קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשת תיקון בקשה לאישור תביעה ייצוגית: א. מהות הבקשה זוהי בקשה לתיקון בקשה לאישור תובענה ייצוגית. ב. עובדות רלבנטיות ביום 25.9.07 הגישה המבקשת לבית המשפט את התביעה שבכותרת ועימה בקשה לאישורה כתובענה ייצוגית (בש"א 19106/07, להלן: "בקשת האישור"), מכוח הוראות חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"). בבסיס בקשת האישור אשר הוגשה כנגד 11 משיבות, ביניהן המשיבות בבקשה דנן, ניצבה טענת המבקשת לפיה המשיבות מייצרות ו/או משווקות מוצרי קוסמטיקה מסוג תכשירי אל-ריח (דאודורנטים), אשר גורמים להכתמת הבגדים בכתמים לבנים שאינם יורדים בכביסה. ביום 27.5.08 התקיים דיון מקדמי בבקשת האישור, בעקבותיו הגיש בא כוחה דאז של המבקשת בקשה למחיקת המשיבות 1, 2, 3, 5, 6, 8, 9, 10 מהבקשה. בהתאם להחלטתי מיום 16.6.08 ניתן פסק-דין המוחק את המשיבות הנ"ל מהבקשה. כמו כן על-פי החלטתי מיום 13.7.08, חויבה המבקשת בתשלום הוצאות בסכום של 7,000 ₪ +מע"מ לכל אחת מהמשיבות שנמחקו. לפיכך נותרו כצד להליך המשיבות שמספרן במקור 4, 7 ו-11, שהן (בהתאמה) חברת ש. שסטוביץ בע"מ (להלן גם: "חברת שסטוביץ"); אגיס הפצה ושיווק (1989) בע"מ (להלן גם: "חברת אגיס"); וחברת איזולדה הלר. ביום 5.10.08 נעתרתי לבקשת בא-כוחה דאז של המבקשת לשחררו מייצוג, ותחתיו קיבל על עצמו את הייצוג בתיק בא-כוחה הנוכחי. ביום 29.3.09 הוגשה בהסכמת הצדדים בקשה להסתלקות מן ההליכים של המשיבה 11 - חברת איזולדה הלר; ביום 19.4.09 הגישה המבקשת את הבקשה דנן (בש"א 8125/09, להלן: "בקשת התיקון"). בהתאם להחלטתי בדיון שהתקיים ביום 23.4.09 (עמ' 13 לפרוטוקול), אושרה בקשת ההסתלקות של המשיבה 11 - חברת איזולדה הלר, ללא פסיקת הוצאות. ביום 25.6.09 הוגשו תגובות המשיבות, חברת שסטוביץ וחברת אגיס, לבקשת התיקון נשוא דיון זה; ביום 6.7.09 הוגשה תשובת המבקשת לתגובת המשיבות. ג. המסגרת הנורמטיבית הלכה פסוקה היא כי בית המשפט, בהידרשו לבקשה לתיקון כתב טענות ינקוט גישה ליברלית, וככלל, ייעתר לבקשה כאמור, מן הטעם כי בדרך כלל התיקון נועד להועיל לבעלי הדין להגיע לגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת ביניהם וכך לייעל את ההליך המשפטי; זאת למעט מקרים חריגים, בנסיבות בהן אין בתיקון כל תועלת לבירור הפלוגתאות נשוא התובענה (ר' א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שמינית, תשס"ה-2005), בעמ' 140 וכן רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נ"ב (3) 427). עם זאת בקביעת סדרי הדין הנוהגים בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, צריך לעמוד לנגד עיני בית המשפט ההבדל בין בקשה לאישור תובענה ייצוגית לבין בקשות ביניים אחרות. בקשה לאישור תביעה ייצוגית היא הליך מורכב וחשוב, בו בית-המשפט בוחן שורה ארוכה של שאלות עובדתיות ומשפטיות הנוגעות לתובענה ולאישורה, והוא עשוי להכריע את גורל התובענה הייצוגית [(ר' רע"א 8562/06 פופיק נ' פזגז 1993 בע"מ ( 15.4.07)(להלן: "עניין פופיק")]. בפסק הדין שניתן ברע"א 24448/08 שופרסל בע"מ נ' כהן, ( 21.12.08) קבע בית המשפט העליון: "המבקש לשמש כתובע ייצוגי מחוייב, בין היתר, אף בתום לב דיוני. התובע חייב לערוך מלכתחילה את כתב תביעתו ואת הבקשה לאשרו כתובענה ייצוגית ביסודיות ובכובד ראש, ולא בנקל יתיר בית המשפט את תיקונם של כתבי הטענות, אם הוברר שהתובע לא נהג כך (רע"א 625/00 שאבי נ' פלאפון תקשורת בע"מ (, 13.6.2000); בש"א 19004/05 בש"א (מחוזי-ת"א) 19004/05 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אסטוריה אינווסטמנטס לימיטד (, 17.11.05)), או שפעל שלא בתום לב. האפשרות עליה עמד בית המשפט המחוזי, להחלפתם של המשיבים בתובעים מייצגים אחרים בהתאם לסעיף 8(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, אפשרות שתקום - אם בכלל - רק בסוף הדיון בבקשה לאישור התובענה כייצוגית, אין די בה, כשלעצמה, כדי לרפא התנהלות לא ראויה מעין זו של המשיבים כאן". ובהמשך: "יכולת התגובה של בעל הדין שכנגד לכתבי טענות מתוקנים איננה הנושא שעל בית המשפט לבחון כאשר בעל הדין מבקש להתיר לו (או במקרה דנן - להכשיר בדיעבד) תיקון כתבי טענות. תוקן כתב טענות, הרי ממילא תעמוד לבעל הדין שכנגד הזכות לתקן את כתב טענותיו-הוא (ראו: סעיף 94 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות)). השאלה הנכונה היא, כמובן, האם קיימת הצדקה לתיקון כתב הטענות כמבוקש, כאמור בתקנה 92 לתקנות ובפסיקה (ראו: בר"ע 282/80 המגדר ברזלית חוטי ברזל ורשתות בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לו (4) 130 (1982))". ד. יישום הדין בענייננו עיון בבקשת התיקון מלמד כי המבקשת למעשה ניסחה מחדש את בקשת האישור ממסד עד טפחות (ר' סעיף 40 בפרק ו' לבקשת התיקון, ס"ק 1-56); באופן שבו בקשת התיקון אינה מנוסחת על דרך של הפניה לסעיפים ספציפיים בבקשת האישור לגביהם מבוקש התיקון, אלא כבקשה שנכתבה כולה מחדש כמקשה אחת. אפנה לסקור להלן מספר דוגמאות לתיקונים המהותיים והעיקריים להם עותרת המבקשת בבקשת התיקון, בהשוואה לבקשת האישור: 1. תשתית עובדתית: בבקשת התיקון נטען שבמהלך תקופת שירותה הצבאי בשנים 2006-2004, רכשה ועשתה המבקשת שימוש בדאודורנט מסוג "ליידי ספיד סטיק" ג'ל; ותקופה מסוימת לאחר שחרורה מהשירות הצבאי בדצמבר 2006 רכשה ועשתה שימוש בדאודורנט "קרליין נושם". לעומת זאת, בבקשת האישור לא צוין מועד הרכישה והשימוש במוצרים הללו, אך צוין שתקופת השימוש נמשכה כחודשיים -שלושה. בבקשת התיקון טענה המבקשת שהשימוש בתכשירים הותיר כתמים וסימנים לבנים על החולצות שלבשה במקום בו מרחה את המוצרים וכתמים אלה לא ירדו בכביסה. לעומת זאת, בבקשת האישור נטען על ידה שלאחר שכובסו הבגדים היא נדהמה לגלות על חלק מהם כתמים אשר לא נעלמו מהבגד גם לאחר שעברו כביסה. בבקשת האישור הוצגו במשותף תמונותיהן של כל החולצות שנטען לגביהן שהוכתמו עקב השימוש בתכשיר, ללא ציון איזה משני התכשירים הוא שגרם את הנזק לכל אחת מהחולצות; ואילו בבקשת התיקון מייחסת המבקשת לכל אחד מהתכשירים נזקים מסוימים ומשייכת אותם לכל אחת מהחולצות. בבקשת התיקון התווסף תיאור של בדיקה עצמית שערכה המבקשת לטענתה באוגוסט 2008 באמצעות מריחת 2 תכשירי דאודורנט על קטעים מקבילים בחולצה ובחינת התוצאות לאחר כביסה; בבקשת האישור אין זכר לבדיקה כזו. לבקשת התיקון צורפה חוות דעת של מכון התקנים הישראלי אליו פנתה המבקשת לבדיקת טענתה לפיה מותירים התכשירים כתמים על הבגדים; לבקשת האישור לא צורפה חוות דעת. 2. עילות התביעה: בבקשת האישור נטען להטעיה במחדל המתבטא באי גילוי והיעדר ציון על גבי אריזת התכשיר שהוא עלול לגרום נזק לרכוש המשתמשים בו (יצוין שלבקשה לא צורף צילום של תווית המוצרים); ואילו בבקשת התיקון עילת ההטעיה מבוססת בנוסף למחדל גם על הטעיה במעשה ביחס לתכשיר "ליידי ספיד סטיק" של חברת שסטוביץ עליו נכתב שאינו מותיר סימן לבן (לבקשת התיקון צורפו צילומי תוויות התכשירים והכיתוב על גביהם). עילות תביעה נוספות שהועלו בבקשת האישור הן עוולת הפרת חובה חקוקה ועוולת הרשלנות. לבקשת התיקון הוספו עילות עפ"י סעיפים 12, 30, 39 ו-61 (ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, אשר אינן נזכרות בבקשה האישור; ואילו עוולת הרשלנות הושמטה. 3. הסעד המתבקש: בבקשת האישור התבקש סעד כספי אשר הוערך בסכום בסך 529 ₪, הכולל את שווי בגדי המבקשת שניזוקו כתוצאה מהשימוש במוצר (480 ₪), עוגמת הנפש שנגרמה לה, ההוצאות והטרחה הכרוכים במציאת בגדים חדשים. בבקשת התיקון עותרת המבקשת לפיצוי בסך "כמה מאות שקלים" בגין הפסקת השימוש בחולצות המוכתמות, אך היא אינה מבקשת פיצוי כספי בגין החולצות שניזוקו בשל הקושי בהוכחת סכום הנזק שלה ושל שאר חברי הקבוצה; המבקשת עותרת להשבה של 50 ₪ בגין עלות המוצרים אותם רכשה; ולתשלום סכום בסך 1,000 ₪ בגין עוגמת נפש. בנוסף לסעד הכספי עותרת המבקשת לסעד הצהרתי המחייב את המשיבות לציין על אריזות המוצרים הרלבנטיים כי השימוש בהם מותיר סימן לבן על הבגד; וכן מתבקש בית המשפט להורות על פיצוי לציבור. המסקנה העולה למקרא בקשת התיקון היא שמלוא התשתית העובדתית והראייתית עליה מבוססת הבקשה, היתה קיימת ובת השגה במועד הגשת בקשת האישור. כך למשל, לא ברור כיצד זה השתנו לפתע העובדות הבסיסיות אשר עמדו ברקע בקשת האישור בדבר נסיבות השימוש בתכשירי האל-ריח, ומדוע לא צורפו צילומים של תוויות התכשירים והכיתוב המופיע על גביהם; גם את הבדיקה העצמית המפורטת בבקשת התיקון לרבות קבלת חוות דעת של מכון התקנים ניתן היה לערוך במועד הגשת בקשת האישור, ולא כעבור קרוב לשנתיים, לאחר שכבר הוגשו תגובותיהן של כל המשיבות וכשמאחורינו שני דיונים. יפים לענייננו הדברים שנקבעו בהקשר זה בעניין פופיק כדלקמן: "מקובלת עליי טענת המשיבות, לפיה לאור חשיבותה של התובענה הייצוגית והשפעתה על הציבור המיוצג ועל הגופים הנתבעים, יש לשרש את התופעה של בקשות לאישור תובענה ייצוגית שמוגשות ללא תשתית ראייתית ראויה, כגון בקשות המוגשות על בסיס כתבה בעיתון ותו לא (ראו והשוו, בג"ץ 2148/94 גלברט נ' נשיא בית המשפט העליון, פ"ד מח(3) 573, 600). אין להתיר ניסיונות ליצוק תוכן לבקשות נבובות לאישור תובענה ייצוגית תוך כדי הליך האישור. על כן, ככלל, אין להתיר הגשתן של ראיות שהיה ניתן, בשקידה ראויה, להגישן יחד עם הבקשה לאישור תובענה ייצוגית. לעניין זה ציינתי בהחלטתי ב-ת.א. 2738/99 בש"א 64213/99, 64212/99 שאבי נ' פלאפון תקשורת בע"מ (, 12.1.00), אשר אושרה על ידי בית המשפט העליון ברע"א 625/00 שאבי נ' פלאפון תקשורת בע"מ, [ (13.6.00)]: "הבקשה נדחית. מעיון בבקשה עולה שחלק מהעובדות היה ידוע קודם. חלק הארי הינו רעיונות שלא ברור מדוע לא מצאו את ביטויים בכתב התביעה המקורי. הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית צריכה להעשות לאחר איסוף מלוא העובדות והחומר :לא יתכן להגיש תובענה מסוג כזה, ולאחר מכן לנסות 'להטליאה' ברעיונות שהיו בחלל העולם עוד לפני הגשתה" (ההדגשה במקור - ד.פ). המבקשת צירפה לתשובתה לתגובת המשיבות שורה של החלטות שניתנו ע"י בתי המשפט המחוזיים, לרבות מותב זה, והיא גורסת שהן תומכות בטענתה כי ניתן להיעתר לבקשת התיקון. עיון בהחלטות שצורפו ע"י המבקשת מעלה כי רובן המכריע אינו רלבנטי לנסיבותיו הייחודיות של המקרה דנן, בו עותרת המבקשת, שנתיים לאחר הגשת בקשת האישור להחליף אותה, במלואה, בבקשה אחרת המהווה "מודל משופר" של הבקשה המקורית, כאשר התשתית הראייתית כולה היתה קיימת כבר במועד הגשת הבקשה המקורית. לכך אין להסכים. המבקשת הסבירה את הצורך בבקשת התיקון בכך שחלק מטענותיהן העיקריות של המשיבות בתגובותיהן לבקשת האישור מצריכות התייחסות ותיקון של הבקשה. נימוק זה אינו מקובל עלי, קל וחומר כאשר בקשת האישור הוגשה מלכתחילה בצורה לקויה, ללא תשתית עובדתית וראייתית נאותה. המשיבות טוענות בין היתר, בצדק, שבקשת התיקון אינה מנומקת על-פי המקובל בבקשה לתיקון כתב טענות, לרבות אי מתן הסבר לשאלה מדוע לא נוסחו כבר בתחילת הדרך כתבי בי-הדין של המבקשת כפי שמתבקש כעת, אלא באיחור כה רב. וזאת ייאמר, - יש להביא במכלול השיקולים גם את זכויותיהן הדיוניות והמהותיות של המשיבות, הניצבות בפני כלי רב עוצמה בדמות בקשה לאישור תובענה ייצוגית, הטומנת בחובה סיכון משמעותי עבורן ומטילה עליהן נטל כלכלי כבד עוד לפני שנתבררה. ובנוסף - בא-כוחה של המבקשת כלל את חברת איזולדה הלר כמשיבה פורמאלית בבקשת התיקון בנימוק לפיו טרם התקבלה החלטת בית המשפט בעניין בקשת ההסתלקות מההליכים כנגד החברה. לאור העובדה שהחלטה המאשרת את בקשת ההסתלקות ניתנה בפרוטוקול הדיון מיום 23.4.09, הרי חברת איזולדה הלר אינה עוד חלק מההליך והיא נמחקת בזאת מהבקשה דנן. כמו כן צוין בבקשת התיקון, שבא-כוחה הקודם של המבקשת כלל את המשיבה 2 כאן (היא המשיבה 1 בבקשה המקורית) - חברת קרליין (פרמאגיס) בע"מ (להלן גם: "חברת קרליין") בין המשיבים אשר נמחקו מהתובענה "מסיבה שלא הובררה" וכי: "בכל מקרה, היותו של "אגיס" בגדר יצרן של הדאודורנט "ליידי ספיד סטיק" מהסוג שבו עשתה המבקשת שימוש מחייב את צירופו לבקשת האישור המתוקנת". ייאמר מיד, לא מקובל עלי הניסיון להכניס "בדלת האחורית" כלאחר יד, במסגרת בקשה לתיקון כתב טענות, משיבה שנמחקה מההליך מכוח החלטה שקיבלה תוקף של פסק דין לפני יותר משנה; החלטה אשר ניתנה בהתאם לבקשת המבקשת באמצעות בא-כוחה דאז. בעל דין המתיימר לייצג בתביעתו ציבור שלם, בדרך הולמת, נושא באחריות לפעולותיו ולמהלכיו ולא ייתכן שהוא ישנה את מהלכיו המשפטיים בין ישיבה לישיבה. אשר על כן אני קובעת שכל הטענות שהועלו כלפי חברת קרליין בבקשת התיקון לא יובאו בחשבון בגדר הדיון בבקשה לגופה ולא יחיו את המחיקה שהתבקשה בהליך זה, כמפורט לעיל. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת התיקון במלואה (בש"א 8125/09), למעט התיקונים המבוקשים בסעיף 38 ס"ק (א)-(ד) לבקשה, כאשר לעניין ס"ק (ד) תימחק המשיבה 2 קרליין (פרמאגיס) בע"מ מבקשת האישור המתוקנת. המבקשת תשא בשכ"ט עו"ד של כל אחת מהמשיבות בסך 5,000 ₪ + מע"מ. התיק ייקבע לקדם משפט נוסף בבש"א לתאריך 22.10.09, שעה 8:20. במועד זה יתקיים דיון בבקשת המבקשת (סעיפים 40 ו-51 לתשובתה לתגובת המשיבות) למחיקת ההליך כך שיהיה באפשרותה להגיש בקשת אישור מתוקנת במסגרת הליך משפטי חדש. תביעה ייצוגית