוראה בניסיון בחינוך העל יסודי הוועדה הדנה בפיטורים פדגוגיים מורכבת, מלבד ראש החטיבה, משני מפקחים "שלא ביקרו בשנה האחרונה בשיעורי המוצע לפיטורין" ובפיטורי עובד הוראה קבוע דנה בעניינו "ועדת פיקוח" שמורכבת מ"חבר המפקחים בחטיבה המפקחת על בתי הספר העל יסודיים". לעומת זאת, בהוראות הפיטורים לעובדי הוראה בחינוך היסודי אין הוראה דומה המפרטת את הרכב מועצת המפקחים שדנה בפיטורים הפדגוגיים. המדינה לא הציגה בפנינו כל טעם המצדיק הבחנה בין סוגי הליכי הפיטורים, וברור בעינינו כי המצב הרצוי בשני המקרים הוא שהמועצה לא תהיה מורכבת ממפקחים שביקרו בשיעוריו של המועמד לפיטורים. אשר על כן, על מנת להסיר ספקות בעתיד, טוב תעשה המדינה אם תקבע הוראה מפורשת בעניין ההרכב הראוי למועצת המפקחים בנוהלי הפיטורים הפדגוגיים של מורים בבתי הספר היסודיים. 20. באותו עניין, לא מצאנו כי יש טעם מיוחד להתערב בקביעת בית הדין האזורי, לפיה הפגם שנפל בהרכב מועצת המפקחים הינו פגם מהותי היורד לשורשו של עניין ומביא לבטלות פיטוריה של גב' ד.ש. הכרעתו של בית הדין האזורי, אשר מצד אחד הורה על ביטול הפיטורים ומצד שני לא לחייב את המדינה להחזיר את גב' ד.ש לעבודה אלא ניתנה לה שהות להביא את עניינה שוב לדיון בפני מועצת המפקחים, הינה מאוזנת ומשקפת מצד אחד את המשקל שניתן לדו"חות הפיקוח השליליים שניתנו בעניינה של המערערת ואת השיקולים המקצועיים שהביאו להנעת תהליך פיטוריה, ומצד שני את חומרת הפגם שנפל בהליך הפיטורים. 21. על מנת להשלים את הדיון בערעורה של המדינה, יצוין כי אין בידינו לקבל את טענתה כי לא היה מקום לקבוע כי המדינה תשלם את שכרה של גב' ד.ש מחודש ספטמבר 2007. טענת המדינה כי העיכוב במתן פסק הדין נגרם בשל "מחדליה" של גב' ד.ש נטענה ללא בסיס מספיק, ואין בה כדי להתערב בפסיקת השכר הנדונה. חיובה של המדינה בתשלום השכר נלקחה במסגרת השיקולים והאיזונים הנכונים שעשה בית הדין האזורי עת הגיע לתוצאת פסק הדין. ערעור גב' ד.ש וארגון המורים: 22. כאמור לעיל, לאחר שבחנו את טענות גב' ד.ש וארגון המורים (להלן גם המערערים), את פסק דינו של בית הדין האזורי ואת התשתית העובדתית הנרחבת שנפרשה בבית הדין האזורי ובפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי גם דין ערעור זה להידחות, באשר הוא עוסק בעיקרו בממצאים עובדתיים של בית הדין האזורי, אשר לא מתקיים טעם חריג לסטות מהם. המערערים שבים וטוענים בפנינו כי הפיטורים בוצעו ממניעים פסולים, מתוך התנכלות של המנהלת ובקשר לטיפולי פוריות שעברה גב' ד.ש. לא עלה בידי המערערים להוכיח טענות אלה בבית הדין האזורי, והכרעתו הייתה מפורטת, מנומקת, ומבוססת היטב על הראיות שהוצגו בפניו, לרבות דו"חות הפיקוח השונים שניתנו בעניינה של גב' ד.ש והעדויות שנשמעו בבית הדין האזורי. טענת המערערים כי הפיטורים נבעו מהתנכלות לגב' ד.ש בשל התנגדותה להעברה היזומה לא הוכחה, וכך גם הטענה לפיה המנהלת "הפעילה" את המפקחים והזמינה אותם על מנת להוציא לפועל את תוכניתה לפטר את גב' ד.ש. כך גם הטענה בדבר הקשר בין טיפולי הפוריות לנקיטה בהליך הפיטורים בפעם השניה ולאחר שחלפה התקופה ה"מוגנת" על פי סעיף 9(ה) לחוק עבודת נשים. בית הדין האזורי קבע כי הפיטורים היו משיקולים ענייניים ומקצועיים, ונימוקיו בהכרעתו בטענות אלה מקובלים עלינו. כן מקובלת עלינו הקביעה לפיה סעיף 9(ה) לחוק עבודת נשים אינו מקנה חסינות מוחלטת מפני פיטורים ולא הייתה מניעה בקיום הליך של בדיקת תפקודה של גב' ד.ש בזמן תקופת טיפולי פוריות אותם עברה. מטבע הדברים, יש מקום להתחשב במצבה הבריאותי של גב' ד.ש בזמן טיפולי הפוריות ולמגבלות, אם קיימות, על תפקודה וכושר עבודתה הנובעות ממצבה הבריאותי. נציין בהקשר זה כי המערערים לא הציגו תעודות רפואיות המאשרות את המגבלות בתפקודה בזמן טיפולי הפוריות אשר יכולות היו להשפיע על חוות דעתם של המפקחים באותה עת. בענייננו לא הוכח כי ההתנהלות כלפי גב' ד.ש בעניין זה הייתה פסולה או בלתי סבירה עד כדי להביא לבטלות הפיטורים השניים או להתעלמות מדו"חות הפיקוח הרבים שניתנו בעניינה בזמן שהייתה בטיפולי פוריות ולאחר מכן. כמו כן, לא שוכנענו מטענות המערערים כי "קובץ הוראות ונהלים בנושאי כוח אדם בהוראה בעבודת המפקח", הקרוי "ספר המפקחים" הינו מקור משפטי מחייב לנוהלים, זאת לאור קביעותיו של בית הדין האזורי. כך גם אין בידינו לקבל את טענותיהם בדבר אי עמידה של הפיטורים בהוראות התקנון המחייבות, זאת לאור הממצאים העובדתיים בפסק דינו של בית הדין האזורי בדבר מספר ביקורי הפיקוח וסירובה של גב' ד.ש לאפשר למפקחים להיכנס לחלק משיעוריה. 23. אמנם, נמצא כי נפל פגם בדו"חות הפיקוח בכך שלא ניתנה בהם המלצה מפורשת לפיטורים אלא רק תיאור תפקודה הלקוי של גב' ד.ש, אולם מסקנתו של בית הדין האזורי מקובלת עלינו ולפיה אין מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין באופן המצדיק את ביטול הפיטורים ואת ביצוע כל ההליך מתחילתו. התמונה שעלתה מדו"חות הפיקוח השונים אודות תפקודה של גב' ד.ש הייתה שלילית, וההמלצה כי תינתן אזהרת מנכ"ל מדברת בעד עצמה, ומכאן שברי הוא כי גב' ד.ש ידעה כי היא מועמדת לפיטורים פדגוגיים. ראו לעניין זה את דבריה של השופטת ארד בפסקה 22 לחוות דעתה בפסק דין סחרטוב, אשר גם שם לא כללו דו"חות המפקחים המלצה מפורשת לפיטוריה של המורה: "הגם שאין אנו מתעלמים מקיומו של פגם בהליך הפיטורים, הרי שבנסיבות העניין מתחייבת, בענייננו, החלתה של תורת הבטלות היחסית, לפיה בטלות החלטה מינהלית אינה מביאה בהכרח לבטלות תוצאותיה... בעניינה של המערערת אין די בהעדר המלצת פיטורים מפורשת מדו"חות המפקחות כדי לאיין כליל את החלטת הפיטורים. זאת, נוכח התרשמותן הברורה והחד משמעית של כל אחת ואחת מן המפקחות מכישורי ההוראה הבלתי הולמים של המערערת. על כן, ובהתחשב בכך שסעד האכיפה לו עתרה המערערת הוא סעד שבשיקול הדעת... דין ערעורה להדחות. לא מצאנו טעם מספק לשנות מפסיקתו של בית הדין האזורי ולא ניתן להיענות לבקשתה של המערערת כי נורה על בטלות פיטוריה והשבתה לעבודה במשרד החינוך". דברים אלה יפים גם לענייננו. 24. מכל הנימוקים לעיל, דין שני הערעורים להידחות ללא צו להוצאות. השופט עמירם רבינוביץ אני מסכים לפסק דינה של חברתי השופטת וירט ליבנה וברצוני להדגיש שני עניינים שנאמרו על ידי חברתי בפסק דינה והחזרה עליהם באה כדי ליתן להם חיזוק נוסף. א. אין שום סיבה, שהנוהל הקיים בבתי הספר העל יסודיים לגבי הרכב מועצת המפקחים יחול גם לגבי בתי הספר היסודיים. הדרך בה נקטה המדינה בעניין זה לגבי הרכב מועצת המפקחים היא אכן פגם היורד לשורשו של עניין. ב. צודק בית הדין האזורי בקביעתו, לפיה ניתן לקיים את בדיקת תפקודה של מורה ובחינת התאמתה הפדגוגית גם בתקופה של טיפולי פוריות, אך יש לבחון ולבדוק היטב, האם טיפולי הפוריות פגעו בכושר עבודתה של המורה עקב כך, ואם אכן הייתה פגיעה בכושר העבודה של המורה עקב טיפולים אלה, יש להתחשב בנתון זה בעת מתן חוות הדעת. כאמור במקרה הנוכחי לא הוכח שטיפולי הפוריות פגמו בכושר עבודתה של המערערת, אך אם היה מוכח אחרת, אפשר שגם המסקנה בעניין זה הייתה שונה. השופט שמואל צור אני מסכים לפסק דינה של השופטת וירט-ליבנה, כמו גם להערתו של השופט רבינוביץ. נציג עובדים מר יוסף קרא אני מסכים לחוות דעתה של השופטת וירט-ליבנה ולהערותיו של השופט רבינוביץ. נציג מעבידים מר חיים בנימיני אני מסכים לפסק הדין ולהערה הנלווית אליו. סוף דבר ערעור המדינה וערעורם של גב' ד.ש וארגון המורים נדחים ללא צו להוצאות. תוצאת פסק דינו של בית הדין האזורי נותרת בעינה, ולפיה: א. הפיטורים השניים של גב' ד.ש מבוטלים, אך אין בכך כדי לחייב את המדינה להציב את גב' ד.ש לעבודה כמורה בפועל. ב. ניתנת למדינה שהות בת 45 ימים להביא את עניינה של גב' ד.ש לדיון בפני מועצת המפקחים על יסוד דו"חות הפיקוח הקיימים. ככל שהמדינה לא עשתה כן, השהות בת 45 הימים תחל מיום מתן פסק דין זה. ג. ככל שהמדינה לא תעשה כן, היא תפעל להחזרתה של גב' ד.ש ללמד בפועל בחטיבת הביניים בהיקף בו לימדה ערב פיטוריה הראשונים. ככל שמועצת המפקחים תמליץ על פיטוריה, הם יהיו כפופים להליך הפיטורים הפדגוגיים. ד. ככל שלא עשתה כן, תשלם המדינה לגב' ד.ש את שכרה מחודש ספטמבר 2007 ועד למועד מתן פסק דין זה ואילך.פיטורים