שכר מורה בתקציב ייעודי לעובדי חינוך

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שכר מורה בתקציב ייעודי לעובדי חינוך: 1. התובע, עובד המועצה הנתבעת, עתר בתביעתו דנן , לחייב את הנתבעת "להחזירו לרשימת עובדי החינוך" כך שמשכורותיו תשולמנה "יחד עם שאר עובדי החינוך, בזמן", מתוך התקציב הייעודי לעובדי החינוך, המועבר למועצה עפ"י חוק רשויות מקומיות (ייעוד כספי הקצבות למטרות חינוך) התש"ס - 2000 (להלן: "החוק"). בנוסף עתר התובע לחיוב המועצה בתשלום שכרו לחודש 9/05 כמו גם ביצוע ההפרשות לקופת"ג/לקרנות ההשתלמות", שהמועצה "פיגרה בתשלומם" עובר להגשת תביעתו. 2. הנתבעים מס' 2 ו - 3 הם מי שכיהנו במועדים הרלבנטיים כיו"ר המועצה (נתבע 2) וגזברה (נתבע 3). יצוין, כי מלכתחילה נכללה בכתב התביעה נתבעת נוספת, הגב' ויויאן שוקיר,אשר שימשה, במועדים הרלבנטיים, כחשבת מלווה למועצה מטעם משרד הפנים (להלן: "החשבת"). עובר לניהול שלב ההוכחות בתיק, נמחקה זו האחרונה מכתב התביעה, לבקשת ב"כ התובע, משהובהר, כי אין היא מכהנת עוד בתפקידה וכי מונה למועצה חשב מלווה אחר (ראה עמ' 5 לפרוטוקול). 3. בד בבד עם הגשת התביעה הגיש התובע בקשה לסעד ארעי. בהחלטת ביה"ד מתאריך 8.1.06 נדחתה הבקשה, בהחלטה מנומקת ומפורטת אשר ניתנה בתיק בש"א 3831/05. 4. יובהר, כי בסמוך למועד בו הוגשו סיכומי הצדדים בתיק זה, התקבלה הודעה מאת ב"כ הנתבעת לפיה ניתן, בביהמ"ש המחוזי בחיפה, צו להקפאת כל ההליכים המתנהלים נגד המועצה, במסגרת הליכי פש"ר אשר ננקטו נגדה ע"י נושיה. משכך, עוכבו ההליכים בתיק זה , כמתחייב. למרבה הצער, אף אחד מן הצדדים לא טרח לעדכן את ביה"ד, כי במסגרת ההליך הנ"ל הושג הסדר נושים, עובדה עליה נודע לבי"ד זה באקראי ואזי הורה ביה"ד לב"כ הצדדים, להודיע, האם עניינו של התובע בתיק זה הוסדר - כולו או בחלקו - במסגרת הסדר הנושים , האם נותרה סוגיה כלשהי להכרעת ביה"ד בהליך דנן וככל וכך - איזו היא. 5. בתגובה, אשר הוגשה מטעם ב"כ התובע בחודש 5/2009, ביקש הלה "אורכה לניהול מו"מ" עם "הנהלתה החדשה" של המועצה,"לצורך מסירת הסדר פשרה הולם בין הצדדים". ב"כ התובע לא טרח להתייחס, בתגובתו, להסדר הנושים ולהשלכותיו על התובע. אולם בשים לב לכך , כי מטעם הנתבעים לא הוגשה כלל תגובה, נענה ביה"ד לבקשתו הנ"ל של ב"כ התובע, הגם שהעניק אורכה קצרה מזו שהתבקשה וחייב את ב"כ התובע להגיש הודעה מעדכנת במועד שננקב בהחלטה. ביה"ד הורה בנוסף, כי ככל שלא יושג הסדר בין הצדדים, על ב"כ התובע להתייחס "באופן ענייני ומפורש" להשלכות הסדר הנושים על עניינו, בהתאם להחלטתו הקודמת של ביה"ד, אשר טרם מולאה כאמור. משלא מילא ב"כ התובע אחר ההחלטה הנ"ל,הגם שחלף המועד שהוקצב לכך בהחלטת ביה"ד ואף חלף המועד הארוך יותר כפי שהתבקש מלכתחילה ע"י התובע, חזר והורה ביה"ד לב"כ הצדדים למסור הודעתם העניינית, לאלתר. בתגובה אשר הוגשה מאת ב"כ התובע חזר הלה והתעלם מהחלטת ביה"ד, ככל שהיא מתייחסת להסדר הנושים וכל שטען, כי מבקש הוא אורכה נוספת "לניהול מו"מ". מנגד, בהודעה אשר הוגשה בשלב זה מטעם ב"כ הנתבעים הודיע זה האחרון, כי כלל לא מנוהל מו"מ בין הצדדים. לגופו של עניין הודיע, כי "כל הקרנות ו/או הקופות ו/או המשכורות של כלל העובדים ובכללם התובע, שולמו במסגרת הסדר הנושים" ומשכך , כל שנותר להכרעה בהליך דנן היא השאלה בדבר זכאות התובע "להימנות עם מקבלי המשכורות מתוך התקציב הייעודי של החינוך" בהבהירו, כי "הסדר הנושים לא דן ולא מכריע בסוגיות כגון דא". בהחלטה אשר ניתנה עם קבלת תגובתו דלעיל של ב"כ הנתבעים ניתנה לב"כ התובע הזדמנות נוספת להתייחס עניינית לשאלה לה טרם זכה ביה"ד למענה מטעמו, קרי - האם הוסדרו תביעותיו הכספיות של התובע (כולן או חלקן) במסגרת הסדר הנושים ובנוסף, התבקש להתייחס, ספציפית, לאמור בתגובת ב"כ הנתבעים לעניין זה. ביה"ד הבהיר לב"כ התובע, כי ככל שלא תתקבל התייחסותו העניינית יתפרש הדבר כהסכמה להודעת ב"כ הנתבעים לעניין זה. בתגובתו הודיע ב"כ התובע , כי "ההסדר שכביכול (? - ע.ק) פתר את עניין העברת הכספים לקרנות ואת הבעיות הכספיות נשוא התביעה , לא יהווה חרב לשימושה של הנתבעת ונהפוך הוא הדבר ודווקא מצביע על הניהול הלקוי שהיה בנתבעת" . ב"כ התובע חזר וביקש אורכה על מנת "לסיים הפרשייה" ככל שהיא מתייחסת לתביעת התובע להימנות עם מקבלי המשכורות מתוך התקציב הייעודי . הבקשה למתן אורכה נוספת נדחתה, משסבור ביה"ד כי הגיעה השעה למתן פסה"ד בתיק זה , אשר עוכב בנסיבות כמובהר לעיל ומשהיה לצדדים די והותר זמן ל"הדברות", לאור השתלשלות העניינים כמתואר. לגבי התביעות הכספיות, חויב ב"כ התובע להבהיר הודעתו העלומה הנ"ל בדבר "ההסדר שכביכול פתר...." משהורה לו ביה"ד "להבהיר חד משמעית ובבירור, האם שולמה לתובע משכורתו לחודש 9/05 והאם בוצעו לקרנות ההפרשות, מושא תביעתו בתיק זה, במסגרת הסדר הנושים (או בכל דרך אחרת), זאת ללא קשר לאמירתו בהמשך בדבר "הניהול הלקוי שהיה בנתבעת". ביה"ד חזר והבהיר לב"כ התובע, כי ככל שלא תוגש ההבהרה כאמור עד המועד הנקוב בהחלטה, "יתפרש הדבר כהודאה בכך, כי התובע קיבל שכרו ובוצעו ההפרשות, מושא תביעתו, בהתאם לנטען בסעיף 2 לתגובת ב"כ הנתבעת" (כמפורט לעיל). יצויין, כי בשלב זה אף צורף לתיק ביה"ד, מטעם ב"כ הנתבעים, תצלום הפסיקתא אשר ניתנה בביהמ"ש המחוזי בהתייחס להסדר הנושים ובין היתר לעניין ההסדר שהושג עם כלל עובדי המועצה לסילוק שכרם ולהשלמת ההפרשות לזכותם לקופת"ג/לקרנות למיניהן בגין כל חובות המועצה לעובדים, נכון לתאריך מתן צו הקפאת ההליכים - 15.10.06. עיון בפסיקתא מעלה, כי נקבע בה במפורש (בסעיף 24), כי "כל התביעות התלויות ועומדות כנגד המועצה המקומית עראבה ואשר היו קיימות עד מועד מתן צו הקפאת ההליכים (15.10.06) - תידחנה". ב"כ התובע לא טרח להגיב להחלטתו הנ"ל של ביה"ד ולא מילא אחריה. 6. בנסיבות אלו, באין מענה ענייני וחד משמעי מטעם התובע, חרף אינספור ההזדמנויות שניתנו לו בהחלטות ביה"ד כמפורט לעיל ובהמשך להחלטות הנ"ל, מה גם בשים לב לפסיקתא אשר התקבלה בביהמ"ש המחוזי בהתייחס להסדר הנושים, על ההוראה המפורשת בסעיף 24 (ראה לעיל), הננו מורות על דחיית התביעה בתיק זה, ככל שהיא מתייחסת לכל תביעותיו הכספיות של התובע בהליך זה. 7. נותרה, אפוא, להכרעה התביעה ככל שהיא מתייחסת לשאלת זכאות התובע להימנות עם מקבלי השכר מתוך התקציב הייעודי לעובדי החינוך, המועבר למועצה בהתאם לחוק . 8. למען שלמות התמונה העובדתית ולהבהרתה נחזור ונפרט , בקצרה, את הרקע העובדתי הרלבנטי: א. התובע הוא עובד המועצה המקומית עראבה, מאז 1981. ב. בשנים 1981 - 1992 הועסק התובע כמורה לחינוך גופני בבי"ס תיכון. ג. החל מ 1/93 מועסק המבקש כמנהל מחלקת הספורט במועצה, תפקיד אליו נבחר במכרז. ד. עובר למועדים הרלבנטיים להליך זה, נקלעה המועצה לקשיים כספיים כבדים, כרשויות מקומיות רבות אחרות במדינה. משכך ועל מנת למנוע "השתלטות" של אינספור נושיה על הכספים המיועדים לתקצוב פעילותה השוטפת, עיכבו משרדי הממשלה את העברת תקציבים ואלה לא הועברו לחשבונה. ו. כתוצאה, במועדים הרלבנטיים לניהולו של הליך זה הולנו משכורות עובדיה המוניציפאליים של המועצה. מנגד, לעובדי החינוך שולם השכר במועדו וכסדרו, מתוך התקציב הייעודי אשר הועבר ע"י משרד החינוך לחשבון המיוחד שנפתח לשם כך ואשר מוגן, עפ"י החוק, בפני עיקולי נושים. ח. עד חודש 9/05 נמנה התובע עם מקבלי השכר מתוך התקציב הייעודי לעובדי החינוך ושכרו שולם לו אפוא , עד חודש זה, כסדרו , ללא עיכובים. ט. בגין מצבה הקשה של המועצה וחיובה להפעיל תכנית הבראה, מינה משרד הפנים חשבת מלווה למועצה. י. החשבת אשר בדקה את ספרי המועצה העלתה בבדיקתה, כי התובע נכלל ברשימת מקבלי השכר מתוך התקציב הייעודי, הגם שהוא מכהן זה מכבר בתפקיד מנהל מחלקת הספורט במועצה ומשתייך על כן, לעובדים המוניציפאליים ולא לעובדי החינוך. משכך, הוצא התובע, בחודש 9/05, מן הרשימה הנ"ל והועבר לרשימת העובדים המוניציפאליים, ששכרם משולם מתוך התקציב הכללי/המוניציפאלי, של המועצה. יא. בדיון אשר התקיים בביה"ד במסגרת הבקשה לסעד הזמני הבהירה החשבת המלווה, גב' ויויאן שוקיר (להלן: "החשבת") , כי לאמתו של דבר, התובע נכלל מלכתחילה, שלא כדין ובטעות, ברשימת עובדי החינוך שמשכורותיהם משולמות מן התקציב הייעודי, בשים לב לכך כי עוד משנת 1992 שימש בתפקיד מנהל מחלקת הספורט במועצה. העברתו לרשימת העובדים המוניציפאליים נועדה, אפוא, לתקן את הטעות ומשתוקנה - דינו כדין כל שאר עובדי המועצה ושכרו שולם ו/או הולן, בכל המועדים הרלבנטיים, כשכרם של כל שאר עובדי המועצה. החשבת הוסיפה ועמדה על כך, כי היו עובדים נוספים, מלבד התובע, לגביהם גילתה בבדיקתה, כי גם שכרם שולם בטעות מתוך התקציב הייעודי ואף הם הועברו אפוא לרשימת העובדים המוניציפאליים, כתובע. יא. כן העיד בפנינו (בדיון בהליך הזמני כמו גם בהליך העיקרי) גזבר המועצה ,הנתבע מס' 3 אשר תמך בעדותו בגרסתה דלעיל של החשבת. הגזבר הוסיף ועמד על כך, כי התובע אף אינו כלול ברשימה המתקבלת במועצה , מידי חודש, מאת משרד החינוך (נ/4) , רשימה - "אשר מפרטת את כל היעדים של כספי החינוך ואיך צריך להשתמש בהם", בה נכללים כל בעלי התפקידים ששכרם צריך להיות משולם מתוך התקציב הייעודי, שהם כולם מורים, גננות ושאר עובדים במוסדות חינוך "ולא מוצאים (ברשימה -ע.ק) תקציב ומשכורת למנהל מחלקת הספורט" (ראה עדותו בעמ' 7 לפרוטוקול) , משאינו עונה על הקריטריונים לקבלת שכר מחשבון זה. הגזבר הבהיר בנוסף, כי גם החשב המלווה הנוכחי (אשר החליף את החשבת), מר אפרתי, "לא מסכים לשיבוצו (של התובע - ע.ק) ברשימת מקבלי השכר מתוך חשבון החינוך" מאחר והתובע לא מתוקצב ע"י משרד החינוך לחשבון המיוחד המוגן. עוד הבהיר, כי תקציב "סל הספורט" המיועד למימון פעילותה של מחלקת הספורט ובכלל זה תשלום משכורות עובדיה , בין היתר, משכורתו של מנהל המחלקה, מועבר אף הוא מלכתחילה ובמישרין מאת משרד החינוך (לגבי חלקו במימון השכר, בשיעור 50%) לחשבונה המוניציפאלי הכללי של המועצה ולא לחשבון הייעודי, אליו מועבר התקציב המיועד לתשלום משכורותיהם של עובדי החינוך. יב. עד התובע, מר אמין סאלח, מי שכיהן במועדים הרלבנטיים כמפקח מנהל הספורט במשרד החינוך/מחוז הצפון אישר אף הוא בעדותו, כי הכספים המועברים למועצה, מטעם מנהל הספורט במשרד החינוך, למימון "סל שירותי הספורט ברשויות המקומיות" אכן מועברים לחשבון המוניציפאלי הרגיל של המועצה, להבדיל מן החשבון הייעודי לעובדי החינוך. לטענת התובע, יש להחזירו לרשימת מקבלי השכר מן התקציב הייעודי מן הנימוקים שזו תמציתם: א. מאחר ובעבר (מ 1981 ועד 1992) הועסק כמורה אצל הנתבעת ומדובר "באותו מעסיק"; ב. משרתו מתוקצבת ב 50% ע"י משרד החינוך; ג. התובע "מספק שירות חיוני לבי"ס ובלעדיו קשה לנהל שיעורי ספורט ופעולות ספורטיביות בבתי"ס" , כעולה מהגדרת תפקידו בחוברת "סל שירות הספורט ברשויות המקומיות" (ת/11); ד. הגדרת תפקידו והמקור למימונה עוגנו כאמור ביום כניסתו לתפקיד, על בסיס זה ניגש למכרז וזכה בו "ועל כן אין לבוא היום בכל טענה לגבי הגדרת תפקידו של התובע ולפרשו את חוק הרשויות המקומיות הנ"ל (כך במקור, ע.ק) בצורה שתקעקע אף את אדני הצדק הטבעי"; ה. הוצאתו מרשימת מקבלי המשכורות מן התקציב הייעודי לעובדי החינוך נובעת מ"סכסוך" בינו לבין מי שכיהן כיו"ר המועצה ועל רקע התנכלותו של זה האחרון לתובע, ללא כל נימוק ענייני ומוצדק. 10. ב"כ הנתבעים טען בסיכומיו, כי יש לדחות את התביעה מן הנימוקים שזו תמציתם: א. אין דבר וחצי דבר בין הגדרת תפקידו של התובע כמנהל מחלקת הספורט במועצה לבין טענתו כי זכאי הוא לקבל שכרו מן החשבון הייעודי לעובדי החינוך, בשים לב להוראות החוק על ההגדרות כמפורט בו והוא הדין לגבי העובדה, כי שכרו (כמו גם תקציב סל הספורט כולו) ממומן במחציתו ע"י משרד החינוך; ב. לחשבון הייעודי לעובדי החינוך מועברים התקציבים המיועדים למימון הוצאות המועצה בהתאם למטרות כמפורט ברשימה אשר בתוספת לחוק ואלה אינן כוללות את שכר התובע ומימון משרתו כמנהל מחלקת הספורט במועצה. ג. ככל שלתובע שולם שכרו מן החשבון הייעודי לעובדי החינוך נעשה הדבר בטעות, ללא כל בסיס ובדין תוקנה הטעות, משהתגלתה, על דרך העברתו לרשימת מקבלי המשכורות מן התקציב המוניציפאלי הכללי של העירייה, לשם אף הועבר בפועל ומידי חודש, חלקו של משרד החינוך במימון סל הספורט ובכלל זה משכורתו של התובע כמנהל מחלקת הספורט במועצה (בשיעור מחצית). ד. באשר לטענה, כי הוצאת התובע מרשימת מקבלי המשכורות מן התקציב הייעודי נעשתה על רקע התנכלות ו/או סכסוך אישי , זו הוכחשה מכל וכל ע"י הנתבעים שטענו, כי אין בה אלא "הטחת האשמות סרק, השמצות, ניסיון מתמיד לסלף עובדות והצגת מצגי שווא" כבתביעה כולה. הכרעה 11. נקדים אחרית לראשית ונאמר כבר עתה, כי לאחר שחזרנו ועיינו במכלול החומר אשר בתיק ביה"ד, ובבחינת מכלול נסיבות העניין, בהתייחס לסוגייה שנותרה להכרעה , הגענו למסקנה כי גם לעניין זה - דין התביעה להדחות ואין לנו אלא לחזור על קביעותינו כפי שהובהרו בהחלטה אשר ניתנה עוד בבש"א . א. בסעיף 1 לחוק נקבע , כי מטרת החוק היא "להבטיח יציבותה של מערכת החינוך בישראל באופן שההקצבות למטרות חינוך ישמשו אך ורק את המטרות שלשמן הועברו" (להבנת מטרות החוק והרקע לחקיקתו ראה גם את דברי ההסבר להצעת חוק הרשויות המקומיות (ייחוד כספי הקצבות למטרות חינוך) התש"ס -2000 , ה"ח 2896, עמ' 478). חוק כספי חינוך עוסק בכספים המועברים ע"י המדינה לרשויות מקומיות לשם מימון מוסדות החינוך. בסעיף 3(א) לאותו חוק נקבע , כי רשות חינוך מקומית תשתמש בהקצבות הניתנות ע"י המדינה אך ורק למטרות להן הן נועדו כאמור בתוספת לחוק. תוספת זו מונה , בין המטרות וככל הרלבנטי לענייננו, מטרה שהוגדרה בזו הלשון: "תשלום שכר למורים ולעובדים במוסדות החינוך". יובהר, במאמר מוסגר, כי המטרות האחרות המנויות ברשימה אשר בתוספת לחוק אינן רלבנטיות לתביעתו של התובע, משעניינן - מימון ציוד לבתי"ס, בינוי, שיפוץ ותחזוקתם של מוסדות החינוך , אבטחתם, כמו גם הסעות לבתי"ס. ב. "מוסד חינוך" הוגדר בחוק על דרך ההפניה להגדרת מונח זה בחוק לימוד חובה , התשי"ט - 1949, שם מוגדר "מוסד חינוך " כ : "מוסד ללימוד שיטתי לילדים או לנערים". נדמה , כי אין צורך להכביר מילים ולומר , כי בתפקידו כמנהל מחלקת הספורט במועצה המקומית עראבה, אין המבקש עוסק בהוראה ואף אינו "עובד במוסד חינוך" כהגדרתו דלעיל של המונח. אם היה למאן דהוא צל צילו של ספק ספיקא לעניין זה, הרי הוסר הספק מכל וכל בשים לב להגדרת תפקידו של התובע כמפורט בחוברת "סל שירותי הספורט ברשויות המקומיות" אשר הוצגה בפנינו מטעם התובע (!) במסגרת ההליך העיקרי (ת/11) ולפיה מופקד הוא על ארגון פעולות החינוך הגופני והספורט מטעם הרשות המקומית בישוב על כל הכרוך בכך, סיוע לארגונים ולמסגרות ציבוריות שונות בתחום הספורט , דוגמת - אגודות ספורט, חוגים , מועדונים, בתי נוער ומתנ"סים , קשר עם מחלקות אחרות ברשות המקומית, במשרד החינוך ויחידות אחרות של הממשלה בכל הקשור לפיתוח תכניות פעולה והנחיות בתחום הספורט, טיפול בצד המנהלי של המחלקה , סיוע לארגוני ספורט ובניית תכנית יישובית בתחום הספורט והחינוך הגופני (ראה סעיף 1.1 לחוברת; ההדגשה - לא במקור, ע.ק). ג. באין מחלוקת, כי התובע אינו מועסק כמורה מאז 1993 ובשים לב להגדרת תפקידו כמפורט לעיל, ברי כי אין התובע זכאי עוד להימנות על מקבלי המשכורות מתוך התקציב הייעודי, שנועד כאמור לתשלום שכר למורים ולעובדים במוסדות חינוך, עפ"י ההגדרות דלעיל. ד. למותר לציין, כי התובע אינו יכול להיבנות לעניין זה על העובדה כי בעבר, עד שנת 1992 הועסק כמורה ואין כל בסיס לטענתו זאת. שאלת זכאותו להימנות עם מקבלי השכר מתוך התקציב הייעודי, מכח הוראות החוק אשר נכנס לתוקפו בשנת 2000 , תיבחן בשים לב לתפקידו במועדים הרלבנטיים , לאור הוראות החוק ותכליתו ולא על יסוד עיסוקו כמורה , בו אין הוא עוסק עוד מאז 1992, שנים רבות עוד בטרם נחקק החוק. ה. הנה כי כן, התובע אינו מועסק עוד כמורה והוראות החוק - על ההגדרות, על מטרותיו ועל הרשימה הסגורה בתוספת לו - ברורות ומדברות בעד עצמן. ו. נוסיף , כי בעצם העובדה כי משרתו של התובע כמנהל מחלקת הספורט מדורגת עפ"י דירוג עובדי ההוראה - אף בכך אין כדי לשנות את קביעותינו, נוכח כל האמור לעיל ומשעולה במפורש מן המסמכים אשר צורפו ע"י התובע עצמו, כי זולת הדירוג - כל שאר תנאי העסקתו הם כתנאי עבודתם של עובדי המועצה עפ"י הקבוע בחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות. ז. משכך ומאותם טעמים , גם העובדה, כי תקצוב משרתו של התובע, כמנהל מחלקת הספורט במועצה - ממומן , במחציתו, ע"י מנהל הספורט במשרד החינוך , התרבות והספורט - אין בה כדי להועיל . משאין מדובר בתקציב שנועד למימון שכרו של מורה ו/או עובד ב"מוסד חינוך" כהגדרתו בחוק ברי , כי אינו נכלל בתקציב הייעודי ואינו מוגן , אף אם מקורו במנהל הספורט אשר במשרד החינוך (בשיעור מחצית בלבד). 12. לסיכום, משלא הוכיח התובע, כי עובר למועדים הרלבנטיים הועסק כמורה או כ"עובד מוסד חינוך" כהגדרתו בחוק , הרי שהוצאתו מרשימת עובדי החינוך נעשתה כדין. ברי , כי אין המבקש יכול להיבנות על כך , כי בעבר שולם שכרו מתוך התקציב הייעודי, בטעות ושלא כדין ומכל מקום אין בעובדה זאת כדי להקנות למבקש זכות קנויה , כי שכרו ימשיך להיות משולם בדרך זאת, משאינו זכאי לכך והטעות התגלתה. לא זו אף זו. עפ"י הוראות סעיף 9 לחוק, תשלום המבוצע שלא כדין מן התקציב הייעודי, לצרכים אחרים מאלה המפורטים ברשימה הסגורה אשר בתוספת לחוק, עלול להביא לכך, כי המועצה ובעלי התפקידים הרלבנטיים אצלה, צפויים לעמוד לדין פלילי. לא זו בלבד שהמועצה והנתבעים פעלו, אפוא, כדין משהועבר התובע מרשימת מקבלי השכר מן התקציב הייעודי לרשימת מקבלי השכר מן התקציב המוניציפאלי, אלא שהיה זה מחובתם לעשות כן. 13. בטרם סיום נוסיף , כי התובע לא הניח תשתית עובדתית כלשהי לגבי טענותיו בדבר אפלייה ו/או פעולת המועצה והעומד בראשה על דרך התנכלות, ההתעמרות , בבחינת "חיסול חשבונות פוליטי ו/או אישי" ומטעמים זרים , טענות שהופרחו כולן לחלל האוויר סתמית וכללית , מפי התובע, לא הובאו להן תימוכין אובייקטיביים כלשהם והוכחשו כולן ע"י הנתבעים. נוסיף, כי נוכח כל המובהר לעיל - מוטב היה אלמלא הועלו הטענות הללו מלכתחילה, מה גם בשים לב לכך שמנגד הובאו בפנינו ראיות לכך , כי התובע אינו העובד היחיד אשר הוצא מרשימת מקבלי המשכורות מן התקציב הייעודי (ראה נספח ג' לתצהיר התגובה מטעם המשיבים). 14. לסיכום ועל יסוד כל האמור לעיל במצטבר , דין התביעה להדחות , גם בסוגייה היחידה שנותרה להכרעה , הכל כמובהר לעיל. התובע ישלם לנתבעים יחדיו הוצאות הליך זה בגין שכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. 15. לצדדים הזכות לערער על פס"ד זה לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים ממועד קבלת פסה"ד. מוריםדיני חינוך