קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה לקבלת דמי חבר בעמותה: 1. לפניי תביעתן של התובעות לקבלת דמי חבר מהנתבעת עבור שנת 2004. 2. התביעה מתבססת על הסכם קיבוצי כללי שנחתם ביום 31.10.99 בין התובעת 1 ובין מרכז השלטון המקומי בישראל וארגוני מעסיקים נוספים (להלן: "ההסכם הקיבוצי"). אין מחלוקת בין הצדדים באשר לתחולת ההסכם הקיבוצי על הנתבעת. 3. התובעות 2 ו-3 (להלן: "העמותות") הינן עמותות אשר התאגדו בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי לשם יצירת מסגרת שתדאג להתמחות מקצועית וארגון השתלמויות וימי עיון לעמיתיהן. 4. לפי סעיף 10 להסכם הקיבוצי, על הרשויות המקומיות אשר חל עליהן ההסכם להעביר לעמותות את דמי החבר השנתיים עבור מי מעובדיהן שהצטרפו כעמיתים לעמותה. לפי סעיף 10.7 להסכם, עובדים אשר יבקשו להיות חברים בעמותה יחתמו על טפסי הצטרפות אישית אליה, והמעסיק יעביר את דמי החבר לעמותה על-פי הטפסים שיתקבלו אצלו. לפי סעיף זה, יועברו דמי החבר אל העמותה ע"י המעסיק מדי שנה, במועד תשלום משכורת חודש אוקטובר של השנה עבורה משולמים דמי החבר. 5. לטענת העמותות הרי שבהתאם לתנאי ההסכם הקיבוצי, הן העבירו לידי הנתבעת את טפסי ההצטרפות שנחתמו ע"י העובדים אשר הצטרפו אליהן, ולפיכך - במועד תשלום משכורת חודש אוקטובר 2004 היה על הנתבעת לשלם להן את דמי החבר עבור העמיתים. על פי רישומי העמותות, 165 מעובדי הנתבעת הצטרפו כעמיתים אליהן והגישו טפסי הצטרפות, ואולם על אף פניות העמותות לנתבעת ומגעים שנוהלו עימה - לא שילמה להן הנתבעת את דמי החבר עבור העובדים. העמותות אף הפנו את בית הדין להסכם פשרה שנחתם בינן ובין הנתבעת במהלך שנת 2004 בו התחייבה הנתבעת להעביר אליהן את דמי החבר לשנת 2003 עבור עובדיהן, וגם התחייבה להעביר לעמותות "סך 20,000 ₪ בגין דמי חבר 2004 וזאת עד ליום 1.10.04, ואת יתרת החוב בגין דמי חבר 2004 תעביר הנתבעת לתובעות לאחר שתועבר רשימת עמיתים מעודכנת של הזכאים לקבל את שירותי התובעות..." (מתוך הסכם הפשרה, צורף כנספח ה' לתצהיר מטעם העמותות). העמותות ביקשו את בית הדין, אם כן, לחייב את הנתבעת בתשלום דמי החבר עבור 165 העמיתים לשנת 2004, אשר עמד בעת הגשת התביעה על סך 318.5 ₪ עבור כל עמית, ובסה"כ - דמי חבר בסך 52,552.5 ₪ לכל אחת מן העמותות. 6. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה על הסף, וגם לגופה, בין היתר מן הטעמים הבאים: א. העדר יריבות בין הנתבעת והעמותות - ההסכם הקיבוצי אינו מקנה לעמותות זכויות או מעמד כלשהו כלפי הנתבעת, אלא העובדים עליהם חל ההסכם הקיבוצי הם שזכאים להחזר עבור דמי חבר באגודות בהן הם חברים, אם יש כאלה. משכך, טענה הנתבעת כי חובותיה, אם בכלל, הן כלפי עובדיה בלבד, ולא כלפי העמותות. ב. בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי אין די בהעברת טפסי הצטרפות לעמותות לנתבעת, אלא יש צורך בחתימת העובד על הסכמה להעברת דמי חבר ישירות אל האגודה. מכל מקום, לטענת הנתבעת אמנם הועברו אליה בעבר טפסי הצטרפות של עובדים לעמותות אולם בשנת 2003 חתמו עובדים רבים על ביטול חברותם, והודעה על כך נשלחה לתובעות ע"י הנתבעת (ההודעה, מיום 16.3.03, צורפה כנספח א' לכתב ההגנה). משכך, לא חבה הנתבעת לעמותות דמי חבר בגין עובדים כלשהם, שכן כל עובדיה ביטלו חברותם בעמותות. ג. ידוע היטב לשני הצדדים כי קיימת אי-בהירות בשאלת שיוכם של עובדים לעמותות, אולם העמותות לא הסדירו את הנושא עד היום. הנתבעת ציינה כי חלק מהעובדים המצוינים ברשימה שצירפו העמותות לכתב התביעה, אשר בגינם נתבעו דמי חבר, כלל לא עבדו אצל הנתבעת בתקופה הרלוונטית, או שעבדו אצלה במשרה חלקית, או רק חלק מהשנה, וחלק מן העובדים גם רשומים ביותר משתי עמותות. על כן, לטענת הנתבעת אין ברשימת העובדים לגביהם תובעות העמותות את החזר דמי החבר, כדי לשקף נכונה את מצבת העובדים אשר היו זכאים להחזר דמי החבר השנתיים. בנוסף, גם הסכומים אותם תבעו העמותות בכתב התביעה מוגזמים, שכן הם מבוססים על חישוב של ההחזר המקסימלי לכל אותם עובדים אשר הצטרפו, לכאורה, לעמותות, מבלי לקחת בחשבון את ההסתייגויות שהעלתה הנתבעת באשר לאמיתות רשימת החברים. ד. העמותות לא עמדה בהתחייבויותיהן כלפי עובדי הנתבעת, ובכלל זה בין היתר לא דאגו לארגון השתלמויות וימי עיון לעובדי הנתבעת ולא דאגו להפצת חוזרים בין עובדי הנתבעת המפרטים או מציעים פעילויות כלשהן לעובדי הנתבעת, ומשכך תמוהה דרישתן להעברת החזרי דמי החבר. לטענת הנתבעת, העברת דמי החבר לעמותות כיום, כאשר עמיתיהן לא זכו להטבות אותן מקנות העמותות, תהיה משום התעשרות שלא כדין של העמותות. דיון והכרעה 7. מטעם התובעות העיד לפנינו אופיר אלקלעי, שהיה מנכ"ל העמותות עד אוגוסט 2007. מטעם הנתבעת העיד יהושע אלגאלי, מנהל אגף משאבי אנוש בנתבעת. 8. לאחר ששמענו את העדויות, עיינו בחומר הראיות ושקלנו כל טיעוני הצדדים, החלטנו לקבל את התביעה במלואה. להלן - נפרט נימוקי החלטתנו. 9. ראשית, ובכל הנוגע לטענות הנתבעת בדבר העדר יריבות בינה ובין העמותות, הרי שדחינו טענה זו: ההסכם הקיבוצי חל על הנתבעת, והעמותות הן עמותות רשומות אשר התאגדו בהתאם להוראותיו. לפי הוראותיו המפורשות של סעיף 10.7 להסכם הקיבוצי, על המעסיק - ובענייננו, על הנתבעת - חלה חובה להעביר לעמותות את כספי דמי החבר השנתיים עבור עובדיה שהצטרפו כעמיתים לעמותות. משלא הועברו הכספים הללו ע"י הנתבעת, הרי שיש לעמותות עילת תביעה ישירה נגד הנתבעת, וממילא קיימת בינן ובין הנתבעת יריבות. 10. באשר לטענות הנתבעת כי העובדים אשר הצטרפו לעמותות מלכתחילה הודיעו על ביטול חברותם בהן - טענה זו מתבססת על עדותו של מר אלגאלי כי החל מחודש דצמבר 2002 חתמו עובדי הנתבעת באופן פרטני על הודעת ביטול חברותם בעמותות, וכי ביום 16.3.03 שלח מר אלגאלי מכתב לעמותות ובו הודיע על ביטול חברותם של אותם עובדים. מכתב זה צורף כנספח א' לתצהירו של מר אלגאלי, והוא כולל הודעה מטעמו של העד על ביטול החברות של עובדי הנתבעת בעמותות, וכן רשימה הנושאת את הכותרת "ביטול חברות בעמותה מתאריך 01/2002 ואילך". מתחת לכותרת זו, מופיעות שורות רבות הכוללות את פרטיהם האישיים של עובדי הנתבעת, שמולאו, לכאורה, בכתב ידם של העובדים ונחתמו על-ידם, אולם מצאנו כי לא הוכח ע"י הנתבעת שאכן מדובר בביטול חברות קביל, שנעשה ע"י עובדיה מרצונם החופשי, ואשר ניתן להסתמך עליו בבוא הנתבעת להתנער מחובותיה עפ"י ההסכם הקיבוצי, להעביר דמי חבר עבור העובדים הללו לעמותות. 11. אמנם, בהסכם הקיבוצי לא נקבע דבר באשר לאופן בו יש להודיע לעמותה על ביטול חברותו של עובד בה, ונקבע בו רק אופן ההצטרפות לעמותה - על גבי טופס הצטרפות אישית. עם זאת, סבורים אנו שכאשר נקבע בהסכם הקיבוצי כי על העובד להצטרף לעמותה באמצעות "טופס הצטרפות אישית", ומקום בו 165 עובדי הנתבעת שהצטרפו לעמותות אכן חתמו איש-איש על טופס נפרד המפרט את נכונותם להצטרף לעמותה, את המקור לזכויותיהם כלפי העמותה, ואת אופן גביית דמי החבר שיועברו לעמותה (ר' טפסי ההצטרפות לעמותות של עובדי הנתבעת, אשר צורפו כנספח לתצהירו של מר אלקלעי), כך, מכוח קל וחומר, יש לבצע גם את הליך ביטול החברות בעמותה. עובדים המצטרפים לעמותה מקבלים ממנה זכויות הקשורות בהתמחותם המקצועית, ועובדים הבוחרים לוותר על זכויות אלה, צריכים, כך לטעמנו, להצהיר על בחירתם זו בטופס נפרד, ממנו ניתן להבין כי הם מוותרים על זכויות אלה מרצונם ומתוך מודעות מלאה לכך, בדיוק כשם שחתמו על טופס מפורט במסגרתו הצהירו כי הם מעוניינים בקבלת הזכויות הללו ועל כן הם מצטרפים כעמיתים לעמותות. במקרה שלפנינו, כאמור, טענה הנתבעת כי עובדיה ביטלו חברותם בעמותות תוך הגשת רשימת שמות של עובדים שחתמו על טופס קולקטיבי הנושא את הכותרת "ביטול חברות בעמותה", וזאת מבלי שהטופס בו מילאו העובדים פרטיהם האישיים הכיל פרטים נוספים כלשהם באשר להשלכות הביטול. בנוסף, יש לציין כי אותה רשימת העובדים שהוגשה לבית הדין כראיה לא כללה את מלוא החתימות של העובדים אשר פרטיהם האישיים מולאו בה. 12. מר אלגאלי היה העד היחיד מטעם הנתבעת, אשר העיד באשר לנסיבות החתימה של העובדים על הסכמתם, לכאורה, לביטול חברותם בעמותות, אך מצאנו כי עדותו זו לא היתה מספקת על מנת לבסס טענות הנתבעת כי אינה חייבת בדמי חבר עבור העובדים הללו: מר אלגאלי הוא מנהל אגף משאבי אנוש בנתבעת, והוא היה זה שהעביר את הודעת ביטול חברותם של עובדי הנתבעת בעמותות, מיום 16.3.03. עם זאת, בעדותו בחקירה נגדית לפנינו העיד מר אלגאלי כי ועד העובדים בנתבעת היה זה שיזם את ביטול החברות של העובדים בעמותות בסוף שנת 2002, הוא זה שהעביר לעובדים את הטופס הקולקטיבי לחתימה, והוא זה שהסביר לעובדים על מה הם חותמים. מר אלגאלי רק קיבל את הטפסים החתומים לאחר מעשה והעבירם לעמותות, ואולם לפי עדותו-הוא, הוא לא נכח במעמד חתימת העובדים על הטופס המבטל חברותם בעמותות וגם לא שמע מה הוסבר לעובדים באשר לביטול חברותם בעמותות (עמ' 20 לפרוטוקול). הנתבעת לא הביאה עדים אחרים, ובהם עובדים-עמיתים, שיעידו על נסיבות חתימתם על רשימת הביטול; וממילא לא הוכיחה אם הוסברה לעובדים נפקות חתימתם על ביטול החברות בעמותות וגם לא הוכיחה כי חתימתם נעשתה מרצון חופשי ומתוך הבנת השלכותיה. 13. אם כך, הנתבעת הסתמכה על הרשימה מיום 16.3.03, המעידה, לכאורה, על ביטול חברותם של העובדים בעמותות, ואולם לאור עדותו של מר אלגאלי אשר אין בה כדי לשפוך אור על נסיבות החתימה של העובדים על ביטול החברות, וכן לאור מסמך הביטול עצמו - לא מצאנו לקבוע כי אכן, בוטלה כדין חברותם של העובדים בעמותות. 14. בנוסף, אין חולק כי לאחר שהועברה רשימה זו אל העמותות, נוהלו מגעים בינן ובין הנתבעת באשר לתשלום דמי החבר לגבי אותם עובדים שכבר ביטלו, לכאורה, חברותם בעמותות, ואף נחתם הסכם פשרה בין הצדדים הנוגע לתשלום דמי החבר ע"י הנתבעת עבור שנת 2003 ועבור שנת 2004. מהסכם פשרה זה, שנחתם ביולי 2004, עולה כי על אף שעובדי הנתבעת חתמו, לכאורה, על ביטול חברותם בעמותות עוד בשנת 2002, הרי שהנתבעת התחייבה בהסכם לשלם לעמותות את דמי החבר בגין שנת 2003, והצדדים גם הסכימו ביניהם שהנתבעת תעביר לעמותות סך של 20,000 ₪ בגין דמי חבר לשנת 2004, ואת יתרת החוב תעביר לאחר שתועבר רשימת עמיתים מעודכנת של הזכאים לקבל את שירותי העמותות. בהסכם הפשרה לא מופיע כל סייג באשר לחובת של הנתבעת לשלם את דמי החבר לשנת 2004, למעט ההסכמה על העברת "רשימת עמיתים מעודכנת", וגם אין בהסכם כל איזכור לאותה רשימה שנשלחה ביום 16.3.03, המכילה שמות עובדים אשר הורו, לכאורה, על ביטול חברותם בעמותה. גם מסיבה זו, לא סברנו כי יש לייחס נפקות כלשהי לרשימה זו, ואין לראות בה עדות על ביטול חברותם של עובדי הנתבעת בעמותות. 15. מכל מקום, גם לאחר חתימתו של הסכם הפשרה לא העבירה הנתבעת לעמותות את דמי החבר בגין שנת 2004. מר אלגאלי הסביר עובדה זו בעדותו בטענה כי לאחר החתימה על הסכם הפשרה הוא פנה לעובדי הנתבעת, אך אלה סירבו לחדש חברותם בעמותות. עם זאת, לא ייחסנו כל נפקות לעדות זו של מר אלגאלי, בכל הנוגע לחובה של הנתבעת כלפי העמותות: ראשית, משום שהנתבעת לא הוכיחה שהעובדים ביטלו חברותם בעמותות בעבר, וביטול כזה כלל לא אוזכר בהסכם הפשרה, ועל כן, לא צריכים היו העובדים "לחדש" חברותם בעמותות. ושנית, דחינו עדותו של מר אלגאלי גם משום פרטים נוספים שהתגלו במסגרת ההליך שהתקיים לפנינו: מר אלגאלי העיד בתצהירו כי בהתאם להסכמה של הנתבעת עם ועד העובדים, העבירה הנתבעת כספים לוועד העובדים בעבור ארגון פעילויות לעובדים במקום העברה של דמי החבר עבור העובדים לעמותות (סעיף 13 לתצהירו של מר אלגאלי). מר אלגאלי חזר על הדברים בעדותו בחקירה נגדית (עמ' 21 לפרוטוקול), אם כי טען שאינו יודע מהו גובה הסכום שמעבירה הנתבעת לוועד עבור כל עובד ומתי הועברו הסכומים הללו לוועד (עמ' 20). 16. באשר להסכמתה זו של הנתבעת עם ועד העובדים, החלטנו כדלקמן: ההסכם הקיבוצי הקנה זכויות לעובדי הנתבעת אשר בחרו להצטרף לעמותות. הנתבעת אינה רשאית להחליט על דעת עצמה, ובניגוד לאמור בהסכם הקיבוצי, שלא להעביר את דמי החבר עבור העובדים לעמותות, אלא להעביר את הכספים לוועד העובדים במקום דמי החבר לעמותות. פעולה מעין זו נעשתה ע"י הנתבעת בחוסר סמכות, היא מנוגדת להסכם הקיבוצי ונוטלת מן העובדים את זכויותיהם שהוקנו להם במסגרתו. על כן, בוודאי שלא ניתן לטעון כי הנתבעת יצאה ידי חובתה כלפי העמותות משהעבירה כספים לוועד לשם קיום פעילויות לרווחת העובדים, במקום להעביר דמי חבר לעמותות לפי האמור בהסכם הקיבוצי, על מנת שהן יעניקו לעמיתיהן את אותן זכויות. עוד נציין, כי הצהרתה של הנתבעת על העברת הכספים לוועד במקום לעמותות, על מנת שוועד העובדים יתפוס את מקומן של העמותות בכל הנוגע לקיום פעילויות נופש והשתלמות לטובת העובדים, מטילה ספק נוסף ברצונם החופשי של העובדים לבטל חברותם בעמותות כפי שבא לידי ביטוי באותה רשימה שהועברה לעמותות ביום 16.3.03. 17. לאור כל האמור, ומשלא הוכח על-ידי הנתבעת כי עובדיה שהצטרפו כחברים לעמותות (בהתאם לטפסי ההצטרפות שצורפו לתצהירו של מר אלקלעי) ביטלו מרצונם החופשי ובאופן אישי את חברותם בעמותות, הרי שהנתבעת חייבת להעביר לעמותות את דמי החבר עבורם, כנתבע על-ידן. 18. דחינו את טענותיה הנוספות של הנתבעת לפיהן עובדיה לא קיבלו תמורה או שירות מהעמותות ועל כן אין העמותות זכאיות לדמי החבר, לאור עדותו של מר אלקלעי לפיה העמותות המשיכו לעדכן את עמיתיהן בדבר הפעילויות המאורגנות על-ידן (עמ' 19 לפרוטוקול). בנוסף, העובדים-העמיתים הם הזכאים להעלות טענות כלפי העמותות מקום בו הם סבורים כי לא זכו לתמורה בעד דמי החבר שלהם, ולא הנתבעת; וגם - מקום בו הנתבעת נמנעה מלהעביר לעמותות את דמי החבר של עובדיה ועובדיה לא נהנו משירותי העמותות בשל כך, אין הנתבעת יכולה להיבנות כיום מטענה מעין זו, שכן נפקויות החלטתה שלא להסדיר את זכאותם של עובדיה בעמותות, מצויות באחריותה-היא. 19. באשר לטענות שהעלתה הנתבעת בנוגע לגובה החוב כלפי העמותות, הנובע מטענתה שחלק מהעובדים ברשימת העמותות אינם עובדים במשרה מלאה, הרי שהנתבעת לא הציגה נתונים אחרים כלשהם מאלה שהציגו העמותות לגבי העובדים שהצטרפו כעמיתים, וטענתה זו נטענה בעלמא. 20. לאור כל האמור לעיל, החלטנו לקבל את תביעתן של העמותות במלואה, וכן את תחשיבן לגבי גובה חובה של הנתבעת כלפיהן. 21. הנתבעת תשלם לתובעת 2 סך 52,552.5 ₪ בגין דמי חבר לשנת 2004, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 13.3.05, ועד ליום התשלום בפועל. הנתבעת תשלם לתובעת 3 סך 52,552.5 ₪ בגין דמי חבר לשנת 2004, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 13.3.05, ועד ליום התשלום בפועל. 22. הנתבעת תשלם לתובעות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 7,500 ₪ +מע"מ וזאת תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין. לאחר מועד זה ישא סכום ההוצאות הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. עמותות