קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצול הדיון בין סעד הצהרתי וסעד כספי: הנשיא סטיב אדלר בפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי בתל-אביב-יפו (השופטת נטע רות, נציגת הציבור חנה קפלניקוב ונציג הציבור מר צבי קוסטרינסקי; בשא 3261/08 עב 5807/08) מיום 3.2.2009. הרקע להחלטה הוא תביעה (עב 08/ 5807-5825) בה נתבקש בית הדין להצהיר, כי המשיבים, גמלאים של שירות המדינה בדירוג המחקר ביחידות סמך של משרד ראש הממשלה, זכאים לצבור ימי מחלה בתקופת שבתון ולפדותם. זאת, על רקע פסק דינו של בית הדין האזורי בעניין פלצנר, בו קבע מותב בראשות סגנית הנשיא גליקסמן זכאות כאמור לתובעים אחרים בדירוג המחקר במערכת הביטחון, ברפאל ובמשרד ראש הממשלה . המדינה הגישה בקשה לסילוק על הסף של תביעת המשיבים בהעדר כימות ופירוט ובשל אי-תשלום אגרה כנדרש, ולחילופין להורות לתובעים לכמת את תביעתם ולשלם אגרה כדין. לחילופי חילופין בלבד, במקרה בו תדחה הבקשה הנ"ל, ביקשה המדינה ארכה להגשת כתב הגנה מטעמה. בהחלטת בית הדין האזורי נדחתה בקשת המדינה, לסילוק על הסף של התביעה, או לחילופין להורות לתובעים לכמת את תביעתם ולשלם אגרה כדין. בית הדין ציין בהחלטה, כי נקבע בפסיקה שבמקרים מסוימים עדיף סעד הצהרתי על פני סעד כספי, ובמיוחד בנסיבות בהן יש בכוחו של סעד כאמור לסלק ביעילות ובמהירות מחלוקת של מעורבים רבים שהמכנה המשותף שלהם נקי מספקות. עוד ציין בית הדין, כי במקרה דנא נראה, כי היעילות מחייבת הכרעה תחילה בשאלה המשפטית, שעניינה המשמעות שיש ליתן לפסק הדין בעניין פלצנר בבית הדין האזורי ביחס לתובעים בהליך שבפניו, וכי עולה לכאורה, כי המידע והמסמכים הנדרשים לשם כימות התביעה מצויים בידי המדינה. משכך, קבע בית הדין, כי אין מקום להיעתר לבקשה לסילוק על הסף. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור וביום 4.6.2009 ניתנה רשות ערעור. לטענת המדינה, הסעד האמיתי המתבקש על ידי המשיבים הוא סעד כספי, ולפיכך היה על בית הדין האזורי להיענות לבקשתה. המדינה מדגישה, כי כל המשיבים הינם גמלאים, וכי לפיכך הסכום האמור ניתן לכימות ללא קושי רב, והנתונים לצורך כך ידועים למשיבים ומצויים בידיהם. לטענת המשיבים, ההליך אינו אלא המשך מחדליה של המדינה המבקשת להתחמק מחובותיה בכל דרך ובניהול הליכים מיותרים. לדבריהם, אין אמת בטענה,לפיה הם מנסים להתחמק מתשלום אגרה כדין, וכי זכותם המוקנית כעובדי המדינה וכבעלי זכויות מכוח הסכם קיבוצי היא לקבל את המידע המצוי בידי המדינה. לדבריהם, בהתנהלותה מנסה המדינה "לאחוז את החבל בשני קצותיו", בכך שאינה נענית לבקשותיהם (במכתבים שנשלחו) להעברת פירוט מדויק של יתרת ימי המחלה העומדת לזכותם, ובכך שהיא מפנה - מנגד - אצבע מאשימה כלפיהם, בשל כך שהתביעה שהוגשה אינה מכומתת. עוד הם טוענים, כי המדינה מתנהגת בחוסר תום לב ותוך "עשיית עושר ולא במשפט". ארגון סגל המחקר במערכת הבטחון, ברפאל ובמשרד ראש הממשלה הצטרף להליך וצידד בעמדת המשיבים. במסגרת טיעוניו, ציין הארגון, כי בינתיים ניתן פסק הדין בעניין פלצנר בבית הדין הארצי, הקובע את הזכות לצבירת ימי מחלה בתקופת שבתון; כי המדובר בהליך מעין קיבוצי בהיות עילת המשיבים זהה למעשה, וכי - לפיכך - אין לעמוד על דרישה לכימות התביעה; כי המדינה מנסה להיבנות ממחדליה; וכי על פי התיקון לסעיף 24 בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 חלה על המדינה חובה לפרט את חישוב ימי המחלה להם זכאים עובדי המחקר. דיון והכרעה - לאחר שנתתי דעתי לכלל החומר שהובא לפני ולטיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להתקבל. אכן, נקודת המוצא היא, שככלל, לא יידרש בית הדין לתביעה לסעד הצהרתי, מקום בו יכול התובע לכמת תביעתו ולתבוע סעד כספי. זאת, על מנת לייעל את ההליכים; למנוע הליכים עקרים ורבים ללא צורך וללא הצדקה; להבהיר מראשית הדרך את מהות התביעה והיקפה בדרך שיש בה לעתים כדי לעודד פשרות; להטיל על התובע את מלאכת הכנת התביעה שהיא חלקו בהליך ואין הצדקה להטילה על הנתבע; ולהבטיח תשלום אגרה כדין. פיצול הדיון בין הסעד ההצהרתי לכספי אינו רצוי ואינו יעיל והוא עלול להוביל להכבדה על בית הדין. מה עוד, שבמקרה דנא כבר הוכרעה הזכות לצבירת ימי מחלה בתקופת השבתון. במיוחד בנסיבות אלה, אין זה סביר לפיצול נוסף של הדיון. הדרישה לכימות התביעה עולה בקנה אחד גם עם הוראות תקנה 9 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991, ועם האיזון הנכון בין זכות הגישה לערכאות לבין האינטרס הציבורי במימון פעילות מערכת בתי המשפט על דרך של תשלום אגרה. לא מצאתי, כי המקרה דנא בא בגדר החריגים לכלל האמור לעיל, ולכאורה נראה כי בידי המשיבים המידע והאפשרות לכמת את תביעתם כנדרש. המשיבים אמורים לדעת מתי יצאו לשבתון, את השכר שקיבלו בעת היותם בשבתון וזכויותיהם לחופשה מחלה בתקופת השבתון. יצוין, כי לכאורה אין מניעה שהמדינה תספק למשיבים את הפירוט המדויק של מספר ימי המחלה שעמדו לזכותם כאשר פרשו לגמלאות, או כל מידע אחר רלבנטי המצוי בידה לצורך כימות תביעתם. ככל שמידע או מסמכים כאמור נמצאים ברשותה של המדינה ואינו בידי הגמלאים, רצוי ואפשר שינתנו למשיבים גם ללא התערבות בית הדין, ככל שאין מניעה משפטית מוצדקת להמצאתם למשיבים. במקרה שהמשיבים יודיעו שאין בידיהם המידע הדרוש, והמדינה תסרב להמצאת מידע כאמור למשיבים, על אף שנמצא בידיה, יכול שינתן המידע הנדרש גם בהתאם להחלטות דיוניות של בית הדין האזורי. סוף דבר - לו תשמע דעתי יתקבל הערעור. על כל אחד מהמשיבים חלה החובה להגיש כתב תביעה מתוקן ומכומת וכן לשלם אגרה כדין. ככל שחסר למשיבים המידע הדרוש לכימות התביעות, רשאים המשיבים לבקשו מהמדינה, תוך פירוט המידע שבידיהם. אם תודיע המדינה שבידיה המידע החסר, אבל היא מסרבת למסרו, רשאים המשיבים לבקש מבית הדין לחייב את המדינה להעמיד לעיונם את המידע הנחוץ. התיק יוחזר לבית הדין האזורי, כדי שיתן הוראות להמשך ניהולו של ההליך בהתאם לאמור לעיל. השופט עמירם רבינוביץ אני מסכים לדעתו של חברי הנשיא, ומסכים להערתו של מר חבשוש לגבי חובתה של המדינה להעמיד לרשות המשיבים על פי בקשתם כל מידע החסר להם לכימות התביעות המצוי אצלה. השופט יגאל פליטמן אני מסכים לדעתו של חברי הנשיא. נציג ציבור מר שלום חבשוש אני מבקש להסתייג מעמדת חברי השופטים, ודעתי היא כדלקמן: על המדינה כמעסיק להעמיד לרשות המשיבים כל מידע הדרוש לכימות התביעות. אין זו "רשות" המשיבים לבקש מהמדינה, כי אם לעניות דעתי חובתה של המדינה להעמיד לרשות העובד כל אינפורמציה בגין עבודתו, ובפרט נושא של ימי מחלה, שאין זה מקובל שהעובד מנהל רישום במקביל לנתוני המעסיק. עם קבלת החומר הדרוש, על המשיבים להגיש כתב תביעה מתוקן ומכומת. לעניות דעתי, יש לשחרר את המשיבים מתשלום האגרה בגין היותם גמלאים. נציג ציבור מר חיים קמיניץ אני מסכים לדעתו של הנשיא. סוף דבר על דעת הנשיא סטיב אדלר, השופט עמירם רבינוביץ, השופט יגאל פליטמן ונציג הציבור מר חיים קמיניץ, מתקבל הערעור. על כל אחד מהמשיבים חלה החובה להגיש כתב תביעה מתוקן ומכומת וכן לשלם אגרה כדין. ככל שחסר למשיבים המידע הדרוש לכימות התביעות, רשאים המשיבים לבקשו מהמדינה, תוך פירוט המידע שבידיהם. אם תודיע המדינה שבידיה המידע החסר, אבל היא מסרבת למסרו, רשאים המשיבים לבקש מבית הדין לחייב את המדינה להעמיד לעיונם את המידע הנחוץ. התיק יוחזר לבית הדין האזורי, כדי שיתן הוראות להמשך ניהולו של ההליך בהתאם לאמור לעיל. בדעת מיעוט, קובע נציג הציבור מר שלום חבשוש, שאליו הצטרף חלקית השופט רבינוביץ, כי חובת המדינה להעמיד לרשות המשיבים על פי בקשתם כל מידע החסר להם המצוי אצלה והדרוש לשם כימות התביעות, קודמת לחובת הכימות. אין צו להוצאות.פיצול הדיוןדיוןסעד הצהרתי