קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה להמשך הקפאת הליכים: 1. ביום 9.6.09 הוגשה בקשה להקפאת הליכים כנגד החברה וכנגד מנהלה. ביום 10.6.09 הוגשה בקשה של הבנק הבינלאומי הראשון למנות כונס נכסים לממש את השיעבודים שנרשמו לטובתו. גם בנק לאומי פנה ללשכת ההוצל"פ למימוש השיעבודים על משאיות החברה, שנרשמו לטובתו. 2. בבקשה צויין שנכסי החברה כוללים מלאי בשווי של כ- 3,000,000 ש"ח והמחאות לגביה בשווי של כ- 50,000,000 ש"ח וכן ציוד, כאשר הסיכוי לגבות ההמחאות מותנה בהמשך פעילות החברה כעסק חי. החובות לנושים המובטחים כמפורט בבקשה הם כדלקמן: בנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ - כ- 25,000,000 ש"ח. - (בעל שיעבוד שוטף, פרי פסו עם בנק לאומי). בידי הבנק, ממסרים בסך של כ- 29,000,000 ש"ח ושיעבודים ספציפיים על 18 משאיות/גרורים כנגד הלוואות לרכישת כלי הרכב וכן פקדונות כספיים של נושאי המשרה בסך של כ- 7,500,000 ש"ח המשועבדים לבנק. בנק לאומי לישראל בע"מ - כ- 11,000,000 ש"ח. (בעל שיעבוד שוטף, פרי פסו עם הבנק הבינלאומי) בידי הבנק ממסרים בסך של כ- 12,000,000 ש"ח ושיעבודים ספציפים על 9 משאיות/גרורים. בנק הפועלים בע"מ - 1,400,000 ש"ח ובידו ממסרים בסך של 300,000 ש"ח, פקדון כספי של נושאי משרה בסך 850,000 ש"ח וקופת גמל בסך 600,000 ש"ח. בנק מזרחי טפחות בע"מ - 1,500,000 ש"ח. בידי הבנק ממסרים בסך של 7,000,000 ש"ח. בנק ירושלים בע"מ - 1,400,000 ש"ח. בידי הבנק שיעבוד ספציפי על 3 משאיות. נושאי המשרה ערבים אישית לחובות הנ"ל. דיזנגוף חברה לסחר 1952 בע"מ - ספק מהותי החוב לו כ- 22,000,000 ש"ח ולו שיעבוד ספציפי על 2 משאיות ועל הנחלה ובית המגורים במשק 26 במושב מנוחה השייך לבעל השליטה. בנוסף לחברה חוב לספקיה בגובה של כ- 60,000,000 ש"ח. (סכום של כ- 22,000,000 ש"ח הינו בגין החוב לדינזגוף סחר). וכן חוב של כ- 4,000,000 ש"ח לנושים נוספים. 3. מטרת הקפאת ההליכים, כעולה מהבקשה, לאפשר לחברה לעסוק בתחום ההובלות באמצעות צי המשאיות והנגררים שברשותה ולא בתחום פעילותה העיקרי, מסחר ושיווק של גרעיני מספוא ותבואה המשמשים למאכל לבעלי חיים. מאחר ובהסדר המוצע אין פגיעה בנשיה המובטחת כיוון שמדובר ברכבים המבוטחים בביטוח מקיף ולמימון הפעילות של החברה בתקופת הקפאת ההליכים, הסכים מנהלה להעמיד סכום של 1,000,000 ₪ ללא תנאים, אזי לא יגרע דבר מהנשיה המובטחת. הגם שלבנקים ממסרים מעל ומעבר לסכום החוב ולא יהיה כל קושי לשלם את מלוא התמורה לבנק. הבקשה כפי שהוגשה אינה עולה בקנה אחד עם הדוח הכספי לשנת 2008 והנתונים המפורטים בו. כך לדוגמה, הטענות להפסד לא באו לידי ביטוי בדוח הכספי. עוד התברר שהחוב הכספי לבנקים הוא כ- 30,000,000 ש"ח בעוד שבבקשה צוין שהחוב הינו כ - 41,000,000 ש"ח, דהיינו החוב לבנקים גדל ולא ניתן הסבר למקור ההפרש. עלו וצצו פערים ניכרים ללא הסבר בין הבקשה לדוח הכספי כפי שעולה בהרחבה מהדיון שהתקיים ביום 14.6.09. הבקשה רצופה סתירות, נתונים שלא מתיישבים בינם לבין עצמם, החובות לבנק גדלו, אך הדבר לא בא לידי ביטוי בהיקף המלאי של החברה. חיזוק לבעיתיות בניהול הכספי של החברה, בא לידי ביטוי בדיון שהתקיים ביום 15.7.09 מפיו של עו"ד לזר, עת התברר מטיעונו שסכום ששילם כמקדמה על חשבון מלאי שהוברח ממחסני החברה ולא סופק לנושה, נגרע מספרי החברה בגובה של כ- 700,000 ₪ לפחות, ויש בכך כדי ללמד לגבי התנהלות החברה. 5. לאחר הדיון ביום 14.6.09 וטרם מתן ההחלטה, הוגשה בקשה להקפאת הליכים לתקופה קצרה (בש"א 4185/09) . בבקשה צוין, כי בתקופה הקצרה של הקפאת ההליכים "... תדאג החברה לחנות את צי המשאיות והגוררים המשועבדים בחצרי המפעל" (סעיף 2ב' לבקשה). כן מצוין בבקשה שבתקופה זו יבחן הנאמן את הממסרים שבידי הבנקים, התמורה שניתנה בגינם וסיכויי גבייתם. נעתרתי לבקשה לתקופה קצרה, כאשר הבסיס לכך היה, בין היתר, התחייבות בעל השליטה לממן ההוצאות בתקופת הקפאת ההליכים בסכום של 1,000,000 ש"ח, במטרה לבחון סיכויי הבראה של החברה. לנאמן ניתנו סמכויות לתפוס את משאיות החברה והגרורים, לבחון את סיכויי הגביה של הממסרים המצוים בבנק ולבחון ההיתכנות הכלכלית של החברה וסיכויי הבראתה. 6. בדו"ח שהגיש הנאמן (בש"א 4451/09) עולה תמונה קשה, על כן סבור הוא שיש צורך בפתרון יצירתי. מציין הנאמן כי, ביצוע התוכנית ששימשה כבסיס לבקשה, אינה אפשרית בשל ניגודי אינטרסים בין הגורמים השונים. הדרך הנכונה, לטעמו, למקסם את התמורה, היא באמצעות מימוש נכנסי החברה הכוללים את המשאיות והגרורים ומחסני החברה הבנויים ומחוברים לנחלה שבבעלות בעל השליטה, יחד עם המשק השייך לו. כן יש לדאוג שהמשקיע שירכוש החברה, יסייע בגביית הממסרים שחוללו. התמורה שתתקבל, תחולק על פי דין, כך לא תיפגע זכותם של בעלי השיעבוד . 7. מדוח הנאמן עולה שאף כי החברה התחייבה להחנות בחצרה את המשאיות והנגררים, כתנאי להקפאת ההליכים, לא עשתה דבר למימוש מטרה זו. חמור מכך התברר שהחברה, טרם צו הקפאת ההליכים, בתאריכים שבין 28.5.09 ועד 9.6.09, הכניסה את רוב המשאיות לתיקון במוסכים שונים אשר טוענים היום, לזכות עיכבון. יש לזכור שהבקשה לצו הקפאת ההליכים הוגשה ביום 9.6.09, דהיינו, ביום בו הוגשה הבקשה לבית המשפט, כשמנהל החברה חותם על תצהיר התומך בה, ביום 8.6.09, בה בעת, בימים 9.9 ו - 10.6 מוכנסות משאיות למוסך בצפון הארץ - שאין לחברה קשר עיסקי קודם ועסקיה מתנהלים בדרום הארץ. התיקונים בחלק מהרכבים מתבצעים מיום 9.6.09 ועד 15.6.09 בעלות של 850,000 ש"ח. קשה להגדיר התנהלות זו של החברה, כפעילות בתום לב, במיוחד כשהיא מתחייבת לאחסן המשאיות בחצרה. וכי סביר הדבר שביום בו מנהל החברה חותם על תצהיר לצורך הגשת בקשה להקפאת הליכים במקביל יוכנסו רכבים לתיקון. שואלת אני וכי כל המשאיות נזקקו לתיקון, דווקא ביום הגשת הבקשה ואם כן מדוע לא גולה הדבר. אכן הנאמן הגיש בקשה, להעביר את צי הרכב לרשותו, אך לאור עמדת המחזיקים הטוענים לזכות עיכבון, לא מצאתי להיעתר לבקשה במעמד צד אחד, הגם שהחברה, כאמור, התחייבה לדאוג לכך שהרכבים יחנו בחצרם. לא ברור לי כיצד סברה החברה שתוכל לממש התחייבות זו, אלא אם כן, יש ממש בטיעוני ב"כ הצדדים שישדברים בגו. עוד התברר, שבחברה לא קיים מלאי וכי הוצא מלאי ללא רישום וללא שקילה על ידי נושי החברה, לכאורה תוך איומים. הוגשה תלונה במשטרה (נספח 9 לדוח הנאמן). עיון בנספח 9 מלמד שאכן הוגשה תלונה אך זו גם בוטלה כיוון שהוסדרו כל המחלוקות. אם המלאי אכן נלקח בניגוד להסכמת החברה והתלונה בוטלה כיוון שכל המחלוקות הוסדרו, תוהה אני, איפה מצוי מלאי זה, האם המלאי הוחזר? אם המלאי לא הוחזר, האם התקבלה תמורה אחרת? הרי צוין, שהמחלוקות נפתרו. מנהל החברה התחייב במסגרת הבקשה להקפאת הליכים, לממן את עלות ההקפאה, ממקורותיו הוא. הוא אכן מסר לנאמן שיקים של צד ג', אשר חוללו. השיקים שנמסרו הם לפקודת החברה - התנאי להקפאת הליכים שתקופה זו תמומן ממקורות חיצוניים, לא ממקורות החברה והנה שוב מתעלם מנהל החברה מהתחייבותיות ועושה ככל הנוח לו. 8. הנאמן סבור שהדרך למקסם התמורה במציאת משקיע שירכוש הכל כמקשה אחת וכך גם יגדל הסיכוי להיפרע מהממסרים המצויים בידי הבנקים, אף כי חלק גדול מהם, חוללו משהגיע מועד פרעונם בין בשל חוסר כיסוי או הוראת ביטול. הנושים המובטחים, להם סכום הנשיה הגדול, הבנק הבינלאומי ובנק לאומי מתנגדים להמשך הקפאת ההליכים. מציינים כי רוב הממסרים שבידיהם חוללו עקב הוראת ביטול והנאמן לא הצליח לגבות החובות או להגיע להסדר או הבנות כלשהם, עם מושכי השיקים, שחוללו. עוד מציינים הם כי בעלי השליטה לא מילאו, אף לא התחייבות אחת שנטלו על עצמם, כתנאי למתן צו הקפאת הליכים. הם לא מימנו ממקורות חיצוניים את ההוצאות, לא אספו כלי רכב, מלאי החברה נעלם ואין כל אופק לגביית השיקים. מוסיפים וטוענים הם, כי אין כל הגנה הולמת לנושים המובטחים. הרכבים המשועבדים מצויים במוסכים השונים כשנטענת לגביהם זכות עיכבון. השיקים, כאמור, מחוללים וחלקם הינם בגדר "שיקים טובה", משמע שבעלי השליטה יצרו מצג בפני הבנקים, לפעילות נרחבת, שכלל לא היתה. 9. אין לי אלא להסכים עם הנושים המתנגדים להמשך הקפאת הליכים. אין כל תועלת ו/או תוחלת בצעד זה, כיוון שאין טעם בהקפאת הליכים כדי לממש השיעבודים עבור הנושים המובטחים היכולים לעשות זאת בעצמם. מסכימה אני שכלל וככל שניתן, אין למהר ולהורות על פירוק או מינוי כונס נכסים ויש לעשות כל שניתן כדי להציל עסק מהתמוטטות, כפי שנקבע בע"א 673/87 סאלח נ' מפרק פרץ את איסר החברות לבניין והשקעות בע"מ (בפירוק) פד"י מג (3) עמ' 57. אך לא זה המצב כאן. בפני אין עסק ואין מה להציל. אין תוכנית הבראה, שאלות ותמיהות רבות עולות מהתנהלות החברה ומנהליה טרם הקפאת הליכים ולאחר מכן. אין כל הגנה לנושים המובטחים ואין טעם בהקפאת הליכים כדי לממש את הנכסים המשועבדים לנושים המובטחים, דבר שיביא לריבוי הוצאות. מימוש הנכסים וגביית החובות של הבנקים יכול שיתבצע גם במסגרת הליכי פירוק ו/או כינוס כמקשה אחת, כדי למקסם את התמורה. איני רואה הסיכוי שנושים בלתי מובטחים יהנו מדיבידנד כלשהו במתווה המוצע על ידי הנאמן משרוב השיקים, כאמור, מחוללים על ידי מושכיהם. הנאמן וב"כ החברה מציעים לקבוע שאם לא יגבו שיקים לחלוקת דיבידנד בשיעור של 30% לנושים הלא מובטחים, לאחר תשלום לנושים המובטחים לא תהיה תקומה להסדר. קשה לקבל הצעה זו ולעסוק בניסוי וטעייה, על חשבון הנושים המובטחים, להם לא ניתנת הגנה הולמת, כאשר רוב השיקים מחוללים, חלקם "שיקים של טובה" וחלקם נמסרו ע"י תושבי רצועת עזה שקשה לראות גבייה אפקטיבית מהם. מכל מקום, ההסדר המוצע, הינו הסדר וירטואלי לטעמי שאין בו ממש, נועד אולי לטובת בעלי השליטה בחברה אך לא לטובת נושיה. החברה הפסיקה פעילותה זה מכבר, אין לה קיום. לא מונח לפתחי הסדר או כל אופק להסדר אפשרי ואם זה קיים, יתבצע במסגרת הבקשה לכינוס נכסים. המטרה של הקפאת הליכים כאן, כאמור, מימוש הנכנסים המשועבדים וגביית השיקים כמקשה אחת. לשם כך אין צורך בהקפאת הליכים ואין כל מניעה שהדבר יתבצע בשיתוף פעולה בין כונס הנכסים והמפרק, עת ימונה, אם תוגש בקשה ע"י מי מהנושים. שיתוף פעולה בין שני בעלי תפקיד אלה אינו יוצא דופן ומתבצע כדבר שבשיגרה מידי יום ביומו. זאת ועוד ככל שעובר הזמן מתבררות פועלות תמוהות ביותר שבוצעו בחברה, שמן הראוי שתיחקרנה לעומק במסגרת צו הפירוק. סוף דבר, בקשת החברה להמשך הקפאת הליכים, נדחית. הקפאת הליכים