רכב להסעת ההורים הבטחת הכנסה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא רכב להסעת ההורים לטיפולים רפואיים הבטחת הכנסה:

1. השאלה השנויה במחלוקת בתיק זה היא - האם כדין נשללה זכאותה של הגב' ענת עוזרי (להלן: "התובעת") לגמלת הבטחת הכנסה החל מחודש 6/04 ועד לחודש 9/05, בנימוק של שימוש קבוע ברכב?

השתלשלות העניינים בתיק:

2. התובעת ילידת שנת 1969 ואם לשתי בנות.

3. ביום 8/6/04 הגישה התובעת תביעתה למוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") לגמלת הבטחת הכנסה.

4. תביעתה של התובעת לגמלת הבטחת הכנסה מיום 8/6/04, נדחתה על ידי הנתבע במכתב דחייה מיום 13/9/05, בנימוק שהיא משתמשת ברכב שמספרו 27- 641- 10 (להלן: "הרכב") (הנספחים המצורפים לכתב התביעה).

5. לטענת התובעת, בין היתר, הרכב היה רשום על שם אמה; כל בני משפחתה השתמשו ברכב; התובעת נוהגת להסיע את הוריה לטיפולים הרפואיים הרבים אשר הם נזקקים להם.
בהתאם לכך, טענה התובעת, כי היא אינה עושה שימוש קבוע ברכב, וכי השימוש ברכב נעשה על מנת לקחת את הוריה לבדיקות ולטיפולים שונים.

6. לטענת הנתבע, בין היתר, הרכב נמצא אצל התובעת דרך קבע וזמין לשימושה; התובעת השתמשה ברכב לצרכיה הפרטיים, ושימושה ברכב שולל זכאותה לגמלת הבטחת הכנסה, בהתאם לפסיקה. כמו כן, אין התובעת נכנסת בגדר מי שזקוק לרכב מטעמים רפואיים.

דיון והכרעה

7. למעשה, במסגרת תביעתה טענה התובעת, כי היא אינה עושה שימוש קבוע ברכב, וכי השימוש שהיא כן עשתה ברכב נעשה על מנת לקחת את הוריה לבדיקות ולטיפולים שונים.
בהתאם לכך, ראשית, נבחן האם אכן השימוש אשר עשתה התובעת ברכב, נעשה לצרכים הרפואיים של הוריה, או שמא המדובר בשימוש אחר או נוסף, שיש בו לשלול את זכאותה לגמלת הבטחת הכנסה.

שימוש ברכב לצרכים רפואיים

8. לטענת התובעת, הוריה הינם אנשים חולים הזקוקים להסעות רבות ולטיפולים רפואיים. כמו כן, גם אם לא ניתן ללמוד מהמסמכים הרפואיים של הורי התובעת, אשר הוגשו לתיק בית הדין, כי הם נזקקו ל- 6 טיפולים רפואיים בחודש, כן קיים נטל כבד של הסעת ההורים לטיפולים.

9. לטענת הנתבע, אין התובעת נכנסת בגדר מי שזקוקה לרכב מטעמים רפואיים כדרישת החוק.

10. סעיף 9א(ג) לחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1980 (להלן: "חוק הבטחת הכנסה"), קובע חריג לעניין שימוש ברכב לצרכים רפואיים, כדלקמן:
"9א.(ג) לא יראו רכב כנכס אשר מופקת ממנו הכנסה אם מתקיים אחד מאלה -
...
(2) התובע, או בן משפחתו של התובע, זקוקים לרכב לצורך טיפול רפואי הניתן מחוץ לביתם, לפי תכנית טיפול שנקבעה מראש או לפחות 6 פעמים בחודש בפרק זמן העולה על 90 ימים רצופים, והכל לפי כללים ותנאים שקבע השר; לענין זה, "בן משפחתו" - מי שהתובע מסיע אותו לטיפול רפואי, כאמור בפסקה זו והוא בן זוגו, בנו, בתו או הורהו של התובע, ובלבד שלבן משפחתו כאמור, אין רכב נוסף".

11. בהתאם לכך, קובעת תקנה 10א(א) לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב-1982 (להלן: "תקנות הבטחת הכנסה"):
"10א. (א) תובע העושה שימוש ברכב מנועי יצרף לתביעתו, אישור רפואי המעיד כי הוא או בן משפחתו זקוקים לרכב לצורך קבלת טיפול רפואי במיתקן רפואי לפי תכנית טיפול שנקבעה מראש או שש פעמים בחודש לפחות בפרק זמן העולה על 90 ימים רצופים".

12. בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי למעשה, הצורך ברכב לשם טיפול רפואי מותנה בשניים: המדובר הוא בטיפול רפואי הניתן מחוץ לבית המבוטח וקיומה של תכנית טיפול שנקבעה מראש, או לפחות 6 פעמים בחודש, לתקופה של יותר מ-90 ימים.
עוד נקבע, כי תנאים אלו משקפים תכלית של צורך בקבלת טיפול רפואי, כאשר השימוש ברכב הוא חיוני ולא נעשה לשם הקלה גרידא על המבוטח:
"המדובר במי שעקב מצבו הרפואי וסוג הטיפול הרפואי הדרוש לו זקוק לשימוש ברכב לצרכים רפואיים ואין באפשרותו לקבל את הטיפול הרפואי בדרך אחר. כך למשל נזקק לרכב הוא מי שיש להעבירו ממשכנו למתקן רפואי במהירות ובדחיפות לצורך קבלת הטיפול הרפואי בשל מחלה קשה או מי שיש לו קושי רב בניידות. ודוק. אין המדובר במי שעושה בדיקות שגרתיות תקופתיות ולצורך כך הוא צריך לפקוד את המרפאה המרוחקת מביתו לעתים מזומנות. זאת מן הטעם שאין מצבו הרפואי וסוג הטיפול הרלבנטי לעניינו מביאים אותו לידי נזקקות לרכב. השימוש ברכב יכול להקל עליו, אולם אין הוא נזקק לרכב במובן התכלית החקיקתית" (עב"ל 72/03 צבי רודא נ' המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם, , ניתן ביום 3/4/06)).
 
13. כמו כן, נפסק כי:
"לא יכול להיות ספק שמטרת החוק והתקנות היא למנוע שלילת גמלת הבטחת הכנסה למי שעושה שימוש ברכב לצרכים רפואיים במצבים חיוניים ומיוחדים בלבד. מדובר לא רק בטיפול רפואי חיוני אלא גם במצב בו קיים חשש שבלא השימוש הרכב לא יוכל המבוטח לקבל את הטיפול או שיקשה עליו הדבר באופן בלתי סביר...
  עצם הצורך בבדיקות תקופתיות בתדירות זו או אחרת אינו מלמד בהכרח על חיוניות השימוש ברכב הפרטי מטעמים רפואיים או על כך שהמבוטח אינו יכול להשתמש לצורך כך בתחבורה ציבורית" (עב"ל 385/07 המוסד לביטוח לאומי נ' מיכאל שרף (טרם פורסם, , ניתן ביום 4/9/08)).


14. כבר עתה נאמר, כי התובעת לא הרימה את נטל הראיה המוטל עליה ולא הפנתה את בית הדין לתכנית טיפולים אשר נקבעה מראש, או לתדירות טיפולים של לפחות 6 פעמים בחודש, בפרק זמן העולה על 90 ימים רצופים, בתקופה הרלוונטית לתביעה, בהתאם לחוק ולתקנות הבטחת הכנסה.

15. אומנם, התובעת הגישה לבית הדין מסמכים רפואיים ביחס למצבם הרפואי של אביה ושל אימה. עם זאת, ממסמכים אלו, לא ניתן כאמור ללמוד, כי נקבעה לאביה או לאימה תוכנית טיפולים מראש, או קבלת טיפולים רפואיים בתדירות המינימאלית הקבועה בחוק ובתקנות הבטחת הכנסה, כפי שנפרט להלן:

א. ממכתבו מיום 20/2/06 של ד"ר חיראלדין חסן - רופא משפחה במרפאת גרנות הגליל עולה, כי אימה של התובעת- הגב' בלוריה בוסקילה, סובלת מיתר לחץ דם, סכרת מסוג 2, אי שליטה במתן השתן עקב צניחה של שלפוחית השתן וסחרחורות קשות.
עוד עולה, כי אימה של התובעת ביקרה במרפאה בממוצע של כ- 3-2 פעמים בחודש בשנה האחרונה, כאשר צוין כי בחודש אוגוסט היא סבלה מסחרחורת קשה ובשל כך ביקרה במרפאה כ- 7 ביקורים (מוצג ת/1).

ב. ממכתבו של ד"ר א. רינאוי, הרופא מטעם הנתבע, מיום 20/2/07, עולה כי "נקיטת שתן", מתרחשת בעיקר כאשר יש מאמץ, כגון התעטשות או שיעול.
כמו כן, עולה כי אימה של התובעת עברה ניתוח לתיקון הבעיה, וגם אם הבעיה נמשכת, האנשים מטפלים בעצמם על ידי שימוש בחיתול. לגישתו של ד"ר רינאוי, גם אם ישנה בעיה בעיקר בזמן התעטשות או שיעול, אין הדבר מהווה עילה להצדקת שימוש ברכב לצרכים רפואיים (מוצג נ/1; עמ' 7 לפרוטוקול).

ג. בנוסף, ד"ר רינאוי ערך תיעוד של כל הביקורים של הוריה של התובעת בקופת חולים ובבית החולים (מוצגים נ/2 ו- נ/3).
מתיעוד זה עולה כדלקמן:
- אביה של התובעת- מר יעקב בוסקילה, סובל מסכרת, וביקוריו במרפאה נדירים, ובשל בעיות רפואיות חולפות. כך למשל, מיום 15/2/04 ועד ליום 4/12/05 ביקר מר בוסקילה במרפאה 7 ביקורים, כאשר 4 מתוכם היו לצורך קבלת מרשם (מוצג נ/3).
- בתקופה שמיום 15/2/04 ועד ליום 6/9/05, אימה של התובעת - הגב' בלוריה בוסקילה, ביקרה במרפאה, לכל היותר כ- 3-2 פעמים בחודש, כאשר ישנם חודשים בהם היא כלל לא ביקרה במרפאה (מוצג נ/2).

ד. מעדותו של ד"ר רינאוי עולה, כי במשך התקופה מחודש 2/04 ועד לחודש 9/05, הגב' בוסקילה ביקרה במרפאה כפעם בחודש, לצורך קבלת מרשמים רפואיים, טיפולים ובשל בעיות רפואיות כרוניות מהן היא סובלת. אולם, לא נמצא עדות לכך שהיא הייתה אמורה לקבל או הייתה תוכנית טיפולים רפואיים, כנדרש בחוק (עמ' 7 לפרוטוקול).

16. בנסיבות אלו, לא הוכיחה התובעת, כי אכן הוריה נזקקו לתוכנית טיפולים אשר נקבעה מראש, או לתדירות טיפולים של לפחות 6 פעמים בחודש, בפרק זמן העולה על 90 ימים רצופים, בתקופה הרלוונטית לתביעה, בהתאם לחוק ולתקנות הבטחת הכנסה.

17. זאת כאשר נזכיר, כי על פי ההלכה הפסוקה, בהתאם לחוק הבטחת הכנסה, השימוש ברכב הוא חיוני ולא נעשה לשם הקלה גרידא על המבוטח, וכי עצם הצורך בבדיקות תקופתיות בתדירות זו או אחרת אינו מלמד בהכרח על חיוניות השימוש ברכב הפרטי מטעמים רפואיים או על כך שהמבוטח אינו יכול להשתמש לצורך כך בתחבורה ציבורית.

18. אשר על כן, ומשלא הוכיחה התובעת, כי השימוש אשר עשתה ברכב בתקופה הרלוונטית לתביעה זו, נעשה לצורך הצרכים הרפואיים של הוריה - דין טענותיה בהקשר זה, להידחות.

שימוש התובעת ברכב

19. טענתה העיקרית של התובעת, הינה, כי היא לא עשתה שימוש קבוע ברכב, וכי השימוש ברכב נעשה אך לצרכיהם הרפואיים של הוריה.

20. לטענת הנתבע, הרכב נמצא אצל התובעת דרך קבע וזמין לשימושה; התובעת השתמשה ברכב לצרכיה הפרטיים, ושימושה ברכב שולל זכאותה לגמלת הבטחת הכנסה, בהתאם לפסיקה.

21. תקנה 10(ג) לתקנות הבטחת הכנסה קובעת:
"(ג) על-אף האמור בתקנה זו, היה הנכס רכב מנועי, יראו את הנכס כאילו מופקת ממנו הכנסה חודשית בסכום שאינו נמוך מסכום הגמלה שהייתה משתלמת לתובע לולא האמור בתקנת-משנה זו; בתקנה זו, "רכב מנועי" - רכב המונע בכוח מיכני, לרבות סירה עם מנוע עזר ולמעט אופנוע שנפח מנועו אינו עולה על 50 סמ"ק ותלת אופן".

22. סעיף 9א לחוק הבטחת הכנסה קובע:
"9א. (א) בסעיף זה, "רכב" - רכב מנועי כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת התעבורה
למעט אופנוע.
(ב) לענין חוק זה רואים, בכפוף להוראות, סעיף קטן (ג), רכב כנכס אשר מופקת ממנו הכנסה חודשית שסכומה אינו נמוך מסכום הגמלה שהייתה משתלמת לתובע, לולא הוראות, סעיף קטן זה".

23. ביחס לסוגיית שימוש ברכב השולל קבלת גמלת הבטחת הכנסה נקבעו בעב"ל 1010/04 המוסד לביטוח לאומי נ' זהבה עמר, , חמישה מבחנים עיקריים. המבחן האחד – תשלום תמורה ממשית עבור השימוש ברכב או השתתפות בהוצאות אחזקת הרכב. בהקשר זה יבחן בית הדין האם המבוטח משתתף בהוצאות הדלק, ביטוח, רישוי, תיקונים וכדומה. ככל שהמבוטח נוטל חלק גדול יותר באחזקת הרכב כך תגבר ההנחה שהוא עושה שימוש קבוע ברכב. המבחן השני – כאשר הרכב עומד על יד ביתו של המבוטח ההנחה היא, שהמבוטח משתמש ברכב בקביעות. לחילופין, הרכב נמצא בקרבת המבוטח, ובעל הרכב לא נמצא במקום באופן קובע. המבחן השלישי - עדות חוקר המוסד או עד אמין אחר לפיו המבוטח נהג ברכב לפחות פעמיים תוך פרק זמן קצר. ברי, כי המוסד איננו מסוגל להעמיד חוקר, משך 24 שעות ביממה, לצד כל מבוטח ועל כן הוכחה שהמבוטח נהג פעמיים ברכב תוך פרק זמן קצר היא הוכחה סבירה לשימוש קבוע. המבחן הרביעי - כאשר נסיבות השימוש ברכב מצביעות על כך שהמבוטח מפיק הכנסה או כי סביר להניח שהוא מפיק הכנסה, מאילו ברור שכמוהו כהפקת הכנסה מכל נכס אחר. המבחן החמישי - מקום בו המבוטח עושה מאמצים להסתיר את השימוש ברכב עשוי הדבר להוביל למסקנה שראוי שהמבוטח יחשב כמי שמשתמש ברכב באופן קבוע.

24. בפתח הדברים, יש לשים לב לכך, כי:
א. להוריה של התובעת כלל אין רישיון נהיגה (ש' 19-18, עמ' 10 לפרוטוקול).
ב. מיום 4/2/98 ועד ליום 9/3/03 הרכב היה רשום על שמה של התובעת, וביום 8/4/03 הועבר הרכב על שמה של אימה של התובעת (ראה: מסמך הבעלויות ברכב).
ג. ביום 29.8.05 בשעה 07:15 בבוקר, מסרה התובעת הודעה לשני חוקרים של הנתבע. ההודעה נמסרה בביתה של התובעת בנהריה ובאותה שעה הרכב חנה בחניית ביתה הפרטית של התובעת, כאשר מפתחות הרכב היו ברשותה ועלינו לזכור, כי הוריה של התובעת מתגוררים במושב יערה המרוחק עשרות קילומטרים משם.

25. כמו כן, כבר עתה נאמר, כי עיון בחומר הראיות, עדויות, תצהירים והמסמכים השונים אשר הוגשו לתיק, מעלה כי קיימות סתירות מהותיות בגרסתה של התובעת, אשר התגלתה כבלתי מהימנה ואמינה, הכול כפי שנפרט בהרחבה בהמשך.

26. ביום 29/8/05 נתנה התובעת הודעה לחוקרים מטעם הנתבע - מר ליאור רחמים ומר יוסי חדד (להלן: "ההודעה").
בהודעתה זו, סיפרה התובעת כי מזה כשנתיים היא מתגוררת בנהריה, ולפעמים היא נוסעת עם ילדיה להוריה במושב יערה (ש' 2-1, עמ' 1 להודעה).
משנשאלה התובעת, האם היא עושה שימוש ברכב, היא השיבה:
"ש. האם את משתמשת ברכב?
ת. כן, אני נוהגת ברכב של אימא שלי היא חולה. אימא שלי גרה במושב יערה. אני עוזרת לה.
ש. היכן נמצא הרכב כרגע?
ת. הוא כאן" (ש' 14-10, עמ' 3 להודעה).

27. יש לציין, כי גם בהמשך ההודעה חזרה התובעת על גרסתה זו:
"ש. האם הרכב זמין לך מתי שאת צריכה אותו?
ת. לפעמים לא, רוב הזמן הוא כאן אבל לא לפעמים הוא לא מניע.
ש. היכן נמצא הרכב רוב הזמן?
ת. בחנייה פה" (ש' 7-3, עמ' 6 להודעה).
...
"ש. היכן נמצאים המפתחות של הרכב, של הפיאט ברווה?
ת. כאן" (ש' 10-9, עמ' 7 לפרוטוקול).

28. עוד סיפרה התובעת בהודעתה, כי היא לא משלמת על דלק ברכב, והוריה משלמים את ההוצאות (ש' 17-15, עמ' 3 להודעה).

29. משנשאלה התובעת על שם מי ביטוח הרכב, היא השיבה:
"ע"ש אימא שלי, אבל אני נוהגת יחידה" (ש' 1, עמ' 4 להודעה).

30. בהודעתה, סיפרה התובעת על השימוש שהיא עושה ברכב:
"ש. לאילו צרכים את נוהגת ברכב?
ת. לקחת את הילדים לקופ"ח, את אמא שלי לקופ"ח בגרנות קניות לפעמים להורים שלי ועל הדרך גם בשבילי" (ש' 18-17, עמ' 4 לפרוטוקול).

31. התובעת סיפרה, כי לפעמים היא לוקחת את הרכב לטיפולים ולתיקונים, ולפעמים "אלי" (ש' 20, עמ' 4 להודעה; ש' 3-1, עמ' 5 להודעה). כמו כן, אלי הוא זה שמעביר רוב הזמן את הרכב טסט (ש' 6-4, עמ' 5 להודעה).

32. בכתב תביעתה המתוקן ותצהירה, טענה התובעת, כי הודעתה לחוקר מטעם המל"ל, נמסרה בשעות הבוקר המוקדמות, וכאשר הייתה נתונה תחת השפעת תרופות הרגעה. עוד טענה התובעת כנגד ההודעה, כדלקמן:
- בתקופות הרלוונטיות לתביעה, היא התגוררה רוב הזמן בבית הוריה ביערה, ורק לעיתים בנהריה.
- "אלי" המאוזכר בהודעה כמי שטיפל ברכב, הינו, מר אלי זכאי ממוסך זכאי בחיפה ולא אלי - בעלה של התובעת.
- לא היו לתובעת עבירות תנועה בתקופה הרלוונטית לתביעה זו, בניגוד לאמור בהודעה, לפיה, כ- 4 חודשים טרם גביית ההודעה, קיבלה התובעת דו"ח תנועה.

33. כמו כן, התובעת העידה לפנינו, כי טרם גביית ההודעה ביום 29/8/05 עבר עליה לילה קשה, והיא לא ישנה ולקחה כדור, וביקשה מהחוקרים שיגיעו עוד כחצי שעה. לטענת התובעת, היא אמרה לחוקרים כי היא תחת השפעת כדור (ש' 28-24, עמ' 15 לפרוטוקול).

34. עוד טענה התובעת בעדותה, כי החוקרים לא הקריאו לה את ההודעה, ובהודעה רשומים דברים רבים שאינם נכונים (ש' 9-6, עמ' 17 לפרוטוקול).

35. כבר עתה נאמר, כי אנו דוחים את טענותיה של התובעת, ביחס להודעתה לחוקר מטעם המל"ל מיום 29/8/05, מהטעמים העיקריים הבאים:

א. מר ליאור רחמים - החוקר מטעם המל"ל, אשר גבה ביום 29/8/05 את הודעת התובעת, העיד לפנינו, כי במקרה בו נחקר אינו יכול לתת הודעה, מכל סיבה שהיא, החקירה נפסקת, ונרשמת סיבת הפסקת החקירה. בעניינה של התובעת, החקירה הייתה ארוכה, ולגישתו של מר רחמים, הוא ראה שהתובעת מבינה את השאלות ועונה בצורה עניינית (ש' 17-11, עמ' 25 לפרוטוקול).

ב. כמו כן, מר רחמים העיד, כי במידה והתובעת הייתה מבקשת מהחוקרים מספר דקות על מנת להתארגן, מאחר והיא רק התעוררה, הדבר היה מתאפשר לה ונרשם בדו"ח, כפי שקורה הרבה פעמים בחקירות (ש' 11-8, עמ' 26 לפרוטוקול).

ג. מעיון בהודעת התובעת מיום 29/8/05 לחוקרים מטעם המל"ל, עולה כי התובעת עברה על ההודעה, וערכה בה שינויים. כך למשל, היו שאלות ותשובות אשר נמחקו על ידי מתיחת קו עליהם, כאשר חתימת התובעת מופיעה ליד השינוי (ראה: ש' 19, עמ' 1 להודעה; עמ' 5-3 להודעה; עמ' 7 להודעה).
תימוכין לכך, ניתן למצוא גם בעדותו של מר ליאור רחמים, אשר העיד לפנינו, כי לאחר רישום ההודעה או תוך כדי הרישום, מסומנים תיקונים, וכאשר התובעת עברה על כל ההודעה, עוברים ליד כל תיקון ומאשרים בחתימת התובעת שהתיקון נעשה בנוכחותה (ש' 8-5, עמ' 25 לפרוטוקול).

ד. עיון בהודעה מעלה, כי תשובותיה של התובעת הינן ענייניות וברורות, לאורכה של כל ההודעה.

ה. כאמור, לטענתה של התובעת, "אלי" המאוזכר בהודעה כמי שטיפל ברכב, הינו מר אלי זכאי ממוסך זכאי בחיפה ולא אלי - בעלה של התובעת.
בהקשר זה, יש לציין, כי לטענת התובעת היא ובעלה פרודים, ומעדותו של מר רחמים עולה, כי החקירה נעשתה גם על מנת לבדוק מגורים משותפים של התובעת ובעלה (ש' 28-27, עמ' 24 לפרוטוקול).
התובעת הציגה לבית הדין מסמך, בו נרשם בכתב יד כי מר אלי זכאי מטפל ברכב וחותמת מוסך זכאי (נספח ב לכתב התביעה המתוקן).
עם זאת, יוער, כי מהודעת התובעת עולה לכל אורכה, כי התובעת התייחסה ל"אלי" בעלה, כאשר תמוה שרק ביחס לטיפול ברכב היא התכוונה ל"אלי" מהמוסך, מבלי לציין זאת מפורשות.

36. מעיון בהודעתה של התובעת מיום 29/8/05 לחוקרים מטעם המל"ל, תצהירה ועדותה לפנינו, עולה כי קיימות סתירות מהותיות בגרסאות השונות אשר מסרה התובעת, כפי שנפרט להלן.

37. בהודעתה מיום 29/8/05 לחוקר מטעם המל"ל, סיפרה התובעת כי מזה כשנתיים היא מתגוררת בנהריה, ולפעמים היא נוסעת עם ילדיה להוריה במושב יערה (ש' 2-1, עמ' 1 להודעה).

38. לעומת זאת, התובעת הצהירה בתצהירה, כי בתקופה הרלוונטית לתביעה, היא התגוררה רוב הזמן עם הוריה ביישוב יערה, ורק לפעמים בבית בנהריה, וזאת בשל התדרדרות היחסים בינה לבין בעלה בנפרד - מר אלי עוזרי (סעיף 6א לתצהיר התובעת).

39. בעדותה לפנינו, שינתה התובעת שוב את גרסתה, והעידה כי יומיים לפני גביית הודעתה לחוקר מטעם המל"ל מיום 29/8/05 היא עברה להתגורר בנהריה (ש' 9-7, עמ' 14 לפרוטוקול; ש' 17-14, עמ' 16 לפרוטוקול).

40. בסיכומיה, טענה התובעת, כי במחצית שנת 2005, ובלחץ אביה, היא החליטה לעבור עם בנותיה להתגורר בקביעות בדירה שבבעלותה בנהריה, וזאת, גם לקראת פתיחת שנת הלימודים בחודש 9/05.

41. אם כן, בתחילה טענה התובעת בהודעתה מיום 29/8/05 כי בזמנים הרלוונטיים לתביעה היא התגוררה בנהריה, כאשר מידי בפעם נסעה עם ילדיה להוריה במושב יערה. בתצהירה, שינתה התובעת גרסתה וטענה, כי רוב הזמן התגוררה עם הוריה ביערה, ורק לעיתים בנהריה. ואילו, בעדותה לפנינו, שינתה התובעת שוב את גרסתה, וטענה כי רק יומיים לפני גביית הודעת חוקר המל"ל ביום 29/8/05 היא עברה להתגורר בנהריה.

42. בנקודה זו, יש לציין כי התובעת הציגה לפני בית הדין מסמכים שונים, המעידים כביכול על מקום מגוריה. עם זאת, ממסמכים אלו לא מצטיירת תמונה ברורה, לגבי גרסתה של התובעת ביחס למקום מגוריה, כאשר ניתן למצוא תימוכין לכל גרסה במסמכים השונים.
מחד, הציגה התובעת לפנינו מסמכים שונים, מהם ניתן ללמוד, כי בזמנים הרלוונטיים לתביעה, היא התגוררה עם הוריה, במושב יערה:
- מסמך מאת ועד ההנהלה של המושב יערה מיום 23/11/05, בו נרשם בין היתר, כי התובעת התגוררה ביערה עד שנת 2003, ומאמצע שנת 2003 ועד לשנת 2005 (נספח א לכתב התביעה המתוקן).
- מכתבה מיום 26/5/08 של הגב' תמי הדר, המשמשת כעובדת סוציאלית בעיריית נהריה, בו נרשם בין היתר, כי בשנת 2005 שהתה התובעת עם בנותיה אצל הוריה במושב יערה (אסופת המסמכים אשר הוגשה לבית הדין ביום 26/6/08).

מאידך, מהמסמכים הבאים, אשר כאמור הוגשו על ידי התובעת, מצטיירת תמונה שונה, לפיה, בזמנים הרלוונטיים לתביעה, התובעת התגוררה דווקא בנהריה:
- תדפיסים דו חודשיים מאת עיריית נהריה, של צריכת המים בדירת התובעת בנהריה, לתקופה שמחודש 5/04 ועד לחודש 10/05 (הנספחים המצורפים לתצהירה של התובעת). יש לציין, כי לטענת התובעת בתצהירה, בעלה בנפרד - אלי, נהג לשהות בדירה בימים בהם בנותיהם היו במשמורתו ואולי גם בסופי שבוע (סעיף 13 לתצהיר התובעת).
- חשבונית על שם התובעת מחנות הרהיטים "טחיבש סמיר עבודות רהיטים" מיום 18/4/05, כאשר בכתובת נרשם - "נהריה הירוקה" (אסופת המסמכים אשר הוגשה לבית הדין ביום 22/12/08).
בנקודה זו, יש לשים לב לכך, כי מעדותה של התובעת עולה מחד, כי הרהיטים לדירה נקנו כחודשיים לפני המעבר (עמ' 14 לפרוטוקול), ומאידך, התובעת העידה כי רק כיומיים לפני גביית הודעתה לחוקר מטעם המל"ל מיום 29/8/05 היא עברה להתגורר בנהריה (ש' 9-7, עמ' 14 לפרוטוקול; ש' 17-14, עמ' 16 לפרוטוקול).

43. לעומת הגרסאות השונות של התובעת ביחס למקום מגוריה בתקופה הרלוונטית לתביעה זו, מעדותו של אחיה של התובעת - מר אבי מימון בוסקילה עולה, כי התובעת עברה להתגורר בנהריה בשנת 2005, כאשר "לפני זה היא לא גרה בנהריה אפילו לא יום אחד" (ש' 8-1, עמ' 23 לפרוטוקול).
עם זאת, התובעת הגישה לבית הדין בקשות לצו הגנה מיום 4/11/03 ומיום 18/1/04, לפיהן, ביקשה לאסור על בעלה להיכנס לבית בנהריה, ולטענת התובעת לאחר תקופה זו, היא עברה להתגורר עם הוריה ביערה בקביעות (ראה: הודעת ב"כ התובעת מיום 26/6/08 ואסופת המסמכים המצורפת להודעה).
כאשר יש לשים לב לכך, כי בעוד שבתצהירה טענה התובעת, כי בתקופה הרלוונטית לתביעה, היא רק לעיתים התגוררה בנהריה (סעיף 6א לתצהיר התובעת), התובעת העידה לפנינו, כי היא ובעלה קיבלו את הדירה בנהריה בחודש 1/03, אולם, עד לשנת 2005 היא כלל לא התגוררה בדירה (עמ' 13-12 לפרוטוקול). כך למשל, סיפרה התובעת בעדותה:
"לא נכנסתי בכלל לדירה בנהריה. התכוננתי להביא את הילדים ב- 8/05 לדירה בנהריה, אבל לא נכנסתי לשם. עד אז לא גרתי עם הילדים בנהריה.
גרתי אצל אמא שלי בקראוון מחוץ לבית של אמא שלי. אני והילדים גרנו שם" (ש' 22-20, עמ' 13 לפרוטוקול).

44. כאמור, בהודעתה מיום 29/8/05 לחוקר מטעם המל"ל, סיפרה התובעת על השימוש שהיא עושה ברכב: "לקחת את הילדים לקופ"ח, את אמא שלי לקופ"ח בגרנות קניות לפעמים להורים שלי ועל הדרך גם בשבילי" (ש' 18-17, עמ' 4 לפרוטוקול).
ואילו, בעדותה לפנינו, טענה התובעת כי השימוש אשר עשתה ברכב, נעשה לצרכים של הוריה בלבד, וכי היא לא השתמשה ברכב לקניות (ש' 30, עמ' 14 לפרוטוקול; ש' 2-1, עמ' 15 לפרוטוקול).
עם זאת, משנשאלה התובעת ביחס לדבריה בהודעה לחוקר מטעם המל"ל, לפיהם, ביטוח הרכב רשום על שם אימה, אבל התובעת היא הנהגת היחידה ברכב, היא השיבה:
"ש. אמרת בעמ' 4 להודעה לחוקר, שור' 1, בקשר לביטוח הרכב, זה נכון מה שאמרת?
ת. לא. הוא שאל אותי אם אלי משתמש ברכב ואמרתי לו שלא ושאני נהגת יחידה" (ש' 31, עמ' 16 לפרוטוקול; ש' 1, עמ' 17 לפרוטוקול).

45. בנסיבות אלו, נוכח הסתירות המהותיות ואי האחידות בגרסאותיה של התובעת, אנו מעדיפים את גרסתה המוקדמת של התובעת, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהודעתה מיום 29/8/05 לחוקר מטעם הנתבע, שהינה גרסתה הראשונית, כאשר עדיין לא הייתה מודעת לתוצאות המשפטיות של דבריה.

46. בהקשר זה, נזכיר כי, הלכה פסוקה היא, כי בית הדין רשאי להעדיף דברים שנאמרו בהודעה לחוקר מטעם הנתבע, על פני גרסה שנמסרה במועד מאוחר יותר, וזאת מאחר וההודעה הינה גרסה ראשונית שנגבתה, כאשר התובע לא היה מודע עדיין לתוצאות המשפטיות של דבריו, בעוד שגרסה מאוחרת יותר הינה לא אחת גרסה משופרת ש"שופצה" לצורך הדיון המשפטי (ראה: דב"ע מח/ 42- 0 ורטנסקי מיכאל נ' המוסד לביטוח הלאומי, פד"ע יט 471; דב"ע מט/ 95- 0 כרמלה אוגוסטין שאער נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ 457).

47. מהודעתה מיום 29/8/05 של התובעת לחוקרי המל"ל, עולה בצורה ברורה ומפורשת, השימוש הקבוע אשר עשתה התובעת ברכב, לצרכיה האישיים. עוד עולה, כי הרכב היה זמין לשימושה של התובעת ורוב הזמן היה בשימושה (ש' 14-10, עמ' 3 להודעה; ש' 7-3, עמ' 6 להודעה; ש' 10-9, עמ' 7 להודעה; ש' 18-17, עמ' 4 להודעה).
יתר על כן, התובעת סיפרה כי הנהגת היחידה ברכב (ש' 1, עמ' 4 להודעה).

48. למעשה, רק בגרסתה המאוחרת יותר בתצהירה ובעדותה לפנינו, טענה התובעת, כי השימוש שעשתה ברכב לא היה קבוע, והיה אך לצרכיהם הרפואיים של הוריה.

49. בנקודה זו, מוצאים אנו להפנות לדבריה של התובעת, בסיום עדותה לפנינו, ומפאת חשיבותם, נביא אותם כלשונה:
"באותו יום כשגבו ממני את ההודעה בנהריה, האוטו היה בנהריה מתחת לבית.
אני לא יודעת למה. היום אני יודעת שאחי היה צריך לקחת את אמא לבדיקות, בגלל שאני הייתי תחת השפעה של כדור.
אחי היה יורד כל יום עם האוטו, אני מתכוונת "יורד" מהמושב לנהריה.
אחי גר ביערה ליד ההורים.
הוא עובד עירייה בתעבורה, הוא היה מחנה את האוטו מתחת לבית שלי, הוא מתחיל את העבודה ב- 5:00 בבוקר. הוא עובד בעיריית נהריה, בכל האיזור הזה.
זה היה לו הכי נוח לשים את האוטו מתחת לבית שלי. הוא מחנה את האוטו ויש אוטו של העירייה שבאים לאסוף אותו, אני לא יודעת באיזה שעה בערך.
כל הזמן אחי השתמש באוטו כדי להגיע לנהריה ממושב יערה.
אני דוברת אמת ורק את האמת. אני אפילו לא ידעתי שהוא שם" (ש' 24-14, עמ' 17 לפרוטוקול).

50. גירסה זו לא קיבלה איזכור כלשהו בתצהיר עדותה הראשית של התובעת שהוגש לבית הדין, וגם איננו רואים כל היגיון בכך, שהאח יסע ברכב הנ"ל מדי בוקר, ממושב יערה עד למקום עבודתו בנהריה ויחנה את הרכב לא ליד מקום העבודה אלא יחנה אותו דווקא בחניית ביתה של התובעת. וגם אם יש שמץ של אמת בגירסה זו, הרי ניתן ללמוד ממנה, כי האח מחנה את הרכב מדי בוקר ליד ביתה של התובעת ואז, משעה 05:00 בבוקר עומד הרכב לרשותה ולשימושה. עובדה, שכשלעצמה שוללת את זכאותה של התובעת לגמלת הבטחת הכנסה.

אם אכן התובעת לא עשתה כל שימוש ברכב עת שהוא חנה מדי יום בחניית ביתה, תמוה אם כן, מדוע מפתחות הרכב היו רק אצלה (ראה עמ' 5 שור' 8 הודעתה של התובעת לחוקר מיום 29.5.05).

קשה להתעלם מהעובדה, כי הודעתה של התובעת לחוקרי המוסד לביטוח לאומי נמסרה ביום 29.8.05, בשעה 07:15 בבוקר כשהרכב חנה ליד ביתה בנהריה, בעוד שהוריה מתגוררים עשרות קילומטרים משם במושב יערה.

גם אם בזמן מתן ההודעה לחוקר, היתה התובעת סהרורית ותחת השפעה של תרופות וכל אלה גרמו לה לומר דברים חסרי קשר למציאות, הרי שעצם העובדה שבשעת בוקר כה מוקדמת חונה הרכב דווקא ליד ביתה ולא ליד בית הוריה, המרוחק עשרות קילומטרים מביתה, כשמפתחות הרכב אצלה, שוללת את זכאותה לגמלת הבטחת הכנסה.

51. בנוסף גם מעדותה של אחותה של התובעת - עו"ד לב ארי, עולה, כי היא גם הייתה מתגוררת בנהריה, והייתה לוקחת את הרכב לתובעת:
"באותה תקופה אני גרתי בנהריה גם כן. אני בעצמי הייתי לוקחת את הרכב לענת" (ש' 6, עמ' 12 לפרוטוקול).
אם כן, גם מעדות זו ניתן ללמוד על כך, שהתובעת הייתה עושה שימוש ברכב.

52. אם כן, בחינת נסיבות המקרה, ההודעות, תצהירים, עדויות, הראיות והמסמכים השונים שהוגשו לתיק, מביאים אותנו למסקנה, כי בתקופה הרלוונטית לתביעה זו, התובעת עשתה שימוש קבוע ברכב, שימוש השולל בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, זכאותה לגמלת הבטחת הכנסה, ומכאן, שכדין דחה הנתבע את תביעתה לגמלת הבטחת הכנסה.

53. אשר על כן, דין התביעה להידחות.



54. סוף דבר
התביעה נדחית.

55. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הפחתת הבטחת הכנסה

  2. ביטול השלמת הכנסה

  3. הגדלת השלמת הכנסה

  4. קיצוץ הבטחת הכנסה

  5. התיישנות הבטחת הכנסה

  6. עורך דין הבטחת הכנסה

  7. הבטחת הכנסה לימודים

  8. השלמת הכנסה לבעלי רכב

  9. הבטחת הכנסה לעובד מנזר

  10. מכתב דחיה השלמת הכנסה

  11. הבטחת הכנסה קבלת ירושה

  12. הבטחת הכנסה לסטודנטים

  13. השלמת הכנסה לחודש אחד

  14. זכאות לגמלת הבטחת הכנסה

  15. הבטחת הכנסה לאחר גיל 60

  16. הבטחת הכנסה לתושבת חוץ

  17. זכאות גרושה להשלמת הכנסה

  18. הבטחת הכנסה אם חד הורית

  19. הכנסה מירושה הבטחת הכנסה

  20. סעיף 19 לחוק הבטחת הכנסה

  21. רכב גרוטאה - הבטחת הכנסה

  22. הבטחת הכנסה - הכנסה מנכס

  23. הכנסה מנכס - הבטחת הכנסה

  24. בעלות על רכב הבטחת הכנסה

  25. הבטחת הכנסה משק בית משותף

  26. הכנסה מנכס - השלמת הכנסה

  27. הבטחת הכנסה למי שטס לחו"ל

  28. אב חד הורי - הבטחת הכנסה

  29. הכנסה לא חוקית הבטחת הכנסה

  30. קצבת הבטחת הכנסה לבעלי רכב

  31. הפסקת תשלום גמלת הבטחת הכנסה

  32. הבטחת הכנסה - עזרה מהמשפחה

  33. הכנסה ממזונות - הבטחת הכנסה

  34. בעלות על מכונית הבטחת הכנסה

  35. הבטחת הכנסה עולה מארגנטינה

  36. בעלות על מכונית השלמת הכנסה

  37. הבטחת הכנסה בן זוג לא ישראלי

  38. מגורים עם הגרושה הבטחת הכנסה

  39. רכב להסעת ההורים הבטחת הכנסה

  40. שאלת קיומו של משק בית משותף

  41. הבטחת הכנסה לגרושה עם 5 ילדים

  42. הבטחת הכנסה לעובד במשרה חלקית

  43. הבטחת הכנסה הכנסות ממשק חקלאי

  44. חישוב הבטחת הכנסה זכויות בניה

  45. הבטחת הכנסה לחסר בית - הומלס

  46. הכנסה משכר דירה - הבטחת הכנסה

  47. איסור לנהוג ברכב - הבטחת הכנסה

  48. גירושים פיקטיביים הבטחת הכנסה

  49. הבטחת הכנסה רכב בבעלות משותפת

  50. שלילת הבטחת הכנסה לאם חד הורית

  51. לימודים של האישה - הבטחת הכנסה

  52. השלמת הכנסה מביטוח לאומי לגרושה

  53. הבטחת הכנסה לגרוש שמשלם מזונות

  54. שימוש במכונית שלילת השלמת הכנסה

  55. הבטחת הכנסה בני זוג שגרים ביחד

  56. שלילת הבטחת הכנסה לשוהים בחו''ל

  57. ניהול חיים משותפים - הבטחת הכנסה

  58. אי הצהרה על נכסים - השלמת הכנסה

  59. מסמכים חסרים בתביעת הבטחת הכנסה

  60. רכב על שם אדם שמקבל הבטחת הכנסה

  61. הכנסות מדמי שכירות - השלמת הכנסה

  62. סיוע בשכר דירה למקבלי הבטחת הכנסה

  63. משכורת מעבודה למקבלי הבטחת הכנסה

  64. השלמת הכנסה אם חד הורית בשכר נמוך

  65. הכנסות משיעורי נגינה – הבטחת הכנסה

  66. שלילת גמלת הבטחת הכנסה רטרואקטיבית

  67. תביעה נגד ביטוח לאומי השלמת הכנסה

  68. טיפול בבן משפחה חולה - הבטחת הכנסה

  69. הבטחת הכנסה - מגורים בנפרד מבן זוג

  70. הגדלת מזונות עקב שלילת הבטחת הכנסה

  71. קצבת נכות מעבודה למקבלי הבטחת הכנסה

  72. הבטחת הכנסה לאישה שגרה עם בעלה לשעבר

  73. הגדרת ''בני זוג'' לצורך הבטחת הכנסה

  74. רציפות תושבות תנאי זכאות להבטחת הכנסה

  75. הבטחת הכנסה - תמיכה כלכלית של בן זוג

  76. הכנסה ממשכורת של הילדים - הבטחת הכנסה

  77. הבטחת הכנסה לגרושה שעובדת 4 שעות ביום

  78. אי הודעה על הפסקת עבודה - השלמת הכנסה

  79. הכשרה מקצועית לשכת התעסוקה הבטחת הכנסה

  80. הבטחת הכנסה - הכנסה ממקרקעין - בן נכה

  81. שלילת הבטחת הכנסה עקב אי התייצבות בלשכה

  82. דחיית הבטחת הכנסה בגלל חקירת ביטוח לאומי

  83. אי התייצבות בלשכת התעסוקה - השלמת הכנסה

  84. שלילת הבטחת הכנסה בגלל הפקדות לחשבון בנק

  85. העברת בעלות רכב על שם האמא - הבטחת הכנסה

  86. אישור הגשת תביעת מזונות לצרכי הבטחת הכנסה

  87. קביעת בעלות בקרקע לעניין הזכאות לפי חוק הבטחת הכנסה

  88. הגשת תביעה להבטחת הכנסה ע''י בני זוג בנפרד

  89. דחיית תביעה להבטחת הכנסה בגלל אי שיתוף פעולה

  90. הפסקת תשלום הבטחת הכנסה בגלל מגורים עם בן זוג

  91. התייצבות בלשכת התעסוקה כתנאי לקבלת הבטחת הכנסה

  92. שלילת הבטחת הכנסה עקב העברת בעלות בנכס ללא תמורה

  93. אי יכולת לשלם שכירות בגלל הפסקת תשלום הבטחת הכנסה

  94. מסירת כתובת שגויה לביטוח לאומי - שלילת הבטחת הכנסה

  95. 1.9.12 הוא התאריך הקובע לביטול סעיף 9א' לחוק הבטחת הכנסה

  96. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון