קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תקנון קג''מ הגדרת נכה: זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים של קרנות הפנסיה שבהסדר לה שותפה גם הנתבעת, אשר קבעה ביום 31.3.08 כי התובעת אינה עונה על הגדרת נכה שבתקנון האחיד החל עליה רקע עובדתי 1. הנתבעת (להלן: גם מבטחים") הינה חברה בע"מ (בניהול מיוחד) המנהלת, בין היתר, קרן פנסיה יסוד וקרן פנסיה מקיפה מכוח תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל) תשכ"ד -1964. החל מ- 10/03 פועלת מבטחים בהתאם לתקנון קרן הפנסיה, כפי שהתקין המפקח מכוח חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א - 1981 (להלן: "התקנון") ומכוח תקנות מס הכנסה. 2. התובעת ילידת 1955, עבדה כסייעת לגננת במעון יום "נעמת" במשך כ- 20 שנים וזאת החל משנת 1988 ועד ליום 31.3.2008. 3. התובעת סובלת מאובדן שמיעה קשה בשתי אוזניה והיא עושה שימוש קבוע במכשירי שמיעה. בנוסף סובלת התובעת מבעיות נפשיות, המחמירות בין היתר בשל הפגיעה החמורה בשמיעתה. 4. ועדה של המוסד לביטוח לאומי קבעה כי לתובעת דרגת אי כושר בשיעור של 65%. 5. ביום 29.11.07 עמדה התובעת בפני וועדה רפואית אצל הנתבעת, אשר קבעה כדלקמן: " על פי המסמכים והממצאים בבדיקה הקלינית יכולה לעבוד בעבודה מותאמת על פי מגבלותיה תוך יצירת התאמות במקום העבודה ובכך גם לסייע לשיפור עד החלמה מלאה של בעיתה הנפשית ".   6. בהתאם להחלטה זו פנתה התובעת למעבידתה, ובתגובה השיבה נעמ"ת כדלקמן : "... תביעתך לקבלת קצבת נכות מקג"מ נדחתה ונקבע כי הינך יכולה לעבוד " בעבודה מותאמת ע"פ מגבלותייך" באופן שיוכל לסייע לשיפור בעייתך הנפשית. כידוע לך לא ניתן לבצע "התאמות" במעון כדי לאפשר העסקתך, שכן העבודה עם הילדים הינה, בהכרח, עבודה בסביבה רועשת, מצד אחד ומחייבת שמיעה תקינה, כך שתוכלי להגיב על צרכי הילדים שבאחריותך, מצד שני ". 7. על החלטת הועדה הרפואית של הנתבעת הגישה התובעת ערר, ובוועדה הרפואית לעררים מיום 31.3.2008 נקבע: " בת 53 עבדה כמטפלת, עם ליקוי שמיעה דו צדדי בינוני חמור. מרכיבה 2 מכשירי שמיעה ב- 2 האוזניים. נבדקה ע"י היועץ הפסיכיאטרי לוועדה. במצבה אינה יכולה לעסוק בעבודה הכרוכה במגע רציף עם קהל או בטיפול באנשים בעבודות החשופות לרעש מזיק. מסוגלת לעבוד בעבודות הרכבה, בקרת איכות וכד' בסביבת עבודה מתאימה ללא רעש". על החלטה זו של הועדה לעררים הוגש הערעור שבפנינו. טענות הצדדים 8. לטענת התובעת שגתה הוועדה בכך שלא התייחסה התייחסות עניינית ומנומקת למסמכים הרפואיים אשר עמדו בפניה ומהם עולה כי התובעת איבדה את כושר עבודתה לחלוטין. עוד מוסיפה התובעת כי שגתה הוועדה שלא נימקה ולא התייחסה לכישורי התובעת לבצע את העבודות המוצעות לה על ידי הוועדה. הוועדה לא נתנה דעתה לדרישות התפקידים הללו, עבודות אשר לטענת התובעת אינן מתאימות להשכלתה, להכשרתה ולכישוריה. התובעת מציינת עוד כי אף ועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי קבעה לה דרגת אי כושר יציבה בשיעור של 65% המזכה אותה בקצבת נכות. 9. הנתבעת מנגד טוענת כי טענות התובעת הינן טענות שעניינן בשאלה רפואית, וכידוע החלטתה של הוועדה הרפואית לעררים איננה ניתנת לערעור בשאלה רפואית, אלא בשאלה משפטית בלבד. משבחנה הוועדה את ניסיונה התעסוקתי של התובעת והכשרתה וקבעה בהסתמך עליהם, את ממצאיה, הרי שטענת התובעת כי הוועדה לא נתנה דעתה לכישוריה בבחירת העבודות להן היא מסוגלת, מוטעית. לטענת הנתבעת החלטת הועדה לעררים התקבלה באופן ענייני, מעמיק והוגן ולא נפל בה כל פגם פרוצדוראלי או מהותי. הועדה בדקה את התובעת ואף עיינה במסכמים רפואיים שהוגשו לה. הועדה אינה מחויבת לקבל מסקנותיהם של מומחים רפואיים חיצוניים, לרבות החלטת המוסד לביטוח לאומי. דיון והכרעה 10. לאחר שעיינו בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים ובמסמכים שצורפו לתיק בית הדין ובחנּו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. בפתח דיוננו, נבקש לייחד מספר מילים באשר לטיבו ומהותו של הליך הערעור על החלטת הוועדה, ובאשר להיקף הפיקוח של בית הדין על הועדות הרפואיות הפועלות מכוח תקנוני קרנות הפנסיה.   בע"ע 218/03 נתיב - קרן הפנסיה של פועלי ועובדי משק ההסתדרות בע"מ נ' מרים שינדלר, , מיום 16.2.04 , פתח בית הדין הארצי והבהיר: "יאמר מיד, כי לשיטתנו, תפקידו של בית הדין אינו להחליף את הוועדה הרפואית העליונה כי אם לפקח על פעילותן של הוועדות הרפואיות בכללן"   והוסיף: "הקביעה האם אדם הוא 'נכה' ו"שיעור דרגת נכותו' יסודה בקביעה רפואית ועניינה בעיקר במסוגלות המבוטח לעבודה במונחי זמן. בית הדין אינו 'הפורום הראוי' לקביעות אלה. כך, בית הדין אינו בא במקום אחת הוועדות הרפואיות, ובפרט הועדה הרפואית העליונה". (ראה גם דב"ע נב/2-6 מבטחים נ' ליבוביץ, מיום 20.10.02) ובהמשך קבע לעניין תפקידו של בית הדין: "תפקידו של בית הדין הוא לפקח על הפעילויות של הוועדות שהוקמו מכוח תקנות נתיב ולא להחליפן. לאמור, בית הדין מפעיל ביקורת שיפוטית על החלטות הוועדות. בהיות הוועדות הרפואיות גופים מעין שיפוטיים היקף הביקורת מצטמצם, בעיקרו של דבר, לעילות החריגה מסמכות והפגיעה בעיקרי הצדק הטבעי"   ובאותו עניין נקבע בפרשת אשכנזי כי: " לגבי הקביעה הראשונה, שהיא רפואית ביסודה, לא יתערב בית הדין לעבודה, אלא במקרים יוצאים מן הכלל שבהם טעות הוועדה גלויה על פני החלטתה (השווה להתערבות בית הדין בהחלטת ועדה רפואית לעררים לפי חוק הביטוח הלאומי - דב"ע לה01-345/, מועלם - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז, 353, 365) .גם לגבי הקביעה השנייה, בדבר "אי הכושר לעבודה", בעתיד, שאף היא קביעה רפואית, אך היא מלווה בהערכת כושרו של האדם, לא יתערב בית הדין לעבודה, אלא במקרים יוצאים מן הכלל שבהם טעות הוועדה גלויה על פני החלטתה או שהדרך שבה פעלה הוועדה והגיעה להחלטתה היתה פגומה או מוטעית. (דב"ע נא/ 6-8 חיים אשכנזי נ' מבטחים, פדע כג 440 ראה לעניין זה גם דב"ע נו/ 2-6 חנה מרויץ - מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי פד"ע לב, 418) לאור המבואר לעיל, נפנה להלן לדון בנימוקי הערעור שבפנינו : 11. התקנון האחיד לקרנות הפנסיה הותיקות, החל על הנתבעת, קובע כי קצבת נכות תינתן למבוטח נכה על פי ההגדרה שלהלן: "נכה - מבוטח שלפחות 30% מכושרו לעבוד נפגע מחמת מצב בריאותו, וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעבוד בעבודתו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו לפי השכלתו, הכשרתו או כישוריו, במשך תקופה של למעלה מ-90 ימים רצופים".   לציין כי נכה מלא הוגדר בתקנון האחיד כ: "נכה מלא - מבוטח שלפחות 70% מכושרו לעבוד נפגע מחמת מצב בריאותו, וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעבוד בעבודתו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו לפי השכלתו, הכשרתו או כישוריו, במשך תקופה של למעלה מ-90 ימים רצופים".   נכה חלקי הוגדר כ: "נכה חלקי - נכה שאינו נכה מלא". 12. על פי הפסיקה, בבחינת שאלת היותו של מבוטח בגדר נכה כהגדרתו בתקנון, הדגש הוא על מסוגלותו של המבוטח להמשיך ולעבוד בעתיד: "קבעה הוועדה הרפואית כי אדם הוא "נכה", מוסמכת היא אף לקבוע קביעה רפואית שנייה, שהיא - דרגת נכותו של הנכה, יום תחילתה ותקופת הנכות החזויה (תקנה 46(ד) לתקנות). הדגש יושם על הקביעה (לפי הגדרת "נכה") בדבר היותו של האדם מסוגל להמשיך ולעבוד בעתיד, על פי מבחנים רפואיים סובייקטיביים ("מבלי שתיגרם הרעה במצב בריאותו"), ולא על כך שעבודתו נפסקה בפועל מטעם כלשהוא או שיש או אין ביכולתו למצוא לו תעסוקה במקום מגוריו". (ראה פרשת אשכנזי, לעיל).   13. מעיון בפרוטוקול הועדה עולה כי הוועדה בחנה בהחלטתה את ניסיונה המקצועי של התובעת והכשרתה וקבעה בהסתמך עליהם, כי התובעת מסוגלת לבצע עבודות בקרת איכות והרכבה. כמו כן עולה מן הפרוטוקול כי קביעתה של הוועדה ניתנה לאחר שקיבלה לידיה תוצאות בדיקה פסיכיאטרית של המומחה ד"ר הראל, ועל סמך עיון בכל המסמכים הרפואיים אשר הוגשו מטעם התובעת. בעניין זה ייאמר כי החומר הרפואי לרבות חוות הדעת הרפואית העומדות בפני הוועדה אינן מחייבות אותה והינן מהוות המלצה בלבד. 14. טענות התובעת בדבר "אי כושרה לעבוד", הינן תוצאה של שיקול דעת רפואי מקצועי שאינו מצוי בתחום סמכותו של בית הדין. הועדה הרפואית לעררים בוחנת את מצבו של המבוטח בהתאם לכישוריו המקצועיים ויכולתו להשתלב בעבודה בהתאם למצבו הרפואי. ונקבע לעניין זה בפס"ד מרויץ: " ... בדרג השני יש גם חברי וועדה היודעים להעירך לא רק את כושרו הפיזי של העובד לבצע עבודה מתאימה, אלא גם מסוגלים להעירך "מהי עבודה מתאימה" מבחינת הכישורים והנתונים האישיים של העובד, וכן בהתחשב בסוג העבודה הדרושה במשק". (דב"ע נו/ 2-6 חנה מרויץ נ' מבטחים, פד" לב 418) 15. ואמנם, בענייננו נכחו בוועדה לעררים מומחים מתאימים בהתאם לבעיות הרפואיות עליהן התלוננה התובעת וכן רופאים מומחים בתחום התעסוקתי. על הרכב הועדה נימנו פרופ' רינג ז"ל - מנהל בי"ח לוינשטין ומנהל מח' שיקום נוירולוגי, פרופ' יוסף ריבק- מומחה לרפואה תעסוקתית, ד"ר אברהם שטרן- מומחה באורטופדיה ופרופ' ד. אופיר- מומחה לא.א.ג. כמו כן הופנתה התובעת למומחה בתחום הפסיכיאטרי- ד"ר הראל. 16. באשר לטענת התובעת בדבר התעלמות הוועדה מקביעות המוסד לביטוח לאומי - הלכה פסוקה היא שאין בהכרח זיקה בין קביעות ועדות המל"ל לצורך נכות על פי חוק הביטוח הלאומי לבין קביעת נכות לפי תקנות קרן פנסיה (ראה: דב"ע נג/47-1 המוסד לביטוח לאומי נ' יהודה מוגרבי, עבודה ארצי כרך כו(1) 344; דב"ע נד/ 11-6 רשל מינסוב נ' מבטחים, מוסד לביטוח סוציאלי בע"מ, עבודה ארצי, כרך א(2),568), ואף לא בין מסקנות המל"ל בעניין דרגת אי-כושר לבין הגדרת נכה לפי תקנון קרן הפנסיה (ראה: בע"ע 206/99 אורנשטיין נ' קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין ועבודות ציבוריות אגודה שיתופית בע"מ, פד"ע לה 695).   הנה כי כן, על פניו, אין פגם בכך שוועדות רפואיות שונות הפועלות מכוח חוקים שונים, יגיעו למסקנות שונות. 17. מן המקובץ עולה כי הוועדה התכנסה בהרכב נכון ומלא, בדקה את התובעת, שמעה את תלונותיה וטענות בא כוחה, פירטה ונימקה את ממצאיה בצורה נאותה והתייחסה למסמכים רפואיים מתוך תיקה הרפואית של התובעת, ובסופו של דבר קבעה כי התובעת מסוגלת להשתלב במעגל העבודה בסוג עבודות המתאים למגבלותיה ואף ציינה את אותן עבודות שבהן לדעתה יכולה התובעת להשתלב וזאת תוך התייחסות למגבלותיה הרפואיות. טענותיה של המערערת הינן בתחום הרפואה, ואין בית הדין שם שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של הוועדה בתחום זה. 18. תקנון הקרן הוא המתווה את מערכת היחסים בין המבוטח לקרן (ראה לעניין זה הלכת שינדלר, שלעיל). תקנה 42 לתקנון הקרן קובעת כי החלטת הוועדה ניתנת לערעור בשאלה משפטית בלבד. לא זו אף זו: בכתב ההסכמה עליו חתמה המערערת הצהירה המערערת, שהחלטת הקרן ניתנת לערעור בשאלה משפטית בלבד. 19. סוף דבר - הערעור נדחה.נכותמסמכיםהסתדרות העובדיםהגדרות משפטיות