קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שלילת קצבת נכות כללית בגלל חוב לביטוח לאומי: 1. האם זכאי התובע לגמלת נכות כללית לתקופה שקדמה ליום 11.01 מועד בו הגיע להסדר תשלומים בקשר לחוב דמי ביטוח עם הנתבע? 2. התובע הגיש ביום 27.7.00 תביעה לנכות כללית. ועדת אי כושר קבעה כי התובע איבד את כושרו בשיעור מלא של 100% החל מיום 1.1.98. זכאות התובע אושרה עקרונית מיום 1.4.98. התובע לא קיבל גמלה עקב חוב בדמי ביטוח. ביום 1.1.01 ערך התובע הסדר תשלומים וממעוד זה הוא מקבל קצבת נכות. 3. התובע טוען כי גם קודם לשנת 1988 היה במצב בו לא יכול היה לשלם את חובו ולכן אין לשלול ממנו את קצבת הנכות בשל חוב בדמי ביטוח ויש לאשרה מיום 1.4.98. 4. מטעם התובע העידו ביום 7.9.03 התובע ואשתו. מהעדויות עולה כי התובע נישא בשנת 2001 לאחר שנולדו לו ולאשתו 5 ילדים ולאחר שעבר אירוע מוחי בשנת 2000. התובע העיד כי לא עבד בחיו אלא התפרנס מפשע. בשנת 1984 הותקף ונחבל בפניו באופן שפניו עוותו ומאז החל להתדרדר, כאשר הוא מתנתק מהסביבה ומכור לסמים עוד הוסיף כי הנו בן למשפחה הרוסה. התובע הורשע במספר משפטים פליליים, מונו לו קציני מבחן אך לא ניסו לשקמו מהטעם שמדובר באדם שאינו בר שיקום. התובע לא נשלח לעונש מאסר. לטענתו אשתו היא "שלקחה את הדברים בידיים" והחלה לטפל בעניינו. 5. הנכות הרפואית אשר נקבעה לתובע באבחון הרפואי לצורך נכות כללית מיום 2.11.00 הינה כדלקמן: 40% בגין תפקוד קוגנטיבי ירוד, ו- 30% בהתאם לסעיף ליקוי 34 (ג) שעניינו בהפרעות פסיכונוירוטיות. הנכות הרפואית נקבעה החל מ- 27.7.97. 6. ביום 11.4.07 מינה בית הדין את פרופ' מסטר רוברט כיועץ מומחה רפואי כדי שיתן את חוות דעת דעתו בשאלה: "האם מהמסמכים הרפואיים עולה כי לתובע מבחינה רפואית ונפשית לא היתה היכולת לטפל בענייניו כגון: תשלום מיסים וחובות, וזאת בתקופה שלפני 1998". למומחה הרפואי הועברו המסמכים הרפואיים הבאים: תיק רפואי מקופ"ח; תיק פסיכיאטרי מקופ"ח; תעודת פטור משרות בטחון; תסקיר קצין מבחן מיום 14.11.04 העתק תיק רפואי מצה"ל." 7. פרופ' מאסטר בחוות דעתו מיום 27.5.07 קובע: "על פי המידע לעיל הבעיות העקריות של התובע בתחום הנפשי היו: א) הפרעה באישיותו, בעלת קוים אנטי סוציאליים וקושי בשליטה על דחפיו התוקפניים. ב) שימוש ממושך בסמים בעיקר קאנאבוס". תשובתו לשאלת בית הדין הינה: "המערער לוקה בהתמכרות לסמים רבת שנים (יתכן גם לפני 1998) וכנראה היה מסוגל לממן הרגל זה. לכן סביר להניח שהיה מסוגל לשלם חובות ומיסים. לא מצאתי תיק התובע מסמך המעיד באופן ברור ומשכנע שיפלח שלמה לקה בהפרעה נפשית לפני שנת 1988 אשר מנעה ממנו לשלם מיסים וחובות" המומחה הרפואי הסתמך בחוות דעתו על המסמכים הבאים: הפניה לבדיקה פסיכיאטרית מצה"ל מ- 84 ממנה עולה כי התובע לא אמין, מעורב בתקריות פליליות וסחר ביהלומים בצורה לא חוקית; תשובות רופא מומחה צה"ל מ- 85 לפיה התובע הינו בעל הפרעות אישיות אנטיסוציאלית, סבל משימוש בסמים, סרבן גיוס, תוקפני בעל רמה שכלית נמוכה יהיה מעורב בפעילות עבריינית; תעודת פטור משרות בטחון; סיכום מחלה מ- 86' בשל אשפוז עקב חתך בפנים; סיכום מחלה משנת 2000 בשל אשפוז עקב אפאזיה כנראה כתוצאה מארוע מוחי מינורי שם נרשם כי השתמש במריחואנה במשך שנים רבות; רישומים רפואיים מקופ"ח משנת 2002 מהם עולה כי התובע תלוי בקאנאבוס, נעדר שליטה עצמאית, בדכאון ממושך ובהפרעות בהתנהגות כתוצאה משימוש בקאנבוס, מכתב קצין מבחן מ- 14.11.04 לפיו התובע לוקה בהתמכרות לסמים לא מעוניין בטיפול ולא מעוניין להפסיק בהרגל זה. 8. בית הדין העביר לפרופ' מסטר שאלת הבהרה: האם יש בחומר רפואי נוסף גליונות רפואיים ופרוטוקול הועדה הרפואית מיום 2.11.00 כדי לשנות את חוות דעתו ולהעיד כי התובע לקה בהפרעה נפשית לפני שנת 1998 אשר מנעה ממנו לשלם מיסים וחובות. ביום 2.8.08 ולאחר שהתיק הועבר לטיפולי עם פרישתה של כב' השופטת אפרתי התקבלה תשובת פרופ' מאסטר, בה הוא מבהיר כי אין מקום לשנות את חוות דעתו. פרופ' מאסטר מתייחס לאבחון הרפואי וקובע כי: "אדם בעל תפקיד קוגנטיבי דומה לפיגור קל הינו כשיר לשלם מיסים וחובות; 40% הנכות תפקיד קוגנטיבי ירוד נובע מהשפעת סמים אותם צרך התובע במשך שנים רבות; היה מקום לחייב את התובע לעבור טיפול גמילה במקום לקבוע נכות צמיתה על תפקיד קוגנטיבי ירוד שמאוד יתכן היה קשור להשפעת הסמים שהתובע נטל שנים רבות; הפרעת האישיות ממנה סובל התובע היא אנטי סוציאליות ואדם בעל אישיות אנטי סוציאלית כשיר ומסוגל לשלם מיסים וחובות". אשר לגליונות החדשים קובע פרופ' מאסטר הגם שרובם כמעט אינם קריאים פרט למילים בודדות הם נרשמו על ידי רופא משפחה ולא על ידי מומחה לפסיכיאטר ולא זוהתה במסמכים אבחנה פסיכיאטרית. 9. טענות התובע - א. הביקורת של פרופ' מאסטר בקשר לטיפול הנתבע ודהיינו קביעת נכות במקום לחייב אותו לעבור טיפול גמילה מעמידה בספק את קביעתו כי התובע היה מסוגל לשלם מיסים וחובות. ב. גם קביעתו החד משמעית כי לא מצא בתיק מסמך המעיד באופן ברור ומשכנע כי התובע לקה בהפרעה נפשית לפני שנת 1988 אשר מנעה ממנו לשלם מיסים וחובות אינה מובנת, עומדת בסתירה לקביעת הרופא הצבאי בשנת 1995 עבר התובע שוחרר לאחר חודש מהצבא מכיון: "שהינו בעל הפרעת אישיות אנטי סוציאלית, סבל משימוש בסמים, היה סרבן גיוס, תוקפני, היתה לו רמה שכלית נמוכה והיה מעורב בפעילות עבריינית. ג. גם מפסקי הדין הפליליים ניתן ללמוד כי מדובר באדם שאינו מסוגל לדאוג לענייניו. אין צורך כי אדם יאבד את כשירותו המשפטית לחלוטין כדי שיוגדר כמי שלא מסוגל לדאוג לענייניו ונבצר ממנו לשלם את חובותיו אלא יש לקבוע כי נמנע ממנו לדאוג לעניינו ולשלם חובותיו. 10. טענות הנתבע - א. על פי חוות הדעת הוכח כי לתובע היתה יכולת לטפל בעניינו ולשלם מיסים וחובות בתקופה שלפני 1998. ב. על אדם הטוען כי לא היה מסוגל לדאוג לענייניו להוכיח מצוקה וחולשה שכלית כבדי משקל והתובע לא הוכיח זאת. ג. חוות הדעת של המומחה היועץ הרפואי נהוגה וברורה, חוות הדעת צריכה לשמש ה "אורים והתומים" של בית הדין בעניין הרפואי. ד. העובדה כי התובע הינו בעל תפקוד קוגנטיבי ירוד וכדומה לפיגור קל אינו מלמד כי אינו כשיר לשלם מיסים וחובות וכי היתה מניעה לשלם את חבותיו. 11. הכרעה - סעיף 366 (א) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק") קובע: "א) קרה מקרה המזכה לגמלה וקיים אותה שעה חוב של דמי ביטוח והפיגור בתשלומו הוא בעד תקופה העולה על 12 חודשים ינהגו כך: בפיגור הועלה על 18 חודשים תשולם הגימלה פחות רבע. בפיגור העולה על 18 חודשים ואינו ואינו עולה על 36 חודשים תשולם הגמלה פחות חצי; בפיגור העולה על 36 חודשים - לא תינתן גמלה לא בכסף ולא בערך". תכלית הסעיף הינה: "למנוע מצב של שימוש לרעה בעצם הביטוח שהינו מכח חוק, כאשר אדם אשר לא קיים במשך תקופה ארוכה את חובותיו, לאמור לא שילם דמי ביטוח, ובבוא האירוע המזכו לגמלה, ישלים את כל החסר לצורך זכאותו ויצפה כי תשולם לו גימלה בשיעור מלא החל מהמועד המזכה". (עב"ל (ארצי) 11121/04 מיכאלסון -נ- המוסד). התובע אינו כופר בחיובו לשלם דמי ביטוח בתקופה שקדמה לשנת 1988 (בכפוף למחלוקת שהיתה קיימת בהקשר עם גובה החוב אשר נפתרה בהסדר התשלומים). טענתו הינה כי נבצר ממנו לשלם את חובו בשל מצבו הנפשי ולפיכך אין להחיל עליו את סעיף 366 הנ"ל. הטענה שמעלה התובע מצריכה תשובה רפואית ולפיכך מינה בית הדין מומחה יועץ רפואי, פרופ' מאסטר כדי שזה יחווה דעתו בעניין. חוות דעתו של פרופ' מאסטר ברורה וחד משמעית. קביעת הועדה הרפואית בדבר תפקוד קוגניטיבי ירוד אינה מלמדת על קיום או העדר מניעה לתשלום מיסים וחובות. המומחה הרפואי הסתמך על כל החומר שהיה מונח לפניו לרבות שחרורו של התובע מצה"ל לאחר שנה. המומחה מאשר כי הפרעת התובע הינה אישיות אנטי סוציאלית וכי התובע תוקפני, סרבן גיוס, מעורב בפעילות עבריינית וסובל משימוש בסמים, אלא שמבחינה רפואית אין בכל אלה כדי למנוע ממנו לשלם מיסים וחובות לפני 1998. העובדה כי המומחה היועץ הרפואי חולק על העדר הטיפול ודהיינו קביעת דרגת נכות במקום חיוב התובע לעבור הליך גמילה אינה פוגעת בחוות דעתו. גם העובדה כי הגורמים המטפלים לא הצליחו לסייע לתובע כקביעת בית משפט השלום בתיק פ/ 001902/099 אין בה כדי ללמד כי היתה לתובע מניעה לשלם מיסים וחובות. התובע לא הצביע על כל הצדקה לסטות מחוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין ולא הציג כל מסמך רפואי אשר יש בו כדי ללמד כי נבצר מהתובע לשלם מיסים וחובות לפני שנת 1998. אשר על כן, הננו מאמצים את חוות הדעת של פרופ' מאסטר. התביעה איפוא נדחית. אין צו להוצאות. קצבת נכותנכות כלליתחובנכותביטוח לאומי