קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פסילת שופט שייצג את אחד הצדדים בהיותו עורך דין: 1. בתיק זה הוגשה הודעה דחופה לבית המשפט מטעם המשיבה, ובה נאמר כי התיק נקבע לדיון בפני ההרכב של סגן הנשיא, כב' השופט צבי סגל, השופט משה דרורי והשופט יורם נועם, ליום 3.5.09. 2. בסעיף 4 להודעה נכתב: "המשיבה יוצגה בעבר ע"י כב' השופט משה דרורי בהליכים בבית הדין הרבני לרבות ובפרט בהליכים לקראת חתימת ההסכם נשוא פסה"ד עליו הוגש הערעור". 3. לאור זאת, מבקש ב"כ המשיבה, עו"ד יחזקאל אליהו, כי אפסול עצמי מלדון בתיק זה, והוא מציין כי הגיש בקשה זו בשלב מוקדם כדי למנוע מצב של בזבוז זמן שיפוטי יקר אם הנושא יעלה בעת הדיון (סעיף 6 להודעה). 4. העובדות המפורטות בסעיף 4 להודעה, הינן נכונות. 5. אכן, ייצגתי את הגב' פלונית, במשך תקופה ארוכה, כאשר הייתי עורך דין, לפני שמוניתי לשופט בית המשפט המחוזי בירושלים (המינוי הינו מיום יג תשרי תשס"ב (30.9.01)). 6. על פי סעיף 77א(א1)(3) לחוק בתי המשפט (נוסח משולח) תשמ"ד-1984, אחת מעילות הפסלות של שופט הינה סיטואציה שבה היה השופט בעבר, לפני מינויו כשופט, עורך דין של אחד מהצדדים למשפט שמתנהל בפניו. 7. בעבר, פסלתי את עצמי כשופט, מלדון בתיק ערעור משפחה, אך בשל מציאת מסמך כלשהו בחתימתי, כעורך דין, המייצג את אחד הצדדים, אשר נמצא בתוך תיק הערכאה הראשונה, כאחד המוצגים (החלטה מיום 13.3.07 בע"מ 1117/06 פלונית נ' פלוני). 8. ברם, נשיאת בית המשפט העליון, כב' השופטת דורית ביניש, קבעה כי יש צורך בקשר יותר "חזק", כדי שתהיה עילת פסלות שופט, וקבעה כי בנסיבות אלה ניתן להמשיך לדון בתיק ההרכב, כאשר אוכל להמשיך לישב בדין באותו תיק (ע"א 2687/07 פלונית נ' פלונית, ). 9. לעומת זאת, במקרה דנן, הגב' פלונית מוכרת לי היטב, היא הייתה במשרדי עשרות פעמים, ולכן על פי עקרונות פסלות השופט, כפי שאני מבינם, לא אוכל לשמש כאחד מחברי ההרכב בערעור שהיא צד לו. 10. באותה פרשה (ע"א 2687/07 הנ"ל), קבעה כב' הנשיאה של בית המשפט העליון, שלושה שיקולים מנחים לקביעת פסלות שופט, עקב קשר שהיה לו בעבר עם אחד הצדדים כעורך דין, וציינה כי הם "מהווים אמת מידה ראשונה ולא בלעדית בבחינת הסוגיה, והם: מה הייתה מהותו של הקשר שבין עורך הדין ללקוחו, מה היה משכו ומה הייתה מידת עוצמתו; האם יש קשר בין העניין בו עסק השופט שפעל כעורך דין לעניינים הנידונים בפניו; מה טווח הזמן שעבר מאז קיומם של יחסי העבודה שבין השופט לבעל הדין" (פיסקה 6 לפסק הדין בע"א 2687/07 הנ"ל). 11. במקרה שבפניי, כפי שהסברתי לעיל, ככל שמדובר בשיקול הראשון, הקשר שבין המשיבה בתיק זה, הגב' פלונית, לביני, כעורך דין, היה קשר של ייצוג משפטי במשא ומתן לגירושין ובהליכים משפטיים שנמשכו תקופה ארוכה. לעניין העוצמה והאינטנסיביות, כבר ציינתי כי היא הייתה במשרדי עשרות פעמים. מכאן, שאמת מידה זו - חלה כלפי המשיבה בתיק שבפניי. 12. ככל שמדובר בשיקול השלישי, אכן עבר זמן של שנים מאז סיום טיפולי בתיקה של המשיבה כעורך דין. התאריך המדויק של תחילת הטיפול בעניינה של הגב' פלונית, אינו זכור לי, אך כפי שניתן להסיק מפסק הדין, נשוא הערעור (עמ' 1, שורה 17 של פסק הדין) הסכם הגירושין, שבין הצדדים, נחתם וקיבל תוקף ביום 30.3.1999 (דהיינו: לפני 10 שנים בדיוק). מכל מקום, המקרה של הגב' פלונית זכור לי היטב, ו"שיני הזמן" לא הקהו את זכרוני ביחס לפרשה זו. לפיכך, גם אמת המידה או השיקול השלישי, חלים במקרה שבפניי. 13. השיקול השני, אותו מזכירה נשיאת בית המשפט העליון - "האם יש קשר בין העניין בו עסק השופט כשפעל כעורך דין לעניינים הנדונים בפניו" - חייב אותי לעלעל ולבדוק את פסק הדין, נשוא הערעור, כדי לבחון האם שיקול זה חל, אם לאו, ככל שמדובר בערעור אשר הוגש לבית המשפט המחוזי, ואשר הועבר להרכב שאני אחד מחבריו. 14. עברתי, ברפרוף, על פסק הדין נשוא הערעור (לא הספקתי לקרוא אותו בעיון). כבר קריאה חטופה זו, העלתה כי שמי הוזכר בתוך פסק הדין, כמי שייצג את המשיבה, וזאת לא פעם אחת ולא פעמיים, אלא יותר. 15. כך, כאשר מצוטט הנתבע (המערער) בעדותו, הוא אומר: "ישבנו במשרדו של עו"ד דרורי, משמאלי ישב הטוען הרבני מר ... , אני באמצע ומולי התובעת, בינינו ישב עו"ד דרורי..." (עמ' 16, שורות 20-19 לפסק הדין). 16. בהקשר אחר, מצטט בית משפט קמא את עדות הנתבע, באומרו: "... נושא ההלכתי היה ידוע היטב הן לטוען הרבני הנ"ל והן לדרורי" (בעמ' 19, שורות 9-8 לפסק הדין). 17. יתרה מזו, גם בחלק הדיון המשפטי בפסק הדין, מתייחס בית המשפט לענייני משפחה, אליי, באופן אישי ואף נותן משקל לתפקיד שביצעתי כעורך דינה של הגב' פלונית. 18. בית המשפט לענייני משפחה, מתאר את המשא ומתן שבין הצדדים, ואומר: "מהעתקי התכתבויות וטיוטות שונות שהועברו בין ב"כ הצדדים - טו"ר מר ... מצד הנתבע, ועו"ד דרורי, כתוארו אז, מצד התובעת - במהלך התקופה 1/1998 - 3/1999, ואשר צורפו לתצהיר התובעת, עולה כי לאורך כל הדרך נאלץ ב"כ התובעת להתחנן בפני ב"כ הנתבע כי יפעל לקידום חתימת ההסכם ולסיום ההליכים בין הצדדים" (עמ' 37, שורות 17-14 לפסק הדין). 19. בהמשך הדברים, מצוטטים מכתבים שכתבתי, כעורך דינה של הגב' פלונית, לטו"ר ... . ציטוטים אלה, מובאים, לאורך עמוד שלם (החל מעמוד 37, שורה 18, ועד לעמ' 38 שורה 12 של פסק הדין). 20. גם המשך התיאור של התקדמות המשא ומתן וחלופי הטיוטות של ההסכם, המתוארות בפסק הדין (עמ' 38, שורה 14 - עמ' 39, שורה 5), כוללים ציטוטים של מכתבים שכתבתי, תיקונים של נוסח ההסכם, ושמי מוזכר באותו קטע לבדו, ארבעה פעמים. 21. כך הוא, גם בתיאור ההליכים בבית הדין הרבני, שם נכתב במפורש שהיה דיון ביום מסויים, "בנוכחות טו"ר ... ובהיעדר עו"ד דרורי" (עמ' 39, שורה 24). 22. יתרה מזו, חלק מנימוקיו של בית משפט קמא (ומאליו מובן כי אינני מתייחס להם לגופם, לא בהיבט העובדתי ולא בהיבט המשפטי), בפרק העוסק בטענת העושק (המתחיל בעמ' 35), כוללים התייחסות פרסונלית אליי, בזו הלשון (עמ' 47, שורה 25-17): "אכן, אין להתעלם מכך שהתובעת הייתה מיוצגת על ידי עו"ד מומחה בדיני משפחה, דבר שבמספר מקרים ראו בו בתי לענייני משפחה, יסוד המשמיט את הקרקע מתחת לטענת העושק... ואולם, בענייננו, לא היה ביצוגו כדי למנוע את עושק התובעת. כב"כ התובעת, ניצב עו"ד דרורי בתווך בין התובעת לבין הנתבע וניהל מטעמה את המשא ומתן עימו, אך גם בנסיונו ובקיאותו בתחום, לא היה כדי להתגבר על המצב הנתון, בו התובעת שבויה בידי הנתבע ומוכנה להיעתר כמעט לכל דרישה שיעלה, ומלבד שישחררה לחופשי". המסקנה של פרק זה, כאמור בסופו (עמ' 47, שורות 28-27), היא זו: "לפיכך, וכעולה מן המקובץ, סעיף 17 להסכם התקבל תוך ניצול ועושק של התובעת, וניתן לביטול מחמת עושק...". 23. בהמשך, כאשר התייחס בית משפט לטענה משפטית אחרת (טעות), קבע כי "טענה זו קשה לקבל. ראשית - התובעת לוותה כאמור על ידי עו"ד אשר אין ספק שהסביר לה משמעותם של סעיפי ההסכם לעומקם" (עמ' 48, שורות 10-8). ואכן, בסיום הדיון בנושא הטעות קביעת בית משפט קמא היא, כי "מכל מקום, אין המדובר כאן בטעות או בטעות יסודית, ואין מקום לקבל את הטענה כי יש לבטל את הסעיף בגינה" (עמ' 48, שורות 27-26). 24. מן הציטוטים דלעיל עולה, כי יהיה זה בלתי מתקבל על הדעת, ומנוגד לכל המושכלות הבסיסיות של חובת השופט להיות בלתי תלוי, אם אשב בדין, ואפסוק ביחס לאירועים שבהם נטלתי חלק, וכן ביחס למסקנות משפטיות (שבחלקן קיבל בית משפט קמא את עמדת לקוחתי דאז, דהיינו: בעניין העושק, ובחלקן דחה בית משפט קמא את עמדתה, קרי: בעניין הטעות), כאשר בית משפט קמא, במסגרת שיקוליו המשפטיים, ככל שהדבר נוגע בשאלות המשפטיות הללו, מביא בחשבון את הנתון העובדתי כי הגב' פלונית הייתה מיוצגת על ידי עורך דין בקיא בענייני משפחה, שהוא - אני. 25. אם היה צורך לחפש ולמצוא דוגמא קיצונית, ברורה וחד משמעית, לתחולתו של השיקול השני אותו מנתה הנשיאה ביניש, דהיינו: הקשר בין העניין שבו עסק השופט כשפעל כעו"ד לבין העניין שנידון בפניו, הרי המקרה שלפנינו הוא אותה דוגמא. 26. לפיכך, מכל האמור לעיל, עולה כי אותם שלושת השיקולים אשר קבעה נשיאת בית המשפט העליון, לעניין פסלות שופט עקב חשש למשוא פנים, בעקבות ייצוג בעבר צד שעתה מופיע בפניו, כשופט, התקיימו כולם, בתיק זה. 27. לפיכך, המסקנה היחידה האפשרית, על פי הנתונים שהובאו לעיל, היא זו: החלטה חיובית בדבר פסילה. 28. החלטתי הינה, איפוא, היענות לבקשת ב"כ המשיבה, ואני מחליט בזה לפסול את עצמי מלדון בע"מ 197/08. 29. בנסיבות אלה, מועברת החלטה זו לנשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים, כב' השופטת מוסיה ארד, אשר תחליט ביחס למותב אשר ישב בתיק זה (בין בדרך של העברת התיק כולו למותב אחר, ובין בדרך של החלפתי בשופט אחר בתוך המותב הקיים, הכל לפי שיקול דעתה הבלעדי של הנשיאה, אשר אינני רואה עצמי מוסמך ורשאי להתערב בו). עורך דיןשופטיםפסלות שופט